למה זוכים בתיקון ליל שבועות? הרב אליהו עמר (עם כתוביות בעברית)

אומר כף החיים בסימן תצ"ד, סדר תפילת חג השבועות, ואז הוא אומר אחרי 50 יום שסופרים את ספירת העומר, מגיע חג השבועות. אגב, חג השבועות זה דבר מאוד מעניין. זה חג בלי תאריך. אין תאריך לחג השבועות. ראש השנה זה א' בתשרי, יום הכיפורים י' בתשרי, פסח ט"ו בניסן, טו בשבט - ט"ו בשבט, תשעה באב - ט' באב. כל מועד בעם ישראל יש לו תאריך. חג שבועות זה חג בלי תאריך. למה? אומרת הגמרא בראש השנה בדף ו' עמוד ב' שפעמים יוצא ב-ה,' פעמים יוצא ב-ו', פעמים יוצא ב-ז.' אם ניסן ואייר חסרים - זה יצא ב-ז' בסיוון. אם ניסן ואייר מלאים - זה יצא ב-ה' בסיוון. בדרך כלל אצלנו זה יוצא באיזה תאריך? ו' בסיוון, למה? כי ניסן מלא ואייר חסר.

אבל "וספרת לך", כך כתוב בתורה. על ידי הספירה, ספירת הימים, בסיומם של ספירת הימים מגיע החג. זה דבר מאוד מעניין שתמיד יוצאת האזכרה של דוד המלך, מתי? בחג השבועות. למרות ששבועות זה בלי תאריך. רגע, תגיד לי, מתי הוא נפטר דוד המלך? אם הוא נפטר ב-ו' בסיוון, אז תמיד תעשה ב-ו' בסיוון. התאריך שלו זז. אם זה יוצא ב-ה,' חוגגים כולם אזכרה לדוד המלך ב-ה' בסיוון. אם זה יוצא ב-ז', אומרים לך: אה, חג שבועות, דוד המלך נפטר ב-ז' בסיוון. אם זה יוצא ב-ו,' אומרים: נכון, חג שבועות. מתי דוד המלך נפטר? ב-ה', ב-ו' או ב-ז?' מצמידים את הפטירה של דוד המלך לחג שבועות. אין לו תאריך. גם פטירתו של דוד המלך. למה? אתם חייבים לי

תשובה. עכשיו אתם תצטרכו לתרץ לי. חוגגים את הפטירה... "חוגגים את הפטירה"... מציינים. מגילת רות - כיוון שדוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. מה? איך? איך? זה לא משנה, אבל מה התאריך שהוא נפטר? ברגע שהוא נפטר בתאריך מסוים, באותה שנה, באותה שנה שדוד המלך נפטר, נגיד חג שבועות יצא ב-ו,' לצורך העניין, אין לי בעיה עם זה. הוא נפטר אז ב-ו' בסיוון, זה התאריך, לא ב-ה', לא ב-ז.' אל תצמיד את התאריך לחג שבועות. אנחנו עושים, לא משנה מתי נופל חג שבועות, אומרים לך: תקרא מגילת רות, זה היום שנפטר דוד המלך. זה דבר מאוד מעניין. כן, נפטר בשבת, שבועות, תורה. אבל באיזה תאריך זה היה? ברגע שהוא הפסיק ללמוד תורה, נכון. הוא

נפטר בחג של מתן תורה גם כן. אבל מה זה קשור לדבר? אז אתם חייבים לי על זה תשובה. בעזרת השם, תחשבו קצת. אם יהיה. גם, בכל הזמנים כולם. כבר 2,400 שנה ככה אנחנו נוהגים. זה לא משנה. מתי שזה היה, לפני 2,400 שנה, חג השבועות שחל להיות בשבת קודש, נפטר דוד המלך, איזה תאריך זה היה? מה היה שם בדיוק? ה', ו', ז' - לא משנה, תבחר לך אחד מהשלושה - זה הזמן שלו, זה הזמן בו נפטר דוד המלך. דוד המלך לא נפטר בשלושה ימים, וחג השבועות זה חג בלי תאריך. במילים אחרות... תחשבו טיפה, תתבוננו. אין תאריך לפטירה של דוד המלך. הצמדת אותו לחג ואמרת: איך שיזוז החג, כך יזוז היארצייט. אתה יכול להגיד: התאריך לא ידוע. אבל להגיד "זה

התאריך שלו," וכל פעם כשזה זז, אתה מזיז - תחשבו טיפה. השאלה היא קצת יותר עמוקה. איך? איך? -הוסיפו לו שנות חיים מאדם הראשון. הוסיפו לו, כן. זה עוד עניין גם למה הוסיפו לו, אבל אולי בנקודה הזאת אני אגע. אני רוצה להגיד הלכה מענייני חג השבועות. חג השבועות, תדעו לכם, הזמן הזה, הלילה, ככה מביא כף החיים בסימן תצ"ד סעיף ו,' סעיף קטן ו.' הוא אומר: "איתא בזוהר הקדוש," כתוב בזוהר בפרשת אמור, "חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא- " החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, "והוו לעאן באורייתא- " היו יושבים ועוסקים בתורה כל הלילה. יושבים ועוסקים בדברי תורה. נו, ומה מרוויח מי שעוסק בלילה בדברי תורה? אומר

הזוהר הקדוש, כך הוא מביא בהקדמת הזוהר בפרשת בראשית. אומר הזוהר הקדוש: ומי שיושב ועוסק בלילה הזה בתורה, כולם נרשמים ונכתבים בספר הזיכרון של הקב"ה. מתאים לכם? לי מתאים להיכתב בכזה ספר. ובורא עולם מברך את כל מי שלומד בליל שבועות 70 ברכות. באיזה גיל נפטר דוד המלך? 70. באיזה יום זה היה? חג שבועות. הקב"ה מברך 70 ברכות את מי שיושב ועוסק בתורה בחג השבועות. זה קודם כול מעלה גדולה. יש אנשים עומדים אצל בבות כמה שעות בתור, מחכים אולי, אני יודע מה, יקבלו איזו ברכה, ולא יודע גם כל כך מה הכיסוי. אבל פה הקב"ה אומר: תשמע, אני נותן לך 70 ברכות, אם תהיה ער ותלמד כל הלילה. טוב, אומר האר"י ז"ל בשער הכוונות בדף

פ"ט עמוד א:' "תדע לך שצריך האדם שלא ישן בלילה הזאת כלל," להקפיד מאוד לא לישון בליל חג שבועות, "ולהיות כל הלילה נעורים ועוסקים בתורה. "כנזכר באורך בהקדמת הזוהר," מה שקראנו עכשיו בפרשת בראשית ובפרשת אמור. "ודע", אומר הזוהר הקדוש, "כי כל מי שלא ישן בלילה הזאת כלל אפילו רגע אחד," ער, ערני כל הלילה, "ויהיה עוסק בתורה כל הלילה," זה מאמץ, נכון? אומר האר"י ז"ל הבטחה. אני לא בקיא כל כך בכתבי האר"י, אבל האר"י ז"ל לא חילק הבטחות. ופה זה הלשון שלו. אומר האר"י ז"ל: "מובטח לו שישלים שנתו," שיזכה בעזרת השם לחיות עוד שנה נוספת, "ולא יארע לו שום נזק באותה שנה." לא יהיו נזקים לאדם באותה השנה. במילים אחרות, אתה

בלילה אחד יכול לפתור בעיה של שנה שלמה. אבל קשה, יותר קשה להתמודד עם בעיות במהלך השנה. אומר האר"י ז"ל: אני מבטיח לך. אתה תהיה ער בלילה הזה, תלמד ותעסוק בתורה כל הלילה - אני מבטיח לך חיים. אומר האר"י ז"ל, והוא ממשיך ואומר שם כך: "ולא עוד", תדע לך כמה חשוב ללמוד תורה בלילה הזה, "אלא שהוראת חיי אדם בשנה ההיא תלויה בעניין הזה." החיים שלך תלויים בלילה הזה, אם תדע לנצל נכון. אומר האר"י ז"ל: "ודי בזה." לא רוצה לדבר יותר, מספיק מה שאמרתי לך, גיליתי לך פה כמה סודות. מה הסוד הגדול? אדם הראשון, באיזה יום בראו אותו? ביום שישי. מתי נפל אותו יום שישי? ראש השנה. "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי

עולם." למה שופטים את האדם בראש השנה לחיים ומוות? כי זה בדיוק היום שהאדם הראשון, אמרו לו: עפר היית ואל עפר תשוב. אז מאז לוקחים את האנושות כל שנה בראש השנה, זה היום הרת עולם, ביום הזה דנים את הבן אדם על החיים ועל המוות. אדם הראשון נברא בראש השנה, חטא בראש השנה. במקביל, דוד המלך נולד בחג השבועות וגם נפטר בחג השבועות. התורה ניתנה בחג השבועות. התורה היא הייתה התיקון לכל הבריאה כולה. כתוב שכשניתנה התורה, מה הקב"ה אמר? שבאותו זמן נתקן חטא אדם הראשון, פסקה זוהמת הנחש. חירות ממלאך המוות, חירות משעבוד גלויות. אמר: אין יותר מלאך המוות. במילים אחרות, חג השבועות זה חג של חיים. אין יותר ברור מזה. ודוד

המלך, שנועד לתקן את חטאו של אדם הראשון, באיזה יום נולד? ביום חג השבועות. למה? כי זה יום שמסמל את מהות החיים. אומר האר"י ז"ל: בוא, עזוב, אני לא רוצה לרחיב יותר, אבל תבין, היום הזה מדברים על החיים שלך. וגם אם חס וחלילה יש כל מיני גזרות אחרות לא טובות, ביום הזה אתה יכול לשנות את הגזרה. בכוח מה? מה עשה דוד המלך כל שבת? עסק בתורה, נכון? כי התורה היא חיי נצח, "וחיי עולם נטע בתוכנו." בוא בלילה הזה ותעסוק בדברי תורה. אדם שעוסק בלילה הזה בדברי תורה, זוכה למעלה. זה כמו סוג של ראש השנה. הגמרא אומרת במסכת מגילה בסוף המסכת: "עצרת נמי ראש השנה היא- " גם עצרת היא ראש השנה, למה? יש ראש השנה, ראש השנה לכל באי

עולם, ויש ראש השנה לתורה. והלילה הזה הוא לילה של תורה. לכן אומר האר"י ז"ל: אני מבטיח לך, אתה מתאמץ? אתה ער כל הלילה? אתה סוגר דיל של שנה שלמה. לא מדבר על ה-70 ברכות שהקב"ה הביא, שזה הזוהר כותב. אומר האר"י ז"ל בהבטחה, ואין הרבה הבטחות. חפשו בכתבים של האר"י ז"ל, לא תמצאו הרבה הבטחות. זה לא היה הסגנון. הוא לא מבטיח, הוא מסביר דברים. הוא לא מבטיח הבטחות. פה הוא מבטיח. בן אדם שמנצל, מנצל את הלילה - זוכה לזה. לכן אם ברוך השם הגענו לפה ונצא עם התובנה הזו - להתאמץ, לא לישון רגע אחד. עכשיו, זה לא לצאת בחוץ ולעשן סיגריה ולפטפט. זה מי שמפטפט, אדם שהולך בטל - "כישן דמי." זה כאילו אתה ישן. אין בעיה לצאת,

לשתות משהו, לחזור בחזרה או דברים שהם מינימאליים, שהם חלק מצורת הלימוד. אבל לצאת ולהתבטל ולפטפט, העיקר להיות ער כל הלילה - זו לא ההבטחה. ההבטחה שלא ישן רגע אחד ויעסוק בתורה כל הלילה. אז יש את התיקון, ויש כאלה מסיימים את התיקון. אז אפשר לעשות דרשות בבית הכנסת או ליצור איזושהי אווירה שבאווירה הזו אנחנו לא נרדמים. מי שמתאמץ, ושווה להתאמץ, מי שמתאמץ יזכה בעזרת השם לשנה טובה ומבורכת. זו ההבטחה לא שלי, זו ההבטחה של האר"י ז"ל. לכן היה חשוב לי להקריא לכם את הדברים מבפנים. מי שמסכם את כל הדברים זה כף החיים. הוא מביא פה בסימן תצ"ד, סעיף קטן ו,' חשוב מאוד לזכור את הדברים הנפלאים הללו שאמר, הביא לנו הזוהר

הקדוש, האר"י ז"ל וכמו שליקט אותם כף החיים בעניינים שקשורים לענייני חג השבועות. אז זהו, זו המתנה של חג שבועות. מחצות? -לא, הזמן שצריך לא לישון כל הלילה זה מהרגע שיש כוכבים. לא להירדם בדרשה של הרב בליל החג. צריך להיות ערים מהרגע שהשמש שוקעת ועד הרגע שהשמש זורחת. יש אנשים חסידים ואנשי מעשה, גם עושים תענית דיבור. מ"ברכו" של תפילת ערבית הם בתענית דיבור עד למוחרת בבוקר. זו מעלה מאוד גדולה. מי שיכול... זה חומרא, כן? הכול פה זה עניין גדול. מי שיכול לעשות דבר כזה זה באמת שבח, שבח גדול. אבל לא תמיד זה אפשר, לפעמים אתה נמצא ויש בית וילדים ולא תמיד זה שייך. אבל אם זה בחורים שיותר קל להם, תתאמצו כי אלו

שנים של זהב. אחרי זה מתחילות כל מיני טרדות אחרות וזה. הלילה הזה זה גם תיקון כרת, כן. מי שער כל הלילה, גם זוכה לתקן תיקון כרת, שזה דבר גדול מאוד. חס וחלילה אם אדם יש לו כל מיני עוונות שהתחייב עליהם בכרת, יש 36 כרתויות, חלילה אם הוא עבר על משהו, הוא יכול לכפר בלילה הזה. הלילה הזה גם מכפר על ראייה של דברים אסורים. אם חס וחלילה נכשלנו במראה לא נכון ולא טוב, זה שאתה ער כל הלילה והעיניים שורפות לך ואדומות ואתה רק רוצה לישון ואתה אומר: לא, אני נשאר ער, אני מסתכל בדברי תורה, אני הוגה בתורה - הכוח הזה זה כמו איזה "ברנר" שמעבירים על העיניים ומטהרים לך את הראיות האסורות. זה לילה זהב, בקיצור. מי שינצל את

הלילה הזה - זוכה. זהו, עכשיו שמתי את המפתחות על השולחן. תישנו טוב, תתארגנו טוב. בשבת גם אמרנו שלושה דברים. דבר ראשון לנוח לפני החג. בערב חג תשבו, תנוחו, תישנו קצת. זה טוב. דבר שני, חשוב מאוד: לא לאכול בליל החג סעודה כבדה. אתה אוכל כבד, אתה אוכל הרבה - אתה נהיה כבד, אתה נרדם. תאכלו משהו קליל. תשבעו, אין בעיה להיות שבעים, אבל לא לאכול בעומס, כי כשאדם מעמיס על עצמו, יהיה לו אחרי זה קשה להתמודד כל הלילה. אפשר במהלך הלילה. אפשר לאכול סעודה נחמדה ובמהלך הלילה אפשר לאכול פירות, כל מיני דברים מתוקים, קפה, דברים שמעוררים. גם אתה לא רעב וגם אתה מתעורר. זה פתרון... ואפשר כמובן לעשות... אפשר לעשות שירה

בבית הכנסת, אבל זה תלוי כל מקום והמנהגים שלו. אפשר לשיר, כל שעה עגולה לעשות עצירה, לשיר שיר. כמה דקות. כולם ככה מתעוררים, ממשיכים הלאה עוד שעה. -זה לא הפסק? מה? לא, זה לא הפסק, זה חלק מהצורך של הלימוד. לשתות, לאכול משהו, זה חלק מהצרכים של הלימוד וזה יוצר אווירה של אפשרות לעבור את הלילה. דברים בטלים הם דברים בטלים, אבל כל דבר שהוא קשור לדברי תורה, אז זה דברים שהם חלק מהעניין. זהו, המתנה מונחת. כל הרוצה ליטול - יבוא ויטול.