ציפיות ואכזבות בנישואין - חלק ג' - הרב אבנר קוואס HD (עם כתוביות בעברית)

צופים יקרים, אנחנו אוחזים עכשיו בציפיות ואכזבות בחיי הנישואין חלק ג.' למדנו בשיעורים הקודמים שצריכים בפגישות לשרטט קו, דהיינו, תיאום ציפיות, ולצאת עם זה לחתונה. לפעמים מה שקורה בשטח מול התיאום ציפיות לא תואם בכלל ויש אכזבות ורוצים להתגרש ולא אוהבים ולא שמים לב. אז בשיעורים הקודמים למדנו שאדם הוא דינמי, דברים משתנים בחיים. צריכים לדעת לקבל את זה. פחות או יותר האופק משורטט, אבל יש סטיות ימינה ושמאלה. צריכים לדעת שגם הגוף משתנה. יש הריונות, יש לידות. אדם הוא לא בובת חרסינה. הכול זז והכול דינמי. אבל איך מתגברים על כל זה? איך בתוך תוכי אני יכול להשלים עם המצב ולדעת שאין כמו אשתי / אין כמו בעלי

ולהיות בבחינת "איזהו העשיר - השמח בחלקו?" "חלקו" זה זיווגו. עזבו את הכסף, עזוב. "חלקו" זה זיווגו. "חלקו" זה בעלה וילדיה. "חלקו" זה אשתו וילדיו. לכן מה צריך לעשות כדי להוציא מהלב שלנו את כל האכזבות ו...? זו עבודה עצמית. איך אנחנו עובדים עבודה עצמית בלי ללכת לפסיכולוג, כן? בלי ללכת לכל מיני מטפלים? איך אנחנו יכולים לטפל בעצמנו? אדם יכול לטפל בעצמו אם יש לו את הכלים לזה. אני אתן לכם היום כלים. שימו לב. כשמתחתנים, חז"ל אמרו ככה: "איש ואישה שזכו, שכינה שורה ביניהם." כלומר, הקב"ה בתמונה. בואו נתחיל. כשאני שמתי לה את הטבעת, אני אמרתי לה, "הרי את מקודשת לי בטבעת זו", צ'יק. האם זו בחירה אקראית או

בחירה מכוונת? מה דעתכם? כדי לענות על השאלה הזאת, אני חוזר איתכם למסכת סוטה. אומרת הגמרא: "אין מזווגין לו לאדם אישה אלא לפי מעשיו." איך היית ברווקות? זה מה תקבל. שנאמר: "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים." לא יכול להיות שרשע ייפול על צדיקה, ומרשעת תיפול על צדיק. יש כאלה אומרים, זה דווקא כן יכול להיות. אבל הגמרא אומרת, זה לא יכול להיות. אם הדביקו לך מרשעת - סימן שאתה כזה. אם הדביקו לך רשע - יכול להיות שיש לך מזה. הפסוק קובע: "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים." שבט הרשע לא ייפול על צדיק. אה? מקל. "שבט" הכוונה מקל, כן? שלא ייפול על צדיקים. מה אנחנו אומרים? מזווגים לאדם אישה לפי מעשיו. ונא לדעת,

יש פתגם עממי: "לכל סיר יש מכסה." סיר גדול - מכסה גדול. סיר קטן - מכסה קטן. בקבוק - פקק. השאלה מה היינו ברווקות. אם היינו ברווקות בקבוק, אז מה אתה רוצה? קיבלת פקק. מה אתה רוצה? על מי אתה בוכה? תבכה על עצמך. אם היינו סיר - קיבלנו... אם היינו חבית - הו, איזה מכסה קיבלנו. איזה יופי! ככל שאדם הוא כלי יותר - הוא יכול לקבל משהו יותר טוב. פגש אותי פעם בעל נשוי, אמר לי, כבוד הרב, בוא תראה. תראו מה זה אכזבות. תראה, תראה, תראה עם מי נפלתי. רעה, קמצנית, אכזרית, נודניקית, אנטיפאתית, לא מבשלת, לא אופה, לא מנקה, בה בה בה... בה בה בה... גמר עליה את ההלל. אמרתי לו, זהו? אמר לי, זהו. אמרתי לו, תגיד לי, מטאטא

קנית לה? מה...? מה אני אומר לך, מה אתה אומר לי מטאטא? אמרתי לו, מכשפה צריכה מטאטא. אמר לי, סליחה, אני אמרתי מכשפה? אז מה אמרת לי? רעה, קמצנית. אז מה היא? הוא אומר לי, היא לא אשת חיל. אמרתי לו, כן? היא לא אשת חיל. אמרתי לו, אני יכול לשאול אותך 4 שאלות? אמר לי, תשאל. אמרתי, תגיד לי, מהי אשת ראש הממשלה? אומר לי, אשתו של ראש הממשלה. מהי אשת המלך? אומר לי, אשתו של המלך. אמרתי לו, מהי אשת הנשיא? אומר לי, אשתו של הנשיא. אמרתי לו, מהי אשת חיל? הוא לא ענה. הסתכל עליי. אמרתי לו, מהי אשת חיל? אומר לי, אשתו של חיל. אמרתי לו, תשמע מה אתה אומר. היא לא אשת חיל, אז היא אשת אפס. עזב אותי והלך. אמר לי, באתי

לרדת עליה. מה אתה רוצה מהחיים שלי? אמרתי לו, ידידי, לכל מטבע יש שני צדדים. אם היא לא אשת חיל, אתה לא איש חיל. עכשיו תשימו לב דבר מעניין. כשהוא אומר לה "את לא אשת חיל," אצבע אחת אליה, שלוש אליו. אה? אצבע אחת אליה, שלוש אליו. את לא אשת חיל, אני פי 3 לא איש חיל. אמר לי, אז איך להגיד? אמרתי לו, תגיד ככה: את לא אשת חיל... אבל ראיתם פעם בן אדם מצביע ככה? תמיד, שימו לב, אמרו חז"ל: "כל הפוסל - במומו פוסל." כשאתה מצביע, תראו איזה פלא. גם בתנועה של ההאשמה, אז אצבע אחת הולכת לנאשם ושלוש אצבעות הולכות למאשים. יוצא, לפני שאתה אומר "היא לא אשת חיל," בוא נבדוק אם אתה איש חיל. לפני שבאים להכפיש את האיש/אישה

- בואו נבדוק את עצמנו. זה רבותיי, הורדת הילוך באכזבות. אני בסדר? כאילו אתה מושלם ונפלת עם איזו מפלצת. לא. אתה גם לא מושלם. אז בוא תבדוק מה אתה לא בסדר. במקום להפנות את הפנס אליה - אליך. במקום להאיר אותו עם פרוז'קטור, גברת - תסובבי קצת את הפרוז'קטור אלייך. מספיק עם ההבנות הלא נכונות. "הוא". ונא לדעת, לפי זה, אם אני אומר "לכל סיר יש מכסה" ו"אין מזווגין לאדם אישה אלא לפני מעשיו- " כשאדם מדבר לשון הרע על אשתו, למעשה הוא מדבר לשון הרע על מי? על עצמו. כשאישה מדברת לשון הרע על בעלה, היא לא מדברת עליו, היא מדברת עליה. למה? אה, הוא רע? סימן שאת לא יותר טובה ממנו. אז נא לדעת, כיוון שבורא עולם מתאים את

הזיווגים, הגורם השלישי בתמונה, הוא התאים לי את הזיווגים. הוא יודע מה שהוא עושה הקב"ה יותר טוב ממה שאתה רואה. אתה רואה מתחת לאף, הוא רואה מראשית אחרית. ולכן הוא התאים בינינו. אז אני יודעת שהוא מתאים לי. אז כל דבר שלא טוב שאני אגיד על בעלי, אז אני אומרת את זה על עצמי. תבוא הגברת ותגיד, אז מה? ואם אני סובלת? אני אשתוק? הוא אומר, ואם היא מעליבה אותי ליד הילדים? אז מה אני אגיד? "לכל סיר יש מכסה" ואני אשתוק? לא. זה כלפי האדם. אבל כלפי זה שפוגע, זה שפוגע צריך לבקש סליחה. בוודאי. אישה שמעליבה את בעלה בפורומים ופוגעת בכבודו, חייבת דחוף לקבל טיפול ועזרה. חייבת! אבל אתה מצד עצמך אל תתאכזב. זהו, הזיווג

הזה לא מתאים לי. ידעתי שזה לא ילך! לא, מאמי. קח אותה לטיפול. גם אתה בעל יקר. גם את גברת יקרה, בעלך מדבר אלייך לא יפה? יורד עלייך ליד הילדים? צועק עלייך? אל תגידי, זהו! אני חותכת! לא חשבתי. אני אשאל אותך שאלה. בעלך יש לו בעיה, יש לו מחלה מסוימת, יש לו אנגינה. בא אל הרופא, הרופא נתן לו כדורים כאלה של אנטיביוטיקה. מה תגידי? וואי, התחתנתי עם בעל בריא! וואי, יש לו אנגינה, אני חותכת! אף אישה לא תגיד דבר כזה. מה...? בוא לרופא, קח את הכדורים. ראיתם פעם אישה מתגרשת כי בעלה יש לו אנגינה? איזה שטויות אלה! לבעלך אין אנגינה, יש לו אי-הבנה מהי אישה. בקופסה צריך להכניס לו דאטה. את יודעת מה זה דאטה? נתונים.

חסרים לו נתונים בקופסה. שלחי אותו... תביאי אותו אלינו, יועצי שלום בית, נשב, נעשה לו בית ספר מהי אישה. מחר את מקבלת גבר חדש דנדש. אבל מה הכוונה "נתגרש. לא אל הנער הזה התפללתי?" חבריה, יש תקווה לאחריתכם. אני אמרתי לכם את זה תמיד, גם בזמנו בעניין הגירושין. כשאדם יש לו חור בשן, חור בשן - סותם את החור או כורת את הראש? מה דעתכם? ראיתם פעם אחד בא לרופא שיניים אומר לו, בחייך, נורא כואבת לי השן. תחתוך את הראש בבקשה? תגיד לי, אתה בסדר? לא, לא, אני רוצה להתפטר מהלסת הזאת לגמרי. קודם כול הרופא שיניים שולח אותו לפסיכיאטר דחוף בכפייה. תגיד לי, אתה נורמאלי? עוד לא ראינו בן אדם שיש לו חור בשן, רוצה לחתוך את

הראש. ראיתם אחד כואבת לו העין, מוציא את העין? איזו עין זאת! וואי, וואי, וואי! לא ממושמעת! בחיים לא ראינו דבר כזה. נכון או לא? הוא ימכור את הבית שלו, יגור באוהל בספארי בדשא, כן? כדי שיהיה לו כסף לשלם לרופא עיניים הכי טוב להישאר עם העין האורגינאלית. חבר'ה, כמו שיש רופא עיניים, כמו שיש רופא שיניים, כמו שיש רופא אוזניים, יש רופא שלום בית. שמעתם עליו? זה רופא. אמנם אין לו את הזה, ואת התיק של הזה, אבל הוא רופא. מכאן הערה, סוגריים, אני אומר את זה בסוגריים, אני מבקש מכם ציבור מאזינים וצופים יקרים, לא כל אדם יודע לטפל בשלום בית. לא כל... אפילו לא כל רב. זה שהוא קיבל רב שכונה, רב עיר, הרב הראשי, זה לא

אומר שהוא יודע לטפל בשלום בית. שלום בית זה מקצוע. "הרב שלי בבית כנסת אמר לי." אבל אדוני, הוא לא בעל מקצוע. שאלתי אותו, את אותו אדם, יש לך חור בשן, אתה הולך לרב של הבית כנסת או הולך לרופא? אומר לי, לרופא. אמרתי לו, למה? לך לרב, ישים לך את האצבע על השן, "מי שברך", ייסגר החור. התחיל לצחוק. הוא אומר לי, מה פתאום. אז למה אתה לא הולך לרב שיתקן לך את השן? -הוא אומר, הרב לא מבין בזה. אותו דבר, הרב לא מבין בשלום בית. זה שהרב עוסק בציבור, נותן שיעורים ברבים, זה יפה מאוד. הוא מוכשר לדרוש דרשות. הוא אלוף העולם בלהעביר חומר. לעשות שלום בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, זה מקצוע. לומדים את זה, חבר'ה. לומדים את

הדבר הזה! אלה דברים שהם נלמדים. אלא כדאי לבוא וללמוד. מה זאת אומרת "אני רוצה, אני לא?"... אדוני היקר, אתה לא מתגרש, את לא מתגרשת. לכו ללמוד שלום בית. ונא לדעת, עוד דבר להכניס לראש, אני לא החלטתי לבד. יש פה גורם שלישי. הקב"ה גרם לי, הקב"ה עשה לי Z, Y, X שאני אבוא ואתחתן עם. למה אני מתכוון 'גרם לי ועשה לי?' ברגע שאמר לה, "הרי את מקודשת לי בטבעת זאת", צ'יק, התברר שזה רצון ה.' איפה זה כתוב? אני אראה לכם. בספר דברים מתוארת חזרת עם ישראל לארצו. אומר לנו הקב"ה "כי תבואו אל הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם "וראיתם בתים מלאים כל טוב, בורות חצובים אשר לא חצבת, כרמים אשר לא נטעת. "ארץ זבת חלב ודבש." אחר כך

אומרת לנו התורה: "ואמרת ורם לבבך ושכחת את ה' אלוהיך "ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה." בעשר אצבעותיי בניתי, עשיתי, חצבתי, נטעתי, כן? אומרת לנו התורה, יש לך טעות. "ושכחת את ה' אלוהיך", אתה שוכח אותו? אל תשכח, "כי ה' אלוהיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל." אדם קם בבוקר, "אני בניתי, אני עשיתי." נכון, אבל וירוס אחד הכי קטן, לא היית יכול לקום סנטימטר מהמיטה, עגבנייה לא יכולת להרים. נכון או לא? מי נתן לך בריאות? מי נתן לך תנועת איברים? מי נתן לך שכל? מי נתן לך רוח לפעול? הקב"ה, בורא עולם. אל תגיד "אני, אני, אני, אני." הוא בתמונה. נתן אתה בחרת לבחור. נכון, לעשות את זה או זה. הקב"ה נתן לך

את השכל מה לבחור. לכן כתוב "וזכרת את ה' אלוהיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל." מה זה "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל?" "הוא יהיב לך עצה למקני נכסין," אומר אונקלוס במקום. הוא נותן לך עצה לקנות נכס. שימו לב דבר יפה. איך אנשים הגיעו להיות מיליארדרים? מה, הם כאלה מוכשרים כולם? לא כולם. אלא מה? למה הם פתאום התעשרו? תראו, יום אחד הוא קנה איזו סחורה שהייתה על הרצפה בגרושים, בגרושים. טונות בגרושים. לא עבר שבוע, הבורסה קפצה, החומר הזה היום עולה פי אלף אחוז יותר ממה שהוא קנה. עכשיו כל הסחורה אצלו. הוא מונופול עולמי. מרביץ איזה מחיר שבא לו. שקלים שקלים עליו נופלים. והוא נהיה מיליארדר. למה? הוא ידע מתי לקנות

והוא ידע מתי למכור. ככה מתעשרים. קונים בזול, מוכרים ביוקר, אתה סופר את השטרות. עכשיו, ככל שהקנייה יותר זולה וכמות יותר גדולה, המכירה תהיה שבעתיים ופי לא יודע כמה, אתה מתעשר. עכשיו יש לי שאלה. אדם אומר, שמע, אני יודע. אני יש לי חוש, כן? איפה לשים את היד. אתה יודע, אני יודע מה לקנות, מה למכור. כן? חוש, אה? היו הרבה עם 'חוש' והיום הם עומדים בתחנה מרכזית ככה... מה זה חוש היה להם, חבל על הזמן. הכול התרסק. בדיוק הפוך. הוא קנה ביוקר, למחרת נפל הכול. הפסיד את הכול. מי נתן לך את העצה לקנות את הנכס? מי אמר לך תקנה את זה, עכשיו תקנה, עכשיו תמכור? תדעו לכם, לצאת מהמשחק, צריכים שכל לדעת מתי לצאת מהמשחק.

כשאדם מרוויח, מרוויח, הוא אומר, אני רוצה עוד יותר להרוויח. בסוף הנכס נופל, הוא נפל עם הנכס. היה חכמה לצאת בזמן. מי נתן לך את העצה, עכשיו תקנה, עכשיו תמכור? הקב"ה. "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל." "הוא יהיב לך עצה למקני נכסין." הוא נותן לך את העצה, את הגמירות דעת, עכשיו לקנות, עכשיו למכור. הוא נותן לך את הגמירות דעת. היות והקב"ה נותן לאדם את הגמירות דעת מתי לקנות, מתי למכור, הוא נותן לך עצה לקנות נכסים. אז מה שיש לך זה בגלל השכל שה' נתן לך. הוא נותן לך עצה לקנות נכסים. עכשיו, רק הגברים עונים לי. מה הנכס הכי גדול שאדם קנה בחיים שלו? נו, תענו לי. זו האישה. אין לך נכס... "את מקודשת לי." זה נכס לכל

החיים. זה ילדים, זה עולמות, זה... זה נכס. "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל," הוא נותן לך עצה לקנות נכסים, הוא נתן לך את הגמירות דעת - קח אותה! הרי יצאת עם ההיא, לא נראית לך. ההיא, האף שלה עקום. זאת אין לה שכל, זאת הולכת בשיפוע. פתאום ראית את אשתך, אמרת, זה! זה זה! מי אמר לך "זה זה. לך על זה?" מי אמר לך את זה? הוא נתן לך כוח לקנות את הנכס. אישה היא נכס הכי גדול שיש לאדם, לכן אין תלונות. הוא אמר לך מה לקנות. קנית, תשמח בזה. "הוא יהיב לך עצה למקני נכסין." לא תמיד אתה רואה מה יוצא מהנכס מיד, אבל דע לך, זה הנכס. הקב"ה נתן לך עצה לקנות את זה. הוא נותן לך כוח לעשות חיל. לכן מה אדם שר לאשתו בליל שבת? "אשת

חיל." איזה יופי? למה הוא שר לה אשת חיל? כי הוא נותן לך כוח לעשות חיל. והיא החיל. מה זה החיל? העצה לקנות את הנכס. כשאדם מכניס לראש תובנות כאלה, חבר'ה, כל האש שלו על אשתו יורדת. כל האכזבות מבעלה נעלמות. למה? יש פה מי שמנהל את העולם. נקודה אחרונה. כשאנחנו עושים טקס של הקידושין, אנחנו עושים שבע ברכות. מה אומרים בברכה האחרונה? "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה, "חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, שלום ורעות." בלילה הכי שמח, יום חתונתו ויום שמחת לבו, בברכה האחרונה אומרים עשר לשונות של שמחה. בואו נספור. "אשר ברא ששון ושמחה", כן? ששון ושמחה, יופי. "חתן וכלה" בצד. חתן וכלה

בצד. "גילה, רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, שלום ורעות." כמה מילים? עשר. עשר לשונות של שמחה כנגד עשרת הדיברות, כנגד עשרה מאמרות שה' ברא את העולם. למה עשר לשונות שמחה? יש עשרת הדיברות בהר סיני קיבלנו ועשרה מאמרות שה' ברא את העולם. זה כנגד זה כנגד זה. בואו נבדוק רק את הדיבר הראשון. "אשר ברא ששון ושמחה". יופי, זה מכוון כנגד "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים "מבית עבדים", זה הדיבר הראשון. זה מכוון כנגד "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ," כי זה המאמר הראשון שנברא בו העולם. אז בואו נעשה את הפירמידה: "ששון ושמחה" כנגד "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" כנגד "בראשית ברא אלוהים את השמים

ואת הארץ". זו הפירמידה. מה זה אומר לי? אתה יודע מתי יהיה לך "ששון ושמחה, חתן וכלה?" את יודעת מתי יהיה לך "ששון ושמחה, חתן וכלה?" כשנדע ש"אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך." אני בתמונה. כמו שידעתי להבחין ביציאת מצרים בין גוי ליהודי, בין מצרי ליהודי, בין מכה למכה, אלה יענשו, אלה לא. ידעתי להבדיל כשפסחתי על בתי המצרים. איזה דיוק היה? איזה דיוק היה ביציאת מצרים? אדיר, נכון? "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים." אני בתמונה של הזיווג הזה. ומי שמאמין ויודע שבורא עולם נמצא בתמונה, "אנוכי ה' אלוהיך" בתמונה - זוכה ל"אשר ברא ששון ושמחה." זה הקב"ה. עכשיו בואו נעלה למעלה יותר בפירמידה. מה השלב

הבא? מה אמרנו? "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." יש לי שאלה. דקה לפני "בראשית ברא" מה היה? כלום. ה' אחד ושמו אחד. זהו. רק היה רצונו עולם, פוף, יש עולם. ה' ברצונו ברא את העולם. העולם הזה נברא מרצונו יתברך. הוא רצה ונהיה עולם. "ברוך שאמר." מה זה "אמר"? רצה. רצה ונהיה עולם. דרך אגב, למה כדור הארץ נקרא 'ארץ'? מלשון רצון. או ראשי תיבות אר"ץ - אלוקים רצה. earth' גם באנגלית קוראים לזה.' earth' אתם יודעים מה זה?' אלוקים רצה. גם באנגלית זו גם כמעט אותה מילה. לכן 'ארץ' - אלוקים רצה. הוא רצה. מקודם היה עולם תוהו ובוהו. פתאום, בום, יש עולם. אז "אשר ברא- " "בראשית ברא את השמים ואת הארץ." זאת אומרת,

"אשר ברא ששון ושמחה," אתה יודע מתי יהיה לך ששון ושמחה? כשיהיה ברור לך שאלוקים ברא את העולם. "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." "אשר ברא ששון ושמחה- " "בראשית ברא אלוקים." אתם רואים איך זה מקביל? מה זה אומר לי? מה המסר לחתן והכלה? לזוג הזה? המסר הוא פשוט. בורא עולם, אתמול לא היה עולם, היום יש עולם. גם הזוגיות שלך, היום לא הולך, מחר תצליח. מה שנכון עכשיו לא יהיה נכון מחר, בייחוד בשנות האלפיים באחרית הימים. חדשות של עכשיו לא נכונות מחר כבר. כל רגע הכול משתנה. יוצא ש"תשועת ה' כהרף עין." אם אנחנו נאכל את הלב, לא נגמור עם זה. אלא מה? אנחנו חייבים להבין שבורא עולם מנהל את העולם. עכשיו לא טוב לי,

מחר יהיה לי טוב. מה הפירוש? כמו שה' בורא את העולם מחדש... אני פעם שאלתי קבוצה, מה דעתכם? העולם נברא לפני 6,000 שנה או כל יום הוא נברא מחדש? כל יום אלוהים בורא אותו מחדש? מה דעתכם, צופים יקרים? העולם הזה זה דבר שהתחיל לפני 6,000 (שנה,( או כל יום נברא מחדש? מה דעתכם? בואו נבדוק את הפסוקים. "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם יוצר אור ובורא חושך." לא כתוב "יצר אור", "יוצר אור." "עושה שלום ובורא את הכול" - לשון הווה. "ברא את הכול". למה אתה אומר "בורא?" כל רגע נברא העולם, כן? "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". כל יום. זאת אומרת, רבותיי, "יהי אור," "יהי רקיע", "יהי שמש" - כל שנייה זה נאמר. אתה לא

שומע, אבל כל שנייה זה... ברגע שאלוקים יפסיק להגיד, קרי, לרצות - אין עולם. יוצא, צופים יקרים, שהכול תלוי ברצונו יתברך. אז ככה, מה שנכון היום - לא בטוח שיהיה נכון מחר. היום אתה אוכל קש, מחר אתה אוכל סטייק. מה שנכון היום, זה לא אומר מה ש... למה? כי ה' ברא את העולם. אם אני יודע שה' כל רגע בורא את העולם מחדש, אז החוק שקיים עכשיו יכול להשתנות מחר. היום אחת ועוד אחת שווה שתיים. מחר יש מצב שאחת ועוד אחת שווה ארבע, כי זו בריאה חדשה. זו לא בריאה עתיקה. זו בריאה שכל יום מתחדשת. אז מה שנכון עכשיו לא יהיה נכון מחר. אם אדם תופס את הנקודה הזאת, הוא יוצא מכל הדפרסיה שלו. למה? אז בוראים את העולם מחדש. אז כל

רגע העולם נברא. אז אם ככה, זה שאני כעת במצב לא טוב עם אשתי, מחר המצב יהיה טוב. תגיד, אז מה, כבוד הרב? מה זה? אוקוס פוקוס? ודאי שלא. הולכים לקבל עזרה. הולכים לקבל עזרה, הולכים לקבל למידה, הולכים ליועצי נישואין. צריכים ללמוד מה זאת זוגיות, ציבור יקר. צריכים ללמוד מה זאת זוגיות. ברגע שאדם לומד, הוא משדרג את עצמו, פתאום אשתו, איך אמרה לי פעם אישה אחת? הרב, נולד לי בעל חדש. אתם יודעים מה זה מזכיר לי? "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ." מה שהיה רע אתמול, פתאום נהיה טוב היום. נולדה לי אישה חדשה. הרב, אני חי באושר ועושר. אתם רואים שהדברים משתנים? אז זה לא מה היה הוא יהיה וזהו, ונאכל את הלב ונתגרש.

בשום פנים ואופן. צופים יקרים, להיות מעודדים, להיות שמחים, לדעת שבסופו של יום אני מתאים לה והיא מתאימה לי. כן, אבל הרב, אני רואה דפקטים. אני רואה חסרונות. אתה רואה חסרונות? מי אמר שזה חיסרון? אולי זה יתרון? חשבתם על זה? אולי זה יתרון? מי אמר שזה חיסרון? לא, הרב, היא עושה כך וכך. אולי זה טוב לך? אולי אלוקים חיבר אותך עם האישה הזאת עם טבעים כאלה וכאלה וזה שורף אותך, מעצבן אותך, כדי שתשפר את מידת הסבלנות? אתן שואלות לפעמים שאלה, ריבונו של עולם, היו לי כל כך הרבה הצעות טובות. למה נפלתי על האיש הזה? כי האיש הזה היה צריך להוציא ממך משהו שאף אחד לא היה מוציא ממך. לכן הצמידו אותך לאיש הזה. יוצא

שהחיסרון הוא לא חיסרון, למעשה הוא יתרון. אלוקים ברא את הבעל והאישה שונים במזג, בטבע, באופי ובצורת הגוף, כדי שישלימו אחד את השני, בשביל זה רוצים להתחתן. כי מרגישים שההשלמה שלי היא שם. החיסרון אצלי זה היתרון אצלה. והיא אומרת, החיסרון שלי זה היתרון אצלו, ואז רוצים להתאחד ואז יש בית. ככה צריכים להסתכל. אז לא צריכים להתאכזב ולא לאכול את הלב. למדנו היום כמה טיפים. למדנו, א', שהקדוש ברוך הוא נותן לך כוח לעשות חיל. הוא נתן לך את הגמירות דעת להחליט, אז אל תאכל את הלב. זו לא טעות בבחירה. שתיים, למדנו "אשר ברא ששון ושמחה" מכוון כנגד "אנוכי ה' אלוהיך", אני בתמונה ואלוקים בורא את העולם מחדש, "בראשית ברא

אלוקים את השמים ואת הארץ." ולמדנו עכשיו שלגבר ולאישה אין חסרונות ודפקטים, יש יתרונות. השאלה איך אתה מסתכל על זה. אני רוצה לסיים את הפרק שנקרא 'ציפיות ואכזבות בנישואין' במשל מאוד מעודד שאני חושב שיציל גם הרבה זוגות מגירושין. צופים יקרים, אם אתם מכירים משפחות שעומדות להתגרש, תגידו להם שיסתכלו על הקטע הזה שאני אומר עכשיו. תסתכלו על כל הסרטים בנושא אכזבות וציפיות, אבל בייחוד על המשל הזה, זה יוציא להם את כל החשק להתגרש. וכך אומר המשל: לפני שנים רבות היה איש אחד שהיה שואב מים. מה זה שואב מים? מוט על הכתף, דלי מימין ודלי משמאל. שנים על גבי שנים היה קם בבוקר השכם שואב המים, ממלא את הדליים, שם על

הכתף, הולך העירה, יושב בכיכר העיר. מוכר המים, מרוויח כמה לירות. חוזר הביתה. והנה במשך הזמן נהיה חור בדלי השמאלי של שואב המים והחלו המים מטפטפים. וכאילו שואב המים לא מרגיש שהדלי מטפטף. עובד איתו כאילו הדלי תקין. עברו כמה שנים, החור גדל, המים מה זה טפטפו. היה ממלא שני דליים, בסוף מגיע רק עם דלי וחצי. חצי דלי טפטף לו. כל הדרך טפטף לו הדלי. והפלא ופלא, שואב המים לא מחליף את הדלי. והנה לשם המשל, יום בהיר אחד פתח הדלי את פיו, פנה אל שואב המים ואמר לו, אדוני שואב המים, אני לא מבין אותך. אני לא מבין אותך. אתה לא רואה שאני מטפטף? אתה לא רואה שאני מבזבז לך את הסחורה? איזה תענוג יש לך למלא שני דליים,

בסוף להגיע רק עם דלי וחצי? זרוק אותי. לך לטמבור, תקנה דלי חדש, תמלא שניים, תמכור שניים, תרוויח יותר. מה יוצא לך מזה שאתה ממלא שני דליים בסוף מוכר דלי וחצי? הביט שואב המים על הדלי ואמר לו, דלי יקר שלי, לעולם לא אחליף אותך. אמר לו, אבל למה? אני מביא לך חצי מהסחורה. הוא אמר לו, אני אסביר לך. אם שמת לב כל בוקר כשאני ממלא אותך ואת החבר שלך וצועד העירה, אתה תמיד נמצא בצד השמאלי שלי. וכל הדרך העירה אתה מטפטף ואני כן רואה את זה. בלילה כשאני מסיים את מכירת המים וחוזר לאשתי ולילדים, אני מגלה שהטפטוף שלך גידל פרחים. אני כל לילה קוטף את הפרחים ומגיש זר פרחים גדול לאשתי. אני לעולם לא אחליף אותך, דלי יקר

שלי. זה טוב לי שאתה מטפטף. הטפטוף שלך מגדל לי פרחים. איזה יופי? יש כאן מישהו מהצופים שאין לו טפטופים? יש פה מישהו מושלם? החכמה היא לא להחליף את הדלי, קרי, להתגרש, לחפש דלי אחר, כי לדלי הזה יש חור, אבל לדלי הבא אין ידית. אין ידית לדלי. אז מה יותר טוב? אולי זה עם החור היה יותר טוב כבר? אין מושלם. אז מה השגת? מה החלפת? לכן נא לדעת, כל אחד יש לו טפטופים. החכמה היא לראות איך הטפטוף מגדל פרחים. כלומר, איך החיסרון מצמיח יתרון, כי אחרי כל ירידה יש עלייה. החכמה היא כל ימי חיי הנישואין לראות איך השני משלים אותי, איך היא משלימה אותי, וממילא אם נגיע לתובנות האלה, נזכה כל ימי חיינו ללקוט פרחים ושושנים ולהגיש זרי פרחים עם חיוך זה לזו. בהצלחה. עריכת כתוביות: אורטל זגורי עריכת כתוביות: אורטל זגורי