בסוף הכל מתגלה ויוצא החוצה - פרשת בשלח

ברוך השם אני בדרך לברית של הילד השביעי שלי שהוא הבן החמישי ושמתי לב למשהו מאוד מעניין גם בשמחות עולות בנו כל מיני תנועות נפש חששות התרגשות עייפות תקווה כאילו אנחנו נודים מול ים סוף קטן משלנו וזה בדיוק מה שקורה בפרשת בשלח מה זה קריאת ים סוף כשכל מה שהיה נסתר בים פתאום התגלה אז ככה ממש החיות האלוקית שהייתה נסתרת מאיתנו פתאום מתגלה בחיים ואז אנחנו מרגישים הרבה יותר את ההשגחה הפרטית בחיים שלנו את נוכחות השם וניסים קטנים שמלווים אותנו באמצע הדרך. אבל איך מגיעים לכך? על ידי זה שמתגברים על ארבע תנועות הנפש שנמצאים בתוכנו עד היום ואותם אנחנו לומדים מבני ישראל שעמדו לפני קריאת ים סוף. כיתה ראשונה אמרה

בוא ניפול אל הים קשה מדי אז היה שולה ואנחנו הולכים שבי אחריו. מה כיתה השנייה אמרה? נחזור למצרים כלומר למקום מוכר ועד למרות שהוא ממש לא טוב עבורנו. כיתה שלישית אמרה נילחם. יש אנרגיה אדרנלין אבל היא לא מופנת לכיוון הנכון. לא הגענו לעולם בשביל להילחם אלא כדי להוסיף באור. כיתה רביעית היא אומרת בוא נתפלל להשם. עכשיו שוב תפילה זה דבר נפלא אבל לא כשהתפילה מחליפה את העשייה. השם רוצה שאנחנו נפעל ונכניס אותו לתוך המעשה. ומה משה רבנו אומר לכולם? מה כל אחד מאיתנו צריך לעשות? וישאו. תמשיכו. כשיהודי פועל בטוב יש לו את כל הכוח והוא מחליש את כל החושך בעולם. הוא מתגבר עלאוש. הוא לא הולך אחרי המוכר והידוע. הוא פועל ומהיר בעולם. וכשנבחר ברצון השם בחיות ובהתלהבות, אז הכוחות יגיעו ממנו.