"תודעת הגאולה בעידן המודרני": צבי יחזקאלי במונולוג אישי מיוחד

אני יכול לספר לכם שבתור בעל תשובה אחד הדברים שמאוד לא התחברתי או התחברתי מאוחר זה עניין של תודעת גאולה. מה זה תודעת גאולה? הרי אנחנו חיים בארץ ישראל והכל בסדר ויצאנו מהגלות של להיות 2000 שנה במדינות ערב או באירופה והנה הכל בסדר אבל לאט לאט אם נתבונן נראה שהעניין של גלות וגאולה זה מהלך שמלווה אותנו בכל רגע בכל יום ובכלליות לקראת משהו עצום שקורה היום יצאנו ממצרים זו הייתה הגלות והגאולה הייתה בעצם היציאה וקבלת התורה זאת אומרת שבעצם בסוף כל גלות יש לנו גם גאולה ולפעמים זה גם חוזר. אומר רבי נחמן, עיקר הגלות היא בנפש ועיקר הגאולה היא בנפש. אנחנו בתדר של גלות וגאולה כל הזמן. המעבר בין גלות לגאולה

יכול להיות מהיר בנפש, גם מהיר מבחינה היסטורית ולפעמים גם ארוך. 2000 שנה אבות אבותינו אמרו בגלות, בשנה הבאה לי ירושלים והתפללו על בניין בית המקדש. והנה זה קורה. אנחנו מתקבצים בארץ מהלך קצר מבחינה היסטורית פחות מ-100 שנה אנחנו מדברים כבר על בניית בית המקדש בית המקדש ממש חשים מרגישים אותו מדוע כי יש לגאולה סוג של תדר סוג של התקדמות שאנחנו נמצאים בתוכה בהתקדמות הזו אנחנו ביקינו את חורבן בית המקדש היום הזה בתשעה באב אני זוכר את הציטות מאותו נפולון אה אה המצביע הצרפתי שראה יהודים ובוכים בבית כנסת אמר על מה אתם בוכים? על משהו שקרה 2000 שנה. אנחנו חיים את הזיכרון הזה של החוסר, של החלל, של הקושי, של

ההעדר. כל יום. כל יום שאין מקדש אמרו לו, "אנחנו חיים את זה כמו שאנחנו חיים את זה." אמר נפולאון, עם שמבקע לחוסר שלו לפני 2000 שנה, יש לו עתיד. זה עם זה מה שמאחד אותנו. מה מאחד אותנו בתור עם אותה חווית גלות גאולה. היינו בגלות מצרים, יצאנו לגאולה. התוכ הזה, הדרך הזו, זה החוויה שלנו בתור עם אנחנו מזכירים את יציאת מצרים כל הזמן. זו הגלות הראשונה. מה זה אומר לנו? שיש תמיד תנועה מגלות לגאולה. אנחנו בתוך התנועה הזו והגאולה הזו באה לידי ביטוי, כמו שאמרתי, זה גם בפנים. שימו לב מה אנחנו מרגישים בתוך עם ישראל אחרי המלחמה הקשה הזו שהייתה ב7 באוקטובר. עם כל הקושי וההרוגים והטווח הנורא שעשו לנו. אנחנו

מרימים עיניים ורואים משהו קורה פה. איראן, חזבלה, הר הבית, הכל לאט לאט מתכוונן לפי התוכנית האלוקית שהיא תוכנית של גאולה, של טוב. רק מה? צריך להבין את המהלך הזה. צריך להבין שזו הדרך. בואו ניקח רגע את מה שקרה לנו בשנתיים האחרונות ונראה שנכון זו אכן גלות, אבל זו גלות שבאה בגלל שבאמת מה חשבנו קודם? מה חשבנו שיהיה לנו שלום עם הערבים, שיהיה פה נחמד? המציאות הפכה על פנינו ובאה ואמרה לנו תהיו מי שאתם תהיו מי שאתם אתם רציתם להידמות להם להיות בשלום איתם הם אמרו לכם אל תבואו אלינו אל תהיו איתנו בהקשר הזה אפשר לומר שהערבים הם אפילו ערבים הם באו אמרו עזבו אותכם מכל חלומות השלום תתפקחו תקומו לחלום שלכם

אנחנו קמים לחלום שלנו ומה החלום שלנו החלום שלנו זה ירושלים זה בית מקדש זה גאולה זה להיות בחצרות השם זה הסיפור של כל יהודי לזה הוא התגעגע והגעגוע והרצון יש לו כוח זה מוכח 2000 שנה והנה זה קרה אז מה עושים מה שעשינו היום כואבים את זה ורוצים את זה כי זה הקשר בין כאב לרצון מתי ברצון מה ה הדלק של הרצון איך מגדלים רצון מכאב אנחנו עם שמהכאב שלו יצא מהמשרפות בשואה והקים את מדינת ישראל אנחנו עם שאחרי כל הפוגרומים שהוא ספג מכל גויים במהלך ההיסטוריה מרומאים, פרעונים, בבלים, אשורים, פרסים, יצאנו. מדוע? כי ידענו שיש סוף טוב לסיפור. כי ידענו שהסיפור שלנו הוא בסוף גאולה. אין גלות ללא גאולה ולפעמים גם אין

גאולה ללא גלות שתבוא אחר אחריה. אבל התדר הזה והתקווה מביאים ש את המהלך הסופי שבסופו של דבר תהיה גאולה. והגאולה הזו קרובה. זה זה מה שאני במשך כל היום הזה של תשעה באב נכנסתי לראש, בכינו, היה לנו קשה, התבוננו, אנחנו גם לא צריכים ממש המחשה למה זה גלות. תסתכלו סביב, תראו כמה מרחק יש בעם שלנו. כמה מרחק יש מהאמונה, מהיהדות, מהתורה, מהשורש, מהחלום שלנו. המרחק הזה זה הגלות. ולפעמים אדם שהוא בתוך הגלות והוא יודע שהוא בגות והוא מכיר בזה שזה בגלות הוא כבר מתחיל את הדרך לגאולה. ההתחזקות שעם ישראל עבר פה בשנתיים האחרונות כמעט במלחמה הזו זה כבר תחילתה של גאולה. אדם שחוזר בתשובה עם עצמו, מה זה חוזר בתשובה?

לא שם כיפה זקן ומתחיל לדבר כמו רב, אלא הוא פשוט מבין שיש דרך טובה לנפש שלו. דרך הטוב, דרך הטוב שמנהיג את העולם. הוא כבר גאול. אנחנו באיזשהו מקום גאולים, באיזשהו מקום צריכים להמשיך את הגלות, את הגאולה שלנו ולהוציא את אותה גלות. די להסתכל על בית המקדש. תראו את הדיבור על בית המקדש בשנים האחרונות כי איך זה הפך להיות כל כך רלוונטי. אז למה נתנו את המפתחות בשנת 67 שכבשנו את ירושלים לוקף המוסלמי? יכולנו בשנייה להפיל את המסגדים לבנות את בית המקדש. השם לא רצה שזה יקרה. מעבר להחלטות שמשה דיין עשה את זה. לא רצה. היום אחרי כמעט 60 שנה מאז אנחנו מוכנים יותר. זה צעדים קטנים אבל הם בכיוון והכיוון הוא גאולה.

אין גלות ללא גאולה. לכן כל דמעה וכל כאב שהורדנו היום ובכינו וניסינו רק א א להיזכר בחורבן ירושלים זה כבר אותה דמעה של שמחה בגאולה. אני זוכר שסבא שלי סיפר לי שאחד הרשמים החזקים שלו מבית הכנסת בעיראק ואני לא יודע כמה הם היו הולכים לבית כנסת בכל החגים ובשבתות וכולי זה היה תשעה באב. זאת אומרת דווקא תשעה באב למה? יש חגים חגים שקיפצו אותכם בתוך קהילה בתור קהילה ודית מול הערבים תשעה באב היה חזק כי שם בגלות הרגישו את החוסר הם הרגישו שהם ראו ערבים בחוץ שהם ראו פוגרומים הם הבינו מה זה גלות וכמה הם צריכים את הגאולה זו התפילה ותחרי זה איננו ושובחה לירושלים זה התפילה זו התפילה שנתנה ליהודים את התקווה שיום

אחד יבוא ויתקבצו כולם ויקשימו את החלום שלהם אנחנו כבר כאן אנחנו כבר כאן. אנחנו מקובצים כאן. תראו מה קורה בעולם היום עם האנטישמיות. תראו מה קורה באירופה עם האנטישמיות באוניברסיטאות. היום מרצים יהודים מגרשים אותם מהאוניברסיטאות. יהודים שיש להם חנויות בבלגיה, בגרמניה, שהם אמרו שהם רק יהודים גרמנים. אנחנו רק יהודים בלגים. אין לנו קשר למה שקורה בעזה. מרססים להם צלבי כרס על החנות ומנפצים להם את הזגוגיות ותוקפים אותם ברחוב בוודאי ובוודאי על סמימנים יהודים. אני בכלל לא מדבר על מישהו שהולך עם כיפה או עם סמל של מגן דוד. מה זה? זה פעמי הגאולה שבא ואומרים ליהודים, אתם לא יכולים להיות חלק מאיתנו, תהיו מי

שאתם. אני זוכר את זה שאמר לי את זה הערבי, שאתה אתה, אני אני אבל שאתה לא אתה, אתה לא מגשים את החלום שלך, אתה לא עושה את התפקיד שלך, אתה נותן לי לחשוב שאולי אני ראוי לתפקיד הזה ואני לוקח ממך את הבכורה. הבכורה היא שלנו. בני בכורי ישראל זה אנחנו. ויש לנו תפקיד. עכשיו אין מה לעשות. גאולה זה תפקיד. גאולה זה לבוא ולומר יש לי חלום ואני הולך להגשים אותו בגלל זה היהודים עם ראש גדול בעולם לא רק פרסנובל יש להם תפקיד אנחנו לא עם שיכול לשבת אחורה לקשור עשה ולהגיד וואלה סבבה בשניה יקפוץ עלינו רוגזור של יוסף זה לא ילך ככה אנחנו לא עם ש שרוצה שיעזבו אותו בשקט אנחנו מרכז העולם כי יש לנו תפקיד והתפקיד שלנו

עכשיו רואים את הקרב הגדול הזה חברים הקרב שלנו עם איראן עם חזבלה עם חמס שימו לב לכל בית בעזה איזה תמונה יש? אל עקסה. מה שהם אומרים אל עקסה. זה הר הבית שלנו. אותו אותו מחבל ערור חג'מינל חוסני שראה את היהודים מתגעגעים לבית המקדש אמר אני אצור א א רעיון דומה. ושם התחיל אלא אקציה להיות מרכזי בתפיסה שלהם. יספרו לכם זקני הרובה. הם בכלל היו מתפללים על הר הבית. זה לא היה בכלל מקום תפילה שלהם. זה היה מקום שהאיסלאם החזיק אותו כפיקדון עד שיבוא היהודים. וכשבאו היהודים והם לא היו מספיק נחושים אמר אותו הערבי אני זה שיכול להביא את הגאולה זו מרכזיות אל הקצה בגלל זה אתם רואים את זה בכל בית בעזה ובכל בית ביהודה

ושמרון אבל זה כלום זה עניין של 100 200 שנה אנחנו כבר 2000 שנה מחכים לדבר הזה אנחנו יצאנו ממצרים כדי להגשים את הדבר הזה ואנחנו דרך במדבר כדי להבין את הדבר הזה ויש לנו הרבה ניסיונות להבין את הדבר הזה אז מה עושים פשוט מרימים עיניים מרימים עיניים להר הבית לגאולה שלנו ואומרים דבר אחד מה שודי אומר כל בוקר זה אפשרי אני יכול הטוב ינצח אני לא לבד בעולם