"הוא בא אליי בחלום ואמר 'המוות זמני'": סלומי שי בריאיון מלא אמונה

באותו שלב אחת הרופות ועסוטה שאלה אותי אם היה לו כשל במערכת החיסון לא יודע אתה את הרופה תגידי לי את אומר לי אני לא יכולה ככה לבדוק את זה בטח לא עכשיו אבל בדרך כלל אם יש זה גנטי

שלומי יקרה, אני חת להגיד שאחד הדברים הכי מדהימים שאני רואה בך זה שעוד מעט כולם יקשיבו לסיפור חיים שעברת אבל את עוברת ניסיון צנות מאוד מאוד לא פשוטים ועם כל זה לקחת את כל המקום הזה של הכאב והקושי והשחול והרמת את זה למקום של עשייה רתמת את זה למקום של עשייה מבורכת למען כלל עם ישראל אז בוא נדבר באמת ככה התחתנתם ברוך השם

שלושה ילדים ברוך השם ומה קורה

האמת שהסיפור התחיל בשמחת הורה ב7 באוקטובר א אריאל גוייס למילואים ממש על הבוקר ואני נשארתי לבד עם הילדים אז היו לנו רק את ילד אמה ואת דוד איתן א בערך אחרי שלושה ארבעה חודשים בתוך הלחימה יום חמישי זה היה א אני מרגישה שהסיפור הזה קשה לי כבד עליי אני לא מסוגלת יותר ופעם ראשונה אני ממש מבקשת עזרה אקטיבית אני מתקשרת לדודה שלי גרה באשדוד ואומרת לה מה הסיכוי שאני באה אלייך הילדים שלנו לא יסחקו ביחד אני פשוט אשב רק אשב אני שנייה שתי דקות אוכל לשבת ולא להפיל ממש לנהל את כל ה ממש בדיוק

א ואני באמת מגיעה אליה אנחנו הלכנו לג'ינג בוריש זה הרעיון די גרוע אה זה היה רחוק מלשבת ולא לתז א בסיום ג'ים בורי הגענו אליה שהוא היא כילכה את הילדים אה אני הייתי זה היה נראה כאילו מסרסה אותי באמת זה היה נראה זה היום הכי קשה שהיה לי בחיים זה מה שחשבתי לפחות א והיא מסתכלת עליי בחמלה כזאת ואומרת לי תשני פה תשני פה הלילה הכל בסדר כאילו להתחיל את היום בנחת ואני זורמת ויושנת ישנה אצלה על הספה. דוד איתן ישן לידי בלול ואלת מה ישנה עם הבת שלה בחדר. אה באמצע הלילה שומעת אותו כזה מתפטל בלול. אני משיטה את היד ומרגיש לי קצת חמים. אני נורא מתבייש אבל אני דופקת לעיר את דודה שלי ואני מבקשת מרופן. א אני מביאה

לו את התרופה והוא מכיר אותה עליי. ממש כזה פה אני כבר מתחילה קצת להילחץ למרות שבסך הכל זה חום נופן שלא היה לו טעים מתקשרת לאמא שלי אמא שלי היא רופת משפחה א מאירה אותה באח בלילה ומספרת לה אז היא אומרת לי את יכולה להביא לו הכמול אדרופן הכמול זה לא אותה משפחה הבאתי לו הכמול החום ירד הוא ינק קרבל עליי

הוא בן שנה וחודשיים

שנה וחודשיים א אפילו צחקנו כזה והוא נרדם נתתי לו לישון עליי את המשך הלילה ובבוקר אני מניחה אותו על הספה בעדינות שמה עלול שלא ייפול והולכת להשייע את יעלת המאון מבקשת מדודו שלי שתשים מים ואני נוסעת למעון ודי חזור א אני מתקשרת לאריאל שאמור להגיע כל רגע מהאפטר ומספרת לו שדוד איתן א אני רוצה לקחת אותו לתרם אני רוצה להבין מה העניין שם הוא אומר לי אני ממש פה הוא הגיע הביתה

עדיין היה חם שלחת

לא ירד החום ירד החום אוקיי

הוא כבר היה בסדר גמור יום שישי ואומר לי תני לי שנייה אני אעשה קפה אמרתי לו אין שנייה אתה הולכת לטפל בגלגל היה חסר לנו אוויר בגלגל, תמלא אוויר, אני עושה לך את הקפה, מתפגש באוטו. אני מכינה לו קפה ויוצאת ואני לא רואה אותו, לא מבינה איפה הוא. התקשרת אליו, לומ ואז הוא אומר לי, "יש פאנצ'ר, קח לי קצת זמן, הכל בסדר, כאילו כזה. אמ אני משהו בי מאוד סוער, אני כאילו לא מצליחה להתיישב. כל הגוף שלי כאילו רוצה לקחת את דוד איתן עכשיו לשניידר כאילו לבית חולים ו

למרות שלא הייתה סיבה שנראית להין כאילו היה לו חום סך הכל ישן

נכון אמ

תחושה עמאית

כן

ובאמת אריאל אני מתקשרת שוב לאריאל הפעם אני כבר כועסת אני אומרת לו יאללה עברו 20 דקות אני צריכה להגיע לדוד א מה מה הסיפור אז הוא אומר לי תשבי שנייה אמרת לו מה קרה? לא נעני עם דוד. א פינו אותו באמבולנס. הוא נמצא כחול וללא רוח נשימה מתוך שינה.

וואו.

ועכשיו אנחנו באסות באשדוד מנסים להחיות אותו. אני אומרת אין לי מילים. השכן מגיע לקחת אותי לעשות א ושמה ממש כמו בסרטים יש חדר טראומה כזה שדוד איתן נמצא בו מטפלים בו בחדר אלים לא יודע איך זה נקרא ויוצאים הרופאים ומבשרים את הגרוע מכל דוד איתה נפטר איך זה קרה פתאום מה קרה בהתחלה באמת לא יודעים מה קרה. ממש לוחצים עלינו בבית החולים לקחת אותו לאבו כביר, לעשות ניתוח נתיחה לאחר המוות, להבין מה קרה לו.

כאילו גם להם לא היה תשובות בעצם.

גם להם לא היו תשובות.

א הבעיה היא שבאבו קביר היה תור שלושה שבועות. אה זה היה שיא שכל הגופות של הנובה והחיילים הגיעו לשם והיה ממש

זה היה לא רלוונטי. א גם לא הלכתית וחשבנו שתמיד נישאר באי ידיעה ובחסדי השם תוך כדי השיבה מתקשרים אלינו א שיש תוצאות של בדיקות דם שלקחו לו אז א וודעים מה קרה הם ובאמת מזמנו אות זימנו אותנו לפגישה ומספרים לנו שהיה לו חיידק בדם עלה למוח עשה קרסת מערכות אה חיידק מסוג פנימוקוקוס חידק טורף לא היה שום דבר לעשות כדי לטפל, למנוע, להציל שמו.

זו המציאות. באותו שלב אחת העופות בעסות שאלה אותי אם היה לו כשל במערכת החיסון. לא יודע, אתה את הרופעה, תגידי לי את. אומר לי, אני לא יכולה ככה א לבדוק את זה, בטח לא עכשיו, אבל בדרך כלל אם יש, זה גנטי. וזה הלך איתי ואמרתי אני צריכה לבדוק אתה אילה איך את בתוך הסיטואציה הזאת שפתאום לך כאילו הגעת שנייה לבית רפואה בעלך בכלל היה במילואים כאילו פתאום כל הבלאגן הזה ופתאום הדיבו לך כזאת בשורה איך איך אתגב מה עשית

אתה לא לא מהקל השלב הראשון זה כמו ניתוק אני בהלם אני כאילו ב מה זה לא הסיפור שלי יש פה טעות זה לא זה לא הסיפור של הבן שלי מה קורה פה ו זה שוק ממש שוק רוצים לי להיפרד ממנו אני נכנסת הוא רואה פשוט תינוק בין שנה וחודשיים את הבן שלי הוא גופה הוא כלום הוא פשוט כלום שרוע כאילו ו באותו רגע אתה אומר, אתה משתדל לפחות להגיד תודה על הרעה כשם שמודים על הטובה, אבל אתה לא מבין. אתה פשוט לא מבין ו לאט לאט לומדים לנשום. יש את השבעה זה החלק הכי קשה. לשבת שבעה הייתי בת 24 אני חושבת או 26 זה לא א זה לא טבעי שאמא שוקלת את הבן שלה א ובאמת אחרי כמה זמן אני מתחילה סדרת בדיקות ליעלה לבדוק מה הקטע של הקשל במערכת

החיסון הזאת בהתחלה לא מאוד זרמו איתי אמרו לי תראי ילדה בריאה הכל בסדר, אנחנו מניחים שהתוצאות תהיו תקינות. היא הייתה באות התקופה

היא הייתה בת שלוש.

אמ את יודע מה זה החוש האמאי? כאילו גם הרגשת זה עם דוד תן וגם עכשיו הרגשת זה עם בתך כאילו אף אחד לא אמר לך לבדוק את זה. אף אחד לא אמר לך שיש איזה משהו ואת מעצמך רגשת צורך

לגמרי. ממש אינטואיציה של אמא תקשיבו לה כאילו

אמ ובסוף זרמו איתי ובדקו את כל הבדיקות. בהתחלה הכל היה תקין עד לבדיקה האחרונה. אה זה היה מפויח וביצענו את הבדיקה ויצא שיש לה כשל במערכת החיסון. יש כשל בת חול

שמה זה אומר מפרל.

הה שוק בפני עצמו. זה אומר שהגוף א לתחול יש חלק מאוד חשוב במערכת החיסון עד גיל חמש א במניעה של חיידקים בעיקר ביכולת להילחם איתם. אז הגוף בעצם לא יודע להתמודד. עם חיידקים ולכן היא הייתה מקבלת אנטיביוטיקה מניעתית עד היום כל יום כדי שאם חלילה היא חוטפת חיידק יש אנטיביוטיקה כבר במערכת שמונעת אותו א ועל כל חום צריך להגיע לא כמו בדרך כלל ילד רגיל אומר אומרים לו אחרי שלושה ימים פה על כל חום ישר להגיע

א התחלנו אנטיביוטיקה ובאמת היא הייתה בריאה עד אותו יום לא היו חומים לא היה כלום איך שגילינו את המשורה הזאת תוך כמה זמן עם מעל החום אנחנו מגיעים לרופא לא מזהה חיידק הוא אומר תגבירו את האנטיביוטיקה למקרה שכ בערך שבוע אותו סיפור שום מעל החום שום מגיעים לרופא לא מזהה משהו מגבירים אנטיביוטיקה למקרה שיש חי דעת פעם שלישית זה קורה בשבת ולא קל לחלל את השבת כאילו אמא בסך הכל חום תי טוב נגביר את האנטיביוטיקה גברנו את האנטיביוטיקה ולקראת סת השבת א היא מד היא יורד לדם מהאף ממש כמה טיפות לא משהו רציני א ובמוצא שבת אני רואה שיש להם אטומות בידת מה זה עם אטומות

זה א כתמים של דם פיצוצים של דם מבפנים שאנימים כאילו

מתפוצצים

א ביום שדוד נפטר היו להם מטומות בצו

אוי היי

כמעט התעלפתי אה תקשרת לאמא שלי היא אמרה לי תוסי לבית חולים בתברה הכי קרוב שיש וככה נסענו לשניידר ובשניידר במשך עד יום שני לא ידעו מה יש לה בהתחלה אמרו מחלת הנשיקה א היו כל מיני השרות והיינו ככה שלושה ימים בחרדה אם בכלל מדובר בחי דג בדם אמ ביום שני מגיעה הרופא מאונקולוגיה בכלל למיון ומזומנת אותנו לשיחה ושמה היא מודיעה לנו על תחילה של מסע חדש בחיים שלנו שבו היא מובחנת בסרטן א אנחנו עושים מהח רצם ש

מאשר את ההשרות שלה וישר מתחילים את הטיפולים. המסע ארוך שהיא בתש

היא הייתה בת ארבע.

בת ארבע שנים?

כן. היא הייתה ממש שבוע לפני יום הולת גיל ארבע. אמ

איך איך מתווכים לילדה כל כך קטנה? גם על עובדן של אח וגם על זה שהיא פתאום יכולה והיא צריכה לעבור את כל הטיפולים המסיביים האלה והיא לא הולכת כמו כל החברות שלה עכשיו לגן. איך מסבירים את זה לילדה כל כך קטנה?

זה נורא קשה. א היה לנו ליווי מקצועי גם של עובדות סוציאליות אם זה מטעם בית החולים. א וביום ביום הפטירה של דוד איתן אני פניתי לעובדת סוציאלית שהיה לי את המספר שלה בטלפון. עבדתי איתה לפני. ושאלתי אותה מה אני עושה, מה אני אומרת ליעלה, אני בדרך לקחת אותה. איך איך אפשר להסביר לה שהבוסטר שלידה ריק והלול שבבית ישאר ריק? ושכל הרעש והשמחה, שהכל נכבע. איך אומרים את זה? והיא אמרה לי את האמת. להגיד לה את האמת, לא להסתיר א ממש בפשטיות כמו שזה. א רק בלי השייכות של המחלה שלא תתחיל לחשוב שכל מישהו שחולה יכול למות או משהו כזה

א אז סיפרנו לה את האמת ממש ילדה בת שלוש לא יכולה להבין היא הייתה בת שנתיים וחצי

היא לא באמת מבינה את המשמעות א וכל ם שעובר היא ההבנה שלה תופסת עוד רבדים והשאלות שלה הם הרבה יותר עמוקות היא עד היום מדברת עליו ושואלת וה מעמיקה ואני מניחה שזה ימשיך ככה כל גיל יביא איתו עוד הבנה א נוספת עוד רובד ונצטח להתמודד אה כל פעם מחדש

אמ עכשיו לגבי המחלה בשניידר טיפלו בה ממש במסירות א השילוב הזה ע עם הקשל במערכת החיסון היה מורכב היא באמת חטפה דלקות ראיות מאוד מאוד קשות

א הייתה מושפזת באמת יותר מילדים רגילים במחלקה אמ ותוך כדי א תוך כדי המחלה אנחנו מגיעים לציון יום ההולדת שלוש לדוד איתן בדרך כלל ביום הולדת שלוש עושים חלקה ולא ציינתי את זה אבל הדודה שלי שהלכתי אליה יש לה ילד בגיל של דוד איתן ילדנו ביחד ואני מקורת הזמנה לחלקה שלו אז אני מבינה איפה יכולנו אולי להיות ואני מחליטה ככה באמת שבועיים לפני החלקה שאנחנו עושים חלקה אנחנו נמצא דרך לעשות

וואו

איזשהו קונספט אבל אני מציינת את היום הזה ואנחנו מפיקים יריד של תרומת שיער זה כביכול החלק אום

א כ קראנו לו איתנים ביחד

אמא'ה א הבאנו גם את מדהו

עשינו עמדה של תורמות דם באמת קיבלנו 40 תורמות דם ו-40 תורמות שיער אה והיה אפנין כזה שמתנפכים לילדים דוכני מזון א גם של אנשים מאוד צדיקים שהביאו את הציוד בהתנדבות והפעילו אותו אמ ותוך כדי היריד היא אלה כבר מאושפזת היא שבוע ממש מיום ראשון כבר הייתה מאושפזת והירידו ביום חמישי ביום ההולדת שלו והמצב שלה לה ברור הוא הולך ומדרדר אמ ובלילה של היריד בעלי חוזר אליה ואני ישנה בבית בדרך כלל זה הפוך ובבוקר יום שישי נשמע קצת מוכר אה יום שישי יום ההוללת של דוד איתן מבסרים לנו שלילת המשך ידג בדם

וואי

אין לך להסביר את גודל החרדה זה מרגיש קצת כמו שידור חוזר א מורידים אותנו לטיפול עם רץ וכבר זה היה כבר ערב שבת אין לכם מי לדבר טלפון כבוי היה בערך ב1 בלילה או בלילה גם לא נותנים לנו להיכנס אליה כאילו הדלתות נסגרות עלינו ואנחנו בחוץ במסדרון חשוך ריק הזמן הזה בעלך איתך או שהוא במילואים כאילו מה המצב הזוגי שלכם בזמן זמן הזה.

אז א זה מתפצל. יש סבבים של מילואים ויש את הבן לבן. א בעלי היה במילואים ביום של האבחון בשבת עצמה הוא בדיוק יצא לאפטר. א ווא ישן איתי בשניידר עם יעלה בשבוע הראשון עם הנשק, עם כל הציוד, עם התיק הצבאי והכל. א הוא רק החזיר את הנשק. זה היה ממש לקראת סוף הסבב שלהם ושחרר את הסבב הנוכחי. הוא לא חזר לאותו סבב. הוא בעצם אשאר להילחם איתנו בבית שלנו על המלחמות הפרטיות שלנו. ותוך כדי א מתחיל סבב חדש של מילואים ואומרים לו שוואלה חסר כוח אדם ואם מתאים לו להגיע זה מאוד מאוד יעזור להם. והוא הולך הוא הולך למילואים. אמ יש שלבים שאני באמת לבד בסיטואציה. מעבר לזה שאני ישנה לבד בלילה, אני צריכה לתפעל גם את הטיפולים הכימטרפיים ליעלה וגם את נוגה.

בעצם עלה חדשה שהיא בת חמישה חודשים,

נכון?

כאילו את ממש לידה בעצם.

נכון. ביום ההבחנה נוגה הייתה בת חמישה חודשים

שזה ממש יולדת לכל דבר. כאילו חודש היא נקה מלאה. היא לא הייתה במסגרת, היא הייתה צמודה אליי. החודש הראשון היה פסיכי כי היא ילה כמעט חודש שלם רצוף הייתה שם בשניידר

א ונוגה גדלה בערך במסדרון של שניידר איזה מצ

ארי מחכה שם הייתי יוצאת כל שלוש שעות מניקה אותה חוזרת ליהם מתזזת בין שניהם מנסה לשאוב מנסה לגמול אותה ללמד אותה איך לקחת ב

כאילו אני רק מנסה שנייה שנייה לתאר את הסיטואציה הזו שנבין בעצם מה עברת את הייתי לולדת בעצמך חמישה חודשים אחרת זה כאילו זה ממש יולדת לכל דבר הייתי תינוק צמודה אלייך וניק מלא בעלך מדי פעם בסברים של מילויים כאילו די הייתי

באותו רגע הוא היה בסבב

אותו זמן אז כאילו ממש הייתי לבד הבן שלך נפטר

נכון

והבת הגדולה שלך בת שלוש א תחילת טיפולים כימיותרפיים כל הסיפור זה הסגה הזאת של הכלה הידועה ואת כאילו מתמודדת בכל המערכות האלה לבד תגידי מה החזיק אותך אני שואלת באמת מחזיק. אמ הדבר הראשון זה באמת להסתכל שנייה במה שכן יש לי. א

ויש לי המון. יש לי את בעלי שהוא האוויר שלי

באמת. א האדם הכי מדהים שיכולתי לבקש. יש לי את הבנות. אמ נכון איבדתי לדוד אבל היה לי אותו. לי היה אותו ולא לאחרות. היה לי אותו לשנה וחודשיים. הוא היה הילד הכי מדהים בעולם. ואם היית שואלת אותי עוד לפני שהייתי בהריון והיית מספרת לי שזה מה שיקרה לי, הייתי אומרת לך תביא אותו.

אני מוכנה לעבור את זה בשביל לגדל אותו במשך שנה וחודשיים. הוא לימד אותי המון. הוא שיפר אותי. הוא עשה אותי אמא הרבה יותר טובה, הרבה יותר שמחה. א הוא שיפר את אחותו, את יעילת אמה, לימד אותה מה זה להיות אחות בכורה, א מה זה לחלוק, מה זה שותפות. הייתה ביניהם אהבת אחים מעוררת באמת פעלות וכל הטוב הזה מסביב הוא פה. אז נכון שיש גם רע בתוך הטוב אבל יש הרבה יותר טוב. א בעצם זה שהיאלה בכלל קיימת והיא פה יש אנשים שאין להם ילדים כאילו אז בסדר אנחנו נעבור את הסרטן היא תברי היא תחלים והיא תצא מזה ואיתי אני זכיתי ללדת זכיתי לגדל אותה א ומעבר לכל ההתבוננות בטוב שמסביב זה האנשים זה המשפחות שכחינו בהם בכל ה בשני

הצדדים באמת א וזה הקהילה שטף ת אותנו ותומכת אותנו ותומכת בנו וזה עמותות של א יש מלא עמותות היום לחכולי סרטן וכל אחת נותנת את המענה בצורה שלה א וזה מאוד מאוד מאוד מחזק באמת הקהילה והמותות והמשפחות אני לא מה הייתי עושה בלי זה

אמ אם אני חוזרת לסיפור של טיפול נמרץ היא נכנסת לטיפול נמרץ והדלתות נסגרות עלינו ואנחנו אנחנו לבד לשקט, מנסים להתפלל, מנסים לקרוא תהילים, מנסים להבין מה עושים בסיטואציה כזאת שאתה פשוט לא יודע, לא יודע איך הדלצות יפתחו ו ואז מה מה יגידו לנו? מה נראה? מה מה אנחנו מחליטים לקרוא תהילים. אנחנו פותחים את הסידור של שבת ומחפשים מזמור התהילים בתוכו ומנסים לקרוא. אנחנו לא ממש מצליחים. אז אני מתחילה לשיר שיר שבת כזה של סעודה שלישית,

שירי נשמה, נשאר הרחם אדמעות א עולות וממלות את הפנים, את הגרון א אחרי שקצת פרקתי בבכי אני מחליטה שאני רוצה לרקוד ואני קמה לרקוד

לרקוד וואו

אני קמה אני תפסת אריאל מרימה אותו ואנחנו מתחיל לרקוד. פעמים רוקדים ושרים. יהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ותמיד יהיה לי רק טוב. אה ממש תוך כדי הריקודים והעשירה פתוחות הדלתות יוצאת הרופעה ואומרת לנו הכל בסדר

אמא'לה.

הצלחנו לייצב את יילה. אתם יכולים להיכנס. א הכנסנו. וואי תראי מה זה כוח של ריקוד. מטורף. כאילו הביטחון הזה שאת אומרת ברור שיהיה טוב. את כל כך מאמינה בטוב הזה שהנה הבאת אותו לחיים שלך. אני גם ממש הרגשתי שהיריד שעשינו לילה לפני א לעילוי נשמע דוד איתן עשה שם רעש. שדוד איתן שם עשה רעש בשמיים וזה זה בא לטובתה לטובתנו.

ברוך השם.

אה כן וזהו. ואז אנחנו ממשיכים את המסע. את את הטיפולים היו מאזות כל מיני אשפוזים וחומים ולאגנים וברוך השם ברוך השם אנחנו היום סיימנו את הטיפולים בוריד

ברוך השם ברוך השם

א היא בתקופת התחזוקה היא עדיין מקבל טיפולים בפה טיפולים כרמטרפיים בפה אבל זה כבר ממש אחרת השיער כבר צומח א היא כבר טוב

היא בגן גן מיוחד גן החלומות גן קסום אה זה מיועד לילדים אונקולוגיים יש איתה רק שש או שבע ילדים בגן באמת א המון המון ברכה ושמחה וטוב

וואי תודה לשם הטוב ממש אז אפשר להגיד שהיא כבר בריאה

אה לא בדיוק אבל אה

אבל היא בירה היא

בריאה

היא בריאה היא בריאה היא תהיה בריאה והיא בריאה

בעזרת השם יתברך ומה גרם לך הרי תוך כדי כל המהלך הזה זה בעצם לקחת את הכאב שלך והתחלת ליצור כאילו התחלת ממש להקים עמותה מיזם בואי ספרי קצת על מה ש מה שהקמת מה גרם לזה פתאום

לחשוב על זה בכלל שהיית בתוך כל הקלחת תוך כדי אז לפני בערך 15 שנים אה הצטרפתי לקבוצת וואטסאפ שהייתה נקראת המסמחים היינו באים לרקוד ורואים שאין מי שירקוד בהם כאילו שהמעגל הטבעי אה לא היה קיים ולאט לאט הולצה הזאת גדלה חתונות בר מצוות בת מצוות

א

לא קשור לחולים

לא בכלל לא

אוקיי

ולאט לאט הארגון הזה גדל ושלב מסוים הוא הופך להיות בניהולי א ואני מנהלת אותו ומגיעות אליי כל מיני פניות בנוסף לפניות לסימוח באירועים של אנשים שאין להם אמצעים א לקיים להפיק אירועים לאט לאט אנחנו יוצרים מאגר שנקרא עוד ועדר לבושה של ספקים בתחום האירועים שמוכנים להגיע להתנדב או בהתנדבות מלאה או במחיר סמלי אה לעזור לאותם זוגות לקיים שמחות

אני כמה שנים רואה שזה לא מספיק יעיל אנשים לא באמת פונים א אין מספיק ספקים התקשורת ביניהם היא קשה אנשים מתביישים לפנות אליהם ולכן אני מבינה שצריך לעשות פה משהו גדול יותר א ואני בעצם אה כותבת בדיוק הייתי באמצע התואר שלי במנהל עסקים והייתי בתוכנית יזמות והגשתי תוכנית עסקית על פרויקט שאמרתי מתי שהו אני אעשה אותו

כאילו הייתי בעומש של החיים אריאל היה במילואים גם עבדתי מסרה מליה גם למדתי בתואר גם כאילו מלחמה עם שני ילדים בבית

כתבתי את זה על הנייר ואמרתי מתי שהוא בחיים

אני אוציא את זה לאור

ואחרי שדוד איתן נפטר זה ממש נתן לי דרייב של אני עושה את זה ואני עושה את זה לילול נשמתו באמת התחלתי והיריד איתנים היה חלק זה הסיפט ההכנסות שנכנסו מהיריד היה לטובת הפרויקט ובער מאוד יהיה להגיע לטיפול נמרץ אז זה הקפיל קצת את העשייה אבל תוך כדי שניידר הייתי עובדת על זה המון בלילות בבית החולים הייתי מביאה מחשב טלפון ומנסה לקדם כל מה שאני

זה מטורף רק לחשוב על זה שתוך כדי הכאב שלך. את חושבת בכלל על כאב של אנשים אחרים ואיך לעזור להם?

אמיה. זה לעסוק בשמחות, לעסוק בטוב. כאילו בתוך כל הרע הזאת לעסוק בטוב. ועדיין היה את עדיין גם יש את מסמכי דוד שמגיעים לשמוח באירועים ותוך כדי גם טיפלתי את זה. אה, את הפרויקט לא הצלחתי להוציא לאור. ברגע שהיא באמת דרדרה, הבנתי שאני ממש חייבת להתמסר אליה. והיום, ברוך השם, אני פנויה לממש את זה. א וכבר יש אתר שכמעט גמור והחלום רוקם אור וגידים ויוצא לפעל שזה

וואו

מרגש. שזה בעצם לנשמת א דוד איתם,

נכון?

וואי. אז בואי תספרי קצת על על העניין הזה. זה בעצם כל מיני גופים שהם יכולים לתת את השירות שלהם או בחינם. או במחיר כאילו מאוד מאוד צמלי בשביל השמח אנשים שאין להם את היכולת אמצעים את ה

נכון זה ממש ספקים זה צלם דיג'יי מאפרת מסרקת קלות מלות כלה א חליפות חתן כל מה שיכול א להרים אירוע לאנשים שזקוקים לזה ממש מדהים כי את חווית כל כך הרבה כאב וחווית עובדן ומתוך המקום הזה דווקא את מתעסקת עם שמכות שזה כל כך אחרת ממה שאת חבית בעצם בחיים מסתדלת. אנחנו רק בעולם של השדלות.

יש לך איזשהו סיפור ככה שאת זוכרת מהמקום הזה, מהיוזמה הזאת, מהמיזה, מהארגון, מהכן אמ הייתה לי חניכה שעלתה מצרפת, זה היה לפני חמש שנים והיא סיימה יב. בחורה צעירה, לא עבדה מעולם, אין לה את השפה, אין לה את הקשרים. א והחבר שהיא רוצה להתחתן איתו באותו מצב בדיוק א והיא פנתה אליי שאני אנסה לעזור להפיק חתונה אני הייתי ממש לקראת הלידה של יעילת אמה של הבכורה ולילה לפני החתונה שלה התחיל א התחילו הזקות בדרום ונסגרו כל העולמות אירועים ואני מוצאת את עצמי שבוע אחר לידה אם תינוקת בית שבוע מתרוצפסת בין עולמות א ומחפשת איך איך אני מקיימת את החתונה הזאת בכל זאת מחר א ברוך השם הצלחנו לסגור בפתח תקווה הבאנו לשם את כל החברים והחברות זה האירוע מאוד מרגש

ממש הרוב המוחל של האנשים היו בהתנדבות א ומה שלא אז גייסנו עבורה את הכספים א והבנתי כמה כמה זה חשוב כמה חסר את זה וכמה היא פשוט לא יכלה לעשות כלום לא והיה לה איך להפיק אירוע. הייתה מחכה עוד שנה ועוד שנתיים כדי לעבוד, כדי לגייס כסף. אמ וגם באותה נשימה הבנתי שזה לא יכול להיות תלוי בי. אני כרגע רק אם יעלה אני באמת חיה בבית החולים. אין לי איך להסביר את זה. אני ישנה שם א ימים רצופים, שבועות רצופים ואין לי אין לי איך לעזור לה. וברוך השם בסוף כן הוצאנו את הבת מצווה. זה היה כבר אחרי שהשתחררנו אבל הבנתי שזה חייב להיות הרבה יותר יעיל. ובגלל זה הפרויקט הזה יוצא לאור א בצורה של אתר, בצורה של משהו שלא תלוי בי.

כן.

אמ

בהצלחה רבה. תתגלגל. תודה. ויש לך איזשהו מסר או איזשהיא תובנה שיחשוב לך להגיד להורים שמתמודדים עם מה שאת תתמודדת? אמ אני חושבת שהדבר הראשון זה שנייה לעצור ואפילו לכתוב על נייר מה כן יש לי. מקן טוב יש לי שקיבלתי מהקדוש ברוך הוא כרגע ואני יכולה להסתכל ולהגדיר להגדיל אותו כאילו לראות אותו א ומה שתת לו למלא אותי א וגם העניין הזה של הזמני בסוף אנחנו פה בעולם שהוא זמני

וכשדוד הייתה נפטר הוא בא לי בחלום הרבה זמן רציתי שהוא יבוא לי בחלום

וואו

והוא אמר לי אמר לי שני דברים אבל אני אתמקד באחד. אל תחשבי שהחיים שלי היו זמנים כי המוות שלי הוא הזמני. כאילו הפך לי את ההתבוננות על הזמן ופתאום זה נכנס בכזה. זה כל כך נכון. הרי אנחנו ניפגש וכשניפגש זה יהיה לעד.

וואו.

בין אם זה בתחיית המתים בגאולה שבעזרת השם תגיע בקרוב.

אמן. ובין אם זה אם לא נזכה בחיי אז ב1 בדיוק ב-120 בתחיית המתים אנחנו שם הם יבואו אלינו לא אנחנו נבוא לשם

אז מה שזמני זה דווקא הפרידה

ולא ולא החיים שהיו לפה

איזה חזק זה

ווזה מה שהייתי רוצה שאנשים כאילו שאיבדו אנשים שיקרים לליבם יחזיקו שזה זמני תכף ניפגש מדהים כי הוא גם לא דיבר בגיל שנה וחודשיים

כאילו זה פעם ראשונה בעצם ששנה הזאת הוא מדבר זה היה בחלום

כן הוא לא באמת הוא לא דיבר במילים בחלום הוא העביר לי את המסר אני אפילו לא יודעת להסביר באיזה אופן זה היה הוא כן גם אמר דבר נוסף א מה שקרה זה שפשוט ראיתי אותו מגיע ואז שיחקנו כל היום והיה לנו כזה כיף הוא פה וילה שיחקה איתו והייתה כזאת התלהבות ואז בלילה הוא חזר לקבר נפטר ואז בבוקר שוב הוא מגיע ואנחנו משחקים ונהנים וכיף לנו ואז שוב בלילה הולך הולך לקבר שו בבוקר ואני אומרת לו רגע ביום השלישי אני אמרת לו רגע רגע אני יודעת עכשיו אני יודעת מה סיבת המוות בוא נמנע את זה בוא נלך עכשיו לרופא ונדאג שלא תמות ותהיה איתנו כאילו לנסח ואז הוא עונה לי גם בלי מילים זה מה שנגזר עליי אף בן אדם אנושי לא יכול היה

למנוע את זה כאילו גם אם היית יודעת גם אם היינו מגיעים בזמן גם אם היו כל הרופאים הכי ממחים בעולם וואו וואו זו המציאות שהייתה צריכה לקרות זה שהיא צריכה כאילו לקבל את זה ב אני עשיתי את המקסימום האנושי שלי ולקדוש ברוך הוא יש להיות משלו

אמא'לה איזה חלום וואי איזה חלום מטורף וואי

קמתי ממני כאילו

צריך להתבונן עליו זה לא

ניקם ממני את כל האשמ שהייתה יכולה להיות לי בתור אמאלה מה לא עשיתי ואיך הייתי צריכה לעשות אחרת ו

וואו קמת חדשה אחי חום הזה כן שלבה ובציפייה תחיית המתים

אמן אמן ככה מיד ממש

בעזרת השם

בעזרת השם

תודה יקרה

תודה ‏Ah.