"הוא קפץ על המחבל בידיים חשופות": דדי שמחי על רגעי הגבורה של בנו הי"ד

ם מחבלים אחי שמחי הם פה טו בלי נשק בלי כלום שמחי הם פה זה החדר שהוא נשרף שזרקו את הרימונים פה היו פה היו החבר'ה הוא היה כאן פה הוא יצא החוצה החבר שלו יצא עלי השר למעלה הוא יצא הפצוע עמד פה שזה כאן פה חטפו שני כדורים לשכב פה הרוח הרוח מנצחת הרוח מנצחת כמו שהבן שלי נכון הוא שלם בחייו אבל הציל 30 אחרים וקפץ וחנק מחבל בלי נשק בלי מדים בלי נעליים ב בלי כלום הלן אלן עודד דדי בבקשה פה זה ה בינת הנצחה שלנו לדוגמה פה אתה רואה צוות טרבולסי עם הצוות שלו מסירת קיבלנו הריות אה כל אחד כן כשההוא היה קטן זה הה היה כרית חלל ככה זה נקרא כרית חלל כ זה כן זה כרית חלל זה של צבא הגנה לישראל שכל חלל מקבל את זה עם

כל השמאלים והדרגות ש שמאושר לו לענוד כאן א פה יש פה איזה מכתב של דניאל זה אחד ה אחד הנערים או הגברברים הצעירים שגי הציל שהוא בכלל לא הכיר אותו וערב יום הזיכרון אנחנו באים לבית האלמין ואנחנו ורים את המכתב הזה מונח על הקבר והוא כותב לו הצלת אותי ואת שני ואת אופק אני יודע שאתה לא מכיר אותנו ואת השמות שלנו ובשבילך היינו אנשים זרים אתם וצים את המכתב הזה על הכבר כן עלעל הקבר ש את דניאל אתם מכירים לא אתה יודע מי זה ד מ זה כי התחלתי לתחקר וכרגע עוד אין לו מספיק כוח לבוא אלינו אבל חבר אלי חשוב לו לכתוב ולהניח לו כן כן אז זה מה שכתב דניאל ופה יש גם מכתב של אמא של דניאל ו שהיא גם כתבה לנו גם זה ה על

הקבר והיא כותבת ורית ודדי היקרים קשה למצוא מילים מתאימות לעובדת בנכם הייתי שמחה לחבק אותו ולהודות לו באופן אישי ל קבורתו שהוא הציל את בני סתכל פה מה שאתה רואה פה עכשיו זה 720 בבוקר ביום יום שבת מכבלים תקשיב מכבלים אחיי הם פה לי נשו לי כלום שמחי הם פה המחבלים נראה לי הם פה כולם במדים הוא מסתובב ככה כ בש בוא ככה את מבין הוא מסתב בכיווץ ככה מוצא שלושה אנשים פה שלושה אנשים פה זה החדר שהוא נשרף שזרקו את הרימונים פה הפה היו החברה הוא היה כאן קפץ על המחבל החדר נשרף רימונים פה הוא יצא החוצה החבר שלו יצא עלי השר למעלה הוא יצא ה פצוע עמד פה שזה כאן פה החטפות שני כדורים ושכב פה סרטון מטורף זה שמיני

לעשירי א 4 בבוקר מתברר שבחיים של זקה יש זה כן זה הבן שלי אני מרים אותו אבא שלו אתה מאמין מטורף זה המחברת פיקוד של גי הדף הראשון במחבר יש לו שמחת תורה שנה לפני שהוא נהרג את ימה הוא כתב כולם בסוף עושים טעויות ותמיד בדך יהו בלתמים צריך להמשיך לא להיות קורבן החייים עצמיים לפעמים צריך להקריב מעצמך בשביל הצוות וזה הכי חשוב זה הצבא שלו לי למשפחה ולמדינה הכל בסוף על כמה אתה יכול לספוג ולהמשיך אי אפשר לנצח בן אדם שקם אחרי כל נפילה להמשיך להתקדם תמיד דדי שמחי אביב של גיבור ישראל לוחם סער צנחנים גי סמחי שנפל בשבעה באוקטובר מה שלומך אני בסדר במסגרת המצב בסדר קצת על האירוע על גי גי הוא בין הזקונים שלנו יש

לנו לי ולהוריד שלושה בנים תומר אלון וגאי גי היה בן 20 כשהוא נפל הוא היה לוחם בשיירת צנחנים א הוא באותה שבת נס היה ב מסיבה בנובה עם עוד ערה חבר'ה שבעה חבר'ה כאן מגדרה ועוד שלושה מהצוות שלו בסיירת 6 וחצי רו לם רקטות גי שנולד בקיבוץ רעים במסגרת אחד התפקידים שלי עברתי לשם אז הוא לקח את כל החברים לקיבוץ בקיבוץ הוא הגיע שם באזור א לאחת ש בבוקר והתחיל להכניס את כולם לממדים הסתובב בקיבוץ הכניס אנשים לממדים כי כולם שם חברים שלו הוא הציל 30 אנשים כל ה-30 צנו בשיבה אחרי שהוא הכניס את כולם לממדים הוא נשאר מחוץ לממד כדי לשמור שלא יכנסו לממד הוא נשאר הוא וחבר שלו שהיה עם נשק וגאי היה בלי נשק הגיעו חמישה

מכבלים הראשון נכנס גי קפץ עליו בידיים חשופות וחנק אותו למוות השני נכנס גי דחף אותו לדלת והדר החבר שלו ירא בו השלישי שכבר הבין ש אי אפשר להיכנס זרק שלושה רימונים גי נפצע קשה הצליח להימלט מהחלון וחטף עוד שני כדורים תע בבוקר הוא כבר נהרג את כל זה כמובן שאתם יודעים בדיעבד אנחנו מדברים על בוקר שמחת תורה מה קורה פה בבית אתה אשתך אנחנו מתעוררים לאור ה הזעקות שהיו פה וחשבנו שזה אירוע רגיל דוג יורי יגמר ואז ב 743 גיי מתקשר אליי ואומר לי אבא אני בקיבוץ יש פה מחבלים ויש לנו נשק אחד אני אומר לו תשמע גי תיכנס לממה תסגור את הדלת חמש דקות הצבא מגיע הורג את כולם אל תסתובב בדשא כי כל מי שיהיה בחוט הצבא יהרוג

אותו ולא הבנתי את גודל האירוע לא הבנתי שיש פה איזה התקפה אף אחד לא ידע נכון והוא דיבר איתי בקור רוח אני עניתי לו בקור רוח וסיימנו את השיחה ואני אני הלכתי לעזור כאן בעיר גדרה בחמל העירוני ואני בטוח שתכף הכל נגמר לקראת בערך שתיים אני כבר מבין ששחררו את כל החברים שלו שהו במעמדים וכולם מתקשרים הביתה ורק גי לא ואז רצה שמועה שהוא פצוע ואחרי זה שמועה שהוא התחבר לכוח של גולני ונלחם ואחרי זה שמועה אחרת שהוא נהרג מה זה אומר שמועה איך זה מגיע אליך בכלל א אתה מתקשר אתה מדבר עם הורים הם אומרים כן אמרו שראו אותו בגולני ניסינו להתקשר למרפאה בקיבוץ אנחנו מכירים את כולם אף אחד לא ענה לנו ולאט לאט התחלתי להבין

לקראת השעה שים שבעצם מתקיימים פה שני מעגלי שיח שיח אחד שמדברים איתי ושיח אחר שמדברים מאחוריי ו מה האינדיקציה הראשונה שגורמת ך להבין שלא דוגרים איתך לא ישירים איתך תראה בדרך כלל כל מי שהייתי מתקשר אליו תמיד היה עונה לי תמיד תמיד עונים לי פתאום א לא עונה לי ואני רואה שההורים שלה החברים מגיעים לפה שואלים אם גא התקשר וא הבנים שלהם היו היו איתו שם באעזה בטח הם סיפרו להם כל מיני דברים לקראת משהו כמו שלוש ארבע הבנתי שהוא כנראה נהרג א אתה זוכר את הרגע שאתה מבין את ההודעה את רגע התובנה הזה אה הייתה לי פה שיחה עם אמא של אחד אחד החילים שהיא באה לכאן אחד החברים שהיו איתו ואמרו לי והיא שאלה אותי ג התקשר

אמרתי לה לא הי ארה לי אוקיי אולי הוא התקשר בהמשך וכולי ואז ה יצא החוצה וכש הגיע מחוץ לשער התחילה לבכות ממש התפרצה בחי וראיתי אותה ואז ניגשתי לה אמרתי לה מה קה תספרי לי אני ילד גדול תכולה לספר לי היא אומרת לי לא אני לא יכולה לספר זה לא התפקיד שלי ואז כבר התחלתי להבין יותר ואז היא השמיע לי הקלטה מהטלפון שלה שהבן שלה שהיה עם גי מדבר עם אביו ואומר לו שהם היו בממד הגיעו מחבלים חבר שלו מסער צנחנים נשאר בחוץ קפץ על המחבל חנק אותו ומחבל אחר ירא בו לקראת א 8 9 10 בערב החברים שהיו איתו כאן מגדר חלקם שכנים פה גרים לידינו הם הגיעו הביתה ואני אמרתי לאחד ההורים תשמע תחקר אותם אתה כי אם אני אבוא לשאל אותם

שאלות הם ירגישו לא נעים לענות לי אז תחקר אותם אתה אז הוא באמת חכר אותם ואז הוא בא אלי אמר לי תשמע דדי גיי נהרג בוודאות הם אומרים שהם ראו את ה ראו אותו שוכב ליד המבנים הם לא יכלו לקחת אותו ואז אני באתי ודיברתי איתם ואז ה אמרו לי שגי נהרג בוודאות לקראת השעה משהו כמו 910 בלילה ואני רציתי שיקחו אותו משם פחדת שהגופה תכתף או שלא היה תסריט כזה לא חשבתי על לחטוף פשוט לא רציתי שהבן שלי ישאר לבד שם בלילה ברור אה וראיתי שהיו יש עוד קרב בראים ואז א ב-12 בלילה אמרתי זהו אני לא מנתי כלום עליתי על מדים ואמרתי אני נוסע לקיבוץ א נסעתי לקיבוץ לא חוית לא לא חוייתי עליתי התלבשתי על מדים על מדי תת לוף לקחתי את

המדי רב טפסר שמתי לידי אמרתי בוא נראה מה יעזור לי יותר ב במחסומים ובדרכים לא חששת לסוע עם מדים עם דרגות של תת אלוף שמה אולי לא תהיה מטרה דווקא לחטיפה לפגיעה לא דרך אגב אה בדיעבד לפעמים אני חושב למה לא נסעתי הרבה לפני אבל פשוט לא רציתי להפריע לצבא לעבוד כי אני מכיר את זה לפעמים שבאים כל מיני גנרלים ומסתובבים בין הרגליים אתה רק מפריעים אני הייתי בטוח שהמכונה הצהלית אומנם הופתעה אבל עכשיו היא נכנסת לאיזה עבודה ואני יודע איך היא עובדת אז לא נסעתי אה הגעתי לקיבוץ בערך ב-12 ו30 בלילה היה חבר שלו שהיה איתו בדירה חיקה לי בשער אמרתי לו בוא נלך להביא את גיי אני מזכיר לך אני גרתי 10 שנים בקיבוץ מכיר

אותו כאת כף ידי א ואז התחלנו ללכת לכיוון איפה שגא נמצא ואז עצר אותי כוח מסיירת חרוב שאני הייתי המגד שלהם לפני 25 שנה ואמרו לי תשמע אתה לא יכול להתקדם עדיין השטח לא מתואר אמרתי להם תקשיבו טוב טוב אני הייתי המפקד שלכם לפני 25 שנה או שאתם מביאים לי את הבן שלי עכשיו או ש אמרתי כלום אני יכול להביא אותו אמרו לי תן לנו כמה דקות ובאמת אחרי חמש דקות הם באו אלי עם האלונקה והבן היה למעלה אתה רואה את הבן על האלונקה אני רואה את האלונקה אני רואה את האלונקה מתקרבת אליי ואני חושב לעצמי אולי היייתה פה טעות אולי הם לא שמו לב הוא יבד את ההכרה ומהלחץ התבלבלו ו ורק אני אגלה את זה ואז הם הם שמו לי את האלונקה

הורידו לי אותה ליד איזה פינה עם עץ ואז הרמתי לו את את השמחת מילות ואז ראיתי את הבן שלי החתיך הזה היפה הזה הגיבור הזה א ונישקתי אותותו וחיבקתי אותו והייתי איתו איזה הייתי זה 40 דקות שם אתה והוא מצמידים ראש לראש ו אני מנסה אני מנסה להסדיר נשימה כי אתה יודע ר היה לא פשוט שתה רואה את הבן שלך ככה והוא היה שלם וככה נשמתי איתו איזה משהו כמו איזה 40 דקות עד שהגיע הרב של של האוגדה של עודת עזה אמרתי לו הרב אני תט לוף דדי סמחי זה הבן שלי דדי סמחי אני מזהה אותו ואז הוא אמר לי תן לנו תן לנו דדי תן לנו דקה לבד ואז עזרתי להם להכניס אותו לשק חללים ואחרי זה היייתה לי הזכות העילאית להרים אותו באלונקה ולשים

אותו באוטו שלקח אותו לשורה באתי לנהג שאני גם מכיר גם אותו אמרתי לו לאן אתה לוקח אותו אמר לי לשורה אמרתי לו אחריך לשורה ואז בעצם איזה 4 בבוקר נסענו לשורה כשהבן שלי נוסע קדימה באוטו מה קורה ב-40 דקות האלה שאתה איתו לבד אתה מדבר על מה אתה חושב אה לדבר לא דיברתי היינו רק אני והוא פשוט תשמע פשוט חיבקתי אותו 40 דקות חיבקתי אותו ו ונשמתי א ונשמתי אותו ואתה לא מאמין זה נראה לך כאילו אתה בסרט אתה מבין אתה הוא היה ילד זה היה ילד הוא היה ילד מדהים מדהים הוא היה ילד תשמע כל א כל הורה אומר על הבן שלו שהוא הכי טוב או על הבת שלו שה הכי טובה אבל פה באמת היה פה ילד מיוחד הוא היה היה מנהיג היה כריזמטי היה לוחם

היה קילר בצוות שלו בסיירת קראו לו המכונה היה יפה טו ה היה בריון ואני אומר בואנה מה זו התקלה הזאת זה הסיפור הזה ה מצד אחד ואתה רוא ואתה רואה את אתה רואה את הבן שלך אתה רואה אותו הוא כזה הוא יותר גדול לונקה וזה נראה לך לא הגיוני ואה יודע ואנחנו כבר אנחנו תתי אלופים אנחנו אנחנו מבינים מעניין ראינו כבר הרוגים וחברים וכולי וופה זה זה התינוק שלך זה תשמע לפעמים אומרים לך תשמע א למה הוא למה הוא יצא החוצה למה הוא לא נכנס כמו כולם הרי כ כל החברים שלו כולם ניצלו רק הוא נהרג והוא קפץ על מחבל וח אתו נכנס היה מקשיב לאבא ולאמא נכנס לממד דרך אגב כשאני אמרתי ואכנס לממד אז במקביל הורית א שלחה לו וואטסאפים אמרה

לו מה קורה עם זה מה קורה הוא התקן אותה ואז היא ארה לו איפה אתה אומר לה בממד היא אומרת לו אני לא מאמינה לך ידעתם מי זה כן שלח לי תמונה הוא נכנס לממד צילם סלפי בתוך הממד שלח להוריד ויצא מהממד אז נשר אז לפעמים אנחנו אומרים א נכנס לממד ה היה סוגר את הדלת היה ניצל כמו כל החברים שלו וכולי במסעד אחר אם הוא לא היה נלחם אז יכל ות שחמישה מחבלים היו נכנסים לחדר ויורים בהם בתוך הממד או שורפים אותם כמו שהם עשו לשרות אחרים או חוטפים או חוטפים וכולי וכולי וכולי וגם אם הוא היה נגיד יוצא מהמד וניצל ה היה חוזר לצוות שלו בסיירת ויכול להיות ש בסיירת היה קורה משהו זאת אומרת הוא לא נשלח לשם הוא לא היה על מדים הוא

לא היה עם נשק נכון אבל בתודעה הוא לוחם אני שאנשים אומרים לי א עוד פעם אני מקווה שאנשים יבינו שזה לא זה קלישה אבל כש נגיד אומרים תשמע יש בעיה יש בעית חימושים יש בעיה כזאתי בעיה אחרת אני אומר אין אין אין הכל זה רוח הרוח הרוח מנצחת הרוח מנצחת א כמו שהבן שלי נכון הוא שלם בחייו אבל הציל 30 אחרים וקפץ וחנק מחבל בלי נשק בלי מדים בלי נעליים בנשק בלי בלי בלי כלום ו זה העניין בשיבה של גא היו פה אלפי אנשים אחד מהם היה אביגדור קהלני גיבור ישראל ואמרתי לו אביגדור אתה גיבור ילדותי אני גדלתי על הסיפורים שלך על יום כיפור ומק הבחה אני רוצה לומר לך שמה שקרה בשבעה באוקטובר זה עמק הבחה כפול אל כפול 1000 הוא אומר

לי אני יודע אמרתי לו וכמו ש עמק הבכה הצמיח גיבור השבעה באוקטובר הצמיח אלף גיבורים א לוחמים לוחמות אבות אמהות וים ושבתות שהצילו את ילדיהם ואתה יודע החזיקו דלת הממד שבע שעות פשוט סיפורים מטורפים איך מספרים את זה לילדים לנכדים בעזרת השם שעוד א שודו מה מה מספרים להם אני חושב שעם ישראל נמצא ברגע היסטורי בכני מידה תנכי זה המצב אירוע היסטורי בקני מידה תנכי הבעיה היא כשאתה נמצא באירוע היסטורי אתה לא יודע שאתה בתוך אירוע היסטורי אתה יכול לדעת את זה רק בדיעבד ספק אפילו אם אתה תדע את זה עוד 50 שנים ספרו ע זה נכון אני כל הזמן מספר את הדוגמה של המהפכה הצרפתית שגם הצרפתי במהפכה הצרפתית ב-180 הוא לא ידע

שהוא במהפכה צרפתית הוא קם בבוקר קנה בגט וכולי הוא לא ידע רק אחרי 50 שנה אמרו בואנה הוא היה במהפכה הצרפתית זה מה שקורה כאן עכשיו יש פה אירוע היסטורי בקנה מידה תנכי והרגו אותנו כי אנחנו יהודים לא כי אנחנו דמוקרטים ולא כי אנחנו ישראלים ולא כי אנחנו קוסמופוליט כי אנחנו יהודים את זה אני צריך לספר את זה צריך לספר תקשיבו רגע רוצים כל הזמן להרוג אותנו הרגו אותנו עשה לנו פה טבוח שזה בגלל שאנחנו נרדמנו בשמירה ובגלל שו ישמ ני שורון ויוט והתבלבל לגמרי וחשבנו שהולך להיות פה מזרח תיכון חדש בסינגפור ושכחנו את ההיסטוריה תראה אלי ויזל אמר הטרגדיה של העם היהודי שהוא תמיד העדיף להאזין להבטחות ידידיו מלהקשיב

לאיומי אוייביו הם אומרים האוייבים שלנו אומרים אומרים לא לא צריך 8200 ולא יותר מדי מודיען הם אומרים אנחנו רוצים לחזור ליפו ולשכמות ולאשכנזים ישראל ויש לך איומים מסביב אתה רואה את האיומים אז מנסים לדחות כמה שיותר את הטיפול באיום ובעצם לדחות את התשלום שהתשלום הכי כואב זה דם בנינו אבל אם דוחים את התשלום הזה התשלום הזה יגיע הוא יהיה גדול יותר הוא יגיע בריבית דריבית בעברך היית אמנם סיימת בתפקיד הלוף בדרגת התלו בצהל אבל בעברך גם היית קצין אגם של עוגדה עזה בעזה זאת אומרת עוד לפני יישום את ההתנתקות את עזה אתה מכיר טוב מאוד איפה תהינו בדרך עם עם האיום הזה שהתייחסו אליו כיום קטן לא אסטרטגי לא משמעותי

מטריד קראו לו אני טוען הטעות היא בתרבות מדינת ישראל היא נרקומנית של שקט רוצים שקט רק שקט תן לנו שקט מוכנים לשלם הכל בשביל שקט תראה אנשים שואלים אותי תשמע דדי אתה תלו צל תסביר לנו מה היה פה איך זה יכול להיות איך זה יכול להיות שצבא הגנה עלי לישראל שאנחנו משקיעים בו מאות מיליארדים לאורך השנים חברת ביטוח של של אקסטרים שהצבא משקיע ב את היקר לו מכול את בניו ובנותיו איך זה קרה אני אומר לך אני עד עכשיו לא מצליח להבין לא מצליח להבין לא קריסה טוטלית של כל המערכות לא מצליח להבין ופה חייב להיות שינוי כמובן בכל ההנהגה בכל הפיקוד ואני חושב גם שינוי בתרבות של העם שצריך להבין שמה שהיה או לא שיהיה יהיו פה

חיים טובים נקים פה משפחות ונכדים ויהיו פה חיים ויהיו פה טיולים אבל אנחנו צריכים תמיד לקחת שולי ביטחון יותר גדולים מכל מדינה אחרת ושוב ניסיונך בעזה וקרות הטובה מאוד עם כל העוגה הזאת ועם עזה בפרט אנחנו פוגשים אותך בימים שמציעים לצאת מ מסדרון צרים מפילדלפיה שהיה החמצן של של חמאס בעבור רסקה שאפילו לא יודעים להגיד עליה כמה מתוך ה-30 באמת חיים זה חמס יגיד לנו ביום העסקה כשאתה שומע את הקולות האלה והכרות עם העולם הערבי ועם עזה מה דעתך בנושא אני חושב שנושא החטופים הוא נושא מאוד מאוד מורכב אני רוצה אני רוצה קודם כל אני טוען שהאירוע הזה של השבעה באוקטובר משנה לנו את כל עולם המושגים אין לנו מושגים כדי

להתמודד ד עם האירוע הזה של השבעה באוקטובר זה זה אירוע אחר צריך להמציא לו מושגים חדשים כל מי שמחבר את עסקת החטופים הזאת ולומד מגילת שליט זה לא רלוונטי זה שני דברים שונים א כדי להמחיש מה קרה בשבעה באוקטובר אני תמיד מנרמל את זה או או מנסה להשוות את זה לארצות הברית מה שקרה לנו בשבעה באוקטובר אם אני עושה הקבלה זה כאילו לאמריקאים רצחו ביום אחד 37,000 אמריקאים וחטפו 7500 רק אז אנשים מסוגלים לקבל פרופורציות עכשיו תשמע אני רוצה לומר לך ככה אני חושב שצריך להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר אני חושב שצריך לשלם מחירים כואבים מאוד אני חושב שהעם גם מוכן לזה אבל אני חושב שבסוף יש משהו שיותר גדול מכולנו שזה

המשך קיום העם היהודי וביטחון מולדת העם היהודי בארצו ועל הדבר הזה נהרגו עד עכשיו כמעט 26,000 חיילים וחיילות אין מישהו שלא רוצה ביטחון לעם היהודי אבל ככה סיפרו לנו כשיצאנו מלבנון שזה הביטחון ככה סיפרו לנו בהסכם הגז עם חיזבלה שזה ירתיע ורק יחזק את ההפסד שלהם אם הם יפרו אותו ככה סיפרו לנו בהתנתקות זה טוב לביטחון אני עוד זוכר את חבר הכנסת רן כהן אומר תפסיקו להפחיד אותנו עם טילים לאשקלון אני אני אני אני חושב שהדבר הכי חשוב ושהכי מקדם את החזרת השבעים ו חטופים וחטופות זה לחץ צבאי מה שהביא את התוצאות עד עכשיו גם את ה1 בנים ובנות שהחזרנו וגם את כל המבצעים האחרונים זה רק לחץ צבאי לחץ צבאי היא מוכנות למה

שנקרא למתווה חטופים טוב ואני מסכים איתך אני חושב שההחזר החטופים בפעימות לא מדברים על זה אבל כולם יודעים שזה מתחת לשולחן המשמעות הדי ברורה שכנראה את הפעימה הבאה אנחנו די א מקריבים כן די מקריבים ולגבי מסדרון צרים ומסדרון פילדלפיה אני חושב שהם קלפי מכוח אסטרטגים גם להמשך קיומנו ולא פחות חשוב לקיום מטרת עסקאות החטופים ואנחנו רואים שהחמאס מתגמש לא בגלל שהוא פתאום הפך להיות איזה יקיר ציון הוא מתגמש כי הצבא פשוט קוטש אותו אתה לא מרגיש שזה סרט שחוזר על עצמו שוב אותם קונספציות א זה אותם קונספציות רק שהפעם אני חושב שאנחנו אתה יודע מי שנכבה זה לא בצוננים מי שנכבה ברוחים נזהר בצוננים אז לחת כמה וחמה כאן

אני רוצה לאומר לך דבר כזה אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשמור את היכולת שלה לשלוט בפילדלפיה ומסדרון יצרים באותן נשימה אני אומר לך צריך לתת מחירים כואבים כדי להחזיר את החטופים אתה שואל אותי אם אפשר לחבר את שניהם אני אומר לך שכן גם אם הש מות לדוגמה ש נמצא איזה סידור לפילדלפיה אבל סידור אמיתי דרך אגב חלק גדול או מר בברכות בציר פילדלפיה הם לא היו מתחת לקרקע היו דרך מעבר הפיח צריך לבדוק שהפתרונות האלה באמת באמת מספקים ביטחון להמשך קיום העם היהודי ואתה שואל אותי אפשר למצוא אני חושב שגם אם היינו באים לכל המסע ומתן הזה כשהעם הזה מיוחד ומוקד ולא כל מיני אמירות כאילו חלק כן נוצר איזה מצב אבסורדי ועצוב

שכאילו יש חלק בם שרוצה להחזיר את החטופים וחלק שלא רוצה זה לא נכון זה לא נכון זה כולם רוצים להחזיר את החטופים השאלה היא מה המחיר ומה הסכנה ומה מה הסכנה למש יש בכלל שאלות פילוסופיות ענקיות פה בדבר הזה אם אני אתה מחזיר את החטופים ואתה יודע שאחרי זה יהרגו פה לא חיילים אזרחים אחרים אז מי תמורת מה אה אבל אני אני אני רוצה להאמין ואני ככה מאמין שבסוף תימצא הדרך הנכונה והטובה למצוא את שביל הזהב כדי להחזיר את הבנים והבנות הביתה ועכשיו כולם צריכים להתעשת להסתכל קדימה להרים את הראש וקודם כל לצלוח את המשבר הזה גם המשבר האישי וגם המשבר הלומי להתאבל כנראה עוד עשרות שנים להתאבל ע על גי שלנו ועל כל הנופלים האחרים ועכשיו זה צריך לחזק את העם כדי לעבור את המשבר הזה