אמונה פשוטה - הרב יגאל כהן HD (עם כתוביות בעברית)

שלום לכולם. היום אני מבקש לדבר על נושא שאני דיברתי אותו הרבה. אני יודע שיש כאלה שיגידו שאני חוזר על זה, אבל אני הגעתי למסקנה שעד שאני לא אתחזק מספיק, אני אדבר על זה תמיד. אז אם אתם כבר יודעים את הדברים, אני אומר את זה בשביל עצמי. הנושא הוא די נחמד לדעתי. הוא... לפתוח את המזל של האדם להצליח בחיים, להיות יותר שלו. זה שילוב של שני דברים. גם הבטחה מוצלחת בחיים שלכם הפרטיים, וגם בנוסף שלוות נפש. שלמה המלך אומר משפט: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב." "חרדת אדם ייתן מוקש." כן, פסוק במשלי. אני לא זוכר את הפרק. "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב." לכל אחד ואחד מאיתנו זה מבנה אישיות שלנו. אי-אפשר

לחיות בעולם בלי זה. ישנן דאגות בלב. דאגות מה יהיה איתי בחיים. יש אחד, בתור ילד, דאגנו על דברים מסוימים: מאיפה אני אקנה גולות, איך אני אנצח את החברים שלי בגולות, איך אני אבקיע גול בכדורגל, או אם אתה שוער, איך אני אעצור את הגולים של החברים. לכל אחד ואחד יש מכסת דאגות בלב שלו. אצל אישה, כשמגיע גיל החתונה, גיל 17, 18 - אני אתחתן? אני לא אתחתן? עם מי אני אתחתן? האם הוא יהיה בעל טוב? האם אני אצליח בהימור שלי שבחתונה? כמובן שזה גם לגבר. ואחרי זה, זה לא מפסיק. אחרי החתונה, זכינו בבעל טוב, עדיין הדאגות ממשיכות. דהיינו, יהיו ילדים? לא יהיו ילדים? הילדים יהיו טובים, לא יהיו טובים? וכמובן, איך אני אפרנס

אותם? איך אני אקנה בית? ואחרי שברוך השם הסתדרנו וקנינו בית ויש לנו פרנסה טובה, הדאגות גם ממשיכות: איך הילדים יגדלו? איך הילדים יתחתנו? ואני אומר לעצמי: רגע, אז מתי יהיה שקט? מתי אני אוכל ככה... לנוח. די, מספיק עם הדאגות! הילדים התחתנו, זה לא נגמר. הם יביאו לך נכדים הביתה. וכשהנכדים יגדלו, אז צריך לדאוג גם לנכדים. שמע, הם צריכים בית. הם צריכים גם להתחתן הנכדים. המבוגרים יודעים על מה אני מדבר. הצעירים אומרים: "מה אכפת לי מהנכדים"? בטח שיהיה אכפת לך. חכה, הם יבואו אליך הביתה. כמה בייביסיטר תעשה עליהם, ישתבח שמו לעד. זה ריבונו של עולם, זה מלווה אותנו כל החיים. השיעור היום אני קורא לו: 'אמונה

פשוטה ותמימה.' אני אסביר במה אנחנו נופלים באמונה, כמובן כולל אותי. במה אנחנו נופלים באמונה הפשוטה והתמימה שלנו אל מול בורא עולם, וכמה הקב"ה אומר לך: "יהודי יקר, אתה טועה בגדול." אתה טועה בגדול. דאגה, הפירוש שלה זה: בורא עולם, צא החוצה. אני מטפל בעניינים. אני קצת מקצין את זה, כמובן. אני שואל אתכם, אחים יקרים, מהי אמונה? אמונה, הבסיס שלה, זה לדעת שיש בורא לעולם. זו רק התחלה. לאחר מכן אני צריך ללמוד אותו ולהכיר את ההנהגות שלו. יש אחד אומר לי, "אני יודע שיש בורא לעולם, אבל בשביל מה צריך ללמוד תורה? "לא צריך ללמוד תורה." אז אתה לא מכיר את בורא עולם. למה, אני אמרתי שצריך ללמוד תורה? התורה היא של

אבא שלי? לך תכיר אותו ותראה שהוא ציווה ללמוד תורה. אחרי שאנחנו לומדים להכיר קצת את ההנהגות של בורא עולם, אנחנו בעצם צריכים להכיר את ההנהגה שלו כמה הוא אוהב אותנו, איך הוא מנהיג אותנו. וכמובן כמובן, במי תלויה ההצלחה שלנו. במי תלוי איזו בת זוג תהיה לך? במי תלוי כמה כסף יהיה לך? במי תלוי האם תצליח בעסקים או לא תצליח? במי תלוי אם תהיה בריא? במי תלוי אם יהיו לך ילדים? כל החיים שלנו תלויים במי? עכשיו תראו חלק אולי שלא דיברתי עליו הרבה באמונה. אני אתן לכם כמה פסוקים מהתורה ומהנביאים, יותר נכון מהנביאים ומהכתובים, מה בורא עולם אומר לך דרך התורה הקדושה? אני אשאל אתכם אם אתם מאמינים במה שכתוב. זה שאתה

מאמין בבורא עולם לא הופך אותך למאמין. אתה מאמין במה שהוא כתב בתורה? אתה מאמין במה שהוא כתב בתורה? אני אומר לכם, אחים יקרים, אי-אפשר להגיד על עצמך 'אני יהודי מאמין,' בלי שאתה בעצם מאמין במכתב האלוהים שהוא שלח לך. מה אתה רוצה ממני, ריבונו של עולם? איך אתה רוצה שאני אתנהג? הרי ההיגיון אומר שבורא עולם בורא עולם, הוא נתן לך גם ספר הוראות איך להתנהג בעולם. אז אני רוצה לחדד נקודה אחת מאוד פשוטה, ודרכה זה ייתן לכם אור גדול בחיים שלכם. אתה מאמין בבורא עולם? אני מדבר לדתיים, לא דתיים, לא משנה איפה אתה חי. ואל תשייכו את זה גם למעשים שלכם. יש אנשים אומרים לי, זה לא נעים לי לשמוע את זה, הם מתווכחים איתי

על בורא עולם, כשאני בעצם יודע שהם מאמינים בבורא עולם. רק קשה להם לקיים את המצוות שלו, אז הם מתווכחים איתי אם יש בורא לעולם או לא. אני אומר לו: "נשמה, "אתה לא רוצה לעשות אל תעשה, אבל אל תתכחש למציאות שבריאה כל כך מדהימה יש לה בורא." אתה לא רוצה? קשה לך לעשות דברים מסוימים? טפל בזה, תעבוד על זה לאט לאט בזמן שלך תתקדם. בורא עולם ייתן לך כוח. אני מאמין שכל אחד יכול. אבל אתה לא יכול להתכחש לתורה שאנחנו 3,000 שנה לומדים. בא בחור צעיר, לא למד בחיים שלו כלום, הוא למד מתמטיקה באוניברסיטה, ומתחיל להתווכח איתך על מסורת של 3,000 שנה, שבורא עולם מסר תורה בעם ישראל. אתה לא רוצה לקיים אותה - זה משהו אחד, זה

בסדר, אבל אל תהפוך את עצמך לאדם שבאמת, תסלחו לי, אדם לא כל כך חכם שלא יודע בכלל מהי תורה. לא למד אף פעם תורה. אתה לא יודע איזו מסורת נפלאה יש לעם ישראל, מה זה מרוץ הלפיד. איך התורה עברה מדור לדור. "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים"... אבא לבן, אבא לבן, אבא לבן, אבא לבן, אבא לבן, התורה עברה. ויש מההורים שלנו שמסרו נפש על התורה הקדושה. ועכשיו אנחנו, אחים יקרים, מאמינים למה שכתוב? האם אתה מאמין למה שכתוב בתורה? למשל כמו מה? אני עכשיו בא בצד החיובי. אני לא בא לרדת על אף אחד. אני רוצה לשאול אתכם אם אתם מאמינים בפסוק: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך?" "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך!" להכיר

את בורא עולם, זה לדעת, אחים יקרים, בורא עולם נמצא פה איתנו עכשיו ודבר אחד הוא אומר לך: "בני אהובי, תסמוך עליי. "תישען עליי. זרוק עליי"! אומרת הגמרא במסכת ראש השנה: "לא ידעו חכמים פירוש למילה 'יהבך."' דוד המלך אומר: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך." מה 'יהבך?' מה פירוש המילה 'יהבך?' הם ראו איזה סוחר שנוסע עם עגלה ואומר לחבר שלו: "השלך לי יהבך אליי." ולמדו ממנו חכמים את הפירוש המילולי של המילה 'יהבך.' 'יהבך', פירוש, זה החבילה שלך, המשא שלך. אומר לך הקב"ה: "יהודי יקר," ואני יכול לתת לכם עשרות של פסוקים, כל השיעור יהיה רק פסוקים, שבורא עולם מעביר לך מסר דרך התורה הקדושה, דרך הנביאים. דוד מלך ישראל

דיבר ברוח הקודש. אם היינו יודעים כמה סודות יש בכל מילה שדוד מלך ישראל אומר בתורה, היינו אומרים: "רגע, לזה אני לא מאמין"? אין באולם יהודי מאמין שיכול להגיד: "אני מאמין בבורא עולם. "בתורה שלו, במילים של דוד המלך, אני לא מאמין." אני לא רוצה להגיד לכם מילים קשות, אבל המשנה אומרת במסכת סנהדרין: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ." לכל ישראל יש חלק לעולם הבא. בורא עולם נתן לעם ישראל, קיבלנו תורה. אמרנו לו: "נעשה ונשמע." אמר: אין בעיה. יש לכם חלק לעולם הבא. דרך אגב, עולם הבא זה לא גן עדן. זה לא גן עדן. יש שני שלבים, או יותר קצת, של מה קורה לאדם אחרי 120. שלב ראשון

זה גן עדן. מקבל שכר על כל מה שהוא עשה בעולם הזה. ויש עולם הבא, זה עולם הנשמות. אחרי שהוא מקבל את השכר שלו בגן עדן, יש עולם הנשמות. זה עולם הנצח. נצח זה מיליארדים של מיליארדים של מיליארדים של שנים של תענוג עילאי שאתה נדבק בקודשא בריך הוא, באור אינסוף ברוך הוא. אז כשאומרים "אין להם חלק לעולם הבא," זה לא קשור לגן עדן. מי שעשה מצווה בעולם הזה, הוא יקבל את השכר שלו בגן עדן בוודאי. אומרת המשנה... תשימו לב כמה בורא עולם מצפה מאיתנו להיות אנשים מאמינים. אלו שאין להם... "יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר ועמך כולם צדיקים." אז יש אנשים שזוכים רק לחלק הראשון של המשנה. אבל יש חלק שני של המשנה. המשנה אומרת:

"ואלו שאין להם חלק לעולם הבא..." יש להם, ואלו שאין להם. מי זה 'אין להם?' מי שלא מאמין במילה אחת שכתובה בתורה, נביאים וכתובים, חס ושלום, לא על אף אחד מעם ישראל, אין לו חלק לעולם הבא. כי הכול נכתב באצבע אלוהים. באצבע אלוהים. האמת היא, שאני מאז היותי ילד יודע אם כתוב ככה בתורה, מי אני בכלל שאני אבוא לדון את הכתב שבורא עולם הוריד לעולם? ויש היום מיליונים של ראיות, מיליונים של ראיות שהתורה נכתבה באצבע אלוהים, שאין בן אדם שיכול לכתוב אותה, מהנביאים ומהתורה, מהנביאים ומהכתובים. כשאני אומר לכם, "יהודים יקרים, אתם מאמינים"? אתם יודעים מה אתם צריכים להגיד לי? "מאמינים כן." וכל מילה שכתובה בתורה,

בנביאים ובכתובים - נצח נצחים. כי בתורה בורא עולם ברא את העולם, באותיות התורה. יש מקובלים שיכולים גם להגיד לכם. יש ספר שקוראים לו 'ספר היצירה.' אנשים מתלהבים מניסים. "שמע, הרב ההוא עשה לי נס," "הרב ההוא עשה לי ניסים." אני אומר לכם: אין לכם מה להתלהב בכלל. זו ממש לא ראיה, קודם כול שהוא צדיק. יש ספר שאני יכול גם להשיג אותו, שאני אומר משפט אחד... יש רב אחד בבני ברק צדיק, שיום אחד בא אליו יהודי, אמר לו: "אני רוצה לראות את בורא עולם." הוא אמר לו: "אם אני מעמיד לך את השולחן במרכז החדר עכשיו באמצע ככה באוויר, "אתה מאמין לי או לא"? אמר לו: "בטח מאמין." הוא אמר מילה אחת. הוא סיפר את זה פעם בשיעורים

שלו, לכן אני מרשה לעצמי לספר. לא יודע אם הוא רוצה שאני אגיד את השם שלו. השולחן עמד ככה באמצע החדר. משפט אחד. היהודי הזה לא חזר בתשובה. לא. ניסים לא מחזירים בתשובה. זה לא נכון. אחים יקרים, יש ספר שקוראים לו 'ספר היצירה.' ב'ספר היצירה' יש שם שמותיו של ה' יתברך בכל מיני צירופים וכל מיני ניקודים. אתה יכול לכתוב 'בראשית' עם ניקוד של 'בראשית,' אתה יכול לרשום עם שורוק, עם חיריק, עם סגול, עם צירי. ואתה יכול לברוא פרה שלמה. כך היו אומרים, מספרת הגמרא על רבנים היו רעבים, ליל שבת לא היה אוכל, היו לוקחים 'ספר היצירה,' אומרים שמותיו של ה' יתברך בצירופים מסוימים, מייצרים עגל משולש. עגל בריא, ישתבח שמו לעד,

צלעות כאלה טובות, ואוכלים אותו לכבוד שבת קודש. אל תתרגשו מזה. אתם חושבים שבורא עולם אומר "וואו?" לא. בורא עולם אומר "וואו" על אחד שרצה לעשן סיגריה בשבת, והגוף שלו רוצה ניקוטין, והוא אומר לבורא עולם: "בשבילך לא מדליק." על זה אומר בורא עולם "וואו," כי זה קשה. ואת זה אני קיבלתי בילדותי באמת, שהתורה הקדושה, המילים שבתורה הקדושה, רק מה שנשאר לנו זה ליישם את מה שכתוב. למה עשיתי את ההקדמה הזו, אחים יקרים? אני ראיתי את זה בחיים שלי עשרות פעמים, מאות פעמים, אלפי פעמים. אלפי פעמים. "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך." לא משנה אם אתה צדיק, לא משנה אם אתה מקובל, לא משנה אפילו, אתה יודע מה? אם אתה דתי. אני

ממליץ לכם להיות דתיים, אבל זה לא משנה. אם אתה זורק את החבילה שלך על בורא עולם - הוא חייב לקחת! באים אליי אנשים ואומרים לי: "הרב, ניסיתי. בטחתי בבורא עולם. "אמרתי לו 'טאטא, אני זורק את החבילה שלי עליך' "וזה לא עבד." אני אומר לו: "נשמה, "דוד מלך ישראל אומר לי זה עובד. אתה אומר לי זה לא עובד, "אני בוחר להאמין לו ולא להאמין לך." איך זורקים? -נלמד בשיעור הזה. נלמד בשיעור הזה איך זורקים. אבל לפני כן, אני חייב שתהיו איתי בנקודה הזו, אחים יקרים. אני חייב שתהיו איתי בנקודה הזו. כל מי ששומע אותי עכשיו, עוד נקודה מאוד מעניינת. אני רואה את העיניים שלכם. העיניים שלכם צמאות לבורא עולם. אני רואה את זה ברחבי

הארץ. אתם לא מבינים, אני הולך בלילה מרוגש. יש לי דמעות בעיניים מהבחורים שאני רואה פה מול העיניים שלי. שיפר זה לא נס, שיפר זה גדל בישיבה, הוא צדיק שלנו. אז זה שהוא צדיק זה נורמאלי. אבל אתם, צדיקים שלי, אתם. פה אני רואה את זה... אבל כשאני יוצא, הייתי אתמול בנתניה, היה... מה אתם חושבים? שזה קורה סתם? שזה קורה סתם? הסבא שלכם, הסבא של הסבא שלכם למעלה בגן עדן, כן, שאתם הצאצאים שלו, הוא עומד ומתפלל לבורא עולם שתזכו לראות שיעור תורה, שתתחברו לבורא עולם. אנחנו לא אומה שחידשנו אותה לפני 100 שנה, 200 שנה. ארצות הברית, אנגליה - אלף שנה, אלפיים שנה. שלושת אלפים שנה אבא לבן מסרנו תורה. התורה הגיעה מתימן,

מרוסיה, מאשכנז, ממרוקו, מצפון אפריקה, מדרום אסיה, מכל מקום על פני הגלובוס כשמילה אחת לא משתנה. אנחנו אומה ששמרנו על מסורת. יש לנו אבות, יש לנו צאצאים. ואם אנחנו רוצים חיים טובים, יש לנו את זה בתורה. ואני אומר לכם, אחים יקרים שלי, אתם יושבים פה במקום הזה עכשיו, אמנם זה קרוואנים, אבל אני עכשיו את השיעור שאני מוסר לכם חוויתי על הבשר שלי, ויש לי פה מאות של עדים. תזרוק על בורא עולם את הצרות שלך, הוא יטפל בך, אבל הוא יטפל בך כמו שצריך. "גול על ה' דרכך, בטח עליו והוא יעשה." זה הפסוק שביקשתי לשים פה על ארון הקודש, כי זה הפסוק שבנה את המקום הזה. אני אברך בישיבת 'כיסא רחמים' מקבל 2,000 שקל בחודש. היה

לי חלום לפתוח בית כנסת, מרכז רוחני, שנוכל ללמוד פה תורה, להתחזק ביחד, לתת שלום בית, לתת אהבה. לתת אמונה, לתת ביטחון. משהו שייתן מענה לכל מי שירצה ללמוד תורה, שיבוא לפה ויהיה לו מקום, שיהיו לו מזגנים טובים, שיהיה לו קפה טוב, שיהיה לו נוח לשבת פה וללמוד. אחים יקרים, לקחתי את הפסוק הזה, וכשהתחלתי לחפש מקומות, כשאמרו לי על המקום הזה, הבן אדם אומר לי: "עשרת אלפים שקל." וזה איש עסקים. הוא שואל אותי: "מאיפה הכסף?" אמרתי לו: "יש לי אבא עשיר." הוא חשב שאני משוגע, ואמרתי לו: "יש לי אבא עשיר." הוא אומר לי: "נו, מי זה האבא? אני פה בני ברקי, אתה יודע, מכיר את כולם." "אולי אני מכיר את האבא." אמרתי לו:

"י-ק-ו-ק." אחים יקרים, מאברך שלא היה לו שקל על הכיס, המקום הזה עלה, אני מעריך, חצי מיליון שקל לבנות את כל המערך הזה. המשכורות פה בחודש עד היום הן 150 אלף שקל, ההוצאות של המקום הזה. ואני אומר לכם, אחים יקרים, אני לא עושה התרמות. אני אולי שתי דקות בסוף השיעור אומר: "מי שרוצה לתרום על דיסקים." ואנחנו מוצאים בחודש דיסקים אני מעריך, בסביבות בין 50 ל-100 אלף שקל, חוץ מהמשכורות, דיסקים לחלוקה. פסוק אחד. אחד. ואם אתם לא מאמינים לי, אחים יקרים, יש פה את מרדכי, יש פה את המזכירות. תשאלו אותם אם אני הולך להרוויח כסף. יש לי פסוק אחד מול העיניים שלי. 'זרוק את זה עליי', אומר לי בורא עולם, 'אני אהיה איתך.'

'זרוק את זה עליי. אני אטפל בך.' נקודה ראשונה, אחים יקרים, "חרדת אדם ייתן מוקש." החרדה שלך מהעתיד שלך, הפחד שלך מהלא נודע, יגרום לך למוקש, "ובוטח בה' ישוגב", ישומר. אני עכשיו מבקש ללמוד איתכם ביחד. אני רוצה להתחזק בזה. איך אני לוקח את כל החבילה שלי, שקוראים לה יגאל כהן, עם כל הצרכים שלי, עם כל הדאגות שלי, ההתחייבויות שלי, המשפחה שלי, הרצונות שלי ללמוד תורה, הרצונות שלי לזכות את הרבים - ומצליח לזרוק אותם על בורא עולם, והולך לישון כמו תינוק בלילה. תינוק בלילה. אין לי שום דאגה בלב, ואני אומר לכם, אני לא זוכר את זה תמיד. שלא תגידו אני צדיק ואני מתיימר. לא. הרבה פעמים אני תופס את עצמי אומר: "יואו!

מה אני עושה עם זה? "ומה אני עושה עם זה? ומה אני עושה עם זה"? ואני שוכח לקחת את בורא עולם ולהגיד לו: "בורא עולם זה אתה. "קח את זה ממני. תטפל לי. אני לא יכול להסתדר לבד. "תעזור לי בבעיה שלי." הייתי פה בחג שבועות אחרי שהיה פה שיעור בתרי"ג מצוות. יצאתי החוצה. ניגש אליי יהודי. ותראו מה זו תמימות של יהודי, שאני אומר לפעמים: הבן אדם עבר אותי. הוא שמע אותי בהרצאה, והוא נהיה יותר טוב ממני. הוא סיפר לי, יהודי שגר ברחובות. הוא סיפר לי, אולי הוא שומע אותי עכשיו דרך המסך. יהודי שגר ברחובות במושב ביל"ו. הבנתי שזה מושב של אנשים לא קרובים לבורא עולם. והוא סיפר לי שהבן אדם הזה בא אליו, לא יודע איך הוא הגיע

לדבר עליי, כולו קעקועים, כולו זה, ממש רחוק לגמרי מבורא עולם. הוא גדל רחוק. לא מאשים כמובן. הוא אומר לו: "תשמע, הרב יגאל כהן"... עוד פעם, אני לא מחזיק טיבותא לנפשיה. אני סך הכול בובה קטנה שבורא עולם נותן לה לדבר, זה הכול. "הרב יגאל כהן הציל אותי. הציל לי את החים." מה קרה? הבן אדם הזה היה בחובות מטורפים. זאת אומרת, יש עליו כבר עיקולים בוודאי. חובות מטורפים של אינסוף. אשתו התגרשה ממנו בגלל החובות שלו. ומה שנשאר לו לעשות זה רק לקחת את החיים שלו וללכת מפה. יום אחד הוא שמע שיעור שלי שדיברתי "זרוק על ה' את הצרות שלך." אתה יודע, לפעמים כשבא בן אדם מבחוץ, הוא בא הכי נקי שאפשר. הוא בא נקי. הוא אומר:

"שמע, הרב הזה מדבר על בורא עולם. "אני זורק את זה עליו." הוא לקח את כל הדפים שהוא קיבל מבית המשפט, פתח את החלון, ואמר לו: "בורא עולם, זה כל החובות שלי. אני זורק אותם עליך." זרק אותם מהחלון. למי יש אומץ לעשות את זה? אנחנו, יעני, דוסים וזה. כן? נראה אותך זורק עכשיו את כל הדוחות שלך מהחלון, אומר: "יאללה, שלם את הדוחות, בורא עולם." אל תעשו את זה, רק אם אתם בדרגה גבוהה. אחד יזרוק את הדוחות, מחר יבוא אליי: "הרב, תשלם לי את הדוחות. אמרת לי לזרוק מהחלון." אתם רק כשתגיעו לדרגה. זה יצא לו מהלב. זה יצא לו מהלב. אם זה יוצא לך מהלב, אתה מסודר. הוא רק פשוט... אתה יודע, לפעמים אתה מכיר פעם ראשונה את בורא

עולם, אתה אומר: "שמע, בורא עולם גדול באמת." בורא עולם גדול! בא לי לצעוק בכל הכוח. בורא עולם ענק! ענק! עוד מעט נפרט את זה לפרטים הקטנים. נפרט את זה לפרטים הקטנים, אבל אני חייב רגע להיות מסודר, לעמוד לפי הסדר. בורא עולם הוא כל יכול! הוא כל יכול! התקשר אליו עורך הדין למחרת, אומר לו: "שמע, יש מחר דיון בשעה 11 בבית המשפט. "אני מבקש ממך להגיע." אמר לו: "שמע, נשמה, אני זרקתי את החובות שלי על בורא עולם. אני לא בא למשפט." כן. חד וחלק. יעני, גבר עד הסוף. אם בורא עולם לקח את הזה, אז למה אני צריך ללכת למשפט? אומר לו: "שמע, אני לא יודע מה אתה עובר. אולי תלך לטיפול. "אבל עזוב. יש משפט, תגיע למשפט. "בעזרת

השם ננסה להוציא משהו." אומר לו: "נשמה, אני לא בא למשפט." הוא מתקשר אליו בלילה, אומר לו: "אתה לא מאמין. המשפט כבר היה. "הם דנו אותך שלא בפניך." "נו, ומה קרה?" -"הם החליטו לוותר לך, למחוק לך את כל החובות. "הם מחייבים אותך 150 שקל בחודש, וזהו, גמרת איתם את כל הסיפור." הוא פתח את החלון... כפיים לבורא עולם, ישתבח שמו לעד. זה כפיים הכי גדולות בעולם. הוא פתח את החלון, אמר לו: "וואלה, ריבונו של עולם, שיחקת אותה." שמע, אם הוא כבר חבר, אז יאללה, חבר עד הסוף, לא? אני רוצה להגיד לכם, אחים יקרים, אבל זה צריך לבוא מתוך אמונה טהורה. אמונה טהורה. יש כאלה, אתה יודע, לא מאמינים, כן מאמינים. נשמה טהורה שלי, לך

תסתכל במראה, תראה מי ברא אותך, תגיד לי אם הוא לא חכם. תגיד לי אם הוא לא גאון. איך אני זורק על ה?' "חרדת אדם ייתן מוקש." הדאגות שלנו מפילות אותנו, "ובוטח בה' ישוגב." "הבוטח בה' חסד יסובבנו." מה זה בוטח בה?' "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך." אומר "ברוך הגבר אשר יבטח בה."' אנחנו אומרים את זה בברכת המזון. מה זה גבר? שיבטח בה.' אתם יודעים למה הוא גבר, אחים יקרים? אני רוצה לשאול אתכם שאלת הקדמה. את דואגת לשידוך. זה בידיים שלך? את דואגת ללידה שלך. זה בידיים שלך? אתה דואג לפרנסה שלך. זה בידיים שלך? "כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב." אגרוף בפרצוף זה. "כפירים רשו ורעבו." כפירים זה הבנים של

האריות. זה רק משל לטייקונים, לאנשים שהיו מעצמה - רשו ורעבו! אבל דורשי ה' לא יחסרו כל טוב כל ימי חייהם! ריבונו של עולם, יש לך הבטחה עילאית, אבל תדרוש את המקום הנכון! אתה יודע, יהודי יקר, מתי אתה תזרוק את הצרות שלך על בורא עולם באמת? כשאתה תבין שזה לא בידיים שלך. מספיק לטחון את המוח עם החיים שלך, נשמה, כי אין שום דבר שהוא בידיים שלך בכלל. אדם רב עם אשתו. אני עכשיו מתחיל לפרוט את מה לזרוק על ה.' אני רואה לפעמים בן אדם שבור. "מה יש לך"? "אשתי רוצה להתגרש." אז כמובן כמובן כמובן אני חייב לתת את ההקדמה הזו. השתדלות צריך לעשות. אתה חייב ללכת לעבודה, כי בורא עולם ציווה עליך שתלך לעבודה. שלא תבינו

מהמשפט שלי לזרוק על ה' הכול, לא ללכת לעבודה. לא. תלך לעבודה, תעשה את ההשתדלות שלך, אבל בחיים שלך אל תדאג אם יהיה לך כסף או לא. אם יצר הרע בא אלייך, אומר לך: "שמע, אני מרוויח 5,000, איך אני גומר את החודש,"? זורק את זה על ה,' כי "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון." "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון." הלכתי עם הבת שלי היום בפארק לאומי, כל סיבוב בשבילי זה שיעור מוסר. אתם יודעים איזה אווזים שמנים יש שם? אני אומר לך, האווז, טווס, לא יודע איך קוראים לו, אווז, ברווז, לא יודע לזהות ביניהם, אבל הוא בקושי הולך על הרגליים השמנצ'יק הזה. ואני אומר לבת שלי: "תראי איזה יופי, איזה שמן." היא אומרת לי: "בסדר, שמן.

מה יש בזה"? אמרתי לה: "אין לו תואר ראשון, אין לו תואר שני, "הוא לא למד במכללה למנהל עסקים, "הוא אפילו לא עשה שיעורי בית. "הוא כל היום מגרגר לו על הזה, מרביץ לו שם, אוכל, "ותראי איזה שמן, ישתבח שמו לעד." אתם יודעים למה יש לו אוכל בשפע? כי הוא לא דואג אף פעם. בורא עולם אומר: מי שלא דואג - אני חייב לדאוג לו. תראו אנשים שאין להם שכל, חוץ מכם, אנשים מסכנים פגועי מוח, ותמיד מישהו דואג להם. תמיד יש מישהו שדואג להם. דווקא אנשים עם השכל אין להם מה לאכול. אנשים בלי השכל, כולם, תמיד יש להם הוסטל זה, זה... למה? בורא עולם סידר שבן אדם שלא דואג, אני חייב לקחת את חסותי עליו. תראו, אחים יקרים שלי, כשאתם

אומרים בברכת המזון... דרך אגב, ברכת המזון בכוונה היא סגולה אדירה לפרנסה. אבל אם אתה מברך ברכת המזון ואתה לא מבין מה כתוב, אז אין בזה סגולה לפרנסה. "פותח את ידיך", אבא שבשמיים, "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון." הוורידים שלי צועקים. אני ראיתי את זה בעיניים איך שהוא משביע לכל חי רצון. אני ראיתי את זה בעיניים. אחים יקרים, אני בור ועם הארץ בלהרוויח כסף. נסעתי עכשיו לאומן, אמרתי לכם, הפסדתי כסף מהנסיעה. כל רב שנוסע, מגיע לו משהו הביתה. בא לי בן אדם אומר לי: "אין לי כסף," -"בוא, עליי." "אין לי כסף." -"בוא, עליי." בסוף אני חוזר הביתה, עוד אני חייב להם 1,500 שקל. לא יודע, אין לי חוש לכסף, אבל אני

רואה את בורא עולם מלטף אותי ואומר לי: "יגאל כהן, "ברגע שהבנת שאתה לא יודע להרוויח כסף, אני לוקח אותך תחת חסותי." "אני לוקח אותך תחת חסותי." כשכתוב "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון- " אחים יקרים שלי, לא כתוב 'בתנאי שיש לך תואר ראשון.' לא כתוב 'בתנאי שאין מיתון במשק.' לא כתוב 'בתנאי שאת יודעת לעבוד.' אין שום תנאים! "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון," אתם יודעים למי? תסתכלו בפסוק הקודם. "עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם אוכלם בעתו." בורא עולם אומר לך דבר אחד: תסתכל עליי - אני אהיה איתך, אבל תסתכל רק עליי ותדע שרק אני מושיע אותך! אף אדם בעולם. "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה." אחים יקרים,

אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. אל תבטחו באף אדם בעולם, כי אין לנו ישועה, כי באפיו נשמת חיים. הקב"ה נותן לנו חיים. מי אמר שהוא יחיה בכלל מחר? אומר הקב"ה, אחים יקרים, קחו את הפסוק הזה: "השלך על ה' יהבך." אחים יקרים, אני מקווה שאני אספיק, אני רוצה לפרוט את זה לחיים שלנו. ואני אתחיל באותם אנשים שיש להם דאגות ויש להם חרדות ויש להם דיכאונות. הדרך הטובה ביותר, אחים יקרים שלי, נכנסת לך מחשבה רעה, נכנסת לך מחשבה של דאגה, אנחנו דואגים על הבריאות שלנו - זרוק את זה על ה!' לפעמים יש לי סחרחורת כזו. אני עומד. אתמול עמדתי כמעט עד אחת בלילה בנתניה. שיהיו בריאים, אנשים, כל כך אנשים יש להם צרות ובעיות

ורוצים ברכות. אני לא יכול ללכת הביתה. אני רואה אותם כל כך מחכים. בשעה שתים עשרה וחצי אני כבר מתחיל להרגיש סחרחורת. הגוף כבר זהו, עייף, חאלס. ואז היצר הרע אומר לך: "יואו, יש לך סחרחורת"? יש לו קול כזה דרמטי. האמת, הבנות שלי, ישתבח שמו לעד, איזה קול דרמטי יש להן. אתה שומע אותן. קודם כול, אתה בא הביתה, זה משהו מטורף. חמש בנות, כמובן גם אשתי, בטלפון. "אהה... אהה... אהה..." ואתה שומע אותן. טוב, אני יושב בסלון אוכל ארוחה "אהה... וואו"! אני אומר: "מה קרה לילדה"? והשנייה: "באמת"!? חצי התקף לב. שקט כבר, מה הלחץ? עכשיו, סתם, מקשקשות עם חברות, "עשית שיעורים", "לא עשית שיעורים," "הלכת לזה", "מה, קנית

שמלה," "קנית חצאית כאילו." איזו דרמה, ישתבח שמו לעד. לא, בלי לחץ. מה זה?... יואו, יואו, חרב העולם. כאילו, מה? נהייתה לי סחרחורת והיצר הרע אומר: "יואו, וואו, מה זו הסחרחורת הזאת"? נשמה, בורא עולם, שלך. שלך! אני אומר לכם, שתי דקות זה עובר. בואו נפרק את זה לחיים. הדאגות שלנו שיש לנו בחיים. אחת הבעיות העיקריות של אנשים שסובלים מחרדות, היא הפחד שלהם שזה לא ייגמר. מפחדים "איך אני אצא מזה"? שזה מה שנקרא, נבואה שמגשימה את עצמה. בגלל שהוא כל הזמן מפחד שהחרדות לא ייגמרו, אז הוא בעצם נכנס לפחד מהפחד עצמו. וזה מלווה אותו בלופ, זה מסתובב, מסתובב, מסתובב, והוא כל הזמן, כל הזמן חרד. עצור, יהודי יקר! נכנסת

לך מחשבה של דאגה, זרוק את זה על ה.' איך זורקים? -מה זה לזרוק את זה על ה?' דוד המלך אומר בפסוק: "לא גבה ליבי ולא רמו עיני "ולא הלכתי בנפלאות ובגדולות ממני "אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי." זאת אומרת, דוד מלך ישראל מעיד על עצמו, שזו פסגת הביטחון, שאני בטחתי, ככה הוא מעיד על עצמו, "אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי." זאת אומרת, אני בטחתי בבורא עולם כמו שתינוק בוטח באימא שלו. תינוק זה בית ספר של החיים. שלוות נפש. מסתלבט על כל העולם. כיף חיים. שוכב, אהה... אהה... עושה ככה כמה פרצופים. מרגיש רעב, וואה... וואה... וואה... מקבל אוכל. מלוכלך קצת, וואה...

וואה... וואה... מקבל אוכל. רוצה צעצוע, וואה... וואה... וואה... קח צעצוע, קח זה. ישתבח שמו לעד. חסר דאגה לחלוטין. דוד המלך אומר, מתחיל את הפסוק: "לא גבה ליבי ולא רמו עיני," ואחרי זה הוא אומר: "אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי." זאת אומרת, בהתחלה אני מעיד על עצמי שלא גבה ליבי, הייתי ענוותן, יעני, יודע שאני לא יכול לעשות כלום. אחרי זה באה לי מידת הביטחון. כדי לזרוק על ה' את הדאגות שלנו, אנחנו צריכים להבין את היכולות שלנו. ככל שהילד קטן יותר, הוא זורק את עצמו יותר על אימא. אני יום אחד חזרתי הביתה, הילדה הקטנה שלי, למדתי ממנה הרבה מוסר. המון מוסר למדתי. ראיתי אצלה את

ה'זריקה' שהיא זורקת על ההורים שלה. היא הייתה בת שנה-שנתיים. באתי, הגעתי בשתים עשרה בלילה. הילדה ישנה על מיטה. היא עברה למיטה ללא... מהלול הזה, היא עברה למיטה רגילה. ותינוקות דרכם להסתובב קצת. באמצע הלילה אני רואה אותה, שתים עשרה בלילה אני רואה אותה מתחילה ליפול מהמיטה. חצי גוף נפל מהמיטה, חצי גוף על המיטה. הסתכלתי עליה, אמרתי: "מה היא תעשה עכשיו"? היא התעוררה, היא ראתה שהיא ככה תלויה בין המיטה, היא לא ניסתה אפילו לעלות למעלה. היא פשוט התחילה לצרוח: אהה...! אהה...! אהה!... חיכיתי. זו לא התעללות בילד, זה כמה שניות. היא אפילו לא ניסתה לעשות צעד קטן למעלה. היא פשוט חיכתה, "אימא! אימא! אימא! תעזרי

לי"! אנחנו צריכים לעבוד, צריכים לעשות השתדלות, צריכים ללכת לרופא. אבל אומר בורא עולם, אתה יודע מתי תזרוק את עצמך עליי לגמרי? אתם יודעים, כשאני בא לאנשים, מתי אני רואה בעיניים שלהם שהם זורקים את עצמם על ה?' כשכל האפשרויות סגורות בפניהם. כשהם הלכו לכל הרופאים, ולכל המה שאפשר, לרב פירר ולכולם, אני נתקל בזה הרבה. אחרי שאמרו להם 'דד אנד,' אין מוצא, נגמר הסיפור - עכשיו תזרוק את עצמך על ה.' עכשיו זה ממעמקים קראתיך ה.' כשהבנתי 'אני לא יכול לטפל במצב. רק בורא עולם יכול לעזור לי.' אני אומר לכם, אחים יקרים, אם תיקחו את זה אליכם הביתה, ואני מבקש מכם שתנסו את זה. אתה יוצא עכשיו לחניה בתל אביב, איך תמצא

חניה בתל אביב? קשה. זה בלתי אפשרי. לפני שאתה יוצא, "בורא עולם, זורק את זה עליך. תמצא לי חניה בתל אביב." בורא עולם חייב לקחת. כסף. פרנסה. אתה קם בבוקר, יהודי יקר, אתה קם בבוקר, וזו אחת הבעיות הכי קשות שלנו, אנחנו מאמינים במה אנחנו מרוויחים משכורת. אדם שמרוויח 6,000-7,000 שקל בחודש, הסיכוי שלו להיות עשיר הוא אפסי. אתם יודעים למה? כי בשכל שלו הוא לא מאמין שהוא יכול לקבל יותר. הוא קם בבוקר, אומר: "איך אני גומר את החודש"? תזרוק את זה על ה!' תשליך את זה על הקב"ה. אתה אומר: "ריבונו של עולם, "אני לא יודע איך אני גומר את החודש, כי אין לי אפשרות לגמור את החודש. "אין לי גם אפשרות להיפטר מהחרדות שלי."

אדם שחווה חרדות, הוא כל הזמן אומר: "אני אפתור את זה, אני אפתור את זה, אני אפתור את זה, אני אפתור את זה." הוא נלחם נגד עצמו, והוא לא מבין שהוא בעצם מחמיר את המצב. תירגע! תן ברקס אחורה. אין לי יכולת לפתור את הבעיה. אני לא יכול. "לא גבה ליבי ולא רמו עיניי," דהיינו, זה לא ביכולות שלי, בורא עולם, לפתור את החרדות שלי או את הדיכאון שלי. אין לי את הכלים לזה. כבד עליי. אני זורק את זה עליך. אני זורק את זה עליך. אחת הסיבות העיקריות לאדם שסובל מחרדות מתמשכות ודיכאון מתמשך, זה שהוא כל הזמן מנסה לפתור את הבעיה, והוא לא מצליח, והוא נכנס יותר לפחד. הוא לא מצליח, והוא נכנס יותר לפחד. והוא ככה, זה מושך אותו

ומגלגל אותו, וזה לא נגמר! עצור, נשמה! עצור רגע! חוץ מזה שהקב"ה עושה הכול לטובה, שאמרתי לכם, זו נקודה מאוד עוצמתית. תן לקב"ה לרפא אותך! הלכת לרופא, זה לא עזר? שב בבית. תן לקב"ה לרפא אותך. אני סיפרתי לכם, לא יודע אם סיפרתי... סיפרתי את זה פעם פה. לפני חודשיים, שלושה חודשים, אני אומר לכם, אחים יקרים, אני מקווה שתאמינו לי. באזור ליל הסדר, אני סבלתי מכאבים שלושה חודשים כמעט. כאבי בטן נוראיים. הייתה לי דלקת מאוד חריפה. לקחתי שלושה, ארבעה סוגי אנטיביוטיקה. הלכתי לרופא כי בורא עולם ציווה עליי. אבל בתת-מודע שלי הייתה אנטיביוטיקה וקודשא בריך הוא ביחד, ישתבח שמו - להיפטר. עד שהגעתי לרופא אחד חסר טקט

לחלוטין, אבל בזכותו, ברוך השם, התרפאתי. אתם יודעים מה הוא אמר לי? "זו צרה צרורה. אי-אפשר להיפטר מזה." איזה חוסר טקט. אני לא יודע מי לימד את הרופא הזה. ככה מדברים לפציינט? כאילו, בן אדם, מה אתה מייאש לו את החיים, מסכן? קח, תסבן אותו, תגיד לו: "זה עובר. זה ייעלם לך". משהו. "לא יכאב לך." "אתה לא תיפטר מזה", הוא אומר לי. אומר: "אין אנטיביוטיקה לזה. אין. שום אנטיביוטיקה. "מה שאומרים לך אנטיביוטיקה, זה להרגיע קצת את הכאב, אולי קצת, אבל זה ממשיך." אתם יודעים איזה חיוך נתתי באותו רגע? הוא חשב שאני משוגע. אמרתי: "זהו, בורא עולם הביא אותי לפה," אחים יקרים שלי, אם האנטיביוטיקה לא עוזרת, הפסקתי עם

האנטיביוטיקה. בשביל מה לקחת אם זה לא עוזר? ואני כל היום בראש שלי, כואבת לי הבטן - "בורא עולם, אתה מרפא אותי. "בורא עולם, אתה מרפא אותי." כמו ילד קטן, "בורא עולם, אתה מרפא אותי." אני לא שואל אם אתה מרפא אותי, אני יודע שאתה תרפא אותי! אני בטוח שאתה תרפא אותי. ואתם יודעים למה אני יודע שהוא ירפא אותי? כי אני יודע שהוא אוהב אותי. אני יודע שהוא אוהב אותי. אני יודע שהוא אוהב אותי ולכן אני בוטח בו! כי אני יודע שהוא אוהב אותי, אחים יקרים. יומיים. יומיים, ישתבח שמו לעד. יומיים עברו לי הכאבים. לא יודע איפה זה נעלם, נעלם לגמרי. לפעמים אני נזכר בזה, אני אומר "יואו"! תראה מה זה כשאתה באמת... ועכשיו אני

מדבר על ביטחון, ועדיין אני בוטח ברופא ובאנטיביוטיקה ובכל מיני דברים אחרים. אז אני עוד פעם, הגבול הוא מאוד דק. לעשות השתדלות צריך, ללכת לעבודה צריך, ללכת לרופאים צריך. צריך להתנהג בדרך ארץ, כי ככה הקב"ה רצה שנתנהג. אבל דבר אחד, אחים יקרים, תדעו לכם, לא יחסר לכם כסף כל החיים שלכם אם תדעו לזרוק את זה על בורא עולם! תפסיקו לחשוב שאתם מייצרים כסף. תפסיקו לחשוב שהפרנסה תלויה בכם! בן אדם אומר לי: "מפטרים אותי מהעבודה." נו, אז מה? העבודה זו קללה. בורא עולם קילל אותנו "בזיעת אפך תאכל לחם," וכי זה אומר שהקללה אם לא תבוא מפה, זה לא יבוא לך ממקום אחר? אמרתי לכם, אתם מחכים לצ'קים בדואר? מי שלא היה פה, לא

יודע על מה אני מדבר. חיכית לצ'קים בדואר? אתם יודעים כמה אנשים שאחרי ששמעו את השיעור, אמרו לי: "הרב, חיכיתי לצ'קים בדואר?" אתה לא מאמין. חמותו, ישתבח שמו לעד, "חמתו בערה בו," היא עצבנית עליו כבר 30 שנה. שולחת לו עכשיו מתנות לחגים, שולחת לו הפתעות, שולחת לו זה. הקב"ה יכול לתת לך פרנסה מידו המלאה הרחבה העשירה והפתוחה! זה נקרא יהודי מאמין! אם אין לך את זה, אז מה אתה מאמין? שבורא עולם בלי לשכת עבודה לא יכול לתת לך כסף? בלי עבודה לא יכול לתת לך כסף? כנסו רגע לחיים שלכם, תשאלו את עצמכם: אם אני לא עובד, בורא עולם לא יכול לתת לי? התשובה היא חד-משמעית: בורא עולם נותן פרנסה למיליארדים של חיות עלי אדמות.

ישתבח שמו לעד, כמה הוא גדול! כל ציפור, כל תוכי שאתם רואים. יש פה דררות שמתרבות בצורה מטורפת. יש תוכי ירוק כזה, קוראים לו דררה. ככה לימדו אותי, כן? הם מתרבים פה בצורה מטורפת. ואתה אומר: ריבונו של עולם, תראה מה זה. הם גדלים וגדלים ויש אוכל לכולם, ויש הכול לכולם. מים, כל מה שהם צריכים. העולם נברא בצורה מדהימה עם הכול. מה, אתה, אתה, שאתה הבן שלו, שאתה נולדת כדי לעבוד אותו באמת - לך הוא לא ייתן? יש פה עוד נקודה של אמונה. אולי לא מגיע לי? זו נקודה... אני רוצה בכוונה לנגוע בנקודות שיש אותן אצל כולנו. תראו, אני רוצה רגע לעשות שנייה רברס, חזרה. למה נכנסת דאגה? אני שואל אותך עכשיו, בא אליי בן אדם...

עכשיו, אני יודע שאחרי השיעור הזה תהיה קבלת קהל. אנשים יבואו ויספרו לי את הדאגות שלהם. יום אחד היה מישהו, אמרתי לו: "זרוק את זה על ה."' אומר לי: "יש לך עוד איזה רעיון בשבילי"? זה מדהים, כאילו... אבל אני עושה את ההשתדלות שלי. ה' יעזור שזה ייכנס. מה אני אגיד לכם? אולי אני לא בסדר. הדברים שלי לא יוצאים מעומק הלב מספיק, אז זה לא נכנס מספיק ללב. אבל באמת, מה קורה? למה אנחנו דואגים? אבל בינינו, כל אחד על הפרנסה, כן? יש לי 5 בנות, ישתבח שמו לעד. לך תחתן עכשיו 5 בנות פה בבני ברק, שידוכים... לך תדע, עכשיו יבוא לה איזה משוגע אחד, אתה יודע, חס ושלום, פתאום יתהפך עליה, כל מיני, אתה יודע, דאגות, כסף. 'יביע

אומר', כן? על הבניין. וואו, זה סרט שמלווה אותי הרבה, כן? אנחנו אוספים כסף לבניין. עכשיו ההוא, ישתבח שמו לעד, בעל השטח מעלה את המחיר כל פעם. ויש לנו פה עוד מקום ועוד מקום. אנחנו אוספים ואוספים ואוספים. ומתי ייגמר כבר? מתי יגיע כבר לסוף, שאני אאסוף את כל הכסף? למה אתה דואג? בוא ננתח פסיכולוגית למה אתה דואג. יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת שאתה שכחת מבורא עולם באותו רגע. שכחת מבורא עולם באותו רגע. כשאתה שוכח מבורא עולם, אז אתה אומר: "יואו, מה אני אעשה? מה אני אדאג? מה אני אעשה? מה אני אלך"? אפשרות שנייה, שאתה לא מאמין במה שהוא כתב, " השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך." זרוק את זה על ה.' מה זה 'זרוק את זה

על ה?'' תגיד בפה שלך: "בורא עולם, אני קטן מדי כדי לבנות את השטח של 'יביע אומר.' "אני זורק את זה עליך." אני אעשה את ההשתדלות שלי. אני אאסוף, אני אנסה. מה שאני יכול אני עושה, אבל אני לא דואג, כי "חרדת אדם ייתן מוקש." הדאגה שלי, הדאגה שלי, יכולה להפיל, חס ושלום. והאפשרות השלישית: אולי לא מגיע לי. וזה מלווה אותנו. בן אדם אומר: "למה שה' ייתן לי? אולי לא מגיע לי"? אחים יקרים, מי שחושב שמגיע לו משהו - הוא חולם. כלום לא מגיע לנו. אם דוד מלך ישראל אומר: "ואני בחסדך בטחתי, יגל ליבי בישועתך," דוד מלך ישראל! אתם יודעים אילו זכויות יש לבן אדם הזה? איזה עוצמתי היה הבן אדם הזה? כמה מעשים טובים היו לו? ואומר

לקב"ה: "ואני בחסדך בטחתי יגל ליבי בישועתך." בורא עולם אומר: אתה לא מעניין אותך כמה אתה צדיק, כמה אתה לא צדיק. זרוק עליי. אני אטפל בך. אל תיכנס לי לפינות 'מגיע לי, לא מגיע לי,' כי לא מגיע לנו כלום! דוד המלך אומר: "ואני בחסדך בטחתי." כשהילדה שלי באה אליי ומבקשת ממני, הקטנה, אחים יקרים, היא יודעת שהיא תקבל. היא מכירה את אבא שלה, היא יודעת שהיא תקבל, והיא יודעת שאני לא יכול לעמוד בפניה. כי האהבה שלי אליה היא אהבה כל כך גדולה, במיוחד לקטנה, כן? כי הקטנה היא עדיין חמודה עם הלחיים השמנות, ויש לה קול כזה חמודי כזה, מדברת כמו ילדה, כמו קטנה, כמו תינוקת עדיין. אני לא יכול לעמוד בפניה. מגיע לה? למה מה

היא עשתה, ישתבח שמו? עבדה? שטפה כלים פעם? היא לא מגיעה לכיור בכלל. היא הכניסה משהו הביתה? קנתה איזו מטרנה לעצמה? כלום לא עשתה. כל היום אוכלת, מבזבזת, קונה לי מסטיקים. רוצה רק בובות עם שמלות וזה. מגיע לה? למה היא יודעת שהיא תקבל? למה היא יודעת שהיא תקבל? והכי קטע זה כבר חברות שלה כאילו. חברה שלה באה אליה, היא נהייתה לארג'ית על חשבוני. מביאה את חברה שלה, "בואי, בואי, בואי, נלך לבקש מאבא שלי. יקנה ארטיקים." אתם יודעים מה? אני לא יכול לעמוד בפניה גם בזה. כי היא כל כך סומכת עליי שאני אתן לה, אני לא יכול לעמוד בפניה. כאילו, היא יודעת, כאילו אבא שלי כל כך אוהב אותי, הוא בכיס שלי, אני רואה את ההדדיות

בינינו, אני לא יכול לסרב לה. לבת שלי אני נותן לא בגלל שמגיע לה, אלא בגלל שאני אוהב אותה, וגם יש לי רחמים אליה. בורא עולם אוהב אתכם אלף אלפי פעמים יותר ממה שאני אוהב את הבת שלי, ואומר לך הקב"ה: 'נשמה, לא מגיע לך כלום. אני יודע. 'תסתכל עליי, תזרוק עליי, 'ובזכות זה שהסתכלת עליי אני אתן לך.' על זה אומר הפסוק בתהילים: "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה." תבטח בה' ותעשה טוב, שכון ארץ ורעה אמונה. אומר רש"י: "תזון ותתפרנס בזכות האמונה." אתה, כל הפרנסה שלך תהיה בזכות האמונה שלך בבורא עולם. אישה שחס ושלום יש לה בעיות בגירושין, מה זה קשור לקב"ה? הרבה פעמים אנחנו לא מייחסים את הבעיות בשלום בית לקב"ה.

נשמה, יש לך בעיות עם אשתך? קודם כול תשפר את ההתנהגות שלך, זה בוודאי. תלך לשיעורים בזוגיות, טיפול זוגיות - כן, אבל אל תדאג. זרוק את זה על ה.' זרוק את זה על ה!' אבל תהיה אמיתי עם ה.' תגיד לו: "אבא, לא יכול! אני רוצה את אשתי. אני לא רוצה להתגרש." "קח את זה, טפל. תחזיר לי אותה." אותו דבר על אישה שרוצה את בעלה בחזרה. יש נשים באות אליי, אומרות לי: "הוא עזב אותי. הוא ברח." מה אני יכול לעזור לך, גברת? אני יכול להתפלל עלייך מעומק ליבי, אבל מה אני יכול לעזור לך? גם זה דבר, אתה תזרוק את זה על ה' יתברך - והוא חייב לעשות! ועל זה יש פסוק בתהילים, אחים יקרים: "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו." אומר

ילקוט שמעוני דבר מדהים. אומר ילקוט שמעוני: אפילו אדם שהוא רשע, אם הוא בוטח בה' - חסד יסובבנו. אדם רשע, אין לו זכויות בכלל, כלום, כמו, אמרתי לכם, עם העגיל הזה, ההוא מהקיבוץ, לא מכיר את קודשא בריך הוא. שמע פעם אחת שיעור, זרק את הדפים - בורא עולם אומר: "הבוטח בה' חסד יסובבנו." "חסד יסובבנו." אני נותן לכם את הטיפים שעזרו לי בחיים. אני לא יודע כמה מכם ייקחו את זה הביתה, אבל אני יש לי ידית דמיונית. ידית דמיונית. אני כל בוקר יוצא, בבוקר כשאני קם, "בורא עולם, תשפוך עליי שפע. "תשפוך עליי פרנסה בשפע. "תשפוך עליי בריאות". זה כאילו אני משפיע עליי שפע ממרומים. מוריד עליי שפע מהקב"ה, ישתבח ויתעלה שמו. אני

לא יכול להביא שפע לעצמי. אני לא יכול להביא 150,000 שקל פה. אני לא יכול! אני יודע שאין לי את זה! אין לי את זה! מאתיים שקל, מאתיים שקל, אני מגיע לאלף שקל. כמה אתה מגיע? אין לי את היכולת להביא פה 150,000. יש פה 90 אברכים שלומדים. תעשו חשבון. 90 אברכים זה 100,000 שקל. יש פה שכירות 20,000, חשמל 10,000. מזכירות, שיהיו בריאות, מזכירים, פעילויות, חשמל, אוכל, ברוך השם. ואני מודה לבורא עולם ואני אומר לכם, כשאני קם בבוקר, אני פשוט נושא עיניים לקב"ה, וזה הכוח הכי גדול בעולם. זה הכוח הכי גדול בעולם. זה לכבוש את יצרך. כשהיצר הרע אומר לך: "יאללה, צא לעבודה. תקרע את השטח." צא לעבודה נשמה, צפצף על המשכורת של

העבודה. זה לא מעניין אותך בכלל. אתה הולך לעבודה כי בורא עולם ציווה אותך. ברגע שלא תתייחס למספרים של העבודה, אתה תראה כסף שזורם אליך. אתה לא תבין. ויש אנשים שזוכים לקבל את הנשיקה הזו מבורא עולם. ביום שאני לא עושה את זה, לא יודע אם תאמינו לי או לא, ביום שאני לא משתמש בידית, ויש ימים כאלה, יצר הרע מבלבל אותי, אני לא משתמש בידית הקסמים. זה משחק שלי מול בורא עולם. אמרתי לכם, המשחק הזה שאני עומד ואני מדמיין לעצמי שבורא עולם מדבר איתי. אני קם בבוקר ובורא עולם יורד לידי ואומר לי: "יגאל כהן, בוקר טוב. מה עניינים? "יש דאגות"? "לא". לא נעים, "לא, לא, אין דאגות." "שמעתי אתה דואג ל'יביע אומר?"' "בורא

עולם, זה באמת לא היה אני. אולי זה שיפר?... "לא אני." בורא עולם עומד לידך, נשמה, אומר לך: "מה אתה דואג"? "מה אתה דואג? יש לי. אני אומר לך, זרוק עליי. זרוק עליי." דמיינו את י-ק-ו-ק יורד לידכם, אומר לכם: "בני, מה יש לך? מה אתה רוצה, מאמי? "אתה רוצה כלה צדיקה כזאת משהו, עם הרבה כסף"? רוצה? בטח רוצה. הנה בורא עולם לידך. דבר איתו. שמע, מה, אני לא צריך אבל לעשות איזה פוני מיוחד, לעשות איזה דאווין, לבוא עם אופנוע להרים גלגל כדי?... לא, לא, נשמה. בלי להרים גלגל. סע נורמאלי. הכול בסדר. אתה לא צריך גם פוני כזה מיוחד, שפיצים מיוחדים בשביל להשיג בחורה טובה. אתה יכול לעשות קרחת. היא רק תראה את הקרחת שלך,

היא תגיד: "יואו, מה זה? לא ראיתי כזה דבר." אל תדאג, נשמה. בורא עולם יש לו דרכים מדהימות, מדהימות להביא לך את מה שאתה רוצה. הוא יכול להביא לך הכול, אבל בכיף. ותאמינו לי, אחים יקרים שלי, לפעמים אני נכנס הביתה, מלחמות בבית, בנות, לא רוצה להגיד, הבנות שלי לא מרשות לי, אבל בוא נגיד, הווליום מאוד מאוד גבוה. "טאטא, טאטא". איך תצא מזה עכשיו? כאילו, זה דין תורה. יש לי דין תורה בממוצע פעמיים ביום. "היא לקחה לי את הטלפון, לקחה לי את זה." עכשיו, דין תורה. סנגור, קטגור. "היא לקחה לי..." ואתה מסכן, אתה לא יודע איפה ללכת כאילו. "אבא'לה, אבא'לה, אני לא יכול. עזור לי." אני לא עושה את זה תמיד, אבל כשאני עושה

את זה, זה עוזר. הקב"ה, אחים יקרים, תדעו לכם, בואו ניקח את החיים הפשוטים שלנו. אתם רק צריכים להיות מסודרים. תאמינו לי, הלוואי שאני אהיה מסודר. תרשמו לכם. אני לא יודע אם תאמינו לי, היה לי רגע אחד בחיים שידעתי, ואני אומר את זה רק לתועלת, שלא יהיו לי יותר דאגות פרנסה בחיים. למדתי 'חובת הלבבות' בשיעור, ו'חובת הלבבות', אני מאמין במה שהוא אומר. אש בשבילי. 'חובת הלבבות' כותב: "הבוטח בה' טרפו מובטח לו כל ימי חייו ברווח." הבנתי. ירד לי האסימון. ירד לי האסימון. אני יודע איך להביא כסף הביתה כל החיים. זהו. אתה רק צריך לזכור את זה שתדע לך שבורא עולם יכול לתת לך, והוא ייתן לך. רק אל תשכח, אל תשכח, כשאתה

הולך לרופא, כשאתה רוצה להתחתן, כשיש לך איזושהי בעיה, זו יכולה להיות כל בעיה שבעולם. בעיה עם חמתך. אחים יקרים שלי, ישנם אנשים, היו לי מקרים, מישהו התקשר אליי, איים עליי. לא משנה, אני לא רוצה לספר. סיפרתי את זה פעם. התחלתי לשדר באיזשהו מקום, קיבלתי איומים. התקשרו אליי, "אתה לא תעשה כך וכך. אנחנו נעשה לך, נעשה לך, נעשה לך"... סגרתי את הטלפון, אחים יקרים. אני לא איש מלחמות. אני לא יודע לריב עם אנשים. אני לא יודע לאיים בחזרה. לא יודע, ברוך השם. לא רוצה להגיע לשם בכלל. אם אני אצטרך לאיים בחזרה, זה אומר שאני כבר לא מכיר את בורא עולם. אני יודע שחלק מכם, יהיה לכם קשה לקבל את זה. מישהו שמע את זה, אמר

לי: "הרב, תן לי את הכתובת שלו." אמרתי לו: "אם אני אצטרך אותך לעזרי, אני מכבד אותך מאוד, "זאת אומרת שבורא עולם לא איתי." אחים יקרים, סגרתי את הטלפון ואמרתי: "בורא עולם, אני זורק את זה עליך. "אני באתי לזכות את הרבים. "טפל בזה." יום למחרת אני מקבל טלפון, אחים יקרים, מהפך מטורף. הבן אדם אומר לי: "הרב, אתה לא מאמין," כך במילים האלה, "יש עליך שמירה משמיים." הבן אדם שהתקשר אליי, זה מישהו שהוא חבר שלי התקשר אליי, התקשרו אליו שיעביר לי את המסר. הוא אומר לי: "שמע, חשבתי אחרי זה על השיחה שניהלתי איתך, "והבנתי, רגע, מה? הם מאיימים עליך? "הם מאיימים עליך? על מה? שאתה מזכה את הרבים"? התהפך עליהם בחזרה, מה

שנקרא, ונתן להם שטיפה רצינית. הוא אומר לי: "הרב, רוץ! רוץ! "אף אחד בעולם לא יגע בשערה אחת משערות ראשך." ואני לא אמרתי מילה אחת. אמרתי "ה' יהיה בעזרי" וזהו. כי לא חיפשתי את הכוח שלי עכשיו. אני יכול להחזיר או לא יכול להחזיר, לא מעניין אותי אם אני יכול להחזיר. אני לא יכול לעשות כלום. אני לא יכול לפגוע באף אדם בעולם, גם אם אני מאוד ארצה. אני לא יכול לפגוע באף אדם בעולם, גם אם אני מאוד ארצה. ואחים יקרים שלי, מה חסר לכם בחיים? מה חסר לכם בחיים - תכניסו את בורא עולם שם! בא לי לצעוק את זה! תבינו, אחים יקרים, מה אתה שואף להגיע בחיים? אתה רוצה להיות צדיק? אתה רוצה לאהוב את ה'? זרוק את זה גם על ה.' אתה

תלמד, אתה תתחזק. תדעו לכם, אחים יקרים שלי, תורה למדתי בחיים שלי. אני לא יודע אם הרבה, אבל למדתי. ההצלחה שלי לא הייתה תלויה בכמה למדתי. ההצלחה שלי הייתה תלויה במה בורא עולם שפך עליי. זה לא תלוי בידיים שלך, זה תלוי בידיים של מי שאמר והיה העולם. אתה רוצה משהו טוב? מה אתה רוצה? להתענג על ה?' כתוב את זה בתהילים. "גול על ה' דרכך, בטח עליו והוא יעשה והתענג על ה' וייתן לך משאלות ליבך." מה משאלות הלב שלך, צדיק? מה אתה רוצה? תכניס את אבא בפנים. הוא אוהב אותך! הוא אוהב אותך! הוא קבע בטבע: מי שזורק, מי שצריך אותו וקורא לו באמת, "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע

ויושיעם." "קרוב ה' לכל קוראיו." תכניס אותו לתוך הבקשות שלך. הכוונה היא, זה לא לבקש בפה: "התפללתי, התפללתי, התפללתי", ואתה כל היום דואג. זה לא נקרא תפילה. זה לא נקרא ביטחון. אם אתה כל היום דואג, אתה לא בוטח. אם את בחורה שקשה לך עם שידוכים ואת כל היום לחוצה מזה, אולי חס ושלום לא יהיו לך ילדים, את לא בוטחת. תזרקי את זה על ה,' וה' אוהב אותך! וה' ייתן לך! הוא חייב לתת לך! אתם שומעים מה אני אומר לכם? הוא חייב לתת לך, כי לא כתוב "השלך על ה' יהבך, ואם יתחשק לו הוא ייתן לך." לא. "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. "גול על ה' דרכך, בטח עליו והוא יעשה." אתם רוצים להיות אנשים שמחים? שזו המלצה אישית שלי, יביא

לכם הרבה שפע בחיים, הרבה שפע. שמחה מביאה אורות לבן אדם. אור אינסוף נכנס בך. כשאתה שמח, שכינה שורה במעשי ידיך. "ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו." משה רבנו ביקש מהקב"ה: שכינה תשרה במעשי ידיי. כשבורא עולם... עם הידיים שלך יש לך ברכה בידיים - כל מה שתיגע אתה תצליח. אתה רוצה להוריד שכינה על הידיים שלך? תהיה אדם שמח. שמח בבורא עולם, ישתבח שמו לעד. שמח בזה שיש לי אבא שאני יכול לזרוק עליו את הצרות שלו. מסכן מי שאין לו אבא כזה. מסכן מי שנמצא בעולם שכל מריבה עם חמותו, גיסתו... אתם יודעים כמה אנשים כועסים עליי? משהו מטורף. היום בא יהודי מצפת, מסכן, שיהיה בריא, דופק

לי בדלת בבוקר. מצפת. "הרב, אתה בא אליי לשבת. "לא עונים לי בטלפון. באתי לפה מצפת שתבוא אליי שבת." אמרתי לו: "זה לא בידיים שלי, נשמה. תבדוק במשרד אם אני יכול או לא יכול." יש סמינרים, יש זה, יש זה... אמרו לו: "לא יכול." הוא בא אליי, אומר לי: "הרב, אכזבת אותי." וזה עדין. זה בן אדם עדין. יש כאלה יוצאים עליי, ישתבח שמו... "גנבים אתם, דתיים"... לא ביקשתי כסף. מה אתה רוצה ממני? לא משנה. לא משנה. כמו שאתם מכירים את הבדיחה. אותו אחד בא, דוס כזה בא לחנות, בא לקנות. אומר לו: "אני לא מוכר לך." אומר לו: "למה"? "לך לצבא." אומר לו: "עשיתי צבא." אומר לו: "אז לך לעבוד." אומר לו: "אני עובד." "אז לך לעזאזל."

עכשיו, אני אדם רגיש. אני לא אוהב לריב עם אנשים. לפעמים אנשים ככה, אתה יודע, קצת תוקפים אותי. "מה זה?... אתה לא זה"... יש אחד שולח לי הודעות כל שבוע: "כשאף אחד לא הכיר אותך, היית עונה לי בטלפון. "עכשיו כשנהיית מפורסם אתה לא עונה לי בטלפון?" כל מיני דברים. לא להיות עצובים. זה בסדר. זה גם בורא עולם, ישתבח שמו לעד. הוא רוצה את הכתובת שלו. תשמעו, אחים שלי, מה אתה?... אז אני בן אדם, עשיתי חשבון לעצמי, אני אומר לבורא עולם... עכשיו, אני באמת לא יכול. באמת לא יכול. אני לא רוצה לספר לכם את מה אני חווה, אבל אני לא יכול. אני בן אדם. אני בן אדם עם לב באמת רחום. אני רוצה לעזור כל כך הרבה לאנשים. כואב לי

שאני לא עוזר, יותר משאני זה... אבל אני לא יכול. אני פשוט לא יכול להגיע לכולם. אבל אני יודע שיש לי משהו בחיים, יש לי אבא שאוהב אותי. אני מבקש מכם, אחים יקרים, לא הצלחתי לפרוט את זה על כל הבעיות. אני מדבר במיוחד לאותם אנשים שסובלים קצת מעצבות, קצת מחרדות. קצת ככה מיואשים בחיים. שזה קורה לכל אחד מאיתנו באיזשהו שלב בחיים. אני אומר לכם: קחו את הקב"ה איתכם, זרקו עליו את הבעיות שלכם. קשה לעשות את זה במחשבה - דברו איתו. דבר איתו. כמו שרבי נחמן מברסלב. רבי נחמן מברסלב חידש נקודה מאוד יפה, לדבר עם בורא עולם כמו עם חבר. זו הייתה הנקודה שרבי נחמן מברסלב חידש בעולם, את ההתבודדות לדבר עם בורא עולם כמו חבר.

אבל חבר נורמאלי, לא חבר מהבול, כן? לא לדבר שטויות. יש אחד אומר לי: "אני עצבני עליך." מה זה השיגעון הזה? הגזמת. איפה הגעת? הכוונה, יש לך בעיה? "ריבונו של עולם," כמו שדוד המלך אמר, "אני קטן מדי. אני לא יכול לעזור. ריבונו של עולם, אתה תעזור. זורק את זה עליך." אני אומר לכם, אתם תראו עין בעין, אתם תראו עין בעין איך שבורא עולם לוקח ומטפל בכם. וזה יהפוך לכם לאושר, כי אתם תבינו את המתנה הגדולה שיש לכם בחיים. המתנה הכי גדולה שיש לכם בחיים. לפני שאתם באים לבקש ברכה, אחים יקרים, אני אומר לכם שהאמונה שלכם יותר חזקה מכל הברכות שבעולם. אני אברך אתכם מעומק ליבי, אבל אני לא רוצה שאדם יבוא להתברך וירגיש בלב

שהוא לא מספיק בן טוב של בורא עולם. אתה בן מקסים של בורא עולם. אני יכול לחזק לך את האמונה, אבל תדעו לכם שהכוח שלכם באמונה שלכם מול בורא עולם, עולה על כל הברכות שבעולם. האמונה שלך הפשוטה, התמימה מול בורא עולם. אתה מאמין בו? לך איתו עד הסוף. לך איתו עד הסוף, כי אם הוא קיים, אז הוא קיים עד הסוף. כל האישיות שלך היא בורא עולם. כל המהות שלנו היא בורא עולם. אני לפעמים שואל את עצמי: מי זה יגאל כהן? מי יצר את יגאל כהן? לא את הגוף, הגוף ברור. את הנפש הזאת עם המחשבות שלי? מי ברא אותך, נשמה? את המחשבות שלך? את האישיות הזו? את המבנה הזה של צורת המחשבה שלך? מי ברא אותך? מה, הוא לא יכול לדאוג לך? ישתבח שמו

לעד, אחים יקרים, לא יעזור לכם כלום. הוא אוהב אתכם. אתם בידיים הכי טובות בעולם והכי כיף בעולם. ואתם יודעים? רוצים לשמח אותו באמת? תחייכו אליו. אני לומד 15 שנה... 17 שנה בוקר בוקר אני לומד אמונה בבורא עולם. זה לא נקנה ביום, זה לא נקנה ביומיים, אבל אני יודע ששווה לי להשקיע 10 דקות ביום באמונה ובורא עולם כבר ישלח לי את הכול, מאשר כל היום לרדוף אחרי בני אדם. אמונה זו מתנה גדולה. פרשת המן מלמדת אותך שבורא עולם האכיל 40 שנה את עם ישראל במדבר את האוכל הטוב ביותר בעולם. ויש צנצנת המן שמשה רבנו צווה לשים אותה בארון. שצווה לשים אותה בארון. צנצנת המן, אחים יקרים, מה היא מלמדת אותנו? אתם יודעים מה צנצנת

המן מלמדת אותנו? שכל פעם שעם ישראל אומר "מאיפה יהיה לנו אוכל," הוא הוציא להם את צנצנת המן ואומר להם: "אתם רואים"? אז תשימו בבית צנצנת, תכתבו עליה 'צנצנת המן.' אם אשתך תגיד "מאיפה הכסף,"? תוציא לה את הצנצנת, תגיד לה: "אשתי, "בורא עולם זן ומפרנס את העולם, ישתבח שמו לעד."