חסד ונתינה מתחילים בבית

כמה חשוב שכל אדם פועל במידת החסד. יש אנשים בעלי חסד בחוץ והאישה קוראה תחתנטל בבית. היה בירושלים רבי שמשון פולנסקי. היה הרב שכונת הבוכרים לפני יקום המדינה. היה לו כולל של אברחים. אברכים צעירים, כולם עריות בתורה. תלמידי חכמים, מתמידים, ימים, לילות, משננים. בראש חודש ניסן נכנס הרב לכולל, אמר להם, יש לי בקשה. תאמרו אם אתם יכולים למלא אותה. יש כמה משפחות שהמשפחות האלה זקוקות ממש לעזרה לקראת הפסח. לנקות את הבית, לסדר, לשמור על הילדים, קצת לקחת אותם, לטפל בהם, כי באמת מאוד מאוד קשה לנשים שם להסתדר. אני מחפש מתנדבים. מי מתנדב? אני אתן לכם כתובות לאיפה ללכת. כל אחד התנדב כמה שעות כל יום לעזור לבעלת

הבית בטיפול בילדים, בבישולים, בניקיונות, בסדר לקראת פסח. מי מוכן? כולם הרימו את היד בשמחה, בהתלהבות. אמר להם, "טוב, אני אתן לכם מעטפות עם כתובות." נתן לכל אחד מעטפה. כל אחד יצא, פתח את המעטפה, ראה את הכתובת של הבית שלו שם. תעזור לאשתך. זה מה שהתכוון לומר להם. אם בחוץ, כולם מתלהבים, הולכים לעזור בשמחה. אבל כשהאישה זה משהו אחר. העביר את זה את המסר בצורה כזו שם להם את הכתובות של הבית בתוך ה תדע לאיפה ללכת זה לקראת פסח כמה שאדם יותר עוזר מסייע מצד שני האישה גם היא צריכה לדעת לא להעמיס יותר מדי על הילדים על הבעל על המשפחה יש נשים מרוב לחץ מפסח העצבים שלהם באים על חשבון הילדים לא גמרתי את זה ולא

גמרתי את זה ומה יהיה וליל הסדר מתקרב צריך לדעת הלכות לא כל דבר הוא חמץ. זה נכון שגם מנצלים את ההזדמנות לאחר החורף לנקות את הבית, לארגן את הבית מכל ה יש או איורור כזה של כל הבית. אבל צריך לזכור, כמו שאמר פעם אדם חכם, צריך לזכור שאבק זה לא חמץ והבעל והילדים לא קורבן פסח. יש אישה ששם כמו קורבן הפכו להיות. צריכה לדעת, תני גם לבית להתנהל בנעימות, באווירה טובה, תחייכי, תישארי. גם הבעל יעזור לאשתו, הוא יעזור לה. היה אדמור אחד שניגש אליו, אחד החסידים, אמר לו, "כבוד הרב, אשתי לא זהירה בהלכות שבת ובאתי להתייעץ האם להתגרש? מה אתה מתכוון לא זירה בהלכות שבת?" אומר לו כבוד הרב, השמש שוקעת והיא עדיין בהכנות

לקראת ה זה ספק שבת כבר והיא עדיין מתארגנת, שוטפת, מנקה, מסדרת ואני מדבר איתה ושום דבר לא עוזר. שאל אותו האדמור, ואיך כבודו? כבודו לא עושה מלאכות בהרגעים האחרונים של יום שישי.