"אני מודה כל יום להשם שאני יהודייה": שלי גפני על החיבור המיוחד ליהדות

זה הקיצון מול הקיצון שורסים לנו הורסים לנו את האחדות הזאת שכולנו רוצים משני אחד אנחנו כולנו רוצים את אותו דבר אז התקשורת בעיניי זה אחד הדברים הכי נוראים ושורסים לנו כי הם הם הם מלבים את הצד הם נותנים כוח לקיצוניות כי זה זה חדשות

שלי גפני היקרה מה שלומך

מצוין

איזה כיף שאת כאן איתי כיף סוף כל סוף זה קורה דיברנו

לגמראנו בכמה מפגשים וזה והנה הנה זה קורה הכל טיימינג בחיים

לגמרי אני חייבת לציין איך אני הכרתי אותך אז בטינייג'ר כן שהייתי לפני כמה שנים מה שנקרא א שהייתי בחורה בגיל ה לפני שחזרתי בתשובה בצבא חזרתי בתשובה אז אני זוכרת אותך ככה על כל פוסטר אפשרי ככה בארץ שלנו מתנוססת ולא רק פה בארץ אלא גם בחול דוגמנית ממש ממש מצליחה

נכון התחלתי ממש מוקדם

ממש כאילו בגיל ממש א צעיר מה שנקרא ואני זוכרת אותך ממש מהתקופה הזאת ואז חזרתי בתשובה עברו כמה גדגולים ופתאום אני רואה אותך רגע שנייה כאילו יותר ברוחניות מדברת על הקדוש ברוך הוא והכל אמרתי וואו רגע כאילו מה קורה כאן

מה קורה להם מה קרה בכל השנים האלו וכל כך זה עניין אותי וסיקר אותי אמרתי אן אני חייבת לפגוש אותך ולראות מה מה לך מה איזה תהליך עברתי מצל

אז הנה תשאלי את כל השאלות אני אמרת על הכל אז נתחיל באמת אבל אולי ככה מהילדות

כן

אולי תספרי קצת על על הילדות על מה שעברת הבנתי שעברתי ילדות פשוטה

כן

תראי זה כן אתה אני תמיד אומרת ילדות לא פשוטה זה תלוי איך אתה מספר את הסיפור אני חושבת שכל אחד יש לו סיפור והשאלה באיזה טונציה אתה מספר אותו זה יכול להיות אותו סיפור ולהגיד גדלתי ממנו או אתה יכול להתקרבן ממנו ולהגיד אני לא עשיתי ככה ולא הצלחתי ככה ואני ככה בגלל אז אני בחרתי בלספר את הסיפור כמשהו שהוא העבר שלי וגדלתי ממנו

אז אני גדלתי בבית להורים גרושים ההורים שלי התרשו שהייתי בת שנה עם אמא מדהימה ועם אחות וזה היה אז לא נעו כזה להתגרש והייתה באמת אישה מאוד מאוד חזקה וגדלה אותנו מדהים אבל זו הייתה אמא עובדת אמא שצריכה לפרנס את שתי הבנות שלה והיינו די ילדות עצמאיות אז היו קוראים לזה ילדת מפתח

נכון זוכר

א שמגיעות הביתה מכינות לעצמם אוכל א כאילו ילדות מפתח ואני חייבת להגיד שאמא שלי היה לה אופי כזה שאני לא הרגשתי חסך זאת אומרת זה מה שנולדתי אליו זה מה שידעתי ולא הרגשתי שיחסך כי כשהיא הייתה איתנו הייתה איתנו 100% ואני חושבת שזה הסוד של אמהות אה אחרי זה גם בדיעבד שהיו לי ילדים ועבדתי כל הזמן תמיד אמרתי עצמם זה לא הכמות זה האיכות כי יש נשים שנמצאות עם הילדים כל הזמן אבל הם לא שם באמת

אז אני באמת לא רגשתי חסך אה וזהו וגדלתי לככה רק בנות בבית גדלתי עם בית עם כלבים וחתולים וארנבים זאת אומרת היה לנו המון אקשן בבית א

היית בקשר כל הזמן הזה עם אבא שלך

א הייתי בקשר קשר עם אבא שלי, אבל אבא שלי התחתן ואז לא היה כמו היום ג'וין קסטי שבחד אז בימי שבת הוא היה בא, לוקח אותנו כמה שעות, מחזיר, לא הסתדרנו עם אשתו. אה אני ואחותי וזה מה שהרחיק, אבל אבא שלי בדם מאוד מאוד טוב והוא תמיד רצה להיות שם. אה פשוט אז זה היה אחרת. זה פחות א הקדישו הגברים למשפחה.

כן.

וזהו. ובגיל 143 אה הייתה תחרות שנקראת נערץ השנה ואני הייתי טום בוי הכי לא קשורה לעולם היופי והביוטי באמת שום קשר ויתה חסרה איזשהיא מועמדת וחברה שלי שהשתפה בתחוט החליטה שאני מתאימה לא הבנתי על מה אני מדברת אמרתי אני מה הקשר לא רוצה ממש לא רציתי ואיךשהו משהו קרה שזה קרה עכשיו אני לא אני מאמינה שאין סתם שיש איזשהי משהו מלמעלה שרואה את כל התמונה ו בורא עולם יודע מה הוא עושה ו פשוט נכנסתי לתחרות ממש למרות שלא רציתי אמא שלי תמיד אמרה לי א תקשיבי יופי זה דבר נפלא וזה לא הכל בחיים שזה לא בלבל אותך וזה אמרתי אמא אני לא בכיוון אני אני סתם כי באמת היא מטריפה אותי ואני לא מתכונת להמשיך עם זה ו ויצא הגורל וזכיתי וזה היה לי טראומה

באמת

כי לא לא באתי מוכנה כאילו החברה שלי הכריחה אותי, ממש הכריחה אותי וזכיתי ופתאום הייתי התחילה לנסוע לצרפת לייצג את מדינת ישראל. אני לא פשלה, אני לא מדברת אנגלית טוב, אני לא מרגישה טוב יפה עם עצמי או כאילו זה בא לי

פתאומיות פתאומיות. ובדיעבד אה נסעתי בעולם, ראיתי, התבגרתי יותר מהר ממה שיכול. כבר בגיל 14 15 זה אפלי

נסעתי עם אמא שלי המון בהתחלה איך זה בחופשות בית ספר היה שפרונז אז לדוגמניות צעירות מה שנקרא שנסו איתי לכל מיני מקומות אבל גיליתי עולם ובגיל 17 וח קרה לי מקרה שאמא שלי חלתה 17 סליחה היא חלתה בגלל 173 נפטרה

ונצאתי את עצמידי לבד בעולם זאת אומרת אה כן אז ואני

היום אני מסתכלת ואני אומרת זאת אומרת כנראה לא סתם קרה לי מה שקרה. זאת אומרת זכיתי כדי שאיכשהו אני אהיה מוכנה להתמודד איכשהו בעולם הזה לבד. א ועם כל הקושי וזה הדבר הכי נורא שקרה לי בחיים ועד היום אני לאבד הורה בכל גיל אני חושבת שזה דבר נורא אבל כשאתה בגיל צעיר כל כך ועוד אמא זה הדמות הדומיננטי מאוד בבית זה היה מאוד מאוד קשה אבל א המשכתי לעבוד והמשכתי לפרנס את עצמי זאת אומרת היה לי איזשהו משהו שלא פתאום מישהו שלף לי רק את השטיח מתחת הרגליים ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי זאת אומרת היה לי איזשהו משהו שאני איוכולה לחיות ממנו אז המשכתי לעבוד. נסעתי לניו יורק. גרתי בניו יורק שבע שנים.

וואו.

פרנסתי את עצמי, עבדתי, למדתי א ואני חושבת שדי הפכתי להיות מי שאני היום. א דווקא שם דרך אגב היהדות התחילה לבצבץ לי יותר, כי כשאתה רחוק מהבית אז חגים אתה רוצה יותר ואתה א פתאום הלכתי לבתי כנסת, שזה משהו שלא עשיתי בארץ לפני כן. אבל זה עדיין לא היה משהו שהוא א

נגע בך באופן פנימי.

בדיוק. זה עדיין לא זה זה רק השייכות הייתה יותר

אז כאילו בגיל 17 בעצם 17 וחשך נפטרה פשוט עזבת את הארץ

נסעתי לעבוד היה לי עבודה בניו יורק

א זה קשוח אבל

נסעתי לעבוד כמו שנסאתי לעבוד כל התקופות האלה זה היה לבודה ואז מגרר לעוד עבודה ועוד עבודה ואז אמרתי צמי

אז למה אני חוזרת בעצם א ונשארתי בניו יורק לעבוד שבע שנים ואני חושבת שזה נתן לי המון המון המון קודם כל להיות מ מי שאני בלי שמסתכלים על הימינה והשמאלה להכיר את עצמי יותר נכון וטוב וגיליתי איזה בן אדם חזק אני שלא הבנתי את זה עד אז זאת אומרת ה

כי מה היה שם שהבנת אחר כך איזה בן אדם חזק את

קודם כל להתמודד עם החיים לבד בגיל מאוד מאוד צעיר אז להתחיל עם זה פתאום יש לי דירה לבד וחשבון בנק התמודדויות עם דברים בחיים פתאום יש תקופות שיש יותר כסף פחות כסף אה להתמודד עם חיים בגיל מאוד מאוד צעיר לבד עכשיו הייתי ילדה חסרת ביטחון מאוד טום בוי חסרת רת ביטחון א לא מרגישה יפה לא מרגישה חכמה אני יש לי המון נקויות למידה א לא הייתי תלמידה טובה ופתאום מצאתי את עצמי מסתדרת בעולם הגדול הזה ומצליחה

וכל כמה זמן הייתי עושה לעצמי כל הכבוד כל הכבוד ולאט לאט העליתי את הביטחון העצמי אה מזה שבאמת ראיתי שאני עוברת מכשולים שאני מתמודדת עם הפחד עם הפחד להיכשל עם הפחד לא להצליח עם הפחד אה אה אני עושה דברים שהרבה ביןות בגיל שלי לא עושות וזה נתן לי בתוכו נצמי

וזה לא שאהב אותך העולם הזה כאילו זה עולם שמתעסק כל כך הרבה עם גשמיות כל הדוגמנות כאילו מה את אוכלת כמה את אוכלת איך את אוכלת

כל הזמן לעמוד מול מצלמות לעמוד בפרונט זה לא עייף אותך באיזשהו מקום

אז קודם כל אני עולם לא לקחתי את זה א כמהות של החיים שלי אלא כדרך א להצליח ולהתפרנס ולא התעסקתי בזה יותר מדי בן אדם כנראה נולדתי עם כלי שהוא שיותר עמוק ואני לא זאת אומרת החברות שלי לא היו דוגמניות אלא דווקא מצאתי חברות אמריקאיות או יהודיות או לא היהודיות אבל אני לא הייתי סביב העולם הזה כל הזמן זאת אומרת אני באמת לקחתי את זה בתור איזשהו כלי שיעזור לי בחיים להתקדם כי אני לבד ואני צריכה לפרנס את עצמי א והיה לי מאוד מה כן ומה לא אני בן אדם עם רגליים על הקרקע אני מזל בתולה אני יודעת בדיוק כנראה מאז ומתמיד נולדתי לדבר הזה ובאמת באמת זה לא מתאים לכל אחד.

זה לא מתאים לכל אחד, אבל לי לא הייתה ברירה והייתי שם ואני גם למדתי להגיד לא ולמדתי לדעת מה אני אוהבת ומה אני לא אוהבת בזכות הדברים האלה. כי כשאתה תמיד במסגרת של בית ואמא ואבא אומרים לך אל תעשה כן תעשה כן תיקח את זה אתה לפעמים לא מצים לעצמך את הגבולות וכל היה לי ברירה ולגמרי הצבתי לעצמי את הגבולות

איזה גבולות לדוגמה

איך אני מוכנה להצטלם מה אני לא מוכנה להצטלם מה אני אוהבת ומה לא מה איפה אני מוכנה עד איפה שיתקרבו ועד מתי לא זאת אומרת אני מאוד מאוד הצבתי יהיו גבולות מאוד ברורים ובגלל זה הרבה סיפורים שקורים וקורים בעולם הזה לא חוויתי

וואו

כן אני מרגישה כן, אני מאמינה שכדי להיות בעולם כזה אתה צריך להיות בן אדם מאוד מאוד חזק א ואז ואם לא תברח כמו מו

אז

מסקנה מאוד חשובה

כן בחיים עצמם להסתכל על דברים א כן

ממש ומה קורה אחרי שבע שנים

אחרי שבע שנים אה החלטתי שאמא שלי לפני שנפטרה היא אמרה לי את יודעת שיופי זה דבר נפלא אבל זה לא כל

זה לא לכל החיים והת צריכה ללמוד והתחלה להצליח ויש גיל שזה כבר נגמר וזה ידיעד לי שאני תחשב אני כל הרבה שנים דוגמנית ובגיל 20 אמרתי טוב אני כבר ממש מבוגרת אני צה

בגיל 20

אני צריכה לחשוב הלאה

אה עכשיו תמיד ציירתי ותמיד א פיסלתי ולמדתי עיצוב אופנה ותמיד הייתי בתחום האומנות איכשהו

אה ואז לא תמיד היה מאפרת או מהפר על הסט ולפעמים הייתי מהפר את עצמי ואז שאר הדוגמניות אומר יואו איזה יופי אולי תעפרי אותי איזה וזה כאילו משהו שאמרתי לעצמי אוקיי אולי זה הדבר הבא שאני אעשה

מגילית פה כישרון

כן א תמיד היה לי את זה בציור ועיפור זה חלק מציור ואז באמת התחלתי א להפר את הדוגמניות ואמרתי אולי זה הדבר הבא שאני אמורה לעשות התקשרתי לאחד המפרים שבדתי איתו ואמרתי לו תקשיבי איפה אני לומדת איפור תקשיבי בואי תהיה אסיסטנטית שלי זה הדרך הכי טובה ללמוד וככה עבדתי עם דוגמניות תקופה ואחרי תקופה הבנתי שלאפר דוגמניות זה לא חוכמה אני רוצה להפר פר נשים אמיתיות

והלכתי אני זוכרת הלכתי בניו יורק עם המזוודה והסתכלתי למעלה והלכתי לכל סלון קלות אפשרי ודפקתי בדלת שלום אני מאפרת אה ואחד הסלונים קיבל אותי

ווא

א כן אה וזהו והתחלתי להיות מאפרת ואני חושבת ששם למדתי המון על עצמי על נשים על מה נשים רוצות והיה מעבר להיות מאפרת זה כמו פסיכולוג הם גם הקלות וגם האמהות וההתרגשויות וה ולהבין שאני לא מאפרת מה שאני רוצה, אני מאפרת מישהי ש צריכה להרגיש טוב עם עצמה ו א והתאהבתי התאהבתי בדבר הזה ו

מה הכי הדליק אותך שם

קודם כל השמח קלה זה אחת המצות הכי גדולות שיש ואתה מרגיש את זה אני נמצאת ברגע הכי גדול שלה בחיים

וזה מתנה זכות גדולה א לראות אותה מאושרת מהתוצאה ואיזה איזה יפה אני ואיזה כיף ולהרגיש טוב עם עצמה.

זה סיפוק. זה סיפוק ענק

נכון.

אז זה סיפוק שהוא כיף.

וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות ואז אמרתי לעצמי אני כבר שנים לא בארץ אני אסה אני לפני שאני מסיימת עם הדוגמינות וזה הרבה כסף דוגמנות פה אני לא בטוח שאני ארוויח הרבה אני אעשה לארץ מינקלוזר כזה אישי עם עצמי ונסעתי לארץ לחודשיים ואז פגשתי את אופק שאופק הוא בעלי היום. אבל הוא גם א החבר הכי טוב שלי שנים. זאת אומרת אני מכירה אותו מגיל 14.

וואו.

כן.

מה למדת בבחד בית ספר?

לא. הוא חי חיי. אני תל אביב והוא הגיע עם כל החברים שלו לתל אביב, קיקר את כל קבוצת החברים שלנו ונהנו קבוצה כזאת של חברים

ו אופק הכיר את אמא שלי. מפתרה וזה והיינו מידים והלכנו ביחד כל החבורים ופתאום כאילו מישהו העיר לי אותו באור אחר אני חושבת שזה טיימינג כמו שאמרתי בחיים כל דבר קורה בטיימינג אחר

והתאהבנו מעבר לחברות כזאת התאבנו ואז אני עברו חודשיים אני אמורה לחזור לניו יורק והוא אומר לי אני בא איתך את יודע אתה באתי אומר כן אבל אנחנו נבוא נהרוס את הדברים נחזור לארץ וככה היה ובזכותו אני פה שמונה חודשים היינו מתחת לחופה

וואו זה מהר

מהר ואנחנו נשוים היום 30 שנה

וואי ברוך השם

הרבה בזכותו אה הרבה דברים הרבה בזכותו אני חייבת להגיד ואני לאמא שלי קראו שמירה

ואני מאמינה שהיא שומרת עליי מלמעלה והיא זאת שהירה לי ממש הכל בטיימינג נכון אבל היא היא שמה לי זרקור מאוד על אופק שהוא בן אדם איכותי ונש נשמה גדולה ובן אדם באמת שחמ ומעלה ויש לו משפחה מדהימה שהמצתי והמצאו אותי

שזה משהו שחיכית לו כל השנים

כל השנים אני ידעתי שזה אני אני רוצה משפחה אה אז אופק בעיה א זה עכשיו אני גדלתי לאמא פה שמירה שהיא בת לניצולי שואה שעברו אה בוא נגיד שעל סבתא שלי לא ידעתי בדיוק מה היא עברה גם כי היא לא דיברה על זה יותר מדי בדיעבד אחרי זה עשיתי טיול לפולין עם הבן בן שלי בבית ספר וגיליתי המון המון דברים אבל א קראו לה שמירה על שם שרה ומירה שתי החיות שהיו לה לפני השואה

ו אחרי המלחמה אה סבא שלי היה במחנה עבודה סבתא שלי אז לא ידעתי איפה הייתה ומסתבר שהיא הייתה בארשוויץ והעבירו אותם למינחן בגרמניה וסבתא שלי הלכה במינחן ויום אחת מישהו אומר לה את חנהליפשס והיא הסתכלה עליו בעלה אומרת להם מי אתה אומר אני מזהה אותך מהתמונה אני יודע שמי בעליך אליעזר ואני אני יודע איפה הוא נמצא והוא הפגיש ביניהם כנגד כל הסיכויים

סיפור מטורף הם שרדו אבל שרה ומירה הבנות שלהם לא שרדו ואחרי שהם נפגשו אז הסבתא שלי הייתה זכרונה לוחי תעז בת 41 אחרי עברה נישואים הוציאו להתליות עברה שואה ו ואמרה אני לא רוצה לחיות אם אין לי ילדים וכנגד כל הסיכונים אמא שלי נולדה בת יחידה וואי

וקראו לה סמירה על שם שרה ומירה ואחרי חמש שנים הם עלו לארץ וסמירה זה לא היה שם שהוא מקובל פה בישראל באותה תחפה אז פשוט החליפו בשן את הנקודה ויש שמירה

וקראו לה שמירה

אה ובאמת

אה זה סיפור

כן סיפור מטורף וזהו אז שמירה גדלה כבת יחידה והיא לפני שהיא נפטרה אמרה לי אל תעשי את זה לילדים שלך כי זה לא דבר פשוט כאילו כי זה עומס גם הורים מצולי שמע גם בת יחידה זה קשה ובסופו של דבר סבתא שלי זכרונה לברכה חנה היא עובדה את שלושת בנותה בנותיה תחשבי גם את אמא שלי

והיא חיה עד גיל 100 אבל 10 שנים של גיהנום ממש כי הייתה כי אני הייתה אה סיעודית 10 שנים אוי

ואז לא הבנתי הייתי ילדה הייתי יודעה צעירה הייתי בת א זכתה להכיר את הבן הגדול שלי.

ברוך השם ברוך השם אישה חזקה ומדהימה אבל היא עברה פה גלגול לא פשוט בכלל. ממש לא פשוט.

אז

מה היא לימדה אותך? כאילו מה את קיבלת ממנה שאת לוקחת ככה לחיים שלך?

סבתא שלי מאמא או מסבתא?

מאמא ומסבתא.

אז קודם כל חוזק להיות חזקה כי א אמא סבתא שלי נתנה לאמא שלי להיות א. זאת אומרת, תחשבי שבת יחידה רוצה להתגרש א פותחת עסקים זה משהו שלא היה כזה מקובל דה היא מאוד תמכה בה תמיד סבא שלי נפטר שהייתי גם צעירה אז גם היא הייתה אישה מאוד חזקה שהייתה צריכה לעזור לבת שלה זאת אומרת סבתא שלי גדלה אותי בטח אחותי הרבה א הייתה הרבה בבית כמא שלי עבדה ותמכה בה תמיד והייתה משענת ונתנה לה תמיד עצה טובה ולא גם ככה חיים קשים היו לאמא שלי לגדל שתי בנות לבד ולא נכנסה בה יותר מדי ואני חושב שזה גדולה לתת לילד שלך לפרוח ולתת לו ללמד אותו את כל הכלים לתת לו את כל הערכים לעשות את כל מה שאתה יכול עד גיל מסוים ומגיל מסוים לתת לו לראות ולבנות את הדרך שלו שזה אני לוקחת גם

אמא שלי לא לא אמרה לי אל תעשי לא שמעתי את המשפט הזה היא הייתה אומרת לי תקשיבי לפי דעתי ככה וככה וככה אבל אני סומכת עליו שתעשי את הדבר הנכון

וואי איזה וברגע שאישה אומרת, כאמא אומרת לך דבר כזה, את לא מסוגלת לעשות משהו שהוא נוגד. כשאנחנו אוסרים על בן אדם, הייסורים גורמים לנו רצון להבין לפעמים למה אסור, מה מה למה לנסות לשבור את האסור,

נכון? וכשנותים לך את האופציה לבחור בחיים אז א אתה יותר שקול ואתה יותר מסתכל רגע אוקיי אז האחריות עליי אני צריכה לבחור נכון עכשיו אז רגע אז פה נכנסים הערכים שהיא גידה אותי עליהם ואומרת אוקיי אני מספיק חזקה להבין שנתתי לה את הערכים הנכונים אני צריכה לתת לה לסמוך עליה כדי שיהיה לה את הביטחון העצמי שיכולה לבחור נכון אם אני כל היום אבחר לה ואגיד לה איפה הביטחון העצמי א וזה הכלים שאמא שלי וסבתא שלי נתנו לי א כדי להתמודד עם בגיל 17 עם להיות לבד

ממש כלים חשוביםכ

וזה מדהים שאת יודעת להגיד אותם מה שקיבלת

אני מרגישה אותם אני גם מרגישה את אמא שלי עד היום באמת אני מרגישה שהיא נותנת לי כלים עד היום אני מרגישה מלאכים שומרים עליי

וואי ברוך השם ומה קורה באמת שהתחתנת עם אופק מה קורה ש

אז אופק זה עולם אומלא אופק א יש לו אחי יום קוראים לו רם והוא אופק זה ממש כאילו היקום כולו

משפחה מאוד מאוד מחוברת אחותו זה החברה הכי טובה שלי עד היום אמא שלו זכונה לברכה שנפטרה לפני ארבע שנים זה הייתה אמא שלי לכל דבר אבא שלו שיחיה הם אנשים מדהימים זה ממש משפחה עכשיו אופק א הוא הכיר אותי הוא הכיר אותי מאז מתמיד והוא תמיד הרים לי הוא נתן לי אקסטר ביטחון גם עם כל זה שחייתי לבד והצלחתי וזה תמיד הייתי צריכה עוד איזשהו פוש בביטחון העצמי. זאת אומרת בגלל שהייתי תלמידה לא מוצלחת וכשאתה תלמיד אתה זה המהות שלך ובגלל שלא הצלחתי הרבה כילדה הייתי צריכה עדיין המון המון פוש ואופק הוא בן אדם שתמיד נתן לי ביטחון עצמי תמיד הרים לי

גם יכול לה שבגלל שהתעסקתי מהדוגמנות אז היה המון התעסקות סי וחיצוניות ופתאום היה בן אדם שראה אותך באמת בפנימיות שלך

והרים לך שם בפנימיות לא בחיצוניות כאילו לא רק בחיצוניות אלא הרים לך באמת מי שאת

וזה מה שהיה כל כך חסר לך כל השנים האלה

הוא תמיד אמר את יכולה ואת מסוגלת לד ועד זה וביחד הקמנו א התחתנו תוך שמונה חודשים והוא בא מבית של ההורים עצמיים וגם אני אז א הקמנו ביחד אז הטעיל מקזנה עקבי שהיא הייתה א היה זוג א דתיים מברוקלין שהיה להם מותגע עיל מקיעזעיל מקז היה הבאתי אותו ביחד עם אופק

לא ידעתי שזה את הבאת אותו

אני הבאתי אותו ביחד עם גלית וארטיים

אחרי זה התפצלנו גלית התחתנה לא משנה איךשהו התפצלנו גם מאילנה ערכבי א נפרדה מבזוגה ואיל מגיעה שהפך להיות משהו אחר אני הבאתי את מדינה מילנו אה שזה מותג איפור אני כבר 30 שנה בתחום האיפור והקוסמטיקה א ווזהו ואני בתחום היופי אבל מצד האחר אני מתחילה אני קוראת לזה היופי הנותן כי אני גם מאפרת ואני גם עם הקוסמטיקה ואני מקשיבה לנשים ורואה את הצורך שלהם א במה הם צריכים והיום אני מייצרת לנשים אה את מה שצריכות כן יודעת שאנחנו משקיעות בעצמנו כל אישה וגבר דרך אגב משקיעים בעצמנו בבוקר כמה דקות יש משהו שכשאנחנו יוצאות מהבית ומישהו אומר לך וואו איזה טוב את נראית היום זה מרומם עכשיו אנחנו

זה אולי נשמע קישולי כי אנחנו צריכים להתעסק נורא בפנימיות ולא בחיצוניות אבל זה לגמרי עובד ביחד כי כשאנחנו מרגישות טוב עם עצמנו יש לנו זמן להשקיע בעצמנו בפנימיות שלנו וכשהפנימיות שלנו טובה אנחנו נראות יותר טוב. אנשים ממורמרים נראים לא טוב אנשים מאושרים נראים טוב. אז כשאנחנו מטפלים בפנימיות שלנו ואנחנו מאושרים אנחנו נראות טוב. אבל כשאנחנו משקיעות בעצמנו גם ביום חשוך שאנחנו קצת בדיכאון ואנחנו כן מתרחצות וכן משקיעות בקרמים וכן שמות את האיפור וכן מקבלות את המילה הטובה בחוץ, היום שלנו נראה כבר יותר טוב. אז זה סוג של סייקל שהוא לא אחד במקום השני. אנחנו צריכות לטפל בעצמנו. קיבלנו מתנה. אוקיי, את הגוף.

קיבלנו מתנה את הנפש. אנחנו לא צריכות לזלזל בגוף שלנו כי אנחנו עובדות על הנפש. אנחנו צריכות לעבוד במתנה הזאת ביחד.

ואני חושבת שהשילוב של השניים הוא המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו.

ממש ממש. יודעת זה ממש מדהים כי מצד אחד מתעסקת המון עם גשמיות, מצד שני יש גם את הרוחניות אצלך. שמעון ואיך את עושה את השילוב הזה?

כי אני מאמינה שזה בא ביחד. אנשים שואלים אותי מה הפלא שלי? אפרופו המותג למה קראנו לא פלא? אנשים אומרים לי תגידי מה הפלא שלך? מה איך את מספיקה גם עם חברות, גם עם משפחה, גם עבודה, כי אני עובדת המון, גם לראות את הצד הטוב של הדברים, גם א וזה עבודה של המון המון דברים ולראות שהכל מתחבר אייפשהו תמיד ביחד. זאת אומרת א אני יודעת שאם אם אני אלך עם החברות שלי ואני ארגיש טוב עם עצמי, אני אוכל להשקיע יותר בבית כי טוב לי. ואם אני טוב לי בבית, טוב לי עם עצמי, אני מרוצה ממה שזה, אני גם אראה טוב. זאת אומרת, אני באמת מאמינה שזה הכל מתחבר וזה הכל הכל ביחד וזה הפלא שלנו. אה והגדולה היא באמת להסתכל תמיד על של הכל

לטובה. זה משהו שאני אני כנראה נולדתי עם זה, אבל יש כאלה שצריכים לעבוד על זה וזה וזה העבודה הכי חשובה שהכל הוא לטובה. ברגע שנבין שכל מה שקורה לנו הוא קורה עם סיבה

אמיתית אבל לא בסיסמה אלא באמת להאמין ולהסתכל על לשאול לא למה זה קרה לי אלא למה זה קרה לי וללמוד מזה

הכל נראה הרבה יותר טוב

נכון

וכשאת אומרת את הגשמיות והפנימיות אני רואה את זה ביחד אני רואה את זה ככל כלי שעוזר אחד לשני לא עכשיו אומרתי אני יותר מדי בגשמיות אני יותר מדי אני חושבת שאם אני מסתכלת על גשמיות כדי כמה כלי שיעזור לי להתקדם גם בפנימיות שלי אז אז אז אז זה בסדר אם אני חי את הגשמיות והוא לא עוזר לי בכלי שלי אז את צודקת

אבל אם את במודעות שזה השילוב שהכסף שאני עושה הוא לא כדי לקבל עוד ועוד אלא אמצעי שאני יכול ללמוד יותר ולעשות יותר ולתת יותר ולתרום יותר ואז אז אז אז הגשמיות הזאת היא במקום טוב

יפה זאת אומרת אני מדברת בעצם על העניין הזה של האיזונים

איזונים אני חושבת שכל החיים שלנו זה איזון אחד גדול נכון נכון נכון

חושת שהתורה כולה היא איזון אחד גדול זה התורה זה מה שאני לומדת

אפרופו תורה איך הגעת ליהדות שזה בעצם חוזרים לשאלה הראשונה איך איך זה נוצר התהליך הזה כולנו יהודים אני באמת מאמינה שנולדנו יהודים גם אם גדלתי בבית אתאיסטי ואמא שלי לא הייתה ודיה א במובן

לא במובן השומר מצפות והחיצוני אה חגים זה חגים והיא באה מבית למניצולי שואה שהם רצו לרצוח אותם כי הם יהודים אז היהודות היא שם אנחנו נולדנו יהודים ו להבין את הדת שלנו זה כבר סיפור אחר זאת אומרת אה אני חושבת שדיברתי איתכם לפני זה שהחלום שלי זה שנפסיק להגיד הם ואנחנו

נכון

ו זה שאני חרדי או זה שאני חילוני זה לא הופך אותי יותר יהודי מהשני. קודם כל תהיה בן אדם יותר טוב ותעשה את ההבת לרחה כמוך ותהיה אהבת חינם וזה יהודי בעיניי. זאת אומרת איך רב אחד אמר לנו אתם כיפותרו שקופות אתם לא רואים עליכם שאתם יהודים אבל אתם הרבה יותר יהודים מהרבה יהודים שאני מכיר

וזה הסוד בלהוד יהודי ולא ידעתי מה זה אומר עד שהתחלתי ללמוד

זהו אז מה גרם לך להגיע ללימודים כי לדוגמה גם אני גדלתי בבית שהוא ממש לא קשור ליהדות כן ותמיד היה לי את האנטי הזה זאת אומרת מגדלים אותנו המון להכלנה כל הזמן מדברים על הדתה אבל באמת יש המון אכלנה בתקשורת אז שאתה נכנס שנייה לאיזשהו שיעור עם רב או משהו כזה בהתחלה יש לך את רגע מה אני עושה כאן איך אני שייך לכל הדבר הזה אז אני נותרת לעצמי שאצלך ההתנגדות הייתה הרבה יותר

אז אצלי הנ אני בן אדם יותר פתוח שנות 2000 היה תקופה מאוד רוחנית כאילו כולם נכנסו לרוח יש כאלה שלמדו ודאיזם יש כאלה שעשו כל מיני סדנאות יש כאני הלכתי למקור מאיפה שאנחנו א עם איוב על דיין ואז והוא היה איזה מאוד התחברתי כי הוא לא היה איזה א לא הרגשתי שהוא לא בא להפוך אותי לדתייה אלא בא בוא אני אלמד אותכם יעדות בזוגיות אוקיי הוא חילק את זה לזה אז הלכנו לסדנה של בזוגיות וזה מדהים עכשיו זה לא רק זוגיות בין גבר לאישה זוגיות בכלל בין אדם לאדם בין חבר לחבר בין בוס למעשי זוגיות בכלל ואז אמרנו אוקיי זה מעניין ולאט לאט לאט התחלנו להתאב בדבר הזה הבנו איזה דברי חוכמה ואיזה איזה דת מדהימה יש לנו ושהכל היא

בדבר בטוב בנתינה, בהבנה,פתרון בדברים וב חוכמה, בעיקר חוכמה מאוד מאוד גדולה. ואז עשיתי הפרדה בין כל הדברים של אסור ואל תיקח ואל תתה טה ולאיזה דת יפה יש לי. ומתוך הדת היפה הזאתי, כמו שאמרתי, אני לא בעד ייסורים. אני בעד ללמוד למה ואני אחליט איזה ייסורים מתאימים לי ולא. זאת אומרת אני יש לי את הדרך שלו ובגל שלי. זאת אומרת בעלי למשל היום הוא הרבה יותר ממני. זאת אומרת הוא מניח תפילין כל בוקר. הוא מברך על כל זה הוא אוכל כשר יותר ממני. הוא עושה את החדגים מאוד מאוד כהלכה. הוא הרבה יותר ממני בייסורים של עצמו וזה בסדר. ואני טיפה יותר אני יותר לומדת מה נכון לי ומה לא נכון לי. בעצם הכל התחיל מרצון להיות יותר רוחנית ולהבין קצת איך העולם הזה מתקיים. ובחרתי במקום שהוא היהדות שזה אני ו

להתחבר יותר לשורשים

לשורשים ווואו היום אני לומדת תניה ויש לנו שיעור לי ובעלי רב שמלמד אותנו דרך אגב את אה את את התורה אני בראשית ברא את הכל אבל לא בפשט של מה שלמדים בבית ספר ואני נפמת ואני אומרת לו אבל למה לא מלמדים את זה בבית ספר למה מלמדים את הילדים בלונים ברא את השמיים וארץ כש פשט למה לא נכנסים משניהם יותר לעומק ובעיניי זה טעות גדולה בבית ספר החילוני לדוגמה שהם יבינו אותם והם יבינו באמת על מה מדובר כבר מגיל צעיר הם יכולים להכיל את זה היום זה היה נראה אחרת בין היום

וואי ומה את חושבת שצריך לעשות בשביל זה

ללמד בבית ספר חילוני את את היהדות לא ללמד תנך כמו שקוראים את זה בתורה בזה אלא ללמד אותם את העומק של הדבר הזה זה את הסיבות, את הלמה, אל אל את הדברים שתמיד היה נסתר. והיום הבינו שזה צריך להיות יותר פתוח, שגם נשים צריכות ללמוד את זה וגם ילדים צריכים ללמוד את זה כדי להבין. כי ברגע שאנחנו לומדים דברים, עושים דברים בלי הבנה, זה זה לא נחשב. זה לא מספיק נחשב. זה זה לא בא מהבנה. וכשאנחנו מבינים דברים לעומק ואנחנו עושים את זה מהבנה, זה הרבה יותר חזק. ו ואני רוצה ללמוד, אני לומדת את זה, אני לומדת ואני מבינה ואני מבינה ואני מבינה שיש לנו את הדת הכי מדהימה שיש ואני מודה כל יום לשם שאני יהודיה זה זה מדהים

וחלום שלי שכולם יעשו את זה אבל יש מצד שני יש את הקיצוניים מהצד השני שעושים את זה בכי ש שמי שלא בא מהעולם הזה ולא עדיין לא הבין את זה זה נראה לו כפייה וזה נראה לו לא בסדר וזה נראה לא אוה אז אז זה בעיה אז צריכים פשוט להתגמש עם שני הצבים

וואו הלוואי ובאמת הכניסו יותר יהדות לבטי ספר ממלכתים

יהדות אבל לא יהדות א לא של חוקים אלא הבנה מאיפה זה בא

את מאמינה שברגע שיש את ההבנה עצמה אז גם יותר קל או יותר רוצים הרצון והתענוג יותר

לי היום עושה את כל החוקים מתוך הבנה כי אם היו אומרים לא אתה לא אתה לא תאכל בשר וחלב ואתה תעשה ככה ואתה תשמור זה ואתה תעשה את זה למה

תסבירו לי למה היום הוא רוצה לעשות את זה כי הוא מבין שהוא צריך לברך על הבריא והוא מבין שהוא צריך הוא מבין מאיפה זה בא הוא רוצה זה בא לו בטבעי

וואו

עכשיו שזה בא לך בטבעי אתה הרבה יותר קל לך אבל כשאתה מכריח מישהו משהו בלי הבנה למה אז יש התנגדויות

אז אני חושבת שצריכים כן ללמד לא למה אסור אלא למה הדבר הזה בכלל

אתה תחליט אם בא לך לקחת את זה על

למה זה כדאי לך כי למה באמת זה חיים יותר טובים אבל זה אבל זה מדרגות בחיים זה מדרגות זאת אומרת אם נכניס את זה מגיל צעיר את ההבנה של מה זה אומר עשרת הספרות ומה מה זה המלכות ומה זה וכל הדברים הנפלאים האלה אתה תביא כילד תבין את זה אתה תגדל לתוך התובנות המדהימות אז אתה תהפוך בן אדם יותר טוב אתה תרצה

נכון

להכניס לגוף שלך את הדברים היותר נכונים אתה תרצה להכיל את המוח שלך בדברים היותר נכונים אתה זה יבוא לך בטבעי

ואת זה לא עושים

מדה

כי עושים את זה באסור ובאסור אי אפשר וזה גורםגוניזם עכשיו הרבי מדבר על זהמון שהדור שלנו זה דור שמחפש תענוג כאילו מחפש את המקום הזה אז

איך הדבר הרי שלנו של חבד הוא הראשון שפתח תבואו כולם ואנחנו נקבל את היהודים ואת הלא יהודים ובואו תכירו ובואו תבינו ובואו את הנשים כיבד אותם ונתן והייסורים הם היו הגיוניים זאת אומרת בוא בוא תלמד רגע בוא תבין הוא היה בזרות פתוחות ובגלל זה אני חושבת שחבד זה אחד התנועות היותר מקבלות כי הוא הבין הוא הבין משהו שכדי שלא יתבוללו ולא יעלמו אני צריך להסביר אני צריך לחבק אני צריך לתת ידע והבנה ושיראו מה קורה פה לפני שאני עוסר ועוסר ועוסר וזה משהו שמאוד התחברתי ל

לחבד

וואו מדהים זה מרגש לשמוע

זה נכון אני תראי אני גרתי שבע שנים בניו יורק ולא הייתי אבקה לא הגעתי ועכשיו נסעתי עם ברח שילת ועם שרון אדם במה שנקרא א טיול של המשפניות וזה היה מדהים והתחברתי התחברתי לערכים התחברתי לה ביחד הייתי ב א באירוע הענק הזה של כל השלוחות כן

ואיזה עוצמה נשית מטורפת וט זה דברים ש שלא מעבירים פה לא מעבירים את הדבר הזה בכלל א וזה כאילו נורא מבדיל עם חרדים חינוניים עושים את הקיצון מפה ואת הקיצון לשם וגיליתי ואתה מגלה את זה רק במקרה מי שיש לו את ה את ה באמת הבקרה לו או משהו אבל וחבל יש זה מדהים באמת באמת מדהים

נכון מה החוויה הכי הכי מרגשת רוחנית מסירה ככה שעברת עם עצמך במסך

תראה אנחנו גם עברנו את זה בתקופת המלחמה

אה ואני לקחתי את זה כשליחות של אחדות והרגשתי זה שזה היה רגע רגע קטן בזמן המלחמה שבאמת היה אחדות

נכון

ו

שזה היה מיד כזה שזה התחיל

והיינו שם בזה זה ואני הרגשתי שזה הולך לקרות צרי זה לא אני חושבת שאנחנו חוזרים לפילוג המטורף הזה וזה גומר אותי

אה ו ואני באמת אה אז שמה הרגשתי שזה זה יכול לקרות וא אסור שההזדמנות הזאת תתפוגג אסור וזה קורה אני זה ממש קורה אני חושבת שכל הקטע הזה של הגיוס ומה שקורה במש זה קורה וזה חבל וזה מפלג אנחנו כולנו יהודים אם אנחנו רוצים או לא אם חסל יש שואה בעולם שוב לא מבטלים בינינו אנחנו אותו דבר וחייבים להבין את זה משני הצדדים

ומה את חושבת שצריך לעשות בשביל שזה באמת יקרה המקום הזה של אחדות כי באמת שאתה מדבר עם כל בן אדם ובן אדם כולם אומרים את זה צריך אחדות זה איך רוצים אחדות לך מה

אבל מה

צריכים לא להקשיב לקיצוניות משני הצדדים כי אני חושבת שהרוב כמו שאמרת כן רוצה אחדות התקשורת בעיניי זה אחד הדברים הכי נוראים ושורסים לנו כי הם הם הם מלבים את הצד הם נותנים כוח

לקיצוניות כי זה זה חדשות אז הם נותנים כוח לצד הזה והם נותנים כוח לצד הזה וזה גורם לפרער להיות הרבה הרבה יותר גדול

כן זה זה את צודקת נכון לא צריך להקשיב באמת לתקשורת הכללית כי יש להם הגמה מסוימת

אבל זה עובד זה עובד על חלק מהאנשים אנחנו יכולים לעשות

יותר רעש

נכון מאוד מעניין אותי לשמוע ממך איזה כן אה א הלכות את אוהבת לקיים או הלכה אפילו אחת מצווה מסוימת שהיא מושכת את ליבך

קודם כל אני מדליקה נרות כל שבת

אני הופה חלות

אנחנו א אני נותנת לבעלי את הפרידם לגדול ולצמוח ולא עוצרת בעדו א ואני חושבת שזה יכניסף לנו המון המון לבית לילדים אין לנו לשון הרע בכלל בבית זה אחד החוקים הכי חשובים לנו ולילדים ילדים אה אני משתדלת באמת להיות בן אדם טוב יותר ואני חושבת שזה התורה וללמוד ולהפנים וראות אדם כזכות אה אני חושבת ששוב כמו שאמרתי יהדות זה לא רק חוקים זה באמת מה אתה מכניס פנימה איפה האיזונים שלך איך אתה מתנהל מול בעולם א ואני חושבת שאנחנו כשאומרים אנחנו העם הנסחר אני חושבת שלמה ששונאים אותנו כל כך זה כי אנחנו לא באמת מיישמים את מה שאנחנו אמורים ליישם

נו

וובלי לשים לב שונאים אותנו בגלל זה יש לנו איזשהו תפקיד בעולם הזה ולתת אור לעולם ותראי מה קורה פה אנחנו לא נותנים מספיק אור ביום שאנחנו ניתן מספיק אור לעולם ובאמת נהיה מאוחדים ובאמת ניקח את התורה בלי אמיתי מבפנים ונפיץ אותה החוצה העולם נראה הרבה הרבה יותר טוב. סוף בסוף זה הפנימי.

איך זה עם הילדים? כי אתם באיזשהו תהליך מסוים, אבל הם נולדו לעולם שהוא

נכון. אז הילדים א אני כמו האמא שלי וסבתא שלי, אנחנו נותנים להם את סכורת הבחירה. אנחנו משרישים בהם ערכים, אנחנו משרישים בהם א הם רואים הם רואים את אבא שלהם מתפלל כל הזמן. הם רואים את אבא שלהם שומר כשר. היה תקופה שכולם שמרו אצלי כשר בבית.

וואו. אה ופתאום אחד כ כאילו בבית תמיד כשר אבל

כן

בחוץ הם לא שומרים מספיק זמן עכשיו חלב בשר אני נותנת להם ואני מאמינה א שלכל אחד יש את הדרך שלו והערכים שם ויום אחד שיהיה להם ילדים אולי אחד תחזק יותר אחד התחזק פחות אני אני לא יודעת אני יודעת שאני עשיתי ואני ואופק עשינו את העבודה של להשריש דרך ארץ להשריש א אהבת אדם ו ומשם הם יקחו את זה. אז א קידוש אין כזה דבר שהם מפספסים א הם אנשים טובים באמת אני הם ילדים שלי ואני באמת רואה שהם

אנשים טובים וזה בשבילי הכל.

את יודעת יש איזה שאלה אחת שאני חייבת לשאול אותה. אתם 30 שנה נשואים ואני לא רגילה לשמוע את המספר הזה 30 שנה נשואים בעולם שהוא לא שומר תורה ומצוות. אני שואל את עצמי באמת איך זה לראות את אחר? זה לפרגן לאחר, זה להבין שאם לא טוב לי טוב ואם לי טוב לטוב. זה לגדול ביחד ולא כל אחד לחוד. זה לדעת להתקופף שצריך ולהבין שזוגיות זה אתה לא עם עצמך. זה ביחד. א ואין יותר מדי ייסורים. הוא לא אומר לי הרבה לא, אני לא אומרת לו הרבה לא. אנחנו נורא נותנים לכל אחד טולט בי ודוחפים אחד את השני. ואני חושבת שזה הסוד להיות חברים אמיתיים. א ואז האהבה היא נורא פשוטה כי כשיש לה חברה שבאמת אוהבת אותך ומפרגנת אמיתי את אוהבת

אותה בטבעי זה בא לך בטבעיות אוקיי אז אופק הוא החבר הכי טוב שלי הוא מפרגן לי הוא רוצה שיהיה לי טוב אמיתי כמו שאמא לילד את אוהבת אותו מדוט אז הוא באמת אוהב אותי הוא רוצה שיהיה לי טוב ואני רוצה שיהיה לו ואני חושבת שזה הסוד כי לראות אחד את השני להיות חבר אמיתי אהבה כמובן ואז אהבה מתעצנת ועכשיו שלפעמים גודלים כל אחד עושה דברים אחרים וגדולים אז אנחנו האופק התחיל ללמוד אז אמרתי אז אני אלמד איתך כי ככה זה התחיל בעצם וכדי שלא הוא יהיה שם ואני אהיה פה אז אומנם הוא טיפה יותר חזק אני טיפה פחות אבל אנחנו ביחד הוא מדבר איתי הוא מסביר לי מה הוא היה הוא למד עכשיו שיעור תורה וזה ומעניין אותו וזהו הוא מדבר על הצד הרוחני אני אני אנחנו מקשיב אנחנו גדלים ביחד ואני חושבת שזה הסוד

וואי מרתק באמת

בדיוק סיפרת לי ככה לפני שהתחלנו ממש את הרעיון שבגיל 50 נתת מתנה לעצמך. מתנה מאוד מיוחדת.

נכון?

את יכולה לשתף אותנו?

אה כן היה לי המון המון כעסים לאבא שלי המון המון שנים. אה אם זה בגללו או לא בגללו א החיים עצמם ההתנהלות. המון המון כעסים. דברים שנבנו והתעצמו עם השנים. א וזה לא עבר לי גם כשהייתי בחורה בוגרת עם תובנות ואומרת כאילו וואלה אני כבר גדולה כאילו ואז היה איזה משהו שהוא ממש פגע בי ממש לקראת גיל 50 אבל ברמה של לא יכולתי לבלוע וכעסתי עליו ברמות שאי אפשר לתאר והוא אפילו לא וכתבתי לו והוא אפילו לא הבין על מה אני מדברת ו ואז הבנתי אני אני לפני יום כיפור תמיד עושה מקווה בים ומבק מבקשת כזה א כזה מורידה מעצמי דברים מה אני מאחלת לעצמי לשנה הבאה וישבתי ואמרתי לעצמי אני אני לא מאחלת אני מודיעה לעצמי שאני הולכת

לסלוח לאבא שלי על כל השנים על כל מה שהיה פשוט סולחת לו כי הסליחה הזאת היא לא בשבילו בכלל אני גם לא הולכת להגיד לו הסליחה הזאת היא בשבילי כי כשאנחנו כועסים הכעס הוא אוכל רק אותנו הסבל הוא שלנו לא של הבן אדם שאנחנו כועסים עליו עכשיו אני הולכת לסלוח לו אני הולכת לסלוח לו לא כי מגיע לו, כי מגיע לי. אני הולכת לסלוח לו ולהוריד את האבן הזאת ממני. ועכשיו זה החלטה, לא תמיד קלה, אבל החלטתי ואני מיישמת את זה והוא אפילו לא מודע לזה באמת. אבל אני פשוט היום הוא בא לארוחות שישי והוא בא לארוחות חג והוא בא לזה ואני לא כועסת עליו ואני לא מצפה ואני לא מאוכזבת כי שלחתי ואני אמרתי זה מה יש היום הוא בן 80 ומשהו

אני בטח לא אשנה אותו אם אני אמשיך את הכעס הזה זה אבן שנשארת אצלי והוא ישתח ממנה הוא לא הוא לא הוא לא יעשה עם זה שום דבר אין לו מה לעשות עם זה אני ממש ממליצה לכולם באמת אם יש משהו שיושב עליכם ואוכל אוכל אותכם מבפנים שנים וזה בסוף שלכם זה זה לא זה לא משהו שזה שאתה כועס אליו סוחב בכלל אתם סוחבים את הזה כל כך הרבה שנים תורידו את השק הזה ממכם תשחררו זה לא עוזר ואתם לא תבינו איזה הכלה זה המתנה הכי גדולה שנתתי לעצמי להזן ל50 שנה הבאות

וואו תקשיבי זה ממש א

כן

אחד הדברים הכי חשובים בחיים שלנו לדעת לסלוח באמת לא רק להות

זה לא לשכוח וזה לא אומר שאתה זה בסדר מה שהוא עשה, אתה סולח לו בשביל עצמך או לה או אפילו לעצמך.

אבל איך עושים את זה?

כאילו נגיד עכשיו הסברת אבל יש הרבה אנשים שעדיין יש בהם את הכעס הזה.

אוקיי? נכון.

אז איך איך עושים את זה? למרות

אז חלק מהשיעורים שלמדתי בקבלה וחלק מהשיעורים שלמדתי בקניה והאיזון הזה וההבנה הזאתי על על עצמנו ועל מי אנחנו ועל האנרגיות שלנו ואיפה אנחנו מבזבזים אותם ומה אנחנו עושים איתם וזה המון עבודה עצמית בעצם שאמרתי לעצמי אבל כשכתבתי לו ואמרתי לו על מה אני כועסת כל השנים האלה האבן הזאת והוא לא הבין אבל מה הוא היה ב אמרתי תקשיב כל השנים אני זוכבת ואני אני כאילו הוא לא זה לא הוא לא שחב שום דבר זה זה שלי למה אני למה אני עושה את זה לעצמי זה לא יעזור אני חייבת ללמוד לשחרר וזה החלטה החלטה שאמרתי לעצמי תשחררי זה כמו שאת מחליטה לא לכעוס באותו רגע נגיד אני יש לי דבר שנגיד בא לי מכניס אותי הדבר הראשון שאתה כועס

אתה אומר דברים שאתה לא רוצה להגיד אני מסתכלת אני נושמת אני אומרת אוקיי אנחנו נדבר דבר על זה עוד מעט ואני הולכת ואחרי זה יותר קל לדבר על זה אז זה מין החלטה שלהגיד אני שומרת גם על הסנטר שלי ואני אומרת מה הבנפט שלי אם אני אמשיך לכעוס מי ול מזה אני הוא מה קורה ואני אומרת אני לא רוצה לסבול יותר רוצה לסבור ולקחת את כל הילדות הזאתי שהיא הייתה היא הייתה כבר אי אפשר לשנות אותה ולהגיד אני מפה הולכת להסתכל על זה בצורה אחרת וואו שלי יקרה ואהובה תקשיבי הרן שלנו נו מתקרב כבר לסיום. האמת שיש לי עוד המון שאלות לשאול אותך. אז אם יש לך ככה איזה מסר ממש באיזה משפט, שני משפטים לעם ישראל.

וואו. כן. אני חושבת שכל אחד צריך להסתכל פנימה, להפסיק להסתכל על מה אחר עושה לו טוב ומה הוא לא בסדר ומה איך אני יכול לשנות אותו ואיך אני יכול לעשות מני להסתכל פנימה. לעבוד על עצמך, להיות בן אדם יותר טוב. לשדר את האנרגיות האלה של טוב. ואהבת האחר ואם כל אחד ידאג לעצמו להיות ביד שמיים ולהיות בן אדם טוב ולא להסתכל על אחר אני חושבת שהעולם הזה יראה הרבה יותר טוב

אז זאת העבודה שלנו באמת

זא העבודה שלנו באמת

ממש וואו תודה שלי

תודה לך שנתת לי את הזכות