פתוח | אפרת ברזל בשיחה מצמררת שכל אח שכול היה רוצה לשמוע עם הפסיכולוגית שראתה הכל.

זה ממש א גורם לי להרגיש בנוח שאני רואה אותך ככה קצת נלחצת ומתרגשת כי כאילו אם את כל כך מיומנת אז א ואת עדיין מתרגשת אז א אז זה בסדר גם אני אלך בטח תקשיבי אני מתרגשת כבר מאתמול כי אין מה להשוות בכלל בין לשבת בפנל מקצועי ולדבר על כלים לחוסן לעומת המשמעות של המפגש שלנו כשכל מה שהביא אותנו לפה זה בעצם יודה והאור שהוא מפיץ בעולם אחרי שהוא עזב את העולם שזה הרבה יותר מרגש מכל כל רעיון אחר שהייתי בו בטוח מתחילים זהו יום הזיכרון הראשון שיש משהו אחר משהו השתנה בתפיסת השכול הישראלית יום הזיכרון הזה שונה היקף המשפחות גדל ומתרחב האם אפשר כבר להצביע על נקודות חדשות בעולם הטיפול בעולם ההתמודדות בעולם הרחב

של מה קורה לנו כעם כחברה כמדינה כמעבר בין אלה לאלה לאלה שלום ור ד משולם עצמון ושלום נעמה אני אגיד אחות של יהודה זכרונו לברכה יהודה נרצח במסיבה בנובה כן נכון ספרי על האח המופלא הזה לפני הכל בטח ביום כזה שכולו לעילוי נשמת היקרים האלה שאינם פה יהה לו כמה נקודות שה מאוד מהירות שהם היו מהירות והם עכשיו ממשיכות להעיר אפילו באור הרבה יותר עוצמתי יש לו סרטונים שיש אותם ך אגב היוטיוב שהוא הסריט לעצמו אז נגיד יש לו איזה סרטון שהוא מדבר על על סיטואציה שהוא עובד במשרד הפנים והוא מדבר שם שקצת קשה לו בעבודה שלו וזה אבל אני רוצה איך אומר אני רוצה להראות לכם איך בכל סיטואציה וסיטואציה אפשר למצוא את ה את הדבר

הטוב והנכון שקורה אז הוא התחיל למנות את הדברים הטובים וככה תמיד הוא היה מחזק אפילו אותי שהוא היה לדבר איתי או עם אנשים לא משנה סיטואציות איזה מה שהם עברו הוא היה אוהב לעודד אנשים והוא היה מעיר את הנקודות הטובות והוא היה לא כי אני מתעלם מהרגש שלך או או אני פשוט לא נעים לי לפגוש בחוסר הנוחות הזאת של החולשה שלך אלא אני מחובר לחולשה שלך מחובר לרגש שלך ומאיר לך את הנקודות גם הטובות והחזקות שאת יכולה להתחבר אליהם אומרים שמה הנשמה עושה למעלה בעצם היא ממשיכה לעשות מה שהיא עשתה כאן והיום אנחנו כל כך רואים את האור הזה שלו שגדל שאנשים נגיד גם אנשים מסתכלים על הסרטונים שלו ובמיוחד על הסרטון ה של אלוקי

נשמה שהוא שר נשמה שת תבי מה המסר של הסרטון להרים את עצמך ממקום חלש שלך מתוך האמונה בקדוש ברוך הוא יהודה חבר פני אליו הוא אמר לו שהוא לא מרגיש כל כך טוב אחר הקשה שישלח לו אנרגיה חיובית והוא הקליט את עצמו שר לו את השיר לוקי נשמה עכשיו יודה היה גם סוף יום רואים עליו שהוא קצת עייף וגם ככה קצת להה ואני מסתכלת עליו הסרטון ואני רואה כאילו איך שהוא שר יחד עם השיירה הוא בעצמו מתעלה ומגיע למקום שהוא מואר ומחובר להשם נגיד שהוא אומר מודה אני לפניך אז הוא כבר מואר וסתם רואים גם עצם החיוך שלו איך הוא משפיע על המצב רוח שלו אני ממש לקחתי את זה כל פעם שאני אומרת מודה אני גגם אם אני צ רחוב אני פשוט אומרת מודה

אני לפניך מחייכת וגם לא בא לי לחייך ואני רואה שזה משפיע למצב רוח את אומרת משהו מאוד חזק שאגב בגלל שה חודשים שעוברים עלינו כציבור גדול של יהודים רוויים החודשים האחרונים בהרג ומוות והתמודדות ע עם קושי אז רינתי לא מזמן ברדיו כל חי את הורית מרטין שהיא אני אגיד את זה במילים שלי מומחית למה קורה אחרי שהנשמה עוזבת את הגוף ואת אמרת עכשיו משהו על אח שלך יהודה אגב קטן ממך או גדול ממך קטן אני בת 29 או בן 24 משהו 25 ניהיה בליל הסדר משהו א שבדיוק היא הסבירה בתוכנית ש שככל שאתה עושה כאן משהו למטה הקבלה שלך למעלה היא בהתאמה זאת אומרת אדם שו את לא מבינה עד כמה וכאילו אלוקים עוזר עוזר לו עכשיו לעשות את זה פי

אל זה ממש ככה ממש ממש ממש אני אני ממש ממש רואה את זה כל הזמן מגיעים אלינו כל כך הרבה סיפורים של אנשים שמתעדים כל כך מהנשמה הזאת שנקראת יהודה ואני כל פעם אומרת לעצמי זה אבסורד זה הבן אדם נרצח בשמחת תורה ואנשים כל הזמן רק אומרים לנו עד כמה זה מנחם אותם לראות אותו עד כמה זה מחייה אותם ומשמח אותם והוא זה שנרצח כאילו זה לא אמור לעשות עצוב בעיקרון כאילו וזה קורה הפוך ממש כאילו לפני כמה זמן איזה אחד התקשר לאמא שלי הוא אמר לה שהוא היה כאילו בדיכאון כבר לפני השיע לאוקטובר היה לו מצבי רוח ואחרי ש לאוקטובר הוא רוצה להתאבד ואז הוא נתקל בסרטון של יודה וזהו הוא פשוט רק הולך ועולה במצב רוח שלו תודה שאמרת את

זה וואו ו תודה שחי דדת את זה ממש בדיוק בדיוק העניין ואנשים מספרים לינו שזה מרים אותם בכאילו יש להם מצבי רוח עוברים דברים קשים גם בלי קשר לשמחת תורה הם רואים את ה את יודה כסמל למשהו של אופטימיות של שמחה שמראים אותם ויש לנו הרבה הרבה סיפורים שפשוט אנשים מתחזקים במצב רוח שלהם בשמחה שלהם יודה אז בתפיסת השכול הזאת אם אנחנו דנים ביום זיכרון ובמשא שעוברות משפחות משהו השתנה כאן את אני חושבת שאנחנו בתוך תהליך של שינוי אג אני לא חושבת שאפשר עוד לטאר אותו בדיעבד כי אנחנו בתוכו ואנחנו בתוך המלחמה עדיין ואולי אנחנו בשלב אחר ממה שהיינו בשבי לאוקטובר מבחינת האפשרות לאבד ולהקל בכלל את מה שקרה כאן ולכ לנו אבל

אני רוצה רגע להתחבר ליודה ולהגיד שכל כל המפגש הזה שלי איתך עם המשפחה שלך וגם גם איתך בעצם מפרט כשאני חושבת על זה זה זה לא היה קורה הרי בלי האירוע הזה ש שכל כך הרבה כאב ואירועים כל כך טרגיים וכואבים וכמו שאמרת עכשיו על יהודה מבחינתי הסרטון הזה של יהודה א שינה בתוכי משהו עמוק תספרי על הקשר בינכם כן אז המפגש שלי בכלל עם נעמה הוא כזה אבל זה קשור עוד פעם ליהודה כי אני חושבת שיש לי כל כך הרבה סיפורים בלי שאני הכרתי אותו בחייו הנה הוא פועל הנה הפע הוא פשוט נמצא הוא פשוט פה שב לידינו פה פה עכשיו ה פה הוא פה איתנו אני אמרתי מקודם לנעמה שאתמול בלילה לפני השנה כל כך התרגשתי לקראת המפגש וממש הרגשתי שככה

התפללתי בלילה ואמרתי כמו שיודע מלווה אותי בערך מאז שראיתי את הסרטון הראשון שבפעם הראשונה אז אמרתי לעצמי וואי דיברתי אליו בעצם אמרתי יודע אני מחר נפגשתי עם אחותך ואנחנו הולכות לשבת עם הפרט שבעצם להפיץ את האור שלך שיגיע לעוד ועוד אנשים כי כמה כוח אתה נתת גם לי בימים של תחילת המלחמה ולעוד לא יודעת אולי אפילו עשרות אלפים של אנשים אז אני רגע אספר שבשבוע הראשון למלחמה בשמיני לאוקטובר התגייסתי ללוות משפחות בזיהוי חללים ב שורה מטעם משרד הבריאות ובתוך אותו שבוע שמעתי כל הזמן מסביבי כולם עובדו עם כולם הרי זה זקה וחברה קדישה וכל הכוחות עבדו משרד הפנים ואז היה שם שחזר על עצמו כל הזמן שמעתי יהודה בחר

יהודה בחר יהודה בחר עכשיו אני מבינה שמחפשים וכבר היו עוד שמעות כאילו הרבה אנשים חיפשו הרי את היקרים שלהם ואז באותו באותו אחת הפעמים אמרתי טוב בוא נעשה רגע גוגל לשמוע מי זה יהודה בחר הכנסתי עשיתי גוגל ואחרי כמה זמן עלה הסרטון שהוא שאר את נשמה שנתת בי מה שנאמרה מ עכשיו למה חשבת לחפש אותו בגוגל כי דיברו עליו כל כך הרבה שמה על הסרטון לא לדעתי ממה שהבנתי אחר כך מאבא ועוד חיבור שתכף נגיע אליו דרך זקה חיפשו אותו פשוט אנשים ביקשו מאנשים בתוך הבסיס לחפש אותו לדעת א אם הוא הגיע עם הגוף שלא נדע קשה לך להגיד את זה אבל מענין שפנית לחפש בגוגל כי כאילו אם הוא לא בן אדם שלה שום דבר את לא תמצאי לא אבל ידעתי

שלפי שם אני אוכל מיש מישהו שהוא נהדר או לא נמצא עדיין והוא היה במסיבה אז אני אמצא את השם וקצת פרטים פשוט פרטים לא דתי לא ידעתי שאני אג אני חושבת שרצית להיתפס לאיזשהו מידע נוסף מעבר לאן הזה שהי ב מ מעניין שזה קרה לה זה משהו רוחני כזה הצירוף משהו מתוכך קרא לשמוע בכלל את הקריאות יודה בחר ולחפש את זה כן ואז ברגע שראית את הסרטון אז אחרי כמה שעות אמרתי טוב רגע מה זה ברכות השחר שנייה גוגל אה אוקיי אז למה בעצם אז אולי אני אתחיל לקרות ברכות השחר פשוט כאילו הכת את זה מתוך השיירה שלו ממש רגע אני חושבת שצריך לחזור על חומר הזה רגע עבור הצופים שלנו כן פסיכולוגית בשורה עוזרת לאנשי זקה באיתור גופות אחרי

השבעה באוקטובר לא בליווי משפחות בזיהוי החללים בזיהוי החללים זאת אומרת אנחנו מדברים על אנשים שבאותו רגע הופכים להיות חלק ממשפחת השכול והנה יום הזיכרון הראשון שלהם חל כעת רואה את הסרטון של אח של נעמה יהודה ש את אומרת כל כך נכון נמה מה שאדם עשה למטה הוא ממשיך למעלה וגורם לפסיכולוגי להגיד ברכות השחר מאותו יום חמד ומשם זה התגלגל לזה שבעצם גם עבורי כפסיכולוגית שנחשפה למראות הקשים כל כך באמת קשה לטאר הרי אנחנו שמענו קצת את זה אני לא יודעת אם זה אני לא אני לא בטוחה שזה אומץ אני חושבת שזה היה בעיקר תחושה של א קריאה פנימית אני לא יודעת אפילו עם אומץ זאת המילה כמו היה לי ברור שזה מה שאני זה שאני צריכה

לעשות ברגעים האלה ומה את אומרת לכת לשורה כאילו וואו ואז א מה שקרה עם השיר הזה זה שפשוט א אחרי שגיליתי אותו אחרי איזה יום פשוט אמרתי אוקיי אני אשים אותו בדרך למשמרת וישים אותו בדרך שאני חוזרת זאת אומרת מין טקס כזה למדתי בעצמי כפסיכולוגית איך להיכנס לתוך הזירה הזו שהיא זירה מאוד קשה ואני בתוך בית עם שלוש בנות בבית עם ההורים שם מתארכים אצלי בגלל המלחמה צריכה לנהל את הדבר הזה ולצאת למשמרות ואז ואז גם התחלתי להופיע בטלוויזיה פרזנטורית של משרד בריאות ואני אומרת טוב איך אני מסדרת לעצמי את כל הטירוף הזה שברגע אחד אני נמצאת במקומות הכי קשים שיכולים להיות לפגוש משפחה ברגע של הפרידה מול מראות בלתי

ניתנים ל כאילו ראית גם את ה גופות עצמה התפקיד שלנו מטעם משרד הבריאות של המטפלים היה בעצם לראות את הפנים לפני כדי לדעת להכין את המשפחה במידה וזה אפש להכין אותם לקראת מה הם הולכים לראות אוקיי אז הדבר הזה היה בפני עצמו מאוד מאוד קשה ואז השיר הזה פשוט הפך להיות הטקס כניסה ויציאה שלי מהמשמרת מה את אומרת את מבינה כמה כוח הוא נתן לי הייתי מגיעה והייתי מרגישה שככל שאני שומעת את ובדרך טילים זאת אומרת אחד הנרצחים הוא זה שנתן לי את הכוח לטפל כמשי אשת מקצוע בכל השאר כאילו זה הכניס אותך לוייב נכון שבו את רוצה להתחיל את המשמרת שלך תקשיבי אני לא יודעת באותו רגע לא הבנתי את זה בדוד היום אני יכולה להבין שבאמת

אני חושבת שהיה שם זה באמת הרוח שלו היייתה שמה ואז כעבור כמה זמן התחלתי להפיץ את זה בכל מקום ועליתי בפיייסבוק איזשהו באמת פוסט עליו שבכלל לא מכירה אף אחד בסיפור חוץ ממנו מעלת הסרטון שלו עם הפוסט ואז כעבור חודש בערך אני אני מקבלת הייתי בקליניקה בן מטופלים הפסקה פתאום אני מקבלת תודה וכתוב שם שלום שמי יצחק בחר אני אבא של יהודה שנרצח בנובה אשמח לדבר איתך א אני יוצאת אני מסתכלת על ודה ואני אומרת לא זה לא יכול להיות שאבא שלי יהודה שהוא שאני חיה על השיר שלו כניסה יציאה הוא קבוע אצלי כאילו אני רואה את הבן שלו באופן קבוע כבר איזה חודש כל יום ש מלווה אותך כאילו זה ליום הנבי והוא כותב והוא כותב לי

וואטסאפ ואז מרוב שאמרתי איך אני אענה לו בוואטסאפ בכלל לכזה דבר אז פשוט ישר הרמתי טלפון איך שהתקשרתי ו התחלתי לבכות ו אמרתי לו יצחק אני לא יודעת איך להסביר לך אבל איך איך הגעת אליי אני הילד שלך מלווה אותי מהיום שהגעתי את הסרטון הזה אז אז משם אנחנו אבא שלי לא הבין את גודל ה הרגשי אבא שלך הוא פסיכולוג חרדי נכון ב ו אה נפש הוא יודע והנה עוד מסרגה שהולכת בתוך והחוצה בין אנשי טיפול שמתמודדים גם עם ילדים של עצמם ופרידות ואת אנית לברת בסיפור הזה על האנושיות של אנשי המקצוע שאולי כבר קיבלו אומץ אחרי שבה באוקטובר להגיד רגע גם אני פה כאיש מקצוע כפסיכולוג של פסיכולוגים כאדם שצריך לתת טיפול לאחר אני מעיז

ומכניס שאלה גדולה בעולם הטיפול אנ שיש למיצים בלבד אני מכניס כאן גם רוח אני מכניס כאן את בורא עולם אני מבין שיש פה משהו גדול מעבר שהוא רק תיאוריות של 1 2 3 תראה אני חושבת שזה לא שעכשיו מכניסים אני חושבת ש זה נמצא שמה א אוקיי בין אם נכיר בזה ובין אם נכחיש את זה אני חושבת שיש הרבה דברים במציאות חיים שלנו עוד הרבה לפני השביעי לאוקטובר שהם מעבר לטעם ודעת שאיין דרך לתפוס אותם בהיגיון אני חושבת שהשביע לאוקטובר הציף אצל או הצית אצל הרבה אנשים איזשהיא פתאום הכרה שיש כאן משהו וגם אם אנחנו שאנחנו בטוחים שאנחנו יודעים הכל ואנחנו התקדמנו טכנולוגיה וכל אנחנו בסך הכל כנראה רואים רק חלק קטן מהתמונה עכשיו

להכיר בזה אני חושבת שזה דורש קודם כל איזה מין צניעות ואני חושבת שחלק ממה שיהודה מאוד מרגש בתכנים שהוא מעביר יש פה איזה מין צניעות כזו אני אגיד לך מה אני התחברתי בסדר ואולי זה מה שנגע לי ללב מאוד בסרטון יש משהו בצניעות של יודה באותנטיות שלו אפילו בקול שלו שכשהוא מדבר אם הוא אשאיר את ה יש איזה סרטון שהוא משאיר לאמא שלה והוא מברך אותה אני בעקבות את הסרטון הזה איפשר התקשרתי לאמא שלי כן ברור אני בטוחה ש שמלא אנשים עשו את זה אז משהו באותנטיות שלו בלי פילטרים הבנתי גם דרך אגב שהוא כנראה לא אולי לא דתי כרגע אבל יש לו חיבורים ושורשים כאלה ואז מיד הרגשתי שהוא פשוט איזה נשמה ש שאני ממש מרגישה שאם הייתי

פוגשת אותו אני כנראה הייתי מאמצת אותו כ איזה בן מערכת אותו כבן בן א היה לו רבה משפחות ממצות בחיים היה לו וואו כמה אנשים חברים טובים שלו אני רוצה שתספרי על זה כי קורה כאן משהו עכשיו באולפן פתוח שהוא הוא הוא מרגש מן כמוהו אני מקשיבה לכם כאן בשקט וכל פעם שעוצמתו של יהודה מגיעה לכאן השיח הוא בלשון הוה אני מאוד מקשיבה כן הוא טיפוס כזה שהוא אומר ש אני הוא מתקשר לאמא הוא כאילו הוא לא איננו השפעתו הוא נמצא כן תעשו את הסרט אחורה ותראו שכשאתם מדברות על יהודה שתיכן לא מכירות עד המוות שלו אתם מזכירות את האיש בהווייתו הנוכחית של כאן ועכשיו כן אז השפעה כזאת גדולה אני חושבת כאחות וצריך להתייחס בכבוד גדול

לאחים שמאבדים אחים או אחיות שמאבד אחים או כל קונסטלציה כי תמיד מתייחסים לאבא ולאמא או לבעל שנהרג במלחמה אבל האחים מאבדים המון והנה מיוחד שזך כמו יהודה יש אחים בקרבה כזו או אחרת כמובן שאבא ואמא זה משהו אחר אבל אנחנו משפחה את האמת שפעם לא חשבתי שאנחנו נקראה עם כאלה מלוכדים אבל כן יש בינינו קשר קרוב במיוחד היום אני רואה את זה ו ויהודה היה לו קשר קרוב עם כל אחד מאיתנו זה ממש מעניין נראה לי הוא היה אח שכל אחד מאיתנו הכי הרבה קשורים אליו כמה אתם שבעה זה עכשיו אני אשי מה עם יהודה אני תכף וסייף על זה משהו אבל סתם א רק אני רוצה לציין שבאמת אני ממש זכיתי במתנה שבועה חודשיים לפני שהוא נרצח עזבנו את

הדירה שלנו בטלסטאר להיכנס לדירה שלנו בבית שמש ו היא עדיין לא הייתה מוכנה אז גרנו אצל אבא שלי בתקופה הזאת ויודה גם גר שם ואחרי שנים שאני נשואה עם הילדים לא היה לי קשר כזה כאילו כן תמיד היינו מדברים כי גם אני אוהבת שיכות עומק וגם הוא אז כן היינו מדברים אבל אז זה היה חודשיים פשוט צפופים שהייתי פוגשת אותו יום יום אני לא יודעת מה איזה ממש מתנה ו לפני פד ממש ממש יום יום סיחות עמוקות ארוכות הוא אמר לי דברי תורה אני יכולה אחר כך גםו ממש זה פשוט הזוי ה ואז כאילו עצבן אותי התקופה הזאתי גם כאילו מה קשר עכשיו אנחנו מסרבים ואצל אבא שלי ולא היה שמה כזה מקום לא היה כזה נוח ויום אני כל כך מודה על הדבר הזה

כאילו לולי זה כאילו חבל זה לא פשוט לא היה חודשיים האלה והם נתנו לי המ הזמן הזה אייתו קרוב ככ ממש ממש גם כל כך קרוב למוות שלו שהוא יודה בצורה הכי א שלמה שלו כאילו ממש לקראת הסוף כבר אז סתם ככה מציינת במאמר מוסגר עכשיו רציתי להוסיף על מה שאת אומרת על העניין הזה של ההוה אני חושבת שזה מאוד מאוד מתקשר למקום הזה אומרים ביהדות ש שהשם נותן ניסיון הוא נותן גם כוח לעמוד בניסיון ואני ממש הרגשתי את זה עליי באופן אישי שעד שזה לא קרה בפועל שבישרו שיהודה נרצח כאילו שזהו ביום חמישי אחרי השבוע שחיפשנו אותו אה שהייתי אני דווקא כל הזמן כאילו הייתי כן כזה בתקווה וכן חשבתי לא יודעת מה בנאיביות כזו שהוא כ חשבתי

הכי הרבה הוא בעזה ואבא שלי התקשר הלכתי כזה סחור סחור בסוף הוא כזה אמר לי את זה עד אותו רגע לא באמת אני לא חשבתי שיש לי כוח להתמודד עם זה כי אני במשך השבוע בדקתי עם עצמי יש לי כוחות כילו אמרתי לעצמי רגע אם אין לי כוחות אז הקדוש ברוך הוא לא יעשה אתזה א בסר אין לי כוחות אז לא כד בדקת את תבו על עצמך של המשפט הידוע הקדוש ברוך הוא לא אין לי כוחות א כנראה זה לא יכול להיות וגם אמרתי גם על ההורים שלי הם באים כל אחד משפחה שגולה אח של אבא שלי נרצח בפיגוע והוא נשאר בן יחיד אח של אמא שלי נרצח בתוך חייל נשארה עם אחות אמרתי לא לא יכול להיות שפחות שכולות זה קיצור אז יש כן העברה בן תורית של אח של אמא אח של

אבא ואח שלך הבן שלהם כולם נרצחו סביב על בעצם ס אותם יהודים על אותם יהודים נכון כן וואו אני האמת שאני לא ידעתי את זה אני ממש א כ ח של אבא שלי אז הוא נרצח א יום אחרי שמחת תורה לפני 30 שנה זה היה שבת הוא היה בן 23 איפה הוא נרצח בודי קלט הוא היה עם חבר וא שבת וכן וואו אזה הבטת אותי זה ממש מטורף כן זה ממש אני גם בן אדם שרוצה לקבל את הכוחות ואני אני באמת מרגישה שזה שזה פשוט ניה זה זה ניה ויש איזה פתאום רובד נוסף שנכנס נכנס בי עכשיו ושחזרתי כאילו ביום האחרונים מיוחד חשבתי על זה שבעצם הפחד היום הנורא שלנו מאיזה בסורה מפחידה זה שאנחנו חושבים שכאילו נגיד ובדן זה תם ונגמר היה יודה וזהו ובעצם פתאום אני

קולטת שמ אותו רגע שהוא נרצח אני אני בלי לשים לב אפילו הוא כל כך המשיך המשיך איתי ברובד עליון והרבה יותר נוכח וזה לא באמת כמו הדימיון שהוא נגמר יהודה לא נגמר כאילו תמיד שם מדמיינים ע ובדן מדמיינים על משהו שנשאר מאחור ואיך אפשר להשלים עם זה שחלילה קרוב משפחה שאת כל כך אוהבת כבר לא יהיה אבל זה לא ככה זה פשוט בהוויה באנרגיה הוא נמצא באנרגייה הוא נמצא הוא נוכח בחיים שלי הוא נוכח אני מדברת איתו אני זה לא רק שאני מדברת אני לא מדממת אני מרגישה אותו נעמה נותנת פה שופר לאנשים שאיבדו קרובים נת פה שופר רגשי כן אדיר זאת אומרת זה לא נגמר בכלל לא נגמר מתחיל משהו אחר בקשר עם מי שהלך לו מישהו לאיבוד ואני רוצה

לשאול אותך מעבר לשאלת המטפלים שאנחנו מנסים להבין כאן או מעבר למה קרה השתנה אחרי השבעה באוקטובר האם אפשר לדעת להגיד להגדיר לנתב על סמך הקשר שהיה עם האדם שהלך מאיתנו לפני מותו משהו לנבה אולי על מה שנעמה עכשיו מציינת עלעל את מבינה מה אני שואלת על אחרי מותו האם בקשר עם הבן אדם עצמו טוב האמת שזה נוגע בדיוק בנקודה שהיא מאוד בקור שלי כמטפלת בבסיס של המהות שלי כמטפלת נקרא לזה יותר בתשוקה שלי כמטפלת בעבודה שלי אני לא יודעת אם את יודעת נעמה אבל בעצם לפני השביעי לאוקטובר בוכל כמעט 20 שנה אחרונות אני מלווה חולים אונקולוגיים בכל מיני שלבים וגם במקרים מסויימים בליווי מחלה סופנית והמשפחה ואחד הדברים שמאוד א

תמיד מאוד מרגשים אותי זה הזכות שלי כמטפלת לעזור לאנשים לעשות סוג של תהליכי פרידה מהיקרים להם ואז אני מתחברת לשאלה שלך האם הקשר לפני משפיע על ההבל של זה שנשאר זה בדיוק זאת בדיוק השאלה אז אז אז אני רוצה להגיד שאני חושבת שבוודאי יש קשר הדוק כי יש כזה מושג בפסיכולוגיה שנקרא סביב עבודה עם ליווי חולים א נטים למות שקשור בפש ביזנס שבעצם לכל אחד מאיתנו יש עניינים עם מקורבים הרי בסוף הקשרים המורכבים יותר הם בדרך כלל במשפחה הקרובה דווקא זאת אומרת שכשמגיעים ם לסוף חיים אם יש הזדמנות להיפרד לא כמו שקרה עם יודה אבל במקרים שאפשר עוד להספיק אז המהות של טיפול מבחינתי יש מהות פסיכולוגית ויש מהות רוחנית הם

קשורים הם קשורות המהות העניין הוא בעצם לעזור לאדם קודם כל לפרוק א רגשות שקשורים בחרטה או בכאב או בכעס או בשמחה לשתף את המשפחה הקרובה שלו בעצם בדברים שאולי הוא לא היה מדבר עליהם אף פעם אם הוא לא היה מגיע למעמד הזה ובמובן הרוחני לייצר באמת איזשהי נקרא לזה סליחה חמלה א פרידה ממקום שאין אין בו אחיזה בדברים שאני מתנצל נגיד הרבה פעמים יוצא לי לבות משפחות והילדים נשארים הרבה פע פעמים בתחושה ש אולי לא עשיתי מספיק איזה מין השמ אז הרבה פעמים אני ממש פותחת את זה בתוך המפגשים ואני אומרת יש משהו שכילדה של את מרגישה שאת רוצה להגיד ואף פעם לא אמרת שיושב לך על הלב ואז לפעמים אנשים חוים להגיד כן אני מרגישה

שאני אולי לא עשיתי מספיק בשבילך אמא ואז יש הזדמנות ל לסליחה ולשחרור למה כי זה כי אם אין את זה אז זה מונע אחר כ את החיבור הרוחני לא לא לא אני לא חושבת שזה מונה זה בעיקר אבל משחרר להיות בחיבור שאין בו את החלקים של הרגשות של השמע וכעס או או תסכול אלא באמת להתחבר למהות של הקשר כמו שאת מתארת עם יודה כן כי זה משחרר בעצם ונותן יכולת עכשיו להיות בקשר עם האנרגיה שכרגע קיימת זה מאפשר פרידה מאפשר פרידה נכונה אולי או שלמה יותר כן לא לכולם אגב זה לא אומר שיש דרך אחת נכונה אני לא רוצה גם שמישה ישמע אותנו בבית יחשוב שאם הוא לא מרגיש נוח לעשות את זה זה לא בסדר זה לא לכולם חייב להתאים אבל למי שזה מתאים ואני

לומדת כמטפלת ללומדים לזהות את זה ולפעמים אני פשוט שואלת העית רוצה ואז בן אדם יודע אם הוא אומר שלא אז אנחנו את מביאה כן ורד עוד עניין חשוב שצריך לשים פה על השולחן שלכל אחד ואחד מהאנשים שאיבדו בעבר ובוודאי אלה שבדור הזה יש דרך אחרת של אבל ההבל הוא דבר מאוד מאוד אישי כמו כל דבר אחר בחיים שלנו יש סוגים שונים של פרידות ואורכים שונים פעם האמינו בעולם הטיפול שיש שלבים מאוד קרים שצריך לעבור וזה נכון בדיוק של אליזבת קובל רוס אבל היום אנחנו מבינים שכל אחד הוא יוניק בוטיק בדרכי הפרידה שלו עד שזה מגיע למשהו שאנחנו כבר רואים שצריך להתערב נכון כן אני חושבת שתראי הצורך לפעמים אני לא יוד דווקא מנתי לשאול

אותך אם אם הצורך בעזרה בליווי בתוך אבל אני חושבת שיש לו ערך מאוד מאוד גדול כי זה קודם כל מאפשר רגע הרבה פעמים בתוך הבל אני חושבת שיש איזה תחושה של בדידות ושל איזה אזה המקום החשוך הזה של של וואו איך איך מתרוממים מהמקום ה חשוך הזה ואני חושבת דוקא עליך נעמה כמה מהכרות איתך ישלך כל כך הרבה אור זה כל כך לא מפתיע שאת אחות ש של יהודה את מביאה משהו בתדר שהוא כל כך מזכיר אותו אז מעניין אותי לשאול אותך מה את עושה בנקודות החשוכות איך את האמת שאבא שלי החמוד והמושלם אחרי באמת יש לה אבא מדהים כן ממש אני עוד חסר לי מה אבא שלה רצה ממים אבא שלך התקשר אליי כתב לי בהמשך לזה שהוא פגש איזה מישהו שהמליץ לו להיפגש

איתי בזה איזשהו רב שהכיר אותי בדרך ואז א הוא פשוט כתב לי כי הוא אמר את פסיכולוגית אני פסיכולוג אני מתמודד עם הבל זה פתאום להיות בשני הכובעים שאני כאילו כן אז דיברנו כקול חברים בעולם הזה זה ממשכן אבא שלי מאוד מחפש א כאילו לסייע לנפש אם יש אפשרות לעבור את התהליך בצורה שיותר טובה ונ ושלמה ו כאילו יחד כזה עם עם ליווי שהנפש תהיה יחד איתי בתהליך אז הוא אז הוא עושה את זה אחרי שיהודה נהרג אז הוא לקח את כולנו ל מרכז יש הרבה מקומות שהציעו טיפולים ללכל מי שנפגע בכל המשפחות שנפגעו מהש לאוקטובר כמה מפגשים בחינם זה סתם כאילו כל כך המכבד של עם ישראל המשיב ורוח את יודעת המשיב רוח שזה בדיוק מ אותו מקום וואו

זה כל כך כאילו היופי הזה של של החברה שלנו בנתינה שלהם הזוי הזוי כמה נפגשתי בזה אבל קיצור אז הלכנו ל נראה לי קוראים למרכז עלה בירושלים ועד היום אנחנו אית הקרום לוורד אנחנו עושים מפגשים משפחתיים כל כאילו בהתחלה זה היה כל שבוע עכשיו זה כל שבועיים זה נותן לנו המון וכן זה לא שתראי אני אני בעצמי א מאוד משתדלת זה לא רק מאז שיהודה נהרג אני גם כאילו עם התהליך שלי בחיים גם למדתי מאוד להכניס את האמונה ואת ה לראות את השם בכל מצב ועכשיו עם יודה זה פשוט א ממשיך אז אני משתדלת להכניס את האור לכל מקום אבל זה מאוד עוזר לנו מה מה מה נגע בך מעניין אותי דווקא כאילו הרי כל המפגש הזה שלנו זה הגיע אז הכרתי את אב שלך

ואז מתוך זה הזמנתם אותי להגיע לאיזשהו ערב לעילוי נשמתו ומשמה בעצם כל כך הרבה חיבורים אגב עוד מלא חיבורים אחרים ש קשורים לזקא ומסתבר שמי ש מי שחיפשת א אני אני עושה ס אני רגע רוצה בסוגריים להגיד שמה השביע לאוקטובר קצת אחרי קמתי יחד עם שותפים שלי למותה משיב הרוח סדנאות שבאות לטפל למסייעים לסייל המסיעים אז לזקא ולמטפלים של הקואליציה לטראומה ועוד ועוד ועוד ואז החלטתי בערב אנחנו עושים ניגונים מסביב למדורה חלק מהת עושה את הסדנה ל לאנש מתנדים כן לאנשי המקצ לזק לא לא לא זה בכלל זה גם לזקא אבל זה גם לתנועה הקיבוצית אנחנו עושים ולכל מי שסייע לאחים ואחיות בבתי חולים ל למי שבא במפגש ראשוני עם הכאב מ מי ש

בשביעי לאוקטובר קראה קיבל קריאה פנימית לצאת ולשים את נפשו לטובת עזרה לעם ישראל כל כך הרבה אנשים היו כאלה שוואו ועוד יותר רק מלא אנחנו רק עכשיו מתחילים לגלות אני אפילו השבוע קראתי משהו על המוקדנים של מדה את יודעת זאת אוכלוסייה של אנשים יש הרבה אנשים אוכלוסיות משיב הרוח בא לתת מענה לאוכלוסיות השקופות שבאו ועשו עבודת באמת מסירות נפש אין לא רגילה אבל ברגע שזה סתיים או לא סתיים אין לא יודעים ן בדיוק מוקדנים מוקדנים שנשארו בטלפון עם אנשים עד מותם אמאלה בלי בחוסר ונים לעזור להם אז תחשבו כמה אוכלוסיות יש שנגעו בזה מה שרציתי אבל להגיד זה שהסדנה הזו בגלל שיהודה כל כך היה איתי עדיין איתי ובהשפעה אז

כשהתחלנו את השדה אני בניתי אותה אני יועצת המקצועית ובניתי את התוכנית ובתוכה הכנסנו בערב ניגונים מסביב למדורה ואז אמרתי טוב נשים כל פעם את השיר של נשמה ואני אספר על יהודה כי אז אני אוכל לצלם את זה ולשלוח למשפחה בקבוצה שלח לנו פעם כמה פעמים שלחתי יש קבוצה שקוראים לה בוחרים בחיים ויש שמה מאות אנשים אז התחלתי לשלוח ואז פעם אחת אני עושה את זה עם חבר'ה של 360 פתאום אומר הבן אדם אה מה יהודה בחר המנהל מפקד של 360 הוא זה שמצא אותו אחרי חודש יש סדנה עם זקה פתאום אחד מה מהבכירים אומר לי יודע בכר יודע בכר הוא חבר של הבן שלי אני יצאתי קוראים לו עוז עוז זה איש יקר מאוד מזקה שקיבל בקשה מהמשפחה שלך אני לא

יודעת אם את יודעת איזה יפי את מכירה את עוז אז עוז יצא לשטח תחת אש כדי לחפש את יהודה יש לו ס בשביעי שמי שביעי בלילה יום ראשון כאילו ראשון ויש לו ועכשיו אני מספרת את זה במדורה שאין לי מושג שיש כאן מישהו שמכיר את יהוד את מבינה אני מנגן אני אומרת בואו ננגן אני מצלמת ואז ה אומר לי יהודה בחר יהודה בחר זה זה אני הלכתי לחפש אותו אני מכיר הוא עבד אצלו את מבינה כ יהודה עבד עבד אצל עוז הבן של עוז הוא חבר מאוד טוב של יהודה עכשיו לימים אני רק אספר שלימים א אני עכשיו ממש בכניסה לתפקיד חדש בזקה שזה כאילו הכל ה שקשור בקב מהמה שאנחנו מדברות וואו תמית מתבקש עם הקשר שנוצר ביניכם אז אז ברוך השם באמת בעקבות גם

הסדנה וגם הצרכים וגם בכלל הפתיחות של זקה שזה מדהים בעיניי החליטו להקים יחידה חדשה יחידה חסת בראשה ומה בעצם היחידה הזאת מה היא בעצם אמורה לעשות שלא היה קודם ועכשיו נצרח אז בעצם זה כזה ארגון ש שעוסק בכל תהליכי הזיהוי פינוי והקשר של קבורה יהודית בכל המובנים שקשורים במוות וא אירועי חירום ובשגרה ומה שהחליטו סביב השביעי לאוקטובר ועבודה מאוד אינטנסיבית של זקה שעשו עבודת באמת קודש החליטו להקים מרכז ראשון בפעם הראשונה שיתן בעצם מענה לכל המתנדבים שנחשפים ביום יום אגב מראות קשים ולעבודה מאוד אינטנסיבית רגשית מה מה עבודה של זקה וואוו זקה בעצם בשבי אוקטובר אנשים מזקה מתנדבים שמו על עצמם שחפצים ולא משנה

מאיפה בארץ עלו וייצאו לתוך התופת לשמור על קדושת הגוף אחרי שהנשמה עוזת אז זה אחרי זה בעיקר אחרי הפטירה ה מתעסקים ע הגופות כאילו הם עסוקים רק זה א כן עכשיו תגיד ורד שאת מתעסקת עם עם אנשי זקה במחלקה הזאתי או כשאת מתעסקת עם אנשי מקצוע שפוגשים את את הכאב הגדול הגדול הזה דיברנו על דיסוציאציה בואי נסביר שנייה מה זה איך את משתמשת בזה ואיך בכלל אנשי מקצוע גם אנשים שחווים כאב ובכלל משתמשים גם אם הם רוצים וגם אם הם לא רוצים ביכולת הזאת של הב הנפש מה זה אז זהו אז תראי בהגדרה דיסוציאציה במהות הנגיד דיאגנוסטית שלה היא בעצם סוג של א נקרא לזה הפרעה או איזשהיא תגובה של הנפש לא לאירוע קצה שבעצם בצם מאתגר את

ההגנות של הנפש אני מחייכת כי פעם זה היייתה כזאת מילה גסה או בעייתית והיום כל כך הרבה אנשים נאלצים תמשי אז אני הבנתי כן שא את מתכווננת לזה אני חושבת שבסופו של דבר דיסוציאציה זאת בעצם הדרך של הנפש לשמור עליינו מתכנים שעלולים באמת אם אנחנו נהייה איתם בקשר באופן תדיר יש פשוט היכולת שלנו לחיות את החיים בצורה נורמלית כן בצורה שהיא מאפשרת איזשהיא רווחה גלני הגנה כאילו אז הנפש יש ב מנגנוני הגנה אחת מהמנגנונים זה שאם את נגיד חובה איזשהו ארוע טראומטי אז הנפש בעצם מייצרת ניתוק דיסוציאציה זה ניתוק הניתוק הוא תראי כאילו איזה מרחק זה לא מרחק לפעמים זה בפסיכולוגיה הקלאסית נגיד אז דיסוציאציה זה מנגנון הגנה

שכביכול הוא מגן אבל הוא גם יכול ליצור בעיות כי גע שאת מתנתקת יכול להיות מצב שפתאום יהיו פלאשבקים אוקיי ואז התסמינים של פוס טראומה מתחילים עלולים להופיע כששאלת דיסוציאציה אני חושבת שמה השבע לאוקטובר אנחנו כולנו חווים בצורה אולי יותר קרובה מתמיד מה זה להיות בתוך דיסוציאציה לדוגמה אני אתן רגע משהו מהחוויה האישית שלי ועוד מטפלים שנמצאים עכשיו באמת בטיפול באנשים ולהיכנס לתוך אירועים שהם כל כך קיצוניים כמו נגיד אני להיחשף למראות כאלה ולשבר שהוא קורע את הלב של אנשים ולצאת משם בחזרה לעבודה לבנות לחיים שלי אז נגיד הרגע הזה של המעו השיר הזה עזר עזר לי בעצם לעשות את ה חיבור ניתוק הבנ ע בגלל זה אני אומרת

אני לא לדיסוציאציה יש כל מיני פנים אני חושבת שאם נסתכל על השבעי לאוקטובר באיזשהו מקום אנחנו למדים משהו חדש של דיסוציאציה בדיוק את יודעת למה אני שואלת אותך את זה כי הרבה פעמים היו שואלים את גדולי ישראל שהיו באים אליהם עעם צרות מאוד גדולות איך אתה יכול לשמוע כרב כאדם ש מ הלב של אדם אחר את הקושי הכי גדול שלו לברך אותו לתת לו עצה טובה אני שאלתי את זה באופן אישי את הרבנית קנייבסקי עליה שלום איך אני פה שעה נכנסו ויצאו כבר שש שבע נשים עם סיפורי זואה איך את ממשיכה להיות את איך הנפש שורדת את הדבר הזה ובאמת גדולי ישראל היו נותנים את כל הלב שלהם למקרה שהם היו פוגשים כ בדיוק כמו בשעה טיפולית אולי ואולי

יותר כ ואולי הרבה יותר בדיוק אם היו מכניסים שם את הרוח הזאת הגדו את הלב שלהם באמת ואחר כך יודעים לעשות את התהליך של לחזור אל התפילה לא לשכוח את מה שראיתי אבל להמשיך בכוחותיי להיות אני אז אז מה אנחנו בעצם אומרות מבחינה טיפולית הדיסוציאציה סילי קר אז אולי אפשר תראי דיסוציאציה זה מונח שמאפיין בעצם לקו מסוימת אני חושבת שאנחנו דווקא מדברות על הפן החיובי של הדבר אנחנו מדברות על היכולת של הנפש לנתר בעצם בין מצבי תודעה אבל היתרון של ה אולי התקופה הזו זה שבעצם כרגע יש איזה מין מסה קריטית אדירה של אנשים אני מרגישה שאני יחד עם הרבה מאוד אנשים בסוג של הבל כולנו בסוג של הבל כל העם בסוג של הבל ויחד עם זאת

אנחנו מנסים במקביל האבל להצמד לחיים יהודה הבית להצמד לחיים להיות בהודיה על מה שיש גם כשקשה וכשאין הרבה אז לשאלתך על הדיסוציאציה דוגמה למשהו בדיסוציאציה שהוא בעיתי ואז צריך לטפל בו זה דוגמה אפילו מהסיפור חיים שלי סבא שלי ניצול שואה מסלוניקי מיוון הוא לא דיבר הוא סיים את השואה הוא סגר את הפרק אבל היה לזה השלכות אז הוא עשה דיסוציאציה לא מכוונת אבל הוא בעצם קלה את הרגשות שלו אז היום אם היתי אם הייתי פוגשת היום את סבא שלי אז היתי הייתי רוצה מאוד שהוא ילמד לדבר את הרג שלו כדי שזה לא יהיה יכבה את הלהבת חיים שלו אלא דווקא להפך תחבר אותו בחזרה לזה שכולנו פה עכשיו בזכותו אני מפנה אותך ל הפרק שלנו של

פתוח על על על השואה ועל התהליך הבין דורי שהיו לנו בפתוח חמישה דורות של נשים שבאמת דיברו על הפתיחה והפתיחה והפתיחה פתיחה של מה של היכולת לשתף את הדיסוציאציה שננעלה שם באושוויץ ונפתחה רק דורות אחר כך ומה היא עושה הלאה וכמה היא נצרכת עכשיו אז אולי אם נסכם ואת רוצה להגיד משהו כן זה מתחבר לי גם עלתה לי שאלה מעט שככה סיפרת על על העברה הבין דורית של ובדן בתוך המשפחה של נעמה אז כאילו מעניין אותי לדעת נגיד אם האובדנים האלה דוברו בבית אבא ואמא ה יש שיח על האובדנים הקשים זהו את האמת ש שלא שזה כן היה משהו טראומטי במשפחה שחול וואו בגלל זה גם חשבתי שזה לא הגיוני שיהודה ירג כי מבחינתנו שחול זה היה משהו קודם

כל היה שירים מסוימים שהיה אסור לי לשים כי אמא שלי היייתה כאילו איזה זה היה מזכיר לה היא לא יש איזה שיר של שוקי היונה לבנה כמעט לא יודעת אפילו מה כל כך הקשר אבל כל דבר שקשור להיפרדות של אמא מהילדים היה כאילו לא היה אסור להשמיע אמא שלי הייתה נכנסת למין כזה זה ו לא יודעת והייתי מדברת איתה על אמונה על כל מיני זהא אומרת לי את אפילו לא יודעת מה זה לאבד ילד לאבד ילד כאילו היא כנראה גם זכה מאמא שלה את הפחד כי היא בדח לא ילד אז אבל זה היה משהו כזה שאמרתי לעצמי אמא שלי לא יכולה לה בד ילד לא אין מצב אבל באמת אמא שלי מגלה כל כך הרבה כוחות ועצמות מדהימה איזה חזקה שתדעי לך שאני לא דמיינתי לרגע בגלל מה שזה

וזה כל כך גם מדגיש לי את הפער בין הדמיון למציאות שאדם מדמן כאילו כן שה פחד והפחד מהעתיד או או טראומה זה נמצא בדימיון ושנגחאי משנה כמה שהיא תהיה כואבת פתאום יש משהו כמו יש מעין משהו שלא היה קודם שיוצא ממני ועוזר להתמודד זה באמת משהו שאי אפשר להרגיש את זה קודם ללכן אולי קוראים לזה אמונה קוראים לזה דרך האמונה מגיעים כוחות פשוט כוחות להתמודד ובאמת אם מדברים על אמונה שאני מקשיבה לכם אני שואלת את עצמי מה חייב להיות את הדבר הזה שנקרא ניתוק חייב להיות כי לפעמים נגיד האמונה אני אני ככה מרגישה שאני יכולה גם להכיר אצ לי את המנגנון הזה אבל בעצם המערות הכי קשים שאפשר רק לדמיין בשכל גם אם שומעים על השואה

וגם ל עכשיו הדברים שעברנו זאת אומרת יש אנשים שיושבים ומקשיבים לא יודעת גדולי ישראל או מטפלים מקשיבים לכל השבעות האלה ויש משהו שעוזר להם להכיל את זה ולצאת יותר אפילו מנורמלים שפויים ועוד להעניק אנרגיה לבן אדם שמספר להם את זה ומה הוא הדבר הזה מה מה הוא בעינייך נעמה אז אני אני לוקח למקום של אמונה פה זה מתחיל ופה זה נגמר אצלי נגמ מקום הזה שפשוט א להבין כל פעם מחדש בכל סיטואציה בסיטואציה שאני נמצאת שיש תמונה רחבה יותר ויש את השם יתברך שהוא יצר את המציאות והוא מנהיג אותה לטובה הוא מנהיג אותה לטובה וכמה שעכשיו בכל קושי מחדש ואני בן אדם מתמודד כאילו אני לא בן אדם איזה שנטי בנתי הפוך אני גם מאוד יש לי

את הרגשות שלי אבל לכאן ולכאן גם במצבי רוח יש לי התמודדויות ואני יכולה כזה אפילו בלי איזה מציאות נראת לעיין כזה להיות קצת יותר בדאון אני במיוחד מה שיודה נהרג אני מאוד מאוד עובדת על זה כל מקום שאני מגיעה אליו ואני כבר קשה לי קשה לי להמשיך עם המציאות הזאת או או י מצב רוח או י מציאות מסוימת שאני נמצאת בה אני מרכינה ראש ואומרת יש פה תמונה רחבה יותר ואני מובלת למקום לטובה ומאז הגב שאני ובת את זה יותר אינטנסיבי אני גם רואה את זה ממש אמונה היא לא פתרון בשביל הכאבים היא המטרה מלכתחילה בשביל זה יש כאבים הרבה אנשים אומרים לי טוב לכם יש אמונה טוב לנו יש אמונה מטרתו של טיפול מטרתה של התמודדות מוצלחת היא

להצליח ואם הכלי הוא אמונה שיחקנו אותה זה זה מדהים שאת אומרת אתם יש לכם אמונה כי הרבה פעמים בתוך התהליך שאני עוברת שהוא תהליך של התחזקות מ מקום שחווה איזשהיא נוכחות סביב החוויה בשורה שאין אין אני לא יכולה להתווכח איה זאת ידיעה פנימית אני לא יכולה להסביר אותה לאנשים כי זה משהו בחווייה זה מעבר למילים ואחד הדברים שאני חושבת שאני פוגשת אותך ואת כל המשפחה שלך ואת יהודה זה שיש בכם בתוך ההבל הזה כמה כוח ואור ושמחה כמה שזה אבסורד אולי להגיד אתם מפיצים ואז אני חושבת ככה ל הבעל שם טוב שמדבר על הכוח של שמחה ושבעצם הרבה פעמים אנשים לא מבינים איך אפשר להיות בשמחה כשאתה אבל או איך אפשר בכלל להיות בהודיה אז

אני חושבת שמה שאת מביאה זה בדיוק ההוכחה לזה שגם כשאנחנו נמצאים במקומות של הכאב הכי חזק גם שמה אפשר להכניס את ה קמצוץ אור הזה שבעצם הופך את השמחה לא לפתרון אנחנו לא כלים לפתור דברים אם אנחנו רק נהייה שמחים אבל זה נותן את הכוח להמשיך ואני רואה בך כ באמת שליחה של אור אחרי האובדן ה דול הזה שלך להמשיך ולהביא את הטוב הזה ואת החיבור לחיים ואת שדיברנו את כל כך רוצה להיות בעשייה ובנתינה ואני אני הקשבתי לך בקו השני ואמרתי וואו איזה איזה השראה כן נכון אני גם לפע מפתיע את עצמי אמרת לעצמי רגע את זאתי ש אז מד מה הקשר אבל תודה ורד תודה לכם תודה נעמה תודה ורד תמשיכו לעשות טוב בעולם ויודה נמצא כאן איתנו עם

כולם להתראות השביל עם הסדרה ובא שמיים עית אך החיטה צומחת שוב זה שיר שעושה לבכות כי כל שנה כל שנה הסיגלון עליו אני מסתכלת אין לי כאן חיטה פורח שוב ושוב ואנשים יקרים הולכים מאיתנו תפסו משהו בטבע שבכוח הבריאה מתחדש כל הזמן והיו אמו בחיבור הזה של פלא הבריאה של מי שנשאר וממשיך