"גילינו שבכלל לא רצינו להתחתן": זוגיות במבחן, הפעם עם הודיה ונתנאל אוזן

הודיה אוזן, בת 33 עוסקת ברוכחות טבעית ומחוברת לאדמה ולטבע. נתנאל אוזן 35 בין לבעלי תשובה חסידי אשלג ומטפל בשיטת רוורסינג. שלום וברכה. כמה מרגש להתחיל עונה שנייה של התוכנית המצליחה זוגיות במבחן. אני אשתף אתכם קצת מאחורי הקלים. האמת שלא חשבנו שתיצר עונה שנייה אבל ברוך השם בעקבות כל כך הרבה פניות ובקשות שהגיעו גם למערכת וגם אליי באופן פרטי החלטנו לצאת עם עונה שנייה. זה רק מראה כמה הנושא של שלום בית כל כך מורכב, אבל זה גם מראה שיהיה באמת עם הרבה רצון טוב ועבודה מתמדת אפשרי לנצח הכל. שלום לזוג אודיה ונתנאל. מה שלומכם? ברוך השם השם. מתרגשים מאוד שמחים. ברוך השם. קודם כל אני ממש שמחה שהגעתם לכאן. זה

לא מובן מאליו באמת שאתם מגיעים וככה מניחים את הלב שלכם על השולחן. אז תודה למען כלל ישראל. מה שנקרא. בואו תספר לנו איך הכרתם. אוקיי, אני אספר. הכרנו במימונה. אה, יפה. כן, כן. אה, האמת היא שההכריות שלנו התחילה א קצת לפני א אחותי ואחותה למדו יחד באולפנה באותה כיתה ואחותה הייתה אצלנו כזה בת בית. מגיעה אלינו הרבה מאוד. בפך גם וולא ידעתי על קיומה לפני כן ויום אחד בשני הייתי ב בשיעור שיעור א' שיעור שיעור א' שיעור א' אני א עוד היית בת 17 א 16 כן עוד לא 17 וואו נכון אז א הילד אחותה הביאה אותה אלינו הביתה למימונה בדיוק היה כזה אחרי פסח אני כאילו היה כזה מלא אנשים אצל צנו בבית והעודיה מגיעה ו הרגע שאני

זוכר זה שהודעה יושבת כזה על על המדרגות אצלנו בבית ואני רואה אותה ושלום שלום זה היה כזה ממש זה היה ידיעה ברורה כזאת ש של שניכם של שנינו כן זה היה כאילו כזה מבט משמעותי אה אוקיי כן נראה נראה מה הלאה בפועל זה קרה שלושה או ארבעה חודשים אחר כך אבל אה א כן כן אחרי זה אחרי זה אחותה התקשרה אלי איזה יום אחד אחרי איזה כמה חודשים מיוזמתה לא קש התקשרה אליי ואומרת לי תגיד מה אתה אומר אתה רוצה אולי להכיר את אחותי עכשיו מאיפה באת אליי אני לפני צבא אני פה אני שם אני ממש ממש לא בעניין אמרתי לה אמרתי לה שלא אבל זה איפה שהוא א נכנס נכנס לי שמה כן ואז אחרי אחרי איזה חודש הם עברו לגור אצלנו בישוב הם היו גוררים

הפסגות לפני ואז הם הם הם באו למבוך חורון ו ואז ואז א כאילו נפגשנו עוד איזה פעם פעמיים ואז ואז בקיצור משם משם זה התחיל כן וואו ואז התחתנתם אחרי כמה זמן אני התחלתי יב אה וואו הייתי בת 17 קטנה ממש קטנה הוא גדול ממני בשנתיים אה ואז באמת התחלנו להיות באיזשהו קשר אבל אה שלשניכם זה היה ברור שזה זה הולך להיות למשהו רציני. כן. ובגלל שהיינו אה היינו דתיים מאוד והתכתבנו כמו בכתבים מפגש פעם בחודש היינו כזה מאוד כזה סטריקטים. כאילו היה לנו קשר ש שלא רצה להתחתן. כאילו הקשר התחיל באופן שאנחנו לא רוצים להתחתן אבל יש פה משהו שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתו שהוא גדול. אז כאילו אז כאילו ניסינו לנהל את הקשר על אש

נמוכה. אז היינו נפגשים פעם בחודש, כאילו היינו מחליטים כל מיני החלטות כאלה תקופה ששלחנו מכתבים אחד לשני לא היה כאילו בלי טלפון וואי ממש מכתבים עם בול יש וואו איזה נוסטלגיה כן חשוב שזה יעשה נכון כמו שצריך כן א ואז תספרי על המפגש עם א ואז אה הוא היה לפני צבא שיעור ב אני ביב אה ואז נפגשנו עם הרב שלו של הישיבה הוא אמר לנו תתחתנו אז התחתנו כשהת בבקץ סיימה וואו בין מועד ב למועד ב התחתנו נתנה לפני צבא אה ולא ידענו למה אנחנו נכנסים אה זה היה ממש לעבור א לא היה שם שום זמן של אוויר שאתה רגע שנייה בעולם בצבא, בשירות, באיזשהו משהו שרגע אני נותן לך איזשהו מפגש עם העולם, רגע חשוף, שנייה רגע לבד, בלי אבא

ואמא, בלי מסגרת וזה היה שר ישר להיכנס לתוך נישואים וצ'יק צ'ק זה נהיה מאוד מאוד מורכב. מאוד מורכב. מה זה אומר מורכב? מה פגשתם שם? אה, מה פגשנו? א הרבה דברים כאילו אפשר לספר את השתלות האירועים של מה היה א אבל כמו שדי אמרה פגשנו פגשנו ממש את הבוסריות שלנו את ה את החוסר הבנה של מה זה מה זה נישואים מה זה מערכת זוגית א וגם וגם באמת כאילו לא הספקנו עדיין עדיין לחוות לחוות חיים א גם עוד היה רק סימה יב היא עוד לא עשתה משהו היא עוד לא עשתה שירות לאומי לא ראה אתה העולם. אני הייתי לפני הצ כאילו בעיקר בעיקר את הנישואי בוסר אה שיצר יצר רצף של אירועים ש שגרמו לגרמו ברבות השנים למשברים משמעותיים ממש. זה היה

כבר כבר אפילו ברמה של ה של ה של משה יום יומיים אחרי החתונה כבר כאילו חוזרים הביתה מהשבע ברכות ומה רגע לא לא חוזרים הביתה מתי שהו באיזשהו שלב רגע זה ופתאום אנחנו באותו יישוב שבו גרנו בודדים כאלה ואתה רוצה רגע את ה את העוד את החיבוק את המעטפת הזאת ואין אותה כבר זה היה ממש משבר ממש אני חושב שאחד הדברים הכי הכי משמעות מעותים ש שהובילו ל למשברים האלה בשנים הראשונות זה זה ש שלפני החתונה אז אז כאילו בתור בתור נער הייתי בטוח ש שאני אני וההורים שלי זה זהזה שני דברים נצמדים וכאילו אני יש לי את הדרך שלי את החיים שלי את התפיסת העולם שלי ואני עכשיו מתחתן ואני מקים בית וכולי וכולי וכאילו פתאום אחרי החתונה

פתאום התעורר ב איזשהו משהו של של געגוע לבית של ההורים. פתאום כאילו פתאום פתאום חסרתי את זה ו מצד אחד. מצד שני אני גם אני גם לא היה לי מושג איך איך אה מתייחסים לאישה איך כאילו מה זה זוגיות מה זה בית כאילו אה להחמיא אה לדאוג להזמין לקחת לפנה כאילו זה זה דברים שלא היו בעולם המושגים שלי וועוד היה לאט לאט כאילו היא מצפתה שמשהו יקרה שהיה מגניב וכאילו לא היה מגניב אני כאן תראה אותי ואני כאילו כאילו מצד אחד א גם כאילו לא מבין מה אני עושה בתוך בתוך הדבר הזה. מצד שני אני גם פתאום מגלה שאני נורא נורא מתגעגע לבית של ההורים שלי אה לכביסות של אמא שלי לדאגה ל כאילו למקום הזה ואז בכלל התגייסתי שזה בכלל כאילו

לקח אותנו ל וואו ל שבעה חודשים אחרי החתונה כשאתם עדיין בבוסר שלכם ופתאום מתגייס לצא מהבית שעדיין לא בניתם משהו ביניכם פתאום ואז הוא חוזר מהצבא אבל הוא רוצה ללכת לאמא אה לכביסה שלה, למרק שלה, לאוכל שלה. ואני ממש הרגשתי ש ממש הולכת וקמלה ואני ב-19 ב20 וכאילו אני תקועה בתוך מערכת שאני לא מבינה מה אני עושה פה. לא רלוונטית. לא המערכת אליי ולא אני אליה. כאילו כאילו בעצם בעצם למעשה גילינו שאנחנו בכלל לא רצינו להתחתן. כאילו זה לא השלב שבו היינו צריכים להתחתן. היינו יכולים להיות בקשר, חברות, לא יודע, משהו כזה, אבל כאילו להיות כאילו אה או גם להתיפרד פשוט. כן, זה לא היה מתאים משל זה היה מאוד צעים. כן.

בחלום שלי רציתי להתגייס לשלוש שנים, לסיירת, לאיזה, כאילו היו לי חלמות צבעים גדולים וכאילו בעקבות זה שהתחתנו, אז אני עשיתי צבא, עשיתי הסדר שנה וארבע ומקום שלא רציתי כל כך. וזה זה יצא לי תחושת חיסרון מאוד מאוד גדולה כאילו במהלך השירות א אז כאילו מצד אחד הייתי בצבא והייתי הייתי הייתי מנותק וכאילו כשהייתי חוזר הביתה אז בכלל לא רציתי לבוא הביתה כאילו רציתי רציתי כמו כולם כאילו לחזור לחזור לאמא לחזור מישהו ידג לך במקום שאתה צריך לדאוג עכשיו כאילו לא הייתי במקום הזה בכלל של אפילו לא כאילו לא ראיתי את זה בכלל נושה לרגילה נוסע עם חברים לטיול לכמה ימים. כן. כאילו זה היה ה היה חוסר מונחות במקום של הקמת

בית לגמרי. וזה יצר זה יצר אצלה לאט לאט ריחוק ממש גדול. זה הגיע למצב שכשהוא כבר הוא משתחרר ובעצם נשאר החלק של ההסדר שהוא אמור לחזור לישיבה שהישיבה הייתה כבר רחוקה מאיפה שגרנו שהחלטנו אתה תגור נמשיך את הקונספט הצבאי שאתה תגור בישיבה איפה שהישיבה נמצאת אה ואני מחליטה לעזוב את הבית וזה לא נעשה ממקום של אה של א ממש א התפרדות היפרדות כן כמו מין אה לא לא היה מה לא היה שמה משהו שמשאיר את היחד הזה בסדר עוד אתה תהיה בצבא אני למדתי חינוך מיוחד החלטתי הייתי כל כך עצובה בתקופה הזאת שזה פשוט היה מה מה אני עושה בשביל שנייה רגע להחיות אותי אבל רציתי גם לחוות רציתי גם לחוות קצת זה אפילו לא היה נראה לי כאמירה

שאני רוצה לחוות כמו שפשוט אני עצובה מאוד ואני ממש זוכרת ת את זה זה היה איזשהי התבודדות אני יושבת בחוץ ואני יושבת על האדמה ואני נוגעת באדמה ואני מרגישה שזה מה שאני צריכה אני צריכה אדמה אני צריכה טבע ואני משתפת אותו שיש לי רעיון שאני רוצה ללכת לאיזשהיא חווה כי בכל מקרה אתה בישיבה בכל מקרה אתה אנחנו נפגשים בסופי שבוע אז אני אלך לחווה אתה בישיבה כל כך ע אקום אבל זה זה היה התודעה שלנו אז וזהו ואני עוזבפת את הבית א אני עוברת לגור בחווה ובאמת בהתחלה א אנחנו נפגשים בשבתות בבית רגע הוא בצבא חוזר לשבת הסדר בשבתות את חוזרת למבוא כאילו כן וכל השבוע את לבד בחווה כן כן קונספט מעניין אוקיי סליחה שאני ככה

עוצר דקה לפני שנמשיך יש הרבה שבה זוגות שמתחתנים מוקדם, מתחתנים צעירים וכן הולך להם. זאת אומרת, זה דווקא המקום של הגיב או שזה יכול להיות שזה משהו אחר בחיפוש שלכם או במקום הפנימי, במסע הפנימי שכל אחד עבר. זה שאלה מעולה. זה מן הסתם גם וגם. נכון, אני מסכימה. אני חושבת שיש לי כמה חברות שהתחתנו סביב הגיל שלי וממש רואים שחלקן הצליחו וברוך השם חיים בטוב וחלקן לא. אני חושבת שכן יש משמעות לגיל. א מרגיש לי באופן אישי שאפילו כמה חודשים ספורים אחרי התיכון. יכול להיות באמת מעט אבל קצת להרגיש בחירה. קצת להרגיש שאתה עושה בחירה ממקום קצת יותר עצמאי. לא שם באמת מישהו לחץ עלינו אבל א משהו בתודעה קצת נפתח כשאתה

קצת יותר חשוף. אז יש מימד של גיל וגם אני מאמינה שזה גם תלוי משפחה. משפחות שיותר מסלילות לכיוון הזה. זה גם עניין. המשפחות שלנו זה לא הסיפור שלהם. אז נראה לי שזה גם עניין. א וכנראה שגם אנחנו מסתבר נשמות שיותר מחפשות גם ויותר דורשות איזשהיא אמת פנימית כזאת אז לא התפשרנו כנראה על זה וזה זרק אותנו לאיזשהו מסע ארוך אני חושב שהדבר הדבר הכי דומיננטי שהיה אצל אצל הודיה א בשנים האלה זה שהיא לא הייתה מוכנה להתפשר על זה שיהיה לה טוב בחיים כמו שהיא מבינה וכמו שהיא רוצה שיהיה לטוב כאילו היא לא הייתה מוכנה ש שזאתי הזוגיות שלנו כמו שהיא הייתה אז אז היא כאילו היא הייתה שוברת כל דבר שהיה אפשר לשבור אבל בחטירה

בחטירה ל בחטירה לזה שיהיה טוב באמת ועל זה על זה אני מסיר בפנה את הכובע כאילו זה זה בזכותה תי תודה מה גרם לכם בעצם לבחור אחד בשנייה אני חושבת שהיה לנו כמה כמה נקודות בחירה במהלך ה במהלך השנים בהתחלה א בבחירה הראשונה אני חושבת שמה שחיבר בינינו זה ממש בחירה נשמתית כמו תום מבט על המדרגות ואני זוכרת שהוא מדבר באותם מפגשים חד חודשיים אני פשוט שומעת שומעת את מה שאני צריכה לשמוע אני פשוט מרגישה שהוא מהדהד לנשמה שלי הוא פשוט מדבר את הדיבור שאני רוצה לשמוע היה שמה איזה חיבור מאוד מאוד פנימי. לא היה לנו לפני החתונה את ה א התאבות הקלאסית, אבל היה שמה משהו כאילו מאוד אמיתי. אה ובהמשך אני חושבת שהיה שמה

בחירות ש שגם האמת גם שמימיות. לא ברור. לא ברור לי. גם מה? גם שמימיות. לא חושבת שהם יהיו רציונליות. אחרי משהו כמו שנה וחצי. כ אפילו שנתיים של בלאגנים בינינו ומעברים וכל מיני כאלה. אז טסנו להודו לטיול. היינו שם חודשיים וחצי בטיול. טיול משמעותי מאוד א מכל מיני בחינות. אולי אני אספר על זה אחרי זה. וכשחזרנו מהטיול אז אז אז חבר מליץ לנו על איזשהו טיפול לעשות כאילו כאילו סתם איזשהו טיפול נחמד כזה וזה. והלכנו וחזרנו חזרנו מאודו במקום ש במקום של משבר כי הנסיעה לא יודע הייתה אוקיי בוא בוא כזה נצא לטיול נראה איך אנחנו ביחד אולי אולי יהיה טוב עכשיו וחזרנו עם זמן שאלה כאילו כי היה מורכב שמה ב בע בינינו

ואז הלכנו הלכנו לטיפול הזה ונפרד אחד אחרי השני אבל אה אבל בנפרד ואני אני הייתי ראשון נדמה לי ודיברה איתי המטפלת זה כזה היה טיפול גוף נפש כזה אז היא גם עשתה לי איזשהו טיפול וגם א גם א דיברה איתי ו היא כאילו אמרה לי כזה מאוד היא ממה אותי כזה היא אמרה לי כזה תשמע אתה אתה לא סגור על עצמך מה קורה איתך כאילו אין לךמוד שדרה אתה איפה אתה אתה אתה כן רוצה להיות בזוגיות אתה לא רוצה זה לא יכול לעבוד ככה אתה צריך לקבל החלטה אתה צריך להבין שאתה נמצא בקשר הזה ואם אתה מחליט אתה צריך אתה צריך להוביל אותו עכשיו עכשיו הדבר הפשוט הזה עד כדי כך הוא לא היה מונח לי בתודה כאילו לא תרתי את המושגים האלה וופתאום פתאום

היא אמרה לי את זה וזה היה לי מאוד מאוד מאוד מאוד משמעותי מאוד תפס אותי האמירה הזאתי ויצאתי משהו ואז עוד היה הייתה אצלה גם וזה וזה ואז הייתה לנו שיחה מאוד כזה זכורה שאנחנו יושבים ואז אני אומר לה א עוד היה אני אחרי כל מה שעברנו אני רוצה להגיד לך שאנחנו שאני נחלטתי שאני רוצה בזוגיות הזאתי ו ו ואני כאילו מזמין אותך לבחור אם את רוצה גם להיות פה. זה היה כזה היה כזה רגע רגע משמעותי. תמשיכי. אנחנו דילגנו פה סליחה פעם ראשונה שאתה הרגשת שאתה בוחר בזה. אמ זה לא היה פעם זה אפשר לומר שכן. אפשר לומר שכן. זה היה כאילו רגע שבו באמת באמת בחרתי שאני שאני בוחר בה ואני בוחר בזוגיות הזאתי ואני בוחר לעבור את המסע

הזה עם כל הקשיים שלו אני בוחר להיות שם כן והיא עוד היה הסכימה מעל טעם ודעת לגמרי וואו המקום הזה שנתנאל הביא הביא לי זה היה ממש א את השנתיים האלה של הטוב והוא שהיו אני הובלתי ובעצם ברגע שהוא אמר לי עוד היה אני כאן אם את רוצה להצטרף מדהים אם לא אז יאללה אז נגמר מפסיקים את ה את המהלך הלא נגמר הזה של אה שללכת ופה ושם להיפרד לחזור להיפרד רבנות זה כן או לא אם את רוצה באומץ בואי אם לא אז ואני זוכרת שזה היה מין כזה אז מה ישאר לי? אז רגע, כל ה כל ה כל הדרמה שאני כבר מייצרת כל כך הרבה זמן, מה היא תיגמר דרמה? וככה היה. ובאמת כמו זנב בין הרגליים אני אין לי לזה הסבר רציונלי מה היה שמה. זה עוד פעם זה מחזיר

אותי ל כאילו גם אם לא היה שמה בחיצוניות לא היה שמה טוב טוב גלוי. היה שמה ידיעה מאוד גדולה שאנחנו צריכים לעבור דברים ביחד. כאילו גם אם בהמשך אולי דברים השתנו, עכשיו אנחנו צריכים לעבור פה את המסע הזה ביחד. אה וזהו. וזה היה ממש להתחיל לשכם את הקשר הזה אחרי ארבע שנות נישואים, כאילו להתחיל וואו לבנות פה ממש מהתחלה. אה שלב שלב. א אז החזרה מאוד הוא בעצם זה היה קצת הקדמנו את התהליך בוא נחזור חורנית לחווה מה היה בעצם שם איך אנחנו היו נראים אז את בחווה חוזרת סופי שבוע רואה את בעלך הוא בכלל ב זה מאוד קצר השלב הזה כן הייתי בא אליך הייתי באה אלייך לפעמים כן כי מאוד מאוד מהר אני כבר לא רוצה לחזור הביתה טוב

לי פתח בחווה בחווה כי מה היה שם אה קודם כל זה היה עולם את ה את הגיל שלי. אמנם הייתי היחידה נשואה שמה נראה לי, אבל כולם היו מבוגרים ממני. הייתי צעירונת. אה והיה כיף. הייתי רואה צון חולבת, הולכת למראה, עושה כזה חיים בטבע, מוקפת בחבר'ה. פשוט היה לי טוב. ולמה לחזור הביתה לא טוב לי, לא נעים לי. א ופשוט לאט לא כל כך לאט האמת, נראה לי מהר מהר. אני אני לא רוצה לחזור הביתה יותר. כן ואז אז היה תקופה קצרה שהיינו היינו כזה נפגשים בבית לפעמים באמצע שבוע בסוף שבוע ואז בא שלב היא התחילה כאילו להגיד לי תבוא אתה אליי לחווה ואז ואז אני הייתי בא לשם בשבתות לפעמים א ולאט לאט גם זה התחיל כזה להתמסמס כי אני פתאום

פתאום הרגשתי שאולי אני לא כל כך רצוי שם שאולי היא לא רוצה שאני אבוא כאילו התחלתי להרגיש לא נעים כל כך שמה במקום. אה וזהו וכאילו ואז ואז כשאני כשאני התחלתי לקלוט את זה אז אמרתי רגע מה מה קורה פה כאילו את בקשר? את לא בקשר? ביחד לא ביחד איפה את? אה באותה תקופה גם שנינו במקביל א עוד היה יותר גם הפסיקה קצת עם אור החיים דתי. הפסיקה הרבה. הפסיקה הרבה. מה זה אומר? זה אומר לא שבת, כמובן שכבר לא כיסוי ראש. כיסוי ראש היה די ממש על ההתחלה וכינה. ממש זוכרת שכזה קצת כמו להבדיל אברהם עם הטרפים, אני מנבות ביד ופשוט כל דבר שאני יכולה לשמור אני שוברת. א אני לא זוכרת את עצמי כל כך מבחוץ, אבל א המשפחה שלי אומרים

שהייתי כנראה בלתי נסבלת. אה מאוד אבל הייתי כנראה מאוד בלשבור לשבור לשבור לשבור לשבור כן איך אתה חווה את התהליך שפתאום עוד היה עוברת מול העיניים שלך שהיא פתאום א עוזבת אותך או שבוחרת במשהו אחר בחיים אחרים אה גם בדעת אבל לא רק בדעת בכלל בזוגיות זה היה לי מאוד קשה היה לי מאוד קשה כאילו אני אני מעבר השני היינו רחוק חוקים אחד לשני מאוד. אה, חוויתי ממש א פגיעה, המון כאב, המון כעס, לא הייתי מסוגל להתרכז בשום דבר. היה תקופה מאוד מאוד קשה ממש. אז גם אני אני אז כאילו גם אני במקום שלי קצת כזה בעטתי בהכל וכשאתי על עצמי לעשות מה שבא לי ולהיות מה שאני רוצה. אה הה תקופה קשה. בכל התקופה הזאת אין לכם ילדים.

לא. אין. ואז מה שקורה זה שאנחנו מחליטים להתגרש אה זה לא החלטה בדיבורים אנחנו כבר מפרידים רכוש את המעט כסף שהיה לנו חולקים סוגרים את הבית אה ו אישה חכמה שזה היה ממש אה אני אני כותב אותך רגע חשוב להגיד ש שבמהלך התקופה הזאתי אנחנו אנחנו הלכנו לא מעט לטיפולים גם אה התנו הייתה לנו פסיכולוגית שהיינו הולכים אליה לאחר מכן הסתבר שזה לא היה רעיון כל כך מוצלח אבל גם גם אנחנו הלכנו לטיפולים זוגיים גם כאילו היינו היינו מאוד מאוד עשינו בשביל שזה אולי כן יצליח כן להציל את המצב כן למרר מה קורה ואז כן אה אז באמת אני יוצאת מהפסיכולוגית הוא מחכה לי בחוץ ואני אומרת לו שקיבלת לי החלטה סופית סופנית אני לא רוצה

יותר בקשר הזה ובהשגחה הפרטית זה יום חמיום אני יוצא יום חמישי למחורת יום שישי בבוקר הייתה לנו פגישה שנקבעה מראש אצל אישה ברמת הגולן ואנחנו בירושלים אז אם קיבלת אחרי אולי נבטל את הפגישה אין טעם לנסוע אבל אמרנו יאללה קבענו אז ניסע ואנחנו נוסעים לאותה אישה שעשתה איתנו חסד גדול והיא אומרת לי יודע תקשיבי ביחד היינו שם בגישה הזאת לא הייתי לבד היית זוכרת איפה חיכית לי אה והיא אומרת לי את ממש באופוריה את בווה וטוב לך וכיף לך ואת פורחת אל תקבלי החלטה כזאת גורלית מהמקום הזה בואי תעזבי אל תחזרי אליו אל תחזרי אליו אבל תני תני קצת זמן תני קצת זמן שנייה לבד ותקבלי החלטה ממקום אחר וממש בצר עמוק אני עוזבת את

החווה, אני מקבלת את ההחלטה שלה ואנחנו עוברים לקיבוץ בצפון. אני עוברת לקיבוץ בצפון. וואו, זה אומץ לעזוב משהו שהיה לך כל כך טוב בו. אבל אני אני הבנתי שהיא צודקת שאני לא עכשיו במקום ש אני באמת באופוריה. באמת הייתי באופוריה. היה לי שם ממש טוב. הרכבת דערה למקום לא טוב. כאילו כולנו הרגשנו את זה והיא הבינה שהיא צריכה לעשות לעשות רגע שינוי להבין כאילו מה אנחנו עושים במקום יותר יותר א ניטרלי כן כי החיים לא משכו לנצח בחבר כן כן בפשטות כן ואני באמת אומרת לדירה בקיבוץ בצפון א מראטת אותה מחדש וזהו וכאילו אני לבד עכשיו מוצאת עבודה אה מתחילה חיים חדשים וההחלטה המקורית הייתה שאחרי שלושה חודשים א לדבר בפועל

אחרי שבועיים נתנאל מתקשר אליי לא דיברנו לא אני בקשר מתקשר אליי ואומר אני יודע תקשיבי דיברנו על שלושה חודשים אבל אני לא לא רוצה אם את אומרת לי כן אני באה עכשיו אני מגיע אלייך עכשיו אם לא שבא אנחנו נפגשים ברמנות אני לא לא יכולה להחזיק את הסיפור הזה יותר. ואני אומרת לו או רגע שנייה אני דיברנו שלושה חודשים תן לי רגע לחשוב רגע ואני פשוט א זה לילה כזה שאני לא אשכח אותו בכל הנראה אה כל הלילה אני פשוט יושבת פשוט בוכה פשוט בוכה אז לא הייתי שומרת מצוות אבל פשוט מתפללת פשוט בוכה ומתפללת כל הלילה ממש יושבת ובוכה ואני לא בחיינית ופשוט בבוקר אני שלחת להודעה בוא זה היום שישי גשום חורפי הוא פשוט מגיע וזהו

ולמה עוד פעם זה לא רציונלי אני לא אני לא בקשר איתו אני לא אין לנו מערכת יחס עם אוהבת כרגע זו הייתה נקודת בחירה לא של בחירה אלא של אה שלא שלא שלא שלא נפסיד את מה שיכול אולי להיות כאילו מתוך מתוך פחד להפסיד אולי אני אני לא יודעת אם זה פחד להפסיד כי כרגע טוב לי מה אני לא מרגישה מפסדת אבל זה מה שאני הרגשתי אבל יותר כמו אה את לא יכולה ללכת את פשוט לא יכולה זה לא נכון את לא יכולה ולא לא ממקום של היגיון פשוט מאיזשהיא ידיעה יותר גבוהה מה קרה מלכה להתקשר אחרי שבועיים ולא לחוק עוד שלושה חודשים כמו שקבעת אתה מראש? מה שגרם לי א לעשות את זה זה שפשוט לא יכולתי לשת את ה את המצב של המתנה הזה של כאילו אני

כאילו יושב ומחכה לגברת שיום לך תגיד אם היא רוצה אותי או לא. את רוצה אותי כאילו אם את רוצה אותי אז אז אז זה גם אמרו להיות כאן ועכשיו א ואני לא אמור לחכות שלושה חודשים. פשוט לא יכולתי לשת את ההמתנה הזאתי אז אז כאילו חתכתי זה או כן או לא עכשיו ומה קורה שם א מה שקורה שם זה ש אני מגיעה היה יום חורפי כזה זה היה נורא כזה אמוציונלי כל ה כל ה כל המהלך הזה ובעצם באותו ערב שישי היא הוזמנה לזוג לזה זוג שגרים שם בכיבוץ שהיא לא מכירה, שהיא הכירה שמה והיא מציאה לי להצטרף אליה ואני אני באותה תקופה הייתי נורא נורא ביישן ונורא חושש מ חושש מאנשים במיוחד במיוחד אנשים שאני לא מכיר ובאופן מפטיח אמרתי לי יאללה סבבה

אני אבוא איתך כאילו נראה ואז א הגענו אליהם אה והוא מה זה חגג בסעודה וכאילו פתח נהנה וכיף לו אני יושבת שם מה אני עושה פה וכאילו נפתח לנו שם ממש א קשר איתם א אני איתו ממש אחרי זה אחרי זה כל התקופה הזאתי היינו היינו ככה כאילו צמודים בהשגחה פרטית עושים מלא דברים ביחד כל היום והוא עזר לי סידר לי עבודה וסידר לי זה ועזר לי עזר לי עם אוטו כל מיני כאילו היה תקופה תקופה מיוחדת כזאתי אני כן אגיד שאת הייתה תקופה מורכבת. זאת לא הייתה תקופה רומנטית. זה היה תקופה שעבדנו על מנת לטוס. א עבדנו המון שנינו. א ובמעט זמן שאנחנו כבר כן נפגשים זה דירת כיבוץ של איזה 35 מטר. כן. דירה בגודל של הסלון הזה משהו כזה. אנחנו

פשוט אה לא מסתדרים. ויש שמה גם לא פעם ולא פעמיים שאני פשוט קמה ונוסעת והולכת. אין שמה עדיין התיישבות. ממש לא. בין שלוש לארבע שנים אתם בעצם אפשר לומר אתם לא כל כך מסתדרים אבל אתם לא מפותחים אחד על השני אתם ממשיכים ביחדכ כן זה היה נועים פלא זה הייתה בעצם תקופה שבה א בעצם הסכמנו אחד לשני לחיות את ה את ה את השלב שבא היינו בחיים כאילו כל אחד כל אחד ב כאילו גרנו יחד אבל כל אחד היה בקטע שלו אני עבדתי אז בחקלאות חבר פה, חבר שם, מסתובב, כאילו נהנה כזה מהשלב הזה ועוד היה גם כן עבדה במה שהיא רוצה, היה לה את החברים שלה, כאילו זה היה מין כזה, כל אחד כזה בנפרד, אבל אנחנו חיים ביחד, אבל זה לא זוג, זה עדיין

לא זוגיות כן ואז בטיסה להודו היה שמה איזה מין איך הגעתם לטיסה להודו בעצם זה היה לכתחילה מהרגע הראשון שכבר אני דרכתי בקיבוץ ידעתי שאני רוצה לטוס לחול אני באה לפה עכשיו לעבוד תקופה לחסוך ולטוס וברגע שהוא הצטרף שבועיים אחר כך הוא פשוט הצטרף ללופ הזה ובעצם אודו זה היה סוג של ה כמו דדליין אין שמה משפחה אנחנו לא עובדים אנחנו רק אמורים לעשות כיף ביחד רק להנות ואם שם אנחנו לא נצליח פשוט לההנות אחד עם השני כשמבודדים את ההורים מבודדים את כל הגורמים שיכולים אולי להיות גורם מעקב ואנחנו באמת מגיעים להודו ועדיין מורכב ועדיין לא אנחנו אנחנו טובים יחד אנחנו באנו טוב יחד אנחנו ידענו להתנהל בצורה טובה אבל אה

זה עדיין לא אהבה זה עדיין לא זוגיות ובאמת מה שנתנאל סיפר על המפגש שקרה אחר כך אז בעצם היה גם בעוד זה לא עבד לנו אז מה אז אנחנו בוחרים או לא בוחרים אנחנו מוכנים להתמסר או לא מוכנים להתמסר וכשנתניה ציב את המראה הזאת זה היה מין את מסכימה להפסיק די אין יותר לברוח כבר ברחנו חזרנו זה לא עבד את מוכנה ולא יודעת הסכמתי מה קורה שם בהסכמה הזאת מה זה אומר להפסיק לברוח להפסיק לחפש לה זה אומר קודם כל מבחינה פנימית שהסימן שאלה האם הקשר הזה בכלל האם לא יודעת אין די לשאול את זה לא עכשיו על כל טריגר את קמה והולכת להורים מעכשיו את כאן זה שלך וזה הייתה החלטה טכנית לייצר אותה לשנים זה היה תהליך של שנים להתחיל

להרגיש בבית בבית אבל זה הייתה לקבל החלטה שאין יותר לנסות לחפש בחוץ אין אין יותר מילות זה כוח אין אני בורח והעבודה היא פהכן רק פה החיים לוקחים אותי רחוק אל מקומות שלא ידעתי אבל תמיד יודע שאתה איתי אתה לור היום כשאני כשאני מדברת על זה זה גורם לי לחייך כי היום אני פריקית של הקונספט הזה נישואים. אני בטוחה שזה הקונספט הכי מוצלח שיש בשביל ההתפתחות האישית שלי. אני לא מדברת על זה זוגיות. בשביל ההתפתחות האישית שלי אין דבר יותר חכם ממה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו שזה זוגיות. אבל אז לא הבנתי את זה. מתי את מתחילה להבין את זה? מתי מתחיל בעצם התהליך הזה שאת אומרת וואו הנה זו זוגיות הנה הגעתי לאהבה. הנה אני שם,

זה הבית שלי. א שאלה טובה, שאלה מעולה. אה, יש לי זיכרון, אני לא יודעת אם אם זה אם זה שמה, אבל יש לי זיכרון שאחרי כמה שנים אנחנו חוזרים לעודשוב כשליחים. א ואנחנו עוברים שמה תקופה לא קלה. ואני זוכרת את נתנלו. אנחנו יושבים יחד במרפסת ונתנל אומר לי משפט כזה הודעה אנחנו אף פעם לא הולכים אחורה אנחנו תמיד הולכים קדימה וזה מאוד נגע בי ה האמירה הזאת שלו והיום את מרגישה את הזוגיות הזאת שאז אמרת אני לא מרגישה עדיין זוגיות ועדיין לא את האבה עכשיו זה זה כן המקום הזה זה החיים שלי אמ זה זה ממש אין לי מילים זה לא סתם, אני באמת תקועה. זה פשוט הכל. אנחנו היום אה בגלל כל המסאות שעברנו, כל התהליכים שעברנו בדרך,

יש בזוגיות שלנו מצד אחד המון חופש. א חופש במובן הבריא, לא במובן הרע, חס ושלום. אנחנו כל אחד מאיתנו מתפתח וגדל ועדיין את ה את אותה בחירה שנעשתה מאוד מאוד צעירים וילדים ורוצים עדיין לחוות ולהתפתח זה עדיין עד היום אחרי כמעט 16 שנה יחד זה עדיין מאפשרים את החופש הזה אבל זה נעשה ממקום של אנחנו ממש יחד שם נתנין עכשיו רוצה ללכת עכשיו לאיזשהו טיול עם חברים לכמה ימים ברור רוצה ללמוד משהו אני רוצה ללכת יש שמה הכל מאוד מאוד מגיע ממקום של יחד א מאוד מאוד עמוק זה לא יש עדיין את ה את הספייס הזה להתפתח ולגדול זה לא סותר כאילו החיים שלנו מאוד מאוד מאפשרים אחד לשני לעבור כל אחד את מה שהוא רוצה את החלומות שלו

את ההתפתחות שלו את הרצונות שלו זה מאוד א נוכח בזוגיות שלנו כן אבל זה מאוד מיחד אה זה חישל אותנו האתגרים חישלו מקודם בדיוק דיברת על זה שהייתם שליחים בהודו וחזרתם אז מתי בעצם חזרת שוב ליהדות כי יצאת חזרת שלחים בעודו זה חבד כלומר עברתם פה מסאות מרובים אני א אני יכול בטח ה בעצם בעצם בטיול בטיול הראשון בהודו אז א באנו מאוד מאוד פתוחים אחד. מצד שני באנו גם אה א לא כזה שומרים תורה ומצוות ואז הגענו הגענו לבתי חבד ומבית חבד אחד למשניו אחד אחרי שני אני מאוד מאוד התחברתי וישבתי ולמדתי עם משליחים ו יוצאת כסלב כן היה היה שמה כל מיני אירועים לאט לאט הם משכו אותי משכו אותי משכו אותי ואני זרמתי ומאוד מאוד

התחברתי ממש ואז אה ואז אני חוזר לארץ ואני רוצה להמשיך בתהליך הזה ואני מצאתי חברותה פה חברותה שם אני לומד ומתחיל לטבול במקווה בחצר והיה לי שעה ארוך אז אז הסתפרתי והשרתי את הזקן בקיצור אני נכנס לזה מאוד חזק ממש ועוד היה אחרי אחרי שנה וחצי משהו כזה שאנחנו שאני בתוך התהליך הזה אה עוד היה כאילו מאוד מאוד מאוד מאוד חיבדה את זה אבל לקחה את זה ביז היא לא שינתה את עצמה בגללי א וזה הה היה מאוד מתוך כזה כבוד הדדי הייתה תקופה שכשהיינו הולכים יחד ברחוב זה היה כזה צטצוריאליסטי מישהו שנראה חסידי מישהי שנראת לא בלי כיסוי ראש צניעות לא זה ואז מה שקורה זה שאנחנו נאלצים לעבור דירה אה ואנחנו רוצים לעבור לאיזשהו

יישוב ששמה יש א ועדת קליטה וצריך אה כללי צניעות. כללי צניעות. והם שואלים אותי מה? ואני מבינה שזה לא בשביל ההצגה, שזה כאילו השם שולח לי עכשיו הזדמנות לחזור לזה מחדש. וכך קורה. ואז אני חוזרת לו שזה כבר שבת, כשרות, הכל. לא רק כל ה כן, זה כאילו היה טריגר לעניין הזה. ואז עוד היה עוד ההח התחילה בעצמה ללכת לשיעורים והשיעורים האלה נתנו לה אש חזקה מאוד ואז היא עקפה אותי היא חייבת היא חייבת תמיד להיות ראשונה בספרינטים אז היא עקפה אותי ואז אני אחריה בקיצור היה אבל נכנסנו לזה ואז נהינו חבד ניקים עד הסוף ובאיזה שלב הילדים מגיעים בשלב הזה אהשלב הזה ממש בשלב הזה וואו כן אנחנו אחרי כמה זמן שאתם נשואים ח שש

אה שש שנים כן ויש לנו שני נסיכים ברוך השם שניור ודוד חי א ברוך השם ברוך השם ממש קודש קודשים אתם יודעים איך שאתם נראים כרגע אתם מאוד מאוד קשובים אחד לשני מאוד יש ביניכם באמת מערכת יחסים מדהימה מרחוק אני אומרת את זה מפה בת מהזווית שלי אני רואה משהו קסום ביניכם בסדר אולי אני חוזרת אפילו באותו מבט ראשוני שידעתם שאתם אחד של השנייה אז רואים את זה לאורך כל הדרך שאני שומעת את זה מבחוץ לסיפור שלכם ובאיזשהו מקום עברתם פה תהליך מאוד עמוק מאוד שורשי אתם עדיין כל אחד בדרך כביכול נותנים את את הספייס אחד לשני אבל אתם מאוד ביחד ושומרים על היחד הזה ורואים שעכשיו יש ביניכם משהו מאוד מאוד חזק אבל אתם מספרים על

משהו שהוא לא היה כל כך חזק זאת אומרת אפילו הפוך מחזק המון רצון להתגרש או לא מסתדרים ביחד ועכשיו אתם מדברים על זוג שהכי מסתדר ביחד מה קרה שם איזה טריגר היה שמה היה שם אולי איזה משפט או תובנה או או חוויה מסוימת שעברתם שפתאום דברים התחילו להשתנות הייתי עושה הפרדה ש את התנועה הזאתי שמאפשרת את ה את החופש לעשות ולהתפתח עדיין בנפרדות ממרכאות חושבת שזה שזה קשור למסע שעברנו ולמי שאנחנו שגם יכולנו אולי בסיפור אחר גם להיות היום יותר אנשים מיושבים אבל אנחנו באמת אנשים שבתנועה אולי בעקבות המסע אבל זה מרגיש לי שזה עניין בפני עצמו אני חושבת שמה שהבנו אה באותה החלטה אה אז שנשארים יחד זה לקח קצת זמן אבל נראה

לי אחת ההבנות הכי משמעותיות מעניין מה מה אתה תרגיש כלפי זה זה שבמהות כשאנחנו היינו תחת החופה גם הקדוש ברוך הוא היה שמה בחתם על זה אז אם עכשיו נתנל א מתרגר אותי ואם עכשיו נתנל מביא בפני איזשהו אתגר או איזשהו קושי זה נורא נורא מדויק לי לי כהודיה ואז כשאני עכשיו חווה איזשהו משבר או איזשהו עניין אני ישר מבינה מה זה ישר א לא ישר זה פשוט לוקח יום זמן שתלמדי זה לא הוא לא נגדך אין פה אין פה אנחנו כבר לא אחד נגד השני זה הקדוש ברוך הוא לא סתם זימן את המשפחות המאוד שונות שלנו ואת האישיות המאוד שונה שלנו אנחנו ממש פה אחד עבור השני לגדילה האישית אחת של השני ופתאום הדברים שהוא מביא או שאני מביאה הם כל כך

מדויקים אז יכול להיות מצב שנגיד אה יהיה לנו איזשהו ויכוח על איזשהו עניין איזשהו טריגר אז ברגע הראשון אני ארצה להביא את מה ש את הטבעי שלי את מה שלמדתי בבית את מה שאני יודעת המוכר לי והוא יביא משהו אחר לגמרי אבל תעצרי רגע אולי הוא מביא לך איזשהו לימוד איזה משהו להתפתחות שלך ואז אוטומטית זה משנה זה משנה לי כאילו זה רגע הוא מלמד אותי משהו אז ואני אוכלה לפרוט את זה להמון דוגמאות בחיים שלנו ממש מי איך אני סוחטת את הסמרטות איך אני מתכננת את היום היום שלי עם הצ'קליסט כל מיני דברים שזה פשוט שלא שכאילו שנתניאל פשוט לימד אותי והסכמתי ללמוד ולהפך נתניאל גם הסכים ללמוד א והיום אנחנו מרגישים הרבה יותר בנוח

במרחבים אחד של השני במרחבים לא רק טכניים גם המרחבים האישיים אחד של השני אתה מתחבר לזה אני מתחבר לזה מאוד כן אני כאילו מחפש איזשהו אירוע שהיה או משהו תקופה ש שיצרה יצרה שינוי אני אני יודעת את האירוע שזה קרה לפחות אצלי מה גרנו בכמה חודשים אחרי אותה בחירה ויש לנו ויכוח על כסף ובתקופה הזאת נתנה לחרוץ והוא כזה עובד עוד עדיין מאוד מאוד חרוץ והוא עובד והוא קם כל יום ב4 וטובל ומיק וואו ומשהו כזה מאוד מאוד מעשי ואני עוד בחיפושים שלי עוד ממש כזה לא יודעת איפה אני הולכת ומה אני עובדת ומה אני עושה ואני עוד לגמרי בסרטים שלי ואיזה ערב אנחנו מתווכחים על כסף, על איך צריך להתנהל, לא זוכרת על מה זה היה. ואני

זוכרת שאני פתאום עוצרת את ה את ההתווכחות ואני אומרת מה אני מתווכחת? כאילו בסדר גמור, מה שאתה אומר, נעשה את זה. אה הולכת איתך כאילו אני זוכרת שהתובנה הזאת כבר נמצאת שם. אני ואני ברגע נתון זורמת, אנחנו הולכים לישון ול זכרתי את האירוע הזה. ואז אנחנו קמים בבוקר ואני קולת שעש 7: והוא ישן. זה היה ממש באותו בוקר אומרת מה איך הוא לא קום בארבע עכשיו זה כאילו אירוע קטן אבל פתאום הרגשתי איך אני הלכתי לקראתו ואיך פתאום משהו בקלילות שאני החזקתי ובזרימה שאני החזקתי פתאום הוא כזה הרשה לעצמו לישון עוד שלוש שעות בבוקר ממש הרגשתי את הדדיות שקרתה שם זה טוב שהוא קם ב4 כן אבל כאילו משהו בתנועה שאני החזקתי שהייתה

הרבה יותר קלילה והרבה יותר זורמת פתאום משהו בנוקשות כשלו קצת אה זה היה כל כך בשמחה שזה היה מאוד בולט. זהו נושט היה לימוד גדול. כן. אני חושב שעבורי אני לא זוכר אירוע אירוע משמעותי כי באמת עברנו הרבה תחנות וכל תחנה היה לה את מה שהיה בתחנה הזאתי והייתה מאוד משמעותית ובאמת עברנו דברים מאוד מאוד חזקים ועברנו אותם ביחד. ואני חושב ש שאותה אותה בחירה שהייתה אז היא בעצם היא בעצם יצרה אצלי איזשהיא מחויבות לעבור כל לעבור כל משבר שהוא כאילו מין מין כזה אמונה שאם כמו שאדם אמרה אם אם עמדנו תחת החופה אז אז אז הנשואים האלה יכולים יכולים להצליח ויכולים גם להיות טובים ואוהבים ומחוברים ו ובאמת במהלך השנים למדנו

לנהל את הקונפליקטים, למדנו לנהל את הרגשות שלנו, למדנו איך איך לעבוד יחד עם הקשיים, עם הריבים, עם המתחים, עם הפגיעה, עם הפגיעה, עם הכעס, כאילו ואנחנו עדיין לומדים את זה. זה משהו שאנחנו כל הזמן עוסקים בו. ואם אנחנו לא מצליחים לבד אנחנו הולכים ומתייעצים, הולכים ולומדים, הולכים ועוברים תהליכים עם עצמנו כדי שזה מוצלח וטוב. ממש. מה המשפט או איזשהיא תובנה שהכי חשוב לכם להעביר למי ששומר אותנו עכשיו? בעקבות מה שאמרתם, בעקבות ההתמודדות, בעקבות הניסיונות, בעקבות הדרך? א אני אתחיל. יאללה. א אם אם אפשר להגיד את זה במשפט זה שכולנו באנו לעולם לעבור מסע. הנשמה שלנו בעולם הזה עוברת עוברת מסע ובמסע הזה היא

עוברת היא עוברת הרבה אתגרים שהיא צריכה לצלוח אותם והזוגיות זה ה זה אולי החלק כמעט כמעט הכי הכי חשוב בתוך התהליך הזה ושהוא הכי מפגיש והוא הכי מהמת וזה האתגר הכי גדול שהוא הכי גם מגדיל כאילו מגדיל ומעצים את ה את העבודה של של ה של הנשמה בעולם עולם הזה וואם אנחנו רואים את החיים דרך דרך המשקפיים האלה אז אז כל אתגר שיש הוא פשוט כאילו חלק מהדרך וקדימה מצטערים על האתגר הבא כאילו מרגיש לי שאין לי מה להוסיף זה פשוט א פשוט אמת לאמיתה אבל את חייבת להוסיף משהו אמ אולי אני אוסיף ש היום אני חושבת שזוגיות זה סיט אף מיינ זה לא זה לא אומר שצריך אפשר עדיין להרגיש צעירים להרגיש מתחדשים להרגיש גם בעצמאות אה לא

לוותר על חלומות אנחנו עוברים שנים ביחד ועדיין אפשר א לשנות עבודה ללמוד איזשהו תחביב לעבור דירה לעבור דירה אה לעשות דברים ש שהם רצון אישי א זה עדיין זה עדיין חלק מתוך חיים של זוגיות. ולהפך כשיש זוגיות טובה אז לגמרי יש ברכת הדרך ויש מישהו שמחזיק את זה עבורי. אני עכשיו לומדת אז הוא עובד יותר. להפך הוא לומד, אני יותר עובדת, אנחנו יכולים לתמוך אחד בשנים בתהליכים האישיים שלנו. אה אז זה באמת היום זה מרגיש לי שזה הקונספט הכי גאוני שהקדוש ברוך הוא המציא לנו. דווקא מתוך המחויבות הזאת אנחנו היום מגלים המון חופש. אל הפוך על הפוך. משפט חזק כן וממש ממש לסיום איזה משפט אתם יכולים להגיד אחד לשנייה בעקבות

הדרך שעברתם וואו תודה שלארת תודה שלארת באמת ואתה הפרטנר הכי טוב לעבור את החיים האלה ביחד. אה ואני אגיד תודה שלא ויטרת עליי על הגדילה שלי. תקשיבו, זה ממש מהצד. אני הסתכלתי עליכם והיה חבל לי אפילו לשאול את השאלות כי כל הדינמיקה ביניכם היא קסומה. היא באמת קסומה והיא מפאימה. אני חושבת שכל כך הרבה זוגות יכולים ללמוד מכם כי אתם עברתם פה מסע מסע חיים ואתם עדיין עוברים מסע חיים ומצד אחד אתם לא מוותרים אחד על השני ומצד שני אתם גם לא מוותרים על החלומות אחד של השני זאת אומרת זה תהי את תהיה אתה הכל בסדר אבל אנחנו ביחד וזה מפעים וזה מדהים ותודה אני ממש מעריכה את זה שהגעתם לכאן שהנחתם את הלב שלכם ואת כל

המסע שעברתם פה בפנינו הוא יכול להיות מודל להרבה להרבה זוגות אחרים בעזרת השם בעזרת השם יתברך תודה תודה על הזכות תודה ממש נהננו כן הודיה ונתנל רכבת ערים מסע עליות וירידות שתיקות דמעות אבל יותר מהכל חיפוש אחר האמת לפני הכל אני חושבת שהזוג הזה לימד אותי שכדי לחיות נכון עם האדם שלצידי אני צריכה קודם כל לפגוש את עצמי בכנות בפשטות בשלום שתי לבבות שלומדים לרקוד יחד אבל כל אחד מהם לומד קודם כל להכיר את הקצב הפנימי שלו וכשצת מתבלבלים בקצב לא מוותרים, מקשיבים מחדש, נושמים ומנסים שוב. מה שלמדתי מהם שאהבה אמיתית היא לא מושלמת, אבל היא מחילה, שהמרחב הזוגי לא נבנה מלהיות תמיד צודקים, אבל מלהיות נכונים, אמים ומוכנים להסיר עוד שכבה. ‏M.