הרב זמיר כהן - עצה נפלאה למחשבות מטרידות

הגיע פעם אדם אחד לבעל שם טוב, אמר לו, "כבוד הרב, אני לא יודע מה לעשות עם המחשבות הלא טובות. חזרתי בתשובה, יש לי מחשבות מעבר, זכרונות, דמיונות, זה עולה לי בראש ואני כל פעם נאבק עם זה, נלחם, לא יודע מה לעשות. חייב עצה מהרב. אמר לו הבעל שם טוב, אתה רוצה עצה טובה? יש לי תלמיד קוראים לו המגיד ממזריץ'. הוא גר בעיירה מסוימת בשם מזריץ'. אמנם נסיעה לשם בעגלה זה עניין של יומיים אבל שווה לחטיסה. יצא מביתו של הרב, עלה לעגלה, נסע ישירות לשם, היה שווה לו לאחר טלטולי דרך מרובים. הגיע לאותה עיירה ב-12 בלילה. לא ידע אני אלך לאכסניה, אני אלך לרב. אולי הוא כבר ישן. אמר אני אלך. אם יש אור דולק אני אנסה אם לא נלך

לאכסניה מחר אני אלך אליו התקרב שומע שומע קולות לא רק שהאור דולק מהחלון שומע קולות שפיסאות זזים זאת אומרת שהרב ער בבית דפק בדלת אין קול ואין עונה הגביר את הקצב אמר אולי בגלל שהוא זקן הוא לא שומע טוב נקש יותר בחוזקה שום דבר. הוא שומע שהרים בפנים. לא יכול להיות שלא שומעים. דופק, ממתין חמש דקות, שוב דופק. בסוף ראה שלא פותחים, מבין שהוא לא רוצה לפתוח לו. אמר אולי זה לא יפה שאני בא בשעה כזו. הלך לאכסניה, בא למחורת 10 בבוקר, הגיע לביתו של הרב, דפק בדלת, מיד פתחו לו, נכנס והוא אומר, "סליחה כבוד הרב שאתמול הגעתי, דפקתי בלילה אבל חשבתי שעם הרב ארז אפשר להיכנס. אני הגעתי לפה כי יש לי שאלה גדולה. רציתי

לשאול את הרב." אמר לו הרב, "זה בסדר גמור שאתמול דפקת, אבל אתה יודע למה לא פתחתי לך? רציתי שתדע שאני בעל הבית על הבית הזה ואני קובע מי יכנס לבית. אתה בא לבית על המחשבות שלך, אתה קובע מי יכנס. ואם אתה לא רוצה אז לא יכנסו. עכשיו לך לשלום. שלח אותו משם לחיים טובים ולשלום. בכל זאת יש עצה לעניין הזה. אדם שמרגיש שמחשבות מטרידות אותו, במקום שיכנס למאבק ולמלחמה עם המחשבות שעולות לו בראש, יסיח דעתו מאותה מחשבה. כי אם עולה מחשבה או תמונה או מראה עם זיכרון לא טוב בראש ועושים מזה עניין, מתחיל להילחם עם עצמו, איך זה קורה לי, מה זה לא בסדר? עצם המאבק הזה מעצים את המחשבה הזו, נותן כוח יותר לדמות הזו שעולה

שוב ושוב. אבל אם מסיח דעתו מיד לדבר אחר, כמו שאמר הרב, אני לא רוצה שזה יכנס לי לראש, בכל זאת זה עולה. אני חושב על משהו אחר. יש כלל גדול שהמוח לא יכול לחשוב באותה שעה על שני דברים במקביל. באותה שנייה המוח לא יכול לחשוב על שני דברים. המקסימום הוא יכול ללכת ברצו ושוב, עובר מנושא לנושא במהירות עצומה. אבל לחשוב באותה שנייה על שני דברים המוח לא יכול. אז ממילא אם האדם אומר לעצמו כך כשעולה לו מחשבה לא טובה אומר אני עכשיו לא רוצה לדון על זה אני עכשיו רוצה לדון אם הוא יודע דברי תורה רוצה לדון בדברי תורה שבאמת זה אתגר בשבילו ומעסיק אותו ומסרן אותו יכנס לאיזה שאלה בהלכה קושיה מהלכים ישנן אם הוא לא ברחי

לא בדרגה הזאת אפילו יגיד לעצמו אני רוצה לחזור על לוח הכפל לחזור לימים של הבית ספר כמה זה 7 * 9 כמה זה 15 * שנה יתחיל במוח לעשות כל מיני מחשבות אז נכון שבשנייה הראשונה בדקות הראשונות אפילו זה יכול ללכת ברצו ושוב כלומר הוא עובר לכאן ושוב חוזר אבל אומר לו אני לא רוצה לחשוב עכשיו מעניין אותי יותר מעניין אותי כמה זה כך וכך כפול כך וכך עד שלאט לאט כמו בפסי רכבת המחשבה עוברת לנושא השני ומשם ממשיך הלאה להתעניין בדברים אחרים אבל לא יתן לעצמו בשום אופן שחלילה מחשבות לא טובות יטרידו אותו וילחיצו אותו כי המחשבה מתחילה לעורר דמיונות אחר כך חס ושלום האדם עלול להיקשל בדברים שהוא לא רוצה להיקשל בהם אבל

כשמראש שומר על המחשבות יודע אני בעל הבית על המוח שלי אני קובע מי יכנס מי לא יכנס ואם אני רוצה שזה לא יכנס אז לא יכנס ככה אדם זוכה להגיע למוח נקי וככל שמכניס יותר תורה לראש כך המחשבות הלא טובות מתנקות ומסתלקות עד שהמוח נעשה זך ונקי וטהור וקדוש. ני