הרב זמיר כהן - לשייף את המפתח (כתוביות)

מצוי ששומעים אנשים שמתלוננים על קושי בשלום בית, על קושי להתחזק, קושי להשתנות. והאדם הזה מתלונן על כל העולם, הוא רוצה שכל העולם שסביבו ישתנה כדי שלא יהיו לו ניסיונות. אבל הוא לא שם לב ששינוי קל אצלו יכול לפתור לו הרבה בעיות. ה"אור יהל" כתב משל: אדם רעב לא אכל כמה ימים, והנה חברו מצלצל אליו ואומר לו: שמעתי שאתה נמצא במקום שאין מזון. יש לי חנות שם, והחנות הזו מלאה אוכל, אבל אתה צריך מפתח. תארגן מפתח ותנסה להיכנס. הלך לאותה חנות, הוא רואה באמת זכוכית חסומה ככה, אומנם שקופה אבל אי אפשר לשבור אותה. ומעבר לזכוכית הוא רואה כל מעדני עולם. הכול ערוך ומוכן, רק תיכנס ותאכל. אמר לעצמו: יש לי אוסף של

מפתחות, נביא, אולי אחד מהם יצליח. בא, מנסה, מעביר, עובר ממפתח למפתח, שום מפתח לא פתח. מאוד רעב. סיים את הסיבוב, התחיל שוב חזרה, על אותם מפתחות חוזר עוד פעם. מסיים, חוזר שוב, בלי סוף. עבר שם אדם חכם, אמר לו: הרי ניסית, ראית שזה לא הולך, תיקח פצירה, תשייף, תלטש ואז תוכל להתאים מפתח שיפתח לך את הדלת. עם המפתחות הקיימים ראית שזה לא הולך, ברגע שתשייף, אתה תגלה שהכול נפתח ואתה תקבל את כל מעדני עולם שנמצאים שם. שייפת, נפתח, נכנסת, יש לך את הכול. כך הוא אומר: האדם צריך לשייף מעצמו, כשהוא רואה שהוא לא מסתדר עם אשתו בשלום בית, רב הרבה עם העולם, יש לו תמיד תלונות וטענות שכולם לא בסדר, מבחינתו רק הוא 100

אחוז. רוצה להתחזק במשהו, מאשים את היצר הרע, מאשים את העולם, מאשים את כל המסביב למה הוא נופל באותו חטא. ברגע שהוא ישייף מעצמו, יגלה נכונות לתקן. יש לו הרי מידות טובות, יש לו גם דברים טובים, רק בעניין הזה יש את הבליטה הקטנה הזו שהיא זו שמפילה אותו. הרי בכל תכונה יש גם דבר טוב. אדם שיש בו דחף לקנאה הוא לא צריך למחוק את הקנאה לגמרי, אלא לנתב אותה ל: במקום לקנא ברכב וברכוש שיש לאדם אחר. אז הוא משייף פה, מסדר לשם, מתאים את זה למנעול, אז הכול נפתח, רואה שבעזרת השם מצליח לעלות על דרך המלך.