"מההדף של היריות עפתי כמה מטרים": מלכה וסרמן על הרגע המכונן בחייה

רכב מגיע לכיווני אנחנו נשכבים על הרצפה אני עוד מזווית העין רואה אותו יוצא מהרכב ושומעת ככה את היריות אז היינו בתקופה האינטנסיבית של החיים כזאת של זוג צעיר ארבעה ילדים קטנים אני עובדת כמורה בכמה מקומות כזה כותבת תוכניות לימודים במקביל מעבירה השתלמויות ב בערב א מתנדבת ב בוועדות ככה באישור עוד הייתי אפילו רכזת קהילה בתקופה הזאת א אני זכרת שאמרתי לחברה שלי שאני זה ברור לי שהרצף הזה לא לא יכול להימשך אני רק מקווה שהוא יעצר בטוב היינו באיזה בוקר שגרתי של ללכת לרופא בעלי מוריד אותי בתחנת אוטובוס שמשם אני מתכננת להמשיך לעבודה והוא חוזר לשגרת יומו ביישוב שגר בשומרון אני עוד זוכרת את עצמי עומדת בתחנה

וככה מריצה את השיעור שאני הולכת להעביר ברגע ככה רכב מגיע לכיווני לכיווננו הייתי עם עוד כמה בחורים בתחנה א אנחנו נשכבים על הרצפה אני עוד מזווית העין רואה אותו יוצא מהרכב ושומעת ככה את היריות ואני נעמדת ומהדר של היריות אני עפה עוד כמה מטרים א אז נפצעתי ביד נפצעתי בגב זה בעיקר מהנפילות הנפילה החזיתית אחורה א בגב זה זזו חוליות ביד ככה בכל מערכת העצבים א והייתי בהריון בחודש הרביעי וככה זה היה אירוע בפני עצמו של שאין תנועות ואז ככה כל הזמן דאגה אבל היה דופק לאורך כל ההריון ברוך השם ואז אנחנו מתחילים ככה מסע שהחיים ככה מתחלקים לפני לפני היום הזה ואחרי היום הזה וכאן מתחילה תקופה חדשה תקופה של הבנה של

הפנמה אני מסתובבת בבית ככה נשענת על הקיר כדי לעמוד עם יד שלא ממש מתפקדת היד יד ימין שהיא הפעילה שלי אני משתמשת הרבה ביד שמאל או יד ימין שיד שמאל שעוזרת ליד ימין לעבוד אני ככה כותבת תוך כדי במהלך התקופה הזאתי כותבת בפלאפון כי אפילו עיפרון לא יכלתי להחזיק ביד מציירת ביד שמאל א חוברת שיצאה אחר כך בהודיה תקופה כזאת שאני ממש מרגישה שהשם ככה הכניס אותי לאיזה קורס מזורז שהתחיל בפיגוע והמשיך בכל התקופה הזאת עד לידה והשיקום שאחרי זה שזה ככה תקופה מכוננת וומה שלמדתי אני ככה הפסוק שליוה אותי כל הזמן זה היה להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות לילות כפשוטו לילות שאתה לא ישן כי כי אתה חוזר לרגע הזה ולילות כזה

רגע חשוך כזה בחיים רגעים חשוכים ושמה לדבר אמונה זה היה ככה העניין אצלי מי שמכיר אותי מהעבר יכול לחשוב שאני אותו בן אדם א כי אני חזרתי לעשות אבל אני עושה ממקום אחר לגמרי אם רגילים ככה לשמוע על אנשים שעברו משהו ואז הם תעוררו והחליטו שהם מנצלים כל רגע אז לי זה דווקא אמר תחי תנצלי את תשעי ברגע באמת הלימוד שלי מעבר תמאה והתרגול שאני עושה ככה כל יום באמת לשאות ברגע זה זה מן זה תפילה כזו של ללמוד בדרכים קלות יותר זאת אומרת השם מזמן לנו הרבה הרבה לימודים לאורך החיים ואני אני משתדלת ללמוד מהמהם מכל לימוד קטן כדי לא להצטרך אחרי זה קורס מזורז ואני אני מרגישה שכשאני שואה ברגע שאני חוה אותו אז אני אני יכולה ללמוד אותו