"עפנו קדימה – ואז החלו הצרחות": קרן משה על האירוע ששינה את חייה

ואז אני ככה מתקשרת לחברים שלי ואני אומרת להם איפה אתם אז אנחנו בחניה אנחנו עכשיו באים מצאנו חניה אנחנו באים ואני ככה מסתכלת עוד פעם בבת אחרון רואה שוב את החברים שלי כזה מבסוטים וזה מסובבת חזרה את הראש פתאום אני שומעת חתיכת בום בום בום יודעת זה זה בום בום שבא אחר כך כמו עדב ואנחנו עוים כולנו כאילו קדימה ואני ישר כמה על הרגליים ואני רואה את אודי זה שבאתי איתו ככה מתחת לכל האריסות ואני מושכת אותו בשתי הידיים ואני קולטת שכאילו מיד קולטת שקרה פיגוע מאוד קשה שזה שקט כזה כולם ככה בשקט ואז מתחילות צרחות והי כאוס מטורף ובלאגן ועשן ואבק ואתה בכלל לא מבין איך יכול להיות הסצנה השתנתה לך בשניה וחצי קרן

משה חני נפשיץ איזה כיף לשבת זה כאילו החיבור הכי טבעי שיש אנחנו נפגשות הרבה מתראות הרבה נכון אה אז קרן טוב קודם כל אני רק אתן את הטייטל ואחר כך כזה נדבר ונספר על זה וזה אני אפילו לא יודעת איך איזה טייטל אתת לך את זמרת את יוצרת את ציירת נכון האמת שכל מה שקשור לאומנות את מאוד אומנותיתכ מבשלת את רואה מבשלת לא דיבר אליי סליחה אבל זה לא דיבר אלי זה גם אומנות תשמעי בפרט אם את עושה את זה ב10 דקות ומוציאה דברים שהם לא נתת לי אף פעם משהו לטעום זה צריך לקרות ובקרוב מאוד מאוד מהר אז אוקיי מבשלת סליחה שזלזלתי אה מלא מלא דברים נכון מלא דברים נכון בוא נתחיל מהתחלה טוב ספר כזה כדא רואים אותה אחי שהחרדית עם

תאה ושמלה ארוכה ומכוסה והכל אבל לא נולדת ככה לא אז איפה נולדת מתי כן אז נולדתי בירושלים בשכונת במבסרת ציון בעצם א למשפחה מסורתית אבל א הלך רוח חילוני א פחות או יותר ספרדית אז כן היה בבית יש הבדל זה נכון שאני מדברת הרבה עם בעלי תשובה אז מי שגדל משפחה ספרדית אז בעל עשה בעל הלך לבית כנסת האבא יש קידוש בבית זה שונה את לא לגמרי היית מנותקתכן לא לגמרי הייתי מנותקת לא היה קידוש אבל כן יום כיפור זה יום כיפור ווסוכות אז סוכות ופסח אז כאילו והמילה השם הייתה כאילו ברוך השם ברוך השם זאת אומרת איזה אמונה פשוטה כזאת שסובב אותי בורא לעולם משהו שמאוד ככה אה ליוה אותי ב במהות של הבית כן אה אבל לי היה איזה מין

תחושה כזאת ש שהוא הוא נוכח באופן א א ממשי כל הזמן הייתי מוצאת את עצמי ככה מדברת איתו מבקשת ממנו בקשות לכאורה סתמיות תעשה שירשו לי ללכת למסיבה תעשה ש לכאורה דברים כאלה שבאמת כאילו הייתי משתמשת בקרבה הזאתי באמת בשביל להשיג דברים שאני רוצה שהיו באמת שטוטיים שהתימו לסגנון חיים שגדלתי את גדלת בעצם התחנך בבית ספר חילוני במסת חברים חילו זאת אומרת כולם הסביבה שלך היא לגמרי לא דתיתכן לגמרי לא כבר שם היו כזה כישרונות של שירה ושל א כן כן א בכיתה ה המורה שלי שמעה אותי שרה ככה ממש במקרה הייתי ככה מזמרת לעצמי ואז היא ככה באה מאחורה שמעה אותי שרה כנראה כנראה שהיא צוטתה ולא שמתי לב והיא פשוט התקשרה להורים

שלי בערב ואמרה להם תקשיבו אני שמעתי אותרה זה משהו לא רגיל אתם חייבים לעשות עם זה משהו זה כאילו לא לא משהו רגיל. כן. ואז באמת הם ככה הרגישו שטוב והמורה אמרה וזה אז כנראה שבאמת זה ולקחו אותי לאקדמיה למוזיקה ל למקלת המקור זה המקלה סוגית של ארץ ישראל דאז אה ועשו לי בחינה וככה באתי ואני זוכרת את היום הזה היא כזה ישבה מכובדת כזאתי ו אמרה לי היא יוצה בכיתה ה צעירה וככה היא בחנה אותי התחלתי לשיר ואז היא סיימה והיא אמרה לא אמא שלי אוקיי את יכולה להשאיר אותה פה תבואו לקחת אותה בשעה 7 וככה זה התחיל. הייתי שנה שלמה שבעצם א זה הייתה שנה שאמא שלי גם הייתה בשנת שבתון כזה. אז אה אני חושבת כמעט כל יום הייתי

נמצאת שם ראשונת חמישי. היא הייתה פשוט באה לאסוף אותי מהבית ספר עם צלחת אוכל. אני זוכרת שהיתי אוכלת בדרך. מגיעה לשם מיד אחרי בית ספר. מגיעה או בשב ערב או ב10. אוי זה סיפור מתוק. את יודעת למה? כי כאילו אמא הייתה נורא שותפקנן לחלום הזה. יש כאלה ילדים מוכשרים ואתה אומר להורה ובסדר בוא שילמד עכשיו בכיתה ה שתלמד ופה את מתארת פה אמא שהולכת ומכינה לך אוכל ולוקחת אותך למקלה ו וואי זה מתוק עד היום היא מגיעה לכל כמעט כל ההופעה שלי כאילו אמא שלי זה תצחיקי את יודעת שגם אמא שלי מגיעה להופעות שלי כשאני בארץ עם ההרצאות ואת אמא שלי יכולה להגיע גם ל-30 מצגות שלי כנראה שאמא את עדיין כולנו ילדים שהתחפשו למבוגרים

ואמא אמא בחול שלהם בכל גיל אני רואה את זה על הילדים שלי גם אין ספק זה כאילו זה ממש ככה א זהו באמת הייתי שם ו זה קצת א זה היה לי קשה כי הייתי ילדה מאוד מאוד פעלתנית ומאוד א חברותית ו פתאום לא היה לי מק לא היה לי זמן לכלום הייתי ממש ככה סביב הדבר הזה וזה היה גם נורא כזה את יודעת רציני והיו עושים לנו המון המון ככה פיתוחי קול והכל היה צריך להיות ממש כאילו את יודעת ביידבוק ולא לזוז ולא זה והיו היו עוברים ככה עם היד לראות שאנחנו באמת מוציאים אוויר כשהיה תרגיל מסוים א שאנחנו לא משקרים כזה א ואימונים וכל מיני דברים ואז טקס עם הנשיא וזה וכאילו ממש 247 והרגשתי שאני לא יכולה זה כאילו לקח לי את השמחת

חיים ממש הרגשתי שאני כאילו ממש לקח לי את השמחת חיים אבל הייתי צעירה מאוד והיה לי מאוד קשה להביע את עצמי לבטא את עצמי ואני זוכרת שהיה א יום ערב יום העצמאות זאת אומרת אמרת יום השואה שיום הזיכרון שבעצם אכן בערב זה ערב יום העצמאות והגעתי לבית ספר ושיחקו שם החניים ו פגע לי כדור בראש איך יודעת כדור כן וזה היה כואב אבל לא משהו נורא אמ היום שאני חושבת על זה זה מצחיק אותי איך כאילו הגעתי דרך זה אבל כאילו היה לי איזה אינטואיציה ילדותית להגיע דרך המקום הזה דווקא ואז יכול להיות שממש כאילו שיחקתי את זה נורא נורא כאילו שממש נפגעתי והאחות באה ואמרה הקט אמרתי לה כן ואז לקחו אותי זה והתקשרו לי אמא שלי ולקחה

אותי לחדר מיון אמרו לה תקשיבי אם הקיע אז יכול להיות שזה זה אזו המוח וככה אנחנו יושבות בחדר מיון מחכות כאילו ל למישהו שיבדוק מה קורה איתי ואז ככה מתוך המקום ה מחוץ מה שנקרא לאזור הטבעי שלי אה ככה מצאתי את האומץ להגיד לה א שזה קשה אני לא יכולה שאני כבר לא רוצה יותר אה והיא מיד הבינה באמת היא אמר לזכותה שהיא באותו לא רואה גמר לי אין בעיה וא אז אמרתי למה כאילו למה למה חיכיתי כל כך הרבה יכלתי פשוט להגיד להיפצע מכדור כדי א וואו וזה באיזשהו מקום זה עשה לי טראומה כאילו זה היה איזה משהו כזה שגרם לי לא לרצות כאילו מוזיקה בכלל וואו כן כי אמרתי עזבוותי עזבו אותי זה לא בשבילי זה לא בשבילי זה פשוט לא

בשבילי ולא הסכמתי ללמוד ולא כלום כלום כלום זה לא שייך אליי בכלל הפסקת לשיר אה לא הפסקתי לשיר לא נפסיק לשיר אבל אה אבל כן היה לי איזה מין מקום כזה ש אני לא רוצה כל מה שקשור לפתח את זה מבחינתי היה נו נו רציני ממש מה שאתה אומר אה אממה בגלל שבאותה שנה התחלתי ללמוד פסנטר אז ההורים שלי רכשו פסנטר בבית והוא נשאר הוא היה אז ככה בשטות הערב אני אני בת זכונים מבן ארבע א וככה האחים שלי גדולים יחסית ממני מאוד הבחור הוא בן כאילו 13 שנה מעליי אז ככה כשאני התחלתי טיפה להתבגר הם כבר פחות או יותר כל אחד יתפזרו אז די הייתי בבית מאוד א כן מאוד גדול ומאוד כזה רחב ידיים והורים שהם ככה גם כן פלטנים ומאוד יש להם חיי

חברה מאוד ככה ענפים אה אז אז הייתי מוצא את עצמי הרבה לבד ואז הייתי כאילו כמו בורחת כזה לאפסנטר וואי משרבטת פה שם ככה כל פעם איזה גון כזה כן זה ניגון כזה או איזה מנסה למצוא את איזה שירום ככה ממש א ולאט לאט ראיתי שזה ככה הולך לי טוב וואי וזה התחלתי להלחין פשוט התחלתי להלכין שירים לעצמי בשקט מה על החיים שלך כזה כן כן כזה ממש א כל מיני קשקושים שהיו עולים לי בראש אה תמיד הייתי טובה בכתיבה זאת אומרת זה משהו שתמיד ידעתי להתנסח טוב והמורות לספרו תמיד עפו עליי זה כאילו היה טעבור אה לא כל לא כל שאר המורים אפשר להגיד את זה על כל שאר המורים אבל מורות לספרות זה תמיד היה כזה וואו קרן זה אז א אני זוכרת

שתמיד גם הייתי באה לאמא שלי עם כל מיני א א חיבורים שעשיתי בשיעור הבאה או בספרות וזה והיא הייתה פשוט מתחילה לבכות יואו אז היה לי תמיד היית יכולת כזה לכתוב ולחבר חרוזים וכל מיני דברים כאלה א וככה היה הגעתי לגיל 17 זה היה כאילו בשושו כזה יחסית ואז צבים של צבא מה עושים לאיפה תלכי אז אמרתי לא יודעת לא יודעת לא יודעת ואז אחי הבכור שהוא גיטריסט אגב א מאוד מוכשר שהרבה ככה היינו הוא היה מנגן ואני תישארה כזה ממש בכיף אמר לי מה זאת אומרת למה את לא נבחנת ללהקה צבאית אמרתי לו מה הקשר לא מי יקבל אותי להקת צבאית אני שום פרוטקציה משום צורה יודעת זה היה כמו טאבו כזה שמעת עד היום מדברים על זה שלקתה צבאית זה

למי שיש קשרים לא יודעת אם זה נכון או לא אבל א כן כן כן כן אוקיי אוקיי בסוף כן כן, בואי נגיד ש-30% שאין להם קשרים נכנסים להקה הצבעית וכל ה-70% זה בעצם כאלה שאתה מגלה אחר כך שהוא הדוד של הזה של ה כזה קיצור קשה להתקבל אליך קשה כן זה לא זה לא פשוט בכלל אה וזה מצחיק ש ממש גדלתי על הסרט הלהקה את ראית אותו פעם אז זהו זה היה סרט קלט שלא כאילו אני לא יודעת כמה פעמים ראיתי אותו למי שלא מכיר זה סרטלהקה צבאית וחזרות ללהיקה צבאית כל ההבוהי שם כן בדיוק אה ממש גדלתי על הסרט הזה ובתור ילדה דווקא היה לי חלום נורא נורא גדול להיות בלקתה צבעית. זאת אומרת זה משהו שאמרתי את זה לעצמי, אבל כאילו איפשהו עשיתי איזה

סטופ כזה ברגע שהחלטתי שאני לא נוגעת במקום הזה אז כאילו הצע שלו נורא הפטיע אותי כי מה הקשר? מה לא? הוא אמר לי, אין דבר כזה, את הולכת לנסות, אני לא מוכן לשמוע, את פשוט הולכת לנסות. והוא הלך ופעל ובדק איך עושים את זה באמת. וככה הגיש את ה את ה זה נקרא צג ג'. אמ ובאמת קראו לי למבחנים והוא דאג לחבר אותי מישהו שככה ילווה אותי. אה ועברתי. וואו. וואו. אה וזה היה מאוד מאוד מרגש. ששם בעצם התחלתי לחשוב שאולי אה שאולי יש לי איזשהו עתיד באמת במקום הזה דווקא של המוזיקה א ובכל התקופה הזאת באמת נכנס לי גם רוח של כתיבה ויצירה והתחלתי ממש להחין הרבה שירים אמ וככה הייתי כל המשפחה הייתה הייתה מתחייבת לבוא ולשמוע

את כל השירים שלי שפרות לכולם אבל פתאום את ברגע אחד חוזרת למוזיקה זאת אומרת פתאום מזה ש מילדה שלא מסכימה יותר זאת אומרת בלהקה צבאית ואת חייבת אן וואו כן כן א כן זה כאילו בבת אחת כזה גדל עליי אחד הדברים שכן ככה גרמו לי כאילו לחשוב עוד הפעם על הצורת חיים שאני חיה היה כשהייתי באמת בעצם נוכחת בתוך פיגוע א רצחני במייקסליס בתל אביב נסעתי עם חברים מהבית ספר וככה נסאתי קבוצה של אנשים שאני לא כל כך מכירה אותם זה היה חזרה אצלי בבית ואז הם יצאו ואמרו לי את באה איתנו ואמרתי לי לא לא נראה לי והם כבר הלכו יודעת שלוש קומות והם יורדים ואני אומרת לעצמי מה נסגר איתך מה תהיי יותר זה זרימי אמרתי לי את המקום הזה

מה זה מייק ספייס הוא ממש בתיילת בתל אביב הוא היה לטיילת שני זוכרת את הפיגוע הזה באיזשהיא צורה זה היה כןכ מאוד אה ואז אני פתאום אומרת לעצמי לכי לכי אז אני צועקת להם מהקומה השלישית רגע חכו שנייה שמה עליי קפוצ'ון לבן ופשוט יורדת ככה במדרגות ואני נוסעת איתם וחברים אחרים שאני כן מכירה אמורים להגיע גיע יותר מאוחר לפגוש אותנו שם ואני נכנסת מה זה פאב בר מסד זה פאב זה פאב כזה עם במה קטנה שבעצם הקטע שלו זה שעושים שם כמו ג'מים כאלה כן הופעות באים באים כל מיני נגנים וביחד מג'מג'מים זה לא איזה משהו א את יודעת ידוע מראש כזה כן כן כן ואז אני כזה נכנסת א אני באה להיכנס והשומר פותח לי את התיק והוא עצבני הוא

נורא עצבני הוא מסתכל עוד פעם ועוד פעם אני אומרת לציין נסגר עם הבן אדם ג בסדר בוא לקחת את התפקיד שלך רציני. כן. וכשאני מסתכלת הצידה אני אומרת לעצמי בוא'נה זה מקום לפיגוע כאילו מה זה מקום לפיגוע חבל על הזמן אבל איזה מחשבות כאלה שבועות אותך ואתה מתקדם הלאה אנחנו נכנסים אני נמצאת עם איזה בחור שאני לא מכירה אותו טוב אבל אני מכירה אבא שלו הרופא שיניים שלי שנים כבר אוקיי וככה היה לי אליו איזה חיבה דווקא בגלל שאבא שלו שנים ושנים הוא גם היה מדבר עליו עד שהכרתי אותו פתאום הכרנו ברימון אבל שנים הוא היה מדבר יש לי בן מוזיקאי ו ואני איתו הוא נמוך כזה חמוד ואנחנו נכנסים והוא אומר לי והיה מקום בכניסה ממש

ממש מקומות ריקים. הוא אומר לי, "בואי נשב פה." אמרתי לו, "עזוב, מה עכשיו נשב פה? בוא נלך ליד הבמה." לא היה מקום, אבל ישבנו לאנשים על ה על השולחן ממש, כאילו זה כמו שולחנות עץ כזה של קקל. ישבנו ממש נשאנו להם על השולחן בשביל להיות קרובים לבמה. ואני ככה מסתכלת סביבי ומצד אחד אני אומרת לעצמי וואו המוזיקה ואיזה יופי מוזיקאים וזה ואני רואה את כל החברים שלי כזה מהזה בחוץ כאילו כאלה שלומדים אותי ברימון וזה שותים כזה בירה את יודעת הכל כזה נראה כמו מתוך סרט ואני מתבוננת אני אדם נורא מתבונן מאוד מאוד כאילו הרבה דברים קוראים לי פה בראש כן א לא בהכרח יוצאים החוצה אבל באמת בראש ואני ככה מסתכלת על כל הסצנה

הזאתי ואני רואה מלצרית המלצרית ככה הייתה נורא יפה פנים יפות עם סך קצוץ והיא משכה את צומת הלב שלי והיא מסתובבת נורא בלחץ ואז היה איזה קטע שהיא נתקעה במלצרית אחרת וכשהיא נתקעה בה אז היא עשתה כזה ככה והמלצרית השנייה אמרה לה בסדר כאילו מה מה קרה והיא כזה יודעת ואני רואה את כל הסצנה הזאת מהצד היא כאילו היא נורא נלחצה כזה וזה היה לא לא רגיל היא ממש משכה את צומת ליבי זאת אומרת לא מידתי למה שקרה שם כן כן בנות יואו איזה איזה מוזר איזה איזה זה ממש מוזר. ואז אני ככה מתקשרת לחברים שלי ואני אומרת להם איפה אתם? אז אנחנו בחניה, אנחנו עכשיו באים מצאנו חניה, אנחנו באים. ואני ככה מסתכלת עוד פעם מבט אחרון, רואה

שוב את החברים שלי כזה מבסוטים וזה מסובבת חזרה את הראש, פתאום אני שומעת חתיכת בום בום בום. דד זה זה בום וום בום שבא אחר כך כמו עדב ואנחנו עפים כולנו כאילו קדימה ואני ישר כמה על הרגליים ואני רואה את אודי זה שבאתי איתו ככה מתחת לכל האריסות ואני מושכת אותו בשתי הידיים ואני קולטת שכאילו מיד קולטת שקרה פיגוע א מאוד קשה שזה שקט כזה כולם ככה בשקט ואז מתחילות צרחות ויעאוס מטורף ובלאגן ועשן ואבק ואתה בכלל לא מבין איך יכול להיות הסצנה השתנתה לך בשניה וחצי זה מחבל מתאבד או וואו זה היה בתקופה הזאת של המחבלים בת של המחבלים המתאבדים אה באמת אותו אותו א שומר שבכניסה א נהרג א ואותה מלצרית וכשאני קמה על

הרגליים אני משום מה מתחילה לדבר אנגלית אולי כי זה מייקספיס והכל שומע אווירה כזה של יודעת תיירים או לא יודעת בדיוק מה ואני לפני זה אני רק כל הזמן אומרת בלופ רק השם יודע שחשבתי על זה. רק אלוקים יודע שחשבתי על זה. רק לא כי יודע שחשבתי על זה שיהיה פיגוע כי כאילו היה לי את המחשבה הזאתי וואי זה מקום כאילו ממש טוב לפיגוע ואז אני מתחילה לדבר אנגלית ואני תופסת את המלצרית והיא בוכה ואני אומרת לה cry it's gonna be אוקי it's gonna be אוקי lן it's ג אוקי ואני אומרת לו בוא אתה בא איתי עכשיו אנחנו נכנסים למטבח שלא יהיה עוד פיצוץ וזה והוא הולך אחריי אחר כך אני רואה שהכל זה לא אין עוד פיגועה הייתה לי הרגשה

שהולך להיות עוד איזה מפוצם שני הרוגים או שיותר שלושה שלושה הרוגים וואי אה והרבה פצועים אה ואז אני אומרת לו תקשיב תקשיב תקשיב תקשיב לי טוב אתה עכשיו תן ליד אנחנו לוקחים את התיקים שלנו ואנחנו עפים החוצה אתה לא מסתכל ימינה אתה לא מסתכל שמאלה תיזהר אומר לי בסדר בסדר בסדר הייתי כמו איזה מפקדת אקה כזה ממש כאילו לא יודעתם מאיפה זה בא לי ובאמת ככה אנחנו יוצאים רואים מה שרואים כי אין ברירה א ויוצאים החוצה ואני ברוך השם על הרגליים 100% זאת אומרת לא קרה לי כלום אין פציעה בכלל כלום ממש כלום אבל אני עם קפוצ'ון לבן ואני לא תופסת שכולים מליד דם וחתיכות של ואני מסתובבת ככה וכולם בטוחים שאני כאילו פצועה וכל

שנייה מישהו תופס אותי ואומר לי את בסדר את את חייבת לשפוז את חייבת שיקרו אותך אני לא מבינה מה רוצים ממני בכלל אני בכלל לא בזה ואני חושבת ש א באיזשהו מקום היה לי א העובדה שהייתי נורא פעילה באותו זאת אומרת לא לא נתתי לדבר לקרות לי זאת אומרת פשוט החלטתי שאני עכשיו פה מתפקדת ויוצאת אז הטראומה לא נכנסה לי זאת אומרת אני לא הרגשתי שזה משהו ש וואי אני בטראומה עכשיו לא וואו אבל זה כן עשה לי הרבה חשיבה אני זוכרת שסביבה אותי כל הזמן זה היה כמו איזה בום כזה ואמרה לי תגידי את חיה טוב וואו הכיוון שאת הולכת הוא טוב את בטוחה שאת חיה טוב ומה התשובה שאת עונה לעצמך א והתשובה היא התשובה היא לא טוב לי לא חסר לי

משהו חסר לי משהו ואז יש את הפיצול אישיות הזה שפשוט קורה אני רוצה להצליח להתפרסם ואני רוצה לחסור בתשובה אבל אני לא יודעת מה לעשות כאילו איך אני איך אני משלבת בין שני הדברים האלה ואז אני א ככה מסיימת השנה ברימון מחליטה שבאמת אני יוצאת לקריירה מנסה לצאת לקריירה שלי באמת עם ה פונה ל חברות הקליטים דעז היה זה הייתה השיטה כן אה ובאמת ככה אומרים לי את מאוד מוכשרת וזה אבל יש לנו עומס נורא גדול תמשיכי להופיע ותראי עוד כן תמשיכי לשלוח לנו וגם אז אז העניין של יצירה המקורית היה זאת אומרת היה את האומנים הישנים של פעם היוצרים אומנים חדשים עוד לא זה עוד לא היה בטח לא נשים יוצרות זה היה ממש כזה איזה משהו כזה

מאוד א ש לוקחים מישהי ועושים ממנה כזה דיבה או שכאילו באמת זה לא היה זה פשוט לא היה אז זה כאילו היה מקום מאוד קשה להיכנס אליו ואני מנסה מפה מנסה משם וזה כמעט כן וכמעט וכל מיני דברים שאומרים לי וכן וזה אבל לא אבל דעת ואני מרגישה שזה לא מסתייה וואו אה באותה תקופה אה הייתי מטופפת בחתונות לפרנסתי. יואו וואו. א ממש כל יום במקום אחר בארץ. תקשיבי, את מטעופת מדהים. אני מאופנת שאני מסתכלת עליך מטופפת. זה כזה וואו. כן. זה ואני והטוף קניתי ג'מבה שעוד בצבא קניתי ג'מבה. יואו. א ואז תופפתי באמת בחתונות וככה מזה התפרנסתי ואמרתי לעצמי תקשיבי כאילו די אל תחכי לזה שאיזה מישהו יגלה אותך. תחצחי כסף ותפיקי בעצמך

את הדיסק. כאילו תשלמי למישהו שמפיק טוב, שאת רוצה ובוחרת ויאללה, את כאילו כמה את צריכה? 50 אלף שק? אז איך עושים את זה? אמרתי, טוב, תשמעי, את מטופפת עכשיו בחתונות, אולי תסי לארצות הברית? במקום להרוויח בדולרים, במקום להרוח בשקלים, תרוויחי בדולרים. במקום לעשות את זה כאן, תעשי את זה שם בקהילות יהודיות ויאללה, כמה? חצי שנה, שנה. אני זוכרת את המחשבה הנעיבית הזאתי, היא פשוט נכנסת לי לראש. חצי שנה, שנה גג, את מרוויחה את ה-10,000 דולר דעה, אז ממירה אותם לשקלים ויאללה, יש לך מה שאת צריכה. ואת נוסעת לארצות הברית? ואני נוסעת לארצות הברית, אני פשוט קונה כרטיס. וכמה שנים את שם? בסוף? ארבע שנים. אבל באמת

אמרתי לחברים שלי ווד בן זוג שהיה ו חבר'ה אני אני תכף באה שנייה אני נוסעת רגע יש לי מטרה ואני כבר חוזרת כאילו חכו לי. ואז אני מוצאת את עצמי מתחילה להיות מלצרית א במקום שהוא פתוח מחש בערב עד שלוש לפנות בוקר ובמקביל אני מנהלת מוסך מכוניות. אוקיי. ממש כזה טרנספורמציה ממש לגמרי. זה איזה משפחה תימנית מתוקה של מוני שגרים שם. א והאבא הקים את את המוסך הזה הרבה שנים לפני. הוא ככה ירד מהארץ וזה. והבן הוא אמריקאי לכל דבר. He is american he went to colג והכל אצלו כזה אמריקאי. והאבא הוא תימני של פעם. ההוא רק רוצה לעבוד בשיטה של כרטיסיות וזה רוצה את יודעת א לעבוד לפי מחשבים והכל זה. והם פשוט מאמצים סוג של

מאמצים אותי כאילו ממש נתנו לי כזה איזה מין בית ו ואנחנו פה כמו אח גדול ואבא כזה ממש וואו היו ממש טובים אליי ובעצם א א הייתי כמו מזכירה רפואית של מכוניות אמ וממש למדתי את הכל באנגלית את כל התוכנה ואיך זה מההתחלה ו ואני עובדת סביב השעון אני עובדת מלצרית עד שלוש לפני בבוקר וב-80 כבר בעצם מגיעה למוסך ולא אכפת לי אני שם בשביל לחס סוך כסף ואני כל ערב יושבת וסופרת את הג'ובות כמה כבר יש לי בשביל מה שנקרא להקשים את החלום אני נחושה כאילו מאוד מאוד להצליח אבל במקביל קורה שם משהו מאוד מעניין כי בוקלין היא מאוד יהודית נכון ואז אני רואה שם המון המון דמויות יהודיות מעניינות ואני מתחילה לשום מלא שאלות

ומגיעים כל מיני קליינטים למוסך וכל מיני רבנים ואני שואלת אותם כל מיני שאלות והם רואים שאני משתוקקת מתעניינת כן ווהם הם עונים לי והם ככה באים בדיבד במיוחד בשבילי כדי שיש פה פוטנציאל כדי לחזק כדי לזה בכל מיני המטלות של באתי לשים שמן או כל מיני דברים כאלה אני ממש מרגישה ש וואני אני מרגישה איזשהו צורך מאוד מאוד חזק א ללכת עם מגן דוד א זאת אומרת אני לא נראית יהודיה ואני רוצה שידעו שאני יהודיה א אז אני ממש ככה בהשתוקקות כזאתי מחפשת מגן דוד לשים עליי ויש לי איזה פתאום אה פסון כזה כאילו זה משהו שאני אני אני גאה בו אני ממש געה להיות יהודיה את חוזרת לארץ בלבוש אחר במראה אחר אני חוזרת לארץ ארבע שנים אחר

כך נשואה עם שני ילדים חרדית אוקיי איפה מצאת את אותו אחד שניסאת לו אמ אז זה היה מאוד מעניין כי באמת ככה נפגשנו באופן אקראי והוא אדם א מאוד מיוחד ומאוד מאוד עז. העזות שלו היא כזה לכל מקום בצור שלו וביכולת שלו להשיג דברים בדיבור שלו, בהסתכלות הלא שגרתית שלו. הוא יש לו זות הקדושה כזה והזוט גם ממש בכל א זה והוא אנחנו נפגשים בהקראי והוא פונה אליי בגם מנזות כזאת וזה מצד אחד כאילו מה אף פעם לא פנו אליי בצורה כזאת ומצד שני זה שווה אותי כאילו יש בו איזה משהו אחר ואז אנחנו יוצאים לשידוך הראשון והוא נראה חילוני לחלוטין זאת אומרת הוא ג'ינס חולצה צמודה כטומה קוצים נראה כאילו ממש בחור שבחיים וזה מנהריה אגב

אמ ואנחנו מתיישבים הוא שואל אותי אם אני רוצה לאכול אני אומרת לו לא אני רק אשתה והוא אומר לי לא אכפת לך שאני אוכל אני אומרת לו לא והוא מזמין לעצמו אוכל ואז משום מקום הבחור הזה הולך לקיור מוציא כיפה ידיים שם על הראש עושה נטילת ידיים אני מסתכלת עליו זה היה כמו הגלינג גלינג גליינג את מכירה את זה שיש בסרטים ואני אומרת לו מה אתה בקטע של דת הוא אומר לי כן אמרתי לו וואי גם אני וואו עכשיו מה זה גם אני זה אפילו לא זה לא קורה כלום ואז בעצם אנחנו מתחילים א איזשהו תהליך ואנחנו מוציאים את עצמנו מתחסקים ביחד וואו אה וזה קורה מאוד מהר א מצד אחד לפעמים בזוג זה גם יותר קלכן זה מצד אחד מאוד קשה כי אנחנו עוברים

תהליך ביחד והכרנו חילונים ואנחנו עוברים לאט לאט להיות כזה כאילו בעצם מתחזקים הכרנו ככה ועכשיו זה אחרת וכאילו יש המון המון קונפליקטים שםכן אבל אנחנו באמת 11 חודש אחר אחר כך מתחתנים בחתונה א באמת מופרדת ו גם מגיעה לו המשפחה ההורים שלי מגיעים האחים שלי אפילו לא הספיקו לא הצליחו ככה להוציא את זה אה באמת חתונת קורונה 80 איש א אבל שמחה מאוד ואנחנו באמת א א כשאני בעצם עוברת תהליך מאוד מאוד מהיר בהבנה שכש ביום שנכנסתי למדרשיה בעצם עד שהתחתנו הבנתי שאני מוותרת על המוזיקה זאת אומרת אני עשיתי עם עצמי החלטה שהדבר הזה לא שייך אליי יותר וכמו אז כשהחלטתי שאני זה טראומה בשבילי אז שוב שוב ברמה שאני לא מוכנה

לנגן בידה על הקטע של כל באישה ערבה ושבעצם את חוזרת בתשובה מבחינתך בעיניים שלך את לא יכולה כן גם וגם כאילו ברגע שמצאתי את הקדוש ברוך הוא והוא נכנס לי כמו איזה רוח וכאילו היה לי אוויר פתאום א פתאום היה לי מין הרגשה שכל מי שהייתי פעם הוא לא טוב אז אז אמרתי זה לא טוב זה טוב אוקיי זה הרבה פעמים טעות שעושים את יודעת לא רק בעלי תשובה אנשים שעושים איזשהי טרנספורמציה בחיים שלהם איזה סוויץ' אז אבל אסור לנו למחוק את העבר צריך לגייס אותו למקום הטוב שלנו עכשיו נכון נכון אבל באותו רגע אני מחליטה ממש החלטה שאני לא נוגעת בזה אותו ולא נוגעת פשוט לא נוגעת במוזיקה א ואנחנו מתחתנים ובאמת גם הופכים כזה להיות

משפחה מערחת של המון שנים ממש ככה כמו מיני בית חבד אצלי בבית במשך שנים כאילו ממש מערכים המון המון בעלות תשובה ובחורים וגם בארצות הברית וגם אחר כך בארץ והדבר הזה מלווה אותי כאילו ממש אנחנו 14 שנה ככה ו ואני צריכה להוציא את היצירה שלי עכשיו אז אני אני ניגשת לציור אפילו שלא חשבתי פעם שאני אעשה את זה אז את הנפש שלך את מוציאה על הדף ואני ממש מוציאה על הדף על ציור על הייתי מציירת על קלפים א ובשמן וככה זה המקום שלי לבטא זה מאוד התכתב לי גם אם ככה להקים משפחה אה מרובת ילדים מה שנקרא כן כמה ילדים יש לכם שבעה שבעה בלי עיין הרע אמ וזה ככה הולך איתי והמוזיקה באיזשהו שלב היא לפטה אותי כזה אבל את יודעת אני

אני ואני כמו אז שהייתי בורחת אז זה קורה שוב בורחת ויש לי את הפסנתר אז אני אז אני כותבת שירים ומלחינה וויש רגעים שאני אומרת לעצמי תקשיבי את את ממש טובה השירים שלך טובים זהישאר פה אבל אה אבל הולכת איתי איזשהיא הבטחה של הרבי מילובביץ' מהגרות קודש שביום שהייתי צריכה לעשות החלטה אם להתחתן או לא הוא ממש כתב לי א מכתב מאוד מדויק ומפורט שכל פסח אני מוצאת קוראת את זה מחדש ומחזירה שהקדוש ברוך הוא זיכה אותה לנצל כל כישרונותיה במקומות שנקראים על שמו מתנהלים ברוחו א וזה הולך איתי וואו ואז ככה 14 שנה ויום אחד אני יורדת לגינך 14 שנה מתחת לבית ואני פוגשת את רחלי ברגמן רחלי לי ברגמן מסתבר אנחנו מתוודות אחת

לשנייה מסתבר אחרי כמה פעמים שהיא פסנטרנית מכוננת ואני אומרת לה וואי גם אני מוזיקאית היא אומרת לי די איזה קטע אמרתי כן בואי נעשה איזה מופעדית מבית היא חרדית מבית זאת אומרת היא לא בעלה תשובה אוקיי חרדית מבית א מאוד ייחודית כזו ממש אה אני בינתיים כבר גרה בשכונת רמות הילדים שלי ממש בתוך בתוך הקישקי החרדי ממש החרדי לג ממש א ואנחנו מחליטות לעשות מופע אלול אצלה בבית מופסון וזה כאילו לחזור לגיל 15 וחזרות וזה ויוצאים על העיבודים ואני פתאום האור בעיניים חוזר לך בטח ואני משמיעה לה את השירים המקוריים שלי והיא עפה על זה וזה ואנחנו עושות מופע מדהים אני על הטוף מדי פעם על גיטרה היא על הפסנטר שתי קולות מי

מגיע אנשים מהשכונה מלא נשים ששכונה וחברות שלי וכל מיני כאלה ובאותו מופע וזה היה מופעם מוצלח מלא מרוב שהיה מקום היינו צריכים לפתוח את המרפסת ובאותו מופע מגיעה בקהל יאלל קיים הגיטריסטית אמ והיא באה שקהל ואנחנו מכירות מה התחום של הודייקה בכלל ואז אה אחרי כמה זמן ואז זה הה כל כך טוב אמרנו יאללה נעשה משהו יותר גדול אז אני פונה שם לרכזת תרבות במתנס ברוב הנה הפושרית שלך מתעוררת ואני אומרת לה תקשיבי יש לנו אנחנו הרכב מקורי אני זוכרת שיהיה לי רק צילום שגם צילמו את זה ככה את מכירה את זה ואז אני והרכזת כאילו שזה לא ידעתי אז לא הייתי תכנולוגית לא ידעתי להפוך את הצילום אני יושבת עם הרכזת רבות ושתינו

מסתכלות כן חה לסרטון כאילו זה מה שהיה לי להראות לה אבל כאילו עם כל הזה שלי אני באה ואני אמרתי לה תקשיבי זה משהו אחר זה מגניב זה זה ואמרת לי אוקיי יאללה קחו נתתי לכם במה בבקשה אין בעיה אבל אז אני אומרת לה רחל אי אפשר חייבים גיטריסטית מה אני לא יכולה להיות גם על הטוב גם על הגיטרה אנחנו מתחילות לחפש ואיאל בדיוק מתקשרת אליי על משהו שקשור למשהו אחר ואז היא אומרת לי איזה מופע מדהים היה מתי תעשו שוב אמרתי לה יאלי אנחנו ממש רוצות אבל מחפשות גיטריסטית אז היא אומרת אני גיטריסטית תראי איך פאזלים מתחברים מדהים ואז אנחנו נפגשות ומשהו קורה בפגישה הזאת שפשוט משלש אותנו. זה הופך להיות משולש שוטצלות אה שפורץ

החוצה באיזשהו חיבור כזה קליק כאילו מקליק מדהים. ואנחנו באמת מתחילות מאותו מופע שבמופע הזה באמת הרכז תרבות בוחרת לנו את השם בראשית כי כאילו לא הצלחנו להיסגר על שם ואז היא אמרה תנו לי תנו לי שמות רדתי מלא כן ואז אמרתי לה לא יודעת זה זה ובראשית ואז היא אמרה טוב ואז ראינו פרסום בראשית אמרנו אוקיי אנחנו בראשית וזה כאילו מתחיל ממקום מאוד לא יומרני ולא יודעת מי חשב בכלל אבל אולי זה הקסם של זה שלא תכדנתם להיות להקה תק טק טק והכל קורה בקסם כזה זה מתחיל כזה להתגלגל וחברות שזמ זמנות אותנו לסלון והכל בהתנדבות וזה אבל כולם כזה וואי וזה מדהימות ואנחנו מקבלות המון פידבקים וזה מתחיל להתגלגל ואז קורונה אנחנו

יושבות שנה וחצי בבית אבל ככה עדיין ממשיכות להיפגש אה ואחרי הקורונה מחליטות שאנחנו חייבות זהו כולם ישבו יותר מידי זמן בבית חייבות לעשות איזה משהו ואנחנו מרימות מופע באיזה מלון בוטיק הכי שיקי בארץ מלון פעמונים שם והוא כולו כזה מגניב בך כמו הבית שלך ו ואנחנו מתחברות עם רות בניא רות בנאי אשתו שלט ארבני שמסתבר שהיא חברה שלי אלה מכירו בסופר בהקשר של ביצים אורגניות ואנחנו מציעות לה אולי את רוצה להתארח והיא פשוט מגיעה בשיא המתיקות שלה ממש כזה בלי לרצות לעצמה כלום וואו אה ואנחנו אומרות טוב אם יבואו 60 נשים זה יהיה מגניב ומגיעות איזה 120 נשים למקום שממש יושבות על הרצפה זה טירוף מופע מטורף ולמופע הזה

אנחנו מחליטות לנסות להעביר רכזים או אנשים שיוכלו לההנות מהמופע הזה ובאמת לא יודעת מי יגיע אבל אנחנו מקבלות הצעה לעשות אחר כך אחד התרבות א מדהים ואז זה מתחיל להתגלגל ובמקביל אני אני מוצאת את עצמי א חוזרת למוזיקה ומחליטה ש כל הקטע הזה של נשים יוצרות זה משהו שחייב להיות א א קיים חיים כי את יכלת את יכלת הרי להתמסכן ולהגיד אוקיי אני הייתי חרדית וזה מנה ממני בעצם גדל לי את כל החלומות אבל את אומרת לא בתור אישה חרדית אני אביא את המוזיקה לאנשים החרדיות שזה באמתוך את החיסרון ליתרון וואו מקסים ואתה רואה היה ממש בהתחלה הרבה כזה לאים ומה פתאום זה בכלל לא חוקי לעשות לנשים וכאילו כל מיני מקומות שאמרו אני לא

יכול להרח אותכם זה כאילו אני מוכנה לשלם לך לא זה לא חוקי כאלה כאילו מקומות ואמרתי אין מצב אני לא אתן לזה לקרות וואו ואני רושמת והולכת ומדברת ועושה וכאילו משתגעת על זה ובמקביל מחליטה שאני צין פלטפורמה לנשים אחד מהם הולך להיות אני אני רוצה להיות מפיקה מוזיקלית אני רוצה להקים אולפן ולהפיק מוזיקה כדי שנשים יוכלו להוציא את המוזיקה שלהם בלי שהם יצטרכו ללכת לגבר וזה נורא מאתגר כי אני לא רוצה ללמוד אצל גברים ואין איפה ללמוד זה לא משהו שהוא את יודעת זה לא קיים הפקה מוזיקלית א ואני עושה את זה ממש בנחישות פשוט פשוט לא יודעת מאיך ומימה וממו ושנים אחר כך בעלי בונה לי אולפן שהוא גם החדר חזרות של הקד בראשית

א ואני מתחילה להפיק מוזיקה לנשים ממש ככה מייעדת את עצמי הכי גבוה שיש ועושה את זה הכי טוב שיש וכאילו ממש ככה לומדת מסרטונים וזה שואלת שאלות פסיכיות אנשים ואת יודעת ממש ככה בשביל להבין א כי אני חוש כי אני כאילו נחושה ש שיהיה את הפלטפורמה הזאתי לנשים א ובאותה מידה אני נחושה להביא את להקת בראשית לפרונט. זאת אומרת, מהרגע שהבנתי בעצם שאנחנו טובות ושאנחנו מביאות משהו אחר, אז זה משהו שהולך איתי. זה משהו שאני מחליטה ממש א להנכיח. כן. וואני לא נחה. אני לא נחה במקום הזה. יכולה להעיד שאת לא נחה. אני יכולה להעיד שאת לא נחה ואני גם יכולה להעיד שאתם להקה נפלאה ומוכשרת ובאמת עם כל כך הרבה. יש לכם מלא מה

להביא לעולם. נכון. אני מרגישה את זה. אני חושבת בעיקר שקודם כל אנחנו להקה וזה יסוד מאוד מאוד חשוב כי אתה יש הרבה יש יוצרות אבל הרבה פעמים זה כאילו יוצרת ואז הנגניות שלה ואז יהיה המרכז שזה יפה אבל יש פה משהו בחשי משותף כן זה לא אחת זה כולם גם ה אני הסולנית אבל גם הפסנטרנית שרה וגם הגיטריסטית שרה ופתאום גם המטופפת שרה מהואלים במרוקאית כאילו כל אחת יש לה את המקום והחלילנית פתאום תעשה שיר סולו שלה וכאילו זה המטרה שלנו בעצם היום אנחנו שבע התחלנו שלוש ואנחנו שבע יש לנו עוד קנון לצד סקסופון חליל ובאמת גם זה כאילו מזרח ומערב אנחנו משלבות שם את הכל וזה זה בעצם מה שבאנו להגיד זה המטרה שלנו וזה גם משהו

שמאוד עובר לקהל אמ יש מקום לכולם וכשאתה בתפיסה האנושית כאילו שלנו כשאתה מצמצם את עצמך אתה מחסיר משהו אבל בתפיסה האלוקית הצמצום זה אלוקותן ואז בעצם כשכל אחת לוקחת רגע צעד אחורה בשביל לתת לשנייה את המקום זה הכי לא מחסיר ממנה להפך קורה שם איזה משהו אלוקי ואנחנו רואות בסיעתא דשמיא שהשם פשוט מוביל אותנו פעם אחרי פעם לעוד דבר ולעוד דבר ולעוד דבר וזה פתאום נפתח ומפה נפתח וקורה משהו והמשהו הזה פותח וסולל דרך בעצם להרבה הרבה אחרות אם זה מקומות חדשים שהופנו בהם כמו החן הירושלמי או כיכר המוזיקה או כל מיני דברים שבאמת הם הם הם פתחו שערח חדש ליצירה, להנח את היצירה הנשית המקורית. אנחנו מביאות שירים מקוריים

שלנו, אנחנו כמובן עושות קברים גם כן, אבל גם את הקברים אנחנו הופכות אותם לבראשיטים,כן ממש עיבודים אחרים ושונים. אה, ובעצם לוקחות על עצמנו איזשהו איזשהו איזשהיא שליחות. איפה את רואה את עצמך ככה? את מה לא רחוק? עוד שלוש שנים. עוד שלוש שנים עם כל החלומות שלך והשיפות והרצונות וה אני אגיד לך אני אני אבור ללא תחתית אז זה קצת קשה כי אני כל פעם מזה ואז אני רוצה עוד את החלומות גם הולכים ומתפתחים זה לא חלום של כן ממש זה אני אני באמת חולמת קודם כל להגיע למצב של הפקה מוזיקלית ברמה הכי גבוהה שיש א אני כבר אני כבר ברמה מאוד טובה אבל אני עוד לא שם זאת אומרת אני עדיין לומדת את זה התרזה המיקס וכל הדברים הקטנים

שבאמת הופכים את זה להיות אז באמת להיות מפיקה מוזיקלית ברמה שבאמת אני אוכל לתת לנשים את הסופר מענה ולא אצליח בסוף לשלוח למיקס א ולקדם לקדם נשים לקדם יצירה בכל מקום שאפשר זאת אומרת ממש אה אם זה לפתוח חברת הפקות שפשוט לייצג נשים א ולשווק אותם ולצתא את הפלטפורמה הזאת גם אני חושבת זה נורא חשוב נכון אני חושבת שהמקום הזה של גברים ונשים בתעשייה הוא נורא טריקי זה יכול להיות לא בעיה וזה זה יכול להיות בעיה וזה וזה תמיד על על ה על השערה כזה ואם אתה מאפשר בעצם פלטפורמה ש של ש של אישה מול אישה זה הדבר הכי נפלא שיכול להיות זה לא קיים כולם גברים כאילו פנו אלינו במעט זאת אומרת יש כמה מפיקות עם יכול להיות אבל

אבל לא לא למוזיקה זאת אומרת יש נשים שמייצגות לא למוזיקה בטח לא בעולם החרדי כי זה גם באיזשהו מקום בחיתולים שלו אנחנו אנחנו כאילו פרצנו דרך אנחנו עשינו משהו שלא היה אז כאילו עוד לא כמה זאת שאמרה רגע רגע קורה פה משהו אולי אני אולי זאת תהיה תהיה אני אולי זאת תהיה לא אולי אני מאחלת לך שבעזרת השם זאת תהיה את עם כל החלומות באמת והשאיפות והכישרונות שברוך השם הקדוש ברוך הוא נתן לך מתנה מאוד גדולה שבעזרת השם תפרצי עם זה קדימה וקרן נשמה איזה כיף כיף לדבר איתך כיף לשבת איתך ותודה רבה תודה לך באמת תודה Да.