במטבח של עדן | פשטידת דג ב3 צבעים, קציצות בשר ומרקיז שוקולד עם פיצוחים | שרה בלולו פרק 43

שלום שלום, ברוכות הבאות למטבח של עדן. עוד שבוע עבר. נכון הזמן עף לנו כזה? הכול מהר, מהר, מהר. והנה הגענו לפרשת בלק, נדבר עליה הרבה, וגם שרה בלולו באה שוב לבשל איתי. היי, שרה'לה, מה נשמע? -היי, ברוך השם, מצוין. -כיף שבאת. כיף שבאת. פתיח ומתחילים. מה נשמע? -ברוך השם, מעולה. איזה כיף. מהפעם האחרונה שהיית פה, שרה, הרבה זמן עבר. אז אני שמחה שהגעת. הרבה זמן בהרגשה לפחות. מהן שלוש המנות שנבשל היום ביחד? אז היום אנחנו נעשה פשטידת דג, שלושה צבעים. וואו. אנחנו נבשל קציצות בקר ברוטב קארי ושומר. -יאמי. אוי, איך אני אוהבת. ומרקיז שוקולד עם פיצוחים. או, עכשיו הבאת לי שוקולד. -חייבים שוקולד. מצוין. אז

יאללה, בואי נתחיל עם המנה הראשונה. -יאללה, נתחיל עם הדג. אז אנחנו צריכים לקחת קילו של דג טחון. אז עדיף לקחת באמת דג אמור משולב עם סלמון, או דג בורי. -איזה דג זה? יש לנו דג בורי טחון. -אוקיי. -אוקיי, אז יש לנו קילו. אני פשוט אשפוך את הכול פה בפנים. -הכי טוב. ואני שמה, יש פה... בצל וחצי, קצוץ דק. אוקיי? ואנחנו שמים מלח ופלפל. -מלח. פלפל כזה או טחון? -טחון. פלפל טחון. כן. -אז ממש קצת, כדי שלא יהיה חריף. ומלח. אוקיי. ואנחנו נשבור גם שתי ביצים, אז אנחנו כמובן נבדוק אותן קודם. -בטח. אוקיי. אז ביצה אחת. ועוד ביצה. הרעיון זה פשוט לעשות עיסה אחת גדולה, ואז לחלק את זה לשלוש, ואתם תראו את הגיוונים.

אוקיי. -אוקיי, וכדי שאחר כך זה יעמוד, אז אנחנו נשים גם קצת פירורי לחם. אני קודם כול מערבבת את כל הדברים של העיסה המרכזית. אוקיי. ונוסיף גם פירורי לחם. לא צריך המון. אנחנו נראה את המרקם תכף, אבל אני חושבת שזה מספיק. -מקסימום מוסיפים. -כן, בדיוק. אני חושבת שזה מספיק. העיקר שבאמת תהיה לנו עכשיו עיסה טובה. יש כאלו שמעדיפים שזה יהיה ממש דק-דק, אז אפשר לשים בבלנדר את כל העיסה, אבל אחר כך הריח של הדג הוא נורא. להוציא את זה מהבלנדר. -כן, העדפתי לעשות את זה ממש ביד. זה מתחשב מצידך, כי אם לא, את יודעת, זה הבלנד שלי בסוף נשאר עם הריח. -כן. נכון, נכון, נכון. אז זהו, אז עכשיו יש לי שכבה אחת, ואת השכבה

הזאת אנחנו נחלק פשוט לשלושה מרקמים. מה? אני לא מצליחה להבין, אבל תכף אני אבין. כן, בטח שתביני את הכול. אז הנה. קערה. -כזה? -כן. אז קערה אחת... אני מנסה לעשות את זה שווה בשווה, אז אנחנו נחלק את זה לשלוש. אוקיי, ופה עוד אחת, אני אקרב את זה אליי. כן, כן, אני אעזור לך. -אוקיי. אז זה אפשר לשים ב... -בוודאי. אוקיי, אז זה נראה פחות או יותר אותו דבר מבחינת הכמויות. אוקיי? אחת תישאר לבנה, ככה, בלי כלום. אחת, אנחנו נשים בפנים כורכום, כדי שזה יצבע בצבע צהוב כתום. אוקיי. את לא שמה שמן זית? אנחנו נוסיף אחר כך, לפני שאנחנו... כדי שזו תהיה באמת עיסה יותר דלילה. ואני אשים פה פטרוזיליה קצוצה, כך שיהיה לנו

שלושה צבעים של דג. אוקיי. -אוקיי, זה הרעיון. אפשר גם במקום כורכום, פעם עשיתי אותו דבר, אבל במקום כורכום שמתי... גזר שבישלתי ושטחנתי. וואו. -ואז זה עשה עוד יותר כתום, ואז זה מוסיף ירקות ככה לילדים בצורה סמויה. -נכון. כי לפעמים ילדים לא אוהבים לאכול גזר מבושל, אבל כשזה בפנים הם לא מרגישים. וואי, הילדים שלי הכי אוהבים את הגזר במרק. -אה, כן? רבים על הגזר. -כן. קישואים פחות, אבל גזר... -לא, גם קישואים הם אוהבים. כן? איזה כיף. זה עניין של הרגל, את אומרת? ממש, מגיל קטן. -של חינוך. כן. אז הנה, יש לנו פה את הצהוב ואת הירוק. זה אותו רעיון. אנחנו נערבב, והרעיון זה עכשיו לעשות מזה שלוש שכבות בתוך תבנית,

ואז יהיה לנו באמת את הגיוון של הצבעים. וואו. -וזה יהיה מאוד יפה. חותכים את זה כמו עוגה. מקסים. -ואז רואים שלוש שכבות של דג, ושלושה טעמים גם. זה לא רק צבעים, זה שלושה צבעים. -נכון, זה שונה. כי באמת, הכורכום, יש לזה טעם, וגם הפטרוזיליה זה טעם מאוד מאוד חזק. אפשר לגוון באמת. -תגידי, כמה ילדים יש לך? יש לי שישה ילדים, ברוך השם. -שישה, שיהיו בריאים, ומי נכנס איתך למטבח? האמת ש... אף אחד? -הם אוהבים... כן, לאכול יותר. את מבינה? -לא, האמת שהגדולה מאוד אוהבת, הבכורה אוהבת לבשל. -בת כמה היא? היא בת 17.5. -אה, אוקיי. והיא מאוד מאוד טובה גם בזה, אבל הקטנות פחות. את יודעת. -זהו, אני מנסה לחפש טריקים, איך

מכניסים את הילדים למטבח. אז הנה, אז אנחנו נוסיף קצת שמן זית בכל עיסה, כדי שבאמת זה ייעשה יותר מגובש. אוקיי? כל החלקים. אני חושבת שנתחיל עם הצהוב, ואז נשים את הלבן באמצע ואז את הירוק. -יואו, אני ממש סקרנית לראות איך זה. אני בחיים לא שמעתי על דבר כזה. -כן? וואו. -לא. ואת יודעת שאפשר לעשות את זה עם כל מיני דברים. אני חושבת, גם עם עוף טחון. נכון. -זה רעיון לגיוון, למי שצופה עכשיו בתוכנית, אפשר לעשות את זה גם בשרי, וזה נורא נורא כיף, כי באמת, עוף טחון הוא ללא טעם מיוחד, אבל כשמוסיפים תבלינים. כן, זה כבר משהו אחר. -כן, וצבעים. אז הנה, יש לנו את השכבה הכתומה. אחר כך אנחנו שמים את הלבן, אוקיי. אני

מערבבת פה עם שמן הזית. אוקיי, אז את השכבה הלבנה אנחנו נשים גם. אוקיי. ומשטחים את זה. -מעניין אם... אם היינו בזה קצת אבקת אפייה, אם זה היה טיפה פותח את זה, או לא. מה את חושבת?-אני אף פעם לא ניסיתי עם אבקת אפייה. -מעניין. אפשר לשים, במקום פירורי לחם, אפשר לשים גם קמח מצה או קמח רגיל. אוקיי, וכמו שאמרתי, אפשר גם לטחון אם זה הבלנדר שלנו ולא אכפת לנו מהריח גם. ובסוף אנחנו שמים את הירוק. -מקסים. כן, זה ממש ממש טעים גם, באמת, ואפשר לאכול את זה קר כמו חם. בקיץ למשל, מנת דג לשבת זה מטורף, כי אפשר לאכול... -אני חשבתי לסעודה שלישית. -כן. זה מאוד טעים, עם סלט ירוק, סלט חסה. -מדהים. זה מדהים, זה יפה, זה

גם לארח אנשים, זה נראה מיליון דולר. טוב, באמת אני סקרנית לראות איך זה יוצא. כן, אז יאללה, כולנו סקרניות פה. כמה חום התנור צריך להיות? -אנחנו שמים ב-180. -כן. במשך... אז מה שחשוב, תקשיבו טוב, זה לשים... לכסות עם נייר כסף, אוקיי? התבנית הזאת, ואנחנו נשים את התבנית הזאת בתוך תבנית עם קצת מים. אה, אוקיי, שיהיו אדים. -כדי שיהיו אדים, ושזה לא ישרוף את הלמטה, שיישאר באמת כמו שצריך. יאללה. -מקסים. -זה נראה שטוח יפה. -הנה, נייר כסף שם. נייר כסף. ולתנור. אז אנחנו מכניסים את זה לתנור. -כן. לכמה זמן? -לחצי שעה כזה. חצי שעה? -כן. אוקיי, אז בזמן שזה בתנור, אנחנו נעבור למנה הבאה. -בדיוק. -יאללה. אז הגענו

למנה העיקרית שלנו, קציצות ברוטב... קארי. -קארי. יאמי, איך אני אוהבת קארי. כן. -כן, ממש. -אז מה עושים קודם, את הרוטב? אז קודם נתחיל עם הרוטב, כדי שזה יתחיל לבעבע, ואז נכין את העיסה של הקציצות, ואז... נשים את הכול ביחד. -נתקדם. -יאללה. -יאללה. אז אנחנו נשים שמן זית. ברור. בתחתית, אנחנו נדליק את האש כמובן. יאללה. שמן זית שמנו. עכשיו נשים שיני שום. שמתי איזה חמש, שש שיני שום. אנחנו נשים גם בצל. ואנחנו נשים עלים של בזיליקום. כן, את אוהבת. -אני מאוד אוהבת בזיליקום. לא, כי אפשר לשים עלי דפנה, אבל אמרתי, יאללה, נעשה משהו מגניב כזה. אוקיי. עכשיו... אנחנו נוסיף מים. ונשים את הקארי ואת הפפריקה. אני לא

יודעת. -זה הקארי, כן. זה הקארי, ופפריקה, כדי שהצבע יהיה כזה כתום יפה. מלח ופלפל. מלח. ועכשיו ניתן לזה, נסגור את זה, ניתן לזה לבעבע, ובינתיים נכין את העיסה של הקציצות. -מהמם. אז יאללה, אנחנו שופכים את הבשר הטחון בתוך כלי גדול. אופסה... -הופה. -יופי. עכשיו, נשים ביצים, שתי ביצים. על קילו? -בודקים אותן. על קילו, כן. אוקיי, עוד ביצה. עכשיו נשים בצל, קצוץ. שום כתוש. -חייבים. כן. שום כתוש. אנחנו נשים פירורי לחם גם קצת. פטרוזיליה... אה, כוסברה, סליחה. קצוצה. -כוסברה קצוצה. -כמובן שבדקנו, שטפנו, ניקינו. ברור, ברור. -אנחנו חוסכות לכם את הזמן. מלח ופלפל קצת. -שחור? -כן. וקארי כמובן. גם ברוטב וגם

בקציצות עצמן. -מה שבחוץ, שמים בפנים. -כן. יש גם גיוון במתכון הזה. אפשר לשים אבקת שום למי שמוצא את זה. אני יודעת שמאוד קשה למצוא את זה לפעמים בחנויות סטנדרטיות, אבל זה גם גיוון נחמד שאפשר לנסות, כן. כף? -כף, כן. אנחנו נערבב את הכול. אז בזמן שאת פה מערבבת, אני אספר לך משהו על הפרשה שלנו. -ברור. פרשת בלק, את יודעת, "הפרשה", אנחנו יודעים שם באמת איך הוא בא לקלל, יצא מברך, אבל שמעתי משהו מאוד יפה מהרב מאיר. עובד איתנו פה. והוא אמר שהוא למד שבעצם התורה נותנת לנו את כל מאחורי הקלעים, נכון? מספרת לנו: הוא בא לקלל, הוא יצא מברך, הוא הלך מפה, הוא הגיע מפה, עמד משם, ראה את האוהלים. יש כאילו... הוא נותן

לנו סצנה שלמה של כל מאחורי הקלעים, אבל בעצם עם ישראל שהיה שם, הם לא ידעו שמגיע איש, שהוא הולך לקלל, שהוא מנסה להרוס להם, שהוא מנסה ל... הם לא ידעו. נכון. -וכמה זה לחיים שלנו, שקורים לנו דבר ואין לנו מושג שהקב"ה מסובב דברים בשבילנו, מפגיש אותנו עם אנשים, שם אותנו בסיטואציות, מאתגר אותנו פתאום, והכול זה כאילו מחושב ומסודר. כמה פעמים ילדים... וואי, השם ישמור, תמיד אומרים שעל כל ילד יש מלאך ששומר, שלא חס ושלום יקרה לו משהו וזה, כי באמת, בעיקר אם יש הרבה ילדים קטנים ומתחילים לרוץ אחריהם בבית וזה, ואת בדיוק פה ובדיוק ההוא שם ו... פתח את ה... איפה שיש את חומרי הניקוי, וכמה ניסים אנחנו שומעים על

ילדים שלא קרה להם ובנס, בשנייה האחרונה הוא הלך אחורה, והמכונית עברה ו... -פשש. מה זה כל הדברים האלה? זה הכול הקב"ה ברגעים האלו, משנה דברים, מזיז דברים, שומר. ואותו דבר הפרשה הזאת. כן, הגיע האיש הזה בלק, עם כל הרוע שלו ועם כל הרצון שלו לעשות דברים לא טובים, וזה פשוט לא הצליח לו, ומה שאני חושבת שיהיה טוב לקחת מהפרשה הזאת בשבילנו זה שכל כך הרבה פעמים דברים קורים לנו, ואין לנו בכלל מושג. בגלל זה תמיד ביהדות מדברים על זה, על העניין של הכרת הטוב, להיות בהכרת הטוב. הכרת הטוב לבורא עולם, כי אם אין לך הכרת הטוב לבורא עולם, כל החיים שלך הם לא... אין להם מהות של חיבור. גם... תמיד אומרים שככל שאומרים

"תודה" זה בעצם כלי, אתה בונה כלי יותר גדול. הקב"ה אומר: "אה, אתה אומר תודה על הפרנסה הזאת, "חכה, אני אשלח לך עוד הרבה פרנסה". "אה, את אומרת תודה על..." לא יודעת מה, "על זה שאת... "יש לך ילדים, "ככה, יאללה, אני אשלח לך עוד". על כל דבר בחיים שלנו צריך לדעת להיות ב... בתודה. -הכרת הטוב, הכרת הטוב. את האמת שתמיד האלוף מבחינתי בעניין הכרת הטוב וההודיה זה הרב ארוש, שהוא תמיד מדבר על זה, על המקום הזה של... להיות בהכרה טובה לבורא עולם ולהגיד תודה על כל דבר. אתה נושם, תגיד תודה. את זה, תגידי תודה. אם נכניס את זה לחיים שלנו, כי אנחנו באמת לא רואות את התמונה השלמה, ואותו דבר גם כשקורים דברים לא טובים,

להבין שאנחנו, אין לנו את הפרספקטיבה הגבוהה שמלמעלה, שכל מה שאנחנו רואות זה בתוך הסחלה של היום-יומיות שלנו, וזה המקום של הביטול, זה המקום של האמונה, לזרוק את השכל ולהגיד: "השם, אתה יודע הכי טוב. "אתה יודע, אני לא יודעת, אבל אתה יודע, וזה בטוח לטובה". לא תמיד זה קל, אבל זאת העבודה. נכון, אבל זה בדיוק מה שאני... שאני מסבירה בסדנאות שלי. -כן. בסדנאות העצמה בשוקולד שאני עושה אני אומרת לאנשים לחפש משמעות, לחפש את הטוב, את המתיקות של הקב"ה בכל דבר, וגם כשאנחנו לא רואים או לא מוצאים, אנחנו יכולים בעצמנו לתת פרשנות. נכון. -כי בעצם לפי הפרשנות תהיה לנו חוויה טובה או פחות טובה, כי הנתונים הם פה,

המאורעות הם פה, אבל אם אתה תהיה מתוסכל או אם אתה תחווה את זה בצורה... בתודה ולראות שהקב"ה אוהב אותך כבן יחיד, זה באמת תלוי בנו. -עולם אחר, ממש. וזה עניין של תרגול, כמו שאת אומרת. -ממש. אני זוכרת שסיפרת לי שאת... בפעם שעברה שהיית כאן, על סדנאות השוקולד שלך, אבל למי שפספס את התוכנית הקודמת, אז מה זאת אומרת "סדנאות העצמה בשוקולד"? זה אומר שדרך ההכנה של פרלינים שאנחנו עושות במהלך הסדנה, בת-מצווה או ערב גיבוש, אני בעצם מספרת את הסיפור האישי שלי, איך הגעתי לשוקולד, ואיך בעצם כל אחת מסוגלת להפוך את המר למתוק. הבת שלך חלתה, נכון? -כן, הבת שלי חלתה, ומזה נוצר העסק של השוקולדים. -קודם כול, הסיפור טוב,

ברוך השם. ברוך השם, הבת שלי בריאה... חיה, היא במצב עדיין של... בידיים של הקב"ה, כמו שאומרים, אבל... -אה, כן? אנחנו כל הזמן בתודה ובאמת כל הזמן, כמו שאת אומרת, מחפשים לראות איך הקב"ה מסובב את הדברים בצורה הכי מושלמת. ואני מלמדת... -בת כמה היא? -היא בת 13.5. ואני בדיוק אומרת לאנשים שאותו אירוע, אותו דבר, אפשר לחוות בשתי צורות שונות ממש. וואו, זה דורש תעצומות נפש אבל מאוד קשות. אני רוצה לספר לך משהו שיחזק פה את הצופות, שפעם ראשונה לפני שנה, אני הסתכלתי על תעודת בית הספר שקיבלנו של הבת הזאת, ואני התחלתי לדמוע. התחילו לזלוג דמעות מהעיניים שלי, כי פתאום אני קלטתי שזה לא מובן מאליו שיש פה תעודה עם

ילדה שהולכת לבית הספר, שזו פעם ראשונה שהשם שלה לא מופיע במסמך רפואי, אלא במשהו שהוא בית ספר. -וואו... כשאנחנו שולחים את הילדים בבוקר אנחנו לא קולטים שבאמת זה לא מובן מאליו. יש ילדים שמאושפזים, יש ילדים שלא בריאים, וזה באמת נקרא לתת פרשנות ומשמעות ותוכן לחיים שלנו. אבל זה דורש המון תעצומות נפש... כשזה מגיע לילדים. -אבל זה משתלם, אבל זה משתלם. כן? -כי כמו שאת אומרת, ברגע שאנחנו רואים את הקב"ה בכל מקום ומודים לו, אז הוא רוצה... -אני טובה בלדבר, זה לא אומר שאני מצליחה. אז הוא רוצה לפנק אותנו, את מבינה? כמו שאת מסדרת את המיטה של הבן שלך, ואת רואה שהוא חוזר מבית הספר ואומר לך: "אימא, סידרת לי את

המיטה, איזו אימא מדהימה את". מה את רוצה לעשות? למוחרת את רוצה לעשות לו עוד פעם, כי זה ילד שמכיר. זה לא ילד שנכנס, שם את הילקוט ושוכח מזה. אז הקב"ה הוא אבא שלנו, הוא רואה את כל מה שאנחנו עושים, את התגובות שלנו לפי מה שהוא נותן. אז זה באמת... זה הסוד לחיבור עם הקב"ה. אבל איך את מצליחה ברגע המשבר, ברגע ש... איך את מצליחה שם? או שאת צריכה כמה שעות ואז את מצליחה כאילו להפוך את המחשבה לחיובית? אני התחלתי באמת לחפש. בהתחלה היה לי קשה. זה היה לחפש באמת, ברגעים הקשים של אשפוזים וזה, לחפש את נקודות האור, את החיבוקים של הקב"ה בדברים הקטנים. -תראי לי, תראי לי. -למשל, מישהי אומרת לי: "וואי, גברת בלולו,

"הגעת יפה היום, איזה איפור יפה יש לך". זה בשבילי משהו שעשה לי טוב, אז אני רשמתי את זה במחברת, ואני לא הלכתי לישון לפני שאני מצאתי איזה משהו יפה שקרה לי, שנתן לי כוח, ואני תמיד אומרת, לחפש כוח בדברים הקטנים של החיים. לא לחפש כוח ב... פתאום להרוויח בלוטו או לחתן ילד, כי זה לא קורה כל יום, ואם אנחנו מחכים רק לדברים הגרנדיוזיים האלה כדי להיות מאושר... -לא נהיה מאושרים אף פעם. -אז זה מאוד קשה. נכון. -כי לצערנו, הדברים הלא פשוטים הם הרבה יותר מרובים. מאשר ה... -מאשר... אבל אם אנחנו כל דבר אומרים: "וואי, זה דבר גדול", אז בעצם הדברים הפשוטים והגדולים הם יותר גדולים. -מדהים. זה בעצם... הסתכלות. -וגם

כולם בבית שותפים להסתכלות הזאת? כן. ממש. הילדים לומדים באמת ל... לא להתבכיין ולחפש מה אפשר להפיק טוב מזה. זה קשה. -כן. ניסיון קשה. -אבל אני אומרת לך, זה משתלם באמת. חמי לפני כמה זמן נפטר ו... -וואו. ואני נסעתי עם בעלי כדי להיות איתו בלוויה וזה, והיינו שם שבוע, השארתי את הילדים והייתי עצובה. אמרתי לבעלי: "למה הקב"ה מעניש אותי, "אני רציתי להיות איתך בלוויה, והלוויה תהיה פה בצרפת ואני לא אהיה. "אני רציתי להיות בשבעה, למה באתי?" הוא אמר לי: "את עשית מה שחשבת לטוב, והשם אוהב אותך ובטוח זה לטובה". והתגלגל שבסוף הם קברו אותו בארץ, וואו. -ושהשבעה הייתה אצלי בבית. -מדהים. אני אמרתי לקב"ה: "אני בידיים

שלך, אני יודעת שאתה עושה רק טוב". ובאמת זה התגלגל, כמו שאת אומרת, רק לדברים טובים. -מדהים. בסוף הרגשתי את המתיקות, לא רק דמיינתי ועשיתי עבודה פנימית, בסוף זה היה פה. -מדהים. -וזה בעצם... זה התפקיד שלנו. -מקסים. אז כמה זמן הקציצות פה בסיר? הקציצות, נגיד, איזה 20 דקות כזה. אנחנו נגביר את האש. -עשרים דקות והן יהיו מוכנות. -כן. בעזרת השם. -מעולה, אז אנחנו נסיים פה עם הקציצות ואז נעבור לקינוח? -בדיוק. אז הגענו לקינוח. כן, סוף סוף. אז יאללה, נעשה היום מרקיז עם פירות יבשים וציפוי לוטוס. היה... אוקיי, את תתחילי, ואני אספר לך משהו שהיה פעם. איזה מישהו שהכרתי אותו בבלגיה, בתקופה שחייתי בלונדון. הוא היה

מתעסק עם אבני חן ויהלומים וזה, ויש צורה של אבן שנקראת מרקיזה. הוא אמר לי: "את כמו המרקיזה, "נותנים לך מכה, את קופצת ישר לצד השני". אז אני קולה פה שקדים. פיסטוקים, שומשום. אוקיי, אני שמה כל מיני... ככה. ובמחבת, ואנחנו מחכים כמה דקות שזה יהיה קצת שחום. בינתיים מה שנעשה, אנחנו פשוט נשים על האש דבש. חמאה או מחמאה... כאילו, מחמאה או... -כן. או מרגרינה, מה שיש. -תלוי מה רוצים, כן. -בדיוק. ואנחנו נשים... אחר כך אנחנו נוסיף... אה, גם סוכר. וכל זה על האש, עד שזה באמת נהיה נוזלי מאוד. אוקיי. יש לך כף? אני אקח כף כדי לערבב פה את ה... את השקדים, כדי שלא... לא יישרפו. אוקיי, אז אנחנו צריכים גם... -מה? אני

אגיד מה הצופות שלנו צריכות, גם תבנית חד-פעמית או רב-פעמית, לא משנה, של אינגליש קייק בגודל הזה. במקביל. -כן, במקביל. אנחנו עושים גם בבת אחת. עוד שנייה זה מוכן פה. החמאה... המרגרינה עם הדבש והסוכר. אנחנו נוסיף בפנים קקאו. אבקת קקאו. אוקיי, אפשר להוסיף גם אבקת נוגט. בשביל הטעם, קצת עם אגוזי לוז. אבל זה קצת קשה להשיג. -כן, זה קצת קשה להשיג, אז למשל, מי שאין לו, אז אפשר לשים כמו שאנחנו שמות פה, זה ממרח בטעם אגוזי לוז. גם טעים. -שיהיה קצת טעם. כן. בשביל הטעם המעודן יותר מאשר קקאו. -כי בשביל להשיג, צריך ללכת רק לחנויות מאוד ספציפיות. -של מוצרי אפייה, נכון. אבל אני ממליצה לקנות קצת... יופי, זה אפשר

כבר להוציא. איפה לשים, בקערה? כן, נשים בקערה. אנחנו נוסיף עכשיו את הבלילה של השוקולד עם הדבש והסוכר והכול על הפיצוחים שלנו. אוקיי. אנחנו נערבב את זה טוב טוב. איזה ריח טוב של הקלייה. -כן. חבל על הזמן. נשים את זה בסוף. ואנחנו ככה מקפלים בתוך השוקולד. אוקיי, ומה שאנחנו עושות, שלב ראשון, זה לשים בתוך התבנית ולתת לזה להתקרר במקפיא אם אנחנו ממהרות, או במקרר כמה שעות. העיקר שזה יתייצב, ויהיה יציב בתוך התבנית, ואז נעשה את השכבה של הלוטוס. אז יאללה נשים בתוך זה. -אני אעזור לך. ואז אפשר לחתוך לאצבעות כאלה, כן. מאוד מאוד יפה, עם החום הכהה ועם הקאמל למעלה. נורא נורא יפה, ואפשר גם לעשות, אם לא רוצים

לוטוס, אפשר לעשות עם חמאת קקאו ואבקת נוגט, שזה יוצא גם אותו צבע, אבל סוג אחר. -יפה. אז אנחנו נכניס את זה... וניפגש בשביל הציפוי, כן. אז זהו, בואי נצלחת את כל היופי הזה שבישלנו היום, שרה'לה. אני אביא את זה. תראי. וואו, זה נראה מדהים. את תחתכי את זה. אני אתן לך את התענוג. רק רגע. אוקיי. אני רוצה שתראו פה איך זה יוצא. אני אחתוך פה, קצת צריך מיומנות, אבל אני רוצה שתראו את הצבעים פה. וואי, מהמם! -שזה יוצא ירוק, לבן וצהוב. מקסים. -תראו. מדהים. את יכולה להשאיר את זה ככה. וואי, זה מקסים. ממש יפה. -ממש חמוד. -ממש. ועכשיו, הקציצות שלנו. -כן. אני אזיז את הסכין. אני רוצה להראות לכם גם איך יצאו הקציצות.

להביא לך כף? כן. יש לי פה... כף. אז הוספנו אחר כך קצת פטריות ושומר, כדי שזה יהיה באמת יותר מעניין, יותר חגיגי. יותר שבתי. הנה, הפטריות שלנו. -או, איזה יופי. והשומר. אוי, זה נראה כל כך יפה. אבל הכי אני סקרנית... או. לראות איך הקינוח ייראה. כן. הקינוח, אנחנו צריכים לצפות אותו עכשיו עם חמאת... עם ממרח הלוטוס, אז לשם כך אני פשוט אחמם קצת את הלוטוס. -אה, שהוא יהיה יותר נוזלי. כדי שהוא יהיה יותר נוזלי, ואז אנחנו פשוט נשפוך אותו... הוא עכשיו במקפיא, אנחנו נוציא אותו ונצפה את ה... את כל המרקיז עם ציפוי הקאמל הזה. להוציא אותו? -כן. אנחנו נוציא אותו. הנה. אנחנו נשפוך את זה מעל. וואי, זה נראה יפה. -ממש.

וזה ממש ממש יפה לחתוך את זה לאצבעות, כמו שאמרתי, חצי ס"מ על 10 ס"מ, זה בול הרוחב הזה. יופי. הנה. זה נהיה נוזלי, ואז אנחנו שופכות את זה מעל. שמנו קופסה של לוטוס, פחות או יותר. אנחנו משטחות את זה. אפשר גם להזיז. אופס, זה... תיזהרי, זה חם. אנחנו פשוט עושות ככה תנועה, כדי באמת... שזה יתפזר לכל ה... יפה. -גם כשעושים פרלינים אני מלמדת קצת לפעמים לדפוק, להוציא בועות אוויר. וזהו, מוכן. -זה נראה מושלם. עכשיו שמים במקפיא, ואחר כך חותכים, כשזה מאוד מאוד קר. רק כשזה קר אפשר לחתוך את זה. רק כשזה קר. -אוקיי. אם לא, אז זה מתפרק. -נכון, מושלם. יאללה, נכניס את זה למקפיא. -כן. שרה'לה, תודה רבה שבאת לבשל איתי

שוב. היה לי כיף גדול. -העונג שלי. באמת את אישה עם השראה והרבה עוצמות, ואני קודם כול מברכת את הבת שלך בבריאות שלמה. -אמן, אמן. -וזהו, והיה לי ממש עונג גדול. תודה רבה. גם לי. תודה רבה, תודה לכולם. -שבת שלום. שבת שלום. שבת שלום גם לכן, צופות יקרות, ניפגש שוב בקרוב בעוד תוכנית של "במטבח של עדן".