הרב זמיר כהן - משמעות המצוות בימינו

ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וכל שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה והר סיני אשן כולו מפני אשר ירד עליו אדוני באש ויעל אשנו כאשן הכבשן ויחרד כל ההר לעוד ויהי כל השו פר הולך וחזק מאוד. משה ידבר והאלוהים יעננו בקול. למעלה מ-300 שנה חלפו מאז ניתנו המצוות לישראל במעמד הר סיני, כאשר כל העם עד למחזה ההיסטורי האדיר שהטביע את חותמו על כל האנושות. כיום בעידן המחשבים, החלליות, לאייני המחקר ושאר פלאי הקדמה המדעית, עומד האדם המודרני ושואל את עצמו, מהיא משמעות המצוות בזמננו? האם ניתן להבין ולו במקצת את עומק החוכמה העליונה גם בעידן המודרני? הרב זמיר כהן בהרצאתו המצוות בעידן המודרני מבהיר את משמעות המצוות בזמנינו מנקודת מבטו של האדם בעולם הזה.

שלום וברכה וערב טוב. בדרך כלל המצוות נתפסות כעניין רוחני לחלוטין שאין לו שום קשר למציאות בעולם הזה. כשלומדים את המצוות שבתורה, 248 רמך מצוות עשה ושע 365 המצוות לא תעשה, המצות המצוות נתפסות כעניינים רוחניים לחלוטין. מכיוון שבהרבה מצוות קשה להבין את המשמעות, את הסיבה, את המהות, מה בעצם מסתתר. יש מצוות שכל אדם ברדע תכף קולט מה התועלת שיש בהם, מה ההיגיון שיש בהם. מצוות כיבוד הורים, צדקה, חסד. בדרך כלל המצוות שלבן אדם לחברו יותר קל להבין ולעקל את המסתתר מאחוריהם, את התמון בהם. אבל מצוות שבין האדם לבין הקדוש ברוך הוא, אלה מצוות שיותר קשה להבין, מדוע הצטוונו עליהם. אנחנו נשתדל לערב ליגוע בכמה שיותר

מצוות גם על פי דבריהם של חכמי הקבלה היהודית וגם על פי מחקרי המדע המודרני. דברים שמוכיחים את היופי ואת העומק. כמובן שאנחנו לא מתיימרים לעמוד על עומקם של דברים עד סופם. שלמה המלך כבר אמר על עצמו אמרתי החקמה והיא רחוקה ממני. שלמה היה יחם מכל אדם. והוא אומר, "חשבתי שאני אצליח להבין את הדברים לרוב חוכמתי. אמרתי החקמה והיא רחוקה ממני. פתאום מתברר לי שעדיין המרחק רב עם כל תפיסתו והבנתו את עומקם של דברים. הוא קלט שבעצם יש כאן הרבה יותר עומק ממה שהוא רואה. יש מצוות שאף על פי שההיגיון מיד מסביר לנו מה מסתתר מאחוריהם. אבל כשלומדים את העמדה של היהדות, גם בהם רואים שזה הרבה יותר עמוק ממה שזה נראה לעין

במבט ראשון. למשל, מצווה מאוד הגיונית, מצוות כיבוד אבהם. כל אדם ברדעת מבין שצריך לכבד את ההורים, דבר שמקובל גם אצל אומות העולם. אבל התלמוד במסכת קידושין מסביר את העומק של הדברים ברובד של הפשט. וכבר זה מרומם את הנפש ונותן לאדם להבין עד כמה הוא חייב להורים שלו. בדרך כלל זה נדפס כהכרת הטוב להורים שעמלו, שטרחו, שהשקיעו. אבל בתלמוד במסכת קידושין נאמר שלושה שותפים באדם הקדוש ברוך הוא, אבי ואמו. הקדוש ברוך הוא נתן בו את הנשמה, את הרוחניות. אבי ואמו נתנו בו את הגוף. ממשיכים חז"ל ואומרים שהשותפות הזו היא כל כך משמעותית כלפי הילד עד כדי כך שאותו יחס שהתורה דורשת מהאדם שהתייחס לאלוקים את אותו יחס הוא

אמור להעניק גם להורים שלו חז"ל מביאים כמה פסוקים נאמר כבד את השם מהונך ונאמר כבד את אביך ואת אמך נאמר את השם אלוקיך תראה ונאמר איש אמו ואביו תיראו. כלומר, ההתייחסות שהקדוש ברוך הוא דורש מהאדם בתורה שהתייחס להוריו, אותה התייחסות שהוא דורש ממנו שהתייחס אליו. מדוע? מכיוון שכלפיך, גם אם ההורים אנשים פשוטים ביותר, אבל כלפיך, כלפי הילד, שלושה שותפים באדם. הקדוש ברוך הוא, אביו ואמו. וכשאדם לומד את הדברים אפילו בפשטם כמו שזה נאמר בתלמוד בלי להיכנס לרבדים של חכמי הקבלה מה המשמעות של ההורים מה ההשפעות העליונות שאדם עושה אבל עצם ההבנה שההורה הוא נכנס כעת לחדר הבן נכנס לחדר רואה את ההורה וגם אם ההורה בן

70 80 וגם אם מגיע לגיל שהוא לא מתפקד יותר איבד את שכלו את דעתו גם במצב כזה הוא יודע אלוקים נמצא כאן זה לא אלוקים שברא את העולם אבל זה אדם שנמצא באותה רמה שהרי בי שלושתם שותפים הקדוש ברוך הוא, אבי ואמי. לכן כתוב בהלכה שאפילו אדם שיש לו טענות ומשקעים כלפי הוריו על שלא טיפלו בו כראוי, עדיין אין לו היתר לבזות אותם, לזלזל בהם. עדיין הוא מחוייב בכיבוד הורים. שם בהלכה בשולחן ערוך יש פירוט של כבוד הורים ומורה הורים. הלכות נפרדות לחלוטין. יש מה שנוגע לכיבוד אבהם ויש מה שנוגע למה שנאמר איש אמו ואביו תיראו יראה יראת כבוד למשל כתוב בהלכה בבתי ספר רגילים היום לא מלמדים את ההלכות האלה אבל זוהי הלכה מפורשת

שנאמר שאסור לילד ושוב ילד זה לא רק בגיל בית ספר גם כשהוא יכול להיות ראש ממשלה או מי שלא יהיה אסור לילד לסתור דברי הוריו וגם לא לאשר את דברי הוריו לסתור. כלומר, אם האבא חושב שהמהלך הפוליטי שנעשה בממשלה לדעתו טעות או המהלך הכלכלי או לא חשוב מה, אפילו דברים שהם נוגעים לחיי היום יום בשכונה, בעיר, במדינה, מביע את דעתו. שלפי דעתו כך צריך להיות. אסור לבן לחלוק על דעת אביו ולומר לו שלא לי נראה אחרת. להתווכח איתו בצורה של מחלוקת. אסור. עם החבר שלך אתה יכול לדון ולהתווכח ולחלוק עליו. אבל כשפונים לאבא, פונים לאמא, יש הלכות באיזו צורה מותר לפנות. אפילו במקומות שראה את אביו טועה שעובר על הלכה, כתוב שאסור

לומר לו אבא לא כך עושים, אמא זה אסור לעשות מה שאת עושה, אלא צריך לבוא בצורה סיבובית. למדנו בהלכה שכתוב כך וכך ואבא יבין מאליו שבעצם יש כאן טעות שנאסתה. אבל החידוש שם בהלכה שלא רק שלא יסתור את דבריו, אלא אסור אפילו לבן לאשר את דברי אביו. לומר, "כן, נכון אבא, אתה צודק. הבן צריך להרגיש מי אני בכלל שאני אתן אישור לדברים של האבא, לדברים של האמא. כך בהלכה מפורטים הדברים. במבט ראשון זה נראה מוגזם ומופרז, אבל כשלמדים את היסוד שלושה שותפים באדם, ההסתכלות נעשית הרבה יותר גבוהה ומרוממת. אבל האמת היא שחכמי הקבלה אומרים שהדברים הרבה יותר עמוקים. המערכת של כל המצוות, גם מצוות שבין אדם לחברו וגם מצוות שבין

האדם לבין הקדוש ברוך הוא, המערכת הרבה יותר עמוקה ומורכבת. האדם על פי הסוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. אף על פי שבמבט ראשון, במבט שטחי, האדם נראה מתהלך כאן שצועד בעולם וזהו. כאן הוא מתחיל ובזה הוא נגמר. לאמיתו של דבר הזוהר מכנה את הגוף בשם נעל. מדוע? כמו שהנעל מלביש את החלק התחתון של הרגל. כך הגוף מלביש את החלק התחתון של הנשמה. כשרואים גוף מתהלך, זה אומר שיש כאן נשמה גבוהה שמתנשאת מלמעלה. כנגד ארבעה עולמות של אצילות, בריאה, יצירה, עשייה. והעולם החמישי, עולם אק שנמצא מעל כולם, גם באדם יש את חמשת חלקי הנשמה, נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. הנפש ממלאת את כל הגוף ומקום ריכוזה בכבד היא אחראית על

התאוות. תאוות האכילה, תאוות המינים. זוהי הנפש. הרוח גבוהה יותר. היא נמצאת אמנם מחוץ לגוף, אבל חודרת גם אל תוך הגוף. ומקום הריכוז שלה הוא בלב. היא מופקדת על הרגשות. הנשמה גבוהה יותר נמצאת ברמה הרבה יותר גבוהה, נכנסת, מתחברת, אבל מקום הריכוז שלה במוח. ככה האדם חושב, מתכנן השכל הרציונל, האינטליגנציה של האדם זוהי הנשמה. החיה והיחידה הערות הרבה יותר גבוהות, הרבה יותר רוחניות. כל דבר שאדם פועל בעולם הזה הוא מפעיל ומשפיע השפעות בעולמות העליונים. ואז שוב רואים את התוצאה בעולם הזה. זה בעצם ההסבר על פי הסוד של הפסוקים בתורה. והיה עם שמוע תשמואל מצוותיי ונתתי מתר ארצכם ונתתי שלום בארץ. כל הפסוקים שנאמרו

שמקשרים את הבריאה כולה במעשים של האדם איך זה עובד. מסבירים חכמי הסוד. הרמחל כותב שהדבר דומה לחבל שעולה מעל קורה, משתלשל ויורד מהצד השני. כשאדם מניע את החבל בצד הזה, מה הוא עושה תחילה? הוא גורם לתנועה למעלה, מעל הקורה ואז רואים את התוצאה בצד השני למטה. כך כל פעולה שאדם עושה בעולם הזה, ראשית הוא מפעיל ומשפיע בעולמות העליונים של אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, שזה בדרך של השתלשלות עד העולם שלנו. ואז רואים גם את ההשפעה כאן. לכן כשרואים שם שהגשם והפרנסה והבריאות והביטחון והשלום, כל אלה קשורים במעשים שלנו, לכאורה זה לא מובן. אם אני מתנהג כך או אחרת, מה זה קשור לעננים? מה זה קשור להחלטה של נשיא ארצות

הברית או של אויבי ישראל? אבל כאשר האדם מבין שכל המערכות האלה עובדות ופועלות על פי מנועים רוחניים, כשלנו הבורא נתן את האפשרות להניע ולהפעיל את כל המערכות האלה, אז ממילא מובן מה פירוש האדם סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הסבירו גם שהדבר נרמז בסמל היהודי המגן דוד. המגן דוד צורתו שני משולשים הפוכים. מסמל את עקרון ההפכים שבטבע. הרי כל הבריאה מושטטת על ניגוד שיוצר השלמה. יום ולילה יממה, גבר ואישה שלמות של אדם וכן הלאה. כל הבריאה מושטטת על ניגוד שיוצר השלמה. גם האין והיאנג, הסמל של המזרח, גם הוא מסמל את עקרון ההפכים שבטבע, שחור ולבן. אבל בעוד שהציור שלהם ולא במקרה הוא עיגול שמחולק ושחור ולבן, הכל

מתחיל ונגמר בעולם הזה. כל חוכמות המזרח עם כל גדולתם, אנרגיות, מדיטציות, רפואה סינית וכולי, הכל מתחיל ונגמר בעולם הזה. אין להם תפיסה ולא הבנה במה שמתרחש בעולמות העליונים מבחינת ההשפעות של האדם על מערכות גבוהות. אבל לעומת זאת, עקרון ההפכים של היהדות, איך מציירים מגן דוד? כאשר נצייר קו תחתי למטה וקו עליון למעלה, כמו שמיים וארץ. כל פעולה שאדם עושה בארץ בעולם הזה, זה לא נשאר כאן. זה עולה כמו שרואים שם במשולש הזה. זה עולה וחודר אל תוך השמיים, אל תוך הקו העליון. ואז מה קורה? האם זה נשאר רק השפעות שם למעלה? זה לא נשאר רק שם. זה חוזר חזרה, יורד ומשפיע לעולם הזה. זה דבר שמסביר למשל את איסור בשר וחלב.

הרי האיסור הוא לא רק לאכול בשר בחלב. אם העניין היה רק בריאותי, היה די לא לאכול בשר בחלב. אבל התורה אומרת שאסור אפילו לבשל בשר בחלב. אם יש לי כלב ואני רוצה לבשל עבורו בשר בחלב, אני לא אוכל. הוא יאכל. אסור. יש איסור בישול של בשר וחלב. אדם שעובד במסעדה של גויים מבקשים ממנו שיבשל בשר וחלב והגויים יאכלו. אסור לבשל בשר בחלב. ודאי שאסור גם לאכול. אסור גם לההנות מבשר וחלב. מדוע זה כל כך חמור? מכיוון שכל דבר בבריאה יש לו שורש רוחני למעלה. אין דבר בעולם הגשמי שאין לו שורש רוחני על פי מבנה של 10 ספירות. לכן יש גם משמעות גדולה לצבעים שבטבע. כל דבר בטבע שיש לו צבע מסוים לצבעים יש משמעות גדולה 10 ספירות

לכל ספירה יש את הצבע שלה כך כותב הרמק בפרדס רימונים רבי משה קורדוברו שלכל ספירה יש את הצבע שלה ואם רואים בעולם הטבע שהחלב והמים וכל מה שנוגע למה שדומה להם הצבע שלהם הוא לבן או שקוף כל אלה שייכים לספירה שעניינה חסד נתינה צמיכה. לעומת זאת, כל האדומים, בשר, דם, יין, הצבע, הצבע הדומה הוא לא במקרה. רואים שצבעו של אדם שנמצא בבשר וצבע היין, אותו צבע. האדום שייך לגבורה, לכוחות, לקושי שיש בעולם. לכן שפיכות דמים אם היום ישאלו אנשים שמתעסקים בביולוגיה מדוע הדם אדום אז הוא יאמר תראה יש את הכדוריות האדומות שבדם ויש כדוריות לבנות ורוב אדם מורכב מכדוריות אדומות ולכן זה נותן את הצבע האדום אבל מדוע זה כך

בשורש דם שייך לספירה הזו של הגבורה דינים וחוזק כך גם היין יין עניינו שחרות וכדומה כשאדם לוקח בשר וחלב ומבשל אותם גם אם הוא לא אוכל אבל הבישול של הבשר והחלב גורם לתערובת של כוחות מנוגדים זה קצר אז נכון שכאן במטבח בבית אני רואה בשר וחלב מתבשלים יחד ואני לא רואה שום נזק אבל בעולמות העליונים כל פעולה שלנו כאן גורמות להשפעה בעולמות העליונים וכאשר יש ניגוח והתנגשות כאן בין הבשר לבין החלב זה גורם לניגוח והתנגשות בעולמות העליונים וממילא ההשפעה תהיה שלילית אז נכון שהיום בעולם המדע מצאו שגם לא בריא לאכול בשר בחלב. אז יש חוקרים שכותבים לא לאכול בשר בחלב כי זה מזיק לבריאות. וההסבר פשוט מדוע זה מזיק

לבריאות. כשאדם אוכל בשר הרי יש מיצ עיכול חומציים שהם מעקלים את הבשר. הפחמיממימות למשל מתחילות להתפרק כבר בפה. כשאדם לועס לחם כבר הרוק מתחיל לפרק את הפחמיממות של הלחם. אבל בשר זה מתפרק בקיבה באמצעות אותם מיצים חומציים. הקיבה מפרישה מיצים חומציים שמעקלים את הבשר. לחלב יש תכונה בסיסית שהיא סותרת חומצה. ידוע אם אדם שתה דבר רעיל ומתקשרים לעזרה ראשונה אז עד שיגיעו כדי לעזור ולסייע ולנקות מה אומרים להם? דבר ראשון?

לשתות חלב. מדוע? כי החלב תופס את הרעלים, את החומציות הזאת ונועל אותה, סוגר אותה. זו התכונה של החלב. כשהעקבה מפרישה מיצים חומציים כדי לעקל את הבשר ובא החלב וסותר את המיצים האלה, מה קורה לבשר? הוא לא מתעקל. עד שהוא מתעקל, זה קרוב לכמו בשר מקולקל. לוקח לזה הרבה זמן עד שהוא מתעקל. זה מזיק לבריאות. בזה מובן גם מבחינה רפואית שכשהאדם שותה חלב ואחר כך בשר זה בסדר. כתוב לא לאכול בשר ואחר כך חלב. כשהחלב מגיע לבדו לכיבה ומתערב שם ומאבד את האפקט שלו כשהוא מתערב במיצים שבקיבה ואחר כך האדם אוכל בשר כעת יש הפרשה טובה שמעקלת את הבשר. אז היו המגלים שבשר וחלב יחד זה לא בריא. האם זה אומר שזו הסיבה שהצטוונו

בתורה לא לאכול בשר וחלב? ודאי שלא. הסיבה העיקרית והשורשית היא רוחנית וגבוהה. כמו שראינו קודם, האדם פועל כאן, משפיע בעולמות העליונים, צריך להיזהר שלא לגרום לניגודים, לנזקים, שאחר כך יובילו נזקים לעולם הזה מבחינת ההשפעה. אבל אין מצווה, כלל גדול יש לנו ביהדות, אין מצווה שהקדוש ברוך הוא לא קישר בה תועלת לאדם גם בעולם הזה. אין מצווה שאתה מרוויח רק בעולם הבא ובעולם הזה לא תרוויח כלום. אין דבר כזה. לכל מצווה הקדוש ברוך הוא נתן כמין טיפ כזה שהאדם יהנה ממנה גם בעולם הזה. ומדוע זה כך? מכיוון שאמנם תכלית הבריאה היא למערכת הרוחנית של נשמת האדם, אבל הקדוש ברוך הוא לא מעוניין שאדם יסבול בעולם הזה כדי שיהיה

בעולם הבא. ברא את הבריאה כדי להטיב. כך אומר הזוהר. רק כתבה מושלמת שהיא באה בתמורה לעבודה ולא נהמה דכיסופה. לחם של בושה שהמקבל צדקה מתבייש. לכן אומר הזוהר שהקדוש ברוך הוא הניח את הנשמה אל תוך גוף כדי שיהיו לו את היצרים והניסיונות. כשהוא עומד בניסיונות האלה מקבל את שכרו בזכות ולא בחסד. אבל זה לא אומר שבתקופת העבודה אני אמור לסבול. גם בתקופת העבודה של ההתמודדות עם היצרים סידר הקדוש ברוך הוא כמו הוראות יצרן. כל הוראות יצרן הם מגבילות. אין הוראות יצרן שאינן מגבילות. את זה תעשה ואת זה אל תעשה. תן למנוע להתקרר. תעצור. תסוך תשמן. תעשה כך. מדוע? תן לי להנות. כדי שתהנה. אתה רוצה להנות? שים גבולות. ידוע

מה ההבדל בין ציור לבין קשקוש? מעניין שיש מחנה משותף בשורשים של האותיות בין המילה צורה, ציור וגם מצור ומעצור. יש אותיות משותפות. מדוע זה כך? מה הקשר בין מצור ומעצור לבין ציור, יצירה, צורה וכדומה? וההסבר פשוט. זה ההבדל שבין קשקוש לבין ציור. בקשקוש אפשר לקחת מכחול או כלי כתיבה ורק לסובב את היד ויצא קשקוש. לעומת זאת, איך איך יוצרים יצירת מופת? רק על ידי מעצורים. כשאדם לוקח את את כלי הכתיבה, את המכחול, מעביר את הקו ועוצר ואז יורד ושוב מסתובב וחושב ושוקל להיכן לנוע, איך לזוז, איך לפעול, התוצאה תהיה יצירת מופת. יש אדם שכל חייו כמו קשקוש, עושה מה שבא לו, אין גבולות, אין מעצורים, אז כל חייו קשקוש אחד

גדול. מסיים את חייו, מסתכל לאחור, מה עשיתי? רקנות. אבל אדם שחי עם גבולות מעצורים על פי הוראות יצרן מגלה לפתע שכל חייו יצירת מופת נפלאה. בניין האישיות, עיצוב האישיות, כמה תועלת הרוויח גם בעולם הזה, גם בעולם הרוחני. אבל זה כלל גדול שהמצוות נועדו אמנם בעיקר לעולם הרוחני, אבל אין מצווה שאין בה גם תועלת בעולם הגשמי. אז ראינו את הדוגמה של בשר וחלב, שבעצם הקיצוניות כאן בין גבורה לבין חסד היא גדולה. לעומת זאת כתוב למשל שבליל שבת בשעת הקידוש טוב לטפטף כמה טיפות מים לכוס היין בליל שבת לפני הקידוש ככה על פי הקבלה זה לא חובה אבל טוב לקחת את גביע היין לפני שמקדשים ולטפטף כמה טיפות מים מדוע כי היין זה

גבורה ולקדש רק על גבורה זה לא כל כך טוב כשמטפטפים כמה טיפות של חסד בלשון המקובלים זה נקרא למתק את הגבורות בחסדים אז נשאל מה ההבדל בין זה לבין בשר בחלב. שאלה באיזה עובד הבשר בחלב הקיצוניות גדולה. זה גורם לקצר, לא למיתוק. לעורמת זאת, היין והמים יש בזה את האפקט של המיתוק הגבורות בחסדים, שאדרבה זה דבר שטוב לעשות אותו בקידוש. יש מצוות שכאשר בוחנים אותם מתברר שגם מבחינה בריאותית יש תועלת לאדם כמו הדוגמה שראינו קודם לגבי בשר וחלב ניקח למשל את מצוות ברית המילה מצווה שעם ישראל מסר את נפשו במשך כל הדורות כדי לשמר אותה בשמחה ועוד עורכים סעודה תינוק בוכה מה אתה עורך סעודה אבל אורכים סעודה ושמחים וכולי.

מדוע? כי זכינו שהילד הזה כעת יקבל חותם ברית קודש בבשרו. זה דבר שעל פי היהדות לא הטלת מום בילד, אלא אדרבה התיקון של הילד. מעניין מאוד שבעולם בעלי החיים, אף על פי שמה שיש לנו יש גם לבעלי חיים, עיניים, אוזניים, אף וכולי. לבעלי חיים זכרים אין עורלה. לאדם יש. מדוע? מכיוון שהעורלה, חשבתי לעצמי פעם על פי דברי חז"ל שזה דומה לסרט. יש כאלה קופסאות פלסטיק של מיונז ומטרנה וכדומה. יש סרט מלמעלה, צריך להוריד את הסרט ואז הקופסה ראויה לשימוש. נכון? לפני שמסירים את הסרט, הקופסה היא כמו גולם חתום. אי אפשר להוציא ואי אפשר להכניס. מורידים את הסרט, כעת אפשר להשתמש. כך כתוב בתלמוד שרבי עקיבא אמר לאותו גוי, היה גוי

אחד בשם טורנוסרופוס. היה אוהב להתנצח עם רבי עקיבא בעניינים פילוסופיים, תמיד מתנגש ומתנגח עם התורה והמצוות. שאל אותו פעם אחת, אמר לו, "תגיד לי, מעשיו של מי מתוקנים יותר? מעשיו של אלוקים או מעשה ידי אדם?" מה הוא ציפה שיאמר לו גדול הדור, הרב של היהודים, מעשיו של אלוקים מתוקנים יותר. אמר לו רבי עקיבא, מעשה בני אדם מתוקנים יותר. נבהל, אמר לו, אתה לא מתאים לך, אתה המספר אחד בעם ישראל. כך אתה מדבר על אלוקים. אמר לו, אני אוכיח לך. כשאתה רוצה לאכול משהו, אתה אוכל חיטה מהשדה שיצר אלוקים או לאחר שבן אדם לקח ותיקן ועשה מזה לחם? כשאתה רוצה להתלבש, אתה אוסף כותנה מהשדה או צמר ומיד מתלבש? או קודם נותן לבני

אדם שיתקנו לך מזה בגדים? זאת אומרת שמעשה בני אדם מתוקנים יותר. ואז גילה לו טורנוסרופוס שהוא בעצם רצה להפיל אותו בפח בשאלה הזו הוא רצה לומר לו מעשיו של מי מתוקנים יותר היה ברור לו שהוא יאמר לו מעשה אלוקים ואז הוא ישאל אותו אם זה כך מדוע אתם עושים ברית מילה אלוקים יצר אדם שלם ואתם מורידים את האורלה תשאיר אותו שלם כמו שאלוקים יצר אמר לו רבי עקיבא זה בדיוק העיקרון שאמרתי לך כתוב בתורה ויכולו השמיים והארץ בסיום פרשת הבריאה בסוף נאמר שם אשר ברא בא אלוקים לעשות המילה לעשות מיותרת היה צריך לומר ב שבת מכל מלאכתו אשר בא זהו מה זה לעשות הוא ברא אבל הוא רוצה שאנחנו נשלים ונתקן כל דבר שהוא עשה בבריאה נתן

לבני אדם תסיימו אתם כך גם האדם נוצר שלם אבל יש לו יותר מסוימת ברגע שמלים אותו הוא הופך להיות שלם אמרו לי אני לא יודע אם זה נכון שיש שמועות שונות שמורידים פרופיל היום בגלל הברית מילה לאמיתו של דבר לא רק שלא צריך להוריד פרופיל אלא אדרבה זה האדם השלם כל זמן שהוא עם עור האורלה הוא לא מושלם הורדנו את האורלה הפך להיות אדם שלם גם לגוי יש אורלה כדי שאם הוא ירצה להתגייר תהיה לו האפשרות הזאת אבל לבעלי חיים אין אורלה היום מתברר שהסרת האורלה גם טובה לבריאות התפרסם בעיתונות שבארמון המלוכה בבריטניה במשפחת המלוכה כל תינוק שנולד עובר ניתוח להשרת עורלה מדוע? לא מכיוון שהם יהודים ודתיים, אלא מכיוון שהרופא של

משפחת המלוכה הגיע למסקנה שהשרת האורלה טובה לבריאות. וההסבר פשוט, מבחינה רפואית, הסיבה פשוטה. כל האור שנמצא בגופנו הוא נפלא. הוא משמש כמחסום מפני חדירת חיידקים מבחוץ. ברגע שיש חתך אפילו שריטה כשמסתכלים במיקרוסקופ רואים שם מלחמת עולם חיידקים מנסים לחדור פנימה כדורויות הלבנות נלחמות בהם הדלקת המוגלה זה מיליארדים של חללים שנפלו בקרב בשני הצדדים והגוף פולט אותם החוצה פלא לראות דבר כזה זה גם מפלאי הבריאה כשמסתכלים במיקרוסקופ מה קורה באותה שעה הכדוריות הלבנות זורמות דרך אדם להגיע למקום של הפיגוע ממש כמו באמבולנסים של מגן דוד. ולא רק שהם עוברים דרך הכבישים, כלומר העורקים, הורידים והנימים של אדם, צריך

להגיע מהר. אז כמו שבטבע אצלנו רואים שהאמבולנסים עולים על יהיה תנועה, גם הם משנים צורה. כל החומרים האלה שאמורים להילחם בחיידקים שפולשים אל הגוף משנים צורה, הופכים להיות במיקרוסקופים כמו שרוך מוערך, ואז הם חודרים דרך הדפנות. דרך הקירות של העורקים והורידים ורצים במהירות כדי להגיע למקום הפיגוע להילחם עם אותם חיידקים שחדרו ממש פלאי הבריאה ואחר כך מה קורה עם הזמן הפצע נסגר עוד פלא אחד גדול בתחילה יש גורמי כרישה בדם שהם לא מתייבשים אלא אם כן באים במגע עם האוויר אם היו מתייבשים בתוך הגוף סכנת נפשות אבל רק שהם באים במגע עם האוויר הם הופכים להיות כמו ג'ל יבש וקרוש עד שהגוף סוגר את עצמו חזרה, שזה גם

פלא. אם היו היו מוכרים בגדים והיו מודיעים ככה, הבגד הזה יש לו תכונה שגם אם הוא יקרה תשאיר אותו שבועיים זה יסגר לבד, יחזור להיות כמו שהיה. מי שהיה מייצר בד כזה היה עשיר גדול. כולם היו קונים בדים כאלה בפרט למי שיש ילדים שובבים טוב מאוד. אבל גוף האדם הוא כזה. אלוקים יצר את האדם. אם לא, איך היינו נראים היום? עם כל השריטות והחתכים פלאי הבריאה. על כל פנים, בכל הגוף, האור משמש כמחסום מפני חדירה של חיידקים. המקום היחיד שההפך הוא הנכון, שדווקא האור גורם להצטברות של חיידקים, זה מקום האורלה. העורלה לא דבוקה על בשר העתרה שלמטה. יש כמה מילימטר רווח. ומכיוון שיש נקב בראש העתרה אז כשהתינוק נולד הכל נקי אבל

עם השנים יש לך דירה של חיידקים של זיהומים התפתחות של נוגים פטריות הרבה מחלות ידועות בעולם הרפואה שקשורות לאור האורלה כשמסירים את אור האורלה שר האיום הזה של כל המחלות שנמצאות באותה רשימה לפני מספר חודשים התפרסם שהווירוס הHI של האיץ מתחבר ביתר קלות לאור האורלה ואותם שאינם נימולים הסיכוי שלהם להידבק בעיץ הוא פי שש מאדם שנימול זה תגלית חדשה של החודשים האחרונים אז האם מישהו יאמר שאלוקים ציווה למול בשביל הבריאות המקובלים מסבירים מה המשמעות של המילה ומדוע דווקא ביום השמיני חותם ברית קודש בבשרו של האדם שאתה שייך לממלכת כהנים וגוי קדוש תזכור תמידית לאדם שהוא שייך לחלו של מלך, לפמליית המלך. אבל יש בזה

גם תועלת בריאותית כמו כל דבר אחר. אגב, הזכרת המילה התברר דבר מדהים. במחקר שנערך אודות גורמי הכרישה שבדם, התברר שכשהתינוק נולד, הכבד עדיין לא בשל לייצר את הרמה המקסימלית של גורמי הכרישה שבדם. כל החיים יש לנו רמה של 100% גורמי קרישה בדם. כשהתינוק נולד זה הרבה פחות כמה עשרות אחוזים בסך הכל אבל כל יום שעובר הכבד מתבגר תפקודיו משתפרים ומתברר שביום השמיני יש רמה מספקת של גורמי כרישה זה חשבו בתחילה כך גילו אבל במחקר מתקדם יותר הבאתי את הנתונים באחת החוברות התברר שזה הרבה יותר מזה לפני היום השמיני גורמי הכרישה שבדם פחות מ-100% מהיום התשיעי עד שאדם מת בגיל 120 או בכל גיל שלא יהיה גורמי הכרישה ברמה של

100% אבל ביום השמיני ורק ביום השמיני גורמי הכרישה שבדם קופצים לרמה של 110% אורכי המחקר כותבים שהיום המתאים ביותר לניתוח מכל חיי האדם זהואו היום השמיני ללידה כמה ימים אנחנו חיים המון ימים אבל היום הכי מתאים לניתוח היום השמיני שבו גורמי הכרישה קופצים לרמה של 110% כותבים אורכי המחקר שפלא שתורה שניתנה לפני אלפי שנים ידעה את הנתון הזה ולכן הצטוונו ביום השמיני מול בשר אורלתו אבל הזוהר אומר שזה בדיוק הפוך לא כמו שאותם חוקרים חושבים שמדוע הצטנו ביום השמיני בגלל שגורמי הקרישה מגיעים לבשלות ביום השמיני בזוהר כתוב שהקדוש ברוך הוא הסתכל באורייתא וברא עלמה הסתכל בתורה והבריאה כולה נברא ראה באופן שיתאים

לדרישות של התורה. אז מכיוון שמסיבה רוחנית צריך למול ביום השמיני, סידר הקדוש ברוך הוא שגורמי הכרישה יגיעו ל-110% ביום השמיני. ככה על פי הזוהר ולא הפוך. מדוע דווקא ביום השמיני? גם על כך יש הסבר בתורת הקבלה. יש לנו הרצאה שלמה שפעם נמסרה גם כאן במקום הזה. פלאי השבע, סוד הפרנסה והשלווה. על פי תורת הסוד, המספר שש מבטא את החומר. כל דבר חומרי מוגבל בשישה צדדים. השבע, המימד השביעי, זו הרוחניות שבתוך החומר. לכן יש ביהדות הרבה שביעיות. השמונה רוחניות שמעל החומר. רוחניות ללא חומר. לכן ביהדות שבעיקרון היא אמורה לקדש את החומר יש הרבה שביעיות. מלבד נושאים יוצאי דופן שהם שייכים למספר שמונה. היכן יש לנו

שמיניות ביהדות? נס חנוכה היה שמונה ימים. שמן שהיה צריך להידלק יום אחד דלק שמונה ימים. זה מעל הטבע. ברית מילה חותם ברית קודש בבשרו של האדם ביום השמיני. ציציות יש לנו שמונה חוטים בציצית. אולי נדבר על זה תכף. ושמונת ימי המילואים של המשכן, שזה חיבור של העולמות העליונים הרוחניים לעולם הגשמי. מקום צינור השפע שיורד לעולם של הנבואה וכולי. אלה השמיניות שיש ביהדות. אין יותר אבל שביעיות יש המון. שש ימים תעבוד שזה חומר וביום השביעי תשבוט אלוקים גם ברא את העולם בשישה ימים אפילו שיכל לברוא את העולם בשנייה אחת אבל ברא את העולם בשישה ימים כחומר שייך לשש וביום השביעי שבת ונפש שש שנים תזרע שדך ובשנה השביעית

תשבוט שמיטה שנת היובל מגיעה לאחר שבע שמיטות שבע שבועות תספור לך לעולם מאז בריאת אדם הראשון הוקצבו ששת אלפי שנים ואז יש את האלף השביעי כך ספירת העומר אומר שבע שבועות תספור לך עד שאתה מגיע לחג השבועות מתן תורה פסח שבעה ימים סוכות שבעה ימים חתן וכלה שבעה ימים שבע ברכות אבלות שבעה ימים אפילו בעולם הטבע שבע יבשות שבעה פתחים בראש של האדם חלונות מחיריים חלונות אוזניים חלונות עיניים ופה שבע חלונות יש לנו בסולם המוזיקלי שבעה תווים רואים בהרבה הרבה מקומות גם בטבע וגם ביהדות שהמספר שבע הוא מספר דומיננטי מרכזי מכיוון שהאות ז כוח התזוזה היא הפעילות היא המנוע המרכזי דיברנו על כך בהרצאה שמשלבת את האותיות עם

המספרים במשמעות של השבע והאותיות נמצא שמדוע ברית המילה ביום השמיני מעניין רוחני ולכן גורמי הכרישה מגיעים לבשלות ביום השמיני רק הם לא יודעים את הדברים האלה אותם חוקרים אז הם רואים שגורמי הכרישה מגיעים לבשלות ביום השמיני ואז הם מתפעלים איך היא ידע לפני אלפי שנים שזה כך ולכן הוא ציווה הוא ביום השמיני אבל לא לכן הוא ציווה הוא ציווה מסיבה אחרת לכן אשים לב כשיש התנגשות בין השמונה לבין השבע מי מנצח השמונה איפה רואים התנגשות אסור להוריד דם בשבת אסור להוריד דם בשבת מלבד פיקוח נפש מה קורה בברית מילה בשבת מלים או לא מלים

מלים מלים. למה?

כי השמונה מנצח את השבע. אבל מתי מלים? רק אם זה ביום השמיני. אם הברית נדחתה מסיבה כלשהיא, לא מלים בשבת, אלא ממתינים ליום ראשון. הזכרנו את העניין של השמונה חוטים שבהציצית, בטלית. כידוע, לא כמו מצווה תפילין שכל גבר חייב להניח תפילין כל יום. בטלית שיש בציציות האדם לא חייב ללבוש טלית אלא אם יש לו בגד שיש לה ארבע פינות ארבע כנפות אומרת התורה גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה אבל בכל זאת רואים שעם ישראל אנשים שאומרים תורה ומצוות מאוד מקפידים זה חלק מסימן ההיקר שלהם מאוד מקפידים על על טלית מתחת הדגדים חוץ מהטלית שלובשים בתפילה גם תלית קטן לובשים מתחת את הבגדים עם הציציות. מה הסוד? מה

המיוחד בכך? בתלמוד כתוב שמלבד התזכורת שיש בציצית, כמו שנאמר בתורה, למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי. כשאדם לובש על גופו גלימה של מלך, אפילו מתחת הבגדים, אבל הוא תמיד יודע, אני שייך לפמליית המלך. יש לי לבוש שמייצג אותי. אני שייך לפמליית המלך. פעם ביום הוא גם מניח כתר על הראש שנקרא תפילין, קושר על הזרועות, נדבר בהמשך על התפילין אבל הלבוש הזה מזכיר לאדם, יש לו את הארבע צדדים של הציציות והם מזכירים לו מקדימה מאחורה שהוא שייך לפמליית המלך אלא החוטים של גדולה ומלכות. מלבד זאת כתוב בתלמוד שאחד האמוראים שפגש את אליהו הנביא שאל אותו אדם שלא לובש טלית הרי הוא לא עובר איסור זה לא כמו אדם שלא מניח תפילין

שהוא חייב להניח תפילין הוא לא עובר איסור האם יש השלכה בעולם הזה לאי לבישה טלית אמר לו אליהו הנביא שכן גילה לו סוד מלמעלה אמר לו יש זמנים שמידת הדין מתוחה על האדם מה פירוש מידת הדין מתוחה על האדם? למשל הוא נוסע ברמזור ירוק, הוא בסדר גמור, אבל לפתע נכנס מישהו מהצד ברמזור אדום. זה מצב שכעת יש מידת הדין מתוחה. האם ינצל או לא ינצל, עניין של שניות. עובר במקום מסוכן, קורה משהו, מידת הדין מתוחה, ייפגע או לא יפגע. אמר לו אליהו הנביא, הטלית קטן יכולה להכריע באותה שעה את הכף. ומעניין שיש המון סיפורים של אנשים שמעידים על הצלה פלאית באמצעות הטלית. יש הרבה סיפורים כאלה, אבל אני אספר את הסיפור שהכי התרשמתי

ממנו. סיפור מבעל המעשה עצמו. הוא היה בשבת בסמינר ובמוצאי שבת שאלו אם יש מישהו שרוצה טלית קטן והוא אמר שכן. לקח טלית ולבש והתהלך עם הטלית. באותו שבוע היה פיגוע מי שזוכר בגבעה הצרפתית בירושלים. מחבל מתאבד התקרב לתחנת האוטובוס והתפוצץ. אותו אדם קצין שהשתתף באותה שבת ולקח את הטלית ולבש אותה, היה בתחנה באותה שעה. כשראה את המחבל מתקרב, הוא קלט שזה מחבל. רע לפי התנועות, לפי ההליכה, לפי הצורה. מדובר במחבל. היו לו שניות של מחשבה. או שאני נשאר כאן ומתפוצץ עם כולם או שאני מנסה לעשות משהו. ואז הוא מיד פתח בריצה לכיוון המחבל. הספיק לצאת כמה מטרים מהתחנה. המחבל קלט שהוא רץ לעברו. זה סיפור שהתפרסם בעיתונות

עם העדות של האדם הזה. הוא ראה את המחבל מתקרב, רץ לעברו, זינק עליו. והשתתח. ברגע שהוא השתתח עליו הייתה ההתפוצצות. הוא קלט אותו מתקרב ואז הוא התחיל להתעסק שם עם ההפעלה. הוא השתתח עליו והמחבל התפוצץ. ארבעה שהיו בתחנה נהרגו. הוא עצמו הגיע לבית החולים עם רסיסים ברגליים. מאוד מוזר. ושואלים אותו איך ייתכן? הרי אתה השתתחת עליו ואז הוא התרסק. זה אין לזה שום הסבר טבעי. לעיתונאים הוא אמר שלכשעצמו ברור לו מכיוון שהוא רואה שכל מקום שהיה מכוסה בגוף על ידי הטלית לא נפגע אלא רק הרגליים ברור לו שזה מהטלית שהוא התחיל ללבוש בשבת כמובן שלא בכל מקרה שאדם לובש טלית אז זה יצפה לניסים ונפלאות ברמה כזו כל אדם יש גם

את ההשגחה הפרטית שהקדוש ברוך הוא נותן לו אבל הסיפורים שמצטברים עדויות על הצלה של טלית הם סיפורים פשוט מעוררי השתעות והשתוממות. רואים ממש את ההגנה הזו של השמונה מעל הטבע שמקיף את האדם מהפן הרוחני. מעבר ללמען תזכרו. מה מגן על האישה שלא לובשת טלית? ונרחיב את השאלה לא רק לעניין הטלית, בכלל כל המצוות שאישה פטורה מהם. מה קורה עם אנשים? תפילין. הייתה לנו כאן הרצאה וראנו צילומי הילה שכאשר האדם מניח תפילין צבע ההילה עולה מצהוב לסגול לרמה רדודה לרמה רוחנית מאוד גבוהה ונשים שואלות מה איתנו מה קורה אנחנו לא צריכות לקבל עילה סגולה נסביר את הדברים יש לנו 365 מצוות לא תעשה ו-248 מצוות עשה 365 מצוות לא תעשה

בהן אין הבדל בין נשים לבין גברים אישה חייבת בכל מצוות לא תעשה בדיוק כמו הגבר לא תעשה כל מלאכה וכולי במצוות עשה יש חלוקה מצוות עשה שאינה תלויה בזמן אישה חייבת מצוות עשה שתלויה בזמן או בלשון חז"ל מצוות עשה שהזמן גרמן כלומר הזמן גורם להם שיבוא נשים פטורות ממצוות עשה שתלויות להיות בזמן כמו למשל ספירת העומר, לולב, סוכה. לאישה מותר לאכול גם מחוץ לסוכה. גבר חייב לאכול לחם בסוכה בחג הסוכות. אישה יכולה לאכול לחם גם מחוץ לסוכה. מצוות שתלויות בזמן, מצוות עשה. אם זה מצוות לא תעשה שתלויה בזמן, כמו לא תעשה מלאכה בשבת, אישה חייבת. ואז גם העשה של השבת מצטרף כמו קידוש שאישה חייבת. אבל מצוות עשה עצמאיות

שתלויות בזמן מהן נשים פטורות. ברכת המזון זה לא תלוי בזמן. אישה שאוכלת ביום, בשבת, בלילה, לא, לא משנה מתי, מברכת ברכת המזון ואכלתה ושבעת וברכת את השם אלוקיך. נשים חייבות, אבל מצוות עשה שתלויה בזמן אישה פטורה. מדוע זה כך? יש לזה הסבר על פי הפשט והסבר על פי הבסוד. על פי הפשט, מכיוון שהאישה כתוב בתהילים מושבי עקר את הבית הם הבנים שמחה. האישה נקראת עיקר הבית. מדוע הגבר לא עיקר הבית? מכיוון שהאישה נושאת בליבה את כל ענייני הבית ולא רק בליבה. פיזית מי מתפקד בבית יותר? האישה. אפשר לבדוק בדיקה פשוטה. זוג חוזר מהעבודה. הוא עובד במשרד האוצר והיא עובדת במשרד החינוך. לא חשוב איפה. שניהם פקידים חוזרים הביתה

נעצור את האישה ברחוב שלום גברת עכשיו בשעה 2 את מגיעה הביתה מה את מתכוונת לעשות מה עם משיבה חסר מה לעשות לבשל לנקות לסדר לארגן יש הרבה מה לעשות הילדים יגיעו צריך לקבל אותם נעבור לגבר שלום אדוני השעה 2 אתה כעת מגיע הביתה מה אתה מתכוון לעשות מה הוא עונה

כולם יודעים את התשובה הוא בא לנוח הוא בא לאכול הוא בא לקרוא מישהו לימד אותם שכך צריך להתנהג בבית יש איזה חוזה כזה ביניהם? לא. כך זה עובד. היא עקרת הבית, היא מרגישה בליבה את ענייני הבית. אגב, הרמב"ם אומר שזה המפתח לשלום בית. אם הגבר מבין שהאישה נוסאת בליבה את ענייני הבית ולפי צורך נפשה, היא זקוקה יש לה את הצרכים הנפשיים שלה ואישה מבינה שבעלי בנוי אחרת ויש לו את הצרכים שלו, בהרצאה ל זוגיות הרחבנו על כך, אז כל אחד מעניק לשני את הצרכים שלו בשניהם מאושרים. למשל גבר נכנס הביתה והנה הוא קולט שהעציץ שעומד 10 שנים בפינה הזו של הבית עבר לצד השני. הוא קלט אבל לא נכנס ואומר לאשתו מה אוכלים היום? ייתכן

שהוא ירק העץ חץ בליבה מבלי להרגיש. אם היית בבוקר נמצא כאן היית רואה שלוש שעות היא רק עמלה ותרחה איפה להציב אותו? העבירה לכאן. אמרה זה לא משתלב עם הוילון. אולי כאן זה לא הולך עם הסלון. פה גם לא גם לא עד שהחליט שזה יעמוד שם ואתה בא כאילו לא ראית אם נשאל אותו מדוע לא נתת לה מילה טובה מה הוא יענה מה אכפת לי פה שם על הפלורסן שאיפה מה אוכלים זה מה שחשוב לי הוא בנוי אחרת אבל ברגע שהוא מבין שאשתו היא עקרת הבית וזה חשוב לה אז גם אם לך זה פחות חשוב תעריך את זה היא תורחת ועמלה אתה מרוויח סך הכל תן לה את השבח את המחמאה את המילה הטובה בחינוך ילדים מי נמצא בעיקר עם הילדים האישה. מכיוון שהאישה מטבעה פועלת

בבית יותר מהגבר, על פי הפשט פתר אותה הקדוש ברוך הוא מכל מצווה שתלויה בזמנו. למשל דוגמה. כל גבר שקם בבוקר עד שעה מסוימת חייב לקרוא קריאת שמע שנאמר בשוכבך ובקומך. צריך לקרוא פעם אחת קריאת שמע בלילה. זה בתפילת ערבית או לפחות קריאת שמע על המיטה. ופעם אחת בבוקר כשהוא קם תפילת שחרית יש גם קריאת שמע. ואם הוא לא הולך להתפלל בבית הכנסת, לכל הפחות יניח תפילין, נקרא קריאת שמע, כבר עשה דבר גדול, קיים הם שתי מצוות גדולות מהתורה. עד מתי הוא יכול לקרוא קריאת שמע? יש לזה זמן. זמן שנקרא ובקומך. אז מודדים את הזמן מזריחת השמש. יש לוחות שנה שכתוב בהם סוף זמן קריאת שמע עד שעה כזו. גבר חייב לקרוא את קריאת שמע כל

בוקר עד סוף זמן קריאת שמע. ואם ישן מאוחר לכל הפחות יקום בשעה 78 יתול ידיים יקרא קריאת שמע יחזור לישון אבל שלא יפסיד את הזמן אישה פטורה מקריאת שמע טוב שהיא תקרא אבל היא לא חייבת לקרוא בזמנים מסוימים היא לא מוגבלת בזמנים כמו הגבר למה על פי הפשט זו הסיבה מכיוון שהאישה אמורה לתפקד בבית אם היא תהיה מוגבלת בזמנים נתאר לעצמנו שאישה מכינה פרוסה לילד שצריך לצאת לגן או לבית הספר והנה היא יודעת שכל רגע ההשאה של הילד צריכה להגיע או שהיא כבר מגיעה וצופרת בחוץ והאישה מורחת את הפרוסה פתאום אומרת לילד אני מאוד מצנצלת אבל אני חייבת לעצור עוד לא קראתי קריאת שמע יש לי עוד שתי דקות עוזבת את הכל ויושבת להניח

תפילין ולקרוא קריאת שמע הבית לא התפקד בצורה כזו הקדוש ברוך הוא לא מבין ניסיונות לאדם שהם מעל הכוחות או שיזיקו לו לכן לכן אישה פטורה מכל מצוות עשה שתלויה בזמן. מסבירים חכמי הסוד שזה לא אומר שהאישה מפסידה. מה נאמר? וכי בגלל שהיא מתפקדת היא צריכה להפסיד. חכמי הסוד מסבירים יותר בעומק את הרבדים ששל של נשמת האישה. על פי תורת הסוד. הנשים וסלחו על כך הגברים, אבל כך כתוב. הנשים רוחניות יותר מהגברים. דבר שבא לידי ביטוי בכך שהן מגיעות לשלמות הרוחנית שלהן עם פחות מצוות. הגבר נקרא לזה יותר אחור מבחינה רוחנית. כדי להגיע לשלמות הרוחנית הוא חייב יותר כלים, יותר פעולות, יותר מצוות כדי להגיע לשלמות הרוחנית

שלו. האישה לעומת זאת, שהיא יותר רוחנית מטבעה, היא זקוקה לפחות מצוות כדי להגיע לשלמות הרוחנית שלה. לכן מה שגבר משיג על ידי תפילין וכדומה, אישה יכולה להשיג גם בלי על ידי התכונות הטבעיות שהיא קיבלה באמצעות המצוות שהיא כן מחויבת ומצובה. כלומר, בשורה התחתונה שניהם יכולים להגיע לשלמות. רק עם פחות כלים. היא לא זקוקה לאכל הכלים האלה כדי להגיע לשלמות הרוחנית שלה. מה הם בעצם התפילין? המקובלים מסבירים שהתפילין שאנחנו מניחים אותם במיקומים מאוד מוזרים, התרגלנו, אבל זה מוזר, מניחים על השריר במקום התפוח וצריך להטות את התפילין כנגד הלב. מי שיניח לצד השני לא יצא ידי חובה. ועל הראש, עד סוף שורשי השיער, במקום

שמוחו של תינוק רופס, המקום שרך אצל התינוק, מצוי, אני הרבה פעמים רואה את זה בבר מצווה של ילדים. מגיעים קרובי משפחה שכל השנה לא מניחים תפילין ולכבוד הבר מצווה מניחים תפילין. בדרך כלל מצוי מאוד שהתפילין יורדים להם על המצח. ואז אני משתדל תמיד בעדינות לומר לאותו אדם שצריך להגביע את התפילין ואם צריך להצר את הקשר מאחורה אז אפשר לייצר שהרצועות יהיו מוטאמות יותר למידה של הראש. מדוע? מכיוון שאם התפילין יורדות למצח אדם לא יצא ידי חובה. מניח בתפילין מניח תפילין פעם בשנה או פעמיים בשנה וגם אז לא יצא ידי חובה חבל עד סוף שורשי השיער זה מקום הנחת התפילין מה פשר התפילין האלה מדוע תפילין של ראש עם ארבע תאים

תפילין של יד הכל בתא אחד מסבירים חכמי הסוד שהכלים האלה הם מכשירי קרינה במונחים מודרניים נקרא לזה מכשירי הארה כמין קרינה רוחנית כשהם לוקחים מהיקום מושכים מהיקום יש היום מה שנקרא קרינה קוסמית וכל מיני ביטויים כאלה. יש הערה רוחנית שהקדוש ברוך הוא מוריד מלמעלה דרך השתלשלות כל העולמות. מקום החיבור של האדם לאור האינסוף הוא באמצעות התפילין. כשאדם מניח תפילין הוא מתחבר. ה כמו שיש הרי כל האוויר כאן מלא תדרים נכון אבל אנחנו כעת לא רואים שום דבר. אם נציב כאן מכשירי קליטה, זה יכול להיות טלפוני יד, יכול להיות רדיו, יכול להיות מסכים מסוימים, קולטים תמונות, קולטים קולות, כל זה קיים באוויר, אבל צריך שיהיה מה

שיקלוט. המכשירים שמחברים את האדם ומזרימים אל תוכו את אותם אנרגיות רוחניות נפלאות, אלה המכשירים האלה. ומדוע דווקא על הזרוע ועל הראש? כי המקום הזה מכוון כנגד הלב, מקום הרגשות, מקום משכן הרוח. והראש כנגד המוח זה שער הכניסה למוח. המקום שרך אצל התינוק פתוח עדיין. עם השנים הולך ונסגר אבל עדיין מהווה שער כניסה למוח של האדם. כמו שהיום ידוע יש ספר קבלה עתיק כתוב שם שהטבור אף על פי שהוא סגור עדיין יש לו תפקיד. אצל העובר מהטבור הוא מקבל את המזון והחמצן. אדם נולד לעולם זהו הטבור סגור. מי זוכר את הטבור שלו? אבל כתוב שניתן להשתמש בטבור כאל פתח לשאיבת זיהומים מגוף האדם. חולי צהבת. אמיונים יש שיטת ריפוי.

במקום שעשרות ימים הוא יהיה חולה בצהבת לוקחים יון לזכר ויונה לנקבה. ככה לשון שם. כלומר יון זכר לגבר חולה ויונה נקבה לאישה חולה. ומצמידים את פי הטבעת של היונה אל הטבור של אותו אדם. מחזיקים בעדינות את היונה והיא מתה. עוד יונה גם היא מתה. עוד יונה גם היא מתה. כשהיונות מפסיקות למות. זה אומר שכל הצהבת נשאבה. בעבר מדענים לעגו צחקו אבל כשראו שזה מרפא ישבו לבדוק מה בדיוק קורה שם. התברר שזה כך. שיטה שאין הסבר רפואי איך זה עובד אבל יש אפשרות לשאוב זיהום של צהבת באמצעות הטבור. אנשים כאלה תוך שלושה ארבעה ימים קמים מה שבמקרים אחרים צריכים 30 40 יום נמצא שכאשר האדם מניח תפילין הוא מאיר ומזרים אל תוכו את

אותה הערה רוחנית אל המוח שזה מקום המחשבות ואל הלב שמקום הרגשות אומרים חכמי הסוד ככה אדם נעשה שמח יותר רגוע יותר שלב יותר פחות עצבני אפילו מבחינת החשיבה שלו אפילו בעבודה יעשה פחות טעויות כי הוא מקבל הערה רוחנית האם מישהו יאמר שזו התכלית בשביל בשביל זה יש תפילין. ודאי שזה הרבה יותר גבוה. כמו שרואים בהבדלי ההילה לפני לא הרבה זמן התפרסם שחוקר ידוע ברפואה סינית פרסם מאמר בירחון היוקרתי ביותר לרפואה סינית שמקום ההנחת התפילין זה בדיוק המקום של נקודות הדיכור שעל פי הרפואה הסינית. הרי יש עוד דיכור או לחיצות. זה בדיוק שער הכניסה של אותן אנרגיות שגורמות לרומם את המחשבה ולטהר את החשיבה, את הרוחניות של

האדם. נדמה לי שהלשון שם לרומם את הרוחניות ולטהר את המחשבה של האדם. כך על פי הרפואה הסינית. ופתאום הם מוצאים שהיהודים מניחים תפילין באותם מקומות. ודאי שלא זו התכלית, אבל אלה טיפים שאדם מקבל כאשר הוא מניח תפילין. יותר מכך, גוף האדם, אם ניכנס יותר בעומק, בגוף האדם יש את שם הוויה כנגד ארבע עולמות, אות י, אות ה', אות ו' ואות ה'. באות י נברא עולם האצילות, באות ה' עולם הבריאה, באות ו' עולם היצירה. ובעיה אחרונה עולם העשייה שזה העולם שלנו הגשמי לאות י יש קוצו של י בליטה לקטנה למעלה שהיא מכוונת כנגד העולם החמישי עולם אק שהוא הגבוה ביותר זה העולם שמחבר בין אור האינסוף לבין כל הבריאה לכל היקום בגוף האדם

גם יש את שם הוויה ניקח את הראש עם הצווא במבט מהצד לאיזה אות זה דומה י העיקר של הזרועות חמש האצבעות ה הגוף עצמו נצמיד את הרגליים והיד השנייה חמש האצבעות ה יש לנו שם הוויה בגוף האדם אבל אצלנו יש את ארבע אותיות שהם הוויה ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה אבל מה עם קבוצו של מה עם עולם אק שזה העולם שמחבר בין למעלה לבין כל העולמות התפילין אם הראש זה האות י ברגע שאדם מניח תפילין של ראש זה הקוצו של של י זו הבלטה הזו שנוצרת והיא מחברת אותו עם אור האינסוף. כך על פי הסוד. כשמבינים את המערכות הרוחניות של כל הבריאה נוכל להבין גם נתונים שבמבט ראשון קשה לעקל אותם, להבין אותם. למשל, לגבר מותר לגלח את

זקנו, אבל רק על ידי מכונה או מספריים או משחה ומקל, אבל נאמר בתורה, בל תשחיט פעד זקניך. השחתה כלומר חיכוך של סכין עם האור. כשאדם לוקח סכין טער ומעביר על אור הפנים, החיכוך הזה זה נקרא השחת הזקן. בל תשחיט פעד זקניך. במבט ראשון זה לא מובן. מה ההבדל אם אני עושה את זה במכונה והפנים חלקות או במשחה עם מקל בלי סכין שזה מותר? ואילו על על תער נאמר בל תשחיט פעד זקניך. וכתוב שזה חמור יותר מאכילה דברים האסורים באכילה. דברים הכי גרועים שאסור לאכול זה יותר חמור. יש לנו בפנים חמש פאות. כל פאה, כל זווית יש בה לו בפני עצמו, לו מהתורה. ולא מובן כשרואים את דברי המקובלים אז בכלל מחמירים עד כדי כך. הארי אומר שאדם

שמגלח זקנו בסכין עוד מתגלגל בבעלי חיים דברים לא פשוטים. מה מה ההבדל? מה ההבדל בין אם אני מתגלח כך או ככה? הרי בכל מקרה אני נשאר בלי זקן. אז מה ההבדל? מסבירים חכמי הסוד שכאשר האדם לוקח סכין ועוקר החיכוך הזה של האור עם הזקן, הוא פועל אמנם בעולם הזה, אבל מה שהוא עושה כאן נוצר גם בעולמות העליונים. ושם מה המשמעות של הזקן? המשמעות של הזקן זה צינורות שפע לאותו אדם, לא לרעייתו, לילדיו אלה צינורות שפע. הגוף הוא כמו משל למה שקורה בעולם האצילות, בריאה, יצירה, עשייה. גם הגוף הרי בנוי על פי מבנה של 10 ספירות. כל עולם מהעולמות הרוחניים יש לו צורה של גוף אדם. עולם האצילות יש לו צורה של גוף אדם. האדם הוא בסך

הכל העתק. הוא לא המקור. הוא ההתק של העולמות העליונים. וכאשר הוא עוקר בסכין את צינורות השפע שלו כאן, הוא עוקר בעולמות העליונים. ואז הוא לא מבין מדוע יש לו אחר כך בעיות של עצבות כשיהיה פרנסה, כל מיני צרות בתוך הבית והוא לא מקשר בכלל בין הדברים. רוצה להתגלח, מותר להתגלח, אבל שיעשה את זה לא בדרך של השחתה, לא באמצעות החיכוך של הסכין עם האור. לצערנו היום לא מלמדים אפילו בבתי ספר את הנערים שיש בזה בעיה הלכתית שילמדו, יאמרו על פי ההלכה זה אסור, אתה רוצה תקיים, לא רוצה אל תקיים, אבל לכל הפחות תדע שזה כך. לא מלמדים אפילו את הדברים וילדים לא יודעים וגדלים בצורה כזו. יש מצוות שהתורה מצווה אותם והם נראות

מעל הטבע. נאמר בתורה, לא תיקום ולא תיתור. כותב הרמח"ל שהמצוות האלה נראות כשייכות למלאכי השרת, כי אדם מטבעו רוצה לנקום וליטור. מה היא נקמה ומה היא נטירה? אדם שביקש מחברו חפץ מסוים והוא אומר לו, "לא, לא רוצה להשאיל לו." אחר כך בא חברו ומבקש ממנו והוא אומר לו, "לא נתת לי, אני גם לא נותן לך. ברגע הזה עבר עבר האדם הלא תיקום. נתירה עניינה שמירה. כלומר שהוא אומר לו, אני אמנם נותן לך, אבל תדע שאני לא כמוך. אתה לא נתת ואני כן נותן. זוהי נטירה. האדם שומר בליבו. טבעו של האדם להתנקם. הרמח"ל כותב שהנקמה מתוקה מדבש. כשאדם מתנקם בחברו הוא מרגיש מתיקות באותה שעה הראתי לו כשהוא לא נתן לי חשי מושפל כעת אני

השפלתי אותו וזה מרגיע אותו האדם נדרש להתעלות מי מרוויח מכך שהאדם מרגיל את עצמו לא להתנקם ואפילו לא לנתור מי מרוויח במבט ראשון נראה שהשכן מרוויח לעמיתו של דבר המרוויח הגדול הוא האדם עצמו כי הוא הופך להיות רוחני יותר הוא הופך להיות מעולה יותר. ההסתכלות שלו על החיים הרבה יותר גבוהה. אבל איך קונים את זה? איך מגיעים לדרגה כזו? זה ספר החינוך, ספר נפלא מאוד, מלפני 700 שנה. הוא סיכם כאן את כל תרייג המצוות. כשכל מצווה הוא מסביר את עיקרי המצווה, את השורשים שלה, את הסיבות והטעמים על פי הפשט. ספר שאף על פי שהתחבר לפני 700 שנה, ניתן להבין אותו בלשון הקודש, בעברית, שפה שווה לכל נפש. הוציאו אותו גם מנוקד

בזמננו. ספר מאוד נוח לקריאה. אז אחרי שהוא מסביר את המשמעות של נקמה, הוא כותב כך: "נוהגרוב בני אדם שבעולם הוא, שלא יסורו מלחפש אחרי מי שהרע להם, עד שיגמלו כמעשה הו הרע, או יחיווהו כמו שיכאיבם. ומזה מנענו השם ברוך הוא באומרו לא תיקום". משורשי המצווה שידע האדם ויתן ללי ליבו כי כל אשר יקרה הוא מטוב עד רע הוא סיבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא ומיד האדם לא יהיה דבר ללא רצון השם ברוך הוא על כן כשיצעריו יחיוהו אדם ידע בנפשו כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו בכך ולא ישיט מחשבותיו לנקום ממנו כי הוא אינו סיבת רעתו כי העוון הוא המסבב וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום הניחו לו ויקלל כי אמר לו השם תלה העניין

בחטאו ולא בשמעי בן גרה ועוד נמצא במצווה זו תועלת רבה להשביט ריב ולהעביר מסתמות מלב בני אדם ובהיות שלום בין אנשים יעשה השם שלום להם הוא כותב כאן שיש כאן שני היבטים למצווה הזו ומתוך כך גם ניתן ללמוד איך להתגבר דבר ראשון הוא אומר מלבד העניין השני שזה די פשוט מביא שלום ואחדות ואין שנאה והקפדה בין בני אדם כשאדם מתחנך ומתרגל אבל איך לקנות את זה איך להגיע אומר ספר החינוך כשאדם אומר לעצמו נכון שאותו אדם הציק לי אבל השאלה למה זה למה זה הגיע לי השאלה הגדולה צריכה להיות מדוע זה קרה לי האם הוא קבע האדם הזה קבע שיהיה לי את הנזק הזה זה לא זה בא מלמעלה אז נכון שאותו אדם כלפי שמיים אותו אדם ודאי שמשמיים אם

הוא עשה דבר שהוא לא בסדר אז יש את החשבון שלו עם השמיים אבל זה שאני לא קיבלתי זה לא קשור אליו הוא בחר להיות השליח ועל זה יש לו חשבון עם השמיים אבל אני לא קיבלתי כי אצלי יש בעיה זה אומר שלי יש עבירה מסוימת שלא הגיע לי אותו דבר והייתי צריך להצטער באותה שעה אז אז אם כן, על מי אני צריך לכעוס כאן? על עצמי. כי אני הייתי אמור להיות מתוקן יותר. אז בוא נבדוק מה אני צריך לתקן את עצמי. במקום להפיל את זה על האחר ולכעוס ולהוריד עליו את כל העצבים, האדם צריך להתבונן בעצמו. כנראה שאצלי עדיין חסר משהו, לכן לא קיבלתי את אותו דבר. אז אני אתקן את עצמי יותר, אני אתעלה יותר כדי שמשמיים יתנו לי את מה שאני רוצה.

באופן כזה האדם לא מרגיש מסתמק כלפי חברו. הוא לא שונא אותו ולא סותם אותו וכשהוא יבוא ויבקש אז הוא יתן לו כי הוא י יודע זה בסך הכל שליח זה המקל בידיים של מישהו שיכה אותי אז אין לי כלום עם המקל יש לי את החשבון עם מי שאחז במקל ומי שהיכה אותי זה בורא עולם שאוהב אותי אז ברור שזה לטובתי כי הוא אוהב אותי והוא כל יכול ויכל לסדר לי אם הוא לא סידר זה אומר שהוא יודע שכך טוב יותר עבורי וכשאדם חי בצורה כזו אז הוא תמיד מחפש לעלות ולהתרומם ולתקן את עצמו. אין לו כעסים ולא שנאה ולא הקפדה על האחרים. בהמשך, לאחר שהוא מדבר גם על איסור נתירה, הורוור למצוות עשה מהתורה של ואהבת לרעך כמוך, לא תשנע את אחיך בלבבך. יש

כל כך הרבה מצוות שנמצאות בתורה שעניינה מתבוננות. כששומעים בדרך כלל 365 מצוות, 248, כן? אלה ללא תעשה ואלה מצוות תעשה זה נשמע המון אבל בפועל כשבוחנים אותם רואים שיש כל כך הרבה מצוות שהם בהירות אפילו לאנשים פשוטים כמונו קל מאוד להבין את היופי שבהן את העומק שבהן יש הרבה מצוות שלא שייכות אלינו בכלל יש עשרות מצוות ששייכות לתקופה שבית המקדש היה קיים יש מצווה שאדם עושה אותה פעם בחיים ברית מילה פדיון הבן כל מצווה כזו היא מצווה אחת יש מצוות ששייכות רק לכהנים יש מצוות ששי שייכות למחלקות מסוימות בעם ישראל, במצבים מסוימים וכן הלאה. כשבוחנים את מה שנשאר בפועל, המספר הוא לא גדול והוא בהישג יד. יש כלל גדול

כתוב שהקדוש ברוך הוא לא מביא ניסיון לאדם אם הוא לא יכול לעמוד בו. לא מביא ניסיון לאדם לא מבחינת מערכת המצוות בכללותה וגם לא בחיים הפרטיים של האדם. יש מערכת נפלאה של מצוות שבין אדם לחברו. האיסור שלא תשנע את אחיך בלבבך זה לו שייך למצוות לא תעשה אסור לאדם לשנוע את חברו בלב וחברו חושב שהוא אוהב אותו אתה שונא אותו תפנה אליו ותפתח את הדבר בצורה עדינה בצורה מכובדת לא תשנע את אחיך בלבבך אל תשאיר את זה בלב תוציא את זה בצורה עדינה בצורה מכובדת תברר מה גרם בעצם לשנאה מה שיש לך בלב ותנסה לפתוח את העניין, תנסה להרגיע את הדבר, להוריד את הבעיה ואהבת לרעך כמוך. איך האדם מגיע לאהבת הבריות? כשהוא מתבונן בכך

רצוני שלכולם יהיה טוב. כשאדם מחנך את עצמו, אני רוצה שלכולם יהיה טוב. כאן אולי נקרא גם את לשונו של ספר החינוך הוא כותב כך ואמרו זכרונם לברכה זה במסכת שבת דף לא דעלך סני לחברה חלת העבד מה הכלל באהבת הבריות אם האדם מתחיל בנקודה הזו דבר שאני שונא אותו אני לא רוצה שיעשו לי אני לא עושה אותו לאחרים זה כבר ערוץ שסולל דרך נפלאה ואמרו בספרה אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה ואהבתה לרעך כמוך זה כלל גדול. יש הרבה מצוות אבל הוא אומר זה כלל גדול. מה זה כלל? לכל כלל יש הרבה פרטים. כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויות בכך. שהאוהב חברו כנפשו לא יגנוב ממונו ולא ינאף את אשתו ולא יונה בממון ולא בדברים. הרי יש לנו הונאת

ממון והונאת דברים. שני לבי מהתורה. איסור הונאת ממון כלומר שהוא מרמה את חברו ומעביר מהחשבון שלו לחשבון שלי. כן, ברמאות מסוימת עם איזה תחבולות בעסקים וכדומה. יש הונאת דברים. הונאת דברים שאדם בדיבור גורם מצוקה ותחושת לחץ לחברו. למשל כתוב בתלמוד לעולם יהיה אדם זהיר בהונאת אשתו. שם לא מדובר בהונאת ממון, הונאת דברים. יזהר מאוד שלא להציק לאשתו במילים. שמתוך שדמעתה מצויה, הונאתה קרובה. מכיוון שאישה ביתר קלות בוכה, ממילא הצער שלה קרוב יותר לבוא ולכן צריך להיזהר בהונאת אשתו גם יותר מעונעת החברים שלו בעבודה, כי הם יכולים להיות יותר יותר חזקים ויותר מתמודדים. ולא יונה בממון ולא בדברים ולא ישי גבולו ולא

יזיק לו בשום צד. וכן כמה מצוות אחרות תלויות בזה. ידוע הדבר לכל בן דעת. בפרשת קריאת שמע יש פסוק מעניין כתוב שם ונתתי עשב בשדך לבהך ואכלת ושבעת הניסוח מאוד מוזר הרי ידוע שנזר הבריאה האדם האדם הוא נזר הבריאה היה צריך להיות כתוב בפסוק ואכלת ושבעת ונתתי עשב בשדך לי ואמתך ממתי מקדימים את הבהמה לאדם? כאן בפסוק הזה התורה הקדימה את הבהמה לאדם. וכי הבהמה חשובה יותר מהאדם?

מכאן למדו חז"ל מכאן למדו חז"ל הלכה שבאוכל במזון בעלי חיים קודמים לאדם. מה פירוש בעלי חיים קודמים לאדם? לא כמו שיש כאלה ארגונים שמעניקים מזון לבעלי חיים. גם כשאנשים מתים הייתה שחקנית אחת שכשנודע שיש עדר של פילים רעב ברואענדה כשהיה שם רעב גדול אז השקיע המון כסף מאות אלפי דולרים כדי להטיס את כולם מרואנדה למקום אחר זה שמיליוני בני אדם מתו שם ובכסף הגדול של הצלת הפילים היא יכלה להציל בני אדם זה לא עניין אותה זה לא זוכה לכותרות בעיתונים אבל כשהיא מצילה עדר של פילים יש כותרת בעיתון כמובן שזוהי טעות גדולה גם היום יש את ארגוני הירוקים שעושים עבודה עבודה יפה, אבל לפעמים מרוב שנסחפים יותר מדי, מקריבים

את בני אדם בשביל בעלי החיים, שזוהי טעות. האדם הוא נזר הבריאה. אבל אומרת התורה, לפני שאתה אוכל, אם יש לך בעלי חיים בבית, קודם כל אתה חייב לדאוג למזון שלהם לראות שיש להם מה לאכול ונתתי עסף בשדך לי ואמתך אחר כך ואכלת ושבעת. על זה נאמר בתלמוד, אסור לאדם שישב לאכול כל זמן שיש לו בבית בעלי חיים רעבים. וזו ידיעה חשובה. כותב הארי שאמנם מותר לגדל בעלי חיים בבית, אבל אדם שמגדל בעלי חיים בבית ידע שהוא לוקח על עצמו אחריות גדולה לפרנסתם, למזונם. אם הם משוחררים בחוץ, בסדר, הם מסודרים. אבל אם הם בכלוב ואתה אמור להאכיל אותם ושכחת להאכיל אותם והם בצער, הצער בעלי חיים שלהם גורם קטרוג על בעל הבית ואז זה גורם

נזק אחר כך לאותו אדם. לכן אדם שרוצה לגדל בעלי חיים ידע שזה מותר. בסדר גמור, אבל שלא יהיה מצב שהם ישארו רעבים. אם מדובר בבעלי חיים כמו דגים שלא צריך להכיל אותם כמה פעמים ביום, אז האדם לא לא אמור להכיל אותם יותר ממה שהם זקוקים. העיקרון כאן זה לא בכל פעם לפני שאוכלים צריך לתת להם מזון, אלא העיקרון הוא שלפני שאנחנו אוכלים צריך לדעת שהוא לא רעב, שהוא מסודר. זה העיקרון. לא צריך לכת בפועל פיזית ולתת לו מזון אלא לדעת רק שהוא שהוא לא רעב שלא לגרום את העניין של הצער בעלי חיים יש כלל גדול השבע אינו מרגיש ברעוונו של הרעב כשאדם שבע אז הוא לא מרגיש אחרים רעבים כשהוא רעב כולם רעבים אבל כשהוא לא לא רעב הוא

לא מרגיש מחקרים מצביעים על כך שאפילו אמהות לעתים עלולות לשכוח בזמן של טרדה להכיל את הילדים שלהם אם הן כבר אכלו אם היא לא אכלה והיה רעבה אז היא מרגישה כל הזמן תזכורת לאכול אז זוכרת גם את הילד אבל כשהיא שבעה אפילו את הילד היא עלולה לשכוח יש מצבים כאלה יש מצוות בתורה שנראות כמגבילות מאוד אפילו לוחצות חונקות וכשמתבוננים בהם בהסתכלות נכונה רואים את הגובה ואת הרום שיש בהם למשל מצוות ההרת המשפחה נראית כמרחיקה בין הבעל לבין אשתו בפועל ידוע שהיום עיקר הבעיה של התרבות המערבית שבני זוג לא לא מסתדרים הרבה זמן יחד. נמאס להם זה מזו וזו מזה. בפרט זה מזו. יש פזילה החוצה. עושים שטויות ובתים מתפרקים. כמה דמעות

של ילדים יש בגלל שטויות כאלה? היהדות כדרכה מעניקה פתרון נפלא שהוא בגדר שביל הזהב. בגמרא כתוב במסכת נידה. אמר רבי מאיר, זה רבי מאיר בעל הנס. מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה? אדם רגיל באשתו וקץ בה. הרי על פי ההלכה יש את ימי נידה. כלומר יש את הימים שמלבד הימים הלא נקיים שזה בדרך בדרך כלל ארבעה חמישה ימים לפעמים יותר. בסיום הימים האלה בודקת את עצמה לוודא שהיא נקייה לחלוטין לפני השקיעה חייבת לבדוק בלי זה זה לא טוב ואחר כך יש לה שבעה ימים נקיים שגם במהלכה בודקת את עצמה יום יום לוודא שהיא נקיה ותובלת במוצאי היום השביעי בלילה כלומר אם עשתה את הבדיקה ביום ראשון לפני השקיעה אז התבילה ביום ראשון הבאה לאחר

ציאת הכוכבים בלילה לאחר ניקיון גמור שאין שום חציצה טובלת במקווה ואז חוזרת הביתה. על פי הסוד המערכת הזו היא מערכת של טהרה נפלאה. מקווה הרי לבנות מקווה זה עולה הרבה כסף. מדוע? כי המקווה עשוי עם מערכת מיוחדת שיש בה השקה עם מי גשמים. מעבר לקיר יש מי גשמים טהורים. נקרא אוצר של מי גשמים שלא נשאבו על פי הטבע. אלה מים שנקראים חיים. מים טבעיים חיים לחלוטין. על פי הקבלה כשאדם שואב מים מהאדמה זה כמו שהוא עוקר צמח הוא כטף אותו כטף את הצמח את רואה צמח טרי אבל בפועל הוא מת ככה המים האלה כשנאקרו הם כבר לא חיים אין להם את המימד של הטהרה האוצר של מי גשמים שלא נשאבו עם תהליך מסוים מביאים אותם לשם תהליך מורכב

בונים מערכת שלמה מים זקים וטהורים המים של המקווה שמחליפים אותם ומנקים את המקווה ושוטפים וכולי כשמלאים את המקווה יש פקק בצד פותחים את הפקק הגומי הזה יוצרים השקה עמי הגשמים ההשקה הזו גורמת שכל המים הופכים להיות מים חיים כמו שאם יש 40 שיע מי גשמים גם אם יתנו עליהם כמויות גדולות של מים שובים הם מתבטלים בתוכם גם כאן יש 40 שיעה מים שובים מעבר לקיר פותחים את הפק נוצרת השקה הכל הופך להיות דין של מי גשמים גם כשפוקקים אחר כך כדי שהמים האלה לא יתלכלכו המים של האוצר המים של המקווה הם הם בדיוק כמו מי מעיין, רק באמצעים שבמיקום מודרני וחמים ונעים וכולי. א

שמי ברכה, אני אחראית מקווה פה אני יודעת שמקווה מעוררת אסוציאציה מאוד לא נעימה אצל נשים. א בדרך כל זה מתחבר לאיזה משהו א טחוב ומלא ירוקת ומלא משהו ישן ומוזנחנית בכלל זה מחשפה עם מטתי אני המטה שלי בחוץ חונה ו אנחנו רוצים להראות לכם שאפשר אחרת ושזה יש גם ניסיון לעשות את זה אחרת ולהראות את זה ממקום פתוח יותר ולהציע איכות חיים אחרת המשפחה זה בעצם ציחות חיים אחרת. המקום הזה נבנה עם המון המון סימת לב ודגש לכל דבר של האישה יהיה הכי טוב שהיא תרגיש הכי טוב שהיא יכולה להיות הכי נעים הכי זורם א בכל אתם תראו בחדרים שכל דבר כל פרית בדיוק למה שאישה צריכה בשביל קיים את המצווה הזאתי אמ יש פינת קפה נשמה אחרת

בצד השבת לשתות יש מקום לקרוא יש מוזיקת רקע אה אה עושים הכל שהרגישת תרגיש הכי נוח. יש לנו פה מערכת ממחשבת שעוזר אותנו לשלוט על כל מה שקורה פה במקווה. אם אנחנו רוצים לדעת מה קורה בטמפרטורה של המים, כלומר יש אישה שקשה לה לא מסוגלת לרדת במים חמים, אנחנו גם יכולים לשלוט ולעצור את החימון ואז זה מפסיק להתחמם עד הגובה של הטמפרטורה שרצויה לאישה. נוסף לזה אנחנו יכולים להיות גובה בורות המן אם הכל תקין מבחינת ה מבחינת ההלכה א פה כל שאר הדברים טמפרטורה בחדרים כלומר בחורף זה יותר קשור לחורף כשיש אנשים שמר יש שרוצות שיהיה חימום יותר חזק יש אנשים שרוצות פחות חם אז לפי זה לפי הבקשה של האישה אנחנו יכולים לבסט

לה את החום בחדרים דבר נוסף זה זמן המתנה של אישה בחדר. כלומר אנחנו יש לנו אם אישה ממתינה יותר מחמש דקות אם יוצא מצב של לחץ אז זה מיד מצפצף לנו שוב פעם ואז אנחנו מיד רצות אליה כדי שלא שהמקסימום שהיא תחכה זה שלא יעבור את החמש דקות בדרך כלל גם זה לא קורה אבל אם קורה שלא יעבור את החמש דקות ברגע שהאדם טובל שם בין גבר בין אישה, רק אצל האישה זה הרבה יותר חשוב אצל האישה זה גם חובה. ברגע שטובלים שם, לא נעריך כעת, אבל בקצרה המקובלים מתארים את הדבר כאילו שהיא יצאה, כאילו יצאה מחוץ לאטמוספירה, טבלה במי גן עדן וחזרה לעולם הזה. מבחינת הנשמה זה רוממות רוחנית שאין כדוגמתה. ואם אחר כך יש ילד מאותו עניין אז

מושכים נשמה ממקור גבוה מאוד, אבל גם בלי קשר לילד. עצם החיבור הזה הוא מאוד גבוה ומאוד רוחני, מאוד מטהר. לכן אפילו שערה אחת אסור שתצא החוצה, שום חציצה שלו תהיה על העור. זה דבר נפלא. היא טובלת ברחם של היקום באותה שעה. זה על פי הסוד. אבל רבי מאיר בעל הנס מדבר על פי הפשט. אומר רבי מאיר, מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה. אדם רגיל באשתו וקץ בה. מה פירוש קץ בה? מועס בה. כמה יכול לראות את אותו פרצוף כל הזמן. אמרה תורה נידה לשבעה שתהה חביבה על בעלה כיום כניסתה לחופה זוג ששומר את הלכות ההרה כראוי כלומר שבאותם הימים של האיסור כולל השבעה נקיים הוא אפילו לא נוגע עליו ביד אין נגיעה שום מגע פיזי אין ביניהם אבל

מצד שני בימים האלה הבעל חייב לתת לאשתו יותר תמיכה נפשית יותר קשר נפשי יותר שיחות יותר טיול יותר שמחה יותר אווירה טובה ואז שניהם מרגישים רוחניים הקשר שבינינו הוא לא בהמי פיזי אלא אנחנו כעת הנה הוא יודעת עכשיו בעלי אין לו כלום ממני אבל הוא יושב מדבר מטיילים משמחים מחייכים אווירה טובה הקשר נוצר קשר נפשי בריא וטוב געגועים הולכים ומתפתחים על כל יום שעובר כמה זוגות רבים על כך שהיא רוצה הפסקה והוא נפגע או שהוא רוצה והיא נפגעת וכן הלאה כאן יודעים אלוקים אמר לעצור ואז מגיע הזמן הזה חוזרת מהמקווה חביבה על בעלה כיום כניסתה לחופה הזאת. זאת אומרת זוג כזה חווה את חווית ההתרגשות של הנישואין כל חודש מחדש.

כמה זה נפלא. איפה יש היום גברים בעולם המערבי שמתרגשים כאשר נוגעים בלחיצת יד בנשותיהם? אבל זוג ששומר טהרת המשפחה מתרגשים, לא צריכים לחפש שטויות בחוץ. בפרט אם הבעל שומר על קדושת העיניים, גם האישה צריכה לשמור, אבל הגבר עוד יותר. כתוב בתורה, ולא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. מה פירוש ולא תטורו? מלשון תייר. אסור לאדם לתת לעיניים שלו לשוט כמו תיירים לאיפה שבא להם או הלב הוא עובד באיזה מקום יש פקידה פתאום מתחיל לחשוב רגשות עניינים תכף בולם אין דבר כזה זה נקרא גבורה אמיתית איזה הוא גיבור הכובש את יצרו לא זה שמכניס מכות לכולם ומוריד אותם שהוא יודע לנצח את עצמו לשלוט על עצמו זוהי מלכות אמיתית מלך ראשי

תיבות מוח לב כבד המוח שזו הנשמה כן מקום משכן הנשמה שולטת הנשמה שולטת על הרוח שמופקדת על הרגשות שבלב ושניהם יחד על הנפש הבאמית שנמצאת בכבד. זה מלך אמיתי. זוהי מלכות אמיתי. מוח לב כבד. אם זה הפוך שהכבד שולט על הכל אז זה אותיות כלום. כן? בלי ו' ב כתיב חסר. כלום. זה כלום נקרא האדם הזה. אין לו שום בסיס, שום עמוד שדרה. הוא לא שולט על עצמו. אבל גבורה אמיתית זה הוא גיבור הכובש את יצרו. אז הוא יודע לשלוט על העיניים, יודע לשלוט על הלב, בנוי בצורה טובה. כמה שמחה ושלום בית ואחדות ואהבה ורגע ושלווה יש להם בתוך הבית. כמה חיוכים של הילדים, כמה אווירה טובה. כשהבית בנוי בצורה כזו, שהוא שמח בה, הוא לא מסתכל,

אז הוא גם לא מגורה. הגמרא אומרת, יש עבר קטן באדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע. אם יותר מדי הולך אחר התאוות, נהיה רעב יותר ויותר, כי כבר אין לו סיפוק מכלום. אז תמיד הוא מחפש ריגושים חדשים. אבל אם יודע לשים את הגבולות הנכונים על פי הוראות יצרן אז הוא שבע והוא רגוע וטוב לו. כך מצוות השבת שנראית מאוד מקבילה אבל אמיתו של דבר מי ששומר שבת כהלכה לא חלק אין חלק לא שומר שבת כהלכה שזה אומר יש את ההכנות לפני השבת אחר כך עם כניסת השבת נרות דולקים מפה לבנה חלות האישה יושבת עם הילדים עד שהבעל חוזר מבית הכנסת מגיעים עם הגדולים איזו שלווה איזו רגיעה לא טלפון לא פלאפון לא רדיו כלום עכשיו 24 שעות אתה אשתך והילדים

ילדים, שירי שבת, סעודת שבת, האבא מעביר מסר, כל בעל צריך להכין קצת שיעורי בית ביום. היום הגברים לא עובדים ביום שישי. מכין שיעורי בית, מכין רעיון יפה מהפרשה, איזה מסר לילדים, יושבים, מדברים, דנים, שרים, צוחקים, מספרים, זו אווירה נפלאה. ברכת המזון, איזה טיול רגלי סביב הבית, ישנים, קמים בבוקר, האישה ממשיכה לישון, הבעל הולך לבית הכנסת, כל שבת יש לו קריאת התורה של פרשה אחת. כל שנה בשמחת תורה חוגגים שמחת תורה כי סיימנו מחזור של כל החמישה חומשי תורה איזה קניין נפלא זה חמישה חומשי תורה כל שנה מגיע הביתה קידוש סעודה שבת ראשי תיבות שינה בשבת תענוג אומר הארי שטוב שאדם ישן בשבת יותר מיום חול זה טוב גם על

הנשמה היתרה היתרה שיש לו רק לא כמו כאלה נכנס למיטה בכניסת השבת יוצא בהבדלה גם זה לא אבל בגבולות נכונים זה טוב שינה בשבת תענוג הציבור סיפור מכיר את הרב מאיר שוורץ. הרב מאיר שוורץ הוא חסיד עם שטריימל ופאות. מי שמכיר אותו אדם מאוד שמח, תמיד אוהב לצחוק ולהצחיק. אז תמיד כשהוא מדבר איתי, אני לא יודע מתי ברצינות, מתי בצחוק. למשל, פעם ירדנו במעלית אז הוא אומר לי, אתה יודע, למדתי עכשיו בהלכה, האוכל חמין בשבת חייב מיתה. הסתכלתי עליו. האוכל חמין בשבת חייב מיטה. לא הבנתי על מה מיטה. אומר לי בת ב בת מיטה בת חייב מיתה ללכת לישון אז הוא באחת השיחות פעם הוא אומר ש הוא אומר אתם ספרדים אומרים שבת ראשי תיבות

שינה בשבת תענוג על פי הארי אבל הוא אומר אנחנו אשכנזים חסידים יש לנו בעיה אנחנו לא אומרים שבת איך הם אומרים שבס אין לנו את הראשי תיבות אבל הוא אומר מצאתי פתרון שבס ראשי תיבות שינה בשבת סבבה מצא פתרון כשאדם חווה שבת כזו, אחר כך מנחה של שבת, סעודה שלישית, שיעור תורה, חוזר הביתה, מגיע הזמן של ההבדלה עם ההרפיה של ה-24 שעות, אתה מנותק מהעולם. חדשות נשמע מוצאי שבת, טלפון פלאפון, עזוב את המכשיר הזה, לא נוגע בכסף עכשיו 24 שעות. שעון שבת, מקבל מדליק את האור. תן לי להיכנס לאווירה שלווה ורוגה. מדוע יש ב יש בהבדלה בשמים? נר יש לנו בהבדלה מכיוון שכל השבת לא התעסקנו עם אש, לא מדליקים אש. אז כמו שאדם אכל

תפוח ועבר הרבה זמן צריך לברך על התפוח הבא אז גם כאן הייתה הפסקה גדולה מיום שישי לא מדליקים אש מותר שהאש תהיה דולקת מעצמה אבל אני לא מדליק בשבת מוצאי שבת מברכים בהורה מאורי האש אבל בשמים בשביל מה יש בהבדלה

כתוב מי שחווה שבת כהלכתה אדם שחווה את השבת ברמה הראויה עם ההבדלה הוא מרגיש נחיטה מהגובה של רוממות השבת הרוח רוחנית הוא פתאום מסיים את ההבדלה מרגיש כמו התרסקות הוא נופל ליום חול עד כדי כך שנשמתו עלולה לפרוח ממנו באותה שעה עד כדי כך לכן נותנים לה בשמים תרגעי גם כאן יש ריח טוב לא רק בגן עדן זה מין אקט כזה של רוגע על הנשמה שתישאר זה לא לחינם נאמרו הדברים האלה כדי שנבין מה מה המעלה של השבת מה היא המדרגה האמיתית אבל זה כאשר האדם שומר שבת כהלכתה אם הוא קצת שומר וקצת לא שומר עושה קידוש ונוסע ומדליק וזה אף פעם הוא לא ירגיש את המאין עולם הבא שנאמר על השבת. מעין עולם הבא זה בדיוק כמו מרשם של הוראות

יצרן. אם מקבלים מרשם של עוגה של שף מיוחד, רוצים שהעוגה תצא טוב, חייבים להקפיד על כל ההוראות. אבל אם ישנים מחליפים את השקדים בבוטנים ואת ה את החמאה במרגרינה ואת הדבש בסוכר ואף פעם זה לא יצא כמו המקורי. נח את הביתה רגע שנייה דקה עצפוני רגע רגע רק שנייה איפה את הלו היי שושי עליתי נשמה כפרה מה שלומך אל תשאלי איפה הייתי אתמול טוב אז אני לא שואלת אני מנתקת לי את רעות או לא תשאלי תשאלי אני צוחקת עלייך מה נשמע כפרה אתמול הייתי בהרצאה של השף מספר אחד בעולם. את שומעת שב מספר אחד לא פחד ולא יותעה. אצלך תמיד זה שב מספר אחד, נכון? מספר לא מספר שתיים מספר שלו. שף מספר אחד. נו. הוא נתן שם אתכון שלהוגם מספר

אחד בעולם. פשוט מספר אחד בעולם. אצליחה כל מספר אחד אני רואה. עפיתי אותה למשפחה של בא לי. הם לא הפסיקו לאכול אותה. הם ליקקו את האצבות. הם אפילו נקו את התנור שפיתי את העוגה שומע ממש ככה אז חבל שלא שמת אותה גם על הרצפה היו מלחקים את הרצפה נשמה כפרה את צוחקת היא תחמד חייבת נו אז מה המתכונת את רושמת שמתי פה את הניערות רק רגע הנה אני רושמת כפרה שמח ארבע בצים חוז דוש יאללה צריך להתחיל כבר לעבוד להכין את העוגה דבר ראשון ארבע שתי כוסות כמה שתי כוסות קמח בקשה שתי צריךה זה דווקא יכול להיות שאין לי חמה אבל זה לא נורא נשים מרגרינה במקום טוב אז נשפוע חצי מרגרינה זה לא נורא אם יהיה טיפה מרגרינה הנה יש לנו

במקום חמה מרגרינה אחרי מרגרינה אני לא מתבלבלת וישר אני שמה דבש ואם אין דבש אז אני לא נשברת לא נשברת אפשר לקחת במקום דוש אחד אפשר לקחת שבע כוסות סוכר זה לא פחות מתוק עכשיו אני לוקחת את השקדים בעלי לא קנה שקדים חכם בלילה מה אני אשים במקום שקדים אני אשים אולי פותנים מלוחים זה לא רע זה לא רע זה ככה מחייה זה נותן לי ח של של משהו ככה לקרסם שיהיה נחמד. לוקחת את התבונית שמה את כל העוגה של השף מספר אחד שמה את זה. אני לא מבינה מה קורה פה. גלית אומרת לי שב מספר אחד הוא גם מספר אחת מתכון חבל על הזמן. החבר'ה בכלל לא רוצים לאכול את העוגה. מה זה זה? למה למה קרה ככה? מה הלו? גליתי. מה את לא מתביישת? את לא

מתביישת. אין לך מצפון. זה העוגה הזה איזה מ עוגה הבאתי הלו שושי מה צועק תירגי מה קרה אל תצקי מה קרה עלק שב מספר אחד מת כל מספר אחד זה זה גועל נפש גלידי מה קרה לך כפרה מה את עושה לי בושות ליד רגע שנייה רגע שושי שנייה אני רוצה להבין כן את עשית את העוגה לפי המרשם המדויק שנתתי מה מרשמ את אומרת לי מתכון? אומר לה אם הייתי הולכת לפי המרשם שלך בכלל האורחים היו בורחים מהבית.

כשהולכים עם הוראות יצרן אז מרגישים באמת את המתיקות האמיתית, את הטעם האמיתי, את השלמות. נסיים בעוד נקודה מאוד חשובה. הנושא של ההופעה של הלבוש. יש הרבה ששואלים מה מה העניין הזה של הלבוש? מה העניין של הכיסוי ראש? מדוע החרדים הולכים דווקא בלבוש אחור וכן הלאה. למיתו של דבר, על פי ההלכה, מותר ללכת עם ג'ינס ותריקו. לא כתוב בתורה שאדם צריך ללכת כמו שהחרדים הולכים. אז מדוע הם הולכים בצורה כזו? מכיוון שרוצים לבוש אחיד שיאחד את כולם כמו בצבא ויתן לאדם להתבונן במה שעיקר ופחות באיך אני נראה כל מיני עניינים כאלה אבל בחרו דווקא את הלבוש הכהה לאו דווקא שחור אבל לבוש כהה כמו שופטים ראשי ממשלה עורכי דין אלה

אנשים ש שהם בדרך כלל לובשים בגדים כהים מכיוון שמבחינה פסיכולוגית הלבוש הכהם אשרי אווירה של כובד ראש לא של עצבות עצבות זה דבר אחר כובד ראש. היום יש בלבול מושגים בין כובד ראש לבין עצבות, בין שמחה לבין הוללות. שאנשים מתהוללים וחושבים שזוהיא שמחה. זה לא שמחה. שמחה זה בא מתוך הלב, מתוך התבוננות, שמחה אמיתית, פנימית ולא סתם צעקות ורעש. וכך גם כובד ראש ורצינות זה לא קשור לעצבות. זו הסיבה שלומשים את הלבוש הזה. אבל כמו שהזכרנו, מצד ההלכה אדם לא חייב. לגבי כיסוי ראש, גם גברים וגם נשים, לגבי גברים, כתוב בגמרא שגבר שמכסה את ראשו זוכה לקבל יראת שמיים. זה גם השפעה פסיכולוגית. אדם שמכסה את הראש מרגיש יש

משהו מלמעלה, העולם לא הפקר. הגמרא אומרת שאמו של רב נחמן אמרו לה, אמרו להאסטרולוגים שבנה יהיה גנב. ככה הם רואים על פי האסטרולוגיה שיהיה לה תכונות של גנב. והייתה תמיד דואגת לכסות את ראשו. והוא לא הבין למה היא כל כך מקפידה. כשהיה נער, פעם אחת היה יושב חוזר על לימודו ליד עץ דקל, נפל הכיסוי ראש בלי שהוא ירגיש, פתאום חש תאווה גדולה, טיפס על העץ ובשיניו ניתק תמרים מהדקל, גנב. ואז סיפרה לו, אמו, תדע לך, תחסה את ראשך כדי שיהיה לך יראת שמיים. זה משפיע. לא שכל מי שלא מכסה את הראש, הוא גנב חס ושלום. אבל הכיסוי ראש מביא לאדם יראת שמיים. בפרט בדורנו, אומר האדמור מסלונים, דור שהכיפה גם מייצגת האם אתה שומר

תורה ומצוות או לא. אז עצם ההליכה עם הכיפה, לא שזה ככה, יש אנשים שהם בלי כיפה ושומרים הרבה, אבל מבחינת קידוש השם, עצם ההליכה של האדם עם כיפה, הוא בעצם מכריז אני נאמן לבורא עולם. שזה בחינה של קידוש השם. ואם בלי אז חלילה זה כמו שהוא מכריז את ההפך, אפילו שהוא לא מתכוון לכך והוא לא רוצה. אבל מי שרואה אותו חושב שיש פה, זאת אומרת זה לא הכבוד האישי שלו, אלא כבודו של מלך. כאילו שיש כאן עוד מישהו שאומר אני לא נאמן ואז זה לא לא טוב מצד כבודו של מלך לעניין בגדים צנועים וכיסוי ראש באישה גם כדאי כמה מילים על העניין הזה אישה נשואה על פי ההלכה מכסה את הראש יש בזה מצווה מהתורה כתוב שבבית המקדש אישה שהיו

חושדים בה שהיא לא כל כך בסדר הייתה מתייחדת עם אדם אחרי שבעלה אמר לה כמה פעמים שלא תתייחד עם אותו אדם והיא כן התייחדה לא יודעים מה קרה שם אבל עלול להיות דבר לא טוב. התנהגה שלא כראוי. אז כתוב בתורה שהיו מביאים אותה לחצר של בית המקדש, נותנים לה לשתות משהו, שזה היה מבחן מעניין מאוד, שאו שהייתה מתה או ששנה הבאה נולד לבן. אם היא הייתה נקיה שלא עשתה כלום וסתם ביזו אותה, אז שנה הבאה, אפילו אם הייתה אישה עכרה, הייתה יולדת בן. ואם היו לה כבר ילדים, היה נולד בן, יוצא דופן ביופיו, בחוכמתו, היו רואים זה משהו מיוחד, זה יוצא דופן. וזה היה בדוק ובנושא. ממש התחייבות אלוקית. אין אדם בדתות האחרות אין דבר כזה

שיהיה מי שיתחייב דבר תנו לה שתשתה ואז או שהיא עכשיו מתה או ששנה הבאה יהיה לה בן גם אם היא הייתה עכרה 20 שנה אין הבטחות כאלה בדתות האחרות על כל פנים שם כתוב לפני שהיא שותה הכהן היה פורע את ראש האישה נאמר בתורה הוא פרעה את ראש האישה מוריד לה את הכיסוי ראש הכיסוי ראש זה זה מכבד את האישה ברגע שהיא נשואה אז יש כאן גם מסר לבעלה את היופי של השיער שלי אני שומרת לך זה לא שייך לעולם כשהייתי רווקה משהו אחר כל אחד יכל לראות את השיער שלי לא שז