האם אתה זה העבודה שלך?

כשאדם מאבד את מקום העבודה שלו, נדמה לו שהוא יבד את עצמו. כל מה שבנה, כל הערך, כל ההגדרה העצמית. אני עובד במקצוע הזה, בתחום הזה, במקום הזה, הכל נעלם ברגע. הוא שואל מי אני עכשיו, אבל האמת היא חדה וברורה. העובדה היא שהאדם זה הזהות שלו, האישיות שלו, המידות שלו. העבודה היא רק במה ששם הוא יכול לבטא את הזהות האמיתית של האדם. אבל האישיות של האדם, כל זה לא מתפרק עם פיתורי האדם. האישיות של האדם, האופי שלו, המידות, הערכים, האמונה, כל זה עדיין קיים. איבד האדם את מקום העבודה שלו, עלול לחשוב שהוא הפסיד את הכל. אבל אם ישאל את עצמו מה נשאר בו, יראה אחראיות, התמדה, יוזמה, אמונה, נדיבות, רצינות, אסרטיביות,

פתורים, כל זה. לא יכולים לגזול את זה מהאדם אלא אם כן יחליט האדם שהוא מוותר על כל התכונות הנהדרות האלה. זה הכוח האדיר של האדם להפריד בין זהות תפקודית במקום העבודה לבין זהות מהותית נצחית שתמיד מלווה את האדם. האדם לא מתבטל ממלאכת בניין האישיות שלו. את המלאכה, את העבודה. הוא אולי איבד וזה מתחלף אבל השליחות שלו תמיד האדם בעל משמעות כי יוסף הצדיק גם כעבד גם כאסיר נשאר בן יעקב שלמה המלך גם נטלה ממנו המלכות וכל זאת תמיד היה המלך לא תלוי בכיסא בכתר ובמשכורת לא יבכה האדם על הבמה שנסגרה מכיוון שהאו האדם תמיד ישנו הבמות מתחלפות אין לך אדם שאין שאין לו שעה, אין לך אדם שאין לו מקום. תמיד יהיה את האפשרות

שוב לבטא את האופי ואת האישיות. העיקר לא יאבד האדם את אופיו, יזה את העוצמה הפנימית שלו בכוח, באופי, במידות, בכוח הבחירה. ואז המשבר יהפוך למנוף וקרש קפיצה. ‏M.