הרב זמיר כהן - חידת היקום

אחת החידות הגדולות בעולם ואולי הגדולה שבכולן היא החידה העולם מאליה מתוך פלאי שלמות ומורכבות הטבע. חידת היקום. כיצד נוצר הכל. האם מדובר בהתפתחות מקרית או שמה קיים כוח עליון מתכנן ובורא. למעשה חידה נפלאה זו מעסיקה כל מוחב ואין זה משנה אם הוא נאור ומשכיל או פרא שוכן יערות. מדי פעם עולה שאלה זו ומציפה את מחשבתו. ובפרט בעת התייחדות והתבודדות שקטה בחק הטבע במקום שיד הדם לא נגעה בו כאשר המיית הגלים המתנפצים אל החוף מרטיטים את ליבו או מרחבי התהום הפאורה לרגליו מתחת צו כניסה מסאירים את רוחו חש האדם השתוקקות להתמזג עם הטבע לחיות את הבריאה, להתנתק מן השעון ולפצח את החידה. חידת היקום. אחד הדברים שהמדע

המודרני בעשרות השנים האחרונות שינה את הגישה, את העמדה, ממש התחולל מהפך בעמדה המדעית. זה הנושא של תחילת היקום. איך הכל בעצם היה? האם נהיה בשלב מסוים או שהיה תמיד. בעבר המדע היה סבור שהעולם תמיד היה. רק בעשרות השנים האחרונות המדע הגיע למסקנה שהעולם לא תמיד היה אלא נהיה בשלב מסוים. יש הוכחות קרינה קוסמית, בריכת גלקסיות וכדומה. ברור היום למדע שהעולם נברא. אבל איך ייתכן שהעולם נברא יש מעין? על השאלה הזו אין תשובה לאנשי המדע. פרופסור אלן גוט, פיזיקאי מפורסם כותב רגע הבריאה נותר בלי הסבר. חברו סטיבן הוקינג, גם הוא מגדולי מפתחי תיאוריית המפץ, כותב, "הבריאה נמצאת מחוץ לתחום חוקי הפיזיקה הידועים לנו."

כלומר הוא אומר ברור לנו שהעולם נברא אבל איך הוא נברא זה נמצא מחוץ לתחום חוקי הפיזיקה הידועים ועדיין אף על פי שהמדע עדיין נבוך בשאלה איך ייתכן שהעולם נברא יש מעין עדיין יש אנשי מדע שמסרבים להכיר בכך שיש כוח עליון שיש בורא לעולם אבל האמת היא כשבודקים את עולם המדע, בפרט את השורה הראשונה של אנשי המדע במשך כל הדורות. מגלים שדווקא אותם שנמצאים בשורה הראשונה, אלה שנחשבים גדולי המדע של כל הדורות, הם עצמם עוד לפני כל המחקרים וההוכחות שיש היום, מתוך הבריאה, מתוך החקירה שלהם בעולם, היה ברור להם שהעולם נברא. כך ניוטון איש המדע המפורסם שיש שמחשיבים אותו גדול אנשי המדע של כל הדורות כך איינשטיין שישד דווקא

אותו מחשיבים כגדול אנשי המדע ועוד רבים אחרים דווקא אותם שנמצאים בשורה הראשונה הם שמכריזים בפה מלא שיש בורא לעולם יש אלוקים שברא את העולם ובדורנו ככל שהמדע התקדם יותר גילה יותר חקר יותר ככל שמבינים יותר כך יותר ויותר רואים את מציאות האלוקים שהוא בעצם הגורם והסיבה לבריאה כולה. אנחנו נעבור על כמה דוגמאות יסודיות מתוך אין ספור דוגמאות כאלה שיש בבריאה. נתבונן בעצמנו, בגוף האדם, בבחינת מה שאמר דוד בתהילים. מבשרי אחזה אלוה. מגופי אני יכול לראות את מציאות הבורא. אני יכול להכיר שלא ייתכן שדבר כזה יעשה מאליו כל כך תבונה, סדר, חוכמה. לפני כמה שבועות שאל אותי סטודנט, הוא ביקש ביקש תוכיח לי שיש בורא

לעולם. אמרתי לו, יש כאן שולחן. אני רוצה שאתה תוכיח לי שמישהו עשה את השולחן. צריך להוכיח שמישהו עשה את השולחן. הרי עצם זה שרואים כאן תוכנית, רואים סדר, רואים רגליים, רואים פלטה, רואים חיתוך, רואים תכנון, תוכנית ותוצאה, זה עצמו מוכיח שמישהו עשה, דבר כזה לא יעשה מאליו. לא ייתכן שברזלים וקרשים יפלו זה על זה ומעליהם יווצר שולחן. אתה רואה תוכנית, אתה רואה סדר מי שהוא עשה. זאת אומרת שאני לא צריך להוכיח לך שמישהו עשה את השולחן, אלא אם יבוא אדם ויאמר שהשולחן הזה נעשה מאליו, הוא צריך להוכיח שהשולחן הזה נעשה מאליו. אמרתי לו, אם כך בשולחן פשוט שלא צריך להוכיח שמישהו עשה, אלא אם מישהו רוצה לומר שהוא נעשה

מאליו, הוא זה שצריך להוכיח את ההפך, כך גם בבריאת העולם. הרי ברגע שאתה בודק את הבריאה, מתבונן בכל פרט מפרטי הבריאה, אתה מגלה שלא צריך להוכיח לך שמישהו עשה, אלא אם יש מי שרוצה לומר שהכל נעשה מאליו, הוא זה שצריך לבוא ולהוכיח. איך ייתכן שיצירה מושלמת ונפלאה כל כך נעשתה מאליה? שולחן הוא דבר שאינו מורכב כל כך. מה נאמר ביחס למחשב? ככל שהיצירה מורכבת יותר, משוכללת יותר, עמוקה יותר, מתוכננת יותר, כך ברור שקיים מתכנן ובורא, היצירה מעידה על היוצר בלי מילים. כמו שאומר דוד בתהילים, השמיים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע. הם מדברים הוא אומר, אף על פי שאדם לא שומע אותם, ממשיך דוד ואומר, אין עומר ואין

דברים בלי נשמע כולם. אתה לא שומע אותם מדברים, אבל המציאות שלהם מוכיחה לך שיש בורא לעולם. והאמת היא כל אדם שהתבונן בכל פרט בבריאה, אפילו כשנתחיל בעצמנו ונעבור לכל פרט בעולם, דומם, צומח, חי, מדבר, יקום, שמש, כוכבים, כדור הארץ, כל פרט שרק נתפוס ונתבונן בו, נצא קצת מהשגרה. הרי אברהם אבינו מה בעצם גרם לו לאברהם שיכיר במציאות השם נגד כל הנבראים נגד כל בני האדם בעולם כולם היו עובדי עבודה זרה ואברהם האמין באלוקים איך הוא הגיע למסקנה הזאת היה מוכן למות בשביל זה נמרוד זרק אותו לכבשן האש והוא היה מוכן למות נעשה לו נס וניצל אבל הוא מבחינתו היה מוכן למות חז"ל מספרים שכשנולד אמרו האסטרולוגים לנמרוד שהאדם

הזה התינוק הזה שנולד יעשה עשה לך הרבה צרות. אז מיד בלי חשבון פסק גזר דין מוות להרוג את התינוק הזה. ההורים ששמעו על הגזירה שעומדת להגיע הביתה שמעו עם קורבים מיד הבריחו את התינוק מהבית. החביאו אותו במערה וכך עד גיל שלוש הוא גדל במערה כשהוא לא מכיר את העולם. בגיל שלוש יצא לראשונה מהמערה. וכולנו יודעים אפילו היום שילדים עד כמה שהם נראים לא מבינים אבל ככל שאתה רואה את הילד מכיר אותו אתה עומד מתפעל עד כמה הקטן הזה מבין פיקח וחכם ובזמנם חז"ל אומרים שההבנה של הילדים הייתה הרבה יותר עמוקה ושורשית מהיום ובכן יוצא אברהם מהמערה רואה עולם לראשונה כל העולם נחסף לפניו בבת אחת לא כמו תינוק שהולך וגדל והכל

בהדרגה אלא פתאום רואה עולם יפה, מושלם, אמר לעצמו, ודאי שדבר כזה לא נעשה מאליו. מי שהוא עשה את זה? מי זה? הוא רוצה לדעת מי זה? ראה את השמש, גוף ענק כזה, מאיר, מחמם, כל העולם מקבל את האור והוא מעל כולם. אמר לעצמו, כנראה שזה הבורא. הרי השמש בלשון הקודש נקראת שמש מלשון שמש. כלומר שהיא רק משמשת. לא כוח בורא כמו שהבינו חלק מאומות העולם שעבדו את השמש, אלא זה רק שמש. אבל אברהם רואה ומתפעל ומבין שזה הבורא. התחיל להתפלל ולהשתחוות ולהודות לשמש. והנה מגיע הלילה, הוא רואה שהשמש הולכת ושוקעת ופתאום בא מישהו אחר עם צבא אדיר של כוכבים. הוא רואה את הירח מופיע ויש לו גם צבא. אמר לעצמו, אם זה של היום ברח מפני

זה שבא בלילה עם הצבא, כנראה שהוא יותר חלש, זה יותר גיבור. התחיל לעבוד את הירח, יש לו צבא אדיר. הבוקר מגיע, הירח נעלם עם כל הצבא שלו ושוב השמש חוזרת. אמר, טוב, כנראה שהיא יותר חזקה, אבל בלילה עוד הפעם. קלט מתוך כך שמדובר כאן במחזוריות של טבע שכל אלה כפופים למישהו שמעל כולם. אז מי הוא? מי הוא אותו בורא? היה חוקר ושואל ודורש ומתחנן אלוקים הבורא אני רוצה לדעת מי אתה רוצה להכיר אותך ואין לו אין לו אפילו ממי לשמוע או לראות דוגמה היום יש תורה היום יש הוכחות אפשר לבדוק את הדברים יש ממי ללמוד קיבלנו את התורה דור אחר דור עד משה רבנו אבל אז לא היה לו ממי אומרים חז"ל במדרש אברהם באותה שעה היה דומה לאדם

שנכנס לארמון מפואר וראה שהכל ערוך והכל מוכן והכל נפלא והכל מתוכנן ומסודר והיה מסתובב בחדרים ושואל מי הוא בעל הארמון הזה ואין מענה והוא משתוקק ומתאווה לדעת מי הוא בסופו של דבר התחיל לצעוק בעל הארמון מי אתה אני רוצה להכיר אותך רוצה להודות לך על כל מה שעשית עד שהציץ עליו בעל הארמון ואמר לו אני הוא בעל הארמון הוא רואה לפתע איזה ראש המציץ מאחד החדרים חס עליו אותו בעל ארמון שהיה מסתתר שם שם ראה שהוא כל כך מתאווה לדעת מי הוא. התגלה לפניו ואמר לו אני הוא בעל הארמון. כך אברהם שהיה כל כך מבקש ומחפש ורוצה לדעת מי הוא בעל הארמון הזה, מי ברא את העולם. כשראה הקדוש ברוך הוא שהוא כל כך מתאווה, הפך אותו

לנביא. עד כדי כך שהיה מוכן למות להיזרק לכבשן האש, כשנמרוד תפס אותו, לאחר שעבר את כל הפסלים אצל אביו, אמר לו, "א שתעבוד את הצלם, או שיזרוק אותך לכבשן האש." אמר לו, "אני מוכן, תשליך אותי לכבשן האש." זרק אותו לאש ונעשה נס וניצל, אבל הוא לא ידע שיהיה לו נס. היה כל כך דבק באמונה עד שידע הוא יכול לשרוף לי את הגוף, לא את הנפש. הנשמה ממשיכה להתקיים לנצח ואני הולך עם האמונה שלי עד הסוף. אברהם כשראה את הטבע בגיל שלוש לראשונה, עמד מתפעל, ידע שיש בורא. והאמת היא שגם אדם שלא הורגל בכך, כשמתנתק מהשגרה, מתעלה, עוזב גם לרגע את המחשבות שאם יש אלוקים ויש לו דרישות ממני, אז זה בעצם מחייב אותי. זה דבר שמפריע

להמון אנשים והם לא יודעים שזו כל הבעיה. יש אנשים שכשאתה שואל אותם אתה מאמין או לא, הוא יכול לומר לך שהוא מסופק וכולי והוא לא יודע שמה שבעיקר מעכב אותו ומפריע לו ומציק לו, זה לא השכל. הוא חושב שיש לו בעיה בשכל שהוא לא מבין. הבעיה היא לא שכלית. הבעיה היא יצרית. כי ברגע שהוא משוחד לצד אחד הוא הופך להיות כמו עורך דין במערכת המשפט. לא כמו שופט. עורך דין תמיד מגן על צד אחד. למה? כי הוא מקבל כסף משם. הוא אף פעם לא יקום במהלך המשפט ויאמר לשופט, "אדוני, אני שוכנעתי שהאדם הזה שאני מגן עליו הוא הגנב, תכניס אותו לכלב, הוא הרוצח." אין דבר כזה. הוא מקבל כסף. הוא תמיד מגן על הצד הזה. אם האדם חי בעולם בתחושה

שאם יש אלוקים אז יש לאלוקים הזה דרישות ממני הוא לא סתם ברא אותי הוא רוצה שאני אעשה משהו שיתנהג על פי כללים מסוימים תורה מלשון הוראה ספר הוראות יצרן איך להשתמש בעולם אם האדם אובייקטיבי אומר בוא נבדוק בשכל אז הוא מגיע למסקנה האמיתית אז הוא יודע שדבר כזה לא יווצר מאליו זה לא פחות משולחן אבל ברגע שהוא נגוע בדבר שהוא אומר לעצמו אם יש אלוקים ויש לו דרישות ממני אז אני צריך לעשות כך צריך לעשות אחרת זה מותר זה אסור אז אתה יודע מה בוא אין אלוקים וזהו זה אדם משוחד אם האדם חי בעולם מבלי להיות משוחד אז הוא מגלה את האמת על ידי התבוננות נכונה הוא יכול להגיע למסקנה ברורה שלא ייתכן שדבר כזה נעשה מאליו אז

אנחנו נראה כמה דוגמאות כאלה מתוך עולם הטבע נפתח בעצמנו כל אדם שהתבונן בעצמו הרי יש כל כך הרבה מערכות נפלאות בגוף האדם אם ניקח למשל כדוגמה את מערכת הראייה מנגנון אדיר שדרוין מייסד האבולוציה הוא כתב במכתב למדען אמריקני עד היום העין מעבירה בצמרמורת קרה כך הוא כותב וזה עוד לפני שגילו את כל המורכבות של העין הוא אומר רק המחשבה הזו שהעין הזו לומר שהיא התפתחה בדרך של אבולוציה התפתחות מבלי מתכנן הוא אומר זה זה מעביר בי צמרמורת קרה זה נותן לי הרגשה שכל התאוריה שלי לא נכונה זה בזמנו לפני 120 שנה שנה כשעדיין לא ידעו מה בעצם העין מחילה ועד כמה היא מורכבת היום ידוע שיש בעין שבעה מיליון חיישני צבע שכל תמונה

שאנחנו רואים החיישנים האלה קולטים את הצבעים מאבדים אותם יש 127 מיליון חיישני שחור לבן כנגד השבעה מיליון חיישני צבע יש 127 מיליון חיישני שחור לבן כשאדם נמצא בחשכה אז אי אפשר לראות צבעים. אז כל אותם חיישני צבע מפסיקים את הפעולה וכל ה-127 מיליון חיישני שחור לבן נדלקים. פעם שאלנו את עצמנו מה פשר האפעפיים שיש לנו? נסגרים, נפתחים, מי ששם לב מיד קולט. יש כאן מערכת ניקוי אוטומטית של העדשות. אם היום היו מוכרים מצלמה שהמצלמה הזו יש בה מערכת פנימית שמנקה את העדשה באופן קבוע. הרי אם מצלמים במצלמה כשהעדשה מלוכלכת באבק או כלוך אחר, התמונה לא יוצאת בהירה וטובה. אנחנו מסתכלים על בני אדם. פעם מישהו מאיתנו היה

צריך לקחת מברשת ומים ולשפשף את העין, לנקות כדי שנוכל לראות הכל בהיר. כל היום אנחנו מסתכלים והתמונות בהירות. כי יש מערכת של שיחה, כיס של דמעות עם אפאפיים שעולים ויורדים וכל הזמן מנקים את המצלמה הזו. גם אם העין הייתה מתפתחת במקרה, דבר שלא יעלה על הדעת, אבל מי דאג לניקוי הזה של העין, מערכת ניקוי של אפאפיים כאלה שהם יורדים, עולים, נסגרים, נפתחים ועל ידי כך גם מנקים את העין. הדמעות של העין. כיס שתפקידו לייצר נוזלים מיוחדים שהם גורמים לעין להיות תמיד לחה, תמיד נקייה. שרירים של עין שמזיזים את העין לכל צד, ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, אתה יכול להביט לכל מיני כיוונים. וזה מלבד המערכת השרירים של הצו,

שיכולה גם להזיז את הראש מצד לצד. החזיר, למה הוא נקרא חזיר? כתוב במדרש, מכיוון שכשהוא רוצה להסתכל לאחוריו הוא מחזיר כל גופו. אין לו אפשרות להזיז רק את הראש אחורה. הראש כמו תקוע בגוף. הוא צריך להחזיר את כל גופו. לאדם יש צו, לבעלי חיים אחרים יש צו. ניתן לסובב את הראש, להסתכל לכל הכיוונים. ועדי נשאל את עצמנו למה בעצם האפאפיים מורכבים משני חלקים. יש חלק עליון וחלק תחתון. מדוע אין חלק אחד שיורד, מנכה ועולה חזרה? אנשי מדע שהתבוננו בדבר הגיעו למסקנה פשוטה שכל אחד מאיתנו יכול להגיע אליה עם קצת התבוננות, רק צריך להפעיל את המחשבה. אם מערכת הניקוי של העין הייתה מורכבת מאפאף אחד ארוך, מה היה קורה? עד

שהאפאף הזה היה יורד עד סוף העין ועולה חזרה, הראייה שלנו הייתה מופרעת. לשוריר שנייה, אבל לא היינו רואים ברצף. היה משהו שמפריע, יורד ועולה. לכן יש שניים מלמעלה ולמטה. כך שאתה יכול לנקות את העין תוך כדי ראייה מבלי שתרגישו מפרעה לראייה. אתה לא חושב על זה בכלל. פעולה שנעשת במהירות. הגבות לא דבר מוזר. פתאום בפרצוף צמחו שערות באמצע. התרגלנו לגבות האלה. אבל מה פשר השערות האלה באמצע הפרצוף? המצח מזיע, העין איבר רגיש, הזאה הייתה עלולה להיכנס לעין. הגבות גורמות שהזעה שניגרת מהמצח נעצרת על ידי הגבות ונוטה לצדדים. היא לא נכנסת לעין. כמו גגון, סכה יש מעל העיניים כדי להגן על העין. דבר כזה יכול לעשות במקרה.

בדיוק להצמיח שערות במקום הנכון לצורך העניין. ובכלל איך העישון ידע שצריכים אותו בדיוק במקום הזה ולא בחלל האוזן למשל אם הכל מקרי איך לא קרה בטעות שהעין התפתחה בכף הרגל או באוזן למה בדיוק בראש במקום הכי נוח לראייה האוזניים התרגלנו עליהם אבל שוב אם נתבונן הרי יש כאן דבר מוזר שני גושי בשר משני צידי הראש שגם הצורה שלהם מוזרה בסדר צריך משהו לשמוע צריך את החור הזה כדי שגלי הכל יכנסו ויגיעו אל המוח. אבל מה פשר גושי הבשר האלה? למה יש להם גם את הצורה הזו? למה לאוזניים יש את הצורה הזו של כמו חומה שמתנשאת לאחור והיא פתוחה מקדימה? למה צריך שניים ולא מספיק רק אוזן אחת? בעיניים זה מובן. גילו למה צריך שתי

עיניים? כדי לראות ראייה תלט ממדית, ראייה של עומק. אבל אוזניים למה שניים? התברר דבר מעניין. הרי כולנו יודעים שברגע שמישהו מדבר מצד ימין, אנחנו מרגישים, מסתכלים לצד ימין, אפילו שומר שנמצא בלילה במקום חשוך ושקט, כשיש רשרוש קל מצד מסוים, הוא מיד מסתובב לאותו כיוון. מאיפה אתה יודע שהרעש בא מכאן? אולי משם. יש שתי אוזניים. אם הרשרוש בא מהצד הזה, האוזן הזו קולה יותר מהר. ואז היא מעבירה את המידע למוח. המוח נותן הוראה לשרירים. השרירים מסתובבים, כל הגוף נכנס לדריחות. יתכן שהוא יצטרך להפעיל את הנשק עוד מעט. אם הרעש בא מהצד ההפוך, האוזן הזו קלטה לפני ואז האדם קולט את הדבר. אז בסדר, מובן. איך קולטים מימין

ומשמאל? אבל איך אתה יודע אם הרעש בא מקדימה או מאחורה? הרי האוזניים נמצאות משני צידי הראש באותו מקום. זה התפקיד של גוש הבשר הבולט הזה כמו חומה שמתנסאת מאחור והיא פתוחה מקדימה. אם הרעש בא מאחור, המוח קולט את הרעש עם צל. כי החומה של האוזן יוצרת כמו צל על גלי הקול ואז אתה יודע שזה בא מאחור. אם אתה שומע את הקול בהיר וחד, אתה יודע שהוא בא מקדימה. מערכת משוכללת במוח שיודעת איך לנתח את הדברים ולפעול לפיהם. לפי זה אתה גם מסתובב ומתפקד. וזה מבלי להיכנס לכל המערכות של תוך האוזן. איך גלי הכל האלה הופכים לגלים חשמליים ומועברים למוח בלי להיכנס לאיבר המיוחד של שיווי המשקל שנמצא באוזן, שזה גם דבר מעניין.

המדע גילה ששיווי המשקל, האיזון של הגוף, מושג על ידי חלקים מסוימים שנמצאים בתוך האוזן. זה דבר חדש בעולם המדע. לא ידעו את זה לפני אלף שנה, שיש קשר בין האיזון של הגוף לבין האוזן. אדם שמסתובב במהירות, מרגיש חרחורת, עלול גם ליפול מכיוון שהוא מפר את שיווי המשקל שבאוזן. המקום המרכז של שיווי המשקל הוא באוזן והאוזן נקראת אוזן מלשון איזון, כמו מוזניים. וזה סתם דבר מעניין שהמדע גילה את זה לפני לא הרבה זמן יחסית. ואילו התורה כבר מכנה את האוזן בשם אוזן. הרי בתורה כמה מקומות המילה אוזן מופיעה. כמו שיש הרבה דוגמאות כאלה שמגלים שדברים שהמדע גילה אותם רק היום באמצעות כלים משוכללים, התורה כבר ידעה את זה מאז

ומעולם. והיום הגילויים המדעיים שופכים אור על נתונים שמופיעים אצל עם ישראל כבר אלפי שנים. דברים שעם ישראל ידע, לא תמיד הבין איך זה בדיוק עובד ואיך זה פועל. אבל ככל שהמדע הלך והתקדם, כך גילה יותר ויותר. בספר מסע אל האמת הבאנו דוגמאות רבות לכך. הרבה דוגמאות לנתונים שהמדע גילה אותם היום והתורה דיברה על כך כבר לפני אלפי שנים. בפסוק כתוב לשמש שם אוהל בהם. פסוק בתהילים. יש אוהל לשמש. על סמך הפסוק הזה אומרים חז"ל מכאן שלגלגל חנה יש נרתיק. גלגל לכל כוכב חז"ל קראו בשם גלגל כלומר כוכב חמה הכוכב הזה של השמש יש לו נרתיק שהרי נאמר לשמש שם אוהל בהם במבט שטחי הדבר תמוע לחלוטין על איזה נרתיק מדברים כתוב

שלעתיד לבוא מוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה בכלל הביטוי הוצאת חמה מנרתיקה זה ביטוי שמדבר על עוצמה אדירה של השמש, על איזה מרתיק מדובר? גם כאן כמובן שנתון כזה שהיינו מגישים אותו לאנשי מדע בדורות הקודמים היה מתקבל בתמיהה. הרי אנחנו רואים שאין שום נרתיק לשמש. אבל נשאל את עצמנו, חז"ל לא ראו שלשמש אין נרתיק? גם הם ראו שלשמש אין נרתיק. ובכל זאת אמרו יש פסוק, יש פסוק, אבל אתה רואה בעיניים דברים אחרים. ברור שכוונת חז"ל שיש נרתיק, כלומר יש שכבה מסוימת שכמו שהנרתיק שומר בתוכו את מה שאנחנו שמים בו, כך הנרתיק של השמש סוגר ועוצר מבעד החום, הקרינה, העוצמה, הארסנית של השמש מלהגיע לכדור הארץ. לכן אמרו

שכשאמור להיות נזק מסוים לכדור הארץ, מוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה. כלומר מסיר את שכבת ההגנה. במדע לא היה ברור על איזה נרתיק מדובר מכיוון שלא היו כלים למדוד את זה. אבל דוקור וידל שהזכרתי אותו קודם, אסטרונום בכיר במצבי הכוכבים המלכותי הבריטי, בספרו צבא השמיים מסרט תרשים של השמש על פי מחקרים עדקניים עכשויים. בתרשים הזה הוא מחלק את השמש לשלושה חלקים. באות א' הוא מסמן את החלק הפנימי של השמש. באות ב' הוא מסמן כמין מעטפת שעוטפת את השמש ובאות ג' העוצמה שבוקעת מהשמש החוצה. על האות ב' הוא כותב בספרו שזוהיא שכבה מגנה מהקרינה ההרסנית של השמש. ולשכבה הזו אנחנו קוראים בשם הנרתיק של השמש. קח לשונו שם אני

אצטט את דבריו צבא השמיים עמוד 26 כזכור השמש היא כדור גז ענקי שהטמפרטורה של שפתו היא 6000 מעלות חום מתחת לשפתו גועשים גזים בטמפרטורה גבוהה עוד יותר בהתאם לחישובים שבידינו עולה הטמפרטורה יותר ויותר עד שבמרכז השמש היא מגיעה לכתה 15 מיליון מעלות חום כיום היום משערים כי מרכז השמש הוא קור גרעיני המשחרר כמויות חום אדירות המוצאות דרכן את עט החוצה. עוצמת הקרינה הולכת ופוחטת לאורך הדרך החוצה עד שהיא מגיעה לשכבות החיצוניות של פני השמש הנמצאות רק בטמפרטורה של 6000 מעלות חום. הטמפרטורות הגבוהות האלו בתוך השמש גורמות לכך שהגזים שם גועשים במימדים אדירים ואף יוצרים גלים מתפרצים העולמים בכוחות אדירים בשכבות

הגזים החיצוניות של השמש. שכבות אלו סופגות את קרינת החום עצמה הבוקעת מתוך השמש וכן בולמות את הזעזועים שגלים אלה מקים בה. שכבות חיצוניות אלו אנו קוראים בשם הנרתיק. שרטות אחד מראה את המבנה של השמש כפי שהוא ידוע לנו היום. אזור א' הוא פנימה שמש. שם הטמפרטורה גבוהה מאוד עד 15 מיליון מעלות חום במרכז. באזור זה הקרינה חזקה ביותר בקרינה אולטרה סגולה, קרינת רנדגן וכן קרינת גמר. אם קרינות אלו היו מגיעות ישר לכדור הארץ, הן היו שורפות את כל העולם. שכבה ב' היא הנרתיק האחרון הבולם קרינה זו וכן את גלי ההלם הבוקעים מתוך השמש הוא מרככת אותם שכבה זו נקראת פוטוספרה והיא בטמפרטורה של 6000 מעלות כלומר היום המדע עם

הכלים המשוכללים שיש לו אבל פי שגם היום מי יכול להתקרב לשמש ולמדוד ולבדוק אותם מבפנים אבל יש כלים מספיק עדקניים כדי לדעת איך השמש בנויה מה הם השכבות שלה והנה מתברר שבלי אותו נרתיק, בלי אותה שכבה שחוסמת ובולמת את אותה קרינה הרסנית, הרי המצב בכדור הארץ היה אסון של ממש. יש נתונים שלא שייך לומר שהיו חכמים וחישבו, ידעו לחשב. יש נתונים שבלי כלים מדעיים, טכנולוגיים חדישים מהדור שלנו ממש, לא הייתה שום אפשרות לדעת אותם בדורות הקודמים. למשל צביר כוכבים שרחוק מאיתנו בערך 300 שנות אור. כך מציינים האסטרונומים. נזכיר רק שמהירות האור 300,000 קמטר בשנייה. מהירות האור בדקה צריך להכפיל 300,000 כפול 60. בשעה את

התוצאה צריך להכפיל ב-60. כבר הסתבחנו עם האפסים שצריך לציין. ביממה צריך להכפיל את התוצאה ב-24. בשנה צריך להכפיל את התוצאה ב-365. זה בעצם מהירות האור בשנה. שנת אור מספר אסטרונומי. 300 שנות אור מרחק אדיר בקני מידה שקשה לשכל להקל ולקלוט. סביר הכוכבים קמ רחוק מאיתנו בערך 300 שנות אור. בעין רגילה רואים שישה כוכבים. בתלמוד כתוב משפט מפתיע. בתלמוד במסכת ברכות דף נ מה היא קימה? תלמוד כידוע כתוב בארמית כמה כוכבים יש בצביר הכוכבים קמה. אמר שמואל כמאה כוכבי. כמאה כוכבים. ושם רש"י כותב שהשאלה מה היא קמה? על כוחה של כימה הוא שואל, על העוצמה שלה, על הכוכבים המרכזיים שלה. לפי זה התשובה כמאה כוכבים התשובה

מתייחסת רק לכוכבים המרכזיים, אבל באמת יש עוד יותר מזה. וזה בעצם אותו שמואל שהיה גם רופא גדול כמו שחז"ל מציינים בכמה מקומות שאגב נתונים רבים שמופיעים בתלמוד בדברי שמואל מקבילים מאוד ליסודות הרפואה הסינית שהיום הולכת וצוברת תאוצה בארצות המערה וגם כאן בישראל. שמואל היה גם אסטרונום גדול. הוא העיד עצמו נהירין לי שבילי רקיעה כשבילי נהרדעה. נהרדעה זו הייתה העיר שהוא גר בה והוא אומר נהירים לי שבילי רקיעה אני בקי במסלולים ובמהלכים של הכוכבים בשמיים כמו שבילי נהרדעה כמו הרחובות שבסביבות אזור מגוריים והוא אומר כמאה כוכבים כמובן שבמהלך ההיסטוריה אף על פי שהאסטרונומים התייחסו די בכבוד לעמדה התורנית

בנתונים שונים שנוגעים לאסטרונומיה הדבר הזה לא היה מקובל בשום פנים ואופן. רואים שישה כוכבים. ידוע שכשהשמיים בהירים לאדם שיש עין חדה, יכול לזהות כוכב שביעי ושמיני, אבל לא יותר מזה. רק לפני פחות מ-20 שנה נשלח לחלל טלסקופ החלל על שם הבל. הרעיון היה פשוט. כשמבקשים לצפות מכדור הארץ בכוכבים שנמצאים במרחק רב, קשה לראות אותם בצורה בהירה מכיוון שהאבק שבאטמוספירה של כדור הארץ מטשטש ומקשה על הראייה. אז הוא עלה רעיון פשוט לשלוח טלסקופ לחלל שישייט בחלל כמו לויין. מנסה יכוונו מדי פעם אתשת הטלסקופ לכיוונים שונים והתמונות שישלחו לכדור הארץ יבהירו דברים שלא יכלנו לדעת עד היום. דוקור וידל, אסטרונום בכיר במצפי

הכוכבים המלכותי הבריטי כותב בספרו צבא השמיים, ספר שתורגם גם לעברית. הוא מציין שכאשר כיוונו את הדצ'ת הטלסקופ על שם הבל לכיוון צביר הכוכבים קמה, התמונה שהתקבלה הייתה פשוט מדהימה. בניגוד למה שחשבו עד היום שצביר הכוכבים כמעט מכיל לכל היותר שמונה כוכבים, התברר שהוא מכיל מספר אדיר של כוכבים. נתון כזה ודאי שאי אפשר לייחס אותו לחוכמה מיוחדת שהייתה בזמנם. אי אפשר לומר היו חכמים. מה מה הקשר לחוכמה? יש כאן ידיעה שללא הכלים המשוכללים שהמדע המודרני ייצר לא הייתה שום אפשרות לדעת. אבל כפי שהזכרנו קודם, העמדה התורנית היא שמדע מדעי רב שנוגע לאסטרונומיה בפרט ולמדעים אחרים באופן כללי התקבלו איש מפי איש עד בורא

היקום שמסר כל נתון שעם ישראל היה צריך אותו מסיבה כלשהי. נעבור על עוד כמה נקודות מעניינות שהמדע גילה לאחרונה. בפרשת הבריאה כתוב ויאמר אלוקים יקבו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהייכם. הקדוש ברוך הוא מצווה בזמן שרוח אלוקים מרחפת על פני המים, כל כדור הארץ היה מוקף מים, לא הייתה יבשה, אלוקים מצווה כדי שאנשים יוכלו לתפקד ולצעוד וללכת ושיו צמחים ובעלי חיים וכולי, יקבו המים מתחת השמיים אל מקום אחד ותראה היבשה. לפי הפסוק הזה שאולי לא רבים מתוכנו שמנו לב לפסוק אבל לפי הפסוק הזה כמה יבשות יש בעולם וכמה אוקייינוסים נכון אחד ואחד יקבוע המים מתחת השמיים אל מקום אחד זה אוקייינוס אחד ותראה יבשה

יבשה אחת זה מה שקורה היום זוהי המציאות היום היום ידוע שיש שבע יבשות לאחר גילוי שתי יבשות אמריקה יבשת את אוסטרליה, הכתבים וכולי. שבע יבשות יש אליו. אוקיינוסים, נהרות, ימים. איך זה מסתדר? אומר הזוהר, נזכיר שהזוהר נכתב לפני כ-2000 שנה. אומר הזוהר, תנא, ככה לשון בזוהר, ארץ אחת הייתה וממנה נתהבו שבע ארצות. אומר הזוהר, בתחילה הייתה יבשת בראשית, ארץ אחת הייתה, יבשה אחת וממנה נתהבו שבע ארצות. היא נבקעה, נפרדה, התחילה לנדוד ולנוע. ממילא האוקיינוס היחיד חדר למרווחים שהיו וכך נוצרו הימים והאוקיינוסים השונים המוכרים לנו היום. אלה דברי הזוהר. מה המדע אומר על כך? עד לפני 70 שנה במדע מי חשב על כיוון כזה

בכלל. רק לפני 70 שנה בא הגאולוג וגנר אז התחילו למפות את כדור הארץ, לשרט, התחילו תעופה אווירית, התחילו לעשות ציורים של היבשות וכולי. והוא גילה דבר מעניין. הוא אומר, אני שם לב וכל מי שהתבונן בתרשימים יראה שהיבשות נראות כמו פאזל שנפרד. יבשת אפריקה למשל נראית כמו משולש שהיה פעם מחובר לשקע שבין שתי היבשות של אמריקה ובאמצע האוקינוס. טוב, אבל מדמיון אי אפשר לעשות מדע. אז הוא התחיל לבדוק, בדק את הממצאים השונים של הצמחיה בשני עברי האוקיאנוס כאן וכאן, את סוג העפר שיש כאן וכאן. מצא במקום אחד סלע אדום ענק ששייך למדבר שנמצא מעבר לאוקיינוס. איך הסלע הזה נדוע אוקייינוס עד שנחט שם? המסקנה שלו הברורה הייתה

פעם כל היבשות היו יבשה אחת ואז רעידת אדמה כל שהיא גם הפילה את הסלע הזה. אחר כך התחיל סדק להיווצר במקומות שונים. היבשות התחילו לנדוד וככה האוקינוס חדר בין היבשות ואותו סלע האדום נמצא בכיוון השני. כך מוצאים גם את הממצאים וכולי. היום כל גיאולוג מתחיל יודע שיש תופעה. הייתה תופעה שנקראת בשם נדידת היבשות. אבל בואו נחשוב לרגע. לא רק שהזוהר ידע את תופעת נדידת היבשות אלא הפלא היותר גדול שהוא מדבר על שבע. והרי לפני 2000 שנה עדיין לא גילו את אמריקה, שתי יבשות של אמריקה, את אוסטרליה. לא לא כל העולם היה מוכר. וגם אז אם אנשי מדע היו עומדים על תופעת נדידת היבשות, היו אומרים מאוד מעניין שהזוהר ידע, אבל פספס

במספר. איך הגיע לשבע? מדע התקדם, קילה את העולם, חקר והגיע למספר הזה. האף. לאף יש זוג נחריים. למה הנחירים מתחת לאף ולא להפך מלמעלה? אז פעם מישהו אמר לי באחת ההרצאות שזה כדי שהגשם לא יכנס. טוב, אולי זה גם רעיון, אבל אה כנראה שהתפקיד היותר רציני, כשהאדם אוכל, אחד הדברים שמגנים עליו שלא יאכל דבר מקולקל זה חוש הריח. דברים מקולקלים יש להם ריח דוכה. זה גם אחד מחסדי השם שלפי חושח אפשר לדעת מה מקולקל ומה לא. בלי זה היינו יכולים להזיק לעצמנו. כמו שבלי מערכת העצבים, אם לא הייתה לנו מערכת עצבים שנותנת לנו להרגיש ולחוש האם נגענו בדבר חם או קר, בדבר יבש אורטוב וכן הלאה, בלי החושים, בלי חוש המישוש, מערכת

העצבים, היה עלול לאדם להישען על גחלת לוהטת או על מתכת רותחת. הוא מדבר עם מישהו והוא לא מרגיש שהיד שלו הולכת ונעלמת. מערכת העצבים כל כך מועילה שאם רק נגעת בדבר שעלול להזיק לך בדבר חם תכף ה תכף העצב משדר למוח יש כאן מצב מסוכן נגעתי במקום חם המוח מיד משדר הוראה חזרה למערכת השרירים תתקפלו תזיזו את היד כלומר אנחנו עושים את הפעולות בשוור שנייה ולא יודעים כמה פעולות פנימיות נדרשו כדי לעשות את אותו דבר אדם מרגיש דבר חם, הוא מזיז את היד מיד, אבל הוא לא יודע כמה פעולות בעצם פנימיות נעשו כאן באותה שעה. המיקום של הנחיריים בדיוק מעל הפה. אתה מכניס משהו לפה, אם הדבר מקולקל, האף מיד יקלוט. יש לזה ריח לא

טוב. יש גם חושתם שהוא נועד לא רק להקל מעלינו את האכילה וליהנות מהאוכל. הרי אלוקים יכל ליצור את כל האוכל כמו דלק. הרכב נהנה מהדלק. כשמתדלקים רכב, מכניסים צינור, זהו כוח אנרגיה שיפעיל אותו. אבל איך אנחנו אומרים בברכת המזון? האל הזן את העולם כולו בחסד וברחמים. נתן לנו לההנות מהמזון בחסד. כי יכל לעשות אותנו. רק מכניסים את המזון לגוף כמו שמטדלקים רכב בלי לההנות מזה. אבל אנחנו גם נהנים מהאוכל וחוש הטעם גם מסייע לנו להרגיש האם הדבר מקולקל או בריא לגוף. כשבוחנים את מערכת השיניים ישנו דבר מעניין שלא תמיד שמים לב אליו. תינוק נולד, כל עברי גופו שלמים, אפילו הציפורניים שלמים. אני זוכר כשהילדה הראשונה שלי

נולדה וראיתי אותה לראשונה בחדר הלידה הסתכלתי בהתפעלות ספרתי את האצבעות במ יש חמש בטוח זה כל כך מוזר כאלה אצבעות באמת הכל מדוייק זה פלא לראות דבר כזה לא יאומן ואתה רואה ציפורניים ואתה רואה הכל מושלם הכל מושלם דבר אחד חסר שיניים רק שיניים אין לו הכל יש לו כמו למבוגר כל האיברים רק שיניים אין למה טוענים המדענים מכיוון שתינוק שנולד לא אוכל דברים מוצקים, הוא רק יונק. ונכון שבגוף גם דברים שצריכים אותם לעתיד קיימים בשעת הלידה, אבל השיניים בשעת הלידה יפריעו. הוא יכול להכאיב לאמו בשעת היניקה. כדי שלא יחיב לאמו, הוא נולד בלי שיניים. ברגע שהוא צריך שיניים אז הן מתפתחות בגיל שישה חודשים בערך בוקעות

השיניים החותכות הקדמיות שגם זה דבר פלילך שעצמו החותחות מקדימה התוחנות מאחור למה אם המצב היה הפוך כמה היינו מתקשים לאכול כך יש לך שיניים דקות צרות חותחות מקדימה אחר כך עם הלשון שהיא נקראת לשון מלשון לישה היא לשה את המזון אתה מעביר את האוכל אחורה לשיניים ושם שם לועס, מעביר לאחור לשיניים התוכנות ושם לועס את המזון. אם הכל נעשה במקרה, צריך האדם לשאול את עצמו מאיפה ידע המקרה הזה שצריך שיניים חותכות מקדימה ותוחנות מאחורה. אם אין פה מישהו שתכנן וסידר את הדברים כראוי, איך הגוף ידע לבד שזה מה שצריך? להגיד אבולוציה זו מילה יפה, אבל האבולוציה יש שכל, יש בה דעת. מה זה אבולוציה? איפה ההיגיון? איפה השכל? מה

זה שרת? ברירה טבעית. מה פירוש כל המילים האלה? מילים נבובות מתוכן שאין להם שום הבנה ושום היגיון. האמונה באבולוציה היא היא ראויה למילה אמונה במובן הכי שלילי שלה. ואילו אמונה במציאות אלוקית זו אמונה שכלית לפי כל כני מידה, שיש כוח עליון שברא את הבריאה כולה. זה ההסבר היחיד שיכול להניח את הדעת. כל השאר זה חסר היגיון. בכלל איך ידוע השיניים שצריכים אותם בפה? נשאל כל אדם למה יש שיניים בפה? למה לא באוזן? למה לא בבטן? לא יבינו מה אתה שואל? מה זה למה? כי צריך אתה מכניס את האוכל למערכת העיכול כדי שהמזון יגיע למערכת העיכול צריך שיניים שיקטשו. בסדר? את זה אתה יודע. אבל השיניים מאיפה ידעו את זה? איך ידעו הם

שצריכים אותם בדיוק בפה? זאת אומרת שמישהו תכנן, מישהו שם אותם שם, ינסה פעם מישהו לאכול בלי להזיז את הלשון? אם לא היה לנו לשון בפה, אם האיבר השרירי הזה, עם כל חוש הטעם שבו וכולי, אם הוא לא היה קיים, היינו מסוגלים לאכול? אם לא היה רוק בפה, או אם היה הפוך, הבלוטות של הדמעות היו בפה והבלוטות של הרוק היו בעיניים. איזה טעם היה לנו לכל האוכל שאוכלים, כל המליחות של הדמעות, הכל מתאים בדיוק למיקום ולצרכים הנפלאים של מה שצריך. וכן הלאה. ככל שנעמיק ונחקור בגוף האדם, נגלה יותר ויותר את פלאי הבריאה. אם מדברים על שיניים, הרי רק בזה לבד אפשר להעריך אין קץ. כל א מנוסע שיש לה ילדים קטנים יודעת שכשהילד גדל ומגיע

בערך לגיל שש, שבע, שמונה, שיני החלב נושרות ובמקומן בוקעות שיני קבע שמלוות אותו לאורך כל החיים. לא הרבה שמות לב שכשהשן החלבית נושרת, מיד בוקעת במקומה שן חדשה. כשהשורש של השן החלבית נעלם. לאיפה זה נעלם? זה לא פלא. הרי גם השם החלבית כשאפשר לבדוק בצילומים רואים שיש לה שורש. כשבוכעת השן קבע שמלווה את הילד לכל החיים. הרי למה צריך את החילוף הזה? כי כשהראש קטן יש שיני חלב. אחר כך כשהראש גדל והוא מלווה את האדם לכל החיים שיני החלב לא יספיקו. אז נוש ויש שיני קבע גדולות יותר. אבל איפה השורש של שיני החלב? התברר דבר מעניין. כשהשן הקבוהה הולכת וצומחת, יש חומר מיוחד שממיס את השורש של שן החלב. וכך כאשר שנה

חלב נושרת מיד בוקעת במקומה. ולמה זה כך? כי אם היא הייתה נופלת עם השורש היה נוצר שם חור גדול. והחור הזה היה גורם לזעזוע בכל מערכת השיניים. זה זמן רגיש של התפתחות של שיניים חדשות. הכל היה צומח עקום. אז כך העשן הולכת ומתקדמת. זו שצריכה לצמוח במקומה מיד מתקדמת ותופסת את מקומה שתוכל לצאת מיד ולא ישאר זמן של חלל. ממש פלא. וכך בגוף האדם כל מערכת שרק נבדוק אותה הרי יש בה כל כך הרבה חוכמה כל כך הרבה תבונה אנחנו התבוננו במש בנקודות פשוטות בכלל תינוק שנולד איך הואבר מתפתח אז כולם יודעים שיש תא שהתא הזה הולך ומתחלק משכפל את עצמו וכך לאט לאט לאחר הכפילויות האלה השכפולים ההתחלקויות והשכפול הזה הגוף הולך

ומתפתח הולך וגדל עד שנוצר עובר שלם אבל האם פעם שאלנו את עצמנו איך התאים יודעים איזה איבר בגוף הם צריכים ליצור? הרי בתחילה התא הזה הוא תא אחד. אז הוא נחלק לשניים וזה הולך ומתפתח וגם הם נחלקים ועוד ועוד עד שהיא מתקבלת צורה מסוימת. אבל התא הזה איך הוא יודע שכשהוא מתחלק לכיוון הזה הוא צריך להצמיח רגל לכיוון הזה הוא צריך להפוך למוח זה בכלל לציפורן הרי כל התאים האלה תא של ציפורן ותא של עצם ותא של אור ותא של רקמה ותא כל תא הוא בנוי אחרת והכל התחיל מתא אחד איך כל תא ידע להשתנות לדבר אחר זה דבר שבעבר דבר לא ידוע עליו תשובה. היום יודעים שיש DNA, הקוד הגנטי שנמצא בכל תא והקוד הגנטי הזה מכיל בתוכו את

המדע של כל הגוף. כל תא איך שכפלו את הכבסה דולי? לקחו תא אחד מהטין של כבסה ומזה שכפלו ההתק של כבסת האם. כי בתא הזה יש את המדה של כל הגוף אבל זה תא של עטין. איך מהתא הזה כשכפלו אותו הוא ידע להצמיח ידיים, רגליים, עיניים ראשים וכולי. מכיוון שכל תא מכיל בתוכו את המידע של כל הגוף, היום כך מגלים גם נהדרים ושמוצאים חלקים קטנים מתוך גופם אפילו תא, אפילו רקמה, אפילו שערה שנשארה במברשת של השיער. משם אפשר לגלות את ה את ה-DNA של כל הגוף של האדם הזה, את כל המידע על הגוף שלו, כי ה-DNA מכיל בתוכו את כל המידע. זאת אומרת, אם לוקחים תא של כבסה, יש בתא הזה פירוט של צבע הכבסה, הצמר שלה, צבע העיניים, כל פרט. וכך

בגוף האדם. כל פרטי הגוף נמצאים בכל תא. סלסול השיער, מבנה הגוף, צורת האף, צורת האוזן, צבע, מראה, הכל. הכל נמצא בכל תא ותא. זה אגב דבר שמקרב אל התעת גם את תחיית המתים. כתוב שתחיית המתים מתרחש, כך אומר הזוהר, כשאותה עצם שנמצאת בעורפו של האדם ונקראת לוז, תלך ותטפח כשמרים בבצק עד שיתקבל הגוף כמו הגוף שקברנו, אותו צורה, אותו גוף בדיוק. פעם היה קשה להבין איך זה, אז ידעו שזה נס. היום יותר קל להבין כי כל תא יש בו את הקוד הגנטי של כל הגוף. אז ממילא הגוף הזה ילך וינה בהתאם למבנה הגוף הראשוני. והנשמה שהיא אף פעם לא מתה, שזה האני האמיתי שלנו, אותו אדם שחושב, מתכנן, אוהב, שונא, מתרגש, זה לא גוף, זה החלק

הרוחני. והחלק הרוחני שיצא מהגוף, כמו שכתוב בקהלת, הרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה. מה קורה בזמן התחייה? כתוב ביחזקאל, אני השם ופתחי את קברותיכם וחייתם וידעתם כי אני השם ופתחי את קברותיכם. הוא אומר, אתם תראו אז נס, אבל זה יהיה כך. אותה נשמה שיצאה מהגוף, תחזור שוב אל הגוף, אל הלבוש. הרי הגוף זה לבוש. הלבוש נבנה מחדש והיא חוזרת. הנושא הזה של ה-DNA מאוד מקרב לשכל את העניין של תחיית המתים. אף על פי שוודאי עדיין מדובר בתופעה ניסית, אבל הדברים יותר קרובים אל השכל. בפרט שרואים את עולם הצומח, זרע מרכיב באדמה, יוצא גבעול, יוצאים עשרות גרגירים. אם היה המצב היום הפוך שאדם שמת קוברים אותו והוא קם לדחיה אחרי

שבועיים. אם ככה היה הסטנדרט, אדם מת, קוברים אותו באדמה, מרכיב יוצא אדם אחרי שבועיים וזרע של צמח לא היה מתפתח בצורה כזו. ופתאום היה מישהו לוקח זרע של צמח, שם אותו באדמה, הוא מרכיב, פתאום רואים גבעול יוצא עם עלים ועשרות גרגירים. זה לא היה נס יותר מתחיית המתים? הרבה יותר מתחיית המתים. תחיית המתים הכנסת אחד, יצא אחד. פה יוצא גבעול וכולי. מי שינסה לקחת פעם שיעורית כמו שהגננות עושות הנדבטה בצמר גפן וכולי הרי רואים דבר פלא אתה לא מבין מאיפה בא הירוק הזה אל תוך השוויט אז יבואו אנשי מדע ויסבירו איך הגבעול יוצא ואיך הוא מתפתח ואיזה חומרים הוא לוקח אבל כל אלה הסברים של מה בעצם קורה אבל למה זה קורה איך

ייתכן שזה קורה הרי אלה דברים שבלי מציאות אלוקית אי אפשר להסביר אותם ובכן נמצא שהתא בגוף האדם מכיל בתוכו את ה-DNA, את הקוד הגנטי של כל הגוף. אבל שאלנו איך כל תא יודע אם התא הזה שמתפתח ומתחלק לצד ימין אם הוא אמור להיות יד או אמור להיות מוח או אמור להיות עין? הרי כל תא יש בו את המידע של כל הגוף. אז איך אתה הזה שפני ימינה הפך למוח? התפתח וזה לעין וזה לציפורן וזה לשיער. איך הוא ידע הטא הזה? הרי יש בו את המידע של כל הגוף. גילו דבר מדהים. אמנם בכל תא יש את כל המידע של כל הגוף, אבל אם ניקח פרוסדור ארוך שיש בו המון דלתות, כל דלת מחלקה אחרת וכל הדלתות נעולות מלבד דלת אחת, אז יש לך אפשרות להיכנס רק לדלת

אחת. כך בדיוק זה מה שקורה לכל תא. כל המדה נשאר נעול ורק המידע של איך להיות עין, רק הדלת הזו נשארת פתוחה באותו תא שאמור להיות עין. אז הוא הולך ומתפתח לכיוון עין, כי כל הדלתות נעולות. יש בו את המידע של כל הגוף, אבל כל המידע הזה נעול. המידע היחיד שנפתח זה רק מה שזה שפונה לצד האחר וצריך להיות שערה אז זה המידע שנפתח אצלו. הכל השאר נעול וכן הלאה. אדם שמתבונן בפלא הזה, מי נתן את ההוראה? מי נתן את המדה? מהיכן כל תא יודע מה הוא אמור להיות? אנחנו רואים בחוץ בסופו של דבר תינוק מושלם אבל איך הוא ידע? איך הוא ידע את כל המידע הזה? אלה דברים שמצביעים על מציאות האלוקים. לא פלא שאחד ממקבלי פרס נובל מיצט את

לשונו פרופסור סר פרדריק הוליל חתן פרס נובל לפיזיקה כותב כך שימו לב לכמה משפטים חכמים שאמר אדם מלומד הסיכוי שצורות חיים מפותחות תפתחו באקראי ללא מתכנן זאת אומרת אם מישהו יבוא ויאמר שכך זה נעשה במקרה הכל נעשה לבד אומר אומר, הסיכוי לומר שזה נעשה באקראי ניתן להשוואה לסיכוי שסופת טורנדו סוערת על מגרש גרוטאות, יש מגרש גרוטאות, עברה סופה, תגרום להיווצרות מקרית של מטוס בוואינג 747 מהחומרים הנמצאים שם. הוא אומר זה דבר שהוא יכול להיות סופה תעבור המגרש גרוטאות, תעיף את הכל באוויר אחרי שהיא עברה הכל נוחט ונופל זה על זה. מה התוצאה? בואינג 747 תעלה את הטוס. ייתכן דבר כזה מאליו? איש מדע מהשורה הראשונה הוא

משווה את הדברים והאמת היא שכל אדם בר דעת יכול לראות את הדברים מסופר על הרמבם שהיה רופא של צלחדין מלך מצרים ואחד השרים פעם שאל אותו שר שידוע בדעות הכפרניות שלו אמר לו איך ייתכן שאתה איש מדע אדם כזה חכם אתה עוד מאמין באלוקים שומר את כל המצוות שלו איך אמר לו אני רוצה להראות לך כאן איזה דבר רמבם היה רגיל לכתוב בספר שלו כל חידוש רפואי שהיה לו היה כותב את המחלה, את הסימנים, את התרופה. הוא אומר לו, "הגיע לפניי מקרה מאוד סבוך, אני רוצה לספר לך." טוב, הוא חשב שהוא עובר לנושא אחר והוא מספר לו, אומר לו, "בא לפניי מקרה כזה, היו סימנים כאלה, חולי כזה, ואני הייתי נבוך בשאלה איך לטפל בבעיה." פתאום בחצר

שמעתי רע של התרנגולות שיש לי התברר שאיזה חתול רודף אחרי אפרוח קטן והתרנגולים שם כולם משתוללים פתאום אחד מהם קפץ מהחלון מיד על השולחן זינק מהחלון על השולחן שפך את הדיו ואני קפצתי בבהלה לראות מה הנזק שנעשה ואני רואה דבר פלא הדיו שנשפח על הספר התחיל לזחול וליצור אותיות. אני רואה שהוא לא נשפח ככה אלא נהיו אותיות. התפלתי אותיות מדיוני. מסתכל יותר רואה שהאותיות יצרו מילים וכל מילה יש לה משמעות. אני מתקדם הלאה. רואה שהמשמעות של המילים לא רק שכל מילה יש משמעות, בית, ארון, כיסא, אלא גם זה מצטרף למשפטים חכמים שיש בהם תבונה. אני בודק מה התבונה שכתובה כאן. תרופה בדיוק למחלה שכתבתי לפני כן זה מסתכל עליו

השר הזה איבד את השפיות איבד את זה שטויות דבר כזה יעשה אז הרמבם נז בו אמר לו סיפור כזה קטן על חצי עמוד של אותיות מילים אתה לא מוכן לקבל דבר כזה לא נהיה לבד גוף אדם כן נהיה לבד כל הבריאה כן נהיתה לבד הרי כל פרט בבריאה הרבה יותר מסובך מהדבר באמת כשבודקים כמו שהזכרנו את המבנה של גוף האדם כשצריך לזכור שהגוף מורכב מתאים וכל התאים יחד מתחברים ליצור איברים וכל האיבר יש רקמות והרקמות איברים והאיברים יוצרים מערכות שלמות שמתואמות ביניהם זה כמו אותיות מילים משפטים והכל בחוכמה ובתבונה רק מערכת העיכול כמה תנאים נדרשים לצירופי פרטים כדי ליצור דבר כזה אולי עוד נקודה מעניינת בגוף האדם מערכת החיסון אנחנו אנחנו

חיים ולא מרגישים עד כמה כל הזמן הגוף שלנו נתון במלחמות. וגם זה מחקרים של הדור האחרון. הרי כולנו יודעים שיש בדם תאי דם אדומים ותאים לבנים. תאים אדומים יש כמה מיליונים בכל מילימטר מעוכב. ואילו לבנים יש רק כמה אלפים. רק זה במרכאות. כמה אלפים. התפקיד של תאי הדם האדומים להגיע לראות, לקבל חמצן ולחלק את החמצן לכל הגוף. בלי זה אין חיות. לעומת זאת, תאי אדם הלבנים תפקידם לשמור על הגוף מאויבים ופולשים למיניהם. ראשית, אם הגוף שלנו דומה למדינה, כמו שהזכרנו קודם, שיש תאים, יש איברים וכולי, כל אלה יוצרים, כל עיר מתחברת יחד ויוצרים את מדינת גוף האדם. יש במדינה הזו נהרות כמו שיש כבישים וכדומה בכל מדינה

נורמלית לאמצעי תחבורה יש נהרות שמחברות בין כל האיברים של הגוף ובאיברים בנהרות האלה זורמים ונוסעים ושתים כל מי שצריך להגיע לכל מקום במדינת גוף האדם מה האורך של כל הנהרות האלה בגוף האדם אם ניקח את כל כלי הדם שיש לנו בגוף עורקים, ורידים, נימים ניקח את הכל וניצור מהם איזה שביל אחד ארוך. מה האורך? 96,000 קימטר. לא מטר. 96,000 קמטר. בכל גוף אדם יש כלי דם. אפשר לראות את זה בכל אנציקלופדיה, בכל אטלס שעוסק בגוף האדם. אפשר לראות את הנתון הזה. קרוב ל-100 אל קילומטר כבישים יש לנו בתוך הגוף שאדם זורם בתוכם. זאת אומרת שאם ניקח את כל הורידים והעורקים בנימי אדם שיש בגוף של אחד מאיתנו נוכל להקיף בזה את כל

כדור הארץ כמעט פעמיים וחצי. ההיקף של כדור הארץ 40,000 קומטר וזה קרוב ל-100,000 קימטר. משט בנערות האלה חוץ מאותם אותם כדוריות אדומות יש את הכדוריות הלבנות שברגע שחיידק נכנס פנימה הכדורית הזו הכדורית הלבנה מזהה שולחת זרועות מקיפה אותו מטיזה עליו כימיקלים כדי להשמיד אותו ברגע שיש לנו שרייטה באור מי שיסתכל במיקרוסקופ יראה מלחמת עולם חיידקים זורמים פנימה ומיד מודיעים יש מכאן הודעה שיש שיש פלישה לגוף. המוח מקבל ידיעה שיש פלישה לגוף. מיד יש ייצור של נוגדנים. כל הכדוריות הלבנות שבגוף נכנסות למגננה, למערכת שלמה לקראת מלחמה. יש זרימה לאזור הפגוע. אם מסתכלים במיקרוסקופ, רואים את הדהרה שלהם כמו אמבולנסים

שמזנקים למקום הפיגוע. וכמו ש כשאמבולנס ממהר למקום פיגוע, הוא לא שומר על כללי התנועה. הוא לא הולך לפי החוקים. כך גם הם. הם לא רק זורמים דרך השבילים של הנהרות, אלא הם משנים צורה לכמו שרוך דק. חודרים גם דרך הקירות של הורידים, של העורקים, כדי להגיע במהירות למקום הפיגוע. כמו שרואים, איזה אמבולנס עולה על אי תנועה כדי להגיע כמה שיותר מהר למקום. כך הם. כי יש עכשיו מלחמה. שריטה. בסך הכל כשרואים דלקת מוגלה שיוצאת החוצה זה אינספור פגרים מתים של החיידקים ושל הכדוריות הלבנות אלה שמתו במלחמה את כל אלה הגוף פולט החוצה זו הדלקת המוגלה שיוצאת החוצה אבל זה לא נגמר בזה כשכדורית לבנה משייטת בדם ופוגשת חיידק

מסוים והיא מתקיפה אותו שולחת זרועות חובקת אותו חונקת אותו מטיזה עליו כימיקלים להמיס ניס אותו. היא מיד כשמסיימת את הקרב הזה היא מסמנת על הדופן החיצוני שלה את סוג החיידק שישמידה. זה דבר פלאי שגילו אותו. כמו שבמלחמות במקומות רבים היה מקובל לסמן על המטוס כמה מטוסים הוא הפיל או את שמות האוניות שהטביעו. הוא מסמן מבחוץ וכשהוא ממשיך לשוט כל כדורית לבנה שפוגשת קולטת את השדר. אז יודעים יש כעת חדירה של חיידק מסוג פלוני ואז כל הגוף נכנס למגננה יש מה שנקרא בשם ליפוציטים אלה סוגים של גדוריות לבנות מאוד מיוחדות בעלות עוצמה והן מסוגלות להשמיד אפילו תאים שלמים ברגע שיש חדירה של חיידק מסוים לפעמים יש מצב

שחיידק חודר בגניבה אל תוך תא ומתבייט בתוכו ואז מה קורה הוא כאילו מרמה את ה הוא מרגל הוא נכנס לתוך תא של הגוף. הלימפוציטים האלה יש להם יכולת על ידי מערכת משוכללת לגלות שיש אויב בתוך התא הזה ואז הם מסוגלות להשמיד את התא אפילו שזה תא של גוף האדם עם האויב שבתוכו. מערכת הלימפה שולחת לדם מייצרת את הנוגדנים שמוגדרים ומסוימים לאותו חיידק שנכנס. אלה זורמים לדם בהמוניהם. הולכים, משמידים, נלחמים, נאבוקים עד שמסתיימת המלחמה. אז יש הודעה שיש שלום, הכל סתיים והגוף מגיע אל המנוחה ואל הנחלה. טוב, ניתן עוד הרבה להעריך בגוף האדם דברים של הערכנו בזה יותר מהדברים האחרים. מכיוון שמבשרי חזה לא האדם יותר קרוב אצל עצמו. וכשמתבונן בעצמו יכול לראות עד כמה ניתן להכיר מתוך המציאות של האדם עצמו את מציאות הבורא

עצמי שמי דוא נורבך אני פרופסור מן המניין במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן מנהלת אחד מקבוצות המחקר בארץ ואנחנו יושבים כאן באחת המעבדות שלנו אה אני עומד בראש הקבוצה לאלקטרוכימיה שעוסקת בביטוח מקורות כוח, סבירה ואמרה של אנרגיה וברוך השם הצלחנו בהחלט להקים מעבדות משוכללות ו לעמוד בחזית המדע המודרני בתחומים שאנחנו עוסקים. תוך כדי לימודי הכימיה או בפרט שלמדתי כימיה של החיים הוברר לי בצורה שאינה משתמעת לשני פנים שהעולם לא יכול היה להיווצר במקרה. תפיסת העולם האבולוציונית שאיתה גדלתי כלומר שהכימיה של החיים התפתחה במקרה ושהחיים התפתחו במקרה ואחרי זה החיים השתחלו במקרה, תפיסת העולם הזאתי לפי דעתי מוטעת

לחלוטין. אין לה שום בסיס מדעי. מה שאני רוצה להגיד הוא בצורה אבורה ביותר כל מדען רציני שדחפו אותו אל הקיר בכמה שאלות מנחות שקשורות לחוק השטרמודינמיקה איך שהכימיה מתנהגת לאיך שהביולוגיה מתנהגת אפשר בקלות להביא אותו לגמגם בכל מה שקשור לעניין של מוצא החיים אבולוציה ולמעשה כל מדען שיכךיחו אותו לחשוב אין לי ספק שהוא יגיע למסקנות שלי יש יצור ימי שנקרא צלופך חשמלי. צלופך החשמל. הצלופך הזה שליש מגופו. השליש האחרון של גופו הוא תחנת כוח חשמלית. בחלק הזה האחרון, השליש האחרון של של גופו, יש 5000 מצרים שיש בהם מתגים, יש בהם כל מה שנדרש לתחנת כוח חשמלית. והפלא הגדול שכל הסוללות האלה, ה-5000 סוללות האלה,

אינם פועלות, הם במצב רגיל. אבל כשהעיניים שלו קולטות איזה ייצור שהוא רוצה לטרוף אותו, הוא פשוט צוחה לעברו, מניף את הזנב לכיוון אותו בעל חיים, הוא רק נוגע בו ומחשמל אותו. נופל והוא טורף אותו. ברגע שהוא מניף את הזנב, כל 5000 הסוללות מתחברות יחד, יוצרות מעגל חשמלי, הם מחשמלות את הגוף הגלילי החיצוני, את העור שלו. הכל נעשה חשמל במתח של 500 וולט. צריך לזכור שמתח החשמל הביתי בישראל הוא 220 והוא מעצמו מייצר 500, מכה בזה בבעל חיים, ממיט אותו ובולע אותו אחר כך. אם נתרגם את זה למושגים שלנו, ל לעולם המודרני, הרי זה קיים מאז בריאת העולם. זאת אומרת שיש כאן תחנת כוח חשמלי משייטת במצולות. מלבד תחנת הכוח עצמה

יש לה מערכת משוכללת של סנפירים שמזיזות ומניעות. יש מצלמות מקדימה שהם מצלמות וסורקות כל הזמן את המים. יש מחשב משוכלל במוח שקולט את התמונות האלה ומפעיל את כל המערכות של הגוף. להניע את כל הגוף אל עבר המטרה ואז להפעיל את מערכת החשמל. להקות, לקחת, לבלוע אלה דברים שבמושגים מודרניים הם מדהימים. וכל זה קיים בטבע. דבר כזה יכול לעשות מאליו. הרי צריך לזכור שכדי ליצור דבר כזה לא ייתכן שיתפתח איבר אחד בלי האבר השני כי זה וזה חייבים אחד הם חייבים לחיות יחד אתה לא יכול לדבר כאן על איזה אבולוציה התפתחותית של זה ואחר כך זה ואחר כך זה אלא כולם חייבים להיות מתואמים כאחת העניין הזה של קיום הועיקום הבורא לדעתי

העניה וכנראה שאני בחברה טובה היא השאלה הפשוטה אגב עובדה עובדה שרוב גדולי המדענים בעולם בדורות הקודמים לפחות לא הייתה להם שום שאלה בנושא של כוח עליון וגם בדור הזה א אם ניקח את ידידנו איינשטיין דווקא מהמנו אז גם כן לא הייתה לו שום שאלה היום איינשטיין נדפס כהמדן מספר אחד ודאי במאה האחרונה אם לא יותר ולא הייתה לו שום שאלה הוא היה מגחך כששאלו אותו אם יש בורא לעולם לא הייתה לו שאלה בזה חוקר תפקידו בכל הדורות זה לגלות את חוקי טבע עכשיו מה זה חוק טבע מה זה חוק טבע בוא נתבונן לדעתי צריך פה פשוט להתבונן קצת לעומק מה זה חוק טבע חוק טבע דבר שחוזר על עצמו כל פעם פעם זה לחם חוקו של המדע אם אני אקח את העת

הזה ואני נותן לו ליפול אם אני יודע קצת פיזיקה דבר שלומדים היום בית ספר אז אני יכול לחשב אני יכול לחשב כמה זמן אני אקח לא ליפול ללקוח המשיכה אם לא היו הפרעות הייתי יכול לחשב את זה בדיוק פלוס או מינוס אבל זה נקרא חוק כן חוק הגרביטציה בגמה של חוק עכשיו מבלי להיכנס לשאלות או הנוסחאות שקיימות מה המשמעות של החוק הזה כל פעם אותו הדבר הזה קורה עכשיו תראו יש יש במדע בתחום שאני עוסק בו בסטטיסטיקה במתמטיקה פ שנקרא הסתברות הסתברות סטטיסטיקה והמושג המרכזי שמה זה אקראיות או באנגלית randomness רנדומיות אקראיות עכשיו אם לו יצויר שאין איך קרא לזה איינשטיין אינטליגנציה אינסופית מאחרי הבריאה זה הביטוי שלו

לאלוקים אינטליגנציה אינסופית מאחרי הבריאה שיצרה את כל הדבר הזה היינו חייבים להאמין או לקבל שהכל צריך להתנהל פה בצורה אקראית זה בדיוק מה שגם מתנים אנשי האבולוציה הכל פה זה אקראי עכשיו מתוך האקראיות נוצר משהו אצלהם אם מתבוננים מבלי להיכנס למתמטיקה ולכל ה באופן פרטני לחוקים עצם המשמעות של חוק זה אנטי רנדומיות אנטי אקראית הרי השאלה צריכה להיות עוד פעם אם אין כוח אינטליגנטי שמסדר את העולם הזה אז אולי צריך לדבר כזה שהעול ככה פעם ככה מה מה פתאום שהוא יפול כל פעם אותו דבר אותו דבר כבר עם החוק הגרעיני, עם החוק האלקטרומגנטי, עם כל חוק, חוק עצמו מעיד כא1000 עדים שיש מחוקה. המיקום המיוחד של כדור הארץ.

כדור הארץ רחוק מהשמש, 150 מיליון קילומטר. מה היה קורה אם הוא היה קרוב קצת יותר לשמש? כל כדור הארץ עולה בלהבות. אם היה רחוק יותר מהשמש, הכל היה קופא. כמה אחוז חמצן יש באוויר? הרי לא כל האוויר הוא חמצן. יש בסביבות ה-20% חמצן באוויר. מה משמר את החמצן? הרי סך הכל אנחנו נושמים את החמצן ופולטים פחמן דו חמצני שזה רעיל לאדם. רעיל לבעלי חיים. פעם חשבו שיום יבוא הרי יש אטמוספירה שעוטפת את כדור הארץ. מבחינה מסוימת אנחנו דומים לדגים בלי להרגיש ובלי לשים לב. הדגים בים הם שוחים בתוך אוקייינוס של מים, בתוך ים של מים. אנחנו סוחים בתוך אוקיינוס של אוויר, מתהלכים בתוך אוקייינוס של אוויר. הרי האטמוספירה עוטפת

את כדור הארץ שכבת אוויר, ואנחנו מתהלכים בתוך האוקיינוס הזה. אם נצא מתוכו אין חיים שם בחלל בלי בלוני חמצן וכדומה כמו שדג לא יחיה בלי מים אם לא ישימו אותו באקווריום וכדומה פעם חשבו שיום יבוא וכולם ימותו מכיוון שהחמצן שבאויר יגמר מה התברר שיש תהליך של פוטוסינתזה אדם שהאמין במציאות הבורא לא חשש אם אלוקים ברא ורוצה שנחיה אז הוא כבר סידר פתר את הבעיה רק לא גילינו אותה עדיין ובאמת התברר שיש פוטוסינתזה שמחוץ לגוף שלנו, הרי הגוף קולט את החמצן ופולט את הפחמן הדו חמצני, יש מערכת אדירה של צמחים, כל עולם הצומח, שהוא הפוך להפך מהבעלי חיים. הוא קולט דווקא את הפחמן הדו חמצני, שזה המזון שלו כדי לבנות את

התאים, ופולט חמצן. אז המזון שלנו זה הפסולת שלו והפסולת שלנו זה המזון של הצומח. אז התברר שאלוקים סידר משהו. אבל מה יקרה אם לא יהיה איזון? שימו לב דבר מעניין. מה יקרה אם יופר האיזון שבין בני האדם לבין הצמחים? בין בעלי החיים לבין הצמחים. הרי אמרנו יש בסביבות 20 21% חמצן באוויר. מה יקרה אם יהיו המון צמחים ומעט בעלי חיים? אז החמצן יגיע ל-30 ל-40% אם יהיה הרבה חמצן גפרור אחד ידליק את כל כדור הארץ החמצן מתלקח במהירות ואם יודעו בתקשורת שאסור להדליק אש מכיוון שעלול לכדור הארץ לעלות באש זה לא יפתור את הבעיה ברק אחד ידליק את כל כדור הארץ מצד שני מה יקרה אם יהיו המון בעלי חיים וקצת עצים מעט צמחים החמצן

ירד ל10 שתי 12% מה יקרה אז אנחנו נתקשה מאוד בנשימה נצטרך להתאמץ ממש לחיות מתוך סבל נורא מי שומר באופן קבוע על ה-20 21% חמצן זה לא פלא הריקורטים יערות בעולם בעלי חיים מתרבים יש כל מיני תהליכים בטבע ותמיד החמצן נשאר 20 21% חמצן זאת אומרת שמישהו משגיח לאחרונה התברר שמקומות בעולם שקרטו בהם שטחים נרחבים של יערות דבר דבר לא בסדר שעשו. הרי כתוב שכשברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, "ראה מעשיי כמה נעים ומתוקנים הם. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי. נתתי לך את הכוח לבנות את העולם ולהחריב את העולם, לעשות חור באוזון וכולי. ואתה יכול גם לתקן. תן דעתך שלא תקלקל

ותחריב את עולמית. ציווה אותו על איכות הסביבה. אבל מה כשבכל זאת האדם מקלקל? התברר דבר מדהים. באותם מקומות שקרטו שטחים נרחבים של יערות, החלק הנותר ביער התחיל להצמיח הרבה יותר עלים מלפני כן. זאת אומרת, אם הורידו למשל רבע מהיער, כל עץ הוציא 25% עלים יותר ממה שהיה מייצר לפני כן. אתה רואה שמישהו עומד כאן ואומר לעצים, תשמעו, בני אדם קרטו את היערות, את העצים האחרים, זה יזיק לטבע, אז תפעלו אתם, תעשו משהו, מישהו נותן להם הוראה כדי שאחוז החמצן ישמר בעולם כולו וכך נוכל להמשיך לחיות נינוחים. יש תופעת טבע שמדענים קוראים לה בשם נס טבע המים. דבר מוזר, לא נורמלי שיש במים. יש חוק טבע ידוע שכל דבר, כל חומר

מתפשט בחום ומתכווץ בקור. זה חוק טבע ידוע. כשאתה מחמם דבר הוא הולך ומתפשט. וכשמקררים דבר אז להפך הוא הולך ומתכווץ. גם במים חוק הטבע הזה פועל. כשאתה מחמם מים המים מתפשטים. מקרר אותם מתכווצים. כמו כל דבר בטבע. אבל בטווח הטמפרטורות שבין אפס ל4 מעלות המים לא רק שהם לא מצייטים לחוק הטבע הזה אלא הם מתחילים לפעול הפוך כמה שאתה מקרר אותם יותר הם הולכים ומתרחבים במקום להתכווץ יותר הם הולכים ומתרחבים מי שניסה פעם להכניס בקבוק מים מלא וסגור בפקק לפני טיול וכדומה ל למקפי אז יכול לראות שהמים מתרחבים לפעמים גם מפוצצים מדובר בקבוק זכוכית יכול להתפוצץ או לבקוע את הפקק. למה? כי הקרח מתרחב. זה נגד חוק הטבע

הכללי שהקור דווקא מכוץ. זה נקרא נס. זה נגד חוק הטבע. המים לא מציידים. המדענים לא יודעים איך זה קורה. הרי חוק טבע. מה זה טבע? טבע זה דבר מוטבע בבריאה. וחוקי טבע. כל היקום מצייט לאותם חוקי טבע. הם לא יודעים איך קורה הדבר שבמים בטווח הטמפרטורות הזה שבין אפס ל4 מעלות כשהמים מוקפעים החוק הזה פועל להפך אבל הם אומרים שזה נס שזה קורה כך שאם לא כן היה קורה דבר נורא אם הקרח היה מתכווץ כשהוא מתקרר כמו כל דבר בטבע הרי כשהוא מתכווץ הוא נעשה כבד יותר כשהוא מתפשט אז הוא תופס יותר שטח הוא קל יותר ההתכווצות גורמת למשקל אם הקרח היה מתכווץ, מה היה קורה במקומות שהנהרות קופעים שם בחורף? הקרח היה מתכווץ, נעשה כבד

ושוקע למטה ושוב השכבה העליונה קופץ ושוקעת ושוב וכן הלאה. מה היה קורה לכל הדגים שלמטה? כל יצורי המים, כולם היו מוחדים, כולם היו מושמדים. ככה הקרח מתרחב, נשאר כמו ציפוי עליון ובידוד בין המים לבין הקור שלמעלה. ואז כשמגיע הקיץ והכל מפשיר אז יש לך את המים למטה. אבל זה לא רק משמר את בעלי החיים שבנהרות, מתברר יותר מזה. ים הקרח הצפוני היה קופא עד התחתית בזמן החורף. אם לא היה חוק הטבע הזה שהוא נגד החוק הכללי, ים הקרח הצפוני היה קופא וישוקע. קופא ושוקע עד שהכל היה קרח. כשהוא היה מפשיר בקיץ, עד כמה שהיה מפשיר שם, הוא היה גורם לזרמי מים כאלה, לזירמי מים כאלה שהיו גורמים להצפה בכל כדור הארץ. זאת אומרת חוק

הטבע הזה שומר על העולם, זה שהוא נגד החוק הכללי שומר על העולם שכל האנושות לא תיקחד כל שנה. אז אנחנו מבינים שגם החוקיות שבטבע, ברגע שזה עלול להזיק, יש מישהו שנתן הוראה לטבע לפעול נגד עצמו. זה לבד דבר שיכול להראות לאדם עד כמה אין מקריות בבריאה בכלל למה לטבע קוראים טבע מלשון הטבעה מישהו הטביע את החוקיות כמו שבגולם של מתכת מטביעים צורה ועושים ממנו מטבע כך הטבע כולו בנוי על פי היסוד הזה מי ששם לב בעץ יש הרבה חלקים חלק חלק רך חלק קשה הגזע קשה העלים רכים, הפרי עוד יותר רך. מה הוא החלק הכי קשה שהעץ מייצר? הגרעין של הפרי. יש פירות מסוימים כמו הפרסק וכדומה. הגרעין של הפרי קשה יותר מהגזע. ולמה זה טוענים

החוקרים? כדי שכשאתה אוכל את הפרי אתה עלול בטעות לנגוס גם בזרע. אז איך התקיים הדור הבא? לכן יש גרעין כזה קשה שאם תנסא בכוח אז אולי השיניים שלך ישברו אבל המשך הקיום של הפרי ישאר לנצח. במה חוק הטבע הזה עובד? רק בפירות שהגרעין שלהם הוא יחיד. פירות שיש לו יש להם הרבה גרעינים אז הגרעינים רכים. למה? גם אם תאבד כמה השאר ישארו. אבל גם להם יש אמצעי הגנה. למשל הגרעיינים של האבתיח הם חלקים תוך כדי אכילה גם אם תשבור כמה כמה אמורים להחליק וליפול להיזרה ושוב לצמוח מחדש כך גם הגרעינים של פירות ההדר חלקים ובורחים מתחמקים לתפוח עץ יש עוד שכבת פלסטי כזו שמגנה על על הגרעין כשאתה מתקרב לגרעינים אתה חייב לעצור לא

נוח לך להמשיך לאכול למה למה? כי אם תמשיך לאכול אתה תהרוס לו את הגרעיינים, צריך את הדור הבא. אז סודר כאן שתרה מלהמשיך הלאה. לפרי יש טעם טעים שיגרה אותך לאכול כי זה בריא לך. לגרעינים יש טעם דוחה שלא יתחשק לך לאכול אותם. צריך אותם להמשך. ואם במקום מסוים אתה רואה חריגה, מיד אתה רואה גם את הפתרון. מעניין שהגרעינים כמו של האפרסק והמש וכדומה אלה שיש להם גרעינים קשים, הגרעין מאוד קשה, קשה מאוד לפצח אותו. אפילו אם פטיש תנסא קשה מאוד אבל ברגע שהגרעין הזה בא במגע עם האדמה, יש חיידקים מסוימים בעפר שהם מתחילים לפרק את מקום החיבור שבין שני חלקי הגרעין. הרי כל הגלעינים והגרעינים האלה יש להם כמו שני חלקים

וכאילו דבק מחבר אותם. הרי כך זה נולד מראש. לא היו כאן שני חלקים שמישהו חיבר, אבל מראש הם תוכננו בצורה כזו שברגע שהם יגיעו במגע עם העפר תהיה חדירה של החיידקים האלה. הם יפרקו, יפתחו ואז הזרע הפנימי שמוגן יוכל לקבל את הלחות של האדמה, לבקוע ולצמוח. הצבע של הפירות הוא גם דבר מעניין. מי ששם לב, כל הפירות שצריך לבשל אותם, צבעם דוחה. תפוח אדמה, אי אפשר לאכול אותו בלי בישול, צבע שלו דוחה. כל הפירות שלא צריך לבשל אותם, יש להם צבע עלז, מגרה, כאילו מזמין אותך, תאכל אותי. תפוח אדמה אומר לך, עצור, אל תאכל ככה, צריך לבשל. אבל דבר שאתה יכול לאכול אותו חי כמו גזר, עגבניה, פירות הדר וכדומה, יש להם צבע עלז,

צבעי פסטל כאלה, צבעוניים. ולמה יש לפירות כל מיני צבעים? לא היה יותר פשוט לטבע ליצור את הכל בצבע אחיד כמו שעלים בדרך כלל באותו צבע. טוענים החוקרים שאם כל הפירות היו באותו הצבע, כשהיינו יושבים לאכול מצלחת הפירות, נתאר לעצמנו קערת פירות שיש שם בננה, תפוז, תפוח, שזיף, עגבניה, הכל באותו צבע. הכל אדום או הכל ירוק או הכל צהוב, הכל כתום. היינו אוכלים אחוז קטן מהפירות שאנחנו אוכלים היום ואז לא היינו מקבלים את כל הויטמינים הנדרשים. אז יש הבדלי צבעים וכל צבע מכיל ומראה על סוג הויטמינים שבתוכו. כך בעולם הפירות כמו הירוקים והכתומים בירקות למיניהם אלה דברים שמראים מה הוא בעצם הרכב הויטמינים. אז אתה אוכל

מזה ואוכל מזה ואוכל מזה כי הצבעים שונים, הצורות שונות. כך זה מגרה אותך לאכול ולקבל את מה שאתה צריך. ובכל זאת מי שיעמיק עוד קצת יראה דבר מעניין, תופעה מעניינת. כל הפירות בתחילת צמיכתם הצבע שלהם שווה. מחנה משותף בין כל הפירות. מה הצבע של כל הפירות בתחילת הגידול כשהם בוסר? ירוק. למה זה ירוק? לא היה יותר פשוט לטבע לייצר מראש את הצבע הסופי. תפוז מראש יהיה כתום. עגבניה מראש תהיה אדומה. הרי ככה צריך לייצר את הירוק ואחר כך יש תהליך שלם של שינוי פיגמנטים כדי להגיע זה לכתום זה לאדום זה לצהוב זה לכל הצבעים האחרים למה מתחילה לא יוצא הצבע הסופי כי כך לא היית יכול לזהות מתי הפורי בשל היית כוטף אותו כשהוא

עדיין בוסר ואתה חושב שהוא כבר בשל אוכל אותו או שזורק אותו כי הוא לא טעים או שהוא היה מזיק לבריאות שלך אם היית מסיים לאכול אותו אז כך בהתחלה הוא ירוק אתה יודע אל תתעסק סק זה בוסר ברגע שהוא ראוי לאכילה יש צבע שמגרה אותך לאכול אותו ולמה דווקא ירוק למה לא כל הפירות בתחילתם יהיו אדומים למשל שיהיו בצבע של העלים כך הם מסתתרים בין העלים אתה פחות יש פחות סיכוי שתקטוף אותם בטעות הם מסתרים בין העלים צבע ירוק ברגע שהם ראויים לאכילה הם משנים את הצבע פתאום לא שמת לב לפני כן שיש פה תפוז בכלל כשהוא היה ירוק עכשיו שהוא כתום הוא צועק מבין העלים אני מזמין אותך תכתוב תאכל אני מיועד למענך מי סידר את כל זה מי תכנן

את כל החוכמה והתבונה שאנחנו מתרגלים אליה ולא קולטים עד כמה יש כאן עומק כשאדם מתבונן בבריאה רואה עד כמה היצירה מעידה על היוצר ולאמיתו של דבר כל ספר טבע כל פרט בבריאה זועק ומכריז שיש בורא לעולם เ เฮ