הדרכה קצרה: איך ליהנות עם האישה ואיך למצוא את הזיווג הנכון? - הרב זמיר כהן HD (עם כתוביות בעברית)

יש אדם שהוא חי, שואלים אותו: אתה נשוי? -כן, אני נשוי. איך עוברים החיים? -בסדר, חיים. מגיב באדישות. יש אדם שהוא רואה חיים. רואה חיים, פירושו שהוא מאושר, טוב לו. אומר שלמה: "ראה חיים עם אישה אשר אהבת "כל ימי חייך", האישה שהתחתנת איתה תראה איתה חיים, תהיה מאושר איתה כל הזמן. למה הוא מדגיש "כל ימי חיי הבלך "אשר נתן לך"? יש אדם שכשהוא צעיר, שמח באשתו. ברגע שקצת מתבגרת, נראית אחרת, הוא קצת מתחיל לחשוב על שטויות. אומר שלמה: אתה צריך לראות חיים עם אישה אשר אהבת כל ימי חייך. איך באמת מגיעים למצב כזה שהאדם רואה חיים עם האישה שהוא אהב כל ימי חייו? זה מתחבר למה שאמר קודם, אדם שהולך בדרך טובה, בדרך נכונה,

יש את מצוות טהרת המשפחה, שיש את... האישה בזמן הולכת למקווה, יש הפסקה, הפסקה גורמת לגעגועים, חוזרת מהמקווה, אומרת הגמרא: חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה. אז כך הוא באמת רואה איתה חיים כל הזמן, כי כל פעם יש לו התחדשויות, הוא לא משתעמם בה. וכאן אולי גם כדאי לציין, יש היום יצר גדול שבדורות הקודמים רוב עם ישראל כמעט לא היה מתמודד עם זה. וגם היום, בערים, בשכונות שומרי תורה ומצוות, אז בכל מקום יש שנופלים ויש שמועדים, אבל הקו הכללי - שמירת נגיעה לפני החתונה. באזורים שומרי תורה ומצוות, אם אין שמירת נגיעה לפני החתונה, זה נראה הזוי, נראה תמוה. ויש אחרים, חיים בחברה אחרת, שמי ששומר נגיעה נראה תמוה.

והאמת, אדם שאומר "אני רוצה לראות חיים עם האישה שאני אוהב כל ימי חיי", אם הוא עדיין רווק/רווקה, יקבל על עצמו שמירת נגיעה בקדושה וטהרה. כמה זה תורם לאדם שמקבל על עצמו שמירת נגיעה מכמה היבטים: האדם הזה זוכה לראות חיים עם האישה שהוא אוהב כל ימי חייו. אדם שיש לו בראש תמונות של נשים שונות שפעם הכיר את זאת, ופעם היה עם זאת ויצא עם זאת, ולא הייתה שמירת נגיעה ביניהם והגיעו להיכן שהגיעו, איך הוא יוכל לשמוח באשתו כל ימי חייו? כל פעם זכרונות שעולים. או אדם שלא שומר על קדושת העיניים גם אם הוא נשוי, קל וחומר רווק, אבל בין נשוי, בין רווק, אם הוא לא שומר על קדושת העיניים חוץ ממה שעובר איסור מהתורה: "ולא

תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", לתור - כמו תייר, אתה מתחיל לראות, לא יודע איפה זה ייגמר בסוף. איסור מהתורה. אבל מלבד האיסור הזה, הוא גם גורם לעצמו שהוא לא ישמח באשתו, הוא לא ייהנה ממנה. באמת, ניכנס לראש של אדם ששמר על העיניים בקדושה. כל מראה שהוא לא צנוע, הוא לא רוצה לראות. אפילו שאף אחד לא רואה אותו, הוא לבד בחדר ויכול לראות מה שהוא רוצה. אבל הוא לבד, זה כמו שיש לאדם כוס קולה עם רעל בפנים והוא מאוד צמא. יש מצב שהוא יגיד "אף אחד לא רואה, אני אשתה"? רואים, לא רואים, מה זה קשור? אני לא רוצה לשתות רעל. אבל זה טעים. -טעים, אבל יהרוג אותי, לא רוצה, אז מה אם אני לבד ואף אחד לא רואה? ככה האדם צריך

לומר לעצמו: אני רוצה לשמור על קדושת העיניים. באמת, אדם שייכנס לראשו של אדם כזה ששומר על קדושת העיניים, אין לו בראש את השטויות והסרטים ומה שיש היום בעולם, כמה הוא שמח באשתו, גם אם היא כבר לא נראית כמו בעבר. אבל הוא שמח בה כי זה הדבר היחיד שהוא מכיר אז הוא מתרגש ממנה, הוא נהנה ממנה, הרבה יותר מאותו אדם שלא שמר על קדושת העיניים בגלל שרצה ליהנות. אז הוא נהנה, נניח ב-10 שקלים והפסיד מיליון דולר. אז מה יצא לך מההנאה של ה-10 שקלים? חוץ מהעבירה, חות מהאיסור שבדבר, גם מאבד לעצמו את ההנאה ואת שמחת החיים. יצא שכרו בהפסדו. מלבד זאת, נראה היום מה קורה היום בבתי ספר תיכוניים, כמה חשוב באמת לשלוח את הילדים

שלנו למוסדות חינוך תורניים, שילכו בדרך תורה, ילמדו ב"בית יעקב", בישיבות, יהיו תלמידי חכמים, צדיקים, צדיקות. תראו מה קורה היום בארץ, בתי ספר תיכון מעורב הכול, הוא מכיר אותה, היא מכירה אותו, היא בטוחה שזה הנסיך שהיא חלמה עליו כל ימיה שהוא יהיה בעלה. בסך הכול בת 13, 15, כבר היא בטוחה - זה יהיה בעלה, והוא בטוח שזאת הנסיכה. והם חבר וחברה, ככה הם קוראים לעצמם. ומה שרואים בסרטים, גם אחר כך בינם לבין עצמם. כמה זמן בדרך כלל מחזיק קשר כזה של גיל תיכון? יש חודשיים, יש שלושה חודשים, המהדרין - שנה, המהדרין מן המהדרין - שלוש שנים, בסופו של דבר הקשר מתפרק, נו, הייתי ילד, לא הבנתי כלום, נפרדים. ואז שוב

מכירים, מכיר מישהי אחרת, היא מכירה מישהו אחר, שוב קשרה אהבה-פרידה, הגיעו לגיל 22, 23, כמה קשרים אהבות-פרידות כבר היו להם? ולא שמים לב, כל קשר אהבה-פרידה זה עוד צלקת בלב, עוד יבלת בלב. הקב"ה ברא לגבר לב טהור, לאישה לב טהור, עם דבק חזק הגיעו לחתונה הלבבות ידבקו לכל החיים. אבל אם מבזבזים את הדבק הזה על שטויות, קשר פה, קשר שם, זה כמו דבר סלוטייפ, אתה מדביק-מוציא בצחוק 20 פעם, אחר כך רוצה להדביק משהו ברצינות, אתה יכול להדביק? הלך לו הדבק כי שיחקת על שטויות. יוצא שממה שהאדם רצה ליהנות באיסור, שזה הקשר הזוגי, בזה הוא מפסיד כל החיים שלו. רווקות זה זמן קצר יחסית לחיי הנישואין, אם שומר על עצמו בקדושה,

מרוויח אחר כך עשרות שנים ארוכות שהוא אוהב ושמח ומתרגש וטוב לו. אבל הוא עושה שטויות בגיל צעיר, מאבד לעצמו את הרגש, כל החיים אחר כך קשה לו. מלבד זאת, זוג שלא שומר נגיעה עלול מאוד לטעות בבחירה שלו. כל מגע זה שוחד, מגע הכי קל אפילו. נגע בה כך, מגע פשוט אבל מתוך רגש כזה של אהבה, זו תאווה אבל קוראים לזה אהבה - הוא משוחד, גם היא משוחדת. על זה נאמר: השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. לפעמים בחורה מביאה בחור לבית: אימא, תכירי, זה בעלי לעתיד. או שהוא מביא אותה: זאת אשתי לעתיד. והאימא יושבת חצי שעה, שעה, שעתיים, מדברת, אחר כך היא אומרת לו: אתה תסבול מהבחורה הזאת כל החיים, תראה איזה מידות יש לה.

רוב הצעירים, איך מגיבים לאימא כשהיא מדברת בצורה כזאת? -למה את מתערבת לי? היא בחורה טובה. אל תגידי לי מה לעשות. וברוב המקרים, האימהות צודקות. אחרי החתונה, שומעים את זה מהבחור, שומעים מהבחורה: למה לא שמעתי... אימא שלי ראתה את זה מההתחלה, איזו טביעות עין הייתה לה. למה היא ראתה מה שהבת שלה לא ראתה? לא רק בגלל שהיא מבוגרת, כי היא לא הייתה עם השוחד של המגע שיש לבת שלה. השוחד יעוור עיני חכמים. אז היא רואה יותר אובייקטיבית. כך גם בחור ובחורה נפגשים עם שמירת נגיעה, מקבלים על עצמם - אנחנו שומרי נגיעה, עד החתונה אין מגע בינינו. נשב, נדבר, נצא, הכול, אבל לא נוגעים. השכל עובד. גם עצם זה שיודעים שאין

נגיעה, הריכוז של השכל הוא בדברים החשובים באמת. להכיר היכרות פנימית, היכרות מעמיקה. מוח שעובד עם יצר הרע אז היצרים מובילים את כל השיחה, את כל המחשבות, לא מרוכזים בכלל, הכל הולך לכיוונים אחרים. אבל כשיש שמירת נגיעה, השכל עובד לעומק. מה האופי שלה? איך האופי שלו? יש התאמה בינינו? איך במידת הכעס? איך ההתייחסות לחיים? לחינוך ילדים? מה עיקר? מה טפל בחיים? הגישה היא אחרת. ואז חוסכים הרבה בעיות, הרבה בעיות שעלולים להסתבך איתן כל החיים. כשהשכל עובד מצליחים יותר. ונקודה שלישית, לא פחות חשובה: שמירת נגיעה מזרזת חתונה. כשאין שמירת נגיעה, תראו זוגות מגיעים לגיל 35, 38, אחר כך באים לשאול אם עשו להם כישוף.

כמה פעמים שאלו אותי, אנשים שבכלל לא שייכים לעולם הכישופים, אבל זה לא הגיוני, למה אני לא מתחתן? אף אחד לא עשה כישוף, אתה עשית כישוף לעצמך עם האי שמירת נגיעה שלך. תשמור נגיעה, אתה תתחתן יותר מהר. כי בלי שמירת נגיעה, חיים יחד שנתיים, שלוש, ארבע, ולפעמים גם מרגישים, אני שומע את זה מזוגות: הוא מרגיש בפנים שהוא לא התחתן איתה אבל קשה לו להיפרד כי זה נוח ככה. היצרים שלו, ה... גם היא... או שהיא מרגישה כלפיו, לפעמים גם לא מגלים אחד לשני. הוא לא חושב להתחתן אבל הוא לא מגלה לה כי נוח לו, הוא אומר לה "כן כן" אבל הוא לא מתכוון. או הפוך. וגם כששניהם מתכוונים, יום אחד קורה איזה פיצוץ, כל אחד לדרכו. עכשיו

תתחיל הכול מחדש. אבל אם שומרים נגיעה, לא מבזבזים את הזמן לחינם. נפגשים פגישה, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, כבר מכירים אחד את השני. בדרך כלל ארבע פגישות עם שמירת נגיעה ומדברים עניינית, אחרי ארבע פגישות כבר אפשר לדעת אם טוב לי שזאת תהיה אשתי או לא. אני מדבר אחרי בירורים שנעשים לפני הפגישה הראשונה, כמו שמקובל בעולם התורה ששומרים נגיעה, לפני שנפגשים - המון בירורים. אין מצב שנפגשים בגלל שראו אחד את השני במסיבה או באוטובוס או בעבודה. המון בירורים. לפני שנפגשים מבררים על האופי, על התכונות, על יראת השמיים לפי הרמה שכל אדם זקוק לה. אחר כך בפגישות מבררים כבר את הכימיה מצד מראה, מצד השיח, מצד הדברים האחרים.

אבל מראש בודקים מיהו האדם, מבררים איך האדם מתנהג בסביבה הטבעית שלו. יש הרבה שנפגשים ובטוחים שהצד השני 100 אחוז כי הוא מתנהג איתי יפה. נו, ודאי שהוא יתנהג יפה בפגישה. מה את רוצה שהוא יעשה? שבפגישה הוא יראה את מי שהוא באמת? צריך לבדוק איך הוא מתנהג בסביבה הטבעית שלו, לא איך הוא מתנהג באותה שעה שנפגשים. אם הוא רוצה אותך, הוא יהיה מלאך. צריך לבדוק איך הוא מתנהג בסביבה הטבעית עם האחים והאחיות, עם ההורים, בעבודה עם אנשים. שם צריך לברר איך הבן אדם הזה. כשמכעיסים אותו, איך הוא מגיב? כשיש את הבירורים לפני הפגישה הראשונה, ובזמן הפגישות עצמן בודקים את המראה את השיח, כתוב בגמרא במסכת קידושין: אסור לאדם

שיקדש את האישה עד שיראנה. שלא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו. אדם צריך לראות עם מי הוא מתחתן, אף על פי שעל פי ההלכה אפשר לקדש על ידי שליח. בא חבר מארצות הברית, אומר לך: אני הכרתי שם מישהי. אני מכיר אותך, אתה חבר ילדות, היא בדיוק בשבילך. רק היא לא יכולה לבוא לארץ, אבל היא מכירה אותך, היא מוכנה. עכשיו, הוא לא יודע מי זאת בכלל, לא ראה אותה, על פי ההלכה, אם ייתן לו טבעת, יגיד לו: לך אליה, תגיד לה: הרי את מקודשת - לא לי, אם הוא יגיד לי, היא תהיה אשתו של השליח, הרי את מקודשת לפלוני ששלח אותי, והיא מסכימה. בפני שני עדים, הם עושים חופה וקידושין, היא נהיית נשואה לאותו אדם שנמצא בארץ. כך ההלכה. אבל

אומרת הגמרא: אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה. אפילו שאתה סומך על החבר הזה בעיניים עצומות, שהבחורה הזאת מתאימה לך, אבל ייתכן שכשתראה אותה המראה לא ימצא חן בעיניך. עניין של טעם אישי. יכול להיות שבאופי היא באמת מתאימה אבל מראה - עניין של טעם אישי. אז צריך גם המראה, גם הדיבור, ואז באמת יכולים לצאת לדרך לחיים טובים ולשלום. אני חושב שזו גם הסיבה שהאתר "שבע ברכות" כל כך הרבה מצליח מזמן לזמן, ברוך השם. בעבר סיפרתי כאן שהממוצע, עכשיו זה כבר השתפר יותר, אבל הממוצע בעבר היה שלוש חתונות בשבוע, שאנשים מדווחים "תורידו את הכרטיס, מצאנו". השיא היה חמש בשבוע. ובשבוע שעבר - שבע בשבוע! שבע חתונות, ברוך השם,

בשבוע, בשבוע האחרון. וברוך השם, כמה שנרשמים יותר, יש יותר הצלחות, יותר מכירים. ואתם יודעים, "שבע ברכות" זה אתר חינמי. בהידברות עשינו אותו בכוונה חינם כדי שירבו חתונות בישראל. וגם אם מכירים בחוץ לארץ, מי שיש לו מכרים שיצאו, ישראלים, לא ישראלים בחוץ לארץ, ליידע אותם - תירשמו. ברוך השם, כבר היו כמה חתונות בין אנשים גם בארצות הברית בינם לבין עצמם או שהבחור בארצות הברית, הבחורה בארץ, והכירו דרך הידברות באתר "שבע ברכות" והתחתנו. הרבה הצלחות, ברוך השם. בסוכות היינו ב"כינר", הייתה שם חתונה של בת 68 עם 71. ואני סידרתי להם קידושין שם, בכינר, במקום שם. ברוך השם. יש... למה לא? אסור לאדם לאבד תקווה. אפשר להתחתן ולהיות מאושרים, כמו שאומר: "ראה חיים עם אישה אשר אהבת "כל ימי חייך".