החיבור הרעיוני בין האדם לעץ השדה.

שלום לכולם. טו בשבט שמח. איזה יופי של חג. ראש השנה לאילנות. ישבתי עם הילדים עכשיו בסדר קטן של פירות ושאלתי אותם במה אדם דומה לעץ ואיך הפירות דומים לנו. ויש כל כך הרבה תשובות. קודם כל כי האדם הוא עץ השדה. אנחנו דומים מאוד לעצים. בלי שורשים לא נוכל לחיות. אנחנו יומקים מהשורשים שלנו. אנחנו תוצאה של השורשים שלנו. ואם להסתכל על מה שקורה שגם כשיש לך איזה ניסיון להיות איזה ענף מורד בסופו של דבר אתה חייב אתה חייב להכיר את השורשים שלך שאלתי את הילדים גם אם יש נאמר עץ שהחליט להתנתק זהו עץ שמנתק את עצמו מהאדמה ואז הוא נופל לאדמה אבל הפירות שלו לא מוותרים הפירות חוזרים לאדמה נרכבים וממנו יוצאים עוד הרבה

עצים כך סופו של דבר האדם הוא עץ השדה גם בקשר גם בפירות, גם בזה שה העצים נראים עכשיו בחורף נורא יבשים ומתים, לא לטעות. יש בתוכנו חיות, חיות גדולה. רבי נחמן מספר בסיפור המעשיות שלו הרבה על עצים. עץ זה צדיק, עץ זה מקום מפלט, עץ זה הגנה, עץ זה אמונה. גם כשמשה א רבנו שלח את המרגלים, הוא שאל אותם, יש שם עץ? יש במה לאחז, יש צדיקות? כי גם הפירות יש להם תכונות. זית זה כמו זה כמו עם ישראל. תמיד הוא ירוק, תמיד הוא בחיות בגלל התורה, הקשר לארץ ישראל. הזית ככל שלוחצים אותנו יוצא השמן. ראינו את זה, אנחנו רואים את זה בשנים האחרונות. כמה מתוך הלחץ הזה והכאב יוצא בסוף הטוב של ישראל. התמר שהוא כמו צדיק שכולו

טוב, ממתיק אדמה מלוכה לפרי מדהים. ומשתמשים בכל החלקים שלו. מעניין לראות גם את הצורות של הפירות שהם דומות להרבה הרבה אסוציאציות, להרבה הרבה דמים בתוכנו. העץ מראה לנו את הכוח שלנו, את היכולת שלנו לא להתרגש, לא מרוחות ולא מכל מיני אופנות, אלא בעיקר בעיקר לחבר אדמה לשמיים. וזה טוב בשבט. אז כל אחד שיקח את זה, יקח את זה לאיפה הוא עץ, איפה הוא מחבר, איפה הוא קצת נטלש, איפה הוא שוב מתחבר. שנזכה להיות שמחים בשמחת האילנות. ‏Ja.