הרב זמיר כהן - מסע לעולמו של העובר

שלום וברכה וערב טוב. אנחנו נצא הערב בעזרת השם למסע לעולמו של העובר. נראה גם מנקודת מבט מדעית, גם מנקודת מבט תורנית, את הפלא הגדול של ההיווצרות העוברית וכמה מוסרי השכל שיש ללמוד מזה לחיים. ישנה מבוכה גדולה אצל נשים שחושבות על הפסקת הריון, מה שקוראים היום, כי זו מילה יותר עדינה מאשר להשתמש במילה הפלה. אז זה נשמע יותר עדין ומתלבטות האם באמת העובר הזה יש בו חיים הרי עדיין הוא לא נמצא בעגלה אם הוא היה תינוק בעגלה אף אחת לא הייתה מעזה להרוג את בנה את ביתה אבל כשמדובר בעובר שנמצא ברחם עדיין לא רואים ישנם ספקות חז"ל לימדו אותנו בדברים שהמדע גילה רק לאחרונה ממתי העובר נחשב חי מה בדיוק קורה לו שם

בפנים? דברים שהמדע עדיין לא גילה. גם זה כתוב בדברי חז"ל בתלמוד. ואפילו במה שנוגע לידיעות שיש לעובר. בעבר היו בטוחים שהעובר הוא סוג של רקמה מתפתחת וזה הכל. אין מעבר לזה כלום. היום מתברר שהעובר חש קולט רשמים מבחוץ, שומע צלילים, זוכר אותם, אבל נפתח תחילה, נלך לפי סדר, נתחיל קודם כל במה שנוגע לתחילת החיים של העובר. ממתי הוא נחשב? אדם לכל דבר. חז"ל אומרים, יש סיפור בגמרא שאנטונינוס היה כסר רומא והוא שאל את רבי יהודה הנשיא, "ממתי הנשמה נכנסת בעובר? האם בזמן ההפריה או בזמן הלידה. אז עוד לא ידעו בדיוק מה קורה ברחם של האמא. אז הוא שאל אותו, היה דיון ביניהם. בסופו של דבר אמר רבי יהודה הנשיא שאת הדבר

הזה לימד אותי אנטונינוס, הקיסר הרומאי. כי הקיסר הרומאי אמר לו, אם הנשמה נכנסת רק בזמן הלידה, שהעובר יוצא החוצה, אז לפתע נכנסת בו נשמה, בשרקח ונניח אותו על השולחן במשך שלושה ימים, סתם חתיכת בשר, נניח אותה על השולחן שלושה ימים, מה יקרה לה? תרכב לחלוטין. הביצית המופרט שנמצאת ברחם של האמא היא כבר לא חלק מהגוף של האמא. היא מטיילת שם בפנים, אבל היא לא חלק מהגוף. אם אין לה נשמה, איך היא לא נרכבת? אמר רבי יהודה הנשיא, אני מסכים איתו עם אנטונינוס שבאמת כבר בשלושת הימים הראשונים, כך יש המקובלים כותבים בספר עץ חיים, אומר הארי זל, שבימים הראשונים, בכל יום יש שישה ניצוצות של נשמה שנכנסים בעובר. כל

הניצוצות יחד הם 18 בסך הכל. ביום הראשון שישה ניצוצות נכנסים בעובר. ביום השני עוד שישה, בשלישי עוד שישה. כעת הוא נקרא חי. כלומר, שלושה ימים לאחר ההפריה העובר כבר נחשב חי. גימטריה 18. אבל מאיזה זמן הוא נחשב? אדם שלם לכל דבר. נשמה נכנסת בו כבר בשלושת הימים הראשונים. אבל מתי הוא נחשב כאדם שלם? יצור אנושי שלם? בעבר, רק לקראת סוף המאה ה-19 גילו שבמוח האדם יש סוג של חשמל. המוח משדר גלים חשמליים. בעקבות הכילוי הזה המציאו את המוניטור. היום מחברים אלקטרודות לראש של האדם ומודדים את ה את הגלים החשמליים שרואים שם על המסך. אם רואים קו ישר יודעים שהאדם הזה מת. המוח כבר לא משדר יותר גלים חשמליים, הוא מת.

אמרו לעצמם, אם כשהמוח מפסיק לשדר גלים חשמליים, זה אומר שהוא מת. זה מלמד שמתי מתחילים החיים? כשהעובר מתחיל לשדר גלים חשמליים. אבל פעם לא ידעו. ממתי המוח של העובר משדר גלים חשמליים? בדורות האחרונים, ממש בעשרות השנים האחרונות, מנסים יותר ויותר לחקור, מגלים כלים חדשים, ממציאים דברים חדשים. והנה מתברר שמשנה מפורשת שמופיעה אצלנו במסכת נידה, התגלתה היום עם הכלים הכי משוכללים שיש. המשנה אומרת כך: אישה יולדת או מפילה כשהיה בית המקדש קיים היו דיני טומאה וטהרה. היום זה הלכות טהרת המשפחה כמו בדיני נידה. אבל אז היו דיני טומאה וטהרה שהיו להם כמה וכמה השלכות. אם ההפלה נחשבת כלידה, כל הדינים של יולדת חלים גם

על אישה שהפילה. אבל אם ההפלה לא נחשבת, נבר עכשיו הפלה טבעית, לא שהפילה בכוונה. הפלה טבעית קורה שהובר נופל. האם יש לאישה הזו דינים של יולדת או כאילו שלא קרה כלום? גם היום יש לזה השלכה בדינים של פדיון הבן. פדיון הבן תמיד צריך לעשות לבן הבכור. אם נולד בן בכור עושים לו פדיון הבן. אבל אם האישה הפילה לפני הוא לא בכור. כתוב פתר כל רחם פותר את רחמה. כלומר הוא הראשון שיצא מרחמה. אבל אם היא הפילה לפני כן אין פדיון הבן. אישה שהפילה יש לה דין של יולדת. אז אם היא יולדת לא שייך פדיון הבן. אבל ממתי היא נחשבת כמו יולדת? אומרת המשנה, עד יום ה-40 להפריה, אישה שהפילה היא לא נחשבת יולדת. כי היצור הזה שנפל ממנה,

אותו עובר שנפל ממנה, אין לו עדיין שם של אדם. נכון, יש בו רוחניות כבר משלושתים הראשונים, אבל שם של אדם עדיין אין לו. לכן עד יום ה-40 להריון אם היא הפילה כאילו שהיא לא הפילה אין לה דיני טומאה וטהרה אם אחר כך היא יולדת בן מקיימים בו מצוות פדיון הבן כי הוא הבן הבכור מה שהיה לפני זה לא לידה אבל מיום ה-41 והלה יש לה אישה הזו דין של יולדת גם ב דיני טומאה וטהרה שהיה בזמנם גם לעניין שאם אחר כך היא ילדה בן לא עושים בו מצוות פדיון הבן כי הוא לא בכור היה מישהו לפניו שנולד ונפטר המשנה הזו שתפסה את יום ה-40 תמיד נתפסה כמין מסורת כזאת שקיבלו חז"ל אז מי שמאמין לתורה קיבל מי שלא מאמין לא קיבל נקריא כאן מתוך

מחקר של אנשי מדע בריטיים שחקרו מטעם המועצה לחקר העובר באנגליה נצטט קודם מדבריו של פרופסור דיוד ליגר מהאוניברסיטה המרכזית של וושינגטון והוא כותב כך אין אנו יודעים די על התפתחות מוחו של העובר. למן היום ה-40 בערך אשר בו מסתמן המבנה הבסיסי של המוח, ניתן להבחין בפעילות מועטת של גלים. הפרופסור הזה מציין שבסביבות יום ה-40 מתחילים לגלות שהמוח של העובר מתחיל לשדר גלים חשמליים. בעבר מי חלם לחקור דבר כזה? יום ה-40 להריון הגודל של העובר הוא כמו שהוא קטן מאוד. המוח שלו כמו ראש של סיקה. מי חשב פעם שאתה יכול למדוד גלים חשמליים של עובר בגיל הזה ביום ה-40? אבל עכשיו שיש כלים יותר משוכללים מתברר שבאמת בסביבות

יום ה-40 הם מציינים בסביבות יום ה-40 וחז"ל אומרים ביום ה-40 עצמו. אגב לכן ביהדות אישה יולדת נקראת בשם אם זה בא לרמז. מה הגימטריה של אם? 41. כלומר, מיום ה-41 להריון, האישה הזאת היא האב רק בלידה. אב זה א' אחד שנעשה ב', אחד שנעשה שניים. אז זה רק בלידה, כי לפני כן עוד לא ראה, לא הרגיש, לא חש, אבל האישה שיוצרת את הילד בתוכה, יום 41 להריון, נקראת כבר אם מי שאוהב גימטריות ועומק בשפה העברית, זה אחד ההסברים למילה אדם. אדם זה לא רק מלשון אדמה, יש בזה גם מסר גדול. כתוב בגמרא, שלושה שותפים באדם, הקדוש ברוך הוא, אבי ואמו. לכן הילד כלפי ההורים צריך להתייחס כאילו מדובר באלוקים. לפעמים ששואלים אותי צעירים,

אמא שלי צועקת עליי, אני מגיב גם בכעס, איך אני מתגבר? תמיד אני אומר לו, תדמיין שאלוקים עומד לידך וצועק עליך, אתה תצעק עליו בחזרה. אמא זה כמו אלוקים. גם אם לדעתך היא תורה, אבל אבא, אמא, אלוקים זה אותה שורה. שלושה שותפים באדם, הקדוש ברוך הוא, אבי ואמו. הקדוש ברוך הוא נותן את הנשמה והאבא והאמא נותנים את החומר, נותנים את הגוף של האדם. המקום היחיד שהבן לא אמור לשמוע להוריו, הבן או הבת, זה רק במקום שההורים אומרים לו לעבור עבירה. לך תגנוב, תחלל שבת, אל תלך ללמוד תורה. פה הוא לא לא אמור לשמוע להם כי גם הם חייבים בכבודו של הקדוש ברוך הוא ואת זה לומדים מפסוק איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו אני

השם כלומר אף על פי שאני מצווה שאיש אמו ואביו תיראו אבל זה בתנאי שאת שבדותיי תשמורו למה כי אני השם וגם ההורים שלך חייבים בכבודו של הקדוש ברוך הוא כל זה מסתתר במילה אדם המילה אדם מורכבת מא' דם א' זו הנשמה הרוחנית מייצגת את אלופו של עולם, את הקדוש ברוך הוא. המילה דם, אם ניקח את המילה אב, מה הגימטריה של אב? הערך המספרי? שלוש אם 41 אב אם יחד 44 זה דם. כלומר הדם זה א' נשמה אלוקית ודם שזה אב אם הם שנתנו בו אל שלושת השותפים של שלושת האותיות שבמילה אדם. על כל פנים החוקרים היום מגלים שבאמת מסביבות יום ה-40 היצור הזה הוא כבר יצור לכל דבר. עוד דבר שהתחלנו לומר אותו קודם, אנשי מדע בריטים שהשתתפו במחקר

שנערך על ידי המועצה לחקר העובר באנגליה הם מציינים שלפי תוצאות המחקר עוברים חשים בכאב מיום ה-40 להריון בערך. הדוח ממליץ לעדכן את כל הנשים השוקלות לבצע הפלה בנתונים המדעיים החדשים בתחום וקורא לחקיקת חוקים חדשים להגנה על עוברים. פרסום המחקר גרם למחאה נמרצת נגד גורמים המעודדים הפלות. התברר שמסביבות יום ה-40 הוא כבר מרגיש כאב. כמה ארגונים יש היום של צער בעלי חיים. פעם הם חשבו על צער עוברים, הם רק הולכים להגן על תרנגולות ועל פרות, שזה חשוב לשמור על צער בעלי חיים זה חלק מהציווי שבתורה. הגמרא אומרת, צער בעלי חיים דאורייתא. אסור מהתורה לצער בעלי חיים. זה לא איזה תקנת חכמים. איסור גמור מהתורה. לומדים

מפסוקים רק מה שיצאו וכל פעם תוקפים את ההלכה היהודית עם השחיטה היהודית. כבר הזכרנו כמה פעמים שבשחיטה היהודית אין שום צר בעלי חיים. לפני שבוע שלחו אליי סרטון שאחד הערוצים ערוצי הטלוויזיה בארץ בשבוע שעבר פרסמו עוד כתבה שמשמיצה את השחיטה היהודית ושם הם מראים את השחיטה שלדעתם זה בגדר של התעללות בבעלי חיים הביאו את הראשון לציון הרב יצחק יוסף כמה שניות מדבריו שהוא אומר שבשחיטה היהודית אין צר בעלי חיים הביאו גם דקה מה שאני דיברתי אולי כאן לא יודע מאיפה לקחו את זה שאמרתי שאין צער בעלי חיים, גם את זה הכניסו בפנים דקה, פחות מדקה, משפט אחד ואחר כך כל התוכנית הם רק מראים שיש צער בעלי חיים. אם הם היו

הוגנים היו מראים את כל מה שהסברנו. אז הרי הסברנו בהרחבה, מה שהבאנו בספר המהפך בחלק הראשון, שבשחיטה יהודית אינצר בעלי חיים אפילו לא שנייה אחת. בהובלה של בעלי חיים התגשנו תמיד צריך לשמור שלא יהיה צער בעלי חיים בהובלה בהגעה שזה הלכות צער בעלי חיים צריך להקפיד אבל השחיטה עצמה חס ושלום לומר שיש בה צער בעלי חיים ואדרבה מי שבוחן את העניין הזה מגלה שתורה מן השמיים ואת זה הם לא רצו לומר באותה תוכנית את ההסבר רק הביאו משפט שהנה זה אמר שאין צער בעלי חיים בשחיטה וזה אמר שאין צר בעלי חיים בשחיטה ותראו מה קורה בבתי המטבחיים. אולי נאמר את זה בקצרה לטובת מי שראה את התוכנית הזו ולא יודע את ההסבר. כידוע מרכז

העצבים והתחושות נמצאים במוח. יש מרכז אצל כל בעלי החיים, אצל כולם יש מרכז עצבים ותחושות שנמצא במוח. ברגע שאין הספקת דם למוח, אותו בעל חיים לא מרגיש שום כאב. כי כשיש הספקת דם אז המוח מקבל את הדם עם החמצן ואז הוא מתפקד. אבל אם אין הספקת דם למוח אין שום צער. כששוחטים בעלי חיים בשחיטה היהודית ורק את אותם שהם מעלי גרה ומפריסי פרסה, רק בעלי חיים טהורים שהתורה התירה גם בעופות וגם בבקר וצון. מתברר דבר מדהים. אצל כל בעלי החיים יש שני עורקים שמזרימים דם למוח. זה אצל כולם. יש עורק קדמי שמזרים דם למוח ויש עורק אחורי שמזרים דם למוח דרך העורף. כששוחטים את העורק הקדמי, אין הספקת דם מהעורק הקדמי, אבל יש הספקת

דם מהעורק האחורי. ואז הבעל חיים עדיין בהכרה. מה יעזור ששחטת אותו? עדיין המוח מקבל הספקה של דם והוא בהכרה ומרגיש כאב. אם היה רק הקדמי לא הייתה שום בעיה. עצם החיתוך הוא חד ומהיר. כל מי שפעם קיבל חיתוך חד ומהיר באצבע עם סכין חד לא מרגישים את הכאב בכלל. אחר כך מרגישים כאב אבל באותה שעה אפילו לא מרגישים את את החיתוך. ובהלכה היהודית הסכין צריכה להיות חדה בלי שום פגם. בודק אותה שוחט. אם יש פגם קטן היא פסולה. מאוד מקפידים בהלכה על זה. זה כלומר הבעל חיים טרף אם שחטו אותו בסכין שיש פגם אחד. לא כמו אצל אחרים. יש כאלה שוחטים עם סכין של לחם אצל המוסלמים. אצלנו זה צריך שלא יהיה שום צער בזמן החיתוך. מה

תאמר? אבל אחר כך רואים את הבהמה מפרפרת, רואים את התרנגול מפר. כאן התברר דבר מדהים. אמנם אצל כל בעלי החיים יש אורק קדמי ועורק אחורי שהם מזרימים דם למוח. אבל רק אצל בעלי חיים שהתורה התירה אותם באכילה, העורק האחורי הוא לא נכנס ישר למוח, אלא מתחת המוח הוא מתקפל, יורד, מתחבר לעורק הקדמי ודרכו הוא מזרים דם למוח. יוצא שרק בעלי חיים שהתורה התירה באכילה כששוחטים אותם, אין הספקת דם למוח מיד בזמן השחיטה. שנייה אחרי כבר אין הספקת, ממילא אין אין שום צער. זה שרואים אותו מפרכס זה כמו לטאה שכשבא בעל חיים לטרוף את הלטאה הקדוש ברוך הוא סידר לה מנגנון הגנה כשהיא רואה שבא מישהו לטרוף אותה היא יכולה להשיל את הזנב

מפילה את הזנב ובורחת אחר כך צומח לזנב חדש והזנב שהיא הפילה הוא מפרפר שם הבעל חיים שבא לטרוף אותה הוא חושב שהיא עדיין פה הוא לא יודע זה רק הזנב היא כבר ברכה נמצאת בחוף מבטחים הוא בטוח שהיא כאן אבל כשהזנב מפרקס יש לו כאבים, רואים אותו קופץ, כואב לו, אין מוח, אין אין כאבים, זה סתם פרקוס, רפלקס כזה. כך אותם בעלי חיים ברגע שנשחטו, שחיטה כהלכה, עצם החיתוך לא כואב. שנייה אחרי אין הספקת דם למוח, אין צער בעלי חיים והיו לא שנייה. לעומת זאת, אם ישחטו סוס למשל או חזיר, יש בו צער בעלי חיים. גם אם ישחטו אותו. למה? כי גם אם חתכת את העורק הקדמי, העורק האחורי ממשיך להזרים דם למוח. כי העורק האחורי הוא נכנס ישר

למוח, לא כמו אצל בעלי חיים שהתורה התירה באכילה שהעורק האחורי מתחבר לקדמי ודרכו הוא מזרים דם למוח. זה מחקר שקיבלתי אותו מוטרינר בשם דוקור נורברטו קליין. ותטרינר עם שם בן לאומי שעלה לארץ. הוא ערך את המחקר הזה. אז כל זה הסברנו באותו סרטון אבל את כל ההסבר הם לא הראו. מה הם הראו? רק את השניות הראשונות ששם אנחנו מזכירים שאין צער בעלי חיים בשחיטה היהודית. אחרי שיראו את הרב יצחק יוסף הראשון לציון שגם הוא אומר את זה וקפצו אחר כך להראות כנגד השניות האלה הראו אחר כך רק את הבעלי חיים איך שהם נשחטים ואיך יש שם דם וכל העניינים האלה אז כמו שאמרנו ודאי שאם אם יש במקום מסוים שרואים שדוחפים בעלי חיים בצורה לא

נכונה חובותים מקים ודאי שצריך לצאת כנגד זה ולשמור על הבעלי חיים זה לא שחס ושלום היהדות היא בעד צר בעלי חיים חיים הפוך. כמה הלכות יש לנו אפילו בהלכות שבת יש דברים שהתירו משום צער בעלי חיים. אז הם יבואו להעטיף ליהדות מה זה צער בעלי חיים. וגם רואים שהם מזכירים שם כל הזמן השחיטה כהלכה. השחיטה כהלכה. מה המטרה שלהם בזה? רק לעשות שטיפת מוח לאנשים שהשחיטה כהלכה היא בעייתית. אל תלכו עם הדבר הזה. טוב, לא חשבתי להיכנס לזה. אבל אם הזכרנו פה היום יוצאים כל אלה של הארגונים צער בעלי חיים תשאל אותם אם הם דואגים לעוברים שמפילים אותם על פי המחקרים האלה מיום ה-40 כבר העובר חש בכאב אז תרנגול אכפת לו אבל

להפילוברים זה לא אכפת לו תקים ארגון שיגן על עוברים למה על תרנגולים זה חשוב וזה חשוב אבל אי אפשר להשוות זה חיים של בני אדם ונשים עושות הפלה בלי לדעת כמה צער הם גורמות לילד שלהם חוץ מה מהאיסור של נטילת נשמה גם מבחינת הכאב והצער התברר שמיום ה-40 כבר העוברים חשים בכאב רואים את זה במסך שם מלבד זאת חז"ל לימדו אותנו שחיי העובר המסוגלות של העובר לקלוט מה קורה מסביב הוא הרבה יותר מכפי שאנחנו סבורים נראה קודם מה אומרים חז"ל ומה המחקרים של היום אומרים בעניין הזה יש פסוק בתורה שכשרבקה אמנו הרתה בתחילה הייתה בלי ילדים אחר כך היא התפללה המון בעלה יצחק התפלל עד שהרתה ויתרוצו הבנים בקרבה ותור אומר אם כן למה

זה אנוכי ותלך לדרוש את האלוהים מה יש לדרוש הלכה לנביא שם בן נוח אמרה לו תגיד מה קורה איתי אני מרגישה בפנים והתרוצו הבנים בקרבה כל אישה בהריון מרגישה חוטות בפנים למה היא הלכה לשאול את הנביא מה קורה איתי ומה הוא ענה לה? שני גויים בבטנך. יש לך שני ילדים ושני לאומים ממאיך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר ואז היא נרגעה. מה בלבל אותה? למה היא הלכה לנביא? אומרים חז"ל היא ידעה שכל אישה הראיה שמרגישה את התזוזות של העובר אבל אצלה היא חוותה חוויה מאוד מוזרה. היא לא ידעה שיש לה שניים. חשבה שיש אחד. כשהייתה עוברת ליד בתי עבודה זרה היה עשו מפרכס ורוצה לצאת. כשהייתה עומדת בבתי כנסיות ובתי מדרשות היה

יעקב מפרכס ורוצה לצאת וזה היה מוזר לה. אמר אני לא מבינה הילד הזה אוהב עבודה זרה או שאוהב בית כנסת. חשבה שיש לה ילד אחד והיא לא הבינה הולכת עוברת ליד בית עבודה זרה פתאום חותות בעיתות הוא רוצה לצאת. כלומר הוא מתגעגע למקום הזה. עומדת בתי כנסיות, בתי מדרשות, שוב חותות. אז איזה מין ילד זה? לכן הלכה לשאול את הנביא, מה קורה? ענה לה, יש לך שניים, נרגע, הבינה יש שניים. באמת יצאו ממנה יעקב ועשו. יעקב איש תם יושב אוהלים ועשו איש ציד, איש שדה, שפיכות דמים. היה אדם בעייתי. מה רואים כאן בחז"ל? הואבר ברחם אמו, מרגיש האם אמו נמצאת בבית הכנסת או נמצאת בקולנוע. אם ההורים רבים בבית, בעל ואישה, צועקים אחד על

השני, כועסים והאישה בהריון, שידעו שיש מי שמקשיב לשיחה שלהם והוא הוא מרגיש שיש כאן מתיחות. מהרגע שאישה הר צריכה להקפיד פי כמה מאשר בעבר, להיות במקומות טובים, לדבר ברוגע, לשמוע דברים טובים. הגמרא אומרת שרבי יהושע בן חנניה אשרי יולדתו, כך אומרים חז"ל, אשרי יולדתו, אשרי האמא שילדה אותו. רבי יהושע בן חנניה היה גדול הדור בתורה, אפילו יותר מנשיא ישראל. אז נשיא ישראל היה ענק התורה שבדור, לא כמו היום שמים נשיאים. אז נשיא ישראל היה ענק התורה שבדור. ורבי יושע בן חנניה היה גדול יותר מהנשיא בתורה שלו. יש סיפור בגמרא שהוא עצמו אמר לו שאתה אתה הרב שלי. ככה רבן גמליאל שהיה הנשיא קינה אותו את רבי יהושע בן

חנניה. היה גם פיקח גדול. יש הרבה סיפורים בחז"ל על הפקחות של רבי יהושע בן חנניה מול הקיסר הרומאי, מול ביתו של הקיסר. אולי דוגמה רק שעל הפקחות שהייתה לו. יש הרבה שאלות ששאלו והוא ענה. אבל חז"ל מספרים שפעם אחת בתו של הקיסר הרומאי שעלה את רבי יהושע בן חנניה היא להאגה לו אמרה לו איך יכול להיות תורה מפוארה בכלי מכוער הוא חיצונית לא היה נראה טוב הפנים שלו היו מכוערות לא היה יפה והיא ברומא רגילה שגוף זה המרכז הכל סביב הגוף החומר איך אתה נראה איזה שרירים יש לך איך אתה מפותח והוא חיצונית לא היה נראה טוב והיא לא היה לה מעצור בדיבור שלה, עם הגאווה שבה. אז ירדה עליו, אמרה לו, "מה זה תורה מפוארה בכלי

מכוער. אתה כזה פיקח, תראה באיזה כלי הפקחות שלך נמצאת. הוא לא הראה לה שהוא נפגע, אבל הסיט את הנושא לעניין אחר. אמר לה, סתם שאלה, תגידי, היין בבית אביך, באיזה כלים נמצאים?" אמרה לו, "ירדתי פעם למרטף בארמון של הקיסר, ראיתי הכל חביות של חרס." אמר לה, "אני מתפלא עלייך. כל העולם משתמש בחוויות של חרס ליין ואביך כשר רומא הוא כמו כולם." אמרה לו, "אז מה צריך להיות?" הייתי מצפה שכל היין של הקיסר יהיה בכלי כסף, בכלי זהב, כלי מתכת מפוארים, לא בחביות של חרס. אמרה לו, "אתה צודק. באמת זה ממש בושה לאבא. הייתה בעלת גאווה. הלכה לא אחראי על היינות, על המטבח של ה של אביה. היא הייתה מאוד מפונקת אצל אביה. מה שהייתה

רוצה היה נותן לה. הלכה אמרה לה אחראי שם תחליף את כל החביות של החרס בכלי כסף, כלי זהב, מתכות. מה זה הדבר הזה חרס? טוב, הוא הבין שזה לא הגיוני, אבל מה הוא יעשה? נתנה הוראה, החליף את הכל. אחרי חודש מגישים, כל הרוחה היו מגישים לקיסר יין. שותה את היין חמוץ. אמר, "תביאו מחבית אחרת. הביאו מחבית שנייה, חמוץ. כל היין החמיץ. קרא לה אחראי על היינות. מה זה? התברר לו שהכל במתחות. אומר, תגיד, אתה איך אתה עושה דבר כזה? הרסת לי את כל היין, זה המון כסף. אמר לו, סליחה, אדוני הקיסר, אני לא השם. הבת אמרה לי, קרא לביתו, אומר, "תגידי, את שפויה? הרסת לי את כל היין. זה המון כסף." אמרה לו, "אבא, אני לא אשמה. החכם

היהודי שאתה כל כך מעריץ אותו, רבי יהושע בן חנניה, הוא אמר לי, קרא לרבי יהושע, למה הרסת לי את כל היין? אמר לו, "מה אני אמרתי? אני אמרתי משהו." היא אומרת, "אתה אמרת, אומר לו, אני ע אני לשאלה שלך. עד שאלה תורה מפוארה בכלי מכוער, רציתי להגיד לך יין טוב שמים בכלי חרס. לא התכוונתי שתלכי להחליף את הכל. אני רק שאלתי אותך, כולם בחרס גם הוא ידע שהיא תלך לעשות, אבל ניסח בצורה שהיא תתחרט על הרגע שהיא דיברה, ש שאלה אותו תורה מפוארה. אז אמרה לו, אבל יש חכמים שהם גם יפה תואר. אמר לה, אם היו מכוערים, היו עוד יותר חכמים. למה? כי אדם שהוא יפה הוא הרבה מתעסק בחיצוניות. מעניין אותו איך אני נראה ומה חושבים עליי.

אבל אדם שיודע שהיופי שלו לא מעניין אף אחד, אז הוא מרוכז בדברי חוכמה, בלימוד, מפתח את עצמו מבחינה רוחנית, כי החיצוניות פחות מעניינת אותו. לכן באמת כתוב במזמור אשת חיל, שקר החן והבל היופי. אישה יראת השם היא תתהלל. במה היא תהלל? הסבירו המפרשים שאמנם שקר החן והבל היופי, אבל אישה יראת השם היא תתהלל ביופי שלה. זה הולך על ההתחלה. אישה שהיא יפה תואר, אז נכון שקר החן ואבל היופי. אבל אם יש לה יראת שמיים תהלל אותה גם על היופי שלה. למה? כי אם היא מכוערת ויש לה יראת שמיים, זה לא חוכמה גדולה. אבל אם היא גם יפה תואר ובכל זאת היא יראת שמיים כי היא יודעת מה עיקר מה תפל אז תשבח אותה גם על היופי שלה כי היופי

אצלה שימש ככלי לעלייה רוחנית לכלי להתגברות על הניסיונות ועל פיתויים של העולם אז זה שלמות זה מסביר לנו למה חז"ל משבחים את שרה אמנו שהייתה יפה תואר את אסתר המלכה משבחות משבחים חז"ל נשים יפות בהיסטוריה היהודית אבל אם שקר החן ואבל היופי למה שיבחו אותם התשובה היא בגלל שהיה להם יראה בת שמיים אף על פי שהיו יפות תואר ואז גם היופי הופך להיות מעלה כי זוהי בעצם שלמות של אדם שהיא גם יפה וגם יש לה יראת שמיים משתמשת ביופי ככלי לעלייה רוחנית על כל פנים מתברר על פי דברי חז"ל שעובר ברחם אמו הוא קולט מה קורה בחוץ הוא יודע איפה הוא נמצא כאילו יש לו רוח הקודש הוא מרגיש אם זה מקום טמא או מקום טהור כי הרוח שבו היא

מאוד רוחנית. שם אנטונינוס ורבי יהודה הנשיא אולי נקרא בפנים כאן קטע מתוך הגמרא במסכת נידה דף ל עמוד ב אומרת הגמרא כך דרש רבי סמלאי למה הבלה דומה במעי אמו כשהעובר נמצא ברחם למה הוא דומה לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו כלומר משני הצדדים של הראש הצדעיים שתי אציליו המרפקים על שתי הרכובותיו ושני עקביו על שתי עגבותיו וראשו מונח לו בן ברכיו ופיו סתום ותבורו פתוח כלומר הוא לא אוכל מהפה אלא הוא אוכל מהטבור אחר כך כתוב כיוון שיצא לאוויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שזה דבר פלא שעד עכשיו היה אוכל שותה נושם דרך חבל הטבור וכשהוא נולד זה מפלאי הבריאה שנפתח הסתום עכשיו הוא יכול להכניס מזון ולעקל. הוא

אוכל דרך הפה וניסתם הפתוח. העובר נסגר מעכשיו לתמיד. יש גם בלב של העובר, מי שמכיר, יש הבדל גדול בין מעברי אדם. יש שם איזה פתח שבזמן הלידה מיד הוא נסגר ואז הזרימה של אדם כי לפני כן הוא חי מהאמא וכעת הוא עם מערכות אדירות של ניסים גדולים בשעת הלידה. אבל הבאנו את זה בשביל ההמשך. ונר דלוק לו על ראשו. נר אין הכוונה נר משעווה עם אש זה ודאי חז"ל ידעו שאין את זה שם הכוונה נר רוחני כלומר יש שם הערה רוחנית התינוק שנמצא ברחם יש לו הערה רוחנית על דרך המשל אמרו נר וצופה ומבית מסוף העולם ועד סופו הובר ברחם אמו הוא בעל רוח הקודש הוא רואה כל מה שקורה בעולם מסוף העולם ועד סופו היום תגיד זה למדן הוא יצחק הם

התחילו לגלות קצת תכף נראה שהעובר לא כמו שהם חשבו בעבר שנאמר בהילו נרו על ראשי לאורו אלך חושך ואל תתמע הוא אומר אל תתפלח עוד שהעובר נמצא כאן ורואה מה קורה במרחקים שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיה כמו אדם ישן הוא נמצא כאן אבל אתה רואה אותו שבמוח קולט מידע מה קורה בעולם רואה חלומות כאילו הוא נמצא בארצות הברית נמצא באספמיה מקומות הכי רחוקים גם מעובר ברחם אמו תדע שאמנם העיניים עצומות, רואה אותו ברחם, אבל במוח הוא קולט מה קורה כמו חלום. ואין לך ימים שהאדם שרוי בטובה יותר מאותם הימים. אין ימים הכי נעימים לאדם יותר מהזמנים האלה. יש חוקרים שטוענים שכשאדם רוצה לישון שישד לישון בתנוחה עוברית. הוא לא

יוכל לישון כמו עובר ממש להתקפל, אבל בתנוחה עוברית, כלומר קצת לכופף את הברכיים כלפי מעלה, קצת להתקפל. והשינה הזו היא הכי בריאה. כשלמדנו כאן את הרמב"ם תלכות דעות ראינו שהוא מזכיר שם שבתחילת הלילה לישון על צד שמאל ובמהלך הלילה לעבור לצד ימין. דבר שגם עוזר מאוד לעיכול. אבל התנוחה איך היא צריכה להיות? תנוחה וברית. זה מזכיר לאדם בתת ההכרה את הימים הכי נעימים שהיו לו בהיסטוריה כשהיה עובר ברחם אמו. ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם הימים שנאמר מי יתנני כירחי קדם? ומלמדים אותו כל התורה כולה. צריך לדעת הוא ברחם אמו. תלמיד חכם. מלמדים אותו את כל התורה כולה. זה גם נבין מזה. אישה הולכת עושה הפלה.

היא צריכה לדעת. אם היא הורגת עובר זה כמו שהרגה את בבא סאלי. שאלו היית מיזה להרוג את בבא סאלי שבקי בכל התורה. העובר הזה בקיא בכל התורה. כיוון שבא לאוויר העולם בא מלאך וסותרו על פיו ומשקחו כל התורה כולה. בזמן הלידה מקבל סתירה בפה, שוכח את כל התורה כולה. למה באמת מלמדים אותו ואחר כך שוכח? כי בעולם הזה האדם צריך לבנות את העולם הרוחני שלו. צריך ללמוד תורה על ידי עמל, לא על ידי מתנות שהוא מקבל. אז למה מלמדים אותו שם? קודם כל שידע את כל התורה. היום כל דבר שאדם לומד בשיעור תורה ידע שזה לא חדש בשבילו. זה חזרות על מה שהוא כבר למד. רק שהיה ברחם עמו, למד ושכח. השכיחו ממנו. ועכשיו בעולם הזה כשהוא לומד

תורה בחזרה זה חזרות על מה שהוא כבר למד. כי זה צריך לקנות את זה בעמל ואינו יוצא משם עד שמשביעים אותו. ומהיא השבועה שמשביעים אותו? תהי צדיק ואל תהי רשע. ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה הייה בעיניך כרשע. והבה יודע שהקדוש ברוך הוא טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא. משביעים את העובר לפני הלידה. תהיה צדיק ואל תהיה רשע. ואפילו אם כל העולם מחמיאים לך שאתה צדיק, עדיין אתה תהיה עם חשבון נפש. אין הכוונה שיסתכל על עצמו כרשע ויהיה מדוכדח ועצוב. לא יאמר לעצמו, אני לא קונה חנפנות של אחרים. שאומרים לי אתה בסדר, אתה בסדר. אם אני בסדר, מצוין. מה שאני לא בסדר, צריך להיות אמיתי עם עצמי ולתקן. כתוב

בפסוק, לב יודע מרת נפשו. אדם יודע מה יש לו לתקן בחדרי חדרים, מה הוא לא בסדר. ועובד על הדברים האלה ומתקן את עצמו. והבה יודע שהקדוש ברוך הוא טהור ומשרטיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא. כמה צריך לחזק ולעודד את האדם לדעת שהנשמה שלו היא טהורה. חז"ל אומרים שהנשמה דומה ליהלום. לפעמים האדם מרגיש עם עצמו סוג של דכדוך. נכשלתי בכך וכך. כמה עבירות עשיתי, כמה דברים לא טובים ראיתי, כמה המוח שלי מלא שטויות, מלא והוא מרגיש עם עצמו שהוא כבר כאילו אני טמא. אני לפעמים שמעתי את זה מאנשים שמגדירים את עצמם מה שעשיתי בחיים אני טמא. כבר אין חס ושלום לחשוב כך. חז"ל מדמים את נשמת האדם ליהלום. יהלום כשנופל הבוץ מרימים

אותו מהבוץ הוא נראה גוש של בוץ אבל רק טיפש יזרוק אותו. יש דברים שנופלים לבוץ. נניח חתיכת פירור של לחם. נפל הבוץ אי אפשר לאכול אותו כבר לא שווה. אבל יהלום שנפל הבוץ, גם אם אתה רואה אותו מלא לכלוך, תיקח אותו, תרחץ אותו, תשטוף אותו היטב, הוא יבריק בחזרה. יש לך יהלום ביד, למה תזרוק אותו? גם נשמת האדם, אם האדם עוטף אותה בלכלוך, צריך לדעת שזה לא לכלוך שהוא במהותו, אלא זה מעטפת חיצונית. ובאמת רואים את זה היום. אנשים שהיו בבר בעברם, בשבדרגה, איזה דברים נכשלו, איזה עבירות, הכשילו את האחרים, עשו תשובה, למדו תורה, נהיו תלמידי חכמים, התחילו לזכות את הרבים, לעשות פעילות עצומה ואסור להתייאש משום יהודי.

לפעמים שומעים מאנשים, תשמע, זה אין תקווה ממנו, הוא הדעות שלו מרובות ואין תקווה, לא יצא ממנו כלום. זה לא נכון. היו אנשים שהיו הכי גרועים והפכו להיות מצוינים. אמר פעם הרב מאיר שוץ, עם ישראל נמשל להרבה דברים. בשיר השירים כתוב אל גינת אגוז ירדתי העלה בתמר תחת התפוח עוררתיך עם ישראל נמשל להרבה דברים אז הוא הוסיף שלדעתו עם ישראל בדור שלנו נמשל לפופקורן מה הקשר הוא הסביר כך אתה לוקח את הפופקורן אתה רואה גרעין קשה אתה אומר אין לו תקווה אבל קצת שמן קצת חום פתאום אתה רואה אותו קופץ לגובה נפתח נהיה לבן איזה עוצמה מה רק תיתן לו קצת חום, קצת זה הוא עולה לגבעים. הוא אומר תמיד יש כמה שרופים שנשארים שם למטה

אבל בסך הכל אם תיתן לו חום רובו אתה רואה אותו נפתח פורח נהיה לבן אם יהיו חטאיכם כשנים קשה לגיל בינו זה עם ישראל נעבור כעת למחקרים שנעשו היום מה בעצם קורה עם העובר ברחם אמו הזכרנו קודם את ה את דברי חז"ל שאומרים שהעובר ברחם אמו יודע מה קורה בחוץ אפילו למרחקים קולט באיזה מקום הוא נמצא בית עבודה עבודה זרה או בית כנסת קולנוע שומע מה מדברים בחוץ אולי נוסיף עוד עוד זווית מדברי חז"ל חז"ל אומרים כתוב בגמרא במסכת יומה אישה עובר שהריחה ביום הכיפורים אישה בהריון שהריחה ביום כיפור ריח של תבשיל והיא מרגישה פתאום תשוקה עצומה תאווה גדולה לאכול מהתבשיל הזה יום כיפור היום אבל היא פתאום אומרת לבעלה, אני לא

יכולה, אני חייבת לאכול. בתחילה לוחשים באוזנה שיום הכיפורים היום. למה? אומרים חז"ל, כשאישה בהריון מתאווה, תאווה לא, זה לא סתם מתחשק להכול משהו. זה סוג של טירוף כזה שהיא מרגישה אני חייבת. אומרים חז"ל, לא היא רוצה, אלא העובר שלה רוצה. ולוחשים באוזנה שהיום יום כיפור כדי שהעובר ישמע ואולי הוא ירגע. אם לא חשוב ונרגע בסדר. אם עדיין אומרת אני רוצה אומרים לה תאכלי למה זה פיקוח נפש כשהעובר הזה מתאווה לאכול אם לא יתנו לאישה הזאת לאכול את ה את מה שהיא רוצה אפילו ביום כיפור היא עלולה למות מזה כי העובר עכשיו נמצא ברצון גדול של אותו דבר אבל קודם כל לוחשים באוזנה שאולי ישמע העובר וירגע וחז"ל מספרים שני

סיפורים סיפור אחד מספרים שבזמנו של רבי יהודה הנשיא שהיה נשיא ישראל באו ואמרו לו כבוד הרב היום יום כיפור ויש אישה שדורשת לאכול. היא אומרת שהיא מרגישה תשוקה לאכול. אז הוא אמר להם, הם לא ידעו את ההלכה, לימד אותם, תלחשו באוזנה שיום הכיפורים היום שהעובר ישמע, אולי ירגע. הלכו לחשו לה באוזן היום יום כיפור. היא ידעה אבל החשו באוזן היום יום כיפור שהוא ישמע ונרגעה מיד. אם ככה לא צריכה לאכול, הכל בסדר. אמר עליו, כשסיפרו את זה לרבי יהודה הנשיא, אמר על התינוק הזה את הפסוק, בטרם מצרך בבטן ידעתיך. זה פסוק שתוב על ירמיהו הנביא שעוד לפני שנולדת כבר ידעתי שאתה נועדת לגדולה אז גם זה התינוק הזה נועד לגדולה ומי

יצא מי היה העובר הזה רבי יוחנן רבי יוחנן היה ראש האמוראים בארץ ישראל חיבר את התלמוד ירושלמי זה היה העובר הזה עוד מעשה בתקופה אחרת בזמנו של רבי חנינא אמרו לו כבוד הרב יש פה אישה יום כיפור רוצה לאכול מרגישה תשוקה לא לא הגיונית אמרתי לחשו באוזנה שיום הכיפורים היום לחשו לה היום יום כיפור ולא נרגע לא אני חייבת לאכול אמר טוב תנו לה לאכול אבל קרא על הפסוק על התינוק הזה על העובר הזה קרא את הפסוק זו רשעים מרחם כבר ברחם רואים שזה הולך להיות רשע ונפיק מינה כך כתוב בגמרא יצא ממנו שבתי עוצר פרא התינוק הזה אחר כך נהיה שבתי עוצר פירות זה היה אדם מאוד בעייתי לא היה לו לב לאנשים הוא היה עשיר כשהייתה מגיעה

סחורה לעיר היה קונה את כל הסחורה ורואות ירקות, חיטה, תבואה, היה גורם למחסור. לא היה לאנשים מה לאכול. את הכל הוא היה קונה. אז לא היה כמו היום, אתה יכול להבין וזה שיירות, סוסים, חמורים, היה קונה את הכל. כשהיה מחסור עצום היה מתחיל לשחרר ומוכר במחיר פי 10 יותר, פי 100 יותר. אנשים אין להם מה לאכול, היו משלמים. היה מתעשר יותר. שוב, מגיעה סחורה, לא אכפת לו. אנשים מתים ברעב, סובלים, העיקר הוא רוצה להתאשר. אדם רשע, זה היה שבתי עוצר פרא, שעוגר פירות. זה היה הכינוי שלו. פה חשוב להדגיש. אין הכוונה לומר שאין בחירה לאדם כמו יעקב ועשו. אז לעשו לא הייתה בחירה להיות צדיק. ודאי שהייתה לו בחירה. גם השבתי יוצר

פרא הייתה לו בחירה. רק כשדיברנו מי שזוכר בשיעור על הפסיכולוגיה הזכרנו שעל פי התורה יש ארבעה סוגים של טיפוסים שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם. כמו שאומרים בהגדה של פסח. אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שלא יודע לשאול. חכם זה אדם פיקח שהוא נוטה לטוב. אתה מלמד אותו הוא מיד רוצה לעשות טוב. רשע זה פיקח אבל הוא מרדן. תמיד ילך נגדך. אופי כזה. מה שתגיד הוא רוצה הפוך. וישתם ושאני לא יודע לשאול הרחבנו בזה. מה שנוגע לענייננו חכם ורשע זה כמו יעקב ועשו. כלומר הדחף הוא לכאן או לשם. אבל יש בחירה גם לרשע יש כלים ויש בחירה. גם אדם שמטבעו הוא מרדן יכול לקחת את הכלים האלה ולהפוך אותם לטובה. יכול להשתמש בזה במרדנות נגד

היצר הרע, נגד אופי רע שיש לו. יכול לבנות את עצמו. אפילו ילד. רואים אותו מרדן שם ראינו איך צריך לחנך. באותה אותו שיעור הזכרנו איך לדבר איתו כדי לבנות אותו שיצא מהמרדנות שלו. על ידי שמסבירים לו מה הוא ירוויח אם הוא יעשה כך, מה הוא יפסיד אם יעשה כך וגם איך להעביר את המסר בצורה שהוא לא יפגע. כל זה דיברנו אז. אבל גם עשו ודאי שהייתה לו בחירה. גם אדם שנולד עם נטייה למרדנות יש לו בחירה. עד כאן דברי חז"ל. כעת נראה מה המדענים של היום גילו במה שנוגע לעולמו של העובר מבחינת תפיסה של מה שקורה בחוץ. בעבר היו בטוחים שעובר ברחם אמו הוא סתם רקמת בשר מתפתחת. זה מה שגם מביא אותם להמליץ על הפלות במהירות. מרגישים

מה זה? סתם חתיכת בשר תזרוק אותה. אם היו יודעים שמדובר באדם ולא סתם אדם, מדובר באדם תלמיד חכם שעוסק בתורה, אדם בדרגה רוחנית גבוהה, שרואה מסוף העולם, הוא גם יודע שעכשיו רוצים להרוג אותו, שרוצים להפיל אותו, גם את זה הוא יודע. כמה פעמים רופאים, חסרי לב ודעת המליצו לנשים על הפלות. היו נשים שסיפרו לי על עצמם כמה פעמים של מקרים שהגיעו נשים כהובות שעד היום אין להם ילדים. כשהרתה אמרו לה, "תשמעי, יכול להיות שיש איזה משהו שם, איזה שסע בשפה או הרגל שלו נראית ככה, ספקות כאלה, או שחשש לטסמונדאון ועשו הפלה ואחר כך הגיעו לגיל שכבר לא יכולות ללדת יותר ואין יותר ילדים. יש לזה הסברים טבעיים. הפלא זה לא פשוט כל

כך. יש מצב שהידבקויות ברחם אחרי הפלה, שהרחם נדבק וקשה אחר כך להפריד. יש מצבים יש שהרחם ניזוק בעקבות הפלות וגם מבחינה רוחנית יש לזה הסבר חז"ל אומרים שיש מצבים שהקדוש ברוך הוא כתוב במדרש יש מצבים שהקדוש ברוך הוא אומר לאדם כשאני רציתי לא רצית כשאתה רוצה אני לא רוצה זה דבר שצריך להיות מודע לו שחס ושלום לא להיות עם קלות דעת כזו בעניין של ה של ההפלות ובפרט שבכל כך הרבה מקרים מתברר שהם טעו אומרים שלפי האולטרסאונד רואים כך, לפי בדיקה רואים כך והאישה עומדת על שלה ולא מבצעת את ההפלה, נולד תינוק בריא ושלם. רק העדויות שהגיעו אלינו בהידברות זה מספר לא נדפס של מצבים כאלה. אני מדבר על מאות, לא אחד, שניים,

מאות מקרים שהרופאים צפו עתיד שחור, בסוף נולד ילד בריא ושלם והכל בסדר, לא תסמונה דאון ולא שום דבר. חשוב לדעת שיש רופאים שמפחדים מאוד מתביעות משפטיות. לאחרונה הייתה תביעה כנגד רופא ובית חולים שלא הודיעו להורים שיש חשש לאיזה עניין ונולד ילד עם בעיה. בית המשפט חייב לשלם מיליון שקל להורים. אז הרופאים מפחדים מזה. מצידו שהאישה הזאת שלא יהיה לה ילדים אף פעם אבל מה הוא רוצה להסתבך? יטבעו אותו על מיליון שקל. הרי הם שומעים בינם לבין עצמם. אז מהפחד שלהם על כל ספק תעשו הפלה, תעשו הפלה. אבל אנשים צריכים להיות אמיתיים. ישראל היא סיאנית בהפלות. ממש בין המובילות בעולם בהפלות. ועם ישראל צריך להיות הכי שומר על

הילדים שלו. כמה נהרגו בשואה. כמה צריך לשמור על הילדים האלה. הזכרנו כבר פעם מה שהחשבון שסיפר הרב דוד בצרי בשם הרב בן ציון בשאול. וחשוב לחזור על זה עוד הפעם למי שלא שמע ולפרסם את זה. לראות כמה אחריות של הורים להביא הרבה ילדים לעולם מצד כלל ישראל. שזה גם זרוז הגאולה. כל נשמה שבאה לעולם מזרזת את הגאולה. יש מספר של נשמות שלפני שיורדות לעולם משיח לא יכול לבוא. כך כתוב, אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. גוף זה שם של אוצר של נשמות. אבל הוא עשה חשבון הרב בן ציון בשאול. הוא אמר, תראה מה ההבדל בין משפחה שמביאה שני ילדים לעולם. שאז בדרך כלל מי שנולד במשפחה של שניים גם הוא מביא שני ילדים לעולם וגם

ילדיו כל ילד מביא שניים כי ככה התרגלו אבל מי שנולד במשפחה של 10ה ילדים אז גם כל אחד מהעשרה מביא עשרה וכל אחד כי זה האווירה של המשפחה ככה מצוי בעולם גם מרגישים את את הטעם הטוב שיש הרבה ילדים ומשחקים יחד ושמחים ביחד גם רבים ביחד אבל מתפתחים בצורה טובה אז הוא עשה חשבון אמר תראה במשך חמישה דורות כמה יוצא מכל משפחה. משפחה של שניים בדור הראשון הם שניים. בדור השני כל שניים מביאים שניים הם ארבע. בדור השלישי כל אחד מהארבע מביא שניים נהיים שמונה. אחר כך 16 בדור הרביעי. בדור החמישי 32. אז זה יפה. שניים לאחר חמישה דורות נהיו 32. לעומת זאת הוא אומר המשפחה של העשרה הדור הראשון 10ה. הדור השני כל אחד מהעשרה

מביא 10ה. 10 * 10 100 בדור השלישי כל אחד מהמאה מביא 10 1000 בדור הרביעי 10,000 בדור החמישי 100,000 אומר תראה את ההבדל אלה הגיעו ל-32 אלה הגיעו ל-100,000 איך אפשר לוותר על דבר כזה שיכול לרומם את עם ישראל בעולם כולו כמה גם לאדם עצמו לעת זקנה כשיש הרבה ילדים בניך כשתטילי זתים סביב לשולחניך זה שיקול אחר מי שמשמיים יקבו אותו מה יעשה אדם שמשמיים יקבו שלא יוכל להביא הרבה מה לעשות אבל שאדם ביודעין ימנה מלהביא ילדים לעולם זה הפסד עצום טוב כעת נעבור לדברים שגילו החוקרים בדורות האלה שיש כבר את הכלים שמודדים מה קורה עם העובר יש אולטרסאונד יש שיטות אבחון שונות שאפשר לבדוק מה קורה עם העובר במחקר שנערך

באוניברסיטת קולומביה והרווארד חוקרים משני אוניברסיטאות מציינים כך כבר בשבועות הראשונים להריון העובר מפגין התפתחות עצבית מעניינת ביותר. בגיל תשעה שבועות הוא מגיב לרעש פתאומי. בגיל 12 שבועות העובר כבר פורס את ידיו מגהק, מתמתח ומפהק. יתכן שהעובר בן 24 שבועות כבר מסוגל לחלום. במשך חלק ניכר מזמן השינה שלו הוא מניע את עיניו במהירות בדומה לאדם מבוגר שחולם בשנתו. מעניין שהגמרא השותה את העובר כמו אדם שחולם ורואה מה קורה במחקרים. אז הם רואים שיש את התנועות של ה תנועות העיניים במהירות. היום יש כלים שאפשר לבדוק. פעם לא היו הכלים האלה. עובר בגיל זה מגיב ככל הנראה גם למוזיקה. הוא ממצמץ בעיניו ונע כאילו הוא

רוקד על פי קצב הצלילים. הוא יכול להבדיל בין כל דיבורה של האם לבין קולותיהם של זרים ואפילו להבדיל בין קולותיהם של זרים שונים. עובר מגיב באופן רגוע יותר למה שמוכר לו. הוא נרגע כשהוא שומע את כל האם ונרגע יותר כשהא מדברת בשפת האם שלה מאשר בשפה זרה. תגובתו תהיה חיובית יותר לסיפורים שהוקראו ליד אמו מספר פעמים מאשר לסיפורים שלא ישמעו לה מעולם. כשהאם נכנסת פתאום למקום מואר באור חזק ניכרת אצלו תגובה חזקה לשינוי. יש אמהות שסיפרו לי שכשהילד יותר מדי עושה בלאגן, העובר, בועט והיא רוצה קצת רגיעה, שמעתי את זה מכמה אמהות, היו מדליקות הידברות שישמע דברי תורה והעובר היה נרגע. היו רואות שהילד הזה אוהב דברי

תורה. זה כמו יעקב אבינו שאוהב דברי תורה ונרגע. אז הם מציינים את זה. נשים לא ידעו את המחקרים האלה, אבל פה הם מציינים, החוקרים את כל הנושאים האלה. אז המדע מתחיל כבר לגלות מה קורה עם העובר. נוסיף לקראת סיום עוד כמה נקודות שנוגעות לפלא העוברי שנראה את חסד השם איתנו במה שנוגע מסביב. כמה הקדוש ברוך הוא דואג שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר. ראשית תחילת הפריון של אישה מתחיל בגיל מסוים. אישה באה לעולם כבר יש לה עיניים. יכולה לראות אוזניים. אבל הפריון מתחיל בגיל יותר מאוחר והוא לא נמשך עד סוף החיים, אלא בסביבות גיל 50, גיל הפריון בדרך כלל נפסק. אז אצל אנשים זה נראה כזה מקרה. במקרה ככה. יש אנשים גם מצטערות,

למה לא יכולות להמשיך הלאה. אבל האמת צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא סידר את זה לטובת הילדים. הקדוש ברוך הוא דואג לעוברים. אם אישה כשהיא עדיין ילדה קטנה הייתה יכולה להרות וללדת, מי היה מטפל בילד הזה? האמא בעצמה צריכה שיטפלו בה, היא עדיין לא בוגרת, אין לה אחריות על ילדים. אז הקדוש ברוך הוא סידר כשהיא קטנה אין הריון. רק שהיא עצמה תגיע לגיל שכבר יש לה אחריות ובגרות. ביהדות ידועה למה האישה חייבת במצוות בגיל 12 בין רק בגיל 13. כי האישה היא יותר בוגרת, יותר אחראית למעשים שלה, כבר מגיל 12. והילד רק מגיל 13. עדיין אי אפשר לסמוך עליו עד גיל 13. היום יש גם מחקרים הבאנו במהפך שמוכיחים את העניין הזה שהבגרות

הנפשית של אישה לפני הבנים חז"ל אומרים בינה יתרה ניתנה לאישה למה היא מפסיקה את היכולת ללדת בגיל 50 סביבות גיל 50 בדרך כלל בפסוק כתוב ימי שנותנו בהם 70 שנה ואם בגבורות 80 שנה מה היה קורה אם אישה הייתה יולדת בגיל 70 ואחרי שבוע הולכת לעולמה מי יטפל בילד הזה. אז הקדוש ברוך הוא נתן לה עד גיל מסוים לטובת הילד את יכולה ללדת, יש לך עוד 20 שנה לטפל בו. יהיה בוגר, יכולה לעזוב את העולם. אם היא מעריכה ימים 80, 90, 120, עוד יותר טוב. אבל גיל 70, שזה כבר גיל של סכנה מבחינת הסטטיסטיקה העולמית, ימי ש נותן בהם 70 שנה, אז הקדוש ברוך הוא נתן שהילד יקבל את הטיפול הכי טוב. אפילו משך ההריון שהוא תשעה חודשים, זה לא

במקרה. מה היה קורה בעולם בעלי החיים? יש בעלי חיים שההריון שלהם הוא חודש והם ממליטים. מה היה קורה עם אישה? כל חודש הייתה יולדת. סוף השנה 12 ילדים. מי יטפל בהם? אז הקדוש ברוך הוא נתן לה תשעה חודשים כדי שהילד הקודם יספיק לגדול. אישה מניקה, יש המון נשים. פעם זה היה אצל כולם. היום קצת חולשה אז זה לא אצל כולם. אבל אישה מניקה בדרך כלל לא נכנסת להריון. למה? שהיא לא תצטרך גם להניק וגם להיות הרע. ואז כשהיא מניקה, בזמנם היו נשים מניקות עד גיל שנתיים. גם היום יש כאלה ממשיכות להעניק, שזה מאוד בריא לילד. ילד שמקבל יניקה עד גיל שנתיים. טוב, אי אפשר היום לדרוש מאישה עד גיל שנתיים, אבל אפילו עד גיל שנה, חצי

שנה, כמה ש יכולה להעניק? הרבה יותר טוב. הבריאות שלו לכל החיים מושפעת מתקופת הענקה. ואחד הפלאים הגדולים שיש בגוף האישה לטובת הילד זה הייצור של החלב הרי זה דבר פלא אישה יכולה לאכול תפוחי אדמה חצילים והגוף מייצר מזה את כל התרכות בדיוק מה שהילד צריך אם האישה לא אוכלת מזון שיתן לתינוק את הסידן ברזל כל המגנזיום כל החומרים שהוא צריך אז הגוף של האישה תורם מעצמו את מה שהעובר צריך כמה חשוב שאישה הר תקפיד על תזונה טובה כדי ש שלא יחסר לה מהגוף. אם חסר סידן הוא יקח לה מהעצמות שלה. כי העובר צריך לקבל את הטוב ביותר. אז אישה צריכה לדאוג לעצמה. בעל חכם צריך לדאוג לאשתו בתקופת ההריון. גם אם היא בעבודה עסוקה

תרודה הוא ידאג לה לתזונה טובה. אפשר לקחת למשל לרסק. יש כאלה שעושים את זה. זה מאוד טוב לרסק שקדים, תמרים, אגוזים. אפשר להכניס לה בלנדר לרסק אותם ביחד עם קצת מיץ ענבים סוגים שונים של כל הפירות היבשים אבל הבריאים לא ה עם הצבע מאכל ואישה כל יום יכולה לאכול מזה כמה כפות זה שפע של בריאות שגם בזמן הענקה האיכות של החלב גדלה הרבה יותר אם היא מקפידה על כמה כפות כאלה בכל יום והגוף מייצר לא משנה מה היא אוכלת והפלא העוד יותר גדול שבכל שבוע הרכב החלב משתנה כל שבוע, שבוע וחצי, שבועיים, זה כבר לא אותו חלב שלפני שבוע, שבוע וחצי. לפי הצרכים של התינוק, כך גוף האישה משנה את ההרכב של החלב. קח את החלב של השבוע

הראשון, תבדוק אותו במעבדה מה הוא מכיל, תיקח אחרי שבועיים, תראה שזה לא אותו חלב. אחוז הסידן משתנה, אחוז הברזל משתנה. הכל משתנה בהתאם למה שהתינוק צריך. אם עכשיו הוא צריך יותר ברזל, אז האמא תייצר חלב שיש בו יותר ברזל. עכשיו הוא צריך יותר סידן, יהיה יותר סידן. אדם שרואה את זה לבד כבר רואה שיש בורא לעולם. איזה אבולוציה יכולה להסביר את הפלא הגדול הזה של המערכות המתועמות? הרי הוא כבר יצא ממנה. הוא לא חלק ממנה. ועדיין היא ממשיכה לייצר את מה שהוא צריך. עוד דבר התברר כשהתינוק יונק. מה קורה אם האמא חזרה מהעבודה? הלכה לקחת את התינוק מהמטפלת והוא בוכה הוא רוצה לינוק ממנה. אבל היא עכשיו באה בקיץ בחוץ מזיעה

כולה והיא מניקה את התינוק. יש חשש שהוא יזדהם, שהוא עכשיו יכניס לפה דבר שהוא לא נקי. התברר שבתקופת ההנקה מקום היניקה הופך להיות מעבדה שמייצרת אנטיביוטיקה שמחת את המקום. כשהתינוק מכניס לפה הוא מכניס מקום סטרילי לחלוטין. למה? כי הגוף של האישה מייצר את האנטיביוטיקה שהורגת את כל החיידקים כדי לא לזהם את העובר. כמה פלאות. עוד דבר שהתברר, יש הורמונים שפועלים באישה בתקופה שהיא הר בתקופה שהיא מניקה, הורמונים שונים של פוריות. התברר שההורמונים האלה מגנים על האישה מהתקפי לב, ממחלות שונות בתקופת הפריון, בפרט אישה שהיולדת ומניקה, היא הרבה יותר בריאה מנשים אחרות. גם זה נועד להגן על העובר כי גם אם אין לה

מספיק זכויות משלה אבל הקדוש ברוך הוא אומר אם עכשיו היא תהיה חולה מי יטפל בעובר הזה אז הקדוש ברוך הוא סידר שההורמונים האלה הם יפעלו בה בצורה כזו ש שהם יבריעו אותה ורואים את זה בעולם כמה גברים מקבלים התקפי לב בגילאים האלה וכמה נשים אדם שמתבונן בכל אלה רואה גם את גדולת השם את יד השם את ההשגחה הפרטית ורואה גם בדברי חז"ל עד כמה המחקרים של היום שלאט לאט מתחילים לגלות אם היו רואים את מה שחז"ל אמרו שהעובר יודע איפה הוא נמצא היו צוחקים על זה היום הם מבינים שהעובר קולט רשמים אז הם לא יודעים עד כמה אבל גילו את הדברים האלה כמה אנחנו כיהודים צריכים להיות גאים בתורה שלנו ביהדות שלנו להתרומם ולעלות גם ללמד

את הילדים שלנו להיות מחוברים לתורה למצוות למעשים טובים ונסיים בברכה לכל הציבור שנמצא כאן, לכל הצופים, בכל מקום שהם, שהשם יתן לכולם בריאות אתנה, יפקוד את כל המצפים לילדים שיפקדו בקרוב, זה רק קודש של קיימה, בבריאות ובשמחה. אמן ואמן. เฮ