החטופה שאיבדה את הכול ובחרה להגיד תודה לבורא עולם

היו מדליקים לנו מדי פעם נר כדי שלא נשב בחשכה. והייתי יושבת, מסתכלת על הברזל, סולם ברזל, ואומרת את ברזל. הם לא ישברו אותך הטיפשים האלה. כאילו אין מצב פה שאת נשברת. את ברזל. ומכניסה לי את זה למוח כל הזמן וממש מנהלת, דוסיח עם עצמי. את לא נשברת. את יוצאת לילדים שלך, הם זקוקים לך. הדבר היחיד שהיה שובר אותי כשהייתי מתעמקת מה הילדים שלי עוברים. תמיד אפשר לבחור בתקווה, תמיד אפשר לבחור באמונה, גם אם אנחנו לא יודעים אם יהיה אור בקצה המנהרה. ובמקרה שלנו זה באמת ארטה משמע אבל אני בחרתי בתקווה בחרתי באמונה בחרתי בלהיות חזקה עבור ביתי שם ובוחרת מחדש הבחירה הזו בחיים היא החלטה ‏Ja.