"היינו משפחה מוסיקלית ושמחה" המשפחה של שאולי גרינגליק הי"ד שמה את הלב על השולחן לכבוד יום העצמאות

כל דבר שאתה עושה תעשה אתה יודע דניאל עוד שנייה מגיע והשאלה היחידה תהיה אם יש אוכל אז תעשה הרבה תגיד לי מה אנחנו בעצם עושים עם הבית הנשיא אני לא מבינה מה כולנו יכולים להגיע כמה אנחנו כמה זה שאלה טריקית אם בכל בכל אתה לא רוצה שאני אתחיל לבכות מ עכשיו משהו לאכול נו איזה צפוי הראשון שיוצא ש מיכל מה מה בעצם את עושה עכשיו מיליון ד רגע אני חייבת לשאול אתכם שאלה על על המצפה ש או הי התעוררה אין אן הילדה הזאת היא בניגוד לכל אנחת הורים שלי היא במרכז כולם חולים עליה שולה את רוצה גניה אולי אתה אף פעם לא לבד דבר תו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד וואו זה

מרגש ו קצת לא צפוי כן אז א בואו נתחיל קודם כל בתודה שהסכמתם ל דבר הזה שהוא לא פשוט ואני שואלת רגע מה שלומכם מצוין מצוין ברוך השם בסדר איך ההורים איך את איך את איך אתם איך אתם טוב התחלה טובה בשביל ש זה קצת יקל עלינו ובכל זאת צריך קצת לספר שלפני 4ב וחצי חודשים ביד לן תבט 26 לדצמבר שעול התקשר בשעה א דקות לשמ אב דקות לשמ אנחנו היינו בשוק אבא ואני מה איך בכלל יש לך טלפון והוא צחק בקול שלא שמעתי ממנו כבר הרבה זמן אומרת לו שעולי מה מה מה אתה מתקשר אז הוא אומר אני התקשרתי להחלש אתה זוכר את זה כן הם חזקים ואנחנו החלשים אז הוא התקשר לי חלש ו שעה וחצי אחר כך א שעולי והמפה שאיתו שי שמריז נהרגו ב פעולה

שהם עשו בדר שופה דר טופה ובעצם רוטן ומיכל אתם הייתם בבית עם גל בשעה ש כשאני יש ששבתי למטה בקליניקה בייעוץ בהנחית הורים אתם למעלה ובואו תשטפו רגע מה קורה היינו שמחות החננו ללכת לקנות בגדים א עשינו יוגה בבוקר חיכינו לך שתסיימי את הייעוץ ואז דפקו בדלת זה נראה לי היה הכי לא צפוי פשוט א ואז הוא אמר את השם שלו את הקצין הנחמד ואז פתחנו את הדלת ובעצם אנחנו ם ארבעה בעזה כן ארבעה בעזה הבעלים שלכם שאולי ורועי ורועי ארבעה בו זמנית אני לא רוצה לדבר על זה בבקשה אז בואו ספרו ארבע וחצי חודשים אתם מגיעים הביתה את וות הם לא גרות בבית ברוך השם יש לכם בתים לךש ילדה ואיך זה להיכנס כל פעם מחדש הביתה אה זה גם א

מעלה זכרונות ומציף אבל זה גם כמו שהגעתי למקום מבטחים אה אבל א יש רגעים שאני תופסת את את החלון ואני אומרת רגע או ש או בשירותים למעלה שלכל הילדים של זכרונות כאלה של צחצוחי שיניים ו צחוקים לפני לפני השינה או או שהדלת ששורטים נפתחת ואז את שומעת אותו שר בכל הקולות מהמקלחת כל מיני חללים כאלה בבית אבל לא זה כזה גם וגם אי אין פה איזה משהו שיושב ואת אומרת יואו איזה באסה נכנסתי כאילו ל לאזור השכול כזה זה לא הוייב איך לך דניאל הבית לא לא נהיה עצוב כאילו השורש של הבית הוא שמח אתה אפשר הרבה ב הפכתם חדר אחד שהוא כבר ציבורי לחדר מוזיקה אולפן מוזיקה אתה יושב שם הרבה כן חושב שזה איזה אני עושה כאילו אזה תחביב

אני מאוד אוהב את זה זה סתם גם יכול להיות שזה מעלה את זה וגם אם אני מתעסק בזה אז זה מוזיקה אז שעולי דווקא מעלה לי את זה שעולי דווקא נותן לי תמריץ ממי שהייתי אומר לו בוא בוא שול בוא תראה ולה גדניה תאמין לי זה מה מרים ל מרים לך מה בכניסה האחרונה שלו הוא ביקש ממני לכתוב לו שיר כתבת לא הספקתי אם כבר דיברנו על הדפיקה אז באותו יום שבאתי לכתוב את השיר אז ניתי לטל ים גיטרה וזה אפ במכינה בקשת לא בחמדיה בחמדיה המילים של מי שלי אה יש מילים אין מילים אוקי אוקיי זה הסטטוס אין מילים אין מנגינה אבל יש ש אז מעוד מתבשל כן זה גם השיר לא יהיה על שאולי קשלי לכתוב על משהו אז זה גם אמור להתבשל קצת כשזה תבשל אז א זה

יצא יצא איך שהוא יותר קל לי לדבר עם הילדים אני מרגישה שכאילו אני לא לא מה אז תדבר בלי שאני אשאל מה אני אדבר מה את לחשוב אתה אני אגיד לך אתה בן אדם שזה כתוב לך על המ צביקה פותר הכל כן אתה גם בתפקידים בבית זה זה המקום שלך בחיים אתה פותר לנו ולכל עם ישראל את כל הבעיות שלהם כל פעם במקור אם זה ב4 בבוקר או ב עניין של בית משפט או עניין של יודעים של צביק הפונים ונהיה לנו משהו בבית שאין פ אפשר לפתור אבל אני צריך להתחיל לעבוד עם מה שיש להמשיך לעבוד עם מה שיש זאת אומרת לא זהזה אבל יש טעים ביום אפשר להגיד אפילו בשעה שיש איזשהו זיכרון שמוריד אותך אני מצאתי בשבי של פסח את הפסוק בשירת הים שהוא מביא לי את

המצב איך שאני מרגיש וזה קפאו תהומות בלבן יש איזה תהום בלב שכל פעם שאתה נזכר בשאולי אתה מגיע אליה כזה וזה נופל וזה קר כזה בבטן ווזה קפאו טומאות בלב זה ההסבר ואני אמרתי את זה לכמה שבוע האחרון ואמרו לי וואלה זה המצב אז אתה חי אתה לא יכול להיות כל הזמן באבל והחלטנו לא שדיכאון זה לא אופצייה אז אתה חי למה התלבטת על זה אני לא התלבטתי על זה אנחנו לא בנויים לזה אנחנו עברנו מספיק בח יכ אני יכולה להוסיף על אבא שכאילו אם יש מישהו שעבר את כל מה שאפשר לעבור מהבחינה הזאת התייתמות בגיל התייתמות בגיל 13 14 ואז נורית אחותך נפטרה אז נכון אחות אמא שלך ועכשיו שעולי זה כאילו אתה שם לב שאתה פה באמצע וזה מכל כיוון

אצלך וזה לא דברים שהם באורך ט כאילו אף אף אחד מהם לא קרה טבעי סוג של כאילו לא סבתה אבל משברון לב הי לא הצליחה לשרוד את השנה של כן אבל אבל אבל היא היה לה עוד שנים להמשיך זה לא שהיא היייתה גמורה אז אז סליחה שאני מקשה אבל אני כן אומרת ש לפני כמה ימים אני לא זוכרת מתי שאלנו אותך מה עושים אך ואז ממשיכים לא חושבים על זה ממשיכים קדימה כאילו אני חושבת דווקא שאם יש משהו שנותן לי המון המון כוח זה להסתכל עליך א טכי כי כי אתה הפתרון שאת מחפשת אצל אבא הוא הוא נותן אותו בדרך שלו לדבר הזה מה תדברי על זה רגע איך שהוא מתנהל כן איך שאבא חי את החיים של ה של השכול הזה מכל כיוון מכל גיל מכל סיטואציה איך הוא חי

הוא חי הוא חי את זה עם נורית הוא חי את זה הוא עזר להביא אותה לארץ מ יש כל מיני דברים שאת אומרת סתם הוא ה הוא כל כך חי את זה שכש שמענו כשהגענו לפה ובשש פרסמו את השמות ואבא ראה שזה עם ש הוא צעק כיש כזה בבית שאני לא הבנתי מה קרה ואז הוא אמר אני עכשיו יותר רגוע שאני יודע שהוא היה עם שמריץ לפני שידענו עם המפי עם הממ פייש לפני שידענו מה היה הרי הוא ראה את השם שלו והוא אמר וואו מבחינתי יש לי איזשהיא השלמה הקלה ששאולי היה במקום הנכון והם עשו מה שהיה צריך לעשות ובשביל זה הוא הלך איזה מדהים זה זה שעתיים אחרי שהוא שמע על שאולי והמוח שלו והחיים שלו מכוונים לזה שהוא אומר וואו יש תמונה יותר גדולה ויש חיים

יותר גדולים שאותם אני רוצה ככה אני רוצה לחיות ואתה עושה את זה בצורה מעוררת השראה שהיא אני חושבת שביל שכולנו סוג של צועדים בו כי זה מה שקורה פה אולי נחזור למדבר זה סליחה דיברתי כל כך הרבה עלב הוא לא כ יותר משלוש דקות רצוף לתת לך מחמאה זה לא עובד אני אגיד את זה גם עלייך זה קרון ש א שואלים אותי מי מה נותן לי כוח אני אומר ההורים שלי גם אני כן גם אני לא שואלים אותך איך אמא כן שואלים שואלים אמא שלי מדהימה זה מה שאני אומרת אמא ואבא הם אור אלומות אור בבית זה מה שאני אומר כששואלים אותי אך המשפחה אז אני אומר זה הכל בזכות אשתי היא יודעת היא מצילה חיים של אנשים אחרים אז גם מצילה אותם אז גמרנו את השלוש

דקות האלה אבל השבוע שבוע שעבר ותם עברתם דירה הגעתי עם הכלי ניק י וככה מלא ארגזים נכנסתי אמרתי לך שימי את הילדה בבייבי סיטר ובואי נתחיל לעבוד טק טק טק טק טק ואחרי שעתי וחצי ראו רצפה ושמעתי אותך אומרת לרועי אמא חזרה הביתה נכון למה התכוונת כי היה הייתה תקופה שכזה הרגשתי שאת לא מתפקדת כמו אמא היה את היום הזה שהחלטנו לעשות יום כיף ואמרתי יואו תבואו תתפקדו כמו אחות ואמא למישהי שצריכה עזרה עם תינוקת שב לה עובד ומלא דברים ואיין לי זה וזה היה יום נורא ואמרתי יואו איפה אמא שלי אני צריכה רגע אמא שתבוא כמו שהיית באה פעם בלפני כמה זמן ומאפס איתי את הבית הייתי צריכה את זה ס התי ואת היית בזה ו ומיכל היייתה

בכתה בחדר וכל אחד ואמרת לי גם אני לא עושה אני כזה באה להיות ולא קיצור לא קרה כלום ורק נשאר יותר מבולגן ומה זה התבאסתי ודיברתי עם חברה ואמרתי לה תשמעי בא לי שאמא שלי תחזור תפקד רגע כמו אמא ואז כשישבנו אחרי זה אז אמרתי אמא חזרה כי מבחינתי זה היה כבר לא הייתי צריכה לשמור עליי כן כבר לא הייתי צריכה לראות אולי אני צריכה להיות יותר סופה כמו האמא שאני לגל אז אולי פתאום את צריכה שאני אהייה שם ולא אהייה רוטם שהבת שלך עבורי זה היה יום מזע זה ה מכל הבחינות וגם ואחד הדברים הקשים שהיו לי זה ההבנה שלא תמיד נוכל לתת כוח אחד לשניה אחת לשנייה בזמן נתון תמיד באופן טיבי סטטיסטית אנחנו שלוש בנות כאילו שלוש סליחה

דניה אחנו שלוש בנות וכל פעם בחיים הרגילים מי ש הייתה למעלה היינו איתה מי שהייתה ויש יותר זמנים שכולנו די ברע א לצד המון המון בסדר גם אבל א היום הזה הייתי יצאתי משם אמרתי לטל בא לי אף אחת לא יכלה להיות בשביל אף אחד זה גם לא בקטר רע זה באמת כולנו במצוקה יש תהומות בלב שאין מקום לאחרים ואז זה משתנה נכון אני חייבת להגיד לשתיכן שתפסתם ואת עזרת השבוע ואת עזרת השבוע אז תודה לכן אנחנו נקבל מדבקה תודה אני רוצה י יש להם קבוצה לבנות ולנו אין קבוצה לגברים נכון לחם יש עם שאולי שאולי לפט בכל הקבוצות הוא יצא באותו יום כי אם אתה לא משת ארבע חודשים ארבעה חודשים אתה לא משתמש בוואטסאפ וואטסאפ שלך נמחק נמחק לו

הוואטסאפ נמחק לו הוואטסאפ אין לו נכון נכון סרצ לי י של שאולי בעצם לא נמצא לא הוא כנראה ף שם באיזשהו מקום ושכרנו אותו וגם אמרתי וגם הדברים שלו לא נמצאו שום דבר ש שלא לא נמצא ואמרתי לקצינת נפגעים שאף אחד לא יסכן שום דבר עצמו לחפש את הדבר הזה זה אנחנו קצת משפחה שחפצים זה אנחנו לא מחוברים לרגע אבל יש לו עוד את המספר טלפון אני משלם עליו נכון אז אז לא צר אני משלם על המספר שלו כבר חודשים ויש לו אפס קשות והיה כתוב לי המספר הזה לא גלש כבר כמה זמן תבדקו אם יש בלו בעיות גלישה אבל השאלה אם להגיד להם שאני מוותר על הטלפון ה אני אגיד לך מה השתמשו במספר הזה אם אתה מוותר עליו אני לא חושב שייתנו אותו למישהו

אחר אבל אז אני אני שואלת את עצמי אם היית עונה לאנשים האלה כן יש להם יש לו בעיות גלישה ואז אני רוצה להבין האם אני עכשיו גם אתם חשופים לאנשים שקצת מרימים גבה על ההתנהלות שלכם למשל מיכל את הוצאת היום סינגל וכן הוצאתי תוודה זה ממש ממש מרגש באמת בחיים בכללי דברים מרגשים דברים משמחים הצלחות התקדמות בחיים ואז כשאני נזכרת בזה ונופלת לאיזה תאום אני בחשכה מאוד גדולה איך זה מתכנס לתוך להוציא סינגל שהוא מאוד מאוד מאוד מדבר על געגוע ועל מישהו ששומע ו כי היצירה פומת מתוכי וצומחת מתוכי בעיקר לאחר מה שקרה עכשיו המוזיקה קיבלה מקום אחר בחיים שלי איזשהו צינור תקשור שיש לי עם העולם ועם עצמי ואיתו להוציא סינגל זה

חתיכת אירוע נכון ולהיות כל כך א בדיסוננס לא קשה אני חושבת שבחיים בכללי יש הרבה לחץ סביב אירועים כאלה ודווקא מה שקרה מאוד הוריד לי את הלחץ באופן חיובי א זה לא סטרס כאילו להצליח לזה אני עושה כי אני מאמינה כי אני רוצה כי זה עושה לי טוב אני אני שמחה שאני בתהליך שאני אמיצה שאני צומחת שאני כמו שדניאל אמר הוא נכנס לאולפן הוא עושה זה מחייה אותי א עוד לפני הלווייה אבא ואני ישבנו איתכם בסלון ואמרנו שאנחנו אחד מ100 אני לא יודעת בדיוק את המספר של משפחות אנחנו לא שונים מאף אחד ובכל זאת כל אחד מתנהל קצת אחרת ו מעניין איך אתם רואים את זה אני לפעמים מרגישה שאנשים מצפים ממני להיות נגיד עצובה כל הזמן או אני

אומרת לאנשים אני לא כל הזמן עצובה וזה זה מפתיע אותם אני חושבת שהרבה הרבה משפחות שקולות הרבה לפחות אחים שקולים עוקבים אחריי ואני בקשר איתם באינסטגרם ובוואטסאפ וברעננה יש לנו פה חברים וא אחד הדברים הכי ש מיושרים קו לגבי הרבה שאני מכירה אני לא אומרת על כולם שכולם מרגישים את זה שיש להם לפעמים עליות וירידות ואנשים חיצוניים יכולים להגיע ולהגיד איך אתה ביום שאני הרגע יצאתי ונהניתי וכלתי אמ כבת זה כן כתבתי על זה איזה קטע שמלא כתבו לי שהם נורא מזדהים איתו אם אני בטוב תהיו איתי בטוב אם אני בעצבות תתנו לי מקום לעצבות כשאני הוצאתי את השיר אני ממש ה כהל יד הראשוני שלי הם אחיות שמרגישות כמוני או אחים

שמרגישים כמוני לגבי מודדות כל משפחה שאני פוגשת מתמודדת עם זה אחרת ולכל אחת יש את הדרך שלה אני חושבת שהמוזיקה והעובדה שאנחנו כל הזמן איכשהו במסך ועושים דברים שקשורים למוזיקה וזה יכול לחבר א שאלתי לפני כמה ימים באיזה אירוע שאבא ואני היינו שאלתי איזה אחות שקולה מלפני 20 שנה שניגשה אליי ואמרה לי תודה אתם נותנים כוח אמרתי לה ם דמעות בעיניים תגידי זה באמת נותן כוח זה זה לא טומה משהו מה מה חששת שיש הרבה נופלים ושצריך לתת מקום לכולם ושיש כאלה שמכירים יותר וכאלה שמכירים פחות ובגלל המוזיקה ובגלל שיש הרבה עניין סביב שעולי הרגשתי שאולי זה מוגזם אולי אנחנו והיא פשוט הסתכלה עליי בעיניים דומות ואמרה לי מיכל

איבדתי את אחותי לפני 20 שנה ו ופשוט את לא מבינה כמה כוח א המוזיקה נותנת לי המוזיקה שלכם אבל אני חושב ש אנחנו לא השתננו זא אומרת הינו עשינו מוזיקה קודם ועשינו הופעות קודם ואת הופעת איזה 500 פעם בכל מיני מקומות ובנות שרו איתך והילדים שרו איתי ועשינו את ה והיה לנו גם את ההופעה המשפחתית זה לא משהו שהוא השתננו כתוצאה מ מ אבל אתה או מש כל החיים של המוזיקה אבל אתה אומר משהו עוד יותר מזה אתה אומר אנחנו בעצם הכנו את הכלים כמשפחה א לא חס וחלילה לזה אבל אבל אנחנו לא השתננו כמשפחה כתנה אנחנו עוברים מצחוק לבכי בשניות זה משהו שהוא אתה לא זה לא מתחיל עכשיו אבל אני אומר גם משפחות שהילדים שלהם לא למדו פסנתר

ולא לומדים גיטרה ולא שרים גם להם יש איזשהו משהו שמחזיק אותם ומתחזק ואפשר להמשיך לחיות יש כאלה ש אנחנו פה במרחק של 30 מטר לכל צד יש פה משפחות שקולות וכל אחד אח מתנהגת כפי שהיא מוצאת לנכון חלק זה לוקח יותר זמן לאבד את העסק הזה חלק אולי מרגישים לא נעים ש לחזור לחיים כי הרי מה איבדת את הבן איך איך רוי אמר וואלה עוד ייחשבו שאנחנו לא משפחה שקולה בסוף כאילו וגם רועי אמר בחג זה לא שנהיינו משפחת גרינגליק אחרת אנחנו מאות אותו דבר ההבדל אצלנו זה אפילו לא אנחנו זה ששאולי בחר ללכת לכוכב הבא זאת הסיבה שהוא אחד החללים הכי מוכרים ואנחנו בתור משפחה נשארנו אותו דבר האם נצחק עוד פעם כמו שצחקנו בתמונות שמופיעים

ובזה האם נצחק עוד פעם אותו דבר אם הפנים שלנו יראו אותו דבר בצחוקים אני לא חושב אני יכולה אני יכולה לחלוק עליך שאתה ואמא רואים את גל נכון החיוך שלכם הגוף שלכם הוא מאושר באופן הכי פשוט כמו ילד אתה אתה באושר ושמחה שכן לא אין ספק שז נקודת אור מה אתה אומר מה אתה אומר על זה אני בטוח שאני אחזור לצחוק כמו פעם ואני פשוט כמו עיגול השכול ועיגול החיים אני מבחינתי זה אחד השלים הכי חזקים שיש שמה שהעיגול השכול נשאר אותו דבר הוא תמיד יהיה חור בלב ה שאלה היא האם העיגול אוכל את החיים כאילו כלו בולע בולע את החיים צובע אותו בול צובע אוכל א אז זה שתי אפשרויות או שהחיים גודלים והשכול נשאר אותו דבר השכול לא זז כי

תמיד יהיה את ה חור בלב אבל החיים צומחים ממנו או שהשחיר קטן ורק גודל וגודל וגודל ואתה לא יוצא מזה ואתה נשאר בשכול ואתה נשאר בדיכאון וב ואתה חושב שאפשר לשלוט בזה כן ברור זה הכל ה מינסט רגע הרב איזמן שהוא אוכל את החיים הרב אייזמן אמר נכון ש הרב איתן איזמן ששני הנכדים שלו נהרגו בש ועוד נכדה אב שקול אז הוא אמר לנו שחול זה זה כמו נחות רק הנקודה היא שאתה בוחר את אחוזי הנחות אז מה שאתה אומר זה אם אתה מחליט שהשכל ישאל 10% תמיד אז ה 90% הם הם ערוב אבל אם אתה מחליט לקחת יותר מדי מהש חול אז זה ישפיע על הכל אני רוצה להגיד ש בטוח יהיו אנשים שיצפו בנו ויגידו אבל איך עושים את זה ואיך אפשר אז א' אנחנו לא

יודעים אנחנו פשוט חיים וזה קורה אבל כן את מדברת הרבה על עניין הבחירה שיש לנו את הבחירה לקום בבוקר ו כמו שאתה אומר להגדיל את השכול ר במיתה להיות עצובים כי באמת עצוב זה לא שאנחנו חיים בסרט שלא עצוב אף אחד יכול להגי לנו אה לא אכפת לכם אבל אנחנו בוחרים לקום להתלבש להתאפר לצאת לעבוד להמשיך ללכת לטייל לצחוק ביחד ולראות סרטים ולראות זה מעשית גם לנוות את המחשבה למקומות שיכולים לעזור ולקחת אותך קדימה נכון כמו ששולי אמר זה לא פיזי זה מנטלי ובעיקר למצוא משהו שעושה טוב ולעשות אותו כדיי ללכת לעשות מוזיקה עזבתי את העבודה הקודמת שלי שהייתי בחצי לא להשאר במקומות שהם חצי כי גם ככה אתה סוחב בעצם את אומרת מכה

זה גם הזדמנות נכון אז זאת ההזדמנות לעשות ריסט ואת כל הראשי רקע המיותרים ונראה לי שזה מה שקורה פה שאנחנו מאוד מאוד קצרים ומדוייקים ועדיין אני חושבת על יום העצמאות שתמיד היינו מסתכלים על יום העצמאות כ כמו כל עם ישראל היינו שומעים את השקולים שאומרים קשה לעבור בין למה זה צמוד למה זה ביחד איך לכם אני יודעת ש זה פעם ראשונה אבל רגע אחד איזה מחשבה שעולה לכם על יום הזיכרון שהולך להיות אני לא רוצה להגיד קשה אני רוצה להגיד עמוס רגשית וכולי ואיך ליום העצמאות איך החיבור הזה מדבר אליכם השנה את האמת שאני תמיד התחברתי לזה שיום עצמאות ויום זיכרון קרובים כ כאילו בכללי בחיים שאני זוכר עד היום והשנה עוד יותר שנה

אבל יכול להיות שזה בדיוק יעשה בדיוק ההפך אני לא יודע אני חושבת שיש הרבה פעמים בחיים שאנחנו אומרים וואי החתונה הזאת תהיה האירוע הכי כיפי ואז אתה מגיע ואתה מחכה שיהיה הכי כיפי ואז לא הכי כיף ואז אז כולם אומרים היום יום הזיכרון יהיה הכי קשה יום העצמאות יהיה בלתי אפשרי ואני חושבת לעצמי במיוחד למשפחה שלנו ולמשפחות השקולות יום הזיכרון זה יום אחד בשנה שנותן מקום ל כל השאר להתחבר יכול להיות שלנו זה לא יעשה כלום יכול להיות שיום אחד שאני נוסעת באוטו ונזכרת זה יום זיכרון הרבה יותר חזק עבורי ויכול להיות שיום עצמאות ישמח אותנו שיש לנו מדינה ויכול להיות שנרצה להישאר בבית ולהישאר בפיג'מה ולראות פופקורן ולא

לעשות כלום ולכן אני לא אוהבת את כל ההולך להיות הכי קשה או הולך להיות בוא נהייה נהייה א מה שיגיע יגיע ניתן לעצמנו הגנות לא נקבע יותר מדי דברים לא נתחייב לדברים כדי שנוכל להיות גמישים היום חברות שלי יודעות אם אני קובעת איתם קפה יכול להיות שחצי שעה לפני אני מבטלת עליהם כי אני בבית בוכה אני רוצה להגיד זה מזכיר לי את אמא שלי כשאני הייתי קטן גם לא הבנתי מה זה יום השואה מה זה יום אחד השואה כאילו כל יום היה שואה כל שבת היה שואה שלך עבדה עיבדה שני אחים ודודה שלי והייתי גם אוכל איתם בשבתות כל פעם הם מגיעים לשואה אז לא הבנתי שכאילו יש יום השואה אז עכשיו יום הזיכרון זה יום הזיכרון למי שצריך את יום

הזיכרון אבל למשפ פחות שקולות היום הזיכרון הזה הוא הוא עוד יום פשוט עוד יום אבל לי איך חסר שעולי בכידון תנך לדעת כמה שאלות הוא יודע בשאלות הראשונ אז גם זה וגם אני כן חייבת להגיד שיום הזיכרון השנה הוא באמת משהו מסוים כי גם באמת איך שאבא אמר זה לא רק יום אחד אצלי העניין של יום העצמאות קצת התחבר לי לפסח על החירות אנחנו נמצאים במלחמה היום העצמאות הזה הוא שונה הוא שונה כי אנחנו קצת לא מרגישים בעצמאות עצמ אנחנו לא עצמאים והיום הזה הוא ספציפית אחרת מכל שנה לא רק בגלל שאולי ולא רק בגלל השביעי באוקטובר בגלל השביעי באוקטובר בגלל מה שהיה בגלל שאנחנו נמצאים במלחמה בגלל שיש חטופים שלא כאן אז איזה עצמאות

איזה חירות יש זהזה מתחבר מפסח זה ממש ממש חגים שמאוד מאוד קשה כי את פתאום אומרת מה אנחנו מציינים אנחנו בתוך זה אז אני מסכימה אני ממש מזד עם מיכל ועם דניאל אין לי מושג מה יהיה א ועם זאת פתאום אני אומרת לעצמי זה גם זה גם לא יהיה עד הסוף גם אם נבחר יש את הדבר הקטן הזה שהוא לא קטן אבל הוא שם ו לסיכום מה לסיכום לסיכום אנחנו נמשיך את החיים ניתן כוח לעצמנו לכל אחד מהמשפחה נמשיך את השיעור תנך שחזר נמשיך את השיעור תנך שחזר בטח בשבת בבוקר עם אבי סקי דג מלוח של ויגדור וכליאת ירושלמי שנותן את הזה את הפיצוחים וזהו נמשיך בעזרת השם לחיות בעזרת השם והחבר'ה ימשיכו לבוא וגבי יתן גולים ויציע ה בכלל תוציא שירים

ודניאל יוציא שירים ותביאו ליד נכדים בעזרת השם נכדים זה יתן לנו את הכוח נכדים ונכדות לסיום הוקרתי אין אחד כמו אימי אני כן רוצה להגיד ש בעצם התחושה של ה מצד אחד השכול ומצד שני התחושתי והעצמאות היא מה שמחזיקה אותנו א להמשיך את החיים שלנו זה לא היום הזה כל יום זה יום אבל זה לא היום הזה יש איזה הרגשה של ביחד ושל לא רק המשפחה אלא כלם אז חג שמח