מגלות עמוקות! חמישי שמח עם הרבנית חגית שירה, שיעור מיוחד לשבת פרשת אחרי מות-קדושים

חמישי שמח, ברוכות הבאות לשיעור השבועי מה שלומכם? איך אתן מרגישות? בשורות טובות. אני השבוע מעבירה את השיעור מבית מי העתיק כאן בקרקוב א בגלל שאנחנו ממש בחודש אייר והרמה רבי משה איסרליש שתמון כאן בעצם הוא נפטר בחודש אייר בלג בעומר. זכותו תגן עלינו אחד מגדולי המאורות של עם ישראל. אנחנו נעשה סיבוב כאן בבית האלמין בשיעור המדהים הזה. היום אנחנו נדבר על הכוח הגדול של הלב שלנו. כמה זה חשוב שהוא יהיה נקי, שהוא יהיה אוהב, שתהיה נתינה, שיהיה אכפת לנו אחד מהשני. ואפילו לפעמים כמו הרמא הקדוש שמפעל חיים שלו הוא פשוט קבר אותו ממש כאן במקום הזה בגלל אהבת ישראל כדי שלא תהיה מחלוקת. אז נפתח בסיפור בעצם איך הוא

נולד, איך הרמה נולד. אבא שלו קראו לו רבי ישראל והוא היה אדם מאוד מאוד עשיר, נגיד, סוחר והוא ממש היה מקפיד, ממש מקפיד כל כבחמורה שביום שישי אחרי חצות היום, זה מה שתמיד אני מדברת איתכם, שביום שישי אני רוצה שתהי ריקס ותהיי רגועה ולא תהיי בלחץ ותעשי את כל הדברים מקסימום שישי עד הבוקר את מסיימת את הכל כי יום שישי יש בו אור גדול של שבת אז אביו של הרמה קיבל על עצמו קבלה גדולה מאוד שביום שישי אחרי חצות היום הוא לא עושה שום מלאכה, שום מלאכה. והנה יום אחד, יום שישי אחד הגיע אליו איזשהו אדם עשיר להסתחר איתו. וזה היה שתי דקות לפני חצות היום. ורבי משה ורבי ישראל איסרלי עשה חשבון לעצמו, רגע, מה אם עכשיו

אני אני אשב איתו? אז יוצא שאני עושה מלאכה אחרי חצות היום, אבל מדובר בעסקה גדולה מצד שני. אז מה עושים? במסירות נפש הוא יתר על העסקה. הוא אומר, "אני לא עושה את זה כדי לא לעשות מלאכה ביום שישי אחרי חצות היום." וככה היה. הוא ביטל אותו והוא הגיע לבית הכנסת. בבית הכנסת הוא שומע שהשכן שלו בעצם עשה את ה עשה את סגר את העסקה. אמר אבא של הרמא הקדוש אמר מאוד יפה, ברוך השם אני שמח שלעוד יהודי יש פרנסה. עוד יהודי התפרנס בכבוד. ובשכר על זה הוא זכה שנולד ממנו הבן הצדיק הזה, רבי משה איסרליש. זכותו תגן עלינו. תדעו לכם, קודם כל, כשעומדים על דבר כמו שצריך, שומר מצווה לא ידע דבר רע. אדם ששומר על מצווה מסוימת

והולך איתה באש ובמים, לא ידע דבר רע. זה מביא לו שמירה והגנה ומזכה אותו בישועות גדולות. אז אנחנו נקבל על עצמנו בעזרת השם יתברך קבלה מסוימת, נעמוד בה כמו שצריך ובאמת העניין של שבת הוא מאוד מאוד גדול. אז אני איתך ביחד. שימי טלפון על השיש במטבח, קדימה להכין שבת. יחד איתי. ותראי שהכל יקפוץ וילך כמו שצריך ותגמרי מהר ותהיה לך שבת מהממת וטובה ויפה, שבת מיוחדת, שבת מהממת, שבת בחודש אייר, שבת מלאה אור גדול בעזרת השם. אז רבי משה יסרליש שקבור כאן, שאגב יש כאן מל למעלה עץ גדול מעל הציון שלו, שסגולה לקחת עלה מהעץ ולהשים אותו ככה א בניילון נצמד ולשמור אותו. זה סגולה נפלאה מאוד מאוד מאוד לזרע קודש בר קיימה

ואני אומרת לכל הרווקות גם לזיווג כי איך יהיה לך זרע קודש בר קיימה אם לא תתחתני לכן כל הרווקות כאן טיפסו וקטפו ואנחנו במסע מדהים ומיוחד מאוד מאוד אז רבי משה יסרליש חי לפני בערך 450 שנה הוא כתב לג ספרים תראו לעצמכם והוא נפטר בגיל יש אומרים 42 יש אומרים בגיל 33 לכל הדעות זה מאוד מאוד צעיר ובכל זאת, בכל אופן, הוא הסדחה לכתוב 33 ספרים. תארו לעצמכם. מפעל החיים האדיר שלו היה ספר שולחן ערוך. הוא בעצם החליט יום אחד ירד לו רעיון משמיים לרכז את כל ההלכות ולכתוב שולחן ערוך. וזו עבודה עבודת חיים בנות. זה בלי צ'אט GPT, בלי מאגר הספרים, בלי אני יודעת מה, כל מה שיש היום, בלי אינטרנט. הוא יושב ומלקד במשך שנים

עבודת חיים. את כל ההלכות, מקבץ הכל, הכל כותב ומסדר שולחן ערוך ממש. ואחרי שנים ארוכות של עבודה מאומצת, ברוך השם, העבודה מגיעה לידי סיומה. ובאותו יום ככה, כמו שאומרים, כמו בסיפורים, מגיע אליו שליח מארץ ישראל, מגיע אליו שליח מרבי יוסף קרו. תדעו לכם, אני מגע לכם סוד גדול. כשיורד לעולם רעיון, הוא לא יורד רק לאדם אחד. כשיורד רעיון לעולם הוא יורד לעוד אנשים. אוקיי? לפת אומרת יואו היא עשתה כמוני איך יכול להיות שגם היא עושה את זה בגלל שכשיורד רעיון הוא יורד לעולם אז כמו שהקדוש ברוך הוא הוריד לרבי משה יסרליש את הרעיון לכתוב את השולחן ערוך הוא הוריד את הרעיון הזה גם בצפת רחוק רחוק בעיר הקודש צפת שאני

מאוד מתגעגעת אליה רבי משה קורדוברו רבי יוסף קרו מקבל גם את הרעיון הזה וגם הוא יושב במשך שנים ארוכות הוא כותב את ספר השולחן ערוך הוא מלקט וכותב ומתאמץ וברוך השם זוכה לסיים. וכשהוא זוכה לסיים הוא שולח שליח לפה לקראקוב שיביא את הכתבים לרמה שהרמה יראה את את הכתבים אולי יכתוב לו הסכמה שיראה איזה יופי. וכשהשליח מגיע, רבי משה יסר עורך לו שולחן. אמר לו השליח, "אתה עורך לי שולחן? גם אני הבאתי לך שולחן ערוך." ואז הוא מראה לו את הכתבים הוא בעצם מסתכל על הכתבים רבי משה יסרליש והוא לא מאמין. זה אחד על אחד אני כתבתי ספר, שנים השקעתי ועוד מישהו כתב לי כתב את אותו ספר. בנות זה זה ניסיון שאי אפשר לתאר. כאילו

מה הבן אדם אחר ברגע הזה היה עושה? יא גם אני כתבתי כזה גם אני עשיתי כזה הוא לא מוציא מהפה שלו מילה וחצי מילה הוא מקבל את האורח בספר פנים יפות הוא יושב ועובר על הכתבים ובסופו של דבר מה שמסתבר שזה ממש אחד על אחד רק שיש הלכות שלפי האשכנזים זה משהו אחר מהספרדים הוא עושה את השינויים לפי האשכנזים והוא הולך לישון בלילה והוא קם באמצע הלילה מצד אחד הוא שמח שמישהו כתב ספר כמו שלו מצד אחד הוא עצוב ואז הוא אומר לעצמו אני עושה מעשה מסירות נפש בנות הוא מגיע הוא לוקח את הכתבים שלו מפעל חיים אדיר מגיע לכאן ומתחת לעץ הזה הוא קובר את הכתבים שלו הוא קובר את מפעל חייו מתחת לעץ למה אתה קובר את זה כדי שלא תהיה

מחלוקת בישראל זה הוא כתב זה לא הוא כתב כן כתב לא כתב ובנות זה פשוט פלא פלאות פלא פלאות מה שהוא עושה הוא חושב שאף אחד לא רואה את מה שהוא עושה. אבל השמש של בית האלמין, כי בעצם העץ הזה כאן היה בבית האלמין, אנחנו בבית האלמין, כבר אז זה היה כאן בית האלמין. בעצם השמש רואה את הדבר הזה ואנשים לא מבינים איך פתאום העץ הזה התחיל לפרוח ולפרוח ולפרוח. זה היה פשוט פלא פלאות. ורצו לעקור את העץ, אבל השמש לא הסכים. מהשמש אחרי שהרמ נפטר, הוא סיפר בעצם את הסיפור. ואני חושבת שזה בא ומלמד אותנו נשיחות. מה זה אכפטיות? מה זה לחשוב על השני? מה זה בין אדם לחברו? מה זה להישמר שלא תהיה מחלוקת? הוא קובר את מפעל חייו כדי

שלא תהיה מחלוקת בעם ישראל. זכותו תגן עלינו נפטר בלג בעומר. ו כשהנאצים הגיעו לכאן והם בעצם נייפצו פה את כל המצבות בבית האלמין הזה. ולכן יש כאן קיר שנקרא קיר הדמעות שתכף אנחנו נראה אותו. אז כשהנאצים הגיעו לפה לציון של רבי משה איסרליש בציון שלו הם לא הצליחו לגעת הציון שלו נשאר שלם אז אני מאחלת לכולנו באמת אהבה גדולה ובאמת שנהיה אכפת לנו ושנבין שכל יהודי זה קודש קודשים אנחנו מכאן עכשיו הולכות לציונו של המגלה המוכות ושם בעצם אנחנו נדבר על על הכוח הגדול הזה שנבין שכל יהודי שעומד לפנינו עומד מולנו כמה הוא גדול ואין לנו אפילו מושג עד כמה בואו. הנה זה הציון של המגלה עמוקות. רבי נתן נתאה שפירה, זכותו

תגן עלינו שיש לו סיפור חיים פלאי. קודם כל נספר על הילדות שלו שבעצם כשהוא היה ילד קטן אז הוא היה ילד מאוד מאוד שובב. הוא היה עושה בעיות שובב. אתם מכירות את הילדים האלה שמספרים עליהם בסיפורים שמטפסים על הגגות ומושכים בזנבות של החתולים ועושים בעיות והמלמד לא הצליח ללמד אותו. תבינו, ההורים שלו משלמים כסף ומסירות נפש לתלמוד תורה והילד הקטן נתן לא רוצה ללמוד, לא לומד וכל פעם שולחים אותו הביתה והמלמד מתלונן עליו וזהו. הוא מסתובב, משתולל. בלילה אחד הילד הקטן נתן שומע את אבא שלו ואת אמא שלו מדברים מדברים האחד עם השני ומחליטים מחר לא שולחים את נתן לתלמוד תורה למלמד. כי למה לבזבז את הכסף? גם ככה הוא לא

לומד. נשלח אותו לעבוד. שיהיה יהודי טוב, שיעבוד. אם הוא יצא לעבוד הוא גם יביא פרנסה הביתה. וכשנתן הקטן שומע את זה, הוא כל כך מזדעזע. הוא אומר לעצמו, לכזה מצב אני הגעתי. לכזה מצב הגעתי, שרוצים להוציא אותי מהתלמוד תורה ולשלוח אותי לעבוד, לא יקום ולא יהיה. אני. והוא קיבל על עצמו באותו רגע שהוא הולך להיות תלמיד חכם. ככה הוא מבטיח לעצמו, אני הולך להיות תלמיד חכם. הוא קם בבוקר, מספר להורים שלו שהוא שמע אותם מדברים והוא הבטיח להם שהוא הולך להיות תלמיד חכם אמיתי. אוקיי? וככה היה בנות. הוא הולך לומד מוסר נפש. זה לא היה לו פשוט. מוסר נפש והוא זוכה להיות רבי נתנתא שפירה בעל המגלה עמוקות. הספר מגלה עמוקות

כולו קבלה, כולו רזין דרזין דאורייתא. סודות עצומים מהתורה שלנו. זה פלאי פלאות. מה שרבי נתן נתא הצליח להוציא תחת ידו. היה אדם גדול מאוד ויש לי אליו חיבור מאוד מאוד מיוחד. ובוא נספר לכם את הסיפור המתוק המתוק שלו שמבחינתי אני חושבת בעצם אי איך הוא הגיע להיות הרב כאן של העיר קרקוב ומבחינתי הדמות שלו הולכת איתי תמיד בתוך הלב ממש א בעצם היה כאן יהודי מאוד מאוד יקר שקראו לו רבי מוישה והיו לו ארבע בנות בעיר קראקוב ארבע בנות והוא היה אדם עשיר מאוד גדול והיה אדם שאוהב תורה הוא חיתן את הבנות שלו כולן עם תלמידי חכמים. שלושת הבנות, שלוש הבנות הראשונות שלו מתחתנות עם תלמידי חכמים גדולים מאוד שעושים דברים

גדולים ולומדים. והילדה הקטנה שלו התחתנה עם רבי נתן כשהוא עדיין לא התפרסם. לא ידעו בכלל מי הוא. והוא היה כזה עניב ואדם כזה שקט ולא מראה מה שהוא עושה. לומד תורה בשקט בצנאה. וכל לילה בחצות הלילה הוא היה עושה תיקון חצות. הוא היה מקפיד לעשות תיקון חצות והוא היה אומר לאשתו הצעירה, אשתי היקרה, כשאני עושה תיקון חצות, שימי לב שאף אחד לא מתקרב לחדר שלי, כי בנפשו הדבר ככה ככה. טוב, אתם יודעות שנשים פטפטניות, נכון? יום אחד האחיות ישבות ביחד, מפטפטות, מדברות ואז בעצם הם היא מספרת להם, היא אומרת להם, "בעלי עושה תיקון חצות". והוא אמר לי שאף אחד לא תקרב לחדר שהוא עושה בו תיקון חצות כי בנפשו הדבר. הם שמעו את

זה, סיפרו את זה לבעלים שלהם. הבעלים שלהם דיברו אחד עם השני. מה? מה זאת אומרת? מה זה הדבר הזה? מה הוא חושב את עצמו כביכול? כאילו מה מה יכול כבר לקרות? מה אנחנו אנחנו נוכיח לו שהוא כמונו? שהוא כמו כולם, הוא לא משהו מיוחד. מה הם עושים? כשרבי נתן יוצא מהחדר שלו להתפלל תפילת ערבית, הם נכנסים לחדר שלו ונכנסים מתחת למיטה שלו. כל אחד נכנס שתיים מתחת למיטה הזאת ואחד מתחת למיטה הזאת. בקיצור, נכנסו מתחת למיתות וחיכו לתיקון חצות. אמרו יבוא יעשה תיקון חצות. באמצע תיקון חצות אנחנו נצא, אנחנו נראה לו שלא קרה לנו שום דבר ושהכל בסדר. טוב, הוא חוזר אחרי תפילת ערבית. לומד תורה. בשעת חצות הלילה הוא קם ועושה

תיקון חצות והוא לא יודע שיש מתחת למיטה שלו אנשים שמסתרים. בבוקר פלא פלאות בעיירה, בעלה גדולה. שלושת החתנים הגדולים של רבי מוישה נעלמו. לא מוצאים אותם. מחפשים אותם ולא מוצאים אותם. מחפשים אותם ומחפשים אותם עד שאחד המשרטים מצא אותם מתים מתחת למיתות בחדר של של רבי נתן וכולם בבעלה ומה קרה כאן ואיך זה קרה מרבי נתן לא יכל לדבר הוא לא יכל לספר יש דברים שהוא יודע והוא לא יכול לספר והיה נורא נורא והיום ואפילו הוא הרגיש שאנשים מסתכלים עליו כאילו מאשימים אותו והוא הרגיש נורא עם זה ובאופן ככה אישי עם עצמו הוא אמר כנראה שיש לי איזשהו סרך בדבר, איזה יד בדבר, אולי יש לי זה קצת אשמע בדבר הזה. ולכן הוא הולך

לאשתו ואומר להשתי היקרה, נכון שאני לא השם אבל אחרי השבעה אני גוזר על עצמי גלות. אשתי היקרה, אני יוצא לגלות. אני מבקשת מך שלא תספרי לאף אחד בעולם שיצאתי לגלות. באמת שהסתיימה השיבה הוא לבש בגדים בלווי סחבות. יצא מהעיר בלילה, באמצע הלילה שאף אחד לא יראה. התחבר עם איזה קבוצה של מקבצה נדבות והתחיל להסתובב בעולם. הוא מסתובב ממקום למקום למקום למקום ומקבץ נדבות. לילה אחד הוא יושן בבית כנסת, לילה אחד בבית ההקדש, כל פעם במקום אחר, מתייסר, סובל, אבל הוא אומר לפחות שהתחפר לי ששלושת הגיסים שלי נפטרו. מה זה? זה זה ממש כאב לו בלב. ובינתיים בבית מחפשים גם את החתן הרביעי. איפה החתן הרביעי? מחפשים אותו, הופכים

את כל העולם, לא מוצאים אותו. הבחור נעלם. החם חמיב, כן? רבי מושה הבין שיש משהו בדבר. מה הוא עושה? הוא היה אדם מאוד מאוד מקושר. הוא כותב מכתבים לכל ראשי העיירות בכל האזורים פה. הוא כותב להם, "החתן שלי כנראה יצא לגלות." הוא תאר את הדמות שלו, את הפנים שלו, איך הוא נראה, איך הוא מדבר, קווים שמאפיינים אותו. הוא שלח את זה לכל הנגידים, לכל הראשי, לראשי העיירות והרבנים של העיירות, סליחה, ואמר, ברגע שתזהו אותו, אז תעתקנו אותי. טוב, בעצם רבי נתן יוצא לגלות ואז כשהגיע חג הסוכות, כאילו הוא ביקש מהקדוש ברוך הוא, אני אהיה בגלות עד שאתה תאיר לי את העיניים מתי אתה מוכה לי וסולח לי על ה על הסרך עוון שיש בי.

ככה הוא הרגיש וחשב. טוב א הוא מתגלגל ממקום למקום עד שמגיע סוכות הגיע סוכות הוא הגיע ללובלין אני אם אני לא טועה רוצה להיות מדוייקת שהגיע חג הסוכות הוא הגיע לווילנה אתם רואה אותו שהסתכלתי הוא הגיע לווילנה ו א סליחה ללובלין צדקתי הוא הגיע ללובלין ו והוא הוא הגיע זה היה לל של סוכות והוא אמר לעצמו, "אני רוצה סוכה. נכון שאני בגלות, אבל לפחות סוכה שתהיה לי." אז הוא הלך ל לגבאי האחראי ואמר לו, "בבקשה ממך, אני אני מחזר על הפתחים, שים אותי באיזה בית שיש שם עסוקה כשרה ואתרו כשר ואוכל כשר למהדרין." והגבאי הבין שמדובר באדם מיוחד. ולכן הוא חיבר אותו עם אחד העשירים שיודעים תורה. ורבי נתן הולך איתו ביחד עם

העשיר הזה ויש שמה עסוקה גדולה ומכובדת ומקושדת בקישוטי זהב וכלי זהב וכלים מכסף ויש אתרוג ודר והכל קשר למהדרין והוא שמח והיה ליל סוכות משגע הם למדו תורה ובאל הבית התפעל מרבי נתן איזה דיבורי תורה איך הוא למד איתו תורה איך היה קדוש והיה מיוחד מאוד מאוד מאוד ולפני שהם הולכים לישון בלילה רבי נתן מבקש מהמארח שלו בקשה אומר לו תראה אני רוצה לישון בסוכה אמר לו המערח לא בסוכה שלי לא יושנים יש פה כלי זהב וכלי כסף אני צריך לנעול אותה אמר לו בבקשה אני רוצה לישון בסוכה לילה ראשון של סוכות אני רוצה לישון בסוכה אומר לו את יודע מה תישן בסוכה אבל אתה צריך להיות אחראי יש כאן כלי זהב יש כאן כלי כסף יש כאן דברים

יקרים אני רוצה שאתה תשים לב בלילה שלא יכנסו גנבים יפרצו לסוכה ויקחו לי את כל יקחו לי את כל הכסף שלי. טוב, בקיצור, הוא שמח והוא לומד תורה. היה לו איזה ספר קבלה. הוא מוציא את הספר הזה מהכיס שלו. לומד, לומד, לומד עד שהוא מגיע למצב של התפשטות הגשמיות. כאילו כבר לא הוא לא בעולם הגשמי בכלל. כל כולו רוחניות. והוא לומד ולומד וכולו דבקות. ממש בהתעלות. פרצו לסוכה גנבים. גנבו את כל הכלי כסף, את כל הכלי זהב, והוא בכלל לא שמע ולא שם לב. לא שם לב. גנבו את הכל. מגיע לפנות בוקר. אחרי לימוד מתוק מדבש, הוא שם את עצמו ככה לישון. הוא נרדם. בבוקר העשיר מתעורר ומחליט ללכת להעיר את ה את ה את רבי נתן שיבוא לתפילה.

הוא פותח את הדלת של הסוכה, חשכו עיניו. כל הסוכה מהפכה. כל הכלי זהב נגנבו. כל הלכסף נגנבו, הכל נעלם, בלאגן אחד גדול והח הבחור הזה ישן, רבי נתן. הוא האיר אותו ואמר לו, "קום על הרגליים שלך, למה לא שמת לב?" ואז הוא אמר לו, "אה זה לא שלא שמת לב, אתה גנב, אתה ידעת שיש פה כלי כסף וכלי זהב, אתה גנבת לי את הכל, אתה גנב". בקיצור, הוא העיף אותו מהסוכה בבושת פנים וצעק עליו צעקות נוראיות. ורבי נתן אמר לו, "אני מצטער, אבל אני לא שמתי לב, אני לא ידעתי, אני לא ראיתי." לא עניין אותו שום דבר. רבי נתן ברח לבית הכנסת שם בבית הכנסת כולם ביזו אותו כי השיר הזה קרא לו גנב בקיצור ולא רק זה הוא גם עמד לידו ונתן לו

שלוש סתירות אתה גנבת לי טרח אתה גנב טרח אתה גנב טרח שלוש סתירות הוא נתן לו על הפנים לרבי נתן שרבי נתן כל כך התבייש שברח ויצא מהעיר והוא ברח להתכנסות של כל הכל המקפצנת דבוד ושמה בעצם הוא חשב שיהיה לו שקט אבל גם שם כולם קראו לו גנב אתה גנבת מהאיש שעשיר תתבייש לך בגללך לא יכניסו אותנו יותר והוא כל כך התבייש וכל כך התבז וכל כך כל כך כאב לו וזה לא נגמר כי פתאום העשיר הגיע תפס אותו ואמר לו עכשיו אתה בא איתי לדין תורה והוא לקח אותו לרבי מלובלין אני חושבת שזה היה החוזה מלובלין לקח אותו לרבי מלובלין הם מגיעים לרבי מלובלין והעשיר אומר כבוד הרב אני עכשיו רוצה שיהיה פה דין תורה הדם הזה גנב ממני והוא סיפר

לו את כל הסיפור שהוא גנב ממני את כל ה את את כל ה את כל הכסף, את כל ה את כל הזהב שלי וכולי וכולי. א וכולי וכולי. וזה היה ככה א ביזיון בשביל רבי נתן. והרב כשהעשיר מדבר הוא רק מסתכל על רבי נתן, מסתכל עליו, מסתכל על הפנים שלו. משהו נראה לו מוכר. הוא גם שומע אותו, מתחיל לדבר, רבי נתן שומע אותו, הרב שלובלין שומע אותו. איך הוא אומר? אני לא גנבתי, אני רק למדתי תורה, אני הייתי עסוק בלימוד תורה, אני לא לקחתי שום דבר חס ושלום שלא שלי, אני לא גנב, הוא ממש התחנן על נפשו והבה ששומעים אותי טוב. ממש התחנן על נפשו ואז הרב שלובלין, לובלין קרא לו לחדר, אמר לו, "בוא רגע". הוא אומר לו, "תגיד לי, קוראים לך רבי

נתן, אתה הגעת אלינו ממקראוב, אתה אתה חתן של זה וזה וזה." ואז הוא אמר לו, "כן, זה אני. והוא סיפר לו את הסיפור, אמר לו, "תראה, אני כלה עושה תיקון חצות וכשאני עושה תיקון חצות, אני כל כך בוכה על השכינה הקדושה שהנשמה שלי מתעלה ומתעלה ואני ממש מגיע שוב להתפשטות הגשמיות. אני מגיע למקום כל כך גבוה שאני עומד למות מרוב מרוב קדושה. ואז מה עושים המלאכים בשמיים? הם שרים לי שיר. זה שיר שיש לו כוח לרפא אותי, להחזיר אותי לעולם הזה. תמיד שאני שומע את השיר הזה אני מתעורר ואני מתרפא. אבל הנעימה של המלאכים יש לה שתי בחינות. מי שראוי לה מתעורר ממנה. מי שלא ראוי לה יכול למות ממנה. ולכן אני אמרתי לאשתי שאף אחד לא

יכנס אליי לחדר כשאני עושה תיקון חצות. והגיסים שלי נכנסו לחדר. ומה אני יכול לעשות? הם שמעו את שירת המלאכים ומרוב המתיקות של שירת המלאכים נשמתם מגופם. וגם בלילה של סוכות אני למדתי ולמדתי קבלה ולמדתי ולמדתי והגעתי שוב להתפשטות הגשמיות והגעתי למקום מאוד מאוד גבוה ולא שמתי לב שנכנסו גנבים ופרצו לתוך הסוכה. בנות איזה סיפור מטלטל. הרב יצא מהחדר אמר לעשיר אתה צריך לבקש ממנו סליחה. זה לא הוא שגנב לך את הכסף. הוא סיפר לו את שני הסיפורים האלה. פתאום העשיר הבין עם מי יש לו עסק. הוא נפל על הרגליים וביקש סליחה והתחנן. אמר לו רבי נתן, תדע לך, בגלל שאתה נתת לי שלוש סתירות, נגזרה עליך גזירה. או שתהיה אני מרוד

כל חייך, או שתיפתר מן העולם. מה אתה בוחר? כמובן שהעשיר הזה ביקש להיות אני. ואיך שהם מדברים פתאום הגיעו אנשים לספר לו שפרצה אש בבית שלו ושרפה את כל האוצרות ואת כל מה שהיה לו. תראו לעצמכם. אבל רבי נתן אחרי כמה דקות אמר לו הנה פעלתי בשבילך שלא תהיה אני אבל גם לא תהיה עשיר כמו שהיית עד עכשיו. ובעצם רבי נתן מבין שבמעשה הזה ביסרו לו משמיים שהגלות נגמרה והוא יכול לחזור בחזרה הביתה והוא חוזר הביתה אבל לא לבד הרב מלובלין מלווה אותו איך שם מגיעים לקראקוב ממש בכניסה לקראקוב הם שומעים צעקות בבחיות מה קרה הרב של קראקוב של אותה תקופה נפטר אמר הרב מלובלין אתה מבין זה עכשיו המקום שלך כשהרב מלובלין נכנס כולם

היו בטוחים שהרב מלובלין עכשיו יהיה הרב שלהם אמר להם לא לא לא הבאתי לכם את הרב שלכם את המגלה המוכות את רבי נתן נתה שפירה שמאז הפך להיות הרב של קראקוב הוא בעצם הנהיג את העיר קראקוב במשך שנים ארוכות בכבוד עם גדולה וכמה תורה יצא מהמקום הקדוש הזה בעצם זה סיפור מדהים שמלמד אותנו שלעולם אנחנו לא יודעים מי עומד לידינו תראו את הילד השובב הזה שעשה בעיות שטיפס על הגגות שקפץ ממקום למקום שהמלמד לא היה יכול ללמד אותו שאבא שלו ואמא שלו רצו לשים אותו איפה שיצא לעבוד שלא ילמד תראו איזה נשמה הייתה שם תראו איזה נשמה הייתה הייתה הייתה בילד הזה הפך להיות המגלה עמוקות תארו לעצמכם ותראו כאן שהגיסים אומרים כן בטח מי

זה ומה זה ומה הוא חושב את עצמו אנחנו נוכיח לו מי הוא אתם מתערות לעצמכם עם נסיכות מה זה יהודי את לעולם לא יודעת מי זה הילד הזה מי זה בעלך בכלל יודעת מי זה בעלך. את יודעת מי את? אין לנו מושג בנות. כשהצדיק הזה כתב את הספר מגלה עמוקות הוא עשה מסיבה. סיפרתי את זה בת שבע פה? לא נכון. שאני מספרת את זה הרבה עם הקבוצות פה. אני לא יודעת אם אמרתי את זה לכן. בואו תשמעו מדהים. כשהצדיק הזה כותב לכתוב את הספר מגלה עמוקות הוא עושה סעודת הודיה. הוא מזמין לסעודה את כל הרבנים הגדולים ותלמידי חכמים. ובאמצע הסעודה הוא קם ואומר דברי תורה, הוא מרים את הספר מגלה עמוקות ואומר, "אתם רואים את זה? זה הספר מגלה עמוקות

לכבוד הספר הזה. אני עושה את הסעודה הזאתי." נו, לכבוד מה? לא לכבוד שכתבתי, לכבוד שלא שרפתי את הספר הזה. זאת אומרת, כל הסעודת הודיה הזאתי היא לכבוד שאני לא שרפתי את הספר מגלה עמוקות. כולם לא הבינו. תעשה סעודה שכתבת. מה זה סעודה שלא שרפת? הוא סיפר להם את הסיפור שהיה ילד קטן וה עושה בעיות וכולי וטיפס על זה הוא אמר להם יכול להיות שאם הייתי הולך לעבוד הייתי יוצא יהודי טוב הייתי סוחר הייתי עובד הייתי מוכר אבל אני לא הייתי כותב את הספר הזה ואם לא הייתי כותב את הספר הזה אז היה נחשב שהייתי שרפתי את הספר הזה כי אני לפני שבאתי לעולם קיבלתי מהקדוש ברוך הוא שליחות לכתוב את הספר הזה אם אני לא הייתי כותב

אותו הייתי שורף אותו כי אם אני לא הייתי כותב אותו אף אחד לא היה כותב אותו זה שלי, זה השליחות שלי. אז לכבוד שלא שרפתי את הספר הזה והוצאתי אותו לאור, ברוך השם, אני עושה את הסעודה הזאתי וזה כל כך חזק. אנחנו לא יודעות מי אנחנו, מי הילד הזה, מי הבעל הזה, מהילדים שלנו. תתנו לילדים שלכם אמון, תאמינו בהם אמון ברמה של ידיעה. אין לך מושג מהספר שהילד הזה שלך יוציא. איזה ספר יש לו להוציא לאור? ואיזה ספר יש לך להוציא לאור? תממשי את עצמך. תבקשי מהקדוש ברוך הוא לזכות להעריך את עצמך ולממש את עצמך כי את גדולה כי את מיוחדת כי את אור כי את אוצר כי יש לך ספר שאת צריכה להוציא לאור רצון מלפניך אבא שנזכה להוציא

לאור את כל הפוטנציאל שלי ולא לשרוף חלילה את השליחות שלי בעולם ואמרתי לכם אני מאוד מחוברת לצדיק הקדוש הזה אני מברכת את כל עם ישראל מכאן בעזרת השם שנזכה כמו המגלה עמוקות לגלות את העומק שבנו לגלות את האוצרות הגדולים שבתוכנו וכמה שיש בנו ממש בלי סוף. אנחנו עכשיו נלך פה למקום יפה, קסום, דשק ככה ירוק ונמשיך את השיעור משם בעזרת השם. ואני בינתיים מברכת מכאן א ממש כל הציונים הגדולים פה הבית חדש ויוסה לקמצן קדוש ובעל התוספות יום טוב שנזכה לישועות גדולות ורחמים גדולים ונחת ושמחות ומגלה עמוקות שנגלה את העומק שבנו כמה אנחנו גדולות וחשובות ומיוחדות אז הנה התיישבתי לי כאן אני ממש א מעל בית האלמין העתי כאן

בקרקוב ובעזרת בעזרת השם באו איתנו למסע וממש מרתק ומיוחד. כל ציון וציון יש בו כל כך הרבה תובנות מיוחדות וחשובות ווואו מחבר פשוט זה מסע מחבר מסע מחבר אז א אנחנו בימי ספירת העומר וכמו שראיתם אצל ה אצל הרמה העניין הזה של בעצם הוויטור לחשוב על עם ישראל שלא תהיה מחלוקת כמו שראינו אצל המגלה עמוקות כמה חשוב ממש לשים להבין מי זה כל יהודי שעומד לידי כמה הוא כמה הוא מיוחד כמה הוא באמת כל הכל הכל בעצם מתחיל מהמקום של האמון, של אהבת ישראל, שלהבין שודי זה דבר מאוד מאוד יקר. כל יהודי זה דבר מאוד מאוד יקר. וימי ספירת העומר בעצם הם ימים קצת מבולבלים. בואו תראו, זה רעיון ממש ממש חזק. בעצם אנחנו יודעות שכל חודש

בשנה, כל תקופה בשנה, יש לה משמעות, נכון? יש לה משהו, יש לה משהו מיוחד, מאפיין אותה משהו מיוחד. נניח חודש אדר, כולנו יודעות, חודש אדר זה חודש של שמחה. מתחילת אדר ועד סוף אדר את יודעת נכנס לך בראש שבחודש אדר מי שנכנס אדר מרבין בשמחה חודש של שמחה חודש אלול את יודעת זה חודש של תשובה חודש אלול כל בוקר שופר א סליחות את מתעלת זה ימים של יראה נכון יש לנו את חודש ניסן כולנו יודעות שחודש ניסן זה חודש שמה שמאפיין אותו זה גלות זה זה סליחה זה זה גאולה זה זה חירות זה אביב פריחה נכון דשות יש לנו את חודש את אב תמוז ואב וכולנו יודעות של ימים של עצבות על על הגלות על על על על חורבן בית המקדש נכון ימי אבל

וכשמגיעים ימי ספירת העומר את לא יודעת מה הימים האלה מה זה הימים האלה מה הם ימי ספירת העומר ימים של שמחה ימים של חג ימים של אהבה ימים טובים ימים של דין ימים של אבלות כאילו אסור לשמוע מוזיקה כאילו מה קורה בימים האלה באמת הימים האלה ימי ספירת העומר הם הימים היחידים בשנה, שזה לא ברור כי זה בעצם מעורבב. הדין והרחמים מעורבבים. זאת אומרת, האור של הימים האלה והשמחה של הימים האלה מעורבבת יחד עם דין והבלות. כאילו הימים האלה מעורבבים. למה? מה זה הדבר הזה, בנות? זה דבר מאוד גדול. ראיתי את זה אצל הרב מלאך, הוא אומר מאוד יפה. כשיש בעיות בין אדם לחברו, כשמשהו לא פטיר, פטיר לא פטור ולא נקי בבין אדם לחברו. זה

גורם ערבובים בחיים. זה מה ש זה דייסה. זה עושה בלאגן. זה מערבב לך את כל החיים. זאת אומרת במקור ואני מגלה לך סוד במקור של ימי ספירת העומר אלה הימים הכי טובים בשנה. אלה הימים הכי יפים בשנה. מבחינת הימים האלה זה המזג אוויר הכי טוב. הימים הכי מבריעים, הכי מסוגלים, הכי הכי טובים בשנה, ימי ספירת העומר. אבל ברגע שתלמידיו של רבי עקיבא לא נוהגים בהם כבוד זה בזה, כשהם לא נוהגים כבוד זה בזה, מה שבעצם קורה שהימים האלה מתערבבים, מתערבב הדין יחד עם הרחמים. זה נהיה מין ערבוב כזה וזה הסוד נשמה שלי. תדעי לך מתי יש ערבובים בחיים, מתי הכל מעורב לך בראש כשיש בעיות בין אדם לחברו. תוכל לקום בבוקר ולראות וואי איזה

יום יפה היום, השמש זורחת, סיפורים מציצות, הכל מושלם, הכל יפה, איזה יום יפה, פתאום איזה קטנות המוחין, מישהו אמר משפט, את אמר משפט, טלפון שקיבלת ממישהי, שמעת שהוא אמר שהיא אמרה פתאום הכל מתערבב, כל היום היפה הזה כולו מתחרבש, הכל מתחרבש לך למה? בין אדם לחברו. את יכולה להתחיל תפילה. תפילה לפסוע שלוש פסיעות אחורה, שלוש פסיעות קדימה. השם שפתיי תפתח ממש איך אומרים את תפילה מכל מכל העומק העומקים שלך וזה ופתאום מכירה את זה שבתפילת העמידה את נזכרת בכל הסיפורים? פתאום את נזכרת במשהו שהיא עשתה לך ואת אומרת לעצמך בראש אני אסגור את החשבון אני אראה לה מה זה ואת גם מדמיינת איך את הולכת לעשות את זה. כל התפילה

שלך מתערבבת כל התפילה שלך מתחרבשת. מתי זה מתחרבש? שיש בעיות בין אדם לחברו, אותו דבר שבת, את יכולה להדליק נרות שבת, יואו, את יפה, את מושלמת, את מהממת, הכל יפה הביתי, איזה סלטים עשית, איזה מטבוח הפלפלים שניצלים, זה איזה קרפע לחסית, איזה קנדה לחסית, איזה קישקה, איזה קוגל הכנת חבל על הזמן, איזה באחש, מה לא הכנת, הכל מושלם, הסלטים במקרר, הכל כזה וואי, שולחן ערוך, משפט קטן של איזה ילד, איזה כמעט אף של בעלך בטעות לא התכוון עלייך אפילו מסכן זה קורה קורה לי מלא שאני אומרת לו וואי כאילו אבל זה הוא לא התכוון בכלל הוא לא לא רק את יודעת רק אמרתי משפט לא קשור אלייך אני יודע מה כאילו לחץ טיפה גם הוא יש לו

את העניינים שלו גם לא יש את החיים שלו גם הוא לפעמים מרגיש לא טוב גם לא יכול להיות שכואב הראש והוא לא רוצה לספר לך כמו בעלי הצדיק שסובל כל מיני דברים לפעמים ולא מספר לי ואני לא מצליחה להבין למה אין לו סבלנות עד שהוא אומר לי את יודעת קבי הראש היום הייתי קצת טרוד אז תגיד לא כולם יודעים להגיד לא יודעים לדבר מה לעשות אנחנו צריכות להבין שכשאנחנו נופלות לקטנות המוחין ועושות סיפור מכל דבר אז פתאום כל השבת היפה שהכנת ותרכת פתאום הכל בתחרבשלך. מתי זה קורה? זה קורה כשיש בעיות בין אדם לחברו. כשיש כתנות המוחים. ולכן בוא נצא לקראת שבת. נכנס ככה לעניין של שבת שאמר הארי הקדוש לתלמידים שלו, בואו נצא מהקטנות.

אם אנחנו רוצים שתהיה לנו שבת יפה, שבת שלום, שבת מהממת, בואו נצא מהקטנות המוכין הזאתי. לא נעשה סיפור מכל דבר וכדי שהימים האלה יהיו ימים יפים שהם בעצם ימים שיש להם בחינה של שבת שבע שבתות תמימות את רוצה שהימים האלה יהיו ימים יפים בחיים שלך וימים מהירים בחיים שלך מה את צריכה לעשות בואו נצא מהקטנות המוחין באמת ספירת העומר יש קטנות המוחין שבעצם מגיעה מהמקום הזה של לא לתת כבוד לו ולא לכבד את ההי ומי ראיתם אצל המגלי עמוקות נכנסו מתחת למיטה כדי לבדוק כדי להוכיח לו שהוא כמונו אתה כמונו. אתה לא אתה לא יותר מאיתנו. בנות כמה חשוב העניין הזה של להגדיל את הראש. להגדיל ראש. מה גם בקראקוב קודחים בת שבע?

אוקיי, עכשיו א בואו נדבר טיפה על העניין הזה של הכבוד. לתת כבוד. פעם שמעתי את הרבנית ימים המזרחי מאוד יפה על העניין של הכבוד. היא אומרת לתת כבוד הכוונה לתת כובד. מה זה כובד? משקל. הכוונה משקל השני. להבין שזה שמולי הוא גדול. אני מתעסקת המון עם נשים שמספרות לי כל מיני בעיות, כן? בשלום בית ועם הילדים. תמיד אני אומרת לה, את יודעת מי זה בעלך? יש לך מושג מי זה הנשמה הזאתי? לתת משקל, לתת כובד לכל יהודי, כי כל יהודי בנות הוא יקר מאוד מאוד ומאוד יפה ראיתי אצל הבבא סאלי זכותו תגן עלינו שפעם א א ביום העצמאות בתקופה של הבבא סאלי היו המון המון חילוקי דעות. כן לחגוג את יום העצמאות, לא לחגוג את יום העצמאות,

להגיד יעלה ויבוא, לא להגיד כאילו היה מחלוקת מהדבר הזה, ממש מחלוקת ולא צריך שתהיה מחלוקת אלה עושים ככה, אנחנו עושים ככה ואלה עושים ככה והכל בסדר לכבד. שאלו אותו בבא סאלי הקדוש, מה העמדה שלך על יום העצמאות? מה הוא אמר? מה הוא ענה? לא, אסור, זה מותר. לא, בואו תראו מה הוא אמר. כל כך יפה הוא אמר. אמר מאוד יפה הבבא סלי, כשם שזכינו לראותה בגשמיותה, כך יזכנו השם לראותה ברוחניותה בבית משיח צדקנו במרה בימינו. אמן. תראו איזה תשובה יפה יפיה. זאת אומרת לתת משקל וכובד לכל יהודי. גם אם הוא חוגג את יום העצמאות וזה לא נראה לי, גם אם הוא לא חוגג את יום העצמאות וזה לא נראה לי. הוא אומר יעלה ויבוא. היא לא אומרת

יעלה ויבוא. הוא מה אכפת? מה אכפת לנו? כל אחד עושה לפי הדרך שלו והכל טוב והכל יפה ואיך אומר הבבא סאלי הוא לא פוסל ולא אומר שום מילה שלו צריך להגיד כמו שראינו אותה בגשמיותה חוגגים עכשיו בגשמיות בעזרת השם נזכה לחגוג ברוחניות אמן כן יהי רצון אז עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור מתוק א כתבתי אותו בדפי שירת הלב יפה יפה שאתם יכולות לספר את זה ככה לילדים שלכם הם יהנו מזה ממש ואני אקריא לכם את זה מאוד מאוד יפה ומיוחד ובאמת זה יביא אותנו להבנה מה זה מה זה על לתת כבוד ומשקל לכל אדם לפי מישהו בא אלייך אומר לך תעזרי לי תעזרי לי שכנה שלך דופקת לך בדלת רוצה חלב הלכה חזרה רוצה ביצה הלכה חזרה רוצה פירורי לחם הלכה

חזרה רוצה א מה מה עוד מבקשות שכנות נייר אפייה הלכה חזרה רוצה סוכר כאילו את יודעת את מכירה את זה נכון ואת אומרת רגע אבל תחשבי תביא שנייה רגע, למה היא הולכת וחוזרת? אולי היא עוברת משהו? אולי היא רוצה לשפוך את הלב? אולי היא רוצה קפה אצלך? את יודעת בנות, בוא נפתח את הלב ונשים באמת איך אומרים על המשקל כל יהודי, כי כל יהודי זה נשמה עצומה. בסיום השיעור אני אקח אותכם לקיר הדמעות. אתם תבינו מה זה קיר הדמעות? שבסופו של דבר כל הבית האלמין הזה כולו נחרב. ניפצו פה את כל המצבות, מצבה אחרי מצבה. ובסופו של דבר זה שהיה רופא, עם זה שהיה רב, עם זה שהיה פרופסור, עם זה שהיה מוכר, עם זה שהיה חנוני, עם זה שהיה

עגלון, בסופו של דבר כולם כולם התקפצו לקיר אחד. זה עם ישראל. כל אחד מביא לעולם את השליחות שלו. יופי. שימו לב, הסיפור שלנו נקרא בכפר אחד. יש לכם את זה בדפי שירת הלב עם כל הסגולות הנפלאות והמיוחדות א שאני עוד אתן לכם היום. בכפר אחד הייתה חווה גדולה. את החווה הזו ניעלו זוג כפריעים שבבית שלהם היה עכבר. זכנים היה להם בבית עכבר. העכבר הזה היה מציק מאוד לבעלת הבית. כל בוקר הייתה קמה בבוקר ורואה את הקרסומים, את החרסומים של העכבר הזה. פעם הוא חרסם לה את האבוקדו, פעם הוא חרסם לה את התפוחי אדמה ופעם הוא חירסם לה את יודעת מה את הנעל של בעלה. והיא הייתה מתעצבנת מזה. היא הייתה בוכה לבעלה. יש לי עכבר בבית,

יש לי עכבר בבית שלי. יום אחד היא עשתה הזמנה טלפונית. העכבר בדיוק הציץ עליה מאחור שלו והוא שומע אותה עשה הזמנה. שלום, אני מעוניינת להזמין מלכודת עכברים. תדם, העכבר מה זה נבעל. מלכודת עכברים. העכבר כמעט התעלף. זה בשביל לתפוס אותי ולהרוג אותי. הוא נורא נורא נבעל ומרוב בעלה הוא יצא החוצה אל החווה. הוא הלך לתרנגולת ובכל לתרנגולת תרנגולת. בעלת הבית הזמינה מלכודת עכברים. מה אני אעשה? היא רוצה לתפוס אותי ולהרוג אותי. תני לי עצה. התרנגולת המשיכה לפצח גרעינים. היא אפילו לא הסתכלה על העכבר. היא אמרה לו מלכודת עכברים זה לא קשור אליי. אין לי מושג מה תעשה עם זה. אבל בגלל שהיא ראתה את העכבר בלחץ אז היא אמרה

לו אולי תטפס לארון של התרופות ותיקח איזה ציפרקס אחד כנראה שזה יעזור לך להרגה כשהעכבר ראה שהתרנגולת לא מתעניינת בו ובבעיה שלו הוא הלך לכבסה הוא אמר לה כבסה כבסה בעלת הבית הזמינה מלכודת עחברים מלכודת עכברים אמרה הכבסה מה זה לא מעניין אותי בכלל והיא המשיכה ללעוס חציר. כשהעכבר ראה שגם הכבסה לא מתעניינת בבעיה שלו, הוא הלך לפרה הגדולה. הוא בחל הפרה מעומק ליבו והפרה הסתכלה עליו מלמעלה למטה במבט מתנסא כאילו מה אתה בא אליי בכלל? מה לי ולבעיות שלך? מה לי ולעכבר קטן כמוך? מו מו געתה הפרה. והעכבר המסכן חזר לחור שלו להתמודד לבדו עם הבעיה שלו, עם החרדה שלו. והנה הגיע היום בשעה טובה הגיעה החבילה. איזה כיף

לקבל חבילות, נכון בת שבע? חגיגה. כשמקבלים חבילות זה שמח. בעלת הבית שמחה, היא ממש רגדה מאושר. סוף סוף היא תתפוס את העכבר המעצבן וסוף לחירסומים שלו. היא פתחה את החבילה, קראה את ההוראות, הכניסה גבינה צהובה בתוך המלכודת. הניחה את המלכודת במרכז הבית והלכה לישון באושר. וואי, ישנה בכזאת שמחה ומחכה לשמוע את הבום. ובאמת באמצע הללה פתאום בום. וואי, היא אומרת איזה יופי. זה ממש עובד. העכבר נלק במלכודת. איזה כיף. היא קפצה מהמיטה. באושר רצה אל המלכודת. מרוב ההתרגשות היא אפילו לא הדליקה את האור. והיא לא ראתה שלא עכבר נלק במלכודת. נדפס שם נחש ארסי שפשוט הקיש אותה. היא צעקה, בעלה קפץ מהמיטה, הזמין אמבולנס,

היא מגיעה לבית חולים במצב קשה מאוד ושמה מאשפזים אותה וזה מטפלים בה וממש ממש מצינים לה את החיים ואחרי שבוע שלם של טיפולים ותפילות משחררים אותה בנס. אומנם עם חום גבוה אבל ברוך השם בריאה היה לה נס. לפני שהיא משתחררת הביתה, הרופא קורא לה לחדר ואומר לה, "תראי גברת, הברזל שלך בדם נמוך. את צריכה לאכול טוב ולהרים את הברזל." וככה החום ירד לאט לאט. כולנו יודעות שהטיפול הכי טוב לחום גבוה זה לאכול מרק עוף טרי. נכון? מה עושים? לוקחים את התרנגולת, שוחטים את התרנגולת ומכינים מרק עוף טרי. בקיצור, שחטו את התרנגולת והכינו מרק עוף. ברוך השם החום ירד אבל הברזל לא עלה ולכן כדי שיהיה ברזל שחטו את הכבסה כבד של

כבשים מרים את הברזל ברוך השם בעלת הבית מתאוששת מרגישה יותר טוב החום ירד הברזל עלה ישתבח שמו לעד מה עושים עכשיו סעודת הודיה על הנס הגדול שהיה מחליטים לעשות סעודת הודיה ולכבוד הסעודת הודיה מה צריך לעשות לשחוט את הפרה שוחטים את הפרה עושים סעודה גדולה איזה יופי. ובשעת הסעודה העכבר מציץ מאחור. הוא אומר לעצמו, "וואלה, הלכתי לתרנגולת, לכבסה, לפרה. כולם צחקו עליי. ומה קרה מהמלכודת? כולם מתו ואני נשארתי חי." וואו, זה כזה מין משל כזה מתוק, אבל בא ואומר שבסופו של דבר הכל קשור אלינו. מה שכואב לה קשור אליי. מה שכואב לא קשור אליי. מה שהוא עובר יש לי בזה חלק מה שהיא עוברת אני יכולה לעזור בעצם אנחנו עם אחד

כאיש אחד בלב אחד לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל אנחנו רואים שבסופו של דבר רק האחדות שלנו רק שלנו עזר לנו לעבור את הכל את כל המוראות את כל הכאבים את כל הקשיים וזה מתחבר לי מאוד לרב שיהיה למקרסתיר שבאמת אנחנו ציינו השבוע את ההילולה שלו ביום ג' בג' בחודש אייר הגענו לכאן בי המסע היינו אצלו ממש בהילולה ורפשי יעלה היה כפוף כל הזמן היה עם גב כזה כפוף וזה התמונה שלו שאגב התמונה שלו מסוגלת להרחיק עכברים מהבית הנה זה סגולה ראשונה תצלו את התמונה של רב שי ולא יהיה לכם עכברים מהבית ולא צרכו לא מלכודת ולא אני יודעת מה אה לשחוט את הכבסה ואת הפרה אז אז בעצם למה הוא היה כפוף כי כל הזמן כל הזמן הוא היה במצב של

לתת כאילו מה אתה צריך מה ניתן לך מה חסר לך? אתה צריך משהו? אני אתן לך. והקדוש ברוך הוא זיכה את היהודי הזה שכל הזמן היה אכפת לו מעם ישראל והיה חשוב לו מה יהודי אחר מרגיש ומה מה כואב ליהודי אחר. הקדוש ברוך הוא זיכה אותו שבתחילת חייו הוא היה כזה עני, כזה עני, לא היה לו כלום. הקדוש ברוך הוא זיכה אותו לעשירות מאוד מאוד גדולה. מה זה הדבר הזה? מספרים שהוא הגיע לצדיק מצנז. הצדיק מצנז בליל שבת הם מברך את כל הילדים שלו. ואגב זה סגולה נפלאה. אחרי שעושים קידוש לברך את הילדים. הילדים ינשקו לאבא ולאמא את היד וההורים יברחו את הילדים שלהם בליל שבת. זה יש בזה סודות עצומים וגדולים כי יש מלאכים בבית והם גם הם

מברכים. אז מספרים שפעם א א רב שי הגיע לצדיק מצנס ועשה אצלו שבת ובליל שבת הצדיק מצנז ברך אותו וממש באותו מעמד שהוא בירך אותו הוא פשוט החטיר אותו ואמר לו אתה מנהיג על עם ישראל ממש והבנים של רב שייה שאלו אותו של של הצדיק מצד שאלו אותו מה מצאת בו כל כך מיוחד מה יש מיוחד בו שבאמת באמת אתה ככה מחתיר אותו ואז הוא אמר כזה דבר קשה למצוא רפשי למקרסתיר כשהוא מקבל כסף יש לו לב לתת אותו למישהו אחר זאת אומרת הוא לא שומר את זה לעצמו שאדם מכניס את היד לכיס כואב לו זה יש איזה כאבים כזה ביד איזה כאבים כזה לשים את היד בארנק כאילו מה אני אתן לרפשיה למקר אסתיר זה לא היה זה היה לו היה לו לב לתת כל הזמן לתת מה אתה

צריך מה אתה מבקש הוא היה מבשל תפוחי אדמה מבשל חמין והוא היה כל כך גדול כל כך גדול ובלי אגו והיה מחלק לכולם בעצמו היה שם את המעיל שלו על הסיר והיה מוזג לכולם לאכול והאוכל לא היה נגמר הייתה ברכה את רוצה ברכה תעשי מעגל הקסמים מה זה מעגל הקסמים את נותנת באופן אוטומטי את מקבלת כאילו השם תמיד נותן ברגע שהשם נותן ואני שומרת את זה אצלי אני יוצרת את הגלגל של השפע אבל ברגע שהשם נותן לי ואני נותנת לאחרים. אני בעצם יוצרת כאן גלגל של שפע. אני נותנת השם נותן לי בחזרה וכך נוצר גלגל של עשירות של ברכה מאוד מאוד גדולה. זה הסוד הגדול של רב שיהיה למקר הסתיר. אנחנו צריכות בנות א א ממש בימי הספירה, ימי ספירת

העומר, לזרוק את קטנות המוחין שלנו, לפתוח את הלבבות שלנו במיוחד אחד כלפי השני. ולא חייב לחפש את זה בחוץ. חפשי את זה בבית שלך. תיקרי את בעלך, תכבדי את בעלך. בעלך חוזר הביתה בבית הכנסת בליל שבת שירגיש שהוא ירגיש שהוא המלך שנכנס לבית. גבר שמרגיש מלך, שאשתו עושה אותו מלך, שהיא פותחת לו את הדלת כשהוא חוזר הביתה בבית הכנסת, מקבלת אותו במאור פנים, ונותת לו את המקום שלו ואת הכבוד שלו. גבר כזה שמרגיש מלך בבית, זה הסוד של הפרנסה. אבל כשאת מקטינה אותו, אז מה? כל העניין של הפרנסה זה שעיניה של האישה יהיו נשואות לבעלה. ברגע שהעיניים של האישה נשואות לבעלה, עיניו נשואות להשם ויש פרנסה בבית. אבל אישה שלא נוסאת

את העיניים לבעלה, אני מפרנסת מספיק, יש לי ברוך השם, אני לא צריכה את הטובות שלו. עיני אינה לא נשואות לבעלה, עיניו לא נשואות להשם. אין. הפרנסה בבית מצטמצמת. מצטמצמת. כמה חשוב לתת לבעל את המקום שלו, את הכבוד שלו. תמיד אני אומרת ולהבין שהאישה היא ירח והאיש הוא שמש וכל האור שיש לך בחיים בבית שלך בך כל האור שיוצא ממך זה של בעלך ממש ותני לו להרגיש ולחוות את זה בעזרת השם א אצל רבי אצל רבי אצל רבי שי מקרסתיר על המצבה שלו כתוב מאוויר על מידותיו לא היה כועס מעולם לא כועס אף פעם הוא לא כעס ורטפו אותו והיו לו ניסיונות והיו לו קשיים בחיים והוא התמודד ועבר מה שעבר ולמרות זאת תמיד שהיו באים אליי ומספרים לו

אתה שומע זה אמר וזה אמר הוא היה שוכב ככה עוצא עיניים וכאילו נרדם לא שומע כלום מה דיברו עליי מה אמרו עליי זה לא מעניין אותי זה לא אני לא שם אני ממוקד מטרה אני רוצה להשביע אני רוצה להכיל אני רוצה לתת אני רוצה להעניק תראו איזה יופי ש שהגענו לכאן ממש ש בימים האלה וזה ספירת העומר שזה בדיוק העבודה של הימים האלה לתת כבוד לתת כבוד אהבה זה מה שרבי שמעון אומר גמור רבי שמעון בהלג בעומר בחודש אייר יח משה יסרלי שיח אייר רב שי למקרסתיר ג אייר הצדיקים האלה מאירים את העולם איך הם מאירים את העולם אהבה ונתינה רבי שמעון כל הזמן היה אומר אומר אנה בחביבות הטליה מילטא אנחנו חבורה קדושה רק ביחד ננצח הנה עברנו את

יום הז את יום השואה את יום הזיכרון את יום העצמאות את כל הימים האלה עברנו אנחנו צריכים להבין שגאולה אמיתית זה רק באחדות זה רק באחדות של עם ישראל זה רק שנהיה באמת מאוחדים ונהיה באמת באמת מחוברים ועוד סיפור על רבשי למקר אסתיר שבאמת הוא היה א א היה בראש השנה הרי כל האדמורים הגדולים ה הייתה להם הנהגה בראש השנה לפני שתוקעים בשופר להיכנס לחדר לעשות התבודדות כזאתי תקיעת שופר זה גבוה זה זה השם שבשופר הזה תעבור מכיסא דין לכיסא רחמים ותיפעל לנו ישועות ושתהיה שנה טובה שחס ושלום לא יהיו גזרות ולא יהיו אז אצל רב שי למקרסיר גם הייתה הנהגה כזאתי גם הוא לפני תקיעת שופר היה נכנס לחדר לאיזה חדר הוא היה נכנס הוא

היה נכנס לחדר של האוכל היה יושב וחותך עוגות מה הוא היה אומר? מה הוא היה אומר? הוא היה אומר א אני חותך עוגות כדי שיהיה בשפע לזמן של הקידוש. הוא אמר, "דרכי להתקרב להשם על ידי מצוות הכנסת אורחים. יש צדיקים שעוסקים בסודי סודות. אני עוסק להשביע. זה הסוד שלי. עוסק להשביע. זה מה שהוא היה. והוא היה אומר, אני אבד. מה זה הבד? הבד זה ראשי תיבות אף בית דין. אומר לו מה אתה עבד? אתה לא עבד? הוא אמר אני עבד. עבד זה ראשי תיבות אורחים, בורחים ודורכים. מה זה אורחים? רב שיל היה מכניס אורחים בכני מידה בלתי נדפס. הבית שלו היה מלא מלא מלא אורחים. ממש כל הזמן היו באים אליו וכל הזמן הבית היה פתוח והיה מאכיל את כולם.

היו באים אליו הבורחים. הרי הממשלה בהונגריה הייתה גזרה לגייס את הבחורים. אז כל מה שהיה צריך לברוח. לאן היה בורח. היה באר לרב שיילה. למה היו באים לרבשי? הרי בסופו של דבר ממשלת הונגריה קלתה שמתחבים אצלו. אז למה הם היו באים אליו? כי אצל רב שיהיה היה נס. כל הבורחים שהיו מגיעים אליו היו היו כשהיו באים השוטרים הם היו הופכים להיות רואים ואינם נראים. לא היו רואים אותם. פלאי פלאות. יש עדויות. כל מה שאני מביאה לכם זה סיפורים עם עדויות. היו השוטרים באים מחפשים את הבורחים. אין. הם רואים ולא נראים ומה זה הדורחים אז בעצם מי שהייתה אצל רב שי יודעת שיש שמה מטאים א קרמים של ענבים וגם בעיירה תוקאי שליד ליד ליד

קרסטיר שמה בעצם היה מקום דריכת הענבים אוקיי שם היו דורכים את הענבים אז היה פרנסה להרבה יהודים הם היו באים לעבוד בדריכת הענבים אז כל הדורכים האלה בעצם דורכי הענבים היו יוצאים מהבית חודשים ארוכים ובאים לאכול ולשתות אצל רבשי למקר אסתיר היו בתוקאי דורחים ענבים ואצל רבשייה למקרסתיר היו אוכלים ושותים אז אמר רבשייה לאניבד גם אני הבדורים בורחים ודורכים בדפי שירת הלב יש לכם עוד א סיפורים על רפשי עלה ודיבורים יפים ומתוקים ואני רוצה לסיים כאן בסגולה נפלאה מהבית חדש שאנחנו תכף ככה נסיים את השיעור אצלו בציון שלו אצל הבית חדש שזה זה ככה א לא קשור אולי ככה לעניין הזה של א ש אולי כן אולי זה כן קשור זה כן

קשור למה הכל קשור אמרתי לכם שבסוף הכל קשור לאהבת ישראל בעצם הבית חדש זה רבי יואל סירקיש הוא באמת ה הוא הוא רבי יואל יפה רבי יואל יפה אז למה הוא נקרא סירקיש אמא שלו קראו לה סירקה אז נדבק בו כאילו הבן של סירקה רבי יואל סירקיש זה נדבק בו הוא כתב את הספר בית חדש. בוא נלך לציון שלו שם נספר את הסיפור שלו וניסם משם תפילה מיוחדת עם סגולה נדירה ואדירה. בואו. אז הנה זה ציונו של רבי יוהל סירקי. זכותו תגן עלינו בעל הבית חדש חי בערך לפני 380 שנה. הוא כתב את הספר בית חדש על ארבעה טורים מגדולי הפוסקים של הדורות האחרונים. והוא בעצם כותב את הספר מפעל חיים שלו, ספר בית חדש. ולפני שהוא מסיים את כתיבת הספר א הוא

פונה לאחד העשירים שיעזרו לו להדפיס את הספר. צריך כסף להדפיס את הספר. והוא הולך לעשיר הזה והעשיר הזה לא רוצה לעזור לו. אומר לו לא אני לא עוזר לך. ורבי יואל לא מבין למה הוא לא רוצה לעזור לי. למה הוא לא רוצה לתת לי שום דבר? למה הוא לא רוצה לעזור לי? הוא יודע שהוא באמת א אדם שתמיד תומך בו ותמיד עוזר לו. עד שבעצם הוא גילה, השיר גילה שהמגלה המוקט זכותו תגן לנו שקבור ממש מאחורה, כן? היינו אצלו כרגע. אז הוא בעצם הוא התגלה לעשיר הזה ואמר לו, "תדע לך, ברגע שהבית חדש יסיים להוציא את הספרים שלו לאור, הוא בעצם יסיים את התפקיד שלו בעולם והוא יפטר לבית עולמו." אז אמר העשיר לרבי לרבי יואל, "תה יודע, אני לא

רוצה שתמות, לכן אני לא רוצה לעזור לך להוציא את הספר." אמר רבי יואל דבר מאוד יפה הנה זה העניין של הבן אדם לחברו יש לי מה להביא לעולם יש לי מה לעשות למען עם ישראל הספר הזה יאיר את העיניים של עם ישראל אני הולך ועושה את זה לא מעניין אותי הוא אמר לו אני רוצה שתיתן לי את הכסף להוציא את הספרים האלה כי אם אני לא אוציא את זה אז למה לי חיים למה לי חיים וככה היה הוא לקח ממנו את הכסף הוא הדפיס את הספרים וביום שיצא לאור הקרך האחרון נפטר רבי רבי יואל התבקש לבית עולמו זכותו תגן עלינו אמן כן יהי רצון ובספר שנקרא שם הגדולים ספר שכתב א הרב חידה כתוב כך כאשר הבית חדש עלה לשמיים יצא כרוז שהכריז פנו דרך לרבי יואל

מקרקה תארו לעצמכם איזו עוצמה ואיזו קדושה ואומרים שכשהוא היה לומד תורה אז כל מי שהיה בארבע עמות שלו, ארבע אמות שלו היה מתרפא מחוליו. אם היה אדם חולל שלא נדע, עומד ארבע עמות מאיפה שהיה לומד תורה, היה מתרפא מיד ולכן אומרים ללמוד בספר שלו או כל וחומר להשתתח על הציון שלו מסוגל לרפואה. אז כל מי שמגיע לציון של הבית חדש ועומד ארבע עמות מהציון, זוכה לרפואה שלמה. מכאן אני מברכת את כל חולי עמו ישראל שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל. רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. זה מאוד מאוד מאוד א א פועל הדבר הזה. ויש עוד סגולה עוד סגולה נפלאה מהבית חדש בעצם להדליק נר לכבודו וזה מסוגל לרפואה

שלמה. לוקחים נר עם שמן זית, מדליקים ואומרים לכבוד רבי יואל סירקיש בעל הבית חדש. כשמדליקים נר לצדיק לא אומרים לעילוי נשמת לכבוד ואז לוקחים פתק ועל הפתח על הפתק כותבים בזכות רבי יואל סירקיש בעל הבית חדש יהי רצון שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכותבים את השם של החולה שלא נדע ו מניחים את את הקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה ברמה חברה וזה ומניחים את הפתק מתחת לכלי של שדולק וככה עושים במשך שלושה ימים אוקיי, מדליקים את הנר, הנר נכבה, למחרת עושים את זה שוב ושוב עם הפתק שנמצא מתחת לכלי הדולק וזה מסוגל מאוד מאוד לרפואה. רואים מזה ניסים וישועות מאוד מאוד גדולים. אז המסע שלנו ממש אנחנו בסיומו של המסע

והמקומות פה כל כך פותחים את הלב. ואני מברכת מכאן, מהמקום הקדוש הזה, את כל עם ישראל בישועות ורחמים גדולים וסגולה נפלאה מהבית חדש. סגולה נפלאה שהוא אמר שמי שמברך ברכת המזון בכוונה גדולה מילה במילה מתוך הכתוב יזכה להינצל מתאונות דרכים ככה הוא אמר והוא אמר בברכת המזון אתם יודעים למה אין את האות פי סופית ככה הוא שאל שמתם לב כי כי פי סופית מרמזת על שצף קצף וחרון אף ומי שמברך ברכת המזון בכוונה לא ישלוט בו לא שצף לא קצף ולא לא חרון אף אצל הספרדים יש בברכת המזון תוספת א רפואת הגוף זה תוספת הרחמנו רפאנו רפואה שלמה זה הברכה התוספת היא רפואת הנפש ורפואת הגוף הרב הגן אמר שאפשר לשנות ולהגיד במקום רפואת

הגוף להגיד רפואת גופנו גם בסידור שלי שהוצאתי לבת ישראל יש לכם סוגריים כתוב יש נוהגים לומר גופנו אוקיי זה סגולות נפלאות אז השדלתי היום לתת לכם הרבה הרבה סגולות בהרבה הרבה עצות אבל הכי חשוב העצה הכי חשוב חשובה בעולם זה לאהוב. הכי חשובה בעולם זה אהבת ישראל. אנחנו כאן בבית האלמין העתיק הקדוש הזה. כל המצבות כאן התנפצו. ניפצו פה את כל המצבות הנאצים אח שמם. אבל בסופו של דבר בסופו של דבר א לקחו את כל המצבות ועשו מהם קיר קדוש. קיר קדוש עשו מהם קיר אחד. וכל אחד בעצם היה כתוב על המצבה שלו מה הוא אחד רופא, אחד אופה, אחד חיית, אחד שוחט, אחד רב, אחד תלמיד חכם, אחד אדם פשוט, לא עושה כלום אפילו אבל בסופו של

דבר זה לא באמת משנה. כולם כולם באותו קיר. זה עם ישראל. כל יהודי הוא קודש קודשים. כל יהודי הוא קדוש. כל יהודי הוא הוא יקר מאוד. אני רוצה לסכם ככה את ה את השיעור שלנו. דיברנו על אהבת ישראל, דיברנו על נתינה ואהבה ולתת ולאהוב ומצד שני על המימוש העצמי שלנו. מימוש העצמי. איך אומר רבי יואל, הספר שלי זה מה שחשוב לי. איך אומר המגלה המוקרות, לממש את עצמי. אם לא הייתי כותב את הספר הזה, הייתי שורף אותו. זאת אומרת לממש את עצמנו. אבל מצד שני הרמע עשה לקח את הספר שלו וקבר אותו. זאת אומרת לעשות לממש את עצמי אבל לא על חשבון אחרים.

תמיד בתוך העשייה שלי תמיד לשים לב לאהבת ישראל, תמיד לשים לב למישהו אחר שחס שלום אני אני לא יעשה ואגדל ודרכתי בדרך על לא יודעת על כל מיני אנשים פגעתי בהם הרסתי אותם לא יודעת מה פגעתי לקחתי חס ושלום לשים לב לעניין המדהים הזה של באמת לאהוב לתת ולהעניק וזו העבודה של ימי ספירת העומר שלא היו נוהגים כבוד זה בזה לתת כבוד אחד לשני לכבד ולהבין גם זה שנראה לי שהוא כלום שום דבר כלום איך אומרים? מי יודע איזה נשמה, אולי אני יודעת מה, איזה דוקטור פה, איזה רופא פה ראה את עצמו מי יודע מה. ובסופו של דבר בקיר הזה הוא צמוד לאיזה צמוד לבן אדם הזה שהוא ראה אותו כלום. מי יודע? אין לנו מושג מי זה היהודי הזה ומי זה

בעלך ומי זה היהודיה הזאת ומי זה הילד שלך ולהרבות אהבה בעזרת השם בשורות טובות לכולנו שבת שלום שבת מתוקה ומבורכת מברכת מכאן את כל עם ישראל ניפגש מחר בעזרת השם בשעה 4 בשיר השירים ועד אז שמחה מרץ אנרגיות טובות כל הישועות אמן ואמן