"היא למדה להתנהל עם רגל וחצי": ציפי סגל בריאיון מעורר השראה

חלס, בואי נעשה משהו עם הרגל הזאת, בואי נתפתר ממנה. הרגל שלה הייתה שחורה והתה מחוברת עם אנטיביוטיקה בבקבוק הזה 24 שעות. פעם ראשונה אני מודה ומתוודה שנתתי לה חיבור ונשיקה. סרטן ובעיות בנפש ושל הילדה ופה ילדה שמתחתנת עם גבר שמסתבר שהוא אוהב גברים וגירושים קשים ועוד חזרה בשאלה ופתאום נהית כזה כאילו בעקבות הילדים שלך שכל אחד עבר מסע בפני עצמו עברת מאישה בני ברקית פשוטה ל יודעת את פתאום את בפרונט זאת אומרת בתוכנית הזאת ובתוכנית הזאת ובתוכנית הזאת עכשיו זה כאילו זה לא בא ממך.

אני עדיין נשאר בלי רק פשוטה.

לא פשוטה. אולי המילה פשוטה הייתה צחים שלי מתנהל. אוקיי.

כל הפשטות שבעולם.

מה את עושה בחיים?

קודם כל יש לי את החבר'ה שלי לנהל בית.

כמה ילדים

אנחנו? 10. אני עובדת.

בן כמה הכי גדול הכי קטן? בן כמה?

הגדולה שלי היא בת 35 והיא צלמת. צלמת ילדים מהממת. וזהו. ואחר כך זה הבן שלי. יש לי בן שהוא עושה קייטרינג. משהו נדיר.

הנה על ידך אנחנו עושים פרסומות לכל הילדים. זה טוב. אני לא אומרת את השם שלו. כן. יש לי את אסטי, אתניה. א אחר כך עוד בן שעושה קייטרינג. כאילו אנחנו כולם במקום של סביב למטבח.

זה בגלל שלא נתתי להם.

לא נתתי להם להתערב לי במטבח. כולם לי עכשיו אנחנו נראה לך מאמי. אנחנו נהיה במטבח. ובגדול.

יואו

בגדול

יואו.

רגע, יש ילדים ממש קטנים. תינוקת בת 15. אה ממש תינוקת כן

כן כן אסוכר שנשאר בסוף התה

אה אוקיי

כן ככה אומרים ובחור בן 19

אה אוקיי

ועוד

יש עוד כמה בדרך כן באמצע כן שאולי לא לא ציינו אותם א יש את שימי

נכון שימי שהיה עכשיו בתוכנית וורד אמרתי לך שאני עוד לא יצא לי כל כך לראות אותה אני עוד אראה אותה אני צריכה להשלים חומר אבל אמרו לי שגם שם את נמצאת וגם שם את היית א

בדרך שתטוסי

כן

אז תאכלי זה יהיה לך מלא לזמן

נכון

22 פרקים

והכן

אז אה מה את עושה למקצועך

א זהו שיש לי ככה הרבה מקצועות ואני לא משתמשת איתם בכלל

מה תספרי לי

כרגע אני עובדת במרפת שיניים אני אסיסטנטית

איפה גדלת

א גדלתי בבני ברק משפחה גם עם 10ה ילדים הייתי בחורה כן ניעלתי אתה הבית

אני בגיל 16 כבר הכנתי את החג ג את ראש השנה כשאמא שלי הלכה ללדת אז אני כבר במטבח שמה על גבי שנים יש משהו יודעת לפעמים יש כאלה שמסתכלים עלינו החרדים ואומרים יודעת יש חרדים שאני אומרת עלינו אני חבד כיתת יש את זה כל כך א

ואומרים יש בזה משהו לא כן קצת כי בעצם מהרגע שאת ילדה

ואחר כך סלאש נערה נערה צעירה את כבר אמא באיזשהו מקום אז יש לך כבר את האול הזה על הכתפיים שאת אומרת אמא לכה ללד ואני כבר הכנתי סעודות של ראש השנה ומלא מלא לילדים תחתיי

אבל אני זוכרת את זה בתורמה שוואו

כן

אני עמדתי במטבח לגיל 16 מעמידה את החג יומיים חג וזה תמונות שאת רואה בכל הם בזיכרון שלך את השכנה שנכנסת והיא שואלת א מה הריח הזה פה ואז היא פותחת צירים מי הכין את זה האמא שלך בבית חולים היא ילדה אני הכנתי אני הכנתי וזה אומץ וזה כיף וזה אחריות וזה לתת הרבה מיטחון עצמי אני ממליצה הרבה לאמהות לתת לילדים להתערב להם במטבח. אני לא נתתי. א סתם אני חושבת שפספסתי כי לילדים שלי יש כך הרבה כישרונות והם כל כך טובים במטבח.

למה לא נתת?

א כי אני לא אוהבת שמלכלכים לי. אני לא אוהבת שהופכים לי דברים. אני לא אוהבת שעושים טעמים שאני לא מכירה. אני סתם מפונקת. אתה רוצה זה אבלה זה לא

זה לא זה לא לא מוצדק בכלל. אוקיי אבל א זהו היו מחכים שאני אצא הרבה פעמים לאיזה שיעור ואז הם מתפללכים המטבח מכינים עוגה שאני באה אין צירים אין קערות אין כלום יש עוגה מריכה

ואז מה את אומר

וואו חוצ פנים

איזה כיף זה היה כיף

יואו

זה היה כיף נכון

אז בעצם באיזה גיל את מתחתנת

התחתנתי בגיל א חודש לפני 18

אה צעירה ממש

נכון

מה קרה למה

איך

זה היה מקובל ב איזה בעצם אבא שלי היה לחתן 10 ילדים הוא חייב להתחיל

ואת הראשונה זהו רגע איזה איזה מגזר בעצם השתייכת ב

חסידות אנחנו פשוט בשליחות אם אנחנו מרגישים את זה יום יום אנחנו אומרים הבעליתר מסיים בידו את באה לעשות שליחות יש לך סטא דשמיא המטרה שלך היא לא לדבר בשביל להתפרסם אין לי מזה כלום אני לא עושה אתרים ואני לא עושה תוכניות ולא כלום לשליחות שלך

מה את מרגישה

השליחות שלי באמת זה לשמוע מאנשים שאיך שאנחנו התמודדנו ומה שעבר עלינו הצמיח אותנו ועשה לנו הרבה חיבור כי עם ישראל צריך את החיבור דבר הראשון מסתכלים עלינו בכל העולם מה אנחנו מראים פה זה עצוב כן

אבל אין לנו על זה שליטה כן כי את יודעת מי שלא גדל מהרגע הראשון בכזאת צורה של משפחתיות וויטור והכנאה ואהבה לכי תגידי לו בגיל 30 הלו איפה אתה פספסת כאילו לא אפשר עוד אבל זה מה שאנחנו מנסים להראות לעולם. יש יש את המשפחות האלה שהם אוהבות והם לא שופטות ולא זורקות ילדים מהבית ולא

אז מתי התחלת בעצם להבין שהמשפחה זאת אומרת בהתחלה את יודעת כשהם קטנים יותר קל באיזשהו מקום זאת אומרת יש את הקשיים של ההתחלה אבל זה כולם הולכים לגן של בית יעקב אחר כך לבית ספר שבת מתי התחלת להבין שמשהו קצת משתנה אצל הילדים

הרבה הרבה הרבה אחרי תראי אני 20 שנה הייתי בבית לא הלכתי לשום עבודה גידלתי את הילדים שלי שלי וזה היה הרצון שלי אני צריכה של הילדים שלי בצהריים יהיה ארוך חכמה ויהיה להם אמא במיתבה אחרי צהריים היינו הייתי עושה לילדים שלי קייטה את מבינה היה לי שיירה אז אני עשיתי עשיתי להם קטנה ומשחקים ומדבקות וצביעות ומה שרק שייך

דרגשת מלאה

הרגשתי שאני כן וואי זה אמא במשרה מלאה זה משהו שהקטנה שלי בת שנתיים הלכה לגן והיא הייתה אחרונה והבית בבוקר נהיה שקט אמרתי זה הזמן

ואז אז התחלתי לחפש עבודה מה אני יודעת לעבוד האמת היא שהשחלתי פנינים שנים על גבי שנים השכלתי פנינים ההורים שלי יש להם חנות תכשיטים ו

למתי בעצם אסטי ניתה חולה

זה עוד היה לפני שהקטנה שלי נולדה אוקיי היה לנו תשע ילדים אסטי כשהיא הייתה אחרי ביאיואופסיה חיכינו לתשובות אני באותו זמן חיכיתי לתשובות על ההריון שלי

כאילו עמדנו ביחד באייחילוב קומה שמונה במחלקה אורטונקולוגית ואני אומרת סטי אסטי שתינו מחכים את מחכה לתשובות שיכול להיות ש נצטרך להתמודד עם זה וגם אני מחכה לתשובות גם לך יהיה שמח גם לי יהיה שמח

וואי

אבל אנחנו שתינו נעשה את המסע ביחד

היא בת כמה אז הייתה

היא הייתה בת א 16

16 וואי ילדונת

ילדונת נכון

וואו

והיא הייתה כבר אחרי מסע של משברים כאילו בכיתה ח היה לה משבר ופסיכולוגים ופסיכיאטרים. פתאום הדברים לא מתנהלים כמו יש בעיות. יש לך דברים חדשים. כאילו ממתי אני צריכה ללכת עם ילד לפסיכיאטר? ממתי אני צריכה לשבת עם פסיכולוג? ומה זה הדבר הזה? הרצון העובדני ומה זה הבורדלין? מה זה פתאום ההשמה גם עצמית של עצמך כאמא? מה לא עשיתי טוב? אולי לא עשיתי טוב נכון? עשיתי טוב. יכול להיות, אבל אנחנו עדיין חיפשנו מה כן לעשות טוב.

כן.

וזה תקופה. תקופה שהיא א היא עוברת עם אשפוז בבית חולים גה 10ה שבועות.

וואו.

זה זמן שהחברות שלה ישבות בבית ספר ולומדות ואנחנו מבלים ב שלא נדע. כן.

כן. עכשיו את מדברת את מדברת על זה עם אנשים כי אני חמה יש איזה משהו בבני ברק בכלל בואי יש איזה משהו שלא מדברים איך מספרת את זה

כן אבל באותה תקופה את מדברת על זה

אז באותה תקופה כשהיא קיבלה את האשפוז אחרי שהיא ברחה מהבית ומשטרה חיפשה אותה והיינו ממש בימים של טלטלות אז כמובן שהבנו שאפשר להשאיר אותה ככה

והלכנו איתה לאשבוז החלטנו ביחד בעלי ואני שאנחנו נגיד שיש לה מונו

כי זה נשמע הרבה יותר א

מוכר כן ואז היא הייתה מושפזת וכאילו למה לא חוזרת הביתה יש לה מונו אה אנחנו נוסעים אליה מביאים לה אווכל אנחנו עושים תורנויות זה מחלקה ד א מחלקה סגורה היא מסתובבת עם פיג'מה

אנחנו א הגענו לשם ב ארבע לפנות בוקר אחרי שהיינו בבית חולים שהוא לא מבני ברק ושלחו אותנו לבני ברק זה אחרי א פסיכיאטר ששומע אותה ופסיכולוג שמנסה לבדוק עד כמה היא זקוקה לא שפוז תחשבי וזה מה שאני רוצה להגיד לך הכי חשוב שזה ממש ממש מסר ירדתי עם הבת שלי לקומה למטה ב4 לפנות בוקר ו וכ היא קיבלה את המיטה שלה כל העולם ישן כל הילדים שהיו שזה המחל מחלקה מחלקת ילדים קירות מפוצצים בגרפיטי קשקושים קללות אהבות ואז אני צריכה להשאיר שמה את אסטי להביא לה את הפיג'מה את התיק שלה

איזה קשה זה

ואז פעם ראשונה כן אני מודה ומתוודה שנתתי לה חיבור ונשיקה ממש כאילו חרבקתי אותה נשאקתי אותה ככה החיים שורדים 10 אני הייתי ראשונה מתוך 10. זה לנהל בית, זה ללכת קניות, זה לקחת ילדים לרופא, זה להכין אוכל דרך הקציצות. את מראה אהבה ממש זה

לא צריך לגעת. אז בוא נגיד יש כאלה שמסכימים עם זה אבל היום שהתורעת הילדים כשהם מיובשים והם עושים שטויות זה ילד שצריך שתגידי לו באוזן אני אוהבת אותך אתה חשוב לי אתה יקר לי

לגמרי

אני איתך אני אני אעשה הכל בשבילך ילדים צריכים לשמוע את זה כי אנחנו באמת בקלחת של החיים והולכים לעבודה וחוזרים ו אתמוד אנחנו קצת משימתיים כאלה כל הזמן כן

כן כן כן תכלס אנחנו אוהבים את זה כאילו אם לא אז הייתי כבר מזמן יושבת באיזה משרד של א נדלן או הייטק ואני מוכשרת לכל הדברים האלה

אבל כל הזמן אני אומרת הילדים שלי לפני כולם הילדים שלי לפני כולם וזה מה שהם יקבלו שבתות חגים הבית שלנו מקום של מפגש כל הצבעים כל המינים כל הדעות כל הצרות כל היו

אז בואי נחזור רגע זאת אומרת באיזשהו שלב באמת אחרי שאסטי כבר עוברת את הסרטן ויש לה כאבים מאוד חזקים ברגל

אז אחר כך אחרי שאשתחר מגיעה אחרי כמה חודשים אנחנו מגלים שיש לה נפיחות בברך

כן

הלכנו לאורט פופט כמובן צילום פוסטוסקומה השמיים נפלו עלינו כמובן א ישבנו ביחד והחלטנו איך אנחנו משופוקים את זה למשפחה כדי שלא יצא מכל מיני מקומות כל מיני הצערות מפחידות כן

וזהו סיפרנו סיפרתי את זה להורים שלי לחמותי אמרנו להם תקשיבו אסטי יש לה אוסטוסרקומה זה נקרא סרטן העצמות שאת בחברה החרדית להגיד סרטן המחלה זה אפילו לא אומרים את המילה סרטן זה אומרים סרטן אין מה לעשות זה לא זה לא אומר שאם את תגידי סרטן יהיה לך סרטן אוקיי אני מזל סרטן ואני לא מפחדת להגיד את זה ואני כאילו

לא את שוברת את כל המוסכמות זה מקספיק

הפרדה הפרדה תפסיקו אותי או נורמליים בסדר

כן כן

זהו מעתקנים את ההורים לפני ראש השנה היא קיבלה טיפול ראשון מזעזע כאילו את יודעת היא עוד לא הייתה יציבה אנושית הייתה כולו אחרי איש פוזים ו ניסתה לחזור לעצמה

כמובן שאחרי הטיפול הראשון היא אמרה שהיא יותר לא ממשיכה מה פתאום לא מוכנה לא מסוגלת הקאות והתעלפויות ו מאוד קשה בראש השנה הייתה בבית והת התעלפה לנו, חברה לבית חולים ב ל בצוערי החג ואז זה היה בלילה לפני קידוש וזהו זה היה מסע ארוך של טיפולים, חום, כאבים אני טוח אחר כך, תחשבי, אני בזמן הזה הולכת ותופחת.

וואי

וקיבלנו על עצמנו ביחד שאנחנו הולכים לעבור את התקופה הזאתי בכיף

במצליחים,

בכיף. אנחנו נלך לכל הטיולים שהם מציאים לנו ואנחנו נלך לכל המסיבות שאנחנו מסוגלים לחגוג וטנות ואירועים ובאמת איך דיברתי עם הפסיכולוג והוא אמר לי רצי לשאול אותו מה אני תינוקת שהיא תספוג את הבחדים שלי ואת ה אה הוא אמר לי ככה השם נתן לה את הסרטן השם יתן לה את הכוח להתגבר על זה

את פה בשבילה לתמוך, רק לתמוך. ואם את תסבלי איתה, איך תתמכי? איך תתמכי? אז אל תדמיני את הכאב שלה. אל תדמייני. פשוט תהייתי. היינו יושבים שעות שלמות ולא מדרכות והייתי נותנת לה את היד. זהו

זהו. וזה עשה לה טוב. היא אומרת לי, "מי, את תביא לי לפה אנשים. אין לי כוח לדבר, אין לי כוח לרצות. אין לי כוח לרצות אנשים שרוצים מסכנה ואני שמח יותר אני עשה לך משהו."כן. אנשים כל כך יודעים גם מה לומר ומה לא לומר. כאילו אף פעם לא היו בסרט הזה.

כן. כן.

אבל זה טוב להתייעץ עם בן אדם שהם. זה חד משמעי כי אחרת את יודעת מה? אחר כך יש לך את הטעויות שאת זוכרת אותם לעולם ועד ומי צריך אותם?

כן.

בואו נלכתחילה נתעניין, נשמע, א נלמד ונהיה ממקום של הכנאה, של רכות, של החלה, של ונקבל את הדברים בלי להתערב לו להנהגה העליונה. אני עושה את הדברים הכי חכם והכי טוב ואנחנו צריכים פשוט לזכור את זה זה שלא אנחנו ישבים ליד הנהג אנחנו לא יכולים להתערב לו זהו ומסתבר שבאמת אחרי כל השנים האלה אם תשאלי תז תשי זה התקופה שהיא לא היום היא אומרת לא הייתי מוותרת עליה ואם ריבונו של עולם היה אומר לה איסי מתוקה מה את אומרת נפנק אותך עם איזה שרטן מה את אומרת בא לך לא הייתה לו ככה אחת

ממש לא

אבל הוא החליט

והוא החליט ואם הוא מחליט אנחנו לא יודעים אם זה טוב או לא טוב באותו זמן כי קשה לנו

איך זה היה בשבילך שאתה צריכה להוריד את הרגל זה היה מאוד קשה היינו אז היה פורים זה היה פורים והיא הייתה היה לה חום והיא נסעה יום קודם כבר היא פססה חתונה של חברה הכי טובה וואני הגעתי אליה כשאני שמעתי את הצרחות שלה ברקע הבן שלי היה איתה אמרתי לו תיסה תהיה איתה פורי לא יודעת משהו שיהיה לה מישהו מהמשפחה ואז אני הוא מתקשר אלי אומר מאמי את חייבת לבוא זה היה בערך 12 בצהריים הגעתי לשם אימונית את נוסעת בין כל התחפוסות בין כל אני נוסעת לטלע שומר את הכביש ההוא ואני אני נחנקת

כאילו איזה מין פורים זה

הגעתי אליה הייתה על הפנים היא הייתה משוגעת היא הייתה כל כך כהובה הייתה כל כך מסכנה ואני מחבקת אותה ואני אומרת לה אסתי די די די עם הרגל הזאת היא עושה לך כל כך הרבה צרות כי המשתל ששמו לה עשה לה מלא זיהומים פגע לה במערכת העיצבית את יודעת שפה יש פיקה את עושה ככה הרגל קופצת זה מערכת עיצבית

מאוד מאוד דומיננטית היה לה כאבים ברגל שזה הרגל שלה הייתה שחורה

יואו

והייתה מחוברת עם עם אנטיביוטיקה בבקבוק הזה 24 שעות

וואי ודי כבר לא אכלנו באמת באתי אליה בצהרי פורים ואני אומרת לה אסטי חלס בואי נעשה משהו עם הרגל הזאת בואי נתפטר ממנה

וואי איזה אומץ לומר דבר כזה

בואי נתפטר ואת יודעת כל השנים שהיא סבלה אמרנו בוא ננסה עוד משהו עוד ניתוח

עוד איזה מישהי

לפעמים זה לא עובד זה לא עובד

את צריכה להגיע לרגע הנכון

כן כן וואו

התפתרנו מהרגל לקח קצת זמן אסו עשו לנו תורחי פסח. כל הפסח הייתה בבית עם האנטיביוטיקה, עם הצנרת הזאתי אה כל הזמן הופרש לה מוגלה ואני לא אספר לך, זה לא נעים.

זהו. ואחרי פסח, קצת לפני יום העצמאות, אני זוכרת שזה היה אחרי יום העצמאות שהייתה יום העצמאות ה-70 שהיא הייתה אחרי הניתוח ואמרתי לה, "בוא נראה קצת, בוא נראה עד לקת, בואי." אומרת לי, "מא מאמי, אני רצה לך לראות, זה לא מעניין אותי, בבקשה אל תראי לי. לא רוצה. הייתה כל כך קרובה, הייתה כל כך עסוקה עם הכאב שלה.

וואי.

וזהו כישתנו אז את החדר. זוכרת שבאמת ניסינו לחגוג בית חולים אתם כאילו מה? היא למדה ללכת. היא הרבה פעמים נפלה. היא למדה אמ להתנהל עם רגל וחצי. אה היא בסוף גם הגיעה ביתה והיינו מאוד מרוגשים

עכשיו בעצם היא מגיעה ו היא בעצם כבר לא דתיה נכון בשלב הזה

נכון

זת עכשיו אתם חווים גם את החזרה בשאלה שלה וגם חזרה בשאלה של עוד ילדה נכון או עוד ילד זאת

זה היה אחר כך

כן אחרי שאניה התחתנה אחרי שהיא התגרשה אחרי שהיא התגרשה והיא הייתה לבד היה לה איזה משבר כאילו את יודעת אמוני כן

ואנחנו גם מאוד מאוד תמחנו מאוד תמחנו בה

כן

תחשבי זה לתמוך כל היום לתמוך

זאת בעצם אני מסתכלת על האישה הבנברקית ואני אומרת פתאום היא עוברת

אה א קריטה של סרטן ובעיות בנפש ושל הילדה ופה ילדה שמתחתנת עם גבר שמסתבר שהוא אוהב גברים וגירושים קשים ועוד חזרה בשאלה ומה קורה איתך ציפי איך את מתפקידת באותם ימים זאת אומרת ואת צריכה להיות להיות ה זאת אומרת הסתכלו עליך נשים ויגידו אבל איך היא עושה את זה ה צריכה להיות עמוד השדרה של אותם בנות שעוברות את הטלטלות האלה ובטח עוד ילדים שיש לכל ילד אתה יודע את הצרכים שלו כל אחד עם הפה כאלה שלו

איך

אז קודם כל באמת בהגיל מסוים התחלתי ללמוד אז כשאת לומדת א את כל ה אה הדברים שקשורים לל החיים שלנו העצמה הנשית אוקיי העצמה הנשית איפה הכוח שלך ואיך את יכולה להשתמש איתו? מה הילדים שלך רואים אצלך ואיך את מסדרת את הכוח הזה בחזרה? א זה ללמוד אלט פה ושם אבל אני חושבת שבטבע שלי אני לא היסטרית ואני מאוד חולת אופטימיות. את הילדים אומרים מאמי את חולת אופטימיות וזה ממש כאילו כבר זה כבר חריג יהיה בסדר יש מנהל שמנהל לנו את החיים יש מישהו ששומר עלינו שמסתכל עלינו שמסובב את החוט שלנו ומסתכל שלא יהיה שום דבר חריג מעבר למה שצריך להיות אז נכון שיש את הדמיונות יש את הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו בראש ואנחנו באמת מאמינים לסיפורים האלה ואז אנחנו נכנסים לווחת סטרס,

נכון?

והילדים שלי לא אוהבים שאני אומרת להם את זה, כאילו, מי ביקש ממך? מי ביקש ממך לספר לך כאלה סיפורים? מה לעשות? זה בא לנו אבל תלמדו, תלמדו החיים שלנו זמינים, האור נמצא, השפע פה, אנחנו בוא נהיה כלי ונשמור שהוא לא יהיה סדוק ונכיל את מה שאנחנו רואים ממקום טוב. וגם אם הוא לא טוב זה הבחי הבחירה שלנו אם הוא טוב או לא טוב כי מה הקדוש ברוך הוא אנחנו הילדים שלו אבל כשהתורה פתאום את הילדות שלך לא הולכות בוא נגיד בדרך המקובלת לא לכולם זה פשוט פתאום לראות את הילדה שלך לא שומרת שבת הולכת עם מכנס קצר אופיה היא זאת אומרת נראת קצת שונה הרבה שונה מבית הגידול שבו מה מרגיש איך מרגישים

בהתחלה זה זה קפה

כן כן, ממש הייתה עולה הביתה עם שרמול קצר בלי גרביים בכינו ממש והחלטנו בינינו לבין עצמנו שלא נגיד להגיד כי גם לא יגשנו אם זה נעים להגיד לה אסטי את לא צנועה אבל א כשאתי מגיעה באמת עם חציות מאוד מיני והסתובבו לי בבית בחורים כן אז אז אמרתי לה את זה חמוד ישתי א ואנחנו רואים בדיוק מה הלבשת היום מתחת

אז א סליחה סליחה כן היא הייתה מחליפה היא הייתה מחליפה תראי גם היום היא הולכת ה היא הגיעה עכשיו מתאילנד הגיעה עוד פעם עם השמלה הקצרה שלה וזה כאילו יאללה חלס תהיה לכי מה שהיא רוצהו

אז איך מגיעים לשלב הזה שאת אומרת הנה היום זה כבר שתי בנות שמסתובבות לך בבית את יודעת בלבוש

כן אין מכבדת

אה

אין מכבדת היא באה עם חצאית ארוכה היא באה עם מטפחת היא באה עם החוצה היא

הבנתי היא מאמנת.

היא מגיעה עם כיסוי ראש שלכם?

היא מגיעה עם כיסוי ראש הביתה?

כן. באוטו למטה היא שמה משפחה.

בלי שביקשתם. זה משהו שהגיע ממנה.

כן.

וואי זה מדהים.

כן. נכון. אין.

תרא הילדים שלנו באמת לא רוצים לצייר אותנו.

לא זה ללא ספק.

אף ילד לא רוצה לצייר את העום שלו. ילדים שיש להם אקשן עם ההורים הם אומרים ככה. אנחנו נראה להם ואז כשהם מראים להם לא יוצא מזה שום דבר טוב. כי כי אנחנו עם אגו. אנחנו עם אגון אנחנו אתה תראה לנו אנחנו נראה לך אתה לא תיכנס הביתה אנחנו נשבור לך את הפלאפון או אני לא יודעת מה כי אני לא שמה

כן

אבל הולקם הזה עושה לנו רק אהבה אינסופית ולא משנה זה כמו איך שאמרו לי על האצבעות שלך כל אצבע היא בגודל אחר זה שלך גם הידים שלך כל אחד בגוון אחר זה שלי ואם הקדוש ברוך הוא החליט, אני לא יודעת אם הוא החליט, אולי הוא לא החליט, אני צריכה לברר את זה אצלו. זה

שככה, ככה זה אני חברה שלו נורא ממש.

כן. אני ממש חברה טובה שלו.

ממש, נכון. אין כמו, אין כמו, אין כמו. תדעי לך

איך אפשר שלא.

אז נכון משהו צריך להידלק פה.

כן.

את צריכה להגיע לכך הרבה מקומות שאת אומרת זה שמיני, זה שלו, זה בחור, אי אפשר להתעלם,

נכון? וזה כזה כיף, כזה רגיע, זה כזה גם שיש לך מלא תקלות ומלא אכזבות לכן גם אני לא פוחדת משום דבר, אני כמוך ואני כל כך מזדה, אני לא פוחדת מכלום, כי

וואי, יש לי אותו ככה יד ביד כל הזמן.

זהו, זה הדדי, כאילו,

ממש

הדדי

לגמרי.

עכשיו, בזמן האחרון את התפרסמת מאוד. שוב אמרתי לך אני לא זכיתי עוד לראות את התוכנית אבל

אני אסתכל באמת עם שימי הבן שלך שהוא למעשה גם גם הוא התגרש נכון

הוא היה גרוש כן

הוא היה גרוש א

הוא היה אצלנו בחדר למטה יש לנו חדר יחידה למטה חדר

כן

חדר עם מיתה

ואז יום אחד הוא בא והוא אומר לך אני רוצה להשתתף בתוכנית שהיא תוכנית טלוויזיה בערוץ 13 ואני רוצה זאת אומרת זה מן הסתם גם סוחף גם את כל המשפחה כי הוא בא אליי מאוד מאוד בשקט

כן כן.

הוא שאל אותי בשקט, "מי, אני רוצה שתהיי איתי דקה, תחשבי על זה, אל תגידי לי תשובה עכשיו." הוא אמר לי, "אל תגידי לי תשובה עכשיו."

והוא היה מאוד פייר. אני כבר הכרתי דבור מהעונה הקודמת, מאוד אהבתי אותה משום מה? כי הייתה ממש נקייה. א ואז אמרתי לו למחרת שאמי, תקשיב, אני יודעת שאתה צריך להתחתן. אי אפשר בחור בן 25 סתובב בלי הגנה של אישה. כמה שנים הוא היה גרוש? שנתיים והיה לה נורא קשה

היה לה נורא קשה

בעלך גם זורם איתך באותה מידה זאת אומרת גם הוא כן הוא זורם אבל הוא יותר שמרני כמובן הוא לא כזה רצה שיראו אותו לא כזה רצה לא כזה רצה להיות בפרונט למרות שבסרטונים שגם אניה מעלה וגם אסטי מעלהתם כוכבות רשת אז רואים אותכם זאת רואים את הבית

כן זה לא טלוויזיה זה פעם ראשונה שבעצם הכנסתם מצלמות של טלוויזיה הביתה

לא זה לא פעם ראשונה את יודעת מתי היו אצלנו טלוויזיה עוד

בקורונה אסתי עשתה סרטונים לכאן 11

ואז באו אלינו הרבה

וצילמו והסריטו אותנו איך אנחנו מתנהלים בקורונה איך אנחנו מתפללים עם כל השחונה איך אנחנו א

איך הרגשתם עם זה איך הרגשתם עם זה

הרגשנו שלי איחוס חד משמעי שלי איחוס לא אנחנו הרי לא רואים טלוויזיה אנחנו לא רואים זה לא בשבילנו

כן כן

אנחנו מה וגם מה שאנשים אומרים אין לי מושג

אסתי יכול להגיד לי מאמי היה לי איזה 13,000 ציות יפה

זה ש לרזולוציה הזאת כבר לא נכנסת את אומרת אני לא יודעת מה מה קורה אחר כך

לא אני חושבת שעם ישראל צריך את האנשים המתוקים האלה שאומרים להם חלס עם השטויות שלכם בואו השם רוצה אותכם שמחים רוצה אתכם אוהבים רוצה אותכם מחובקים א היינו בשבת א ענקית עכשיו בנצרתית מטעם א קרבתנו שזה משהו שהוא מהמרצים גם משהו שמחבר בין ילדים להורים ו שלום בית ו שבת אמא'ה יש כאלה שאומרים אני לא יכול לחסוף את הילדים הקטנים שלי לילדים זאת אומרת אני אני באותה דעה שלך הילדים הדלת תמיד פסוחה זה לא אבל אני לא יכול לחסוף כי יש לי עוד ילד בן חמש ושבע ות9 ו-11 ו-15 כמו שמה שרואים דברים פתאום אחרים בתוך הבית שלנו ויש כאילו לגיטימציה לזה זה נכון איך את מרגישה מה מה אפשר לעשות עם זה

טוב לי קודם כל היה מזל שיש לי חדר למטה וילדה שלי עם קורה לטכנולוגיה שלה הייתה למטה אנחנו לא מחפשים לעבוד על אף אחד אנחנו לא מנסים להחביא את זה אנחנו מסבירים להם מאוד מאוד יפה תקשיבו הילדה שלנו היא סבלה עברה כל מיני דברים הסתובבה בכל מיני מקומות זה השפיע עליה זה השפיע עליה איךסי אמרה לי כמית אני רוצה להיות נערת א א בעזר מציון רכשי לב תומכת

כן

היא רצה להיות תומכת בילדים חולי סרטל היא עשתה את זה אגב

ואני אומרת לעצמי אין מסתובבות עם א עם חקי ובלי גר עם נעליים כפקפים אצבע ושיער כאילו זה לא זה לא אנחנו היא זה מה שהיא רוצה זה עושה לה טוב הילדות האלה הן מתוקות, לפעמים הם מתפללות יותר בכוונה ממני. אני לא הולכת לפסול אותם בחיים לא מדהימות איך הם יושבות עם ילדים חולים. אז שאני מסבירה לילד זה קרה. זה הולך היא הולכת לבדוק עולם אחר. זה בסדר. זה יש לה יש לה יש לה אלוקים יש לה. היא עושה ברכה, היא נותנת ידיים, היא יכולה להגיד טילים כשהיא יש לה את זה. היא נראית שונה. אנחנו צריכים לתת לה כוח. אדר ואמרתי לילדים בואו אנחנו נהיה יותר חזקים כדי שיהיה להרצון לחזור אלינו

לא נריב

לא נתחך כי ילד אוהב להיות בהתנגדות

כן

ילד אוהב להיות בהתנגדות את תגידי לו לך לאמבטיה להביש פיג'מס לא רוצה כאילו

זה כי רק כי אמרת לך אחרי יכול להיות שהיה הולך דקה לפני כן

וואו

אז אז תראי הילדים באמת שאלו הרבה שאלות א זה היה להם קשה, זה גם היה לנו קשה, אנחנו גם ביקשנו מאסטי שתשתדל, שהאוירה תהיה טובה ושלא יהיה לנו בעיה. אסטי הייתה מאוד מאוד עוצמתית. כשהייתה אצלנו בבית, היא נתנה מעצמה שפשוט אני שמעתי את זה מאנשים, הם אומרים אי אפשר לאהוב את אסטי, אי אפשר לאהוב אותה. היא כזה מהממת. גם גם אני וגם כל אחד ונפרד, כל הילדים שלי אני לא אחסוף את השמות שלהם כי הם עוד לא היו בפרסומות אבל א באמת בלי בלי תחרות היא הייתה מנהלת לנו שבתות בלילה א א כולם אומרים תודה כל אחד אומר תודה מה היה לו השבוע על מה הוא רוצה להכיר תודה זה דברים שאני לא עלה בדעתי וגם לא הילדים האחרים שלי אסטי הביאה את זה אסתי שעברה שיבה מדורי גיהנום היא יודעת מה זה להגיד תודה

זה פשוט מדהים היא גם בגיל מסוים שהיא נהיה לה יותר עצמאות והיא והיא קנתה רכב אז הייתה המון מפנקת אותנו ולוקחת אותנו בשנים המאוחרות יותר היא גם לקחה אותי לטיולים מחוץ לארץ

אה פתאום

אני אראה לך תמונות שלה אני אראה לך תמונות שלה אין זה כיף לא נורמלי

עכשיו פינוק של אסטי זה עד הסוף כי כי היא גם דואגת לזה שיהיה לך א מזוודה חדשה וגם שיהיה לך נעליים טובות וגם שיהיה לך ספר לדרך ספר העצמה זה הכל מושלם פשוט מושלם כאילו אה את לא רואה ילדים שהם עושים דברים אחרים נגד ההלכה או דברים האלה אז אתה אומר צורך להתערב להם זה שלהם אני אני את שלי כבר עשיתי אני את הילדה שלי חינכתי להתלבש צנוע לברך ברכות חץ נגיד בבוקר מודה אני אני שלי עשיתי עם בחרה במשהו אחר בהצלחה אין מה לעשות עם זה את יכולה להתפלל אנחנו מתפללים כל המשפחה 10 בציפורה שתחזור בתשובה שיהיה לה רצון לחזור בתשובה שלמה אני אומרת את תפילת השלה הקדוש אני אומרת המון את תפילת השלה הקדוש יש איזה קטע כזה

שאמא אומרת לעצ אוי למה הילד הזה זה התגרש אולי כי הוא ראה משהו בבית. למה אחר כך עוד ילדה שלי התגרשה? אולי ראתה למה הילד הזה חזר בתשובה, חזר בשאלה, חזר כאילו אנחנו לוקחים אישי מאוד את המסעות שהילדים שלנו עוברים. כי באיזשהו מקום אנחנו אומרים הילד ראה דברים בבית שלנו ועשה איזשהי עברה דורית ואת אומרת לא, זה לא תלוי בנו. זאת אומרת

יפה קל לתת את זה.

לא, אני תמיד חשבתי ככה, אבל אמרתי איך עוד דומות איך איך אנחנו עוד לא חברות? איזה קטע זה אומר כן לא אני מאוד מסכ אני חושבת שכל ילד עובר את המסע שלו וזה לא דווקא יש לנו קטע כזה כאילו להשים את עצמנו בזה וזה לא זה לא

זה לא מקדם

לא גם בסוף אנחנו הבאנו נשמות לעולם והם כבר עומדות בזכות עצמם אנחנו רק יכולים להשפיע עליהם שפע של טוב שפע של אור כמה שאנחנו רק יכולים

לנתב להם להזיז את האבנים להזיז את הקוצים

כן תלכו בדרך שלכם תעשו רק טוב ואל תעשו לנו חילול חילול השם זה הכל חילול השם מזה אני הכי מפחדת כאילו אני אומרת כן חילול השם זה כזה משהו רעיל שאנחנו שנים אחר כך את המחיר ואנחנו לא חושבים

מה זה בשבילך נגיד ילד שיעשה חילול השם כאילו מה איפה הנקודת קצה שלך שאת אומרת רק שזה לא יקרה

לא יודעת אם אם היו רואים נגיד שמי שלי מיישן בשבת

אז היה מתכוון לי הלב או אה נגיד פעם אחת ראיתי שאניה מצלמת ארוחה בשבת כאילו חינה ארוחת שבת

למה ראיתי את זה לזל למה ראיתי את זה

קצת לראות אותם מחללים בשבת אבל במול מצלמה זאת אומרת זה כבר לאכ

אז אוקיי אוקיי בוא נישאר בסיפור הזה מה את עושה ישאלו אמות יושבות עכשיו צריכות אז מה ציפי עושה כשהיא רואה דבר כזה

אני לא מדברת על זה עם אף אחת לא אני אני בולעת את זה אני אומרת את הש

לא באה ומבקשת ממנה אולי אם את יכולה לא לצלם בשבת לא להעלות תכנים בשבת את בוחרת שלא זאת אומרת

לא

אני כבר לא יכולה להיות עליה אני לא אני לא הבוסית שלה אני אמא שלה אני מחובתי לתת לה חום ואהבה זה התפקיד שלי לחנך אותה כבר זהו היא עושה באמת דברים שעושה לנו קצת כואב אבל א אנחנו מתפללים שהיא היא בעצמה תתפוס את עצמה אפילו אם היא תדע באיזשהו שלב שזה כאב לנו לדעתי היא היא לא תסריב בשבת אוקיי הנה אחרי הרעיון ון הזה היא תדע אבל זה סוג של נעיביות אבל עדיף עדיף כי אם את רוצה להמשיך לאהוב את הילד שלך אסור לך להתקע בכל הפגמים שלו

כן

הילדים שלנו מדהימים

יש בך משהו נעיבי נכון

זה זה מה ששומר עליי

משהו ילדותי כזה ילדי ילדותי ילדי

נכון זה מה ששומר עליי להיות עדיין קטנה

ולא לא מנהלת דברים ולא מנהלת תוכניות ולא מקדמת מכירות לא תנו לי להיות איפה שאני אל תבואו להשים אותי אני לא יודעת הרבה דברים אני תמימה יהיה בסדר נעבור את זה נעבור כל פעם שעולה איזה משהו

לא זה מדהים כי בעולם כזה שמאוד מנסה יודעת כאילו כל אחת כל אינסטלטור נהיה א את יודעת א משוו זאת אומרת באמת לא שיש לי משהו חלילה נגיד יודעת כל בן אדם פשוט קצת רגיל נהיה קצת איזה

אחד שמבין וגם כבר אנחנו עוטפים המון דברים בכותרות נורא נורא בומבס סטיות כזה ואת אומרת לא אדם פשוט

כן אדם פשוט אדם פשוט והפשטות הזאתי זאתי שנותנת לך בעצם את השלווה בחיים את לא מנסה להרשים את לא מנסה להוכיח את שומעת הרבה פעמים ויכוחיים את אומרת אני בשום צד אני בשום צדע עזבו אותי לא רוצה תסתדרו כאילו זה זה שלכם ככה נשארים בחיים ככה את יכולה להמשיך עם דברים ולעשות אותם טוב ולשווק בעצם רק את ה בואו בואו העולם יפה בואו תשרפו אין לי משהו אחר עוד להציע זה נכון שכשרואים אותנו עם הילדים זה בעצם הדוגמה אישית

כן

ואני מקווה בעזרת השם באמת הרבה אנשים שעדיין בתוך הבור הזה של הוא אמר לי הוא עשה לי איך הוא לא מתבייש איך איך מצאתי את הפלאפון שלו מתחת הקר ריד ומה הוא עושה שמה בחדר כל השבת ו תקחו אוויר תקחו אוויר זהו זה הילד שלך וככה השם רצה שתקבלי אותו זאת אני שמעתי פעם את הרב שניבל כשהוא אומר לקדוש ברוך הוא יש מלא ילדים יש את האלה שעושים שטויות ויש את אלה שמרבים שלום בעלום ויש את אלה שמנעפים ויש את אלה שבאמת הכל גם לי יש ילד כזה אני במועדון איתו ביחד הוא בוכה לילדים שלו אני גם בוכה לילדים שלי אנחנו באותו מועדון מה יותר שאת נמצאת ביחד איתו בכאב שלו

יואו

אז אני לא יכולה כאילו לקחת לי את זה אני לא יכולה ואנחנו עם הילדים שלנו ככל שאנחנו נסתכל עליהם עם זכוכית מגדלת כי הרי לאן שהולך הפוקוס לשם הולכים האנרגיות

נכון

אז את לא תציא משמה מותשת תצי משמה חזקה ורק ירצו אותך ורק ירצו לבוא לבית שלך ורק יצאו לדבר איתך ורק יצאו לאכול את האוכל שלך איך לא הבאת לי משהו לאכול לא הבאת לי כלום וואי ציפי סגל איך היה לך לדבר ולהתראיין פה

ממש א וואו פתאום את את שומעת את עצמך

כן כן, נכון. וואי, נכון.

כן, נראה לי הולך להתיישר לי אגב.

וואי,

לא, תדעי שאת שווה.

לא, אני יודעת.

לא, תדעי. אני

כן לא אז אז אני יודעת על עצמי ואת יודעת על עצמך גם. את שווה נכון.