"יצאנו בלי כלום. הכל נשאר שם": חני מוסקוביץ על החיים בעקבות השליחות

ופתאום להבין שהקדוש ברוך הוא בעצם אומר לי חני שליחות השליחות נמצאת בתוכך היא הולכת איתך לכל מקום חני יקרה היי מורן איזה כיף שאנחנו ביחד מה נשמע שדרו לנו פגישה מפגש משותף ממש ממש ממש כיף באמת החננו את זה כבר הרבה זמן והנה זה קרם אור וגידים כן ברוך השם צריך לקרות קורה ממש אז תספרי לי נכון את היית שליחה באוקראינה שמונה שנים ברוך השם מבחינתכם הצעתנו לשליחות וזהו עד שמשיח יגיעה אנחנו נמצאים שם מה זאת אומרת יוצאים פועלים פועלים פועלים מחכים שזה יקרה וכן ממש התמקמנו א היה ברור לנו שאנחנו פה עד שאנחנו נגלים אבל הקדוש ברוך הוא יש תוכניות אחרות לגמרי הה איזשהו שינוי במערכת וגם שהגעתם לכאן אתם באיזשהו

מקום הייתם קצת בסטנד ביי טוב מתי הדברים הסתדרו וכל הזמן חשבתי אם לחזור לא לחזור מתי לחזור כן יכו שאמרנו זה כמו זה כמו הגונה את לא יכולה להתאבל וואי איזה תחושה כי העיר קיימת האנשים שים קיימים הם מפוזרים הסיטואציה השתנתה לחלוטין לחלוטין לחלוטין אבל מצד שני רגע אולי זה יסתיים עוד חודש אולי זה יסתיים עוד חודשיים אולי עוד חצי שנה אולי עוד שנה י החוסר וודאות הזאת היא מטורפת כן אז את כאילו באוויר את כאילו באוויר אין לך את מה שהיה ואת את לא יודעת מה יהיה מה זה אומר קהילה של כמה אנשים עבדתם איתם והייתם איתם כל הזמ ת בכלל חרקוב זאת עיר מאוד גדולה זאת עיר עם כמעט ש מליון תוש וואו כן כן זה לא מכירים כל

כך אבל כן זאת העיר השנייה אחרי כיב באוקראינה ויהודים בוא נגיד לפ לפני המלחמה היו בערך 10,000 יהודים נגיד 2000 3000 שהם ככה יש להם איזשהו מגש של פעם בשנה עם הקהילה עוד אל שהם ממש בקשר יומיומי זאת אומרת יש את 300 ילדים במוסדות חינוך א וואו המבוגרים שבאים לשיעורים התפילות חגים שבתות כן זה כל זה אתם הגנתם לא אנחנו הגענו אחרי א 20 ומשהו שנה שכבר נמצאת שם המשפחה של בעלי בעלי הגיע לשם בגיל חצי שנה הם היו ממש אחת משלוש משפחות הראשונות שזה סיפור בכלל מטורף בפני עצמו סיפור בפני עצמו כן הוא היה הילד הראשון שהלך ברחובות ברית המועצות לשעבר עם כיפה עם פיות עם ציצית וואי לא לא במחתרת הבר מצווה שלו הייתה

הראשונה שנחגג ככה ממש בפר ואדר הזמינו אנשים אנשים באו לראות מה זאת בר מצווה וואי מה את אומרת מדברים כי מה כי כמה זמן זה היה אחרי ש הם הגיע כן הם הגיעו ב-190 שזה הקומוניזם כבר נפל אבל לא באופן רשמי אז היה אפשר להגיע אבל זה היה ממש מבצע סודי כן אז הם הגיעו ואף אחד לא לא דיברו על זה שיצאו שליחים לברית המועצות רק אחרי שנה כעבור שנה אני חושבת באוגוסט 1991 ממש באופן רשמי הדבר הזה חומת הברזל נשברה מה שנקרא א וואי וכן והם הקימו שם ממש אימפריה מדהימה אנחנו הגענו אחרי 20 שנה ובעצם מיד לעבוד עם האנשים הצעירים בגיל שלנו במוסדות חינוך א משפחות משפחות יהודיות עם ילדים בגילאים שלה גטנו את הילדים ביחד ממש

תחשבי משפחה מגיעה אלייך לשבתות כן אז הכל היה מאוד טבעי כי אנחנו הילדים שלנו באותה כיתה או באותה קבוצה בגן מ מיוחד מאוד מיוחד ממש וואו מסירות נפש אמיתית ומה קורה שהגעתם לפה לארץ בעצם אחרי כל מה שקורה ואתם הייתם באונ עוף רגע חוזרים לא חוזרים המקום הזה שהתחושה כמו שתייר התחושה של אגונה שזה תחושה מאוד בלתי נעימה בעליל מה שנקרא כן מה מה קורה איתכם איך התחלתם להתבשל במקום הזה ש אוקיי כנראה אנחנו נצטרך להמשיך פה זה היה תהליך קודם כל הגענו היינו צריכים יומיים שנייה להשלים שעות שינה היינו שלושה ימים בדרכים 50 שעות סיפור סיפור בפני עצמו מה שנקרא ווא א ו שעם כמה ילדים ארבעה ילדים אני הייתי ברעיון של

החמישי כן עוד סיפור בפני עצמו זה ממש ככה רצף של כן סיפורים בכלל והגענו לארץ ולא ידענו לכמה זמן אז לאג בא לקריית מלאכי שאני בעצם מגיע משם אז זה היה ככה טבע משפח שלי גר שם אמא שלי שתי החיות שלי נשויות גרות בקהילת מלאכי בקהילת חבד אז הגענו לשם ואז אמרנו טוב בוא נכניס את הילדים למוסדות כי אנחנו מן הסתם לא נעזוב תוך שבועיים בכל זאת מפגיזים בניינים בחרקוב א שזאת הסיבה שעזבנו בסוף הרי בהתחלה נשארנו עם הקהילה המלחמה פרצה ואנחנו שם איתם ביחד עד שזה באמת הגיע למצב של פיקוח נפש ושמנו את הילדים לבית ספר מוסדות חינוך קיבלו אותם בהמון אהבה א גן למעון לבית ספר ועובר שבוע ואנחנו פתאום קולטים שאנחנו לבד בבית

ומי אנחנו בכלל איפה כל ה השליחות שהייתה לנו קודם וכל העשייה כן היינו קמים בבוקר ולא ת לא מספיקים לנשום כי יש את זה ויש את זה וצריך לדאוג לזה וצריך לדאוג את זה ואת יודעת הרבי אומר גשמי ורוחני א אז זה המון המון המון דברים והכל מאוד ברור לך הסדר יום ואנשים שאת עובדת איתם את יש לך כבר תחושת שייכות למקום ולאנשים ופתאום וקום ממש ממש וקום אני זוכרת שבדרך לארץ אנחנו בעצם נסענו ברכב עברנו את מולדובה את רומניה ושם הגענו לשדה תעופה בינלאומי א עם טיסת חילוץ וכשהגענו לפקיד ב צ'קין אז הוא שואל אותנו רואה משפחה עם ארבעה ילדים והוא אומר לנו כמה מזוודות אתם שולחים ואני פתאום קולטת שהתשובה היא אפס ווא כי יצאנו

בלי כלום כן הכל נשאר שם הכל נשאר שם ואני לא יודעת מה יהיה עם הדברים ואני אומרת לו אפס מזוודות ואני פתאום קולטת שזה רק אנחנו אנחנו בומה שעלינו ואחרי כמה ימים שגם אני קולטת שאנחנו לא הולכים לחזור כל כך מהר ושהה פתאום מפוזרת נכון אני בקשר עם אנשים אבל זה לא אותו דבר בכלל ומה יהיה ואף אחד לא יודע מה יהיה וכמה זמן הדבר הזה יקח ואני פתאום התחברתי למקום הזה של את יודעת את החלק האלוקי שבך שאת פתאום אומרת מי אני מי אני בלי הרכוש שלי הבגדים שלי הסדר יום שלי החברה שלי האנשים מהקהילה שהיו ממש חלק מהחיים שלי מי אני בלי בלי כל זה בלי הבית איך מתחילים מחדש זה ממש לגלות בעצמך את הנקודה הפנימית הזאת ש להבין

מי אני ואייך אני ממשיכה עם זה הלאה להבין שאני זה לא כל המסביב זה לא כל המעטפת זה לא כל החיצוני למרות שזה לא היה דברים את יודעת ש היו לי חיים מאוד מלאים משמעות והכל אבל באמת להתחבר למקום הזה של הקדוש ברוך הוא מוביל אותי המון המון אמונה בהשגחה פרטית פתאום להבין מה זאת השגחה פרטיית את יודעת הבעל שם טוב אומר שכל הל שנושר מהעץ יש לו את המסלול המדויק שלו בדיוק ב איפה הוא ינחת בדיוק איפה הוא יעבור ואת אומרת ומה איתי אני סתם סתם נחתתי פה סתם פה בטעות מה אני מחכה מחכה לשמוע מה יהיה אבל מה מה עם הכאן ועכשיו הקדוש ברוך הוא שם אותי כאן ועכשיו יש לי איזשהו תפקיד וזה בעצם להבין קודם כל שהסיטואציה השתנתה לא

לחשוב על מה היה ומה היה ומה היה כי זה מאוד האוטומט שלנו מאוד לוקח אותנו לשם מה אולי איבדתי איפה כל המה שהיה והתחושות שהיו לי והסדר יום שהיה לי והפעולות שהייתי עושה והיו חלק ממני ומילאו אותי בסיפוק ופתאום להבין שהקדוש ברוך הוא בעצם אומר לי חני שליחות ה שליחות נמצאת בתוכך היא הולכת איתך לכל מקום נכון היית שליחה בחרקוב כך וכך שנים זה לא הולך לשום מקום זה חלק ממך אבל עכשיו את פה עכשיו את פה וזה אומר שיש לך פה תפקיד זה אומר שכאן יש לך תפקיד בעצם לפקוח את העיניים ולהבין איפה צריכים אותי כאן עכשיו לא מה היה לא מה יהיה כאן עכשיו ולהתחיל לחפש את השליחות ובעלי גם היה מאוד מאוד בעניין הוא אמר אנחנו

עכשיו א חופשים משקפיים של שליחות ומבינים איפה צריכים אותנו וככה באמת לפקוח את העיניים ולמצוא את ההזדמנויות של מה יש לנו עכשיו לתת במקום הזה אחרי החוויה שעברנו ו באמת בהתחלה התחלתי לעשות ארוחות לשפרה ופועה בקרית מלאכי וזה מילא אותי בהמון המון סיפוק אז אמרתי אוקיי זה זה זה א זאת השליחות ויש אותה בכל מקום ואנחנו זורמים אם מה שהקדוש ברוך הוא מזמן אלינו רק בוא נסביר שהרוחות לשפרה ופועה זה ארוחות ליולדות ליולדות כן כן ליולדות אני כבר כל כך א שגור ו פנו אלינו פתאום זה גם היה קצת סיפור היינו באיזה זום שביקשו ממנו לספר א בשביל חברה ממה שרצו לתרום למשפחות בארץ שהגיעו מאוקראינה ואז פנה אלינו אה מנהל בית

חבד בארץ א ששאל אותנו אם אנחנו יכולים לבוא ולדבר בערב נשים לכבוד ראש חודש ניסן נחתנו בארץ ברוש חודש דרב זה היה ממש ככה שלושה שבועות אחרי ואז אמרנו לעצמנו מה מה הקשר כאילו ממתי אנחנו מדברים ממתי אנחנו מרצים אז הוא אומר לנו מה מה אכפת לכם אז בהתחלה אמרנו מה פתאום ומה הקשר ואז אמרנו רגע אנחנו אמרנו שאנחנו חובשים משקפיים של שליחות ונותנים לקדוש ברוך הוא להוביל אותנו אז אמרנו לו אוקיי אנחנו מוכנים והגענו לבית חבד הזה ודיברנו והיה מדהים וואו מדהים חר כך אמרנו לעצמנו כאילו בחיים לא היינו חושבים על זה לבד פשוט נתנו באמת לקדוש ברוך הוא להוביל אותנו ומפה לשם אני יכולה להגיד לך שעד היום כבר דיברנו בערך

ב כבר כמעט 190 ומשהו מקומות ברחבי הארץ ואו מ שזה מטורף כי אני זה משהו שלא את יודעת לפעמים אנשים אומרים תקשיבו את החלומות שלכם לפעמים אני אומרת בוא ניתן לקדוש ברוך הוא בכלל לצייר לנו את הדרך לא להגביל אותו כי זה לא משהו שחלמתי עליו ובפועל אני כל כך נהנית מזה כי זה מלא במשמעות מלא מלא מלא במשמעות וכשאת באמת גם זורמת עם הקדוש ברוך הוא ונותנת ו להוביל אותך אז את רואה איך שעניינים מתגלגלים כי בסופו של דבר הגעתי להרצאות ודיברנו על שליחות המון המון ממונת שליחות כל מקום בהתאמה אליו כי לא דומה בית חבד בסביון א שזה אגב הבית חבד הראשון שדיברנו בו ל לאול פנה ביד בנימין כן אז זה ממש א זה כאילו לדבר משהו

אחר לגמרי אבל הכל בסוף הולך לאותו מקום של שליחות ואיפה אני ואת וכל אחת מאיתנו יכולה לגלות את השליחות שלה ביום יום ואני לא סתם אומרת לגלות כי שליחות זה לא משהו שצריך להמציא א שליחות זה בעצם באמת להתחבר למקום הכי הכי הכי נקי שכבר נמצא בתוכי ולגלות אותו זה בעצם להכניס משמעות להוויה שלי שכבר קיימת את יודעת לפעמים מדברים על באמת יום אחד אני אעשה ככה ויום אחד אני אקים ארגון ואני אפתח עמותה ואני אצא לשליחות לאפריקה ולאסימילאק מסירות נפש אבל לפעמים דווקא לא ל פמ אלא דווקא במקום שבו אני כבר נמצאת הרי אף אחת מאיתנו לא נמצאת סתם איפה שהיא נמצאת כן אנחנו לא בסטנד בי אנחנו לא מחכים שיקרה משהו כן ההיא

יושבת באופקים והיי בירושלים והיא באיזשהו מושב שאני כנראה לא יודעת את השם שלו ושם ישה שליחות מה שעברנו עם הסיפור של אוקראינה ובסופו של דבר באמת אנחנו לא חזרנו לא יכולנו לחזור ונשארנו בארץ ועכשיו התחלנו גם שליחות חדשה זה זה חתיכת תהליך תהליך נפשי שעברנו ואני אומרת כאילו בלי החסידות אין מצב שהייתי שורדת את זה את יודעת באופן כזה של באמת לצמוח מזה באמת לצמוח מזה ולהיות מוכנה להשלים עם זה שהקדוש ברוך הוא איתי הוא איתי תני לו תני לו לקחת אותך תני לו לתת לך יד לשחר לשחרר שליטה שזה אחד הדברים שהכי קשה לנו לעשות ממש ממש מקום הזה של לשחרר להכניס את הקדוש ברוך הוא ואז וואו קורה לנו דברים כאלה מדהימים ש

ישבנו אפילו אני כל הזמן אומרת גם זה אנחנו מכניסים את עצמנו לחרדות כ אנחנו חושבים שהכל בידיים שלנו כי הכל לא בידיים שלנו לא משניה כמה נחשוב ככה עכשיו במיוחד עם המצב הביטחוני את יודעת כל הזמן מה יהיה ומה יהיה ומה יהיה יהיה יהיה טוב נכן תהיי מונחת ברגע באמת לחשוב מה אני יכולה לעשות עכשיו איך הגעתי לפודקאסט א איפה באמת תפס אותך השביל הסירי את יודעת אנחנו בתקופה מטורפת עכשיו וואו ואני בטוחה גם אותך זה תפס באיזשהו מקום דווקא לא בארץ בעולם נם נכון נכון בואי תספרי לנו מה מה היה איתח אני אנסה לתת טיפה רקע כי זה באמת קצת קשה להבין את הסיטואציה יש א מחנה ממש מחנה על ה על שפת האגם בהונגריה ששייך לממשלה

ההונגרית והיא נתנה אותו לקהילה היהודית כשהתחילה המלחמה באוקראינה בשביל לתת לפליטים יהודים מאוקראינה מקום להגיע אליו הגיעו לשם פליטים מאוקראינה ואחרי שראו ש באמת המלחמה לא קרובה להסתיים אז אנשים כבר הגישו מיצוי כי בסוף זה לחיות בשום מקום וא אז ה המשיכו ועברו לערים לגרמניה לכל מיני ערים לאוסטריה להונגריה כל האירופה ומדינות באירופה והמחנה הזה בעצם בעיקר מארח אותם בחגים אז אנחנו נסענו לשם בפסח שנה שעברה כדי להיות עם חבר'ה מהקהילה שלנו מחר קו ובכלל מאוד קהילות באוקראינה שהגיעו מכל אירופה לחגוג פסח ביחד והגענו לשם גם לחגים כל החגים כל חודש שלם לכל החגים מערב ראש השנה היה לנו כרטיס לבוקר אחרי שמחת

תורה בוקר אחרי כן זה בעצם יומיים יומיים חג אז א ואנחנו קמים בבוקר בשמיני העצרת בעצם זה בחוץ לארץ ופתאום רצה לכיוון שלנו ילדה חמודה ו אומרת לנו שיש זקות בארץ הם שמו ככה מהעובדים של המטבח עכשו אנחנו אומרים לעצמנו טוב את יודעת אני גם מכירת מלאכי בסוף אה כן חוויתי הזכות אז טוב עוד איזה מבצע עוד איזה סבב בוא נקווה שיסתיים מהר א ואז התחילה כבר הסעודה בסוכה אחרי התפילה ופתאם מגיעים העובדים של המטבח והם אומרים לנו כבשו את סדרות עכשיו צחקנו אמרנו הם לא הם לא תרגמו את זה נכון מה זאת אומרת כבשו סדרות אמרנו להם זה לא זה עובדים אוקראינים אמרנו להם זה לא אוקראינה לא כובשים אף אחד לא כובש שום מקום א הם אמרו

לנו כבשו את דרות נסו להסביר לנו שהיה איזה פסטיבל ו-300 איש ו-400 איש ואנחנו אומרים להם לא לא לא לא לא משהו פה ואז לאט לאט את מבינה ש יש דברים בגו א חילקנו את התהילים ככה תוך כדי הסעודה כבר א והקפות את פתאום אומרת לעצמך רגע אם מה שהם מספרים זה נכון אז אין הקפות בארץ לפחות בדרום יש שטח מטורף שלא מתקיימות בו הקפות אז אמרנו צריך לעשות הקפות בכלל הכוח וזה היה לא פשוט כי אני אומרת לעצמי מה עם המשפחה שלי כולם בקריאת מלאכי שזה ממש לא רחוק באמת מהאזור ו באמת לחגוג את שמחת התורה כמו שצריך תוך כדי להגיד תהילים ובאמת חיכינו לצאת החג שזה היה רק יום ראשון בערב כדי וואו זה הרבה זמן כן להבין מה קורה כי הבינו

שהכל שהגזימו ואז גילנו שבעצם ההפך הוא הנכון כן א ושיין לנו כרטיסים זור לארץ ויום למחרת בעצם כל האנשים מאירופה חוזרים לבתים שלהם כי ה שגרה וום אין להם קשר למצב בארץ בעצם מבחינה טכנית ואנחנו מקבלים טלפון מהשליח שאחרי למתחם הוא אומר לנו תקשיבו יש הרבה משפחות מהארץ שרוצות להגיע מסדרות בעיקר מסדרות מחפשות מקום באירופה להגיע אליו שאפשר להיות בו שיש בו אוכל מהדרין שיש בו מקום לישון אבל לא מלון לא מקום שאת את יודעת צריכה לשים כרטיס ששח ואת לא יודעת מקום שאפשר להיות בו בינתיים ומשפחות שנתקעו תחשבי כמה משפחות נסו לחגים לאוסטריה הונגריה ויום למחורת אין להם כרטיס כמה אפשר כבר אתה יודעת עבר כבר יום יומיים

כמה אפשר כבר לשלם למלון וחיפשו מקום להגיע אליו ואז היינו צריכים לתת תשובה אם אנחנו נשארים ומה שנקרא לוקחים פיקוד על האירוע או שאנחנו אומרים לא בסופו של דבר אלל אמרו שעוד יום יומיים יהיו כרטיסים או שאנחנו חוזרים לארץ ו אה וגם אז בסיטואציה הזאת אמרנו לעצמנו אוקיי אנחנו אמרנו שאנחנו עם משקפיים של שליחות אם אנחנו כאן ומבקשים מאיתנו כזה דבר גם היו צריכים בעצם מישהו שגם מצד אחד מדבר עברית כי פתאום כל האורכים ישראלים מצד שני יכול לדבר רוסית עם הצוות כל הצוות זה פליטים מאוקראינה לא יהודים א ואת אומרת אוקיי אני כנראה הבן אדם הנכון במקום הנכון בזמן הנכון ואני צריכה לתת אוקיי למשהו שאין לי מושג מה הוא

אין לי מושג מי יבוא אין לי מושג מה יהיה כמה זמן זה יימשך וואו כי אנחנו בעצם אמרנו שאנחנו לוקחים את זה על עצמנו אז אנחנו נשארים פה עד זה לא ידע כן עד להודעה החדשה א וזה היה בפועל היינו שם אחר כך שלושה חודשים זה היה פשוט הקמתם קהילה מגובשת קטנה כן כן והייתה שם ילדה מתוקה מסדרות שהבת מצווה שלה התבטלה היה לה כמה ימים אחרי שמחת ורה הייתה ממורה לחגוג בת מצווה א אז אמרנו ווואו חייבים להרים לאירוע אז היייתה שם אחת שהיא אורכת ו ודאו הגיע עם המצלמה שלה את יודעת אחת ככזאת שנוסעת לכל מקום עם המצלמה אז היא עשתה לה קליפ א ומישהו שהוא דיג'יי אז אמרנו לו לא נורא מחשב נייד תסתדר עם הציוד שיש ועוד אחת שהגיע

מבודפשט חמודה הבת של השליחים שם ועשתה לה סידור בלונים וכאילו תחושה של כולם למען כולם ואת יודעת מה היה מיוחד א שכל בן אדם ברגע שהוא קיבל תפקיד החי בסופו של דבר היה היה לאנשים משעמם כן כאילו כל אחד שם חי את החיים ופתאום הוא מגיע לאיזשהו מקום ש את יודעת זה נופש אבל כמה זמן אפשר להיות בנופש אז ביום הראשון אומרים ווא איזה כיף רגוע יש ברבורים באגם ואז עובר עוד יום ועוד שבוע פתאום חסר המשמעות הזאת ואז פתאום אנחנו תפסנו את האנשים אמרנו אוקיי אז אז היא אומרת לי לא אני לא מורה אמרתי לה בואי קחי שעה אחת תשי עם הילדים את רואה בתאום שהיא זורחת באמת הנקודה הזאת של כשאנחנו עוברים ווזה כל כך עוזר דווקא

במצבים של טרגדיה להגיד אני שמה את הדאגות בצד פשוט שמה בצד ואני לוקחת ל עצמי תפקיד להיות בשביל מישהו אחר וזה זה עצמו מציל אותנו ונותן לנו פתאום משמעות נכון משמעות ואת יודעת מה לא צריך להגיע לטרגדיות בשביל לחפש משמעות כן היום דווקא בתקופה של המון שפע וטוב לפעמים אנשים מרוב מרוב תחושת יש לי הכל פתאום מגיעים לאיזה ריק קיומי כזה איפה המשמעות שלי איפה זה זה מפחיד זה נורא נורה מפחיד ואני אומרת לכולנו יש משמעות צריך לגלות אותה וואוו תודה חני יקרה תודה מורן איזה דם מפגש כזה מרגש וחי באמת חי כן כן לוי שכן ש אתת יודעת שהדברים שיצאו מהלב ייכנסו ללב כי אני באמת זאת השליחות שלי השליחות שלי זה לגרום לכמה

שיותר בנות לחיות את השליחות שלהם ולגלות את השליחות שלהם דרך הכלים האלה של החסידות אז שנזכה בעזרת לקום כל בוקר ליום חדש של שליחות אמן בעזרת השם יתברך תודה חני יקרה