הרב מרדכי מלכא | הלכות ערב פסח שחל בשבת | מכירת חמץ | מה אוכלים בסעודות?

שלום וברכה לכל הציבור היקר. השנה חל ערב פסח בשבת וישנם כל מיני הלכות שחשוב לדעת איך להתנהל השנה בפסח לפני פסח בשבת סעודות שבת כל ההלכות שמסביב לערב פסח שחל בשבת יכול רק עוד 20 שנה פעם נוספת. אז בינתיים זה לשנה הזאת. דבר ראשון כידוע מנהג ישראל לעשות דרשת שבת הגדול. כמו שכותב מרן כמו שכתוב בשולחן ערוך סימן תל. ובכל מקרה המנהג הוא שכשאכל ערב פסח בשבת מקדימים את הדרשה לשבת הזאת שזה שבוע לפני פסח כך כותב המהריל כך כותבו הפוסקים כף החיים משנה ברורה כמובן בן איש חי כותב את זה בחזון עובדיה כיוון שעיקר הדרשה היא צריכה להתמקד בהלכות והנחיות והדרכות איך לשמור את הפסח, איך לקיים את המצוות של הפסח, ולכן

נצרכים לכך הכנה ומקדימים שבוע הקודם. כותב השולחן ערוך בסימן תמד כשחל ערב פסח בשבת אז צריך לדעת שההלכה היא מחייבת להקדים את בדיקת חמץ כל שנה בודקים את החמץ בליל יד ליל ערב פסח השנה ליל ערב פסח זה שבת לכן כן מקדימים יום אחד קודם שזה ביום חמישי בלילה עושים את בדיקת החמץ ואת הבדיקה הזאתי עושים עם כל המכלול ההלכות של בדיקת חמץ ביאורם של דברים נוהגים הרי לשים 10ה פתיטים כדי שבדיקה שלו ימצא את הפתיטים האלה ולעשות את הבדיקה בצאת הכוכבים האם ברכה כמו כל שנה ולעשות לא רק את הברכה אלא גם כן כמובן לאור הנר ולעשות אחר כך את הביטול כל שנה כשגומרים את הבדיקה עושים את הביטול רק בביטול של הערב תמיד עושים מה

שלא ראינו מה שאנחנו רואים אנחנו לא מבטלים עדיין במיוחד שאנחנו צריכים לעשות סעודות שבת. ולכן כותב השולחן ערוך, כאשר אדם הרי בגלל השבת ובגלל יום שישי שהוא עדיין צריך לאכול והוא משייר את הלחם שהוא משייר, צריך להשתדל מאוד להיזהר, לשמור אותו, שלא יהיה במגע יד ובהישג יד של הילדים, כדי שלא יקום איזה ילד יקח ויאכל ויפורר בכל הבית ועלו להתחייב בבדיקה מחדש. לכן צריך לשמר את זה במקום שהוא לא בהישג יד של הילדים בצורה מוצנעת. כותב השולחן ערוך עוד שמשיירים מזון שתי סעודות לשבת. ביאורו של דבר לליל שבת ולשחרית בבוקר משאירים לחם שיספיק לך לשתי הסעודות כמובן יום שישי בכלל כמו שאומר המשנה ברורה וא את ה מלבד זה

צריך לבאר את הכל לפני השבת ביום שישי אחרי שבבוקר אמנם אנחנו לא יכולים לבטל את החמץ עץ כמו כל שנה כי אנחנו הרי משאירים לנו לחם כמו שאמרנו לאכול ביום שישי ושבת אז לכן הביטול לא נעשה ביום שישי אלא הוא נדח ליום השבת ביום שבת בזמן שנאסר שמה עושים את הביטול לפני שנאסר ביום שישי רק מקיימים מצוות שריפת חמץ כמו כל שנה בכדי שלא ישכח המנהג הזה לכן ביום יום שישי בבוקר להשתדל החמץ שהוא בדק לעשות בו את השריפת חמץ לקיים בו את המצווה של שריפת חמץ ובלי לומר את הביטול כמו כל שנה אסור לאכול מצות בערב פסח ולכן אנחנו צריכים לשייר את המזון לשבת לחם למה אסור לאכול מצה בערב פסח. המקור של ההלכה הוא בירושלמי.

שהירושלמי אומר שזה כמו אדם שמתרס עם אישה. בזמנם האירוסים זה הכוונה מקדש את האישה. ובשלב נוסף עושים את החופה שזה הנישואים. בזמננו עושים הקידושים והחופה והנישואים ביחד מחוברים באותו מעמד. בתקופת הגמרא היו עושים קידושים קודם כל הרי מקודשת לילטבעת זו היא בינתיים אסורה עליו עד שיעשה את הנישואים שזה החופה עם שבע ברכות והיו עושים את החופה לפי הזמן שהם נזכקים להתכונן לכך היום עושים קידושין וירוסין הכל ביחד הירושלמי מדמה את הח את המצה לקלה מעורסת אתה מכין את המצה שהיא בעצם המצה הקלה שלנו לפסח שצריכים לקיים בה מצוות אכילת מצה בליל הסדר והיא מעורסת לנו וצריכים לעשות שבע ברכות אם תספרו את הברכות שעושים

מההתחלה עד שמגיעים לאכילת מצה יש בדיוק שבע ברכות כי זה כמו כלה שצריכים לעשות לה שבע ברכות רק לאחר מכן אוכלים את המצה. לפני כן אסור לאכול את המצה. כמו שאסור לחיות עם הארוסה עד שלא עושים נישואים. יש מחלוקת. אלא שנחלקו הפוסקים ממתי אסור לאכול את המצה. האיסור הזה ממתי הכל? מחלוקת. ישנם שלושה שיטות בדבר הזה. אני אגיד את שתי השיטות העיקריות. שיטה אחת שזהו מובא בגאונים וגם בעל המאור כותב כך וכך פוסק הרן והראש וגם רבנו ירוחם וחידושי הרטבה ועוד ראשונים שלך אור המתבאר כך כותב גם הכל בו והמאירי גם הביא את הדעה הזאת שהאיסור של אכילת מצה מתחיל מזמן שנאסר לנו לאכול חמץ. זאת אומרת יום שבת זה ערב פסח. מותר

לנו לאכול עד שעה עד סוף שעה רביעית זמנית כמובן נגיד בסביבות 10 היום זה זמנית משהו כזה צריך לבדוק בדיוק ואז עד אז מותר לך לאכול חמץ אז כל זמן שמותר לך לאכול חמץ מותר לך לאכול גם את המצה אחרי שנאסר חמץ אז מתחיל השלב של המצה אז היא נעסרת עד ליל פסח שמקיימים את המצווה. זה שיטת הראשונים האלה שהזכרתי. שיטה ראשונה. שיטה שנייה, חולקים שבעצם האיסור של אכילת מצה מתחיל מזמן חיוב ביאור חמץ, שזה ליל 14. ביום חמישי בערב נגיד אנחנו צריכים הרי מליל שבת שזה המקורי מה שהקדמנו את הבדיקה זה בגלל שטכנית אי אפשר לעשות את זה בשבת עם נר אבל הזמן שמתחיל החיוב של הבדיקה המקורי מליל שבת מצאת הכוכבים כמו כל שנה שאז

מתחיל החיוב לבאר את החמץ מאז אנחנו כבר נאסרים לאכול את המצה זאת אומרת, יש לנו שתי זמנים. או מזמן שנאסר אכילת חמץ הופך את המצה להפך כמו ארוסה כמו מקודשת ורק מאז נאסר ועד אז מותר לאכול את המצב הביעור חמץ שזה הבדיקה שמתחיל מצאת הכוכבים של א ליל 14 שאסור לאכול את המצה כך כותב הרמבן ככה הוא לומד בדעת הטריף וכי דבריו כמובן כמו הרמבן לכן הוא כותב שאסור מתחילת הלילה מצאת הכוכבים אומר הרמבן שחל חיוב ביאור אוטומטי המצה נאסרת וכך כתבו כדבריו הרבה ראשונים יש תלמידו חידושי רבי דוד שהוא כותב גם כן אותו דבר כמו שהוא שהוא אומר כמו שיטת הרב רמבן וכך גם כן כותב את זה באורחות חיים שהוא פוסק גם כן כמו הרמבן

ואומר שהאיסור הוא מתחיל מזמן תחילת הביאור מהלילה כך כותב בספר אוהל מועד גם כן בדרך ד' נתיב יב כמו הרמבן והוא אומר שהאיסור הוא כל יום יד הוא מכריע כמו הרמבן גם רבנו מנוח על הרמבם יש לו ספר המנוחה בהלכות פסח פרק ו הלכה יב שמה הוא כותב מפורש שהאיסור אכילת מצא כל ערב פסח מתי מותר ב13 אבל ב13 יג מותר זאת אומרת כל 14 זה כולל את הלילה לילה ויום ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד מבחינת התורה מסתכלים על יממה מתחילה בערב הוא מסיימת בערב הבא. אז לכן הוא אומר שהאיסור ככה וככה משמע גם בלשון של מהרב חלוה שכותב שאסור לאכול בכל ערב פסח או כותב כל היום. יש גם כן לשונות כאלה של הראשונים גם בה המאירי למשל כותב אכילת

מצה בכל היום. למה בכל היום? בכל היום משמע כל היממה. ככה פשטות. ודאי אפשר עדיין להתווכח בדבר הזה אבל הפשטות של הלשון שלהם ככה נראה מלשונם כל היום או יש לך למשל הריעז כותב כל היום כולו מה זה כל היום כולו כולו מה שמעלילה עמו שכתב הרמבן וכל אלה שבעצם צידדו בעד הרמבם הרמבן ה ואומר שלכאורה מכריעים כמו הריף ולא כמו בעל המאור שחולק על הריף משמע שהרמבן למד שזה הפשט בריף כל אלה שמצדדים ופוסקים כהריף לפי ביאורו של הרמבן משמע שכל היממה אסורה באכילת חמץ גם לפי איך שלומד ה רבנו מנוח משמע שהוא ככה לומד ברמבם כיוון שהרמב"ם מסר ערב פסח לא ביאר אבל ככה משמע שהוא הבין או שכמו שאומר הרב המגיד נראה מדברי רבנו שכל

היום אסור כל היום יש לזה אמנם מקום להגיד רק מהבוקר, אבל הפשטות של כל היום זה כל היממה. ולכן מורי ורבותיי, לפי הראשונים האלה, האיסור של אכילת חמץ של מצה הוא מתחיל מהלילה. אז יש לנו שתי דעות. דעת בעל המאור וכל אלה שסוברים כמותו שמזמן אכילת איסור חמץ דהיינו מסוף שעה רביעית ביום שבת רק אז מתחיל האיסור של אכילת מצה עד אז מותר לאכול מצות ולכן לפי שיטתם ישנם מהגאונים שכתבו שלכן לא צריך להשאיר בכלל חבץ בבית מה עושים עושים סעודות שבת עם מצות. מתחילים ערב שבת עם מצות בבוקר עם מצות כי עדיין אין איסור. מתי האיסור מתחיל? רק אחרי זמן האיסור. אז גומרים את הסעודות שבת עם מצות. לא צריך כלל בכלל להשאיר כלום.

אבל לפי דעת הרמבן ודאימי שוברים שאסור מהלילה מצאת הכוכבים לא ניתן לעשות סעודות שבת עם מצות. לכן כתוב משאירין מזון שתי סעודות והלכה כמו הרמבן שמשאירין מזון שתי סעודות דהיינו שתי כמות של לחם לשתי סעודות שבת שזה הלילה והבוקר לאכול אותם מחמץ יש אחד ויחיד שכתב בפירוש לכאורה ועליו הסתמכו זהוא התשבץ שהתשבץ כותב מעלות השחר עד הלילה. כתוב למעשה את המילים האלה בראשי תיבות מ ע ה מעלות השחר עד הלילה המצה נאסרת. זה המקור היחיד שמפורש לכאורה שהלילה לא נאסר. רק אני מדבר בראשונים רק היום נאסר. ובאמת כמו שנראה יש הרבה פוסקים שנקטו כך אבל אני דעתי חייבים לומר בתשבץ לא יכול להיות שכוונתו מעלות השחר למה כי הוא

מביא את המחלוקת של בעל המאור והרמבן והוא מכריע והוא כותב בתשובה שלו בסימן חלק ג סימן רס הוא כותב ולי נראה כדברי הריף והרמבן המסייעו שכל היום יהיה אסור ושמה הוא כותב הוא אסור מ ע כאילו משמע מעלות השחר עד הלילה ואז יש פה קושי גדול אתה מביא את הרמבן ואתה פוסק כמותו והרמבן הרי כותב מפורש שמתחילת הלילה אסור אז אתה ואם אתה רוצה לחלוק עליו שהאיסור הוא רק מעלות השחר את צריך לציין אתה אומר שלי נראה כמו הרי והרמבן שמסייעו לפי שיטת הרמבן הרי הוא פירש בדברי הרפגם שהאיסור מתחיל מזמן חיוב הביאור אז היית צריך לבוא ולכתוב אבל אני יודעתי מעלות השחר זה א' זה שאלה ראשונה שאלה שנייה שהרי יש לו עוד ספר לתשבץ יש

לו עוד ספר קוראים לזה מאמר חמץ ושמה כשהוא מביא את המחלוקת של הרמבן והריף שמה הוא לא כתב שום מעלות השחר הוא מכריע הלכה כמו דברי הרמבן שאסור לאכול כל היום את המצה מה זה מה הרמבן כתב מהלילה מצאת הכוכבים פה הוא לא כתב את המילים האלה מעלות השחר אז לכאורה הוא סותר את עצמו למה פה הוא לא מדגיש שהאיסור רק מתחיל מהבוקר לכן לעניו דעתי נראה שפשוט האות עין בדפוס זה טעות דפוס זה היה צדק. צדק ועין הם מאוד דומים במיוחד בכתבים הישנים. זה מצאת הכוכבים עד הלילה. כמו הרמבן. מי יצא את הכוכבים של ליל הבדיקה? עד הלילה. כך שאין לנו שום ראשון שכתב להתיר אכילה בלילה. יש לנו שתי דעות ברורות. שיטה אחת כמו שאמרתי בעל

המאור שהאיסור מתחיל מזמן אכילת האיסור ביום שבת בסוף שעה הרביעית או שיטת הרמבן ודאימ שמתחיל מצאת הכוכבים מזמן חיוב הביאור יש רק מקום לנסות לומר שאולי הם לא עסרו את הלילה אפשר אבל לא כתוב בשום ראשון מפורש ובאמת הפוסקים הפוסקים לכאור הדנים בדבר הזה ונחלקו הפוסקים על הדבר הזה ש האם באמת אסור בלילה או מותר בלילה אז יש באמת פוסקים שנוקטים שבלילה אסור אנחנו כ אנחנו פוסקים להלכה כמו הרמבן שהוא לומד ככה בריף וכמו כל רוב הראשונים דלא כמו בעל המאור לא מתירים את המצה בשום אופן ביום ערב פסח אלא מתחילים כל היום אסור. ולכן לפי שיטת הרמ"בן זה מזמן הביאור כי הרי יש לנו שתי הסברים מתי המצע הופכת להיות מאורסת?

האם מזמן שחל עליך חיוב לבאר את החמץ או מזמן שאסור לך לאכול את החמץ? זה שתי האופציות. אופציה שלישית שזה מעלות השחר ובלילה מותר. למה? למה אוסרים אותה מעלות השחר? איך מה מה שייך פה להגיד שהיא נהיית מעורסת רק ביום? היא מאורסת גם בלילה. למה צריך להגיד ביום? במה לקלוט את זה שהופך את המצה להיות כהרוסה שאסורה. אז לפי הרמבן או לפי בעל המאור יש לזה הבנה, יש לזה הסבר, אבל לפי הדעה השלישית הזאת שזה מתחיל מהבוקר, אין לזה הסבר. ההסבר היחיד יכול להיות טעם אחר לגמרי, לא מצד שזה ארוסה, אלא מצד חביבות. חביבות מספיק מהבוקר ישאר לו החביבות למצא של הערב. לא צריכים מהלילה, כי יש לילה מפסיקה. אבל בפשטות אין לזה

מקור. אבל מה נעשה שדעת הרבה הרבה פוסקים שכן מתירים את הלילה. כך כותב העליה רבא, כך כותב החוק יעקב, כך כותב שולחן ערוך הרב ובארטב. יש שמדייקים את זה מהחידה. החידה יש לו ספר מעגל טוב שהוא מספר על עצמו את ההיסטוריה שלו. הוא כתב שמה את כל המסעות שלו. והוא אז הוא כותב שפעם אחת שהוא אכל היה באיזה מצב ש הלשון שלו אכלתי מצה בלתי בלילה וביום עשירה והייתי שר וזעף על שלא עלה בלב שום אדם לקרוא לי בליל פסח ואני תרגלתי באיטליה רבים לוחמים אצל של מי עשב? וכאן אין קול ואין עונה אפילו ברמז. מה זאת אומרת? הוא מספר שהוא הזדמן למקום שלצערנו הרב זה היה ערב פסח. אף אחד לא הזמין אותו. אף אחד לא אפילו לא רמז לו אולי

תבוא, איפה אתה תתארח? איפה תהיה בפסח? כלום. אז הוא נאלץ לעשות את הפסח לעצמו לבד. ואז הוא מספר שהוא אכל מצה בליל שבת וביום בסעודת שחרית הוא אכל מצה עשירה. זה מה שהוא עשה. מכאן מה רואים? שבעל שבת אפשר לאכול מצה. ככה לך אור המתבאר מדבריו. אז שהוא סובר שבלילה מותר. אבל לא יודעתי זה לא כזה מוכרח. ככה כותב הרב בנמין זילבר הוא מביא את הראיה הזאת וגם הרב סריה דבלסקי זכנון צדיק ברכה. אבל אני יודעתי זה לא הכרח. אולי זה היה מצב נתון שזה מה שהיה לו. הרי הוא מביע אתה הראש אף אחד לא הזמין אותו ולא היה לו שום דבר והוא נאלץ מה שנאלץ לעשות אולי מתוך ההכרח ההכרח לא יגונה על כל פנים ככה על כל פנים נקטו כך פוסק

המשנה ברורה כך פוסק מרן הרע עובדיה פוסק את זה בחזון עובדיה גם האור לציון הם פוסקים שמותר בלילה לאכול מצה מותר בלילה לאכול מצה זאת אומרת אפשר לעשות את סעודת השבת בלילה עם מצה. רק מה כותב האור לציון אם אתה תעשה עם מצה היות ועדיין זה לא הגיע זמן ברכתה של המוציא כי המוציא רק ממתא שאתה מחוייב באכילת מצה ואם כן צריך לאכול כדי סעודה לקבוע סעודה צריך לאכול שלוש ארבע מצות לפחות כדי להתחיב בברכת המזון ונטילת ידיים והמוציא על כל פנים השאלה נשאלת אני שאלתי על השיטה הזאת קושיה עצומה. אם אנחנו אומרים שמותר לאכול בלילה מצות אז לא יהיה לנו מובן. למה הגמרא אומרת וככה נפסק להלכה כמו שאמרנו בשולחן ערוך שמשייר

אדם מזון שתי סעודות. דהיינו צריך להשתדל לבער את הכל מלבד מה שהוא נצרך לשתי סעודות שהוא צריך לאכול. ואם נאמר שבלילה מותר אז משהו נצרך חמץ רק לסעודה אחת של הבוקר אז למה התירו לו לשייר מזון שתי סעודות מזון סעודה אחת הרי לא התירו לו להשאיר שלוש סעודות ארבע סעודות אמרו לו בכוונה תצמצם ותבאר את כל מה שמיותר כדי למנוע שום כישלון בא להיראה ובאמצא בחמץ וכיוון שמותר לאכול מצות בערב שבת אז אם כן ממילא יכל לשאר רק לחם רק לסעודת שחרית לא יותר למה אמרו לנו לשאייר מזון שתי סעודות אלא משמע שגם בלילה אסור ואין לנו ברירה אלא לאכול את שתי הסעודות עם חמץ ככה לכאורה חשבתי ראיה לשיטות האלה לכן לאני יודעתי אין לזה

כמעט מקור בראשונים ולדעת כל הראשונים יש לנו או שמזמן האיסור חמץ אכילת חמץ שאז עד אז מאז מתחיל איסור אכילת מצה ואנחנו לא פוסקים ככה להלכה או ממתי שמתחיל חיוב באור חמץ שזה מצאת הכוכבים של ליל שבת אסור כבר לאכול מצה מעיקר הדין וככה ראוי להחמיר כמו שפוסק הבן איש חי וכף החיים ועוד אחרונים שנקטו ככה להלכה מה שאנחנו אומרים שאסור לאכול מצה בערב פסח מהדין אם אדם מכין עוגות מכינים הרי עוגות לפסח היום לוקחים קמח מצה ומייצרים איזה עוגה אין בעיה מבחינת חימוץ כיוון שהיא כבר אפויה והיא מצה כשרה ורק מייצרים מזה עוגה בוללים אותה מחדש ועושים ממנה עוגה. כותב המהריל שמצא עוגה כזאת אסור לאכול בערב פסח. למה? כיוון

שזה עדיין מצא. אבל אפילו ששינת את טעמה והפכת אותה לעוגה ועכשיו אין לה טעם של מצה. בכל זאת בדיעבד יוצאים באכילתה בשעת הדחק הוא מביא רעיות שכותב הרוקח למשל אם אדם זקן הוא חולה מותר לו להטביל את המצוך יין והרי כשהוא מטביל את זה ביין אוטומטי הטעם שלה נאבד ובטל הטעם של המצה הוא בכל זאת מתיר בשעת הדחק או טוען טענה אחרת המהריל שהרי הרי מותר לך לאכול, צריך לאכול את המצורך עם חרוסת או לטבל את המצה בחרוסת או לאכול אותה עם קורבן פסח, עם בשר. אז הרי הטעם של המצא כבר מתבטל בגלל הליווי של הדברים. בכל זאת אנחנו אומרים שהדין הוא שהוא עושה ככה. לא בגלל זה אומרים הוא לא יצא ידי חובת מצה. ללמדנו כל עוד שהיא מצה

אפויה אפילו שהיא מלוו בטעמים ודאי לכתחילה אנחנו צריכים מצה רגילה ללא שום ליווי זה האכילת המצווה המושלמת אבל בשעת דחק או בדיעבד כל מצה נגיד מרח עליה שוקולד עדיין בדיעבד יוצא ידי חובת אכילת מצה למרות שאין לו טעם מצה יש לו טעם שוקולד בפה לכן אומר המהריל שהמצה הזאתי עדיין אסורה באכילת באכילת מצה של הערב פסח. זה כלול באיסור של הירושלמי. ולכן עוגות אסור לאכול. וכך פסק את זה הרמה בסימן תעא סעיף ב'. וכך פוסקים את זה גם כף החיים וגם מרן הרב עובדיה חזון עובדיה זכרונו לברכה גם כן כותב את זה שוודאי שהלכה ככה שאסור לאכול עוגות. אז עוגות שהכינו ממצות אפויות צריך לדעת שאסור לאכול אותם בערב פסח. אותו דבר אם

עשה א כל מיני מוצרים מהמצה כמו שנדבר בהמשך. על כל פנים ה השאלה היא עכשיו לגבי לא מצה רגילה אלא מצה יש לנו א עצה של מרן הבית יוסף שהבית יוסף שואל שאלה כזאת אומר למה הצריכו להשאיר מזון שתי סעודות הרי מצא עשירה כתוב במה יעשה סעודה שלישית כיוון שהרי אסור כבר לאכול לא מצא לכל הדעות וגם לא לחם לכל הדעות. אז במה יעשה את הסעודה השלישית? כותבים הראשונים ככה היה נוהג רבנו תם ומצעשירה כך כותבים התוספות כל הראשונים כמעט עושים את זה מצה עשירה אז שואל הבית יוסף אם כבר אתה יכול לעשות את הסעודה השלישית מצה עשירה למה לא תעשה את שלושת הסעודות במצע עשירה ואז לא תצטרך בכלל להישאר חמץ מתרץ הבית יוסף כיוון שקשה

מאוד ההכנה של מצה עשירה זה תורח גדול להיות זהיר בחימוד שלה וזה מאוד קשה לטבוע מהציבור שלהכין מצירה לכל הסעודות זה מאוד קשה לכן לא תריחו חכמים את הציבור להכין את הדברים האלה ואז לפי זה משמע אם אדם כן יכול להכין מצה עשירה לכל השלושת הסעודות אז מצוין זה עצה נפלאה תס שרוף לכאורה את כל החמץ ביום שישי. תבער את כל החמץ ביום שישי תגמור לגמרי. אין חמץ, אין כבר זכר, אין כלום. פסח מתחיל כבר מליל שבת מתחיל אצלך הבית כולו פסח. ותעשה מצה עשירת הסעודות והכל. היום שיש תעשייה ומייצרים מצה עשירה ובמיוחד של האחרונה ופעם האחרונה יצרו אפילו מצה. מצה. לא עשו עוגיות מתוקות. מצה כזאתי, מצה עשירה שהיא עשויה רק נגיד

עם יין לדוגמה והיא לא מתוקה אבל כיוון שיעשו רק עם יין אז הם מזונות ובכל זאת אין לנו בעיה בכלל לאכול כזה מצעם זה סעודות שבת וזה בהישג יד של כל אחד אז הנחנם איזה טוב באמת מרן לרב עובדיה מביא את התשובות העלומות לב שבאמת ככה הוא מעיד על עצמו שהוא השתדל לעשות את כל סעודות השבת ומצע עשירה והלוואי והיה אפשר להכניס את זה לכל הציבור אומר רק בגלל שכמו שכתב הבית יוסף שאי אפשר להטריח את הציבור לכן לא אומרים את זה אבל הוא לעצמו כן נהג הוא הודיע את זה לגם כמה תלמידי חכמים שינסו לעשות כזה דבר גם בספר שמו יוסף רבי יוסף בן וליד מביא את התשובה שלו של תעלומות לה והוא אומר שגם הוא ככה נהג לעשות סעודות שבת עם הצה

עשירה אז ממילא מבערים לגמרי את החמץ ואין בזה שום בעיה רק מה שצריך לדעת ברגע שעושים מצה עשירה כותב מרן החידה ברור שכוונת הבית יוסף בתנאי שהוא יאכל שיעור קבעות סעודה כי זה מזונות ואם זה מזונות זה לא פת שמספיק כזית או כבצה צריך ריך מזון כמו שלוש או ארבע ביצים, שזה מדובר על כמות שצריך לאכול כדי שיהיה קבע סעודה. כי הרי מרן השולחן ערוך פוסק בהלכות שבת בסימר רעד סעיף ד' שחייבים בסעודות שבת לאכול קביעות סעודה. סעודה עם קבוהה עם פת שיברך ברכת המזון והמוציא ונטילת ידיים. לכן הוא אומר שאם עושים את העצה הזאת, כך כותב גם האור לציון להלכה, אז צריך לעשות באמת עם כמות כזאתי. כך כותב גם מרן הרע עובדיה. אבל יש

עצה נוספת שעשות עם מצות מבושלות. שבעצם הנושא הזה של מצות מבושלות זהו מחלוקת הפוסקים. יש מחלוקת גדולה בין הפוסקים. האם מותר לאכול מצה מבושלת? האם היא לא נכללת באיסור של הירושלמי שאסור לאכול מצה בערב פסח? מצה עשירה מעולם לא הייתה מצה. עושים אותה עם יין אז היא לא מחמיצה. היא לא שייכת בכלל לקטגוריה של מצה. אבל מצה מבושלת היא מצה שרק אתה מבשל אותה. השאלה אם היא נכללת בתוך האיסור של הירושלמי שאסור לאכול בערב פסח או כיוון שמצא מבושלת הרי כותב מרן השולחן ערוך בסימן תסא שמצא מבושלת לא יוצאים בה ידי חובה וזה מוסכם לכל הדעות זה מחלוקת תנאים בין רבי מאיר לרבי יוסי הגמרא פסחים בדף מאהלכה נפסק כל הראשון

שונים כמו רבי יוסי שבמצה מבושלת לא יוצאים ידי חובה ולמה כמו שהגמרא מסכת ברכות בדף מט מסבירה כי בטל טעם מצה וככה נפסק בשולחן ערוך ללא שום חולק אז כך שהמצא הזאתי ודאי לא יוצאים בידי חובה אבל בכל זאת השאלה האם בגלל זה פקע ממנה האיסור של אכילת מצה בערב פסח פה שנגיד סוף סוף הייתה מצה וכיוון שהייתה מצה אסור לאכול אותה בערב פסח אפילו שבישלת אותה אז באמת זה מחלוקת גדולה בין גדולי עולם הבית דוד רבי דוד מסלוניקי אחד מגדולי חכמי ספרד הוא כותב שאסור למה כיוון שהמצה הזאתי הייתה מצה רגילה זה שבישלת אותה לא מפקיע את האיסור ממנה ולכן אסור לך לאכול כל מצה מבושלת בשבת הזאת וכמותו כמובן נקטו כמה פוסקים יש הרבה

פוסקים שכתבו לאסור מצה מבושלת שלמרות שלא יוצא בידי חובה כיוון שחל עליה האיסור אז ממילא לא נפקע האיסור הוא רצה להעביר רעיה לזה מהדין של העוגות עוגות אנחנו רואים שאסור אפילו שעכשיו הרי זה ודאי אין טעם למצה. זה לא שייך להגיד שמת עוגה עכשיו זה גם כנה מצה. אז רואים שאפילו שאין לה טעם מצה ככה הוא טוען ולא יוצאים בידי חובה. כיוון שהייתה מצה ונאסרה אז שוב לא נהית מותרת. אז אותה דין במבושלת. רק הראיה שלו אינה מוכרחת בכלל. למה? כיוון שהמייסד והמחדש את ההלכה הזאת של עוגה זה המאריל הוא המקור הראשון שיש לנו בהלכה לאסור את העוגה והוא לא עוסר בגלל שעכשיו לא יוצאים בידי חובה הפוך הוא אומר שכשאתה עושה עוגה

במצע אין לה את הדין של מצה עשירה ולכן הוא מביא ראיה כמו שאנחנו רואים שהרוקח מתיר לך מצה בתוך יין לחולה בשעת הדחק למה כי עדיין יש לה דין של מצה. היא לא הופכת למצה עשירה שמופקה ממנה לצאת ידי חובה בדיעבד לפחות בשעת הדחק. אז לכן הוא עוסר את העוגה. והראיה לכך שהוא ממשיך הוא בעצמו והוא ראש היועצים את העצה הגדולה הזאת. למה לעשות את הסעודות שבת? עם מצה מבושלת. מצה מבושלת לכולעלמה לא יוצאים בידי חובה. אין בזה חולק. ואם כן, כיוון שלא יוצאים בידי חובה אז אין את האיסור של הירושלמי אפילו שהייתה מצה עכשיו בפועל היא לא מצאה אז לכן הוא אומר שאפשר לעשות את כל סעודת השבת עם עם המצות מבושלות הוא המייסד של העצה

הזאת אלא שהוא כתב שלא נהגו בזה אף אחד לא מוכנים לעשות את זה אף אחד לא עושה את זה לא עושים את העצה הזאתי אבל מרן הרע עובדיה יש הרבה פוסקים נקטו להלכה שמצא מבושלת מותר לאכול בערב פסח. ככה נקתו להלכה הרבה מאוד פוסקים. החוק ליעקב חולק ודוכה את דברי הבית דוד. והוא אומר מצה מבושלת מותר לאכול בערב פסח. כיוון שהיא לא ראים לא ראויה ובטל ממנה טעם מצה מותר לאכול בערב פסח. וככה נקתו הרבה הרבה פוסקים שמותר לאכול מצה מושלת. אז לכן מרן הרב עובדיה כתב עצה גדולה מי שרוצה להינצל מכל מכשול שיקח מצות יבשל את המצות רק צריך כדי שתוכל לברך עליהם וישאר תואר שלכם יש לנו הלכה שאם אתה מבשל לחם אם זה חתיכות פחות מכזית

אז הברכה שלו מתבטלת אבל אם החתיכה היא נשארת שיש בה שיעור כזית חשוב שיעור חשוב לא מתבטלת את הברכה שלה. אז לכן צריך להשתדל לבשל מצות ולשמור את זה שיתקרר כדי שיתשאר מצה חתיכות שיש בהם כזית. ואז יוכל לעשות בזה סעודות שבת. כך כותב הרב עובדיה. זה עצה עצומה כמו שיעץ אותה המהריל. רק המהריל וכל הפוסקים שהביאו את דברי המהריל כתבו שלא נוהגים כך. גם שולחן ערוך הגרז המגן אברהם בארטב. כולם שמביאים את את העצה הזאת של בישול הם כותבים אבל לא נוהגים לעשות את זה ובאמת השאלה למה לא זה עצה הרי נפלאה למה לא יעצו את זה ויותר מכך אני שואל אני שואל שאלה פשוטה הבית יוסף שאל את השאלה שאל שאלה קשה למה לא אמרו לבן אדם

להכין מצה עשירה לשלושת הסעודות ולא להשאיר בכלל חמץ אז הוא תירץ תירוץ יפה זה קשה מאוד להכין מצה עשירה ולא רצו להטריח אבל מצה מבושלת ודאי לא קשה לכל אחד יש מצות לאכול בפסח הוא כבר התכונן סך הכל להרתיח את זה ואז לבשל את זה אז לכל אחד אפשר בנקל לעשות את הסעודות שבת במצבושלת אז למה מה מה יענה על זה הבית יוסף שזה באמת קושיה וגם סתם אנחנו צריכים להבין למה באמת לאלא לא נהגו בזה למה לא לא כתבו את זה כל הראשונים, כל הפוסקים שעשו את הסעודות במצושלת. לכן חשבתי לנו דעתי ההסבר הוא שמנהג אבותינו שתמיד היה שהשאירו חמץ ועשו סעודות שבת דווקא עם חמץ ולא עם מצה. א' זו שאלה לא פשוטה. מה השיעור שנוכל כדי שנוכל

ליטול ידיים לברך המוציא וברכת המזון? אז מרן הר עובדה כתב שמספיק כזית וכבצה כי יש לזה דין של פת ככה משמע מדבריו שאפשר לברך על זה כמו פת אבל זה לא דבר פשוט כיוון שגם הרן הרע עובדה פוסק ההלכה היא שבמצות מה אנחנו מברכים יש מחלוקת על מצות מה מברכים מזונות או המוציא להלכה מנהגנו מחמת ספק מברכים על זה כל השנה על מצא מזונות כי זה נקסס אז לכן מברכים על המצות מזונות. ולכן אם זה ברכתו מזונות, מתי אתה מתחייב לברך המוציא וברכת המזון? רק אם תאכל שיעור סעודה שזה כשיעור שלוש ביצים או ארבע ביצים, שלוש ארבע מצות לפחות כדי שתוכל להתחייב וזה ברכת המזון. לא מספיק לך כזית או כבצה בצה אחת. אז זה דבר אחד. וכיוון

שאנחנו נמצאים לפני פסח, בוא נניח שלא חל שבת בערב ערב פסח בשבת. כל שנה בערב פסח אם אתה תאכל מצה מבושלת, מצא כל מצה שתאכל ברכת המזונות. מתי מתחיל ברכת המוציא עליה? רק מכניסת החג. רק מזמן שנאסר על כל פנים לפחות החמץ שאין לך אפשרות לאכול חמץ. כל עוד שאפשר לאכול חמץ ויש לחם אז הדין הוא שהוא לא מברך עליה המוציא אלא מזונות ולכן גם עכשיו שחל ערב פסח בשבת ורוב העולם אוכלים לחם לא אוכלים מצות גם אם תרצה לעשות את העצה הזאת של מצה מבושלת זה שאלה מבחינת הכמות האם אתה יכול לברך עליה המוציא או מזונות רק אם תאכל כמות גדולה הנחנמה כמו כל מזונות שאם אתה קובע עליהם סעודה תברך המוציא ונתילת ידיים וברכת המזון זה

דבר אחד ולכן זה שאלה אחת אבל שאלה העיקרית שאני שואל כיוון שהרי יש לנו מצוות עונג שבת ומה זה מצוות עונג שבת מצוות עונג שבת אין עונג שבת אלא עיקר סעודתו תהיה על הפת כך פוסק מרן השולחן ערוך בסימן רעד סעד ד' ואל זה יש לזה שתי גמרות בנושא הזה גם במסכת אה במסכת עירובין גם מסכת ברכות שמביאים מזה הפוסקים מרן הבית יוסף מביא את הרעיות הגרה מביא את הרעיות שבעצם יש חיוב וזה הרי מצוות עונג שבת יש אומנם דיון הפוסקים אם זה מצווה דאורייתא או דרבנן אני כתבתי תשובה בשוט דרך המלך חלק ד' סימן א' שמצוות עונג שבת זה דאורייתא הבאתי ראיות ברורות מהרשונים מהפוסקים וככה ברוך השם מרן הרע עובדיה אחר כך בתחילה היה כתוב

באלקות יוסף שזה רק דרבנן אבל אחר כך ברוך השם יצח אזון עובדיה על שבת בחלק הראשון בתחילת ההלכות הוא מכריע שמצדות עונג שבת זה דאורייתא ועונג שבת דאורייתא במעונג שבת לא באכילת גלידה ממתקים אלא שיהיה עיקר סעודתו בפת ככה נקתו להלכה כך פוסק מרן ההלכה ולכן באמת יש לנו הלכה אם אדם שוכח רצה בברכת המזון חייב לחזור למה חייב לחזור אם זה בראש חודש שכחת יעלה ויבוא אתה לא חייב לחזור אם בשבת ויום טוב שכחת להגיד יעלה ויבוא רצאה חייב לחזור למה מה יום טוב ליל פסח או ליל סוכות או כל שבת אם אתה שוכח בסעודת הלילה או בסעודת הבוקר לא אמרת רצא אתה חייב לחזור על ברכת המזון למה אומרת הגמרא כי אתה מחוייב לאכול פת אם אתה

לא ואם אתה לא אוכל פת לא קיימת את המצווה וכיוון שהמצוות עונג שבת מדאורייתא זה פת או לפחות שיעור של קבעות סעודה שיברך עליה ברכת המזון. אם כן נמצא מה יוצא לנו שיש לנו מצה של עונג שבת. איפה היא תלך? מה בגלל שחל ערב פסח בשבת נבטל מצות עונג שבת? איך אפשר לבטל כזה? מישהו קל לו לאכול מצה מבושלת? בוא נראה. תאכלו את המצה מבושלת. אפשר לאכול עם זה דגים? אפשר לאכול עם זה סלטים. איזה עונג שבת זה? זה צער שבת. לא עונג שבת. אז קשה לאכול עם מצה מושלת ואותו דבר גם מצה עשירה קשה לכן לא דעתי התירוץ על הקושה של הבית יוסף ככה נראה לנו ידעתי שאפשר לתרץ שבאמת בגלל שיש לנו מצוות עונג שבת מצווה גדולה להענג את השבת שזה

מצווה דאורייתא לכן באמת חכמים נתנו עצה עמדו על כך שתאכל תשייר לך מזון שתי סעודות ולא חיפשו פתרונות לחפש לך לפתור אותך מהלחם. הפוך. חלקו על רבי מאיר. רבי מאיר סובר מבערים הכל. ויש מחלוקת ברבי מאיר. גם ברבי מאיר יש מחלוקת. מה כוונתו לבאר את הכל? האם לשייר מזון שתי סעודות או לבאר לגמרי הכל. אבל על כל פנים חכמים ודאי חולקים. וככה ההלכה שמשאירים מזון שתי סעודות. ולכן מנהג העולם. לכן המאר אומר שנכון שזה עצה טובה כדי להינצל מכל מכשור, בפועל לא עושים כך, לא נוהגים בזה. למה לא נוהגים בזה? כי יש לך מצתות עונג שבת. ומצת עונג שבת לבטל אותה זה הרבה יותר חשוב מאשר החשש. אז הכי טוב לעשות את זה כמובן עם

פיטות שזה לא מתפורר. לשבת במקום לשבת במקום לקחת אחד הפינות. לא להסתובב כדי שלא יתפורר ויושבים ואוכרים את הסעודה לענג את השבת כמו שצריך לא לוותר על עונג שבת סעודה שלישית אין לנו ברירה כי אסור לא מצב ולא חמץ זה משהו אחר אבל שני הסעודות הראשונות שזה עיקר וזה חיוב דאורייתא אז ודאי שעדיף לאכול פת ומצאתי מדרש שכל טוב שכותב הלשון שלו אני אומר הוררו לנו רבותינו שאלו שתי הסעודות אינן באכילת עוגות אלא באכילת חמץ. ככה כותב המדרש. מה פירוש אורו לנו רבותינו? אל תחפש לי פטנטים. אל תמצא לי כל מיני דברים אמצעים שכדי להינצל מהחמץ. לא תאכל חמץ. למה? מצוות עשה דאורייתא. עונג שבת. איך לוותר עונג שבת? זה לא כזה

קשה. תיקנו סלוף עם תימנים. זה הם עושים פיטות יפות. טובות, לא מתפוררות בכלל כמעט. ואפשר לעשות עם זה סעודת שבת כמו שצריך וליהנות מסעודת שבת ולהענג את השבת. אבל ודאי מי שרוצה לעשות עם מצות זה העניין שלו. הבוחר יבחר. אני רק אומר מה שנראה לנו דעתי שהיות וכל הפוסקים אפילו המאריל שהוא הממציא של העצה הזאת והרעיון הזה הוא אומר שלא נהגו בזה. וכך כל אבותינו. ממתי שמעתם? ראיתם מישהו ראה בבית שלו, ההורים שלו, סבא שלו וכל אבות אבותינו וכל מיני תלמידי חכמים וצדיקים לא עשו את הדברים האלה. נכון שיש תעלומות לב שהוא חשש ועשה את זה וכן רבי יוסף בעקבותיו גם הוא עשה את זה אבל לא התקבל בפועל לא ככה עשים אז לכן ודאי

אפשר לעשות את הסעודות שבת עם לחם כמו שצריך ולא להיכנס לשאלה מה יברך איך יברך וכמה לאכול אלא יעשה את זה עם פת ובזה הוא מקיים את מצוות סעודות שבת כמו שצריך וגם עונג שבת כמו שצריך סעודה שלישית כמו שכותב השולחן ערוך יעשה את זה במצע עשירה. אנחנו הספרדים נוהגים לאכול מצעירה. הרמא כותב הם לא נוהגים לאכול מצעירה למרות שגם על דברי הרמה יש חולקים אבל על כל פנים מנהג האשכנזים לא אוכלים מצה עשירה. אנחנו הספרדים מעיקר הדין מותר מצה עשירה. יש גם ספרדים שמחמרים ונמנעים מאכילת בצע עשירה בגלל הקושי של ה שימור של הדבר הזה. לכן נמנעים הרי זה הטעם גם של הרמה שהם נמנעים מעדיפים להימנע מכל חשש ולכן לא אוכלים. אז

לכן יש גם ספרדים כך כותב הבן איש חי. לכן העצה מה עושים? אם לא אז איך עושים סעודה השלישי? עם דבר מאכל, פירות, בשר, דגים, אתה יכול לאכול אוכל כזית מהאוכל. אתה מקיים מצוות סעודה שלישית בגלל שאין לנו ברירה. נכון שלכתחילה צריך פת, אבל בדיעבד. הרי גם ככה אם מצעשירה זה גם לא הכי ודר. אם אנחנו רוצים ודר זה פת. או לאכול מצעה עשירה כדי שיעור של סעודה שזה שלוש ארבע ביצים, אז הוא בערב הוא לא יכל לגוע בסדר. רק אוכלים רק כזית מצה עשירה מי שרוצה או דבר מאכל אוכל פירות כדי לקיים מצוות סעודה שלישית אבל שתי הסעודות יאכל עם לחם ואחרי שהוא אוכל את עם הלחם אוכל את הלחם את הסעודות שבת כמובן שצריך להשתדל לקום מוקדם

בשבת הזאת להשתדל להתפלל בנץ כדי לא להתקרב לזמן של איסור אכילת חמץ כדי שיוכל לאכול ולגמור את כל הנושא של החמץ. ואחרי שאכל את כל הסעודה ינקה את עצמו, יאסוף את כל הפירורים, יתטה את הכל. ואז יש לנו שתי דברים. מה שנשאר לו מהחמץ את כל זה יש לו יש לנו כמה רעיונות איך לבאר את החמץ. אפשר לתת את זה לגוי, אפשר לתת את זה לבעלי חיים אם יש לך. אפשר לשפוך את זה לפח ציבורי, אבל לא פח של הבניין, שזה שייך לך באופן אישי, כי צריך פח של הפקר, שלא להטעות. אפשר לזרוק את זה לבית הכיסא, כמו שאומר המשנה ברה בשם אחי אדם. אפשר לשפוך על זה אקונומיקה או נפט, לפסול את זה מאכילת הכלב. ועם כל האפשרויות לא אפשר גם לקפוץ על זה

לכסות את זה עד מוצאי החג ואז לשרוף את זה על כל פנים זה הדרך להיזהר ומצד שני כל המאכלים יכין בכלים כשרים לא צריך לעשות כלים של חמץ בכלל לא הרי לא עושים בתבשילים של שבת הזאת תבשילי חמץ כגון חיטה או איזה קטניות שהם לא קטניות יותר רגילות, אבל על כל פנים דברים של חמץ לכן צריך מאוד מאוד להיזהר מזה כי אחר כך יהיה לנו בעיה עם הכלים שצריך לנקות אותם ולהכניס אותם גם את הכלים אחר כך במקום של מכירת חמץ ש של שהוא מניח אותם בצד אבל עדיף להכשיר את הכל להכין את כל האוכל לכל סעודת השבת הכל כשר למהדרי יהיה לו רק פיטות בצד שאותם הוא אוכל בזמן הסעודה עם כלים חד פעמיים מכובדים יקרים כנאה ויעה שבת הגדול שיהיה שבת

מכובד שיהיה סעודה מכובדת ואחרי זה כמו שאמרנו מנערים את הכל ובזה סיימנו את כל הבעיה של החמץ אחרי שהוא מבאר את החמץ יעשה ביטול כמו כל שנה הוא צריך לעשות ביטול על החמץ להגיד את הנוסח כמו כל שנה לגבי מכירת חמץ מכירת חמץ השנה הזאת מקדימים יום קודם זאת אומרת אתה לא יכול למכור אותו בשבת זה רק בדיעבד אם אדם לא שכח למכור אז יש לו אפשרות לתת זה מתנה לגוי או בדיעבד אין לו גוי הוא מפחד לתת לו מתנה אז בדיעבד אומר המשנה ברורה אפשר להקל גם למכור לו את זה באחד הקניינים שמותר בשבת לעשות כדי להינצל מאיסור חמץ התירו לעשות קניינים. אבל הראוי והרצוי להקדים את מכירת החמץ ביום שישי. מעיקר הדין מותר כל היום שישי

לעשות בחירת חמץ כי הרי מותר לנו לאכול חמץ. זה לא כמו כל שנה רגילה שערב פסח זה כבר משעה הרביעית כבר נאסר לנו. חמישית כבר נאסר לנו החמץ. אז לכן מצד הדין מותר. אבל בדרך כלל מקדימים את המכירת חמץ. הרב שמוכר את החמץ יש בזה מחלוקת איך יעשה את הביצוע של המכירה. האם יעשה את הבחירה שכול הקניין בשבת אחרי שגומרים הכל ואז חל המכירה של החמץ, הקניין של החמץ. זה דעה אחת. ויש על זה גמגומים הרב עקיבא עיגר ועוד שסוברים כיוון לעשות שכול הקניין בשבת זה מעין מקח וממכר שאסור לעשות בשבת לכן העצה השנייה שהרב כשמוכר את החמץ עם הגוי עושה איתו תנאי וכותב בשטר מפורש שהוא מוכר לו את זה על מנת שיקנה את הכל סמוך לכניסת שבת

נגיד נגיד שבע נכנס שבת שש וחצי אתה קונה את החמץ ככה שגם הקניין חל לפני כניסת שבת ובשטר כתוב מפורש שהוא משייר לעצמו מלבד מה שהוא משייר לסעודות השבת ומלבד מה שהוא משייר לקיים מצוות ביאור חמץ וכל השאר מכר הכל לגוי כבר ככה שאין לו שום בעיה יכול לעשות תנאי וככה ראוי לעשות לכתחילה כי זה מחלוקת הפוסקים אפילו שהעיקר להלכה מותר לעשות קניין שיחול בשבת, אבל יותר טוב לצאת ידי כולם שעושים את הקניין שיחול ביום שישי לפני כניסת שבת. ואת המכירה אתה יכול לבצע גם קודם השבת אתה יכול לבצע את המכירה. אחרי שגומרים לאכול צריך לנהר את הבגדים כמובן שמה יש פירורים בהכל. ואחרי הניעור של הבגדים עדיף להחליף בגדים. להחריף

כבר בגדים כי בגדים שאכלת איתם את החמץ אתה לא תשב איתם בליל הסדר. אפילו זה בגדי שבת. כבר תלבש בגדי יום טוב. אל תחכה לרגע האחרון. עדיף כדי שזה יהיה שימוש בשבת. כי יש לנו בעיה עם הכנות משבת לחג. אסור לנו לעשות הכנות משבת ליום טוב. ולכן כדי שלא יראה ההכנה תתלבש קודם אתה לובש בצהריים בגד זה לכבוד שבת אתה עדיין שבת רוצה להשתמש לכבוד שבת אז זה לא נקרא שהוא מכין ליום טוב לכן מתלבשים קודם אחרי שגמר הצחצח שיניים היום המברשות הם פלסטיק אין בעיה של סוחט רק לא עם משחה עדיף עמה מפה לצחצח את השיניים לנקות עם כיסמין טוב שלפעמים יש עוצרות בשיניים שלא ישאר לך שמה אוצרות כמו שהבן שחי אומר שאחר כך אתה יכול פתאום

פירור יוצא לך עם המצ ואתה אוכל חמץ עם מצה הלילה הזה כולו מצא לא חמץ עם מצה אז צריך להשתדל לנקות את השיניים טוב להיזהר לו לדמם ולצחצח את השיניים ולנקות את הכל ולך לבגדים וכמובן אסור לעשות הכנות ביום השבת לכבוד הסדר. חייבים להיות מתונים ולהמתין עם ההכנות רק בערב אחרי צאת הכוכבים. לערוך שולחנות, לערוך כלים, כל הדברים לא לעשות בשבת כי אסור להכין משבת לכול. וגם באותה הזדמנות אני אומר, היות ויש כאלה שאוכלים פיטות רכות, אז בדרך כלל מקפעים אותם, הם קפועים כדי שישמרו על הטריואות שלהם, שלא יתייבשו. אז צריך לשים לב, הרי אסור לטלטל מצה של מצווה. זה מוקצה. כיוון שמצות של מצווה אדם מקצה אותם לצורך קיום

המצווה וממילא אסור לטלטל את המצות. כך כתב בן איש חי מרן הרב עובדיה. כל הפוסקים כותבים אסור לטלטל את המצת מצווה כזה מיועד לקיום המצווה. ולכן גם אפילו אם הוא נצרך למשל ללחם משנה הוא לא יכול להשתמש עם מצת מצווה שיהיה לו לחם משנה בשבת. אני מדבר על המצות שהוא רוצה לקיים בהם את מצוות ליל הסדר. שאר המצות שהם סתם לאכילה והוא לא מקפיד עליהם, אין בעיה לטלטל אותם כי אולי ילדים קטנים או משהו, כי בילדים קטנים אין את האיסור הזה. צריך ודאי לא לתת להם בידיים, אבל על כל פנים זה פחות בעייתי. וממילא המצות הרכות האלה הם קפועות. אז הוא מה? יוציא אותם עכשיו. אם חכה צת שבת יוציא אותם אז הוא לא יוכל להתחיל את הסדר

עד ש עד שיפשירו זה קצת בעיה אפשר אומנם לחמם את זה אחרי זה במוצאי שבת ולהוציא את זה כפו ולהחמם את זה ואז יהיה לו טרי אבל אם אדם רוצה יותר טוב יכול בערב שבת כבר להוציא אותם המקפיא לשים אותם בתוך המקרה שיפשירו לאט ככה שמוצאי שבת יהיה לו כבר המצות מוכנות ומזומנות לקיים את המצווה של של ה אדם שעושה סעודה שלישית ממצת מצה עשירה צריך לדעת שהמקסימום זה עד שעה עשירית לא יותר מזה כי אחר כך כבר אסור לאכול כדי שאדם יוכל להיות רעב לקראת סעודת ליל הסדר אז לכן צריך להקדים את זה מוקדם סעודה שלישית צריך לקיים אותה אחרי תפילת מנחה, לא לפני תפילת מנחה כי דעת רוב הפוסקים שאם אתה עושה לפני מנחה לא קיימת את המצווה

לכן צריך על זה אחרי מנחה אפשר לעשות תפילת מנחה גדולה ולעשות כזית של מצה עשירה ולקיים את המצווה מצוין ואם זה דבר מאכל לא מצא עשירה אז אין בעיה זה יכול לעשות גם אחרי גם יותר מאוחר אין בזה בעיה רק למרות הכל צריך להיזהר לא לעשות את זה בצורה שיותר מדי לאכול לסבוע. צריך לאכול מעט כדי שיוכל לאכול לתיאבון בערב הפסח. ואם הוא עושה עם מצה עשירה את הסעודה שלישית טוב וראוי לעשות לכי משנה. קח שתי מצות עשירות כאלה, שתי עוגיות כאלה, כי גם בזה טוב לעשות את ה את הלחם משנה. מותר לאכול ביצים. זאת אומרת אנחנו שבת זה שבת הערב פסח כולם עושים צ'ונט עם ביצים. אז עכשיו אמנם לא שמים דברים כמו שאמרנו חיטה של חמץ אבל

עושים תפוחי אדמה, עושים בשר עושים ביצים כמו שרגילים כל שבת. אז יש כאלה שהנדזו בזה שאולי להימנע מאכילת ביצה ביום שבת כי זה ערב פסח. ערב פסח יש לך ביצה בקערה. ויש כאלה נמנעים מכל דבר שאוכלים בערב פסח לא לאכול את זה לפני כמו מעין מה שמצאנו במצא שאסור לאכול אותה אבל העיקר להנחה שלו אין בזה איסור. ודאי שאפשר לעשות את הביצים ולהכין ביצים. אין בזה שום חשש שלימנע מהביצים. זה עונג שבת לאכול ביצה של חמין. היה פעם אחד ששכנעו אותו להמיר את דתו. ממש רצה להעמיר את דתו. וכמה שניסו להשפיע עליו והכל, שום דבר לא הצליחו. הרב אמר לא אבא אני תן לי, אני אלך לפגוש אותו, אתה תראה. אני אשכנע אותו שלא ימיר את דתו. הוא

ידע שהילד הזה אהב לאכול את החמין של שבת. הוא והביצה של שבת הרי היא מלאה כל טוב, היא טעימה מאוד. אז הוא הלך אליו ואמר לו, תשמע, ניסה לדבר איתו על ליבו, למה להמיר את הדת? אמר לו, תדע, אם אתה תמיר את דתך, אתה כבר לא תוכל לאכול ביצים של החמין. זהו, נגמר. אתה מוכן להפסיד את הביצים של החמין? לא, ודאי שלא. אמר לו, אין. זהו נגמר. אסור לך. מהרגע שאתה ממיר את הדת שלך כבר אין חמין אין ביצים של חמין אמר לו לא על זה אני לא מוכן לוותר ואז הוא חזר בו ולא המיר את דתו בשביל הביצה של החמין על כל פנים ודאי ובוודאי שאפשר לעשות את הביצים ואין שום בעיה היות ואמרנו כמו שאמרנו שיום שישי זה אמנם מצד אחד ערב פסח אבל

זה לא ערב פסח ממש כיוון שהרי הערב פסח האמיתי זה שבת רק אנחנו מקדימים את כל הדברים יום קודם אבל יש הבדל בין ערב פסח כזה לערב פסח הרגיל כשזה יום שישי למרות שאנחנו מקדימים דברים כמו אמרנו בדיקת חמץ ביאור חמץ ביטול חמץ אנחנו עושים את זה הכל מקדימים אבל מכירת חמץ כמו שאמרנו אפשר למכור כל היום ודומה לכך מלאכה אין שום איסור לעשות כל היום כמו שבת רגילה, יום שישי רגיל, הגלת כלים גם כן, למרות שבערב פסח זה מוגבל בזמן של האיסור ומשתנים הדינים ותלוי מה מה איזה כלים אתה מגעיל, אבל בערב שבת כזאת אין שום הגבלות בוודאי ובוודאי שאפשר להגיל במשך כל היום. אותו דבר תספורת זה גם כן אותו דבר כמו כל שבת זה לא כמו

ערב פסח שעת חצות אם אדם בכל זאת בישל את המאכלים בכלים של חמץ כמובן שינקה אותם מכל אוכל א מעט מים אסור הרי להכין הרי אתה לא הולך להשתמש בכלים האלה אז אסור להדיח כלים כי זה נקרא מכין משבת אבל לנקות אותם מה שאפשר מכל הלכלוך ו להשים אותם במקום המיוחד אם יש לו גוי אז הוא יכול משרט את גויה הוא יכול לבקש מהם שהיא היא תעשה להם את ה את תדיח את הכלים למרות שאמרנו שאסור לעשות הכנות משבת ליום ליום טוב טוב וראוי כותב הבן איש חי וככה פוסקים שלישון ביום שבת כדי שיהיה עירני בליל הסדר צריך להשתדל מאוד רק מה לא יאמר אני הולך לישון שיהיה לי כוח בליל הסדר כי אז זה נקרא ממש מכין הולך לישון לנוח מנוחת שבת שינה

בשבת תענוג מאיפה יודעים את זה ראשי תיבות שבת ראשי תיבות שבת מה זה שינה בשבת תענוג את תלך לישון, אבל צריך לטבוע מעצמך ומהילדים שלך. אפילו אם בשבתות רגילות אתה לא אכפת לך בשבת הזאתי שהיא ליל הסדר, ראוי להשתדל שכולם ילכו לנוח כדי שיוכלו להיות עירנים. בעזרת השם לליל הסדר, לקיים את המצוות כמו שצריך. אלה שנוהגים לאפות מצות בערב פסח אז השנה עושים את זה ביום שישי ממשיכים לעשות כמנהגם ביום שישי למרות שזה לא ערב פסח ממש מקדימים ליום שישי כמובן כי יש בזה דעות אבל זה העיקר להלכה לגבי תענית בכורות השנה מרן מביא שתי דעות מאוד יש אומרים שגם השנה למרות שזה לא הזמן כי הזמן הוא זה ערב פסח והשנה בערב פסח זה שבת

אי אפשר להתענות אז הוא אומר יש אומרים שבכל זאת מתענים ביום שישי ויש אומרים שלא אז לדעת מרן העיקר להלכה שלא צריך תענית של בכורות השנה אבל בכל מקרה אפילו שזה העיקר להלכה נהגו להחמיר בזה כן להתענות עדיף להשתדל להשתתף בסיום מסכת עדיף שישתדלו בדבר הזה כדי לצאת ידי כל הדעות. ראשון. מגיעים לכוס ראשון. ראשון היום זה יוצא במוצאי שבת. הרי כיוון שזה יוצא במוצאי שבת אז מתחבר לנו גם הבדלה וגם קידוש. לזה קוראים בראשי תיבות יקנה אז מברכים הגפן אחר כך קידוש אחר כך הדלקת הנר בורא מאורי האש אחר כך ההבדלה ואחר כך שהחיינו בסמים לא עושים כיוון שזה יום טוב אז לא עושים בסמים רק נר עכשיו זה הסדר איך עושים את הקידוש

וההבדלה בדרך כלל בהבדלה יושבים אז המשנה ברורה כותב הם נוהגים לשבת גם בקידוש בגלל שזה גם עם הבדלה אנחנו על פי הארי נוהגים לעמוד כי זה גם קידוש ובקידוש נוהגים לעמוד לכן במקרה הזה נוהגים לעשות את הקידוש עם ההבדלה הכל בעמידה אם הוא שכח לעשות את ההבדלה אמר את הקידוש רגיל שכח שזה מוצאי שבת פתאום נכנס לאווירה של פסח לא זכר שזה מוצאי שבת ולא זכר להגיד את ההבדלה, תלוי מתי נזכר. אם הוא נזכר עודו בידו אז יברך את ההבדלה ואחר כשתה. אם הוא כבר שותה אז יעצור רגע, ימלא את בחזרה שימלא ויגיד את ברכת ההבדלה. ואם גמר כבר לברך. כל עוד שלא התחיל את האגדה לפי דעת מרן יכול לעשות שמה את ההבדלה יקח קידוש מלא בלי ברכת

הגפן רק לברך את ההבדלה לפי דעת הרמה לא למה כי לפי הרמה מברכים על וכוס אז לא מרבים בברכות אז לכן לא עושים מחכים עד השני בכוס השני לפי דעת הרמה מברכים הגפן ושמה יעשה את ההבדלה אבל לפי דעת מרן עד שהוא מתחיל את האגדה יכול לעשות את ההבדלה התחיל את האגדה לא מפסיקים יחכה לכוס השני ואז בכוס השני יעשה הבדלה בלי ברכת הגבון רק על אותו יגיד את ההבדלה ויברך בתפילה כמובן אומרים הרי ותודיענו להבדיל בין קודש לקודש וכך גם בהבדלה צריך להגיד להבדיל בין קודש קודש לקודש. זה הנוסח שמתוקן. אם אדם שכח ותודענו זה הרי מעין הבדלה, מעין אתה חוננתנו. אז מה הדין? אם הוא נזכר ועשה, שכח, גמר את התפילה, עכשיו מה יעשה? יחזור

את התפילה. לא. הוא סומך על ההבדלה. הרו הוא יעשה הבדלה בעל ואז הוא יוצא ידי חובה. הבעיה שלנו אם הוא שכח גם בב בכוס שכח בתודענו בתפילה ואחר כך שכח גם בקידוש את ההבדלה אז יש לו בעיה הוא חייב לחזור את התפילה למקרה כזה ועל כל פנים ודאי שאם טעה ואמר במקום בין קודש לקודש בין קודש לכול יצא ידי חובה פוסק מרן הרע עובדיה שבזה ודאי לא צריך לחזור על ההבדלה. והאישה שמדליקה נרות, כמובן שהיא צריכה להגיד ברוך המבדיל בין קודש לקודש. אבל אם היא מתפללת וכבר אמרה ותודיענו אז אין בעיה יכולה להדליק את הנרות כי כבר נקרא שהיא עשתה את ההבדלה. כל מה שאמרנו על כל פנים שהוא צריך להמתין עם ההבדלה זה רק לגבי ברכת ההבדלה.

אבל לגבי ברכת הנר שכח גם לברך בורא מאורי האש. מתי שיזכר, אין לזה מגבלה של זמן או מקום, מיד צריך לברך בהורא מעורי האש. ודרך אגב, אני אומר שצריך לדעת שיעור כזית של המצה, תלוי איזה מצות הוא אוכל. אם זה מדובר על מצה רכה אז כמובן לפחות ה-30 גרם ומעלה זה כזית כמו שכותב הרב עובדיה אבל אם מדובר על מצות קשות שמה מספיק 18 גרם לכזית לא צריך להחביד כעיקר השיעור הוא לכזית ושיעור של רביעית יין 81 גרם כדאי ורצוי להכין כוסות קטנות שלא מכילות הרבה כי לכתחילה המצווה לשתות את כל למה לקחת גדול ולהיות בדיעבד ולשתות רק חלק מהכוס? קח לך כוסית קטנה שמכילה נגיד 90 גרם. אל תהיה קמצן 81 גרם כי אולי נשפח קצת ואולי נשאר

קצת. ככה שתוכל לשתות את כל הרביעית ואת כל לכתחילה לקחת להכין כוסות קטנות לליל הסדר. וכך הסדר נהיה קל. גם בכזיתות וגם בכוסות יעזור השם שנזכה כולנו לבני בית המקדש ולאכול מן הזבוחים ומן הפסחים אשר דמם ניזרק על מזבח ומרה בימינו אמן ואמן חג כשר ושמח ך