מי שלא עבר שכול לא יודע מזה! עוזי צוובנר מדבר על הכואב מכל

לא מעט סיפורי גבורה שמענו על מלחמות ישראל היום אני אפגוש את אוזי צוובנר עבורי הוא גם מנטור גם משפחה גם הכל אחד האנשים שכל כך השפיעו על החיים שלי גם ברמה האישית היה איתי בכל הרגעים השמחים והלא שמחים בקשה עוזי תודה רבה חם היום וזי שלום שלום רב קודם כל אני מתרגש שתדע לכבודו לי את אוזי אנחנו מכירים בעקבות אסון גשר מכבייה שקרס ואתה בעצם הגעת למכביה להציל את המפעל היהודי הכי חשוב אחרי אולימפיאדה א בעצם חיטטת את רגליך בין בין כל הכילות היהודיות חרשת את כל את כל היבשות בעצם איך היה אז המסע הזה תראה קודם כל שביקשו ממני לבוא ולהיות יושב ראש המכביה אחרי אסון הגשר לפני זה לא הייתי קשור אז חברים שלי שחלקם

היו איתי בצבא עבדו לימו ליוז אזה רבע שעה בש שבוע ואז מה שקרה שהתחלנו להתארגן אחרי אסון הגשר וזה היה קשה מאוד כי היה משבר גדול במכבי עולמי בקהילות היהודיות בעולם נסעתי לאוסטרליה להיפגש עם ה משפחות שם ו שנפגעו באסון של הגשר וכולי ונראה לי שבסוף במאמצים רבים זה לא אני לבד זה היו פה מערכת שלמה שעבדה הצלחנו ליצב את העניין וכמו שאתה יודע אתה בערוך שיום אחד הגיע אליי מנכל מכבי עולמי לדלת עם איזה בחור צעיר נחמד ואומר לי אל תי ברגר בה ואומר לי וזי אתה מחפש נהג גוזר משהו אמרתי כן ה אמר הנה בבקשה אז אמרתי כן מה שמך אמרת ברוך ומה המקצוע שלך נהג איפה היית בצבא מה אמת לי אני מורה לתנך ו שלך ווואו התקבלת

כאילו זה ובאמת נכנסת לתפקיד 24 שעות צמוד איתי כמו שאתה זוכר אחרי שהתחלנו להתארגן וכל הקהילות למרות המשבר וזה היה קשה מאוד ולארגן כספים לרוץ לממשלה תקציבים א כמדומני חודשיים לפני פתיחת המכביה המכביה היייתה אמורה להיפתח ביולי 2001 חודשיים לפני כן במאי היה האסון בדולפינריום בתל אביב האינטיפדה פרצה כמה חודשים לפני זה אבל שש נערים ונערות נרצחו בדולפינריום והתחלנו לקבל מיילים מארצות הברית אנחנו לא יכולים לבוא ההורים מפחדים לבוא מאוסטרליה ודאי מכל המדינות בעולם ובעצם התקבלה החלטה של הנהגת מכבי עולמי סוגרים את העסק החזרנו כבר את המחשבים אני אזכיר חבל ל הזמ בשיניים הצלחנו איכשהו לארגן את זה מחדש א כנס

זה היה נס מבחינתי העברנו את תקס הפתיחה מרמת הן לירושלים אתה יודע למה התחלתי דווקא במכבי ולא ולא בשכול שלך כי אני חושב שכשאתה דיברת עם המשפחות השקולות באוסטרליה אותם ארבעה שלצערי נו רב אה נפטרו כתוצאה מהאסון אני חושב שההיסטוריה האישית שלך אוזי רק רק אחד כמוך שחבל הבשר שלו שחול וחווה אובדן של אח כל כך משמעותי שאתה בעצם מגיל אפס הפכת להיות גם אבא גם בעל וגם אח זאת אומרת מקה אחת נהיתה הכל ביחד בגי בגיל מאוד מאוד מאוד צעיר איפה זה תופס אותך בעצם זה מה שאתה אומר זה נכון מאוד אני שיודע מי שעבר מי שלא עבר שחול וש הלוואי ולא יעברו עד שאתה לא שם אתה לא בכלל אין לך מושג מה זה עם כל האמפתיה ועם כל האהבה

שאתה מקבל מסביב מי ששם הוא שם תגיד אמא שלך שלחה שני בנים למלחמת יום כיפור מלחמה מפחידה שאחד לא חוזר ואיפה זה תופס אותך הידיעה הזאתי שבעצם אתה ה הופך בשנייה אחת לאח שקול אני מגדיר את זה שמלחמת יום כיפור זה קו המשווה שלחיים שלי יש אוזי לפני ויש אוזי אחרי אני רוצה להזכיר לך אתה צעיר כל החבר'ה פה צעירים אבל לפני מלחמת יום כיפור זה הכל היה אחרי מלחמת ששת הימים מדינת ישראל היייתה בשיא פרתה בצד החיובי ובשיא השאננות והשכיחות וכולי בצד השלילי והמלחמה הזו תפסה אותנו בהפתעה גמורה 50 שנה אחרי זה קרתה עוד הפתעה לצערנו אפילו יותר נוראית אבל תפסה אותנו בהפתעה גמורה אחי היה כבר ממפי בגדו תשע ממפי של פלוגה מ

שהחזיקה את כו תעלת סוץ כשהמצבר פלשו ביום שבת בצהריים בשישי באוקטובר יום כיפור אני סיימתי בדיוק קורס פקדי טנקים בשיבא ב בנגב ליד אירוחם ויום שישי יום לפני הטיסו אותנו לסיני לקחת טנקים שהיו שלנו שלושה חודשים לפני זה בסיני וכשהתחלתי מלמעלה אפילו לא חלמנו שזה מטוסים מצרים לא פתאום פצצות פ שעתנו לתוך התעלה כשאנחנו הגענו לתעלה בשע בערב אחי כבר לא היה בחיים לא היה לי מושג איפה הוא לא ידעתי מה קרה איתו ידעתי שהוא בצבא שהוא ממפי שזה היה בשבילנו דבר גדול וגאוה גדולה ונלחמנו שם כל הלילה קשה מאוד והרבה חבר'ה נהרגו ונפצעו וזה באזור של מעוז מפרקת ורצה הגורל ששנינו היינו נלחמנו על אותו מאוז ובעצם בסופו של

דבר הוא נהרג 100 או 200 מטר מאפ שאני נלחמתי וואו ואתה לא יודע ש שם שום מושג שום דבר שום כלום הוא היה בין הטנקים הראשונים אולי הראשון שהגיע לקו המים כ הם היו די קרובים יחסית ובגלל שהיו צעקות שבר מתוך המעוז הצילו עולים עלינו להביורים הורגים אותנו וכולי הוא החליט שהוא נכנס עם הטנק שלו לתוך המעוז בדרך הטנק שלו נפגע אבל לא קרה עוד כלום לאף אחד ואז הוא קרא לסמ פ שלו הסגן שלו יאיר תל אמר לו וזה תפקיד של ממפי בשריון בוא נחליף טנק אתה תישאר עם הטנק התקוע כי אני חייב להיות נייד ולזוז והוא עלה על הטנק של יאיר והודיע ל המגד שלו עכשיו הכל היה כבר בלאגן גדול זה כבר לא היייתה מלחמה הכל המצרים הכל כולנו כמ

כמו ש ככה אנחנו במרחק הזה הוא נכנס למעוז ובכניסה מעוז חטף שני תילים תטחן הטנק נהרג הוא הצליח לקפוץ מהטנק נפצע בחלק התחתון של הבטן ושני אנשי צוות ניצלו אבל היו די בשוק הוא שכב רבע שעה שם על איזה גבעה קטנה ונפח את נשמתו ונשאר שם והיה בעצם נהדר כשנה וחצי אחרי שנה וחצי אני חושב בהחזרת הגופות האחרונה של המצרים אני זוכר שכתבתי מכתב כחייל צעיר לשמעון פרס הוא היה שר הביטחון וכתבתי לו ש זה יכול להיות שנה ומשהו לא מחזירים גופות ו קצת מזכיר את מה שהיום שוב אני את יודע זה ישר קופץ ם בראש והוא נה לי שהוא מקווה מאוד שבקרוב זה ואכן זה קרה שב ואז הוא בא לקבר ישראל ר ארצל צריך לזכור ש ו בשנה וחצי מה קורה

במשפחה שלכם אוי זה עברנו שנה וחצי עזוב אני אמא שלי אבא שלנו נפטר שהיינו ילדים ואחי ש נהרג יונתי האח הגדול הוא היה המנטור שלי ארבע שנים הבדל א אני הייתי בצבא חזרתי לצבא נפצעתי ביום ראשון בבוקר הייתי בית חולים וכולי אב חזרתי בסוף לצבא ואמא שלי הלה שנה קשה מנסו שנה קשה מאוד א הם אמרו לה רגע אולי יש תקווה אולי נפל בשבי והיא אמרה לא אין סיכוי שינתי ייפול בשבי זהלא פה אתה חושב עלי לפעמים לפעמים כל היום מה זה חולם עליו חולם מדי פעם אבל זה כבר 51 שנה כמעט 50 שנה אתה יודע ברוך אתה אני קרוב אליך מאוד ובטח למה שעברת עם אמית וכולי נדמה לי שאמרת לך אפילו בשיבה שה הזמן מצד אחד עוזר מצד שני הגעגועים מתרחבים

נכון כי שאתה יושב עם אחדים עם הילדים האחרים אשה יושב עם משפחה ואתה אומר רגע איזה חוסר זה יש פה משהו שלא טבעי זה לא אז הנה אתה רואה 50 שנה ואני זה קשה זה קשה אפילו לדבר עליו תגיד אני זוכר משהו שמאוד תפס אותי איתך כשהיה הרגע לפני המכביה אמרת אני חייב ללכת ונסענו לכותל היה חשוב לך הכותל היה חשוב לך אח שלך ושאתה מחבר את את את הדברים האלה ואני מזכיר לך שבאותו יום ראש הממשלה דאז אריק שרון קורא לך ומביא לך פצצה אומר לך חביבי יש טיל מכוון לתוך האצטדיון ואתה פתאום האח השקול הכל ביחד ומתקשים עצה מה לעשות תראה נתחיל מהכותל אני מניח שאתה יודע שאני בא מ משפחה היסטורייה גדולה מאוד כן מצד האם אני זה אז סבא

וסבתא שלי היו גרים בבית ישראל זה ליד 100 שערים סבא שלי היה רב עם זקן איש חרדי שדאג לפרנסה ועבד אבל היה איש תלמיד חכם וכולי סבתא שלי אסתר היא לוריה והיא צאצאית של הארי הקדוש מצפת כן א אז בד שלנו זה קיים אין מה לעשות וחשבתי שזה יהיה הכי נכון ללכת לכותל אכן שעשו לי לעליה לתורה לבר מצווה ולשים פתק והקטע הזה של ה מסורת או מה שהיה מהבית אין ספק שמלווה אותי בכל דבר שאני עושה אז ב איפה איפה אח שלך הכי חסר לך היינו מאוד קרובים אמר לך הוא היה מנטור כזה אז גם בעצה טובה גם בהתייעצות במפגשים משפחתיים מאוד חסר מאוד מאוד זה קשה אבל הוא איתי הוא הוא חי בתוכנו זה ה כשאתה מגיע ר הרצל ואתה מסתכל וא אתה עומד

מולו כשאתה בפנים בפנים ככה אחד על אחד על מה ביקר אתה חושב תראה אני אספר לך משהו היייתה תקופה שהיינו ילדים אמרת לך שאבא שלי נפטר כ ד ומי התחתנה עם מישהו מהוד בית בבניין המשותף שלנו והוא נשלח לשליחות במדינה בשם מלאווי באפריקה נחנו נסענו למלאווי והיינו שם מאוד מאוד חוברים שמו אותנו באיזה פנימייה של אנגלים הבל על הזמן והוא אני הייתי הכי קטן בכל הפנימיה הזאתי הוא היה שומר עליי מכל משמר לאיודע אותי אנגלית אפילו הוא ידע וכיוון אותי אז כשאני עומד שם אני נזכר בכל הרגעים ה המאוד דיסקרטים האלה שלנו בינינו שהוא עזר לי שהוא זה וכולי לפעמים היינו מדברים מאוד פתוח כחברים ולפעמים כמו דיסטנס כזה של זה היה מין

שילוב מעניין אתה יודע אני גם מכיר את את הילדים שלך הם מעריצים אותך שאלה אם כל הילדים שלך או הנכדים שלך אתה רואה תכונות של אח שלך אני תמיד אומר להם שכל תכונות שלו התפזרו בין כולם תמיד תיקח את כולם תדביק אותם ביחד תחבר יופי חוכמה חוש הומור כל התכונות האלה תחבר אותם זהו וואו ככה אני רואה את זה וזה ממש ככה תגיד לי ו בנקודות שבירה של אוזי ש אתה פתאום ככה מזיל דמעה עליו איפה זה תופס אותך בעיקר שאתה לבד לא אין שבירה אני לא אבל הנה עברו 50 שנה ואתה מדבר ויש לי ניצוץ בעין תשמע אני זה אין מה לעשות זה אני לא חושב שבשנים הראשונות זה היה לי לא אתה יודע מה אני כשאני מנסה להיזכר זה לא היה זה עם השנים ועם

הגיל ומשפחות ואתה נהייה אולי יותר רגיש לזה והחוסר גדל זה בכל מיני אירועים תופס אותך אבל בסך הכל 50 שנה עברו אנשים לא מבינים את זה אני מסביר להם הם חושבים שהזמן אתה יודע אם רואים מי בחוץ מי שלא עובר רואה את זה מבחוץ אומר אוקיי הוא כבר מחייך הוא צוחק הוא נוסע לחול זה נכון אבל בפנים מי שיודע זה אמא שלי הגדירה את זה יפה היא אמרה יש נכה שחתכו לו מהיד שש ניכ שחו את הרגל אני מך חתכו לי את הלב נכון אתה יודע שאני תמיד אומר שההבדל בינינו לבינך שאיין לו רגל או אין לו יד הוא יודע שיש לו 40% אנחנו הנכות שלנו היא נכות יומית כל יום יום חדש יום אחד אתה יש לך אחוז יום אחד 10% 20 הכל תלוי בנו נכון ומתי אתה

בעצם בחרת בחיים חודש אחרי המלחמה הייתי אחרי שהשתחררתי עבית חולים בבית הבראה דווקא באשקלון שלחו אותי היה שם בית אחלמה לחיילים וכולי ואחי הגדול רוני בא ואמר לי הוא יודיעו לנו שינתי אח שלנו נהדר אמרתי לו אני יודע המר איך אתה יודע אמרתי לו תשמע שכבתי בית חולים אם הוא לא בא לבקר אותי לשעה אפילו אז כנראה שמשהו קרה ואז הוא חזר הביתה ואני ישבתי שם מול הגלים כי אני את הגלים האלה עובר בשלום וחוצה זו היייתה ההחלטה שמכאן ואלך אני ממשיך שמה זו הייתה הנקודה הכי א חשובה מה הכי פספסת איתו לשחק עם הילדים שלו וואו תראה לא לא לא הרבה אנשים יודעים שאתה עושה הרבה דברים בחסד והרבה דברים ב מה שנקרא מתן בסתר להמון

אנשים זה מגיע מעוזי הבית הילד הקטן שהיה שגר בירושלים התחנך בירושלים או שזה בא מאוזי אחה שקול הרגישות שיש לך כלפי אנשים שאין להם זכייתי לראות אותך לא פעם ולא פעמיים איך אתה מתייחס לשומר של השג ואיך אתה מתייחס למנכל באותה אותו דבר אין אצלך הבדל אם הוא מנקה אתה אומר לו שלום אם ה יש לך באמת התייחסות לאנשים שווה בשווה ולא משנה מי הם וזה דבר של אני למדתי ממך המון אני חושב שזה מולד האמת אני חושב שזה מולד זה מאבא שלי מאמא שלי ו כולי אני לא יודע להגיד כמה ה שחול השפיע על זה אולא קשה לי לעמוד את זה אבל זה זה משהו שקיים אני באמת נהנה לדבר עם אני אוהב אנשים ואני נהנה לדבר עם הרבה אנשים אם זה בני אדם אני

אוהב את זה אם זה לא זה לא לא מעניין תגיד לי וזי כשאתה חושב על ה על החיים עכשיו אח שלך נמצא פה איתנו מה היית רוצה להגיד לו וואו ברוח אתה שואל אותי שאלות היית צריך להכין אותי מה זה הייתי אומר לו שלמרות מה שעברנו גם כשאבא שלו נפטר כשהיינו ילדים וזה משפיע תשמע אתה לא יכול הייתי בן שמונה הוא היה בן 12 ואחרי זה היה לנו עוד אסון עם הבן של אחי עם הדיל שטבע בחורצ'יק ש והייתי אומר לו שלמרות כל זה החוזקה של המשפחה שלנו שיודעת להתגבר להרים את הראש לבחור בחיים ולהמשיך הלאה לא לשכוח לרגע אבל אני חושב שזה ה המהות של הדברים שהייתי אומר לו בעצם אני אומר לו את זה כל הזמן זה לא אתה יודע שכשר לי האסון א אתה

הייתה בין הראשונים שאני דיברתי איתם ווית אותי מהשנייה הראשונה כולל הפסיכולוגית שמלווה אותי עד היום אתה זה שדאגת והבאת אותה מהר מהר שידכתי אותה אולי בגלל הניסיון חיים שלך וזי אתה כזה תשמע כשאתה קרה לך נסון ואני שמעתי על זה ב8 בבוקר וישר רצתי אליך הביתה בדרך אמרתי מה אני אומר לברוך הרי עכשיו הוא בכלל לא לא הקשיב אני אמרתי לכם נדמה לי שלושה דברים שצריך אולי כמה ימים אחר אבל זה היה בשבעה משכתי אותך אני זוכר איפה הצידה מכל האלפי אנשים שבאו אן לא יודע אם אתה זוכר את זה אני זוכר את זה ואמרת לך א ברוך אתה צריך להחליט עכשיו אם אתה ממשיך בחיים או שאתה זה דבר אחד הדבר השני אתה חייב להקים משפחה ואני מאוד

מאוד שמח שת העצה הזאתי קיבלת ועשית את זה באמת זה דבר גם עצה הראשונה קיבלתי בחרתי בחיים ברור ברור ברור זה תוצאה של זה הדבר שני אומר לך צריך לדאוג להנצחה לימית וגם את זה אתה עושה בצורה מעוררת א כבוד שלול שתלה ביחד אין לי ספק שמגיע לך על זה כל הכבוד וישאר כוח לא הרבה אנשים היו מצליחים לעשות את זה בדרך שאתה עושה את זה וכשאני רואה אותך עכשיו מראיין אותי אני בכלל ליבי הומה וגובה אז כל הכבוד אתה יודע אומה אתה עבורי אם יש משהו שאני מסתכל עליו ככה מלמעלה למעלה זה זה כמובן אתה ויש לי המון המון כבוד והרכה אליך ועל כל מה שאתה עושה גם למען עם ישראל וארץ ישראל ולקהילות היהודיות אני אפילו אני אפילו זוכר

שבטקס הנעילה של המכביה הביאו לך נאום בעברית במקום באנגלית ואתה ת אמור להגיד אתל זה באנגלית תה תוך כדי הנאום תרגמת את את העברית פסקה ס פסקה בעברית פסקה באנגלית פסקה בעברית פסקה כן אני זוכר את זה עד היום באנגלית ואני רוצה להזכיר לך גם שהצלחנו להביא את המשפחות לצעוד מקבע אחרי זה בראש מצד המשלחות שזה דבר חשוב כן ו וזי לסיום מה אתה מה אתה מאחל לאוזי שכל הילדים וכל מי שסביבי יהיו ברים בריים לפני לפני הכל זה הכי חשוב ושאני מאחל לעצמי שנחייה במדינה שכבר תהיה רגועה ושקטה ותוציא את הטוב שבה יש בה כל כך הרבה טוב במדינה הזאתי שרק צריך לקטוף אותו ולא זה זה זה אני מקווה מאוד שאני אספיק בלראות את זה ושזה

יתגשם אני מאמין אגב שזה יקרה חובה עלינו כולנו שזה מה שיהיה פה שנהיה מאוחדים שנוציא את הטוב מכל המדינה הזאתי זה מאוד מעיק עליי מאוד מאוד מאוד וזי מה אני אגיד לך חיבוק אפשר בטח מה זה