משמעות מצוות הציצית - הרב ירון אשכנזי (עם כתוביות בעברית)

הימים ימי מלחמת "צוק איתן," כל עם ישראל מתפלל על חיילי צבא הגנה לישראל שיחזרו בשלום לבתיהם. החיילים נכנסים אל תוך מאורת השדים, לתוך עזה, שם צריכים לטהר את כל קיני הצרעות שנמצאים שם. גדוד הצנחנים הופקד להיכנס לבית, שלפי הנתונים שהיו בידי השב"כ, מדובר בבית חשוד מאוד, בית עם הרבה מאוד סכנות. החיילים עומדים בהיכון להיכנס לבית, והנה אחד החיילים אומר לחבריו: שמעתי שיש סגולה מאוד מיוחדת שאם שמים ציצית על הבגדים, הציצית הזאת יש לה שמירה מיוחדת. זה שכפ"ץ רוחני ששומר על האדם. מה דעתכם? אולי כולנו עכשיו נתעטף בציצית וניכנס לתוך הבית? כל החברים כולם הסכימו ורצו. התקשרו לרב האוגדה: אנא ממך תספק לנו

ציציות. לפני שנכנסים אל תוך הבית, רוצים ציציות. הרב מהר הגיע. לאחר כמה זמן כל החיילים עטו על גופם ציצית, כולל החיילים הדרוזים, מחסידי אומות העולם, גם הם שמו את הציצית על גופם, האמינו בסגולה. והחיילים נכנסו אל תוך הבית ולא ייאמן כי יסופר. מה שהם חשבו לכתחילה היה כאין וכאפס לעומת מה שראו בעיניים. פיצוצים בכל מקום, מוקשים, מטעני צד, יריות. החיילים נכנסו בחירוף נפש, טיהרו את כל הבית ויצאו מן הבית. לאחר שיצאו מן הבית עשו ספירה, בדיקה: מה קרה? מי נפגע? כמה נשארנו? להפתעתם, כולם יצאו חיים, בריאים ושלמים ללא שריטה וללא פגע. את הסיפור הזה שמעתי מאחד החיילים שהיה שם בגדוד. אותו החייל סיפר לי את הסיפור

והוסיף שכל אותם החיילים שהיו נוכחים באותו מקום החליטו שהם מתחזקים במצוות הציצית מכאן ואילך באופן קבע. איזו מצווה מיוחדת זאת, מצוות ציצית? הגמרא אומרת שמצוות ציצית היא שקולה כנגד כל התורה כולה, כך אומרת הגמרא במסכת מנחות. בשם רבי שמעון בר יוחאי מבואר: "כל הזהיר במצוות ציצית זוכה ומקבל פני שכינה." תאר לעצמך, ידידי, בא אליך בורא עולם ואומר: בני היקר, אם אתה זהיר במצוות ציצית, אתה תזכה לקבל את פני השכינה הקדושה. מישהו יכול לוותר על דבר כזה? איזו זכות עצומה. ומה יש במצוות ציצית? מה עצם המצווה? מבואר בתורה: כל בגד שיש לו ארבע כנפות, ארבע כנפות, כלומר בגד שהוא מרובע, שיש שתי כנפות מקדימה ושתי כנפות

מאחורה - הוא מחויב בציצית, שנאמר: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם." אז מכאן אנחנו רואים שצריכים לעשות על כל בגד שיש לו ארבע כנפות צריכים להטיל בו ציצית. ויש כמה וכמה רמזים מיוחדים מאוד בציצית, כמו שאנחנו נראה תכף. והגמרא אומרת: "חביבים ישראל לפני הקב"ה "שהקב"ה ציווה אותם ונתן להם מצוות מאוד מיוחדות, "ציצית בבגדיהם ותפילין בראשיהם "ומזוזה בפתחיהם, "וכל מי שהוא זהיר במצווה הזאת, במצוות הללו, "בחיזוק הוא שאינו חוטא." מי שהוא זהיר במצוות האלה - חזקה שהוא לא חוטא שום חטאים. כמובן שהוא מתכוון לעשות את המצוות והוא גם מכוון בהן אז יש עליו חזקה של שמירה מיוחדת, שהוא לא חוטא. אילו מצוות עצומות.

וכמה וכמה רמזים יש לנו בציצית. קודם כול, השיעור של הציצית, כמה השיעור של הציצית כדי שנהיה חייבים לעשות ציצית, את החוטים של הציצית? השיעור של הציצית עצמה, היא צריכה להיות אמה מלפניו ואמה מאחריו ורוחב אמה. כלומר, אם אנחנו מדברים בסנטימטרים, זה צריך להיות 96 ס"מ האורך, 48 ס"מ הרוחב, וזה חוץ מהמקום של הנקב שמכניסים את הציצית על גבי הגוף. חוץ מהנקב, זה השיעור של הציצית. אמה מלפניו ואמה מאחריו ואמה רוחב, חוץ ממקום הנקב. אם אדם יש לו ציצית כזאת, זאת ציצית מחויבת מן התורה. עוד כתב רבנו הבן איש חי, שלכתחילה צריך להקפיד על ציצית מצמר, צמר רחלים, שזו ציצית שהיא מדאורייתא. שאר הבדים, בגד שהוא רגיל,

סינתטי, הוא לא חיוב מן התורה, אלא חיוב מדרבנן. הספרדים נהגו להחמיר בזה הרבה יותר, שבאמת לכתחילה להקפיד על ציצית שהיא עשויה מצמר. בואו נראה כמה רמזים יש בציצית. קודם כול, אנחנו רואים כאן את הציצית שיש בה ארבע כנפות. עוד כנף ועוד כנף, ארבע כנפות - מחויב בציצית. נתבונן על הגדיל של הציצית. הגדיל של הציצית עצמו, אנחנו רואים שיש חמישה קשרים ויש באמצע איזה שהם קשרים קטנים שנקראים "כריכות." בין קשר לקשר יש כריכות. מה הרמזים שבציצית? דבר ראשון, נתבונן על החוטים. החוטים, אומר רבנו בחיי בספר "כד הקמח," שהחוטים הם בדמיון שערות הראש. כמו שכתוב בפסוק, "וייקחני בציצית ראשי." החוטים הללו הם בדמיון השערות.

אנחנו רואים כאן את החורים שיש בכנפות שדרכם מעבירים את החוטים. החורים הללו זה דומה לעיניים, זה דמיון לעיניים. בנוסף, יש לנו חמישה קשרים, כמו שאנחנו רואים כאן. חמישה קשרים כנגד חמשת החושים של האדם. יש לו חמישה חושים: חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש הריח, חוש הדיבור וחוש המישוש. חמישה חושים שיש לאדם - כנגד זה יש לנו חמישה קשרים. גם כן, יש לנו אם ניקח את חמשת הקשרים כפול ארבע כנפות - יש לנו 20 קשרים. 20 קשרים זה כנגד 20 אצבעות הידיים והרגליים. זה מקיף את כל האדם. אם נתבונן נראה, התורה אומרת: "ועשו להם על ציצית הכנף פתיל תכלת." בזמן שהיה בית המקדש קיים ידעו בדיוק מה זה התכלת. הגמרא אומרת שמדובר על

איזה סוג מסוים של תכלת, שזה עשוי מדם של איזשהו חילזון שנמצא באוקיינוס ואחת ל-70 שנה הוא עולה ליבשה. מהדם של החילזון הזה עושים את הצבע של התכלת. יש ציווי, ולכן היום, שאנחנו לא יודעים מה זה התכלת, אז אנחנו לא מטילים את התכלת. יש חוקרים שאומרים שמצאו את החילזון הזה, ובאמת כמה וכמה מגדולי האדמו"רים נוהגים על פי זה באמת לשים ולצבוע פתיל אחד של תכלת בציצית. אבל גדולי הפוסקים בזמננו, כמו מרן הרב עובדיה, מרן הרב אלישיב ומרן הרב שמואל וואזנר, שלושתם נקטו שעדיף "שב ואל תעשה עדיף" ולא להטיל פתיל תכלת, אבל כמו שאמרנו, אלו ואלו דברי אלוקים חיים. ישנם גדולי האדמו"רים שנוקטים שכן להטיל תכלת בציצית לפי מה

שגילו היום. התכלת הזאת, מה משמעותה? למה צריכים להטיל פתיל תכלת? אומרת הגמרא: התכלת היא דומה לים והים דומה לרקיע והרקיע דומה לכיסא הכבוד. נמצא שכאשר אדם מתבונן בפתיל התכלת, הוא זוכר את בורא עולם. על ידי זה הוא נזכר בבורא עולם ועל ידי זה הוא נזכר במצוות. הגמרא דורשת שהציצית היא שקולה כנגד כל המצוות, ממה שכתוב: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה."' "את כל מצוות ה."' מה זה את כל מצוות השם? שהציצית היא שקולה כנגד כל מצוות השם. אבל למה דווקא תכלת? למה לא ירוק? למה לא אדום? למה לא שחור? למה תכלת? אומר הרמב"ן, רבי משה בן נחמן, לפני כ-800 שנה, מבאר את הדבר הזה. אומר הרמב"ן: תכלת היא כוללת את כל הצבעים.

בואו ניקח לדוגמה, אדם מתבונן ומסתכל אל האופק. איזה צבע הוא יראה? צבע תכלת. לאחר מכן, כאשר הוא מתקרב אל היעד, לפתע נפרש בעיניו האופק בצורה אחרת. הוא רואה פה ירוק, פה חום, פה אדום, פה כחול, פה שחור. אבל כאשר הוא מתבונן מרחוק הוא רואה צבע תכלת כי התכלת היא התכלית של כל הצבעים, היא כוללת את כולם. כמו שאנחנו שומעים, "תכלת" זה מלשון תכלית. כאשר האדם מתבונן בתכלת הוא צריך לזכור את התכלית שלשמה הוא הגיע לעולם הזה. למה באנו לפה? מה התכלית? כאשר הוא מתבונן בתכלית, "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה- "' הוא נזכר במצוות השם, זו הסיבה שזה גורם ליראת שמיים. כאשר אדם זהיר במצוות ציצית, זה גורם ליראת שמיים,

זה מציל את האדם מן העבירה. הגמרא במסכת מנחות מספרת על אותו התלמיד, תלמיד של רבי עקיבא, שניצל מעבירה מאוד מאוד חמורה בזכות מצוות הציצית. עד כדי כך שאותה אישה שהוא עמד לחטוא איתה התגיירה והגיעה לבית מדרשו של רבי עקיבא והתגיירה כהלכה. עד כדי כך, בזכות מצוות הציצית. נמצא שהמעלה של הציצית מעלתה עצומה. מסופר על אותו בחור שהיה זהיר במצוות ציצית מאוד מאוד ולא עלינו, מסכן, גילו לו את המחלה הנוראה. כל אדם שגילו לו את המחלה, יש כל מיני סוגים של טיפולים. אותו הבחור היה צריך לעבור טיפול כימותרפי, שאף אחד מעם ישראל ולא מחסידי אומות העולם לא יחווה דבר כזה, השם ירחם איזה צער ואיזה ייסורים זה. לפני הטיפול

הכימותרפי צריכים להכניס את האדם לתוך בידוד כדי שלא, חס ושלום, יקבל חיידק אחר ושלא ידבק במחלה אחרת. הבגדים שמביאים להם הם בגדים סטריליים ונקיים שרק בית החולים מספק. אבל אותו הבחור מאוד רצה לקיים מצוות ציצית. הוא הלך והתייעץ עם הרופא האישי שלו, איך הוא יוכל לקיים את מצוות הציצית. והרופא נתן לו פתרון איך לכבס את הציצית, איזה חומרים לשים, איך לסגור אותה לאחר מכן באריזה הרמטית. ואמר לו: אם אתה עושה כך, אין בעיה, אתה יכול להיות עם הציצית בזמן הטיפול. ויהי היום, הבחור שלנו מגיע, לובש את הבגדים של בית החולים, עוטה על עצמו את הציצית ובא להיכנס לחדר. האחות אומרת: בשום אופן! כך אתה לא נכנס. גברתי, אני

בדקתי עם הרופא. אני שאלתי. אני לא בא עם ציצית שהיא לא מכובסת. מכובסת, מחוטאת כדין. כדת וכדין. אני לא נכנס לטיפול בלי ציצית. אדוני היקר, אצלנו יש חוקים. אם אתה מתעקש, אני לא עושה לך את הטיפול. טוב, אני לא נכנס לטיפול בלי ציצית. וכך יושב לו אותו הבחור, יושב בחדר ההמתנה וממתין. האחות בשלה והוא בשלו. לאחר כשלוש שעות עובר ראש המחלקה, הוא מגיע ורואה את הבחור הזה יושב בחוץ. הוא אומר לו: ידידי, לא היית אמור להיות בתוך הטיפול עכשיו, בשעת הטיפול? הוא אומר לו: כן, אבל אני כיבסתי את הציצית לפי מה שאמר לי אותו החבר, הרופא, מה שאמר לי הרופא האישי שלי, וכך עשיתי. ועכשיו האחות הזאת לא מוכנה לתת לי להיכנס עם

הציצית. אני לא נכנס לטיפול בלי ציצית. הציצית היא השומרת. אני לא מוכן. הפרופסור אמר: תמתין שתי דקות, אני אסדר את העניינים. הוא נכנס, לאחר כמה דקות יוצא כולו מרוגש. הוא אומר: אל תדאג, בוא תיכנס, ואחרי זה אני אספר לך סיפור שלא תאמין. הבחור נכנס לטיפול, עשה את הטיפול הכימותרפי, מה שצריך. לאחר כמה שעות נכנס למשרד של הפרופסור. אומר לו הפרופסור: ידידי, הציצית הזאת שמרה עליך מכל משמר. היא הצילה אותך ממוות בטוח. דע לך שבמקום לשים לך את החומר הנכון, שמו את החומר ההפוך. אילו היית נכנס לטיפול, חס ושלום אני לא יודע איפה היית עכשיו. בזכות הציצית שאתה לבשת והתעקשת על מצוות הציצית, בזכות זה ניצלת ממוות בטוח.

ברוך השם, בורא עולם ציווה אותנו במצוות כל כך יקרות, כל כך חשובות. עם המצווה ביחד הוא גם נתן לנו הרבה מאוד מתנות בשביל שיהיה לנו טעם מתוק, שנשמח במה שאנחנו עושים. לא רק בשביל לקנות את נצח הנצחים, שברור שזה הדבר המרכזי וזה הדבר החשוב ביותר - לקנות נצח, לקנות גן עדן עלי אדמות, לנצח נצחים, אבל גם בעולם הזה הוא שלח לנו את הסוכריות שנוכל ככה ליהנות מהמצוות גם בעולם הזה.