הרב זמיר כהן - איך מתחזקים בצורה נכונה?

מצוי שאדם שרוצה להתחזק בעבודת השם בשלבים הראשונים מרגיש סוג של מבוכה כי הוא רוצה להרוויח את הכל עולם הזה ועולם הבא. מה זה עולם הזה? הרי התורה נותנת לאדם לההנות מהעולם הזה בצורה הכי נכונה אם הוא צמוד להוראות. אבל עולם הזה הכוונה למה שהוא קורא עולם הזה. כלומר יש לו הרגלים שהוא התרגל אליהם. עכשיו מה לשנות, להקריב, לא קל, אבל הוא יודע שיש אמת. אז הוא אומר, בוא ננסה גם וגם. עם הזמן הוא מגלה שלא טוב לו עם עצמו. הגם וגם הזה מאוד מבלבל אותו, מאוד מלחיץ אותו, אבל הוא מפחד. אומר, אני באמת עכשיו אקריב את כל מה שנגד רצון השם, כל מה שלא מדויק על פי התורה, מה שעל פי ההלכה. זו הקרבה גדולה. אולי יהיה לי מאוד

כבד, מאוד קשה. חז"ל לימדו אותנו שהתורה נמשלה למים. כלומר, כל ספק שיש לך ביחס לתורה, תבדוק מה קורה עם המים. תלמד מזה מוסר השכלה לעצמך. למשל המים טבעם שעוזבים מקום גבוה יורדים למקום נמוך. גם התורה עוזבת את הגאוותנים בעלי שחץ וגאווה ושוכנת על בעלי ענווה. הם מכוונים לאמיתה של תורה. אם אדם מכניס את הנגיעות שלו יכול לעקם את הלימוד. המים חיים לעולם. גם התורה חיים לאדם. המים מרעננים. אדם שחוזר עייף מהעבודה נכנס למקלחת, מתרענן. אדם שנמצא במצב נפשי עייף, מותש, שומע שיעור תורה, מקבל חיות. המים מנקים את הגוף, התורה מנקה את הנשמה מקטמי עוונות. יש לה את הכוח הזה. אבל יש עוד דבר שנוגע לנושא שהזכרנו, שגם את

זה יש ללמוד מהמים. מתאר לעצמנו אדם חזק שרירי מתאמן כל יום במכון כושר יש לו כוח נבקש ממנו קח חבית מים 60 ליטר 60 ליטר זה 60 קילו תניח את החבית על הכתף ותתחיל לצעוד נראה כמה אתה יכול ללכת והוא חזק וגיבור לוקח את זה הולך אבל כמה ילך מטר, 10 מטר, 20 מטר, 50 מטר, 200 מטר. בשלב מסוים הוא לא יכול יותר. הוא קורס, מוריד את זה. זהו, הוא לא יכול יותר. ניקח את אותו אדם שלא יכל לסחוב את החבית הזו יותר מדי ונבקש ממנו בוא תלמד צלילה. אנחנו רוצים שתצלול במקום שיש אלמוגים במקום הכי יפה בעולם. יש מקומות בעולם שיש בעומק האוקיינוסים שומניות עלמוגים. פה בארץ יש בהילת אבל זה כלום ביחס למה שיש במקומות אחרים. והוא

לומד צלילה וצולל. החבר ממתין לו על החוף והוא צולל לתוך המים. איזה חבר טוב שאוהב אותו אהבת נפש. הוא נכנס 10 מטר עומק. יש עליו משקל גדול של מים. זהמשקל עצום. החבר שעל החוף נזכר שהוא לא יכל לסחוב 60 ליטר אומר יש עליו עכשיו טונות של מים מי יודע מה קורה לו נרים אליו טלפון תגיד לי הכל בסדר איתך אתה לא מתפוצץ שם מהעומס אומר למה דווקא כיף לצלום תענוג הוא יורד עוד 20 מטר עומק זה שעל החוף נלחץ עוד יותר שוב מצלצל תשמע אני דואג לך הכל בסדר אומר לו הכל בסדר תענוג אני מתחיל לראות למטה איזה מראות כאלה מעניינים. זה נשמע לי מרתק להגיע לשם. צולל עוד יותר לעומק. מגיע לקרקעית, הוא עומד נפעם. איזה יופי של

אלמוגים, דגים צבעוניים שהם סוחים ביניהם. עולם קסום מתגלה לנגד עיניו. זה שעל החוף מתברר לו שהוא כבר הגיע לקרקעית, הוא עומד לקרוס מרוב דאגה. מצלצל אליו שהוא אומר לו, "תגיד, אתה לא סובל שם? יש עליך טונות של מים. זה לחץ אדיר. אתה לא מפחד שתמות. אני מרחם עליך שלא יקרה לך משהו. אומר לו, אתה מרחם עליי? אתה יודע איזה עולם יפה ביליתי עכשיו לפניי? איזה תענוג להיות כאן. אני מרחם עליך, יושב בחוף, משחק לי עם צדפים. בוא תראה מה יש כאן. אי אפשר להשוות בכלל. אותו הדבר כשאדם נכנס לתורה, אם הוא חי בניגוד הוא מחוץ לתורה, אבל לוקח על הכתף, הוא יודע יש פה מים, זה חיים, זה טוב, אבל הוא חי בניגוד. הוא לא יכול

להתענג כמו שצריך כשהוא צולל בתורה. הוא מגלה כמה שהוא נכנס יותר לעומק של התורה. אומר, אני מתבטל רצון השם. מה שהקדוש ברוך הוא אומר, ככה אני עושה. כשהוא צולל הוא לאט לאט מגלה שלא רק שלא כבד עליו, מה שלפני כן הוא הרגיש אולי איזה עומס, אדרבה, הוא מרגיש שיש עולם יפה שמתגלה לפניו, תוכן נפלא, המוח עובד אחרת, המוח הרי הוא כמו מתחנה. אם אתה מכניס בו אשפעה, הוא תוחן אשפעה. אתה מכניס בתוכו דברים טובים, הוא תוחן דברים טובים. לא הכנסת כלום, הוא תוחן את עצמו. ואז אדם יוצא מדעתו ומשתבש, מגיע לשטויות. אבל כשהוא מכניס תוכן רוחני, אז הוא חי, מגלה עולם קסום, עולם יפה. זה מה שבעצם יש בתורה שנמשלה למים, שנאמר, הוי

כל צמול המים. ואומרת הגמרא, אין מים אלא תורה. רק יחד עם זאת צריך ללמוד עוד דבר מהמים. יש אנשים קפצו ראש לתוך המים בצורה לא נכונה, נחבטו, איבדו את ההכרה, הלכו לעולמם. גם כשאתה נכנס למים צריך לדעת איך להיכנס. צריך לדעת להיכנס בצורה נכונה, ללמוד איך נכנסים למים, לעלות בשלבים צעד אחר צעד. על זה כתוב עשה לך רבן. והרב יגיד לך אם אתה צריך להזדרז יותר להעיץ את הקצב או הפוך. אתה צריך להעט. אתה יותר מדי נכנס במהירות. כמו שנכנסת, אתה עלול לאבד כוחות אחר כך ולא לעמוד באתגרים שלקחת על עצמך. אבל כשאדם נכנס למים בהדרגה, עושה טוב, מתייצב, שמח בטוב שהוא עשה, מתקדם עוד, עולה עוד מדרגה, עד שבסופו של דבר הוא

מגיע שם לעומק עם כל האלמוגים וכל היופי שיש בפנים, אז באמת הוא חי בצורה נכונה, בצורה בריאה, טוב לו גם בעולם הזה וטוב לו גם בעולם הבא. เ