הפעם אנחנו לא מפספסים את נקודת היציאה לגאולה ↪️
אוהבות לנו הרגליים כאליים של 2000 שנה לא עוד תדעו לכם שהגלות היא כמו איי כביש מהיר אוטוסטרדה אנחנו רצים רצים רצים ומדי פעם באוטוסטרדה הזו יש באמפרים כאלה מטלטלים מבעילים מרעידים ואנחנו רוצים שזה רק יגמר ולא מבינים ולא יודעים שהבאמפרים האלה מסמנים לנו פעם אחר פעם נקודת יציאה לגאולה לא עוד פספסנו מלא כאלה לא עוד אנחנו הפעם לא מפס פספסים בכל פעם שהלב רועד בכל פעם שיש הזקה בכל פעם שאתם נזכרים תרימו את העיניים לשמיים ותבקשו אבא אנחנו רוצים להיגאל כל זה זה כאבי שכינה השכינה בגלות השכינה בעפר והיא צועקת ומתחננת שנבקש בשבילה ותזכרו שהזוהר אומר מי שמבקש על השכינה שבגלות כשהיא תיגאל לשכינה הזו הוא יזכה
לשמוח בשמחתה אז אני מתחננת עם ישראל בואו נבקש את הדבר האמיתי אנחנו תמיד מבקשים שזה זה יגמר. נחזור לשגרה, שיהיה לנו נוח. די, בואו נבקש אבא, אנחנו רוצים גאולה, אין לנו כבר כוח לסבול את זה יותר. כי אם זה יגמר, תחזור שגרה, זה יבוא אחר כך עוד פעם, כי אין מה לעשות, אנחנו בגלות. אז זה הזמן. זה הזמן עכשיו עם הניסים שקורים, עם כל מה שעכשיו הקדוש ברוך הוא מאיר לנו, לבקש את הדבר האמיתי, לבקש גאולה, משיח בית מקדש בנזכה השנה בפורים, בעזרת השם לרקוד ולשמוח את השמחה האמיתית. אמן ואמן
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום ראשון, י״ב באדר התשפ״ו (1.3.2026). משך: 1:32
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.