חמישה מחבלים ירו רק אחד פגע לו בכתף - מור ממן עם סיפורה המחזק של צופיה אורים

שלום לכל הצופות של הדברות היום אנחנו כאן בירושלים בעיר הקודש עם אישה וואו שאנחנו פשוט מחכים לשמוע את הסיפור מעל הטבע שלה אז היום אנחנו נמצאים עם צופיה אי צופיה מה שלומך ברוך השם מצויין אני ככה רוצה שתספרי לי מה היה שם בדיוק טוב אז אני סופיה הורים אני גרה עם המשפחה שלי בסדרות עם בעלי יוסי ועם עשרת ילדיי ובשמחת תורה חגגנו בסדרות כי כמובן אתה אוהב לחגוג במקום שלך בישיבה איפה ש עם הישיבה שעושים מלמד עם הבתי כנסת שלנו אנחנו היינו עם שבעה מילדינו וגם עם אחיינית בבית א ובליל שמחת תורה היינו בישיבה היה ככה מאוד מאוד יפה ושמח א התעוררנו בש ו30 בבוקר לכל הזכות ונכנסנו לחדרים כי בבלל שיש לנו בית דו

קומתי אז בכל קומה יש חדר נכנסו לחדרים וחיכינו שזה ייגמר וזה היה ארוך גם היה בלי הפסקה כי לפעמים אנחנו לצערנו קצת מורגלים בזכות צבע אדום וזה היה שונה כי לא היה ממש לא הייתה רגיעה זה היה אחד אחרי השני זה היה מאוד מאוד חזק א וכן הבנו שקצת הרסו לנו את שמחת החג ילדים לא יכלו לצאת לא יהיה סיבוב בין בתי כנסת משהו משהו קורה כשאתם בתוך הממד אתם מבינים מה קורה לא מבחינתנו טילים א טילים כן כן אז באמת חולפת למחצית שעה הזאת ויש איזשהיא רגיעה המיתה הי הבן שלנו שהוא חייל בן 20 אבל הוא גם תלמיד ישיבת ההסדר בסדרות אומר אני אלך עכשיו בשמחה תורה בישיבה גם החברים שלו שאר החברים שייצאו מה מהבסיס נמצאים בישיבה

והוא מתכוון ללכת לשם א בסדר אם יהיה בדרך איזשהי הזקה יש לנו בדרך מיגוניות אנחנו יודעים איך להתמודד עם זה אז ה הוא ילך לשם אז הוא באמת יוצא והוא חוזר כעבור בערך רבע שעה ככה בריצה א מתנשף ואומר פגשתי שלושה חיילים וא אמ החייל רעד רעד והוא אמר משהו על חדירת מחבלים ומי שיש לו נשק שיביא נשק ואפילו שהוא סיפר את זה והוא גם אמר החייל אמר נראה לי אני צריך להגיד הגומל עדיין אנחנו לא הבנו שזה שזה אצלנו נו אולי החייל היה ליד הגבול וראה שמה איזה מחבל והוא נורא נורא חייל מאוד מאוד מבוהל בכלל לא קלטנו את התמונה המיתה הבן שלי חוזר ולוק החייל חוזר ולוקח את הנשק איתו ויוסי בא לי מחליט שהוא יתפלל בבית כנסת הסמוך

לבית א בגלל בגלל המציאות הזאת של טילים צבע אדום אז שהוא יהיה שהוא יהיה קרוב אלינו אז הם יוצאים ואפילו שהם יוצאים אנחנו שומעים קולות ירי ואני אומרת ואני אומרת להם תקשיבו הירי לא נשמע מהכיוון של הגבול הוא נשמע מתוך העיר אבל אנחנו באמת לא המנו ש י ות דבר כזה שתוך הריר הסתובבו מחבלים ולכן הבית כנסת הוא קרוב ורציתי ללכת להתפלל בשמחה תורה והם יוצאים וזה רק למפריע אני יודעת שהרב הזו שהוא הרב הבית כנסת הסמוך אומר ליוסי אולי תבקש מאמיי שישאר איתנו בבית כנסת כי יש איזשהי שמועה על מחבלים וזה אז שיהיה לנו פה מישהו עם נשק ושאני יצאתי מהבית כנסת בשביל להגיד לצופיה אשתי ש שהמיטה נמצא בבית כנסת אז הגעתי

הביתה דפקתי בדלת הדלת נעולה אני לא עונה שהוא דופק באמת שאני שומעת עד שאני מספיקה לרדת הוא כבר הוא כבר הלך חתי שאני ח חוזר חזרה לבית כנסת להתפלל בדרך חזרה לבית כנסת אני רואה מולי אדם עם נשק כמנהג ישראל ו מקדים שלום לכל אדם אז אמרתי לו שבת שלום והתגובה היייתה שהוא מרים את הנשק לכיווני ופשוט אני רואה שהוא מתחיל לראות לדבר בערבית ומתחיל לראות לכיווני אני הסתובבתי והתחלתי לרוץ לכיוון הבית הוא ירא תשע יריות הוא יראה אות זה בבודדת הוא לא ירא את זה בצרורות ותוך כדי הריצה הרגשתי פגיעה בכתף א צרחתי בעצם הדרך חזרה הביתה לצופיה שנפגעתי ויש מחבלים ו שתפתח את הבית יש לי איזה הרהור ממש של לא יודעת להגיד כמה

שניות או שברירי שניות ש אני חושבת האם הוא מזהיר אותי ואני צריכה לנעול את הדלת כי באים מחבלים או האם אני צריכה לפתוח את הדלת יש לי ככה איזה איזה סוס כזה בכל מקרה אני פותחת את הדלת יוסי נכנס אני נכנסתי פשוט נשכבתי על הרצפה ו במשך שעה ורבע אני ישבתי שם על הרצפה מדמם א קוראת בקל א לבת שלי הבכורה רוני צועקת רוני תתקשרי למדה א במדרגות אני רואה את את הבן שלי בקתה ד' ואני מרימה כל צעקה אף אחד לא יורד למטה וואו אני לא רוצה שהם יראו את אבא שלהם במצב הזה וא אני מיד סוגרת את כל התריסים החשמליים א ואני מתחילה לראות מה מצבו של יוסי אז אני צריכה ככה אני מורידה את החולצה בקש רוני ש תביא לי מספריים אני גוזרת

את מה שהוא לובש ואני רואה אה פגיעה בכתף א אני לא כל כך נבלת מידם למרות שזה הסיטואציה עצמה היייתה מאוד מבילה כי אתה שומע עדיין בחוץ קולות של ירי אני יודעת שיש מחבלים והדבר הזה שיוסי מגיע והוא אומר לי אמיתי בבית הכנסת וואו בעצם הוא מגיע פצוע משם ואני יודעת שהמית נמצא שם ואני לא יודעת מה מה קורה איתו אבל עכשיו אני עם יוסי אז אני ככה מביאה אני איתו ורוני הבת הבחורה היא עוזרת לי כל הזמן להביא מגבות וגם עוברת בין החדרים כי יש שמה ילדים לראות לראות מה איתם גם יש מידי פעם יש גם קצת זקות אז אז גם אני לא לא נכנסת ברגע ששז ד זקות אני נשארת איתו א וא בסלון ואחרי אני חושבת אולי איזה רבע שעה אני מתקשרת ש

שוב פעם ומדה ואז אני חושבת בשיחה הזאת כי בשיחה הראשונה עמדה לא אני דיברתי רק רוני דיברה כן ואז היא גם אומרת לי תבדקי אם יש פצע יציאה מה זה אומר זה אומר שיכול להיות הכדור גם נכנס אבל אבל אולי הוא גם יצא וואוו ואז אני באמת מסובבת אותו קצת ואני רואה מאחורה בגב חור א חור וואו א למפרע אני יודעת שזה הפץ הכניסה ומה שבכת הוא הפץ היציאה אבל אני לא מבינה באמת את ה מה זה אומר בפציעה וולי יש בזה איזשהי יתרון שאני חושבת שהוא נמצא נפצע בכתף ואני מבינה שזה מאוד מאוד כואב ושהוא סובל אבל אני לא מבינה כמה זה מסוכן כי הוא בעצם נפגע בריאה הקושי הגדול היה בעיקר בנשימה הרגשתי שקשה לי מאוד לנשום וזה לא הבנתי למה

וגם היה כל הזמן א שהשתדלתי יצא מלא דם וגם זה לא הבנתי למה זה קורה זה לא אמור לקרוא ו אחרי שעה ורבע שממש הרגשתי כבר שאני שאני עומד לקראת סוף למרות שאני חייב להגיד ההרה לא חשבתי ל לומר וידו שמע ישראל אז יכול להיות שהנשמה אמרה נשמה אמרה א אתה תהיה תישאר איתנו המחשבה שעברה בי זה א' לנסות פשוט לנשום פשוט להתאמץ ולנשום כי היה לי קשה מאוד לנשום שכל נשימה לקחת אותה ופשוט שהיה לי אוויר זה דבר ראשון דבר שני בראש שלי עבר הרבה מחשבות על אמיתי על הבן שלי שנמצא בבית כנסת וזה גם אמרתי לצופיה שזה מאוד הלחיץ אותי בעיקר אתה נכנס למצב של רצון לשרוד רצון להישאר בחיים לא לאבד את ההכרה ו ולנשום האמת שמאוד מאוד

הפלתי מאוד הפלתי אז אחרי אני חושבת 40 דקות א לא קודם אני עושה עוד טלפון ואז מדה אומרים לי במפורש שהם לא יכולים להגיע וואו מה עובר לך בראש באותו רגע אני צריכה לחשוב כאילו יוסי אומר תגידי להם שאני לא יכול תגידי להם שאני לא נושם יצא לו גם דם מהפה ואו והיום אני יודעת שזה בגלל הראה שהתמלא בדם ויוסי גם אומר לי א אני לא רוצה למות אני אומרת לו ככה לא בלי זה אני אומרת לו יוסי אתה לא תמות אתה תחייה עד 120 והשנה נחתן את רוני וואו כן אז א מה עובר באותו רגע שגם הבן שלך בחוץ גם בעלך במצב כל כך נעש גם מדה בעצם מבשרים לך שהם לא יכולים להגיע את מוצאת את עצמך גם באותו נשימה חוסמת מהילדים הקטנים נים לרדת למטה

בזמן הזכות אני לא רוצה אפילו לדמיין מה עבר עלייך באותו רגע זה ממש להיות סביב כל הדברים האלה ועדיין לשמור עליו שחלילה המצב לא ידרדר מה עושים מאיפה הכוחות מה מה מה את מרגישה באותו רגע אני מרגישה שאני צריכה להחזיק את האירוע שיש לי פה א מערך שלם שאני צריכה להחזיק אותו צריך כאילו להיות מוחזק ואני צריכה לחשוב הלאה אוקיי מד עכשיו אמרו לי בפה מלא שהם לא שולחים אז אז אני צריכה לחשוב הלאה א מה אני עושה אני מצד אחד אני מבינה את המדה אני רואה אותו סובל אבל אני שומעת בחוץ כאילו זה נראה לי כאילו לא הגיוני להגיע לפה ומצד שני אני רוצה שמישהו יבוא ויעזור אז אני אומרת טוב אני אתקשר לשלומית שלומית היא עומדת

בראש צכש צוות חירום שכונות והיא גם חברה אני מכירה אותה וא אני אפנה אליה מי יודע מאין יבוא עזרי אולי ממנה יבוא עזרי אז אני מתקשרת לשלומית אני אומרת לה שלומית יוסי נורא הוא פצוע מדה אומרים שהם לא יכולים לשלוח לנו עזרה אז שלומית אומרת מה זה לא יכולים לשלוח עזרה אני עכשיו עושה אתך שיחת וידה עם אלישיב אלישיב הוא איש מדה אצלנו בעיר והיא עושה איתי את השיחה הזאת אלישיב ושלומית ואני ואלישיב אומר אני בכניסה לעיר תסבירי לי מיקום מדויק ואני מסבירה לו ואני מדברת עם יוסי הנה עוד מעט כאילו מגיעים ובאמצע השיחה עם אלישיב מעלים עליו פצועים אחרים ווואו ואלישיב מסתובב וזה כמה שהעזרה היייתה נראת שה אם זה קורה

בסוף כן לא ואז שלומית רואה אנחנו מדברים אומרים בערך עכשיו שעה ורבע אחרי תחילת האירוע ואז שלומית רואה את ה יש לה שכן שהוא רופא קוראים לו דוקור וסלן היא רואה אותו בחוץ והיא מהר אומרת לבעלה לך תיגש אלה מהר מהר מהר כי הוא יצא החוצה ותגיד לו שיילך אליהם אז הוא יוצא ה דוקטור וסלן לבקש את המספר שלי הוא מקבל את הטלפון הוא מתקשר אליי כדי להבין לאן הוא צריך להגיע ואני יודעת שדוקטור וסלן בדרך טוב הז דוקור וסלן בדרך שתיים שלוש דקות דפיקות בדלת אני חושבת דוקור וסלן אני באה אני לא זוכרת אם מיד פתחתי או לא מיד אבל אני פותחת את הדלת ואני רואה שני אנשים לא מוכרים אחד לבוש מדים אבל המדים שלו היום נראים לא מדים

כאלה מגוהצים והשני בחור יותר צעיר עם שיער קצת ארוך וקסדה ואני ככה נבלת ואני אומרת להם מי אתם אני לא יודעת מי אתם אני מפחדת אני אומרת את זה עכשיו קצת רגוע הבת שלי אמרה שלא אמרתי את זה הכי רגוע אבל זה נשמע כמו אבל אני אומרת ככה אני אומרת אניני מי אתם ואז הם אומרים אנחנו אנשים טובים באנו לעזור והם נכנסים לתוך הבית ודוקר וסן גם בדיוק מגיע ואז הם באים יוסי בעצם היה עם המגבות אבל הוא לא היה חבוש אז הם לוקחים איזה בד לחבוש את כל הסיפור קדימה אחורה כדי שבנסיעה הוא לא ידם וואו הם אחד מהמהם נכנס לחדר יוצא עם איזה משהו מהחדר רק למפריע אני הולכת לחדר ואני מבינה שהוא לקח את הדלת הזזה של הארון בעצם כדי

ליצור לונקה אני זוכר שהם הרימו אותי על אלונקה עברה לי מחשבה בראש זה מצחיק קצת מחשבה בראש שמרים אותי על הנוקה שאני חייב להרזות כ לוקחים אותי שהם לוקחים אותי ואני כבד אז אמר לי מחשבה שזה הם עם רכב פר הם מורידים את הכיסאות מאחורה הרופא מצטרף אליהם הם זורקים החוצה את הדלת של הארון והם יוצאים עם יוסי ום אומרים אנחנו נעדכן אותך כשהוא מגיע אוקיי אז יוסי יצא ואני נמצאת בבית עם ה עם המשפחה סוגרים סוגרים דלתות לא יודעים בדיוק מהמתרחש יש קבוצה אחת שאני אני לא פותחת חדשות יש קבוצה אחת שאני לת ב מתעדכנת של הרחוב שלי אני אומרת אם קורה משהו אצלי אני צריכה לדעתכן מעבר לזה אני לא צריכה לדעת אבל יש עוד דבר כן

עם אמיתיי כי שאני מדברת עם שלומית אני אומרת לה שלומית אבל אמיתי הה בבית כנסת אמיתיי בבית כנסת מה עם אמיתיי ושלומית אומרת לי זה היה לפני שפינו את יוסי סופיה יש לך שמה את יוסי ויש לך את הילדים תתמקדי בבית המיטה יהיה בסדר ואני מחזיקה את שתי הקולות האלה גם להאמין שהמיטה יהיה בסדר וגם מאוד מאוד חוששת 1037 אני מקבלת את הטלפון עמיתי ועמיתי אומרת לי רק אמ אני בסדר ו רק אם התקשרו אליי מהצבא כי הטלפון שלו היה בבית אז זה המספר להשיג אותי הוא לא משתף אותי במיה בעצם המחבלים שירו ביוסי הם הם אחר כך פנו לבית הכנסת שהיה ממש קרוב לשם אחד מהמתפללים שמע את הירי על יוסי הוא יצא החוצה ופתאום הוא רואה ככה חבורה של

מחבלים ואו הוא רץ לבית הכנסת במהירות וצועק מחבלים המיתי נמצא שם עם הנשק ויש שמה עוד בחור בשם דוד שמעול שהוא קצין והוא עם אקדח הם באים בעצם לפתח הם רואים את המחבלים המחבלים מגיעים לבית הכנסת ורוצים להיכנס אבל בעצם יש בפתח שניים עם נשקים והם מחזירים להם אש אז הם יורים והם מחזירים אש הם סובבים את בית הכנסת מחפשים אם יש להם איזה אולי איזה חלון מקום אחר שהם יוכלו להיכנס הם לא מוצאים דרך להיכנס המתפללים בבית הכנסת מתחבאים בשירותים מאחורי ארון הקודש זה אני שומעת זה אני לא יודעת עמיתי אני שומעת מאחד המתפללים שמתקשר אלי ואני ומספר לי את כל מה שהיה שם ומספר לי איך הם אומרים שמע ישראל ווידוי והם בטוחים

שזה הסוף שלהם גם זורקים שמה רימונים רימון אחד בחוץ מתפוצץ זורקים לתוך בית הכנסת הם רואים את הרימון אבל בחסדי השם וא הרימון הזה לא מתפוצץ וואו כן מה שבתוך בית הכ ממש נס כן ואחרי כעבור כמה זמן שהמחבלים קולטים שאין שיש להם התנגדות מתוך בית הכנסת הם חולפים אז הם הם כן וואו הם הם עוזבים את המקום א המיתה כל זה ומית לא מספר לך לא אומר לי היה שם בערך איזה קרב בבית הכנסת זה איזה משפט אחד שהוא אמר לי ורק אני שומעת אחר כך מכמה זוויות או הודעות ששולחים לי אנשים ומית אחרי שבעצם נגמר אולי כעבר איזה 20 דקות המחבלים עוזבים אבל הוא לא יודע כולם שמה בלי טלפונים והוא בעצם עומד עם הקנה שלו החוצה כדי שאם מישהו

יבוא במשך אני חושבת קרוב לשעתיים הוא הוא בחוט עם הקנה החוצה ובמצב של כוננות כדי להגן שמה על המתפללים ובעצם בסביבות 10 וחי מגיעים חיילים שמעבירים אותם למבנה למבנה אחר וגם שמה הוא נשאר בעצם בעמדה של של שמירה ביום שני בבוקר אני פותחת את האינטרנט ואני רואה איזה פוסט שכתב איזה בחור על אבא שלו שקוראים לאבא שלו לאון בר והוא מספר על האבא שלו האמיץ אדם בן 54 שהיה הרבה שנים בצבא ושהוא שמע בבוקר את הקולות ואת הזכות הוא אמר אני הולך לשמה לעזור ל איך אתה הולך אני חושב אפילו בלי נשק לא אני חייב ללכת לעזור וואו הוא פשוט עולה על הרכב שלו ושם את עצמו במצב של סכנה ממש ומגיע אלינו ומפנה את יוסי שמגיע לבית חולים

באמת במצב של איך הוא שמה אני אני לא יודעת ממש מ אני לא יודעת ממש דם השני אזה אותו אנחנו עדיין לא אבל למרות שאמרו לנו שיש מישהו שיודע מקווה בעזרת השם שגם שנדע מיו אני רוצה לספר על לאון ש ביום המחרת בראשון הוא עוד פעם אמר למשפחה אני וצא אחרי שהוא פינה העשרות גם מראים מהמסיבה מ פשוט נסע הלו חזור הלו חזור שם אותם בנתיבות במושבים שמשם יפנו אותם ככה עם הרכב שלו נוסה הלוך וחזור ו ואז ביום ראשון ה הוא בבוקר אומר להם שהוא יוצא עוד פעם ואומרים לו נו די אתמול עשית את זה כל הכבוד בסדר היום אתה יודע הצבא על זה המדינה על זה תישאר בבית והוא ממש אומר להם אני מרגיש שזה היהוד שלי וואו והוא יוצא והבן שלו אומר

לו אני מצטרף אליך והם גם מסיים ביום השני והם אומרים לזק המיקומים של גופות ואז הם מגיעים אני חושבת כ סמוך ל רי הם רואים רכב משטרה ושרוף אולי יש שם גם גופה שצריך להביא לקבר ישראל והם יוצאים ושמה מגיעים מחבלים וזורקים עליהם רימונים מתקיפים אותם ו ולאון בר לצערנו נרצח ו באירוע הזה אנחנו יודעים שהוא הגיע למעלה עם הרבה הרבה זכויות מה איזה מצ רק בסיפור שלנו אנחנו יודעים שהוא הציל את יוסי כי הוא הגיע לבית חולים אמרה הרופה סכנת חיים ממש וואי א ואני רוצה להגיד שהוא גם עוד אמר לאשתו אחרי שכל זה יגמר תזכירי לי ללכת לתקן את הארון זה אנשים באמת שהם מלאכים ממש מלאכים כי תראי אנחנו ידוע לנו שהעולם הזה זה

עולם של נשמות וכל אחד הגיע לפה לעשות איזשהו יעוד מסוים אבל המסירות נפש הזא שאתה בכלל גר בגדרה אתה לא מסדרות וזה בשכונה שלך והוא מגיע אלייך לבית בחסדי השם כמו מלאך מש ממש וזה וואי סליחה אני ממש א כן שמוע דברים קאלה זה אתה רואה את הניסים כאילו מה הסיכוי וזה ממש מרגש ולדעת שיש אנשים כאלה נכון נכון שבשביל האחים שלהם ובשביל המדינה שלהם ובשביל הזה הם באמת המזרו את נפשם וזה מה שקרה שאת פותחת את הדלת גם א אני חושבת שיש מצב שאולי לא היית פותחת להם את הדלת כי תחשבי את בעלך עכשיו נורא יש מחבלים בחוץ מה הסיכוי שככה בלי לחשוב פעמיים תפתחי את הדלת וזה וואוו זה סיפור מאוד שרואים את ההתערבות של השם יתברך כן

ממש בכל א צד ממש מ ממש ועכשיו איך איך יוסי מרגיש ברוך השם הוא היה מושפל שלושה וחצי שבועות וואו א וברוך השם הוא חזר אלינו הביתה לא הביתה כן וודאי בבית חולים הוא עשה ברקת הגומל רגש לירושלים כי אנחנו לא בבית שלנו וואו אתם מאז מש לאוקטובר עד היום לא בבית שלכם לא בבית שלנו כן היינו אצל המשפחה שבוע היינו בבתי מלון בבית מלון שבועיים וברוך השם הגענו בינתיים לדירה בירושלים א זכות להיות בירושלים וו מתורף תגידי ומה הנס הכי גדול שזכור לך מה מהמבצע הזה מה מהדבר הזה שעלת אותו מהדבר הזה שחווית אותו את הילדים שלך ה בעלך זה זה לראות את המוות בעיניים אבל יחד עם זאת גם את את ההתערבות של השם יתברך א אני חושבת

שקצת קשה להצביע על נס אחד ספציפי בגלל שאני אומרת זה כמו שיש משהו שהוא מאוד מאוד גדול אז ככל שאתה מתרחק ממנו אתה רואה את הגודל שלו ובהתחלה אז כאילו טוב אז ישה נפצע וברוך השם הוא בסדר ואחר כך אתה מבין את החומרה של הפגיעה וברוך השם שהוא ניצל או את הסיפור של המיתה או את זה שה היו לך מחבלים ליד הבית ככל שאתה מתרחק אתה מבין שהיה פה ממש גודל של נס וישועות א לי אני חושבת הרגע הזה ש שהמיטה התקשר זה היה רגע כאילו שהחזיר לי את האוויר לתפקוד גם אם קודם כאילו הייתי בבית אבל גם הילדים היו במתח ורצו לדעת א ת לא באמת ושמת מה עם אמיתיי כן אני לא נכון ואז היה את הטלפון הזה שהמיטה התקשר וזה היה משהו שהחזיר את

האוויר להמשך התפקוד וואו של א של היום וואו כן קודם כל אני ממש מודה לך ששיתפת אותנו כי כולנו רואים ושמענו וראינו מה שקרה בשבי לאוקטובר אבל את הסיפורי הניסים שומעים רק מתוך נשמות אחד על אחד את הראייה של נס את הג גודל של הנס וזה שברוך השם כולכם חיים וכולכם ככה מתפקדים ברוך השם זה מעל הטבע והכי חשוב האמונה הפשוטה התמימה שגם שקורה גם שיש את כל המחבלים בחוץ וגם כשיש את הצבע אדום עדיין אתם עושים את ההקפות האלה בבית וגם עושים את הקידוש למרות שאין תיאבון אז זה מראה כמה שהאמונה הפשוטה והתמימה היא בעצם מש שנותן לנו את אוויר ואת האופטימיות ואת ה את ישוב הדעת דווקא שהכל כזה לא מאוזן אז תודה רבה לך ואני

ממש התרגשתי אני מחיתי ממש התרגשתי וזה מאוד מאוד מאוד מרגש תודה תודה תודה שהזמנת אותי המסר העיקרי שאני רואה באירוע הזה זה שמסירות נפש היא של הבחור הזה שבא להציל אותי ליון בר ש אחר כך אמר בבחור השני מסירות נפש הזאתי היא לא מתחילה מאותה שבת מסירות נפש זה מסירות נפש של אלפי שנים שעם ישראל מסר את עצמו על התורה מסר את עצמו על המצוות מסר את עצמו על התפילה מסר את עצמו על ארץ ישראל על עם ישראל זה מסירות נפש שהיא בד היא בגנטיקה שלנו אולי לא כל האנשים שיצאו והצילו אנשים רבים בזמן המלחמה הם לא יודעים איפה הכוחות של מסירות נפש אנחנו יודעים המסירות נפש הזאת מגיעה מאלפי שנים של התאמצות ושאיפה ורצון להתקרב לקדוש ברוך הוא והכל מתוך מסירות נפש