כיצד נדע שהצלחנו בחינוך הילדים שלנו?

ביקשו פעם שנדבר בבאר שבע יש שם כמה בתי ספר בתי ספר לא דתיים גם הצוות לא דתי אמרתי להם אני צריך לשאול אתכם שאלה אתם מחנכים יש ביניכם ותיקים עשרות שנים שאלה בסיסית בחינוך מה הוא היעד בחינוך כלומר מתי אתה יכול לתפוח לעצמך על השם ולומר הגעתי ליד הילד הזה מחונך אם מציבים יד יודעים איך לחתור אליו הייתה שם שתיקה אחר כך אחד המורים גבר כבן 60 הרים את היד ואמר אם אני מביא ילד למצב שהוא ממושמע כל מה שאני אומר לו הוא עושה הגעתי ליעד בחינוך. שאלתי אותו, אם תיקח ילד ותקה אותו כל יום, אתה תגיע ליעד. מה שתגיד לו הוא יעשה, אבל זה אומר שחינכת אותו. מה היא ההוכחה שלא חינכת אותו? כשאתה לא תהיה באזור הוא יעשה את

ההפך הגמור ממה שרצית שהוא יעשה. זה לא חינוך. התפתח שם דיון. אז מה זה כן חינוך? עד שהזכרתי להם את הפסוק של שלמה המלך שהיעד גם כי יזקין לא יסור ממנה. כלומר, גם כשאני לא לידו הוא תנהל על פי הערכים שהקניתי לו. אז כל פעם שאני בא להאיר לילד, לנזוף בילד, ללמד את הילד, אני צריך לשאול את עצמי מה שאני הולך לעשות עכשיו. האם התוצאה תהיה גם כי יזקין לו יסור ממנה או שהתוצאה תהיה הפוכה. וזה נכון אפילו במצוות, הורה שהולך לבית הכנסת ויש לו ילד בן שמונה, בן 10 והוא אומר לו, "בוא איתי". והילד אומר לו, "אני באמצע משחק." ואבא אומר לו, "אתה בא עכשיו והוא מתחיל לצרוח עליו ולבזות, להשפיל שלא לדבר אפילו לתת לו איזה

מכה כמו שהיו בדורות קודמים לפעמים מצבים כאלה. והילד הולך איתו לבית הכנסת. מה? מה הרווחת שהילד בא איתך הערב? מה הפסדת? שלימדת את הילד לשנו את בית הכנסת? למה להקנות לו שנאה לבית כנסת? הוא ילד עדיין. תן לו את המרחבים שלו. הוא עכשיו משחק, אל תכפה אותו לבוא. תגיד לו אני יוצא, כשתציים תבוא, אני חושב שאתה תהנה שם, נשיר ביחד אחד דודי. כשמקנים את הערכים של המצוות מתוך אהבה, מתוך שמחה, מתוך מתיקות, גם כי יזקין לא יסור ממנה. זה ילווה אותו לכל החיים.