הרב ברוך רוזנבלום - פרשת קדושים תשפ"ד - Rabbi Baruch Rozenblum Parasat Kdoshim 2024

יש אישור שיור מוכן פרשת שנקרא בעזרת השם שת קדושים שנת תשפד נקדיש את השיעור לרפואת מרת ברכה בת רבקה מטל ולהבדיל ילו נשמת מרת יהודית בצמח פרך פרשת השבוע פרשת קדושים שנת תשפד פרשת קדושים היא פרשה ייחודית בכל התורה כולה מה הייחודיות שיש לפרשה הזאת אומר כאן רשי הפרשה פותחת דבר אל כל עדד בני ישראל אומר רשי מלמד שפרשה זו בהכל נאמרה מפני שרוב גופי תורה תלויים בה הפרשה הזאת התייחדה בכך שנאמרה בפני עם ישראל נאמרה בהכל כולם היו שם ולמה מפני שרוב גופי תורה תלויים בה הור החיים הקדוש בתחילת הפרשה מרחיב באוד בייחודיות של הפרשה הזאת אומר אור החיים הקדוש הגמרא במסכת עירובין בדף נד אומרת הגמרא סדר משנה כיצד

איך משה רבינו היה מלמד את התורה לעם ישראל איך הוא היה מלמד משה למד מפי הגבורה נכנס אהרון ושנה לו משה פרקו נסתלק אהרון וישב לשמאל משה נכנסו בניו ושנה להם משה פרקן נסתלקו בניו אלעזר ישב לימין משה והתמר לשמאל אהרון נכנסו זקנן ושנה להם משה פרקן נסתלקו זקנים נכנסו כל העם ושנה להם משה פרקן שואל אם ככה אור החיים הקדוש מה השתנה הרי גם כאן נאמר שאחר כך באו כל עם ישראל ושנה להם משה פרקן אז תמיד כל עם ישראל נמצאים שמה אז מה נאמר כאן דבר אל כל הדעת בני ישראל תמיד כולם נמצאים שמה כך כתוב ואחרי זה נכנסו כל העם ושנה להם משה פרקן שואל הור החיים הקדוש אז מה התייחדה הפרשה הזאת מביא הור חי מדברי הראם רבי אליהו

מזרחי שכותב שמה שכתוב שנכנסו כל העם ושנה להם משה פרקן זה לא בדיוק שכל ה-600 אל גברים נכנסו אלא הוא אומר נכנסו כת קת נכנסה קבוצה ועוד קבוצה ועוד קבוצה וכאן נאמר דבר אל כל אדד בני ישראל לא קבוצות אלא כולם בבת אחת כך כותב רבי אליהו מזרחי אם ככה שואל עליו האור החיים הקדוש שאלה אז אם ככה יוצא שמשה רבנו למד את הפרשה הזאת יותר מכ פעמים אם אתה אומר שאחר כך נכנסו כת אחת ועוד כת ועוד כת אז יוצא שמשה רבינו למד שש או שבע או שמונה או 10 פעמים כי אני לא יודע מה היה קת אולי קת זה 50 אל אז אם זה קת זה 50 אל אז יש לך שם 12 פעם אז אני לא יודע מהמספר שיר שואל אם ככה זה לא ארבע פעמים חזל הקדושים אומרים שמשה רבנו

חזר ארבע פעמים אומר אור החיים הקדוש חייבים לומר שמה שנאמר כאן ש עם ישראל שמע ארבע פעמים פעם ראשונה מפי משה ופעם שניה מפי אהרון ופעם שנייה מפי בניו ופעם שלישית מפני זקנים היה כאן איזה הנהגה מסוימת והשאלה אם אתה רואה דבר אעל כל הדעת בני ישראל יש עניין שכולם ישמעו ביחד שאל הור החיים הקדוש אז למה כל התורה כולה נאמרה בצורה כזאת שקודם כל אהרון ואחר כך בניו ואחר כך זקנים שכל פרשה תנתן לכל ישראל מה צורת החלוקה הזאת מה בכל התורה כולה זה נעשה בסדר כזה אומר אור החיים הקדוש תשובה זה נעשה בסדר הזה והסיבה היא אומר הור החיים הקדוש בגלל שלתת כבוד למנהיגי ישראל כמו שנאמר בתורה ואל משה אמר עלה אלי אתה ואהרון

נתה ואביהו ושבעי מזקני ישראל שכל אחד בא קיבל את המעמד שלו חזל הקדושים אומרים רשי מביא את הדברים משה מחיצה לעצמו ואהרון מחיצה לעצמו והבנים שלו נדב ואביהו מחיצה לעצמם והזקנים מחיצה לעצמם לכל אחד היה מחיצה לעצמו ברגע שכל אחד יש לו מחיצה לעצמו אתה יודע כל אחד מה המעמד שלו אז מילא יש לך משה רבנו אחריו אהרון הכהן אחר כך נדב ואביהו ואחר כך שכנים ואחרי זה כל עם ישראל כדי לייסד את המעמדות בעם ישראל לכן התורה נמסרה בדרך הזאת הנמי כותב לנו אור החיים הקדוש תשובה נוספת או ל לכל לצד שכ כל אחד למד בפני עצמו מפי משה כשיחזור אהרון לבניו כשיחזרו בניו לזקנים והזקנים לישראל מהמצאות זה יהיה ניכר ונרגש אם יש

השתנות בנשמ נקיטות כשיחזרו הדברים זה לזה ברגע ששומעים את זה פעם אחת מפי משה ופעם אחת מפי אהרון פעם אחת מפני בניו פעם אחת מפני סגנים כל אחד יפעיל את האוזן שלו לשמוע אם יש כאן איזשהי השתנות בדברים ולכן זה אם לא אם היו הכל שומעים מפי משה רבנו לא היה הרגש הזה ולכן היה ארבע פעמים נשמע מפי כל אחד בצורה שונה ובדבר זה יוס קל בלב השומע ככה יובן הדברים בלב השומע הרבה יותר טוב אלה הדברים שאומר אור החיים הקדוש שואל אור החיים על פי היסוד שאמרנו כאן שנאמרה התורה ארבע פעמים למה כדי לתת מקום כבוד לאהרון וכבוד לבניו וכבוד לזקנים וכבוד לישראל שואל אור החיים הקדוש שאלה אם ככה אז למה כאן זה ר כל ישראל בבת אחת

שיתחיל גם כאן אותו דבר ממה נפשך אמרת לי כל התורה נעשה בצורה הזאת כדי לתת כבוד לאהרון לבניו לזקנים לתת כבוד או כדי ששמו צה בארבע וריאציות אומר החיים הקדוש אז מה השתנה כאן דבר על כל אדם בני ישראל גם כאן לתת כבוד לכולם אותו דבר אותו רעיון למה כאן נאמר הכל בהכל אומר אור החיים הקדוש תשובה התשובה הזאת מובת גם במדרש מופיעה גם באבן עזרא הפרשה הזאת רה באקל אנשים נשים בת כי בפרשה הזאת חוזרת התורה על עשרת הדיברות היות והתורה חוזרת על עשרת הדיברות אז כמו שבמעמד הר סיני היו אנשים נשים ות אותו דבר גם כאן היו אנשים נשים ות ולכן נאמר כאן גם בלשון רך וגם בלשון קשה גם כ תאמר וגם תגד גם לשון דבר לשון קשה וגם

ואמר תמירה רכה נאמרו פה כל הסוגים אומר אור החיים הקדוש בשביל מה כדי לתת לכל אחד את החלק שלו כי זה מעמד הר סיני אז יש לך לדבר כה תאמר על בית יעקב זה אמירה רכה ותגיד לבני ישראל אמירה קשה גם כאן היה כאן אותו מהמהלך נמצא כאן וכאן אותו דבר נמצא כאן ואבן עזרא כותב ואבן עזרא וכתב להזכיר זאת הפרשה לאחר פרשת האריות שלא יחשבו כי בעבור שמירת האריות לבדם יעמדו בארץ אמר להם שגם יש מצוות נוספות זה לא רק המצווה הזאת יש עוד מצוות נוספות מה המצוות הנשאות אם לא שמרו תגרשו מן הארץ והם עשרת הדברים הנזכרים וכאן מונה האבן עזרא את עשרת הדיברות מונה כי הנה הזהיר על עבודת כוכבים אחר שאמר כי קדוש אני הוא כנגד הדיבור

הראשון על דעת רבים ולא תשבו בשמי ל השקר וכנגד דיבור לא תישא את שם השם אלוקיך לשו ואת שבתותי תשמורו כנגד זכור את יום השבת איש אמו ואביו תיראו ו כנגד דיבור קבל את אביך ואת אמך לא תעמוד על רך וכנגד לא תרצח וכך הוא אומר כל הדיברות כולם כתובים כאן בפרשה האמת שאלה דברי התנחומים חזל מה ראה לומר פרשה זו בכינוס לומר אותה כולם בייחד ולמה לא אמר דבר אל בני ישראל ושאר הפרשיות אליו כמו שכתוב בשאר הפרשיות וכאן כתוב אל כל עדד בני ישראל לפי שכל הדיברות תלולים בה בפרשה הזאת תלולים כל ה את הדיברות איפה הדיברה הראשונה אנוכי השם אלוקיך כאן אני השם אלוקיכם הדיברה השנייה לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי וכאן אל

תפנו אלי הלילים הדיברה השלישית לא תיצא את שם השם אלוקיך לשעה וכאן ולא תשבו בשמי לשקר שמור את יום השבת וכאן את שבתותי תשמורו כבד את אביך ואת אמך וכאן ישמו ואביו תיראו לא תרצח וכאן לא תעמוד על דם ראך לא תנאף וכאן מות יומת הנוף והנוף לא תגנוב וכאן לא תגנובו לא תענה וכאן לא תלך רכיל וכתיב לא תחמוד וכאן לא תעשוק את רעך ולא תגזול הרי כל עשרת הדיברות תלולים בפרשה לכך כתיב דבר אל כל הדת בני ישראל כמו שמעמד הר סיני היו כולם ביחד אותו דבר גם כאן כולם ביחד עד כאן ה דברי המדרש כך מביא גם אור החיים כך מביא גם אבן עזרא וכולם כותבים גם הכלי יקר כולם הולכים באותו קו אז כ עכשיו בא השאלה חדשה אז למה צריך לחזור

על עשרת הדיברות אם אתה אומר שהפרשה הזאת דבר אל כל הדע בני ישראל למה נאמרה כי חוזרים על עשרת הדיברות הבנתי אבל למה צריך לחזור על עשרת הדברות כבר יש לנו את עשרת הדברות למה צריך לחזור שאלה נוספת שיש לשאול בעשרת הדברות נאמרו הדיברות בלשון יחיד אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני לא תיסע הכל מופיע ביחיד לא תרצח לא תגנוב הכל מופיע ביחיד פרשת השבוע הכל ברבים אני השם אלוקיכם אל תפנו אל האלילים לא תשבעו בשמי לשקר ישיבו ואביו תיראו לא תעמוד על התורה מדברת הכל ברבים מה השתנה השאלה הזאת טובה בזוהר הקדוש אומר הזוהר שהפרשה הזאת נאמרה נאמרה ברבים במעמד הר סיני נאמר ביחיד

לפי שבמעמד הר סיני היו כולם מאוחדים ו מלוכדים כמו שנאמר והתייצבו אומרים חזל כאיש אחד בלב אחד היות וכולם היו שם ביחד היות והיה אחדות ביניהם לכן נאמרה התורה בלשון יחיד כאן אומר ה אומר הזוהר הקדוש כאן כבר התורה נאמרה כשעם ישראל היה בהם פירוד עם ישראל כאן זה נאמר כבר לאחר חטא העגל והיה בניהם פירוד היות והיה ביניהם פירוד לכן זאת הסיבה שמה זאת הסיבה שנאמר כאן בלשון רבים אלה דברי הזוהר הקדוש ראיתי פעם ביאור נפלא נוסף לא זוכר בשמי שאמר שהסיבה שהקדוש ברוך הוא הוא חזר כאן בלשון רבים כי משה רבנו השמיע לקדוש ברוך הוא טענה בחטא העגל שהסיבה שעם ישראל חטא בחטא העגל היות ומשה רבנו שמע את עשרת הדיברות בלשון

יחיד הוא אמר אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בבית עבדים לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני אמר משה רבנו דיברת אליי עם ישראל חשב שאתה מדבר אליי היות והוא חשב שאתה מדבר אליי אז הוא לא חשב שיש להם איסור לעבוד עבודה זרה כי דיברת בלשון יחיד אנוכי השם אלוקיך לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי לכן הם חטו אמר ל הקדוש ברוך הוא ככה אתה חושב שזאת היייתה הסיבה אז אני אחזור על זה עכשיו בלשון רבים שיידעו גם בלשון רבים לכן נאמר כאן בפרשת השבוע אל תפנו אל האלילים בלשון רבים כתוב בתורה אשמו ואביו טירה הו בלשון רבים זו תשובה נוספת שכתובה בדברי רבותינו הייתי רוצה ללכת לכיוון אחר וממנו להיכנס לתוך נושא בעזרת

השם שיהיה לנו מהווה המשך לשיעור בשבוע שעבר ובעזרת השם נסגור גם את הפינה הזאת ונראה אולי נמשיך עם זה גם בשבוע הבא דבר ראשון בוא נראה יסוד נפלא הרמבן בפרשת השבוע אומר לנו כלל שאיפה שכתוב קדוש זה לא דבר שאתה מחוייב בו פירוש הדבר אולי אני אסביר זה דברי הכלי יקר במקום קדוש אם אדם לא אוכל חזיר הוא לא נקרא קדוש למה הוא לא נקרא קדוש כי יש איסור לאכול חזיר במה הוא נקרא קדוש שהוא מפריש את עצמו מדבר שמותר הוא מקדש מה זה קדוש קדוש עכשו מובדל מופרש זה הכוונה במה הוא מובדל מופרש כשהוא עושה דבר שהוא לא מחוייב והוא עושה אותו בזה הוא נקרא קדוש אז הרמבן הולך בקו אמנם יש גם מלאכים נקראים קדושים גם הם נקראים

מופרשים הקדוש ברוך הוא נקרא קדוש הוא מופרש אתה קדוש זה שמך קדוש הוא קדושים בכל יום יעלו לך בסלע הכהנים נקראים קדושים ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש מה זה גוי קדוש גוי מופרש זה הכוונה מופרשים מאומות העולם מופרשים מאריות הנושא שדיברנו בשבוע שעבר היה שני לאריות מה זה שני אריות שמרתם את משמרתי מה זה שמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי אומרת הגמרא במסכת יומ דף כ זה שעזרו לנו זה שעזרו לנו שניות לאריות מאיזה דין זה נלמד אומרת הגמרא גמרה בכא כתוב לומדים את זה ממה ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי בדף כ אומרת הגמרא לומדים את זה מקדש עצמך במותר לך על פי דין תורה אסור לאדם להתחתן עם אמא שלו אבל יכול

להתחתן עם הסבתא שלו על פי דין תורה מותר לו להתחתן עם הסבתא שלו באו חכמים ואסרו להתחתן עם סבתא למה מדין שניות לאריות מאיפה לומדים את זה קדש עצמך במותר לך גם מה שמותר לך אתה לא חייב להתחתן ולכן פרשו גם מ זה זה חלק מקדש עצמך ומותר לך אומר הרמבן בוא נלמד דבר בתורה הקדושה אין הגבלה כמה לאכול אין הגבלה אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה אני לא מדבר על תהליך של זלילה דבר על אכילה אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה התורה לא מגבילה אותך באכילה אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה אבל אתה לא חייב לאכול כמה שאתה רוצה אתה יכול לעצור את עצמך אתה לא חייב כול כמה שאתה רוצה פירוש הדבר התורה נתנה לך

את האפשרות למדוד בעצמך כמה אתה צריך למחיה שלך אומר הרמבם קדש עצמך במותר לך במה הכוונה קדש עצמך במותר לך אתה יכול לאכול כמה שאתה רוצה כתוב במשנה במסכת אבות פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה ועל הארץ תישן כן מה זה זה כדי לקנות קניין תורה מה אתה עושה בן אדם שלא מסוגל ללמוד תורה אם הוא אוכל פת במלח תאכל ושותה מים ב ור לא לא מסוגל אז מה אסור לו לאכול יותר אסור לו לאכול יותר הוא אוכל פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה מה קורה לו שהוא עושה את הדבר הזה התרה מה הוא עושה כשההוא עושה את הדבר הזה הוא פשוט לא יכול אחר כך ללמוד והיות והוא לא יכול אחר כך ללמוד אז מה קורה הוא מתנתק מלימוד התורה אומרת הגמרא במסכת

תענית דף יא רש לקיש אמר אין תלמיד חכם רשאי לשבת בתענית למה מפני שממעט במלאכת שמיים למה הוא לא עושה את העבודה שלו כמו שצריך אומרת הגמרא השב בתענית ליכול קלבה לשירותי יאכל הכלב יאכל את הסעודה שלו אין בזה שום תועלת בזה שהוא לא אוכל למה שהכלבים יאכלו מה אתה חושב עשית משהו על ידי שאתה לא אוכל המוח שלך לא קולט את הלימוד תורה אז כל אחד צריך לשאר בעצמו קראתי שרב נוחם שדיקר היה לו מנהג שהוא צם שלושה ימים מת ט מראשון עד שלישי בערב 72 שעות הוא צם צם לא אכל ולא שתה לא הפריע לו לעבודת השם עבד את עבודת השם בלי בלי שום בעיה יפה מאוד יום אחד שלישי אחרי צהריים הבן שלו בא לבקר אותו וראה שהוא נתל ידיים לסעודה

שלישי אחר הצהריים שאל אותו הבן שלו אבא אתה לא מרגיש טוב אומר לא אני מרגיש טוב מאוד אז למה הפסקת את הצום אומר פשוט מאוד צאתי ללמוד ראיתי שדופק לי הראש אמרתי לא שווה הצום אם אני לא לומד אומר את הגמרא תלמיד חכם לא רשאי לשבת תענית למה פני שממעט במלאכת שמיים אם אני לא ממעט במלאכת שמיים אז אני יכול אבל אם אני מעת מלאכת שמיים אסור לי לעשות את זה ולכן אומרים לנו רבותינו דע לך שהתפקיד של האדם לבחון את עצמו כמה הוא צריך לאכול כדי שמה שיוכל להתקיים אם הוא אוכל יותר מזה הוא לא מקיים את המצווה של קדש עצמך במותר לך פירוש דבר אדם צריך להפריש את עצמו ואדם צריך לשאר בעצמו מה הוא צריך לאכול אז יש אחד שצריך

לאכול את המינימום מה הוא צריך לאכול אתה נותן לו סלט ירקות ואוכל את זה ומספיק לו הדבר הזה יש אחד צריך לחתול ידיים ולאכול שלוש פרוסות זה הסעודה שלו ויש אחד שצריך לאכול גם חביטת נוספת ל זה אז הוא אוכל גם חביתה כל אחד בעצמו הוא משאר מה הוא יכול לאכול ומה הוא לא מה הוא צריך לאכול כדי להתקיים כתוב במי סאי של החזון אש כתוב שטז טבה לדין את טבח אטז היה חתן אצל הבח והוא טבע לדין תורה את הבח למה הוא טבע לדין תורה את הבח כי הבח חותן שלו התחייב לו שהוא יתן לו הוא לוקח אותו לחתן והוא יתן לו לאכול בכל יום בשר כל יום לאכול בשר למה בגלל שהתדירות הייה צריך לאכול בשר היה חייב לאכול בשר כדי שיהיה לו כוח ללמוד אז

לכן מה לכן זאת הסיבה ש שהוא אכל בשר לימים לא היה לו יותר כוח לא היה לו יכולת לממן את הבשר היות ולא היה לו כוח לממן את הבשר אז הוא הפסיק את הבשר אז מה הוא עשה הוא קנה ריאות ובישל את הריאות ואכלו מרק של ריאות טבע אותו התד לדין תורה אמר לו התחייבת לתת בשר לכאורה ראות זה לא בשר והוא טבע אותו דין תורה כך מופיע בספר מעשה איש שאלו אותו תגיד איך אתה עושה דבר כזה שאתה טובע את החותן שלך אתה טובע את הבח לדין תורה אמר לו לא סתם אני טובע אותו לדין תורה למה אם אני לא אוכל בשר אני נחלש בעבודת השם שלי נחלט בעבודת השם ולא יכול ללמוד כמו שאני צריך ללמוד אז אני לא יכול לללמוד אם אני לא יכול ללמוד אז מה יהיה

יטבעו אותו על זה שהוא לא נתן לי בשר שאני לומד פחות לכן הלכתי לבית דין טבעתי אות דין תורה קבו בבית הדין שמה שגם מרק ריאות גם הוא נחשב לבשר אם הוא נחשב לבשר ואני לא לומד מספיק טוב זה בעיה שלי זה לא בעיה שלו כדי לחלץ אותו מדין בשמיים אז זה שכביכול אני לומד פחות טוב לכן הלכתי טבעתי אותו לדין תורה על הדבר הזה זאת אומרת שכל אחד ואחד בעצמו משאר אומר הרמבן אין לך מידה בתורה כמה אדם צריך לאכול כמובן לא כדי זלילה אבל כמה תאכל אחד אוכל כך אחד אוכל כך כל אחד במידה שלו אומר הרמבן קדושים תהיו דורשת ממך התורה קדש עצמך במותר לך אתה לא חייב לאכול הכל מובטח לך שאם תבוא לשמיים אחרי 120 שנה ישאלו אותך למה לא

אכלת סושי תגיד להם הסתדרתי בלי סושי אכלתי ברוך השם שניצל ויצאתי ידי חובת הרוחה גם בלי סושי לא יטבעו אותך אם תבוא לשמיים תשאלו אותך למה לא אכלת אוכל סיני תגיד ברוך השם הסתדרתי עם חוז התימני ברוך השם יצאתי ידי חובה גם במרק תימני יצאתי ידי חובה לא תהיה עליך תביעה למה לא אכלת את הדבר הזה אה תגידו לי מה כתוב בירושלמי בסוף מסכת קידושין שעתיד אדם לעמוד בדין על כל מה שיכל ליהנות מהעולם הזה ולא נענה אז כבר אמר פעם יהודי גדול אם ישאלו אותך למה לא אכלת להנות מהעולם הזה ולא נהנית יש 15 שאלות שצריך קודם להענות קבעת אתתים לתורה נתת ונתת באמונה אם על כל השאלות קודם יש לך חיובי השאלה הזאת יוותרו לך זו לא

תהיה הבעייה הבעיה הקשה תהיה ב שהשאלות הראשונות ששואלים את האדם סת ונתת באמונה קבעת אתתים לתורה עסקת בפריה ורבייה כל מה שהגמרא מביאה במסכת ברכות מסכת שבת מה שאדם שואלים אותו לאחר פטירתו מן העולם לכן בדברים האלה לא טובעים אותך אומר הרמבן יין אין מצווה לשתות אחרי האוכל אין מצווה לשתות לא יין לבן ולא יין אדום אתה לא מצווה לשתות אתה רוצה לשתות אתה יכול לשתות אבל אל תשכח שבסוף אתה תהיה בסוב יין תסתכל מה קרה לנוח מהיין תסתכל מה קרה ללוט מהיין לכן מה אומר אתה רוצה לשתות יין תשתה אבל צריך לדעת במידה ו במסורה שמה שלא תשתה בסוף תשתכר תראה מה קרה לכל השיכורים האלה אז מה צריך לעשות אתה רוצה לשתות יין אחרי

הארוחה כי הרופא אמר זה טוב ללחץ דם אני יודע מה זה מוריד לחץ דם תשתה חצי מה שנקרא ושלום על ישראל אתה לא צריך לגמור בקבוק בשיעה טובה אז לכן זה התביעה אומר רמבן קדש עצמך במותר לך כל אחד ואחד יקדש את עצמו בדבר שהוא אוכל האכילה שלך תבדוק מה אתה צריך לאכול וזה הדבר שאותו אתה צריך לקדש עד כאן דברי הרמבן לאחר שלמדנו את זה הייתי רוצה קצת לעמוד בסיעתא דשמיא לעמוד בדברי רבותינו בא הספר בים דרך בפרשת השבוע ואומר יסוד מאוד מאוד יפה להבדיל בין מה שנאמר בעשרת הדיברות לשון יחיד וכאן נאמר בלשון רבים כאשר התורה כאן מדברת על פי דברי הרמבן בקדש עצמך ומותר לך אומר הרב בים דרך תשובה מאוד יפה ננסה לפשט אותה ולהרחיב

אותה בסיעתא דשמיא רבותיי בעשרת הדיברות כאשר התורה אומרת לך בעשרת הדברות לא תרצח איש אישה קטן גדול כולם באותה מצווה כאשר התורה כותבת לך לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל כל תמונה מדובר על איש אישה תינוק ותינוקת כולם אותה הלכה כאשר התורה מצווה אותך לשמור שבת כולם באותו מצווה אין שינויים במצוות כולם אותם מצוות אבל יש דברים שהתורה משנה בין אחד לשני משנה בוא ניקח דוגמה בעזרת השם בסיעתא דשמיא כאשר התורה כותבת באשרת הדיברות פרשת יתרו לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר ב שמים ממעל ואשר בארץ מתחת לא תשתחווה להם ולא תעבדם אני רוצה לשאול שאלה מותר להסתכל על עבודה זרה

מותר להסתכל על עבודה זרה אתה הולך ברחוב יש לך עבודה זרה מותר להסתכל מה מה זה כן ולא כן או לא על פי מה שהתורה כותבת בפרשת יתרו אני חוזר שוב על הפסוק לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל בכל תמונה אשר בשמיים ממעל ואשר בארץ מתחת לא תשתחווה להם ולא תעבדם כתוב פה שאסור להסתכל לא לא כתוב כתוב לא תשתחווה להם ולא תעבדם באה התורה וזה ציווי לכולם זה לא משנה איש אישה שום דבר ציווי לכולם באה התורה בפרשת השבוע את אותו ציווי ומשנה לך אותו אומרת התורה אל תפנו אלי לילים מה זה אל תפנו אל הלילים פירוש הדבר זה המצווה הזאת אין לה גדר מה פירוש כמה התרחק מן הלילים מה המצווה תתרחק מה שיותר מה שיותר תתרחק

אומר החינוך ר יג ובגדר מצווה זו שלא לפנות אחר עבודה זרה לא במחשבה ולא בדיבור ואפילו לא בראיה בלבד אפילו להסתכל גם זה אסור לך בראייה באיזה ראייה אם אתה הולך ברחוב ויש שמה עבודה זרה אל תסתכל על זה אל תסתכל מה הגדר הזה אל תפנו אל האלים מה הגדר של אל תפנו ראית ראית אבל מה שנקרא להתבונן הסתכלות עמוקה ודאי שאסור אסור להסתכל על זה הסתכלות עמוקה אסור לך לראות את זה רבותיי בוא נלמד דבר יפה בוא נראה כאן דבר נפלא שמופיע בהלכה הלכות שבת אומרת הגמרא מסכת שבת תנו רבנן המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות אסור לקרות בשבת מה שנקרא שטרי דיוטות כתובים מתחת לזה אסור לקרוא את זה ודיוק נ עצמה היא הצורה עצמה א אסור בחול

אסור להסתכל בה למה משום אל תפנו אלי לילים מה תלמודה מה כתוב כאן אמר רב חנין אל תפנו אל מדעתכם שלא תפסיקו לחשוב רגע אחד על הקדוש ברוך הוא נפסק בשולחן ערוך סימן שז מליצות ומשלים של שיחות חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרוא בהם בשבת וא בכל משום מושב ליצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים אתה מפנה את הקדוש ברוך הוא מהלב שלך אז זה חלק ל תפנו אל הלילים אם ככה רבותיי בוא נרצה לראות איפה יש כאן קדושים תהיו במצווה של עבודה זרה אם אתה אומר שמה שאסור לחשוב על עבודה זרה ואסור לדבר על עבודה זרה ואסור להסתכל על עבודה זרה כמו שאומר החינוך איך אתה מוצא קדושים תהיו בעבודה זרה דוגמה אחת רק

לא יותר רבותיי אם יש לך מטבע מטבע שיש עליו צורה של עבודה זרה יש לך מטבע יש עבודה זרה כן יש לך מטבע עם צורה של עבודה זרה מותר לך להסתכל על העבודה זרה הזאת מטבע עם עבודה זרה אתה לא גר בארץ ישראל אתה גר בהודו בהודו עדיין אין כרטיסי אשרים אתה משלם בכסף מזומן על המטבעות שמה יש ציור של כל מיני עבודות זרות יש שמה לא יודע איך קוראים להם תשעו את אלה שהיו בנובה יש להם גם שם היה כזה מין פרצוף יפה מאוד אז יש שמה פרצופים כאלה יפה מאוד הפרצופים האלה מותר להסתכל עליהם או לא מותר להסתכל עליהם או לא לא א דך תקנה איך תקנה אתה רוצה לדעת אם אתה משלם לא יודע שקל וחצי אתה צריך להסתכל על השקל יש לך פרצוף של פסל אחד

ועל החצי פרצוף של פסל שני אתה רוצה לדעת להגיש למוכר שקל וחצי קנית פפון מה אתה עושה מה זה לצורך אומר אומר תוספות מסכת עבודה זרה דף נ עמוד א' למטה אומר תוספות אם אתה מתעסק עם מטבעות ואתה צריך לשלם בהם אתה משלם גם עם מטבעות שיש בזה עבודה זרה זה מה שאומר תוספות רבותיי בוא נלמד ביחד גמרא שם בסוגיה מסכת עבודה זרה דף נ אותו דבר גם מסכת פסחים אומרת הגמרא רבי מנחם בן סימי רבי מנחם בן סימאי היו קוראים לו בנן של קדושים רבי מנחם בן סימאי קראו לו בנן של קדושים למה קראו לו בנן של קדושים כיוון שלא הסתכל בצורה של מטבע שיש עליו עבודה זרה שלא הסתכל בצורה של זוז למה הוא לא הסתכל אומרים המפרשים בגלל שהיה בזה

עבודה זרה בא תוספות ואומר אני לא מבין אסור להסתכל או מותר להסתכל אסור להסתכל או מותר להסתכל מה אומרת הגמרא אומרת הגמרא רבי מנחן בן סמוי קראו לו בנם של קדושים למה שהוא לא הסתכל על צורה של מטבע מותר להסתכל ממה נפשך אם אסור להסתכל אז לא רק הוא לא הסתכל כולם לא הסתכלו אם מותר להסתכל אז זה נקרא שהוא דבר מיוחד שהוא לא הסתכל מכאן אתה מוכיח שרק רבי מנחם בן סמואי נקרא בנם של קדושים למה כי הוא לא הסתכל עצורה של מטבע שיש בו עבודה זרה מה שמע מכאן אומר תוספות שמה שמותר להסתכל על מטבע של עבודה זרה למה כי רק רבי מנחם בן סמואי עשה דבר של איך קוראים לזה קדש עצמך במותר לך מותר להסתכל רק הוא קידש את עצמו אתם

רוצים לראות מה קרה עם רב מנח בן צימי אומרת הגמרא במסכת מועד קטן דף כה עמוד ב למטה אומרת הגמרא כנח נפש דרבו כאשר רב הוא נפטר לבית עולמו אומרת הגמרא כל העמודים בקיסריה הורידו דמעות פשוט ירד מים מעמודים עמודים ירד מים בעוד של בכי גם הם בכו כי נח נפש דרבי יוסי שפעו מרזבי ציפורי דם המרזבים של ציפורי במקום שיצא מהמהם מים בגלל הגשמים יצא מזה דם למה יצא דם כי אומר הירושלמי במסכת עבודה זרה שרבי יוסי מסר את עצמו על הנושא של ברית מילה מה הרומאים הוא סיכן את עצמו כדי ללכת למול אז ללכן כשהוא מת המרזבים של ציפורי יצא משם דם כדי להראות על המסירות נפש שלו שהוא מה מסר את הנפש שלו על נושא של ברית מילה שנפטר

רבי יעקב אומרת הגמרא ירד חשכה לעולם ונראו כוכבים ביום שנפטר רב אסי אומרת הגמרא היה רוח עזה בחוץ והרוח העזה נאקרו כלל העגלות אומרת הגמרא כשנפטר רבי מנחם בן סמואי כאשר רבי נחם בן סמוי נפטר שמה אמרנו איך קוראים לו בנן של קדושים שהוא לא הסתכל בצורה של עבודה זרה על מטבעות אומרת הגמרא נמחו כל פרצופי הצלמים והדיו קנאות מעל המטבעות ונעשו חלקים הוא נפטר כל המטבעות נהיה ישר שום דבר לא היה שמה כל המטבעות התיישרו זה מה שקרה בזמן שרבי מנחם בן סמוי נפטר אז למי קוראים קדוש לאדם קוראים קדוש אדם שמפריש את עצמו מדבר שמותר על פי הלכה לא אמרנו שחייבים להסתכל על המטבע אבל מותר להסתכל על מטבע רבי מנחי בן צימי שלא

עשה את זה מה עשה רבי מנחי בן סמוי הוא לא הסתכל על זה אז הוא נקרא בנן של קדושים שהפריש את עצמו שלא להסתכל עד כאן הדברים שכותבים רבותינו בעניין הזה בוא נלך הלאה בתורה הקדושה כתוב בעשרת הדברות לא תרצח כך כתוב לא תרצח לא תרצח זה ליו כולל אנשים נשים ו פרשת השבוע יצ אזה תוספת מה שלא היה קודם מה התוספת לא תעמוד על דם ראך מה זה לא תעמוד על דם ראך לא תעמוד אדם תרא ך אם אתה רואה אדם טובע בנהר ואתה יודע לשחות מה אתה צריך לעשות לקפוץ כדי להציל אותו בדברות הראשונות שכתוב לא תרצח לא מופיע שאני חייב לקפוץ לתוך המים כדי להוציא אותו כאן בפרשת השבוע שלנו יש תוספת לא תעמוד על דם ראך שלא תראה מה שלא תראה אדם נופ

בתוך הנהר הולך לטבוע או שתראה אדם שתוקפים אותו חיות רעות אתה חייב להרוג את החיה רע אם אתה יכול כדי שיציל את או בן אדם אחד שלא עשה את זה מה הדין שלו מה הדין שלו איך קוראים לו רוצח זה השם שלו פירוש הדבר שברגע שבן אדם עושה את הפעולה הזאת הפעולה הזאת שהוא עושה נקראת הצלה אם הוא לא עשה עד שלא קראנו בפרשת השבוע זה לא נקרא רוצר בפרשת השבוע שנאמר לא תעמוד על דמ רך נוסף לך עוד שלב אחד שנקרא בשם הצלת נפשות של בן אדם עד כאן הדברים בסיעתא דשמיא אם ככה אחרי שלמדנו את היסוד הזה נוכל להבין דבר נפלא מעמד הר סיני נאמר בלשון יחיד למה בלשון יחיד כי מעמד הר סיני כולם שווים אין הבדל בין איש לאישה בין זכר לנקבה

כולם שווים ואילו כאשר אתה מדבר בפרשת השבוע מי שיכול מפריש את עצמו במותר לך אל תפנו את הלילים מי שיכול לקדש את עצמו לא סתכל במטבע מי שלא יכול יסתכל במטבע פירוש דבר כאן יש לך הפניה לכל אחד בדרגה שלו כמו שאומר הרמבן קדש עצמך גם במותר לך גם בדבר שמותר לך אתה צריך לקדש את עצמך פותחת הפרשה את מעמד הר סיני במה קדושים תהיו מה מה קדושים תהיו כאן במעמד הר סיני החדש יש לנו תוספות של קדש עצמך במותר לך גם דברים המותרים לך אתה צריך להוסיף על עצמך אומר הרמבן באכילה בשתייה בדיבורים לא לשתות יין לא לדבר סתם דברים בטלים כל הדברים האלה באים לידי חשבון אלה הדברים שכותב הרמבן בפרשת השבוע לאחר שלמדנו את היסוד הזה

בוא נראה מה כותב הכלי יקר אומר הכלי עקר יסוד נפלא במעמד הר סיני מצאנו מעין הפתיחה של פרשת השבוע איך פותחת הפרשה אומרת הפרשה קדושים תהיו מה זה קדושים תהיו מופרשים תהיו תבדילו את עצמכם אומר הכלי יקר אל תשכח שמעמד הר סיני בפרשת יתרו נאמר אותו דבר איך נאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אומרת התורה שם כולם צריכים להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש למה הקדים את זה אומר הכלי יקר כמו שהקדים במעמד הר סיני אתם תיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש גם בפרשת השבוע שלנו פתחה פרש ש בקדושים תהיו על כן הקדים הקדושה לכוב עליהם המצוות לומר שעל ידיהם יזכו למעלת הקדושה ואל תאמר שהקדושה מילת זו רת היא שלא תגיד הקדושה זה לא

דבר גדול כי קדוש אני הקטון הוא אומר הקטון בעיניכם לדמות הצורה ליוצרה זה דבר קל בעיניכם לדמות את האדם לקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא קדוש אתה קדוש ושמך קדוש אז הקדוש ברוך הוא קדוש אם אתה מפריש את עצמך מכל העניינים האלה אתה גם נקרא קדוש אומר הכלי יקר קטן בעיניך שאתה מפריש את עצמך בעניינים ואתה תקראה קדוש ורבותינו זל אמרו כל מקם שתמצא גדר ערבה שם תמצא קדושה וכבר ידעת כותב לנו הכלי יקר שלשון גדר מורה על דבר המותר מצד הדין שאתה מדבר איתי על גדר על מה על דבר שהוא מותר ועושים סיג וגדר להתרחק מן האיסור על כן אמרו כל מקום שאתה מוצא גדר ערבה שם תמצא קדושה כי כל קדושה היינו אב בדבר המותר שנאמר קדש עצמך

במותר לך הקדושה אתה רוצה לראות נזיר יוכיח אומר הכלי יקר מה נזיר נזיר מפריש את עצמו מן היין אז מה הוא נקרא קדוש קדש יהיה גדל פרע שע ראשו אז הוא נקרא קדוש למה הפריש את עצמו מן היין אדם שמפריש את עצמו מן היין מה קורה לו נקרא בשם קדוש אז הקדושה באה כתוצאה ממה ברגע שבן אדם מפריש את עצמו מן היין זה החלק של הקדושה ממשיך עעל כלי קר ואומר על כן בוא תראה שהקדוש ברוך הוא פתח את מעמד הר סיני ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש מה הוא רוצה לומר כיוון שנזכר במקום גדר ערבה את המוצא קדושה וכן במתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא אל תיגשו אלישה דהיינו במותר להם על כן קרא כן קרא להם גוי קדוש עד כאן דברי הכלי עקר בפרשת

השבוע בא באר מוישה מאוז'רוב בפרשת יתרו על הפסוק ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ואומר דבר יפה מאוד אומר הספר באר משה מאוז'רוב כולנו יודעים מה שכתוב בפתח אליהו בפתח אליהו שם כתוב מלכות פה תורה שבעל פה תורה שבעל פה נקראת בשם מלכות התורה שבעל פה נקראת בשם מלכות ככה אומרים מי שאומר פתח אליהו אז יש שמה את כל הספירות כולם ספירת המלכות מכוונת כנגד כנגד הפה זה תורה שבעל פה אומר הרב אומר הרב באר משה ושרב דבר יפה מאוד ממלכת זה יסוד המלכות יסוד המלכות מה הכוונה תורה שבעל פה מה זה תורה שבעל פה קראנו בשבוע שעבר במשנה באבות למי שזוכר מה המשנה הראשונה הם אמרו שלושה דברים מה העמידו תלמידים הרבה ועשו סייג

לתורה מה הוא דורש ממך שתעשה סייג מי עושה את הסייגים מי גודר את הגדרים חכמים גודרים את הגדרים במה הם גודרים בתורה שבעל פה הם באים ואומרים לך שניות לאריות אסור למה למה שניות לאריות אסור בגלל קדש עצמך ומותר לך הם לומדים ושמרת את משמרת תעשה משמרת למשמרת שמרתם את משמרתי עשה משמרת המשמרת אז באו והוסיפו לנו עוד מצוות של קדש עצמך ומותר לך איך קוראים לזה זה ספירת המלכות שהיא תורה שבעל פה שזה היסוד של ממלכת כהנים וכן תמצא אומר הספר באר מוישה מאוזר מה שנאמר בחז ברשי בפסחים ברשי בנדרים אומר הפסוק בספר דניאל בגזירת אירין פת גמה ובמאמר קדישין שאלת אירין הכוונה למלאכים כלומר תלמידי חכמים הם כמלאכי השרת

והטעם שתלמידי חכמים הם כמלאכי השרת אומר הספר אומר הרן במסכת נדרים בדף כ עמוד ב על הדף שמצויינים ונבדלים משאר בני אדם כמלאכי השרת התלמידי חכמים לא מסתורים עם סתם בני אדם תלמיד חכם לא יושב ומבלה עמארץ אז הוא נפרש ממנו הוא מופרש מהמ ארצות אז יש לו דין של מה של מלאך מופרש כדי אמרינן בהגדה של פסח אומר הרן אומר הרן כתוב בפסוק מלמד שהיו ישראל מצויינים שם מה זה מצויינים שם שהיו עם בפני עצמו ולא נתערבו במצרים אומר לנו הרן שם במסכת נדרים כדי להסביר למה תלמידי חכמ נקראים מלאכים כי הם מופרשים גם עם ישראל נקרא בשם מצויינים מה זה מצויינים מופרשים מובדלים אלה הדברים שיש כאן טוב אם נחזור בחזרה לאגדה של פסח

לפני שבועיים היינו באגדה של פסח וי שם לגוי אומר בעל אגדה מלמד שהיו ישראל מצויינים שם מה זה מצויינים שם מצויינים פירוש הדבר מופרשים שם מובדלים שם במה יו מובדלים יש סידור שנקרא בשם עיון תפילה בספר עיון תפילה יש שמה מלא בספר אוצר התפילות יש פירוש שנקרא עיון תפילה הוא אומר מה זה מצויינים שם על הגדה של פסח מה זה שלא נפרדו זה מזה בכל ערי מצרים אלא תאספו כולם במקום אחד בעיר אחת כגוי בפני עצמו עם ישראל במצרים חי בגושן גושן זה מקום נפרד שם חיו עם ישראל הם לא התערבו ביחד עם המצרים וכן כיוון אסר דון יצחק הברבנל הכוונה פירוש הברבנל שהיה שם אומה נבדלת ונפרש מהמצרים ולא נתערבו בהם ולכן מה הם לא נתערבו בתוך

מצרים ויישבו בפני עצמם בנפרד ולכן לא שינו את שמותם ולשונם ודתם ומלבושם אומר ו בויקרא בפרשה לב כתוב משהו אחר רב הונה שם בר כפרה אמר בשביל ארבעה דברים נגלו ישראל ממצרים שלא שינו שמם ולשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא אחד מהם פרוץ ואריות אבל דתם ומלבושם לא כחשב לא מופיע פה לא שלא שינו דתם ולא שינו מלבושיה זה לא מופיע אז איפה זה מופיע הכל בו כותב שהיו מצויינים שם בלבושי הם כדי שלא יתערבו עם מצרים אותו דבר במדרש לקח טוב שנקרא בשם פסיקתא זוטרתא הוא מביא על ארבעה לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כנגד ארבע זכויות שהיה להם מה ארבעת הזכויות שלא שינו לשונם שלא שינו שמם שלא חלפו שמלותם ולא

גילו את סודם אז הוא מביא את ארבע דברים האלה שכן מופיע כאן לא שינו את מלבושם זה דבר שבמדרש בפרשת בעיקר הבא פרשה לב לא מופיע שם מופיע רק שם ולשון בגדים לא מופיע ואולי תכף נראה מה מונח כאן בא המדרש ויקר רבא פרשה לב אומר המדרש בזכות ארבעה דברים נגלו ישראל ממצרים שלא שינו שמם ולשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא אחד פרוץ באריות שלא שינו שמם לראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון לקין ירדו עם השם ראובן ושמעון וחזרו איתו בחזרה ראובן ושמעון לא שינו אותו לא היו קוראים ליהודה רופה ולא לראובן לולייני ולא ליוסף ליסיס ולא לבנימין אלכסנדרי כולם ירדו עם השם ראובן ושמעון ונשארו עם אותם שמות ולא שינו לשונם אומר המדרש

שנאמר ויגד לאברהם העברי ואחרי זה כתוב אלוקי העברים נקרא עלינו וברגע שיוסף פגש את האחים שלו מה הוא אמר להם ראו כי פי המדבר עליכם מה זה פי המדבר עליכם שאני מדבר במה בלשון הקודש אז לא שינו שמם לשונם לא שינו את הלשון ולא אמרו לשון הרע איפה למדנו למדנו כתוב דברנה באוזני העם וישאלו איש מטרו ואישה מרותה כלי כסף כלי זהב ושמלות והיה הסוד הזה מופקד אצלהם יב חודש ולא הלשין אחד על חברו דו לסגור את הפה ושמרו סודות ולא אמרו דת ורים כל אחד שמר על סוד ולא נמצא אחד פרוס באריות שהייתה אישה אחת ופרסמה הכתוב מי זאת שלומית בדברי למטה דן למדנו מכאן שאלה ארבעה דברים במדרש כתוב שלא שינו שמם לשונם לא היה לשון הרע ולא

היו פרוצים באריות במדרש פסיקת זוטרתא מופיע גם לבוש אותו דבר כותב גם הכל בו בוא נלך הלאה בא הגאון מוילנה ואומר מה זה הארבע האלה הארבע האלה מייחדים כל אומה איפה זה כתוב בפרשת נוח ללשונות בארצות למשפחותם בגויה לכל אומה כותב הגאון מבילה ישנם שפה שלו דיבור שלו שמות שלו כל אחד יש את הדבר המייחד שלו לא השמות שנותנים במצרים נותנים בארצות הברית ולא השמות שנותנים בארצות הברית נטים בבריטניה ולא השמות שנותנים בבריטניה נטקים בסקנדינביה ולא השמות שנותנים בפיליפינים נוטים ב ביוגוסלביה כל אחד יש את השמות שלו כל אחד גם יש את המלבוש שלו לתאילנדים יש שבוש שלהם ולהולדת שלהם לסקוטים יש לבוש שלהם לכל אחד יש את

המלבוש שלו אז שלא שינו שמם לשונם ומלבושם זה היסוד של הנימוסים שלהם זה הדבר שמייחד כל אומה שפה בפני שמות בפני עצמם בגדים בפני עצמם לכל אחד יש את הדבר המיחד שלהם אם ככה בעזרת השם למדנו שעם ישראל נקרא בשם גוי גדול לפי שהיו ישראל מצויינים שם מה זה מצויינים שם מובדלים שם מופרשים שם איפה מובדלים אומרים לנו רבותינו כותב הספר אוצר התפילות במה היו מובדלים בשם לשון מלבוש ואריות או לשון הרע או תוציא את המלבוש שם ולשון לשון הרע וגילוי עריות אני רוצה לומר דבר שקשור לבני עדות אשכנז בלבד למה בשבת קודש בעזרת השם בעוד חמישה וחצי חודשים נעמוד כולנו בעזרת השם בחג הסוכות ונגיד הושענות יפה מאוד שנמר את ההושענות

כל יום יש לו את האושה שלו בשבת קודש בבני עדות המזרח לא נוהגים לומר הושענות לא אומרים הושענות בני עדות אשכנז אומרים הושענות מישהו אמר לי שאצל מרוקאים מקזבלנקה כן אמרו הושענות בשבת אני לא יודע לאשר או לא מקודם מישהו אמר לי בשיעור שאצל מרוקאים מקומות מסוימים נהגו לומר הושענות גם בשבת קודש אצל האשכנזים אומרים הושענות בשבת קודש אני רוצה להקריא שתי בתים זה הכל כושת אדם יציר כפיך לגונה בשבת קודש אמתו כופר וחנה כן אושנ מה זה על מה מדבר פה הקדוש ברוך הוא הושיע את אדם הראשון וגונן עליו במה הקדוש ברוך הוא אמר לו ביום אכלך ממנו מות המות והוא לא מת הוא לא מת בשבת קודש ם תתו כופר וחנינה הקדוש ברוך הוא אמר

לו ביום או חלך ממנו הוא לא הרג אותו באותו יום וגם לא ביום למחורת שבת קודש הוא לא פגע בו כששמע אדם הראשון מה כוכה של תשובה מה הוא אמר מזמור שיר ליום השבת פירוש הדבר אתה הוצאת את האדם הראשון בשבת קודש המצאתו כופר וחנינה כן או שנה כך תיתן גם לנו כופר וחנינה בשבת כן או שנה לכן פתח אדם הראשון ואמר מה מזמור שיר ביום השבת גם אנחנו אותו דבר בוא נראה את הבית הבא כושת גוי מצוין כושת גוי מצויין מה השלב הבא מקווים חופש דעה כבנו לבור שבעי לנופש כן ושנה מה כתוב כאן כושת גוי מצויין מי זה נקרא גוי מצויין למי זה גוי מצויין עם ישראל נקרא גוי מצויין למה לפי שכתוב וישם לגוי גדול עצום מלמד שהיו ישראל מצויינים שם

כך אמרנו בליל הסדר שהיה מלבושם ומאחל ולשונם משונים ממצרים מסומנים היו ויודעים שהם גוי לבד חלוקים מן המצרים פרוש דבר הם היו מובדלים מן המצרים זה נקרא בשם גוי מצוין מקווים לחופש מה זה מקווים לחופש שהיו מקווים ומצפים בזכות ארבעה דברים שהם לא יתערבו במצרים לתת לחופש דעה כיוונו לבור שבעי לנופש זה משה רבנו כשהיה עוד אצל פרעה בבית מה הוא ביקש מפרעה שיתן לעם ישראל יום אחד חופש מה בחר משה רבנו שבת קודש כותב הטורל לכן אנחנו אומרים בתפילה ישמך משה במתנת חלקו כי אבד נאמן קראת לו פירוש הדבר שעם ישראל היה מובדל ממה משם מלבוש ולשון אז זה נקרא גוי מצויין עם ישראל מופרשים ו מובדלים בסיעתא דשמיא אנחנו בני עדות

אשכנז יש לנו עוד השנה שאנחנו אומרים אותה במהלך השבוע איך נקראת ההו שנה אום אני חומה או שנה או שנה אום אני חומה או שנה מה זה אום אני חומה אומרים שמה המפרשים אום זה מלשון אומה זה הכוונה של אום זה ה לשונה מה זה אום אני חומה שעם ישראל גדר את עצמו כחומה במה הוא גדר את עצמו שלא שינו שמם לשונם ומלבושם ול זה נאמר גם בשיר השירים אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף אם דלת היא נצור עליה לורה אחרת אני חומה ושדי גם מגדלות פירוש הדבר היות ועם ישרל תחם את עצמו אם הוא תחם את עצמו אז כל אחד ואחד היה מובדל ידעת שזה יהודי למה הבגד שלו לא היה כמו בגד של מצרים והלשון שלו לא הייתה לשון מצרית הוא לא ידע לדבר במצרית הוא

ידע רק לדבר בלשון הקודש אז ממילא אומר כל אחד הכרת שזה יהודי זה נקרא גוי מצויין לכן אתה אומר בשבת כושת גוי מצויין זה הישועה של עם ישראל במצרים בא הספר רנו ליעקב בפרשת וארא ואומר דבר דבר נפלא ביותר כל אחד מהאבות גדר עבורנו את אחד הגדרים מה אחד הגדרים אני לא מדבר באריות שכתוב בחז שרה ירדה למצרים וגדרה את עצמה גדרו כל אנשים בזכותה יוסף ירד למצרים ועמד בניסיון אשת פוטיפר נדרו כל השחרים בזכותו אז זה דבר שקשור לאריות אבל בוא נראה מה אומר הספר אנו ליעקב אברהם אבינו שמר על מה על נושא של לשון מאיפה אנחנו יודעים כי בדור הפלגה עד דור הפלגה כולם דיברו בלשון הקודש כשהיה דור הפלגה מה עשה הקדוש ברוך הוא בלבל

את השפה שלהם אברהם אבינו נשאר עם הלשון הקודש לכן הוא נקרא אברהם העברי אלוקי העברים נקרא אלינו הוא המשיך לדבר בלשון הקודש אז הוא אומר הדבר שהוא מסר את עצמו במה בלשון קודש מד כמה היה אברהם אבינו בדור הפלקה בן 48 שנים והוא גדר את עצמו כדי להמשיך לדבר בלשון הקודש לא לדבר בלשון שלז אז החלק הזה שלא שינו את לשונם יש לנו אותו מי אברהם אבינו החלק שלא שינו את שמם יש לנו מיצחק אבינו למה כתוב שיצחק אבינו חפר את הבארות השל אבא שלו מה כתוב בפסוק ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו אומר רבינו בחיי על זה יש בזה התעוררות וקל וחומר שאל ישנה אדם מדרך אבותיו שהרי יצחק אפילו את שמות הבארות שקרא אותם אביו לא רצה

לשנות ואולי בגלל זה שהקפיד כל כך שלא לעבור ולא לשנות מהדרך של אבא שלו ולקרוא את אותם שמות לכן מצאנו שיצחק אבינו לא נשתנו שמו מהתחלה ועד הסוף נתאר אותו שם אברהם השתנה מאברהם לאברהם יעקב השתנה מיעקב לי ישראל הוא לא הוא נשאר אותו דבר יצחק מהתחלה ועד הסוף למה לפי שהקפיד יצחק אבינו לקרוא את השמות של הבהרות לכן המשיך אותו דבר מה עשה יעקב אבינו הוא חיזק את עניין הלבוש איפה מצאנו שהוא חיזק את עניין הלבוש כתוב בתורה ל אחרי מלחמת שכם מה כתוב שהזהיר יעקב את בניו ובני ביתו הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם וטהרו והחליפו שמלותם יוצא שמה הוא טבע לזרוק את הבגדים שלקחו כשלל בשכם ולא ללכת עם בגדים של נוחרים אז

אברהם אבינו הקפיד על מה על הנושא של לשון יצחק אבינו קבע על מה נושא של שם ויעקב אבינו קבע את הנושא של בגדים אלה שלושת הדברים בא הגאון רב מושה פיינשטיין זכר צדיק לברכה בספר דרש משה בפרשת ויגש כאשר יעקב אבינו מתלונן בפני פרעה על השנים הרעות שהוא עבר מה הוא אמר שואל אותו יעקב אבינו כמה ימי שני חייך מה הוא עונה לו אומר לו יעקב אבינו מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם יעקב אבינו מתלונן בפני פרעה שואל הרמבן ולא ידעתי טעם הזקן אבינו מה מוסר הו שיתלונן אל המלך לא אומר הרמבן אני לא מבין מה הסיבה שיעקב אבינו התלונן בפני פרעה מה הוא מצא התלונן לא מצא לו איפה להתלונן רק

בפני פרעה ככה שואל הרמבן במקום וידוע מה שאמרו בעלי התוספות שהיות ויעקב אבינו התלונן הורידו לו משנות חייו כמה שנים 33 שנים בן כמה הוא חי 147 שנים כמה זמן חי אבא שלו 180 שנה הוא חי פחות 33 שנים מאבא שלו אומרים בעלי התוספות שתספר את התלונה שהתלונן יעקב אבינו בפני פרעה תמצא 33 תיבות ועל 33 תיבות האלה הורידו לו ממניין שנותיו 33 שנים כולל השאלה של כמה ימי שני חייך לפי שיעקב בא בפרצוף כזה חמוד אז בא השאלה לכן הורידו במניין שנותיו 33 שנים בא הגאון רבי מוישה איינשטיין זכר צדיק וקדוש לברכה בספרו דרש משה פרשת ויגש ורוצה לומר דרך אחרת יעקב אבינו לא בא להתלונן בפני פרעה יעקב אבינו בא למשור לו הודעה הודעה

לפרעה מה הוא רמע לגיד לו תשמע אדון פרעה אנחנו הולכים לגור בגושן אנחנו לא רוצים שום קשר עם השלטון המקומי לא רוצים שום קשר איתך לא רוצים שתיתן לנו הטבות לא רוצים שתיתן לנו תתערב לנו בתכנים לא רוצים שום דבר באנו לפה מעדיפים מעט ורעים מהא שרבים וטובים לא רוצים חיים טובים לא רוצים להיות מחוברים לשלטון לא רוצים לקבל שרים לא חבר כנסת לא חברים בשום מקום בבית אמינות שלכם לא רוצים שום דבר אנחנו מעדיפים לחיות חיי בדלנות שום חיבור לא עם השלטון שום דבר לא אל תפסידו ככה אתה מחובר לאוצר אתה יכול לקבל תקציבים לישיבות אתה יכול לקבל תקציבים למוסדות אומר יעקב ואני מעדיף מעט ורעים רק שלא תתערב לי בחינוך לא רוצה

התערבות בחינוך אל תתערב לי בחינוך אני מעדיף שיהיה לי חיים מעט ורעים זה מה שהוא אומר לו ולכן הוא אומר לו אני הולך לעשות מה שאבא שלי לא עשה ומה שסבא שלי לא עשה למה אומר הרב מושה פיינשטיין וקדם לו המשך חוכמה תכף נראה אומר הגאון ר משה פיינשטיין אמר לו מעט ורעים היו ימיי ולא השיגו את ימי שני חייב אות ממ מגורם אומר לו יעקב אבינו אני התבדל י מכולם ומזה סבלתי בחיים של מעט ורעים ושונה מאבא שלי ושונה מסבא שלי מה הם הם היו מעורבים הם היו חלק מהמעורבים פתח בתי תמחוי אברהם מה עשה כ והייתה אשל בבאר שבע מה עשה באשל בבאר שבע מה עשה ויקרא שם בשם השם את כולם הוא לימד מה לימד אותם לעשות לקרוא להגיד ברכת המזון

לימד אותם על הקדוש ברוך הוא אומר לו יעקב אבינו יצחק אבינו המשיך את אותו דרך וישב יצחק בארץ מגורי אביו מה זה מגורי אביו אומרים חזל גיורי אביב אברהם מגייר גרים שרה מגיירת נשים וישב יצחק בארץ מגורי אביו המשיך את אותו תהליך של של גיורים אומר לו יעקב אני שום דבר לא שום גר לא גירת לא מתערב לא מכניסים גרים הביתה אני לא למה הוא אומר אברהם אבינו היה לו בן בגיל 100 עד גיל 100 שם נולד יצחק אבינו במשך הזמן הזה והיתה אשל בבאר שבע הפיץ את דבר השם בעולם חפר בארות בשביל מה אברהם חפר בארות עבד במקורות בשביל מה הוא חפר בארות כי כל מקום שיש באר ולא עולה כסף כולם באים לשתות כי המלכות מה גובה כסף כשאברהם אבינו

נתן מים בלי לי כסף מה עשו כולם סתמו את הבהרות למה סתמו את הבהרות כיוון שהוא מספק מים בלי כסף חפרת בו כדי שכולם ישתו מה הוא רצה להרוויח הוא רצה להרוויח שאנשים שבאים לשם מה הם יעשו ישתו יברחו יש שמה פליירים של הדברות יש שמה פליירים של ברוך יאמרו יקראו את זה שם וכולם יחזרו בתשובה זה מה שהוא רצה לכן יקח פליירים של מתוק ההו ודי זה כולם יקראו ויחזרו בתשובה זה מה שהוא רצה אמר באו הפלישתים ראו א' כל שמה שהמקום הזה הוא מקום להפצת תורה ושתיים זה מקום שמקצת את ההכנסות של המדינה סתמו את הבהרות הבהרות האלה פירוש דבר זה בהרות שמה שנותנים שפע לעולם כדי לגייר גרים יצחק אבינו מה עשה כששת את הבהרות האלה מה

סתמו את הבארות מה הוא עשה חפר את הבארות מה זה חפר את הבארות את אותם בארות של הפצת תורה של אברהם אבינו המשיך יצחק אבינו וקרא להם שמות כשמות שקרא להם אביו הוא המשיך באותו מהמהלך שמה אותו מהלך של אברהם אבינו יעקב אבינו לא חפר שום בהר יעקב אבינו לא הלך לחפש בהרות למה אומר יעקב אבינו אני עד 63 ישבתי בישיבה אחרי זה קיבלתי את הברכות ברחתי לישיבת שם ועבר לעוד כמה 14 שנה הלכתי ללבן רבותיי בבית לבן יעקב אבינו נמצא כמה זמן 20 20 שנה שואל המשך חוכמה בפרשת וישלך יעקב אבינו פעם אחת ניסה לשכנע את לבן להפסיק לעבוד טרפים פעם אחת תגיד לו אדו ובון מה אתה מתעסק עם ג'ינג'י עם הגולגולת שלו כתוב בפרק רב לזר הוא היה

שוחט ג'ינג'ים כך כתוב פרק רב לזר היה לוקח בכור ג'ינג'י שוחט אותו עושה גולגולת שם בתוך הפה שלו טס והוא היה מדבר ראיתי פעם בספר אחד שהוא כותב שלכן עשו אף פעם לא בא לל למה הוא היה גםם בכור וגם ג'ינג'י אומר אם אני יורד אליו אני חוזר בלי ראש עדיף לא להתקרב שמה לא מתקרב לשם לכן הוא מה אמר ה לא הולך לשם אדם משוגע שוחט אנשים שם אותם על הקירות והיה אומר לו מה שעה מה השער של הדולר מה השער היציג זה היה מורה שעות היה אומר לו כל מיני דברים האוד של פעם זה היה התרפים האלה היה אומר טיסה מפה טיסא מפה זה מה שהיה אומר פעם אחת אומר המשך חוכמה לא אמר יעקב אבינו למה ללבן תפסיק עם זה תפסיק עם העבודה זרה לא שום דבר

למה לא מסיבה פשוטה מאוד מה אני צריך להפריש אותו מעבודה זרה שימשיך לעבוד למה לא תשכנע אותו אומר יש סכנה שאם אני אשכנע אותו יש סכנה שמה שהוא ישכנע אותי לא רוצה לדבר איתו מטוב והדרה אומר לנו המשך חוכמה רחל גנבה את הפפים זה היה על דעת יעקב אבינו לא ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם הוא לא ידע למה כי יעקב היה בשיטה של מה בדד אין יעקב מה זה בדד אנחנו מבודדים את עצמנו אנחנו לא מתערבים בהם אל תנסה לחזור בתשובה שיפסיקו לעבוד עבודה זרה אומר הדרש משה לרב מישה פיינשטיין אין לך מצווה להפריש גוי מעבודה זרה אין לך מפרשה גוי שעובד עבודה זרה להפריש אותו אתה לא מצווה למה כתוב בתורה הוכח תוכיח גוי או לא נקרא בשם אמיתך

אומר משה בוא תראה מה אמרה נעומי לרות מה היא אמרה לרות מה היא אמרה תכי תלמדי מורפה מה עשתה אורפה השבה אלמה ואל אלוהה מה תעשיית שוב ובחזרה אל אמך ואלוהיך תחזרי בחזרה שואל רב משה נשן איך היא שולחת אותה לאלוהי איך היא שולחת אומר זה לא עסק שלי זה לא עסק שלי אני לא מצווה להפריש גוי מעבודה זרה זה לא עסקים שלי לכן י אבינו היות והיו לו 12 ילדים הוא גידל 12 ילדים בבית לבן הוא לא נתן מילה אחת להחליף לא עם לבן ולא עם הילדים שלו ולא עם המשפחה שלו למה כי הבחינה של יעקב אתה יודע איך קוראים ליעקב אבינו ליעקב אבינו קוראים בשם קדוש איפה קוראים לו קדוש כותב רבי דוד אבודרהם הברכה הראשונה בתפילת המידה ברוך אתה

השם מגן אברהם כנגד מי אברהם אבינו הברכה השניה מה היא ברוך אתה השם מחייה כנגד מי יצחק אבינו מה שכב על המזבח נשמתו חזרה בחזרה הברכה השלישית אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יעלו ך סל כנגד מי יעקב אבינו מה השם של יעקב נקרא קדוש איפה בתהילים כתוב ואתה קדוש יושב תהילות ישראל זה יעקב אבינו נאמר בישעיהו פרק כט והקדישו את קדוש יעקב ואת אלוק ישראל יעריצו בפרק מג כתוב קדוש ישראל מושיעך יעקב אבינו נקרא בשם קדוש מה זה קדוש מופרש מובדל זה היסוד של יעקב אבינו בדד אין יעקב אין לנו שום קשר עם אומות העולם אומר המשך חוכמה בפרשת וישלח לכן הוא אמר אברהם אבינו חיפש להפיץ שיטתו ודעותיו באלוקות לכל באי עולם כאשר

חשב כי הוא יחידי ולכן מה הוא ניסה להכניס את כולם תחת כנפי השכינה ונטה אשל להכניס כל באי העולם לברית ואמרו רבותינו בר מסכת עבודה זרה ש אלפ תורה 2000 תורו 2000 תורה 2000 משיח מתי התחיל 2 תורה אומרת הגמרא מסכת עבודה זרה ברגע שאברהם אבינו התחיל להכניע אנשים תרת כנפי השכינה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן מה הכוונה ד שבידו לאורייתא כ כותב הספר משך חוכמה וגם זה היה בכוונתו של אברהם אבינו שהלך למצרים מקום החוכמה והכרתו לפלפל ולקרבם לשיטוח ובתורה אלה הדברים שלמי שחמה לא כן יעקב ראה ש מיתתו שלימה המיתה של יעקב אבינו שלמה מאיפה אנחנו כתוב היו בני יעקב 12 מיתתו שלמה זה המידה של יעקב אבינו מה וכמו שהבטיחו

הקדוש ברוך הוא וראה שהשם ניצב עליו ראה להפך כי בנ יהיו נפרדים מעמים אחרים מוגבלים לתחום ואף ללבן חותנו יניחו בטעות הוא לא ניסה לשכנע אותו שיחזור בחזרה וכעס על רחל שגנבה התרפים להבדילו מעבודה זרה כן במצרים היו יושבים בארץ גושן נפרדים מהעמים למה זה היסוד של יעקב אבינו וכן לדורות באומה אין מקבלים גירים בימי דוד ושלמה שזה כהכרח אול גדולתם וזה מה שנאמר בגמרא במסכת יומה ואותו דבר במדרש שאברהם קיים עירוב תבשילין מה זה ערוב תבשילין להכניס אורחים ולקבל גרים תחת כנפי השכינה אבל לא קבע תחומין מי קבע תחומין יעקב אבינו קבע תחומים מה זה קבע תחומים אמר עד כאן אני לא מכניס אנשים לכן אומרים חזל שיעקב אבינו

שמר את השבת שמה עשה עשה עירוב תחומין זה החלק שלו זה החלק של יעקב אבינו שק תחומים אברהם אבינו כתב מה עשה עירוב תבשילים עירוב תבשילים פירוש הדבר זה לצרף עוד אנשים זה היה השוני שבין אברהם אבינו לבין לבין יעקב אבינו אומר המשך חוכמה ההבדל ביניהם שיעקב היה בחינה של קדוש מופרש מובדל אם אלה הדברים בסיעתא דשמיא אומר מוישה פיינשטיין לכן בא יעקב אבינו לפרעה ואומר לו תשמע אני לא מתכוון להשפיע עליך שאתה תתגייס אברהם אבינו אומר משך חוכמה ירד למצרים כדי להשפיע עליהם שיעזבו את העבודה זרה ויעזבו את החמות החוכמות החיצוניות ויבוא עם אברהם אבינו לא ככה הוא עשה מה הוא עשה הוא אמר שייעשו הגוי מה שהם רוצים אני חייב

לשמור על הפינה שלי אני חייב לשמור על ה-12 ילדים שלי שחד וחלילה אחד לא יחליק איך הוצאים את זה אחד שלא יצא החוצה בדד אין יעקב סגר את זה מכל הכיוונים תחם את עצמו שלא לערב את עצמו חס וחלילה עם אומות העולם אלה הדברים שאומר הגאון ר מוישה פיינשטיין לכן אומר ר מוישה פיינשטיין אמר לו יעקב אבינו אף על פי שבחיי הגשם יהיו לנו חיים לא קלים עדיף להיות מה שנקרא תחת השלטון לקבל תקציבים מעט ורעים בחרתי את הדרך הזאת למרות שאני יודע שהדרך הזאת תהיה קשה דרך התחתים עדיף לי לסבור חיי חתחתים בלי קשר לשלטון למה רק כדי שעם ישראל לא יהפוך להייות מצרי רחמנא ליצלן אני לא הולך לשכנע אותך להתגייר לא כמו שעשה אבא שלי ואתה

בבקשה אל תתערב לי ואל תיכנס לי זה היסוד הגדול של אברהם אבינו של יעקב אבינו שהפריש את עצמו ואמר מעט מראים וזה הדבע שהוא הפריד את עצמו בא סבא מכלם ועומד על פסוק שמופיע בפרשת ואתחנן מה כתוב וידעתה כי השם אלוקיך הוא האלוקים הקל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור אומר הרמבן יש כאן שני זכירות וידעתה לשומרי מצוותיו זה זכירה לשכר ואמר הוא משלם לשוני זה שכירה לעונש אז יש כאן גם שכר וגם עונש אומר הרב סבא מכלם בחוכמה ומושר איפה זה מופיע במאמר רצד כותב הסבא מכלם דבר נפלא ולאור דברי הרמבן שיש כאן חירה לשכר ולעונש בוא נראה פסוק קודם כי מאהבת השם אתכם ומשומר את השבועה אשר נשבע לאבותיכם

הוציא השם אתכם ביד חזקה וילדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים אז יש כאן שכר שהוציא מצרים ויש עונש למצרים שתבעו בים בזכות מה משומר השבועה אשר נשבע לאבותיכם מה עשיתם כיוון ששמרתם ל המצוות לאוהביו ולשומרי מצוותיו שואל הסבא מכלם שומרי מצוותיו איזה מצוות היה במצרים רשי מביא בפרשת רשי מביא בפרשת בו מה כתוב שמה בפרשת בו ועת ערום ועריה לא היה ביידה מצוות להיגאל נתן להם הקדוש ברוך הוא מה דם פסח ודם מילה אז לא על המצוות להגאל אז מה אתה אומר לי לאוהביו ולשומרי מצוותיו על איזה מצוות אתה מדבר אומר הסבא מכלא מוכרחים לומר שהמצוות המדוברות כאן מדובר על מה מדובר שלא שינו שמם ושלא שינו לשונם ולא שינו בגדיהם אלה

דברי הסבא מכלם כותב הסבא מכלם איזה מצוות מונח כאן כותב הסבא מכלם דבר נפלא דע לך כי כל את עבדות בשעה שעם ישראל הו שם במצרים כל עת עבדות לא שינו את לשונם לדבר לשון מצרי אלא דיברו לשון עברי לשון אבי כל עבר מבלי לדבר מצרית ואת הבגדים מבלי ללבוש בגדי מצרים ולא שינו את שמם להיקרא כשמות המצרים והכל לתכלית חיזוק ואומץ החינוך אשר קיבלו מאותם אבות העולם אשר הכירו את בורם כ הוא יחידי לבלתי להתערב במצרים מות אבותם היומן כסופר כותב הסמ מכלם כי עבדים דחויים ובזוי עובדים עבודת בזויות בחומר ובלבנים לא יעשו ולא יגיעו לחדש כנשר את חינוכם ולעשות תמיד הפך ממעשה אדוניהם בשלושה עיקרי הדברים מה לשון שם ובגדים זאת

אומרת שמה מה היה המצוות שלהם לאוהבו ולשומרי מצוותיו שומרי מצוותיו מה שלא שינו שמם לשונם לבושם עד כאן הדברים בא הגאון רב שלמה קלוגר באגדה של פסח שלו שנקראת מעשה ידי יוצר ואומר דבר נפלא לפני שאתה מגיע ויי שם לגוי גדול מה הפסוק קודם אומרת את התורה מופיע בהגדה של פסח ב70 נפש ירדו אבותיך מצרימה ואתה שמך השם אלוקיך ככוכבי השמיים לרוב וי שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצויינים שם אומר רב שלומה קלוגר אתה יודע למה נהינו לגוי גדול איך הפכנו להיות אגוי גדול רק בגלל שעם ישראל שם במצרים לא שינו את שמם ולשונם אומר רב שלום קלוגר אם אדם לא משנה את מלבושו ולשונו כאן בארץ ישראל הוא אומר אין בזה חגיגה גדולה איפה

החגיגה הגדולה שאתה לא משנה את הלבוש שאתה נמצא במצרים זה נתן לעם ישראל להיות במה להיות במטב של גוי גדול כותב רב שלמה קלוגר ואם יאות איזה אומה תתערב בתוך אומה שלמה דרכן לעשות כמנהגם של אותו אומה מגיעה משפחה לגור בגרמניה הם מתחילים להפגש כמו גרמנים באים משפחה גר לגור במקום מסוים מתלבשים כמו תושבי המקום אבל שתי אומות מסויימות כיוון שכל אחד אומה בפני עצמה יש לה ראים ואוהבים משלהם אין הם נמשכים אחד אחר האומה אחרת לכל אחד יש ביגוד משלו לכל אחד יש שפה משלו שו ושמות משלו אבל ישראל לא רק שהיו גוי גדול לא נמשכו גם ביותם אתתי מספר ב70 נפש ירדו אבותיך מצרימה מה הם היו מול המיליונים שהיו במצרים לא שינו שמם

לשונם ולבושם והיו ניכרים בהם בעבור הזכות הזאת ש במתי מעט ירדו למצרים ב70 נפש איך הם זכו להיות מה לגוי גדול בגלל שהם היו מצויינים שם בגלל שהם היו מובדלים שם שאדם מופרש זה הזכות הגדולה שמצאנו שם אלה הדברים שכותב רבי שלמה קלוגר בסיעתא דשמיא אני רוצה רק לשאול שאלה אחת לפני שנתחיל לסגור פינות רבותיי יש איסור לקרוא שם בשם של גוי יש איסור אני שואל שוב יש איסור לקרוא שם בשם של גויל אלכסנדר אן אי אין איסור בסדר הרב אומר סגור אם הרב אומר אני לא מתערב יש לנו כאן פסק הרב פסק שלו אז גמרנו יפה מאוד מאיפה אתה יודע שאין איסור מאיפה אתה יודע אתה יודע להגיד שמות נכון איך איזה שמות אתם מכירים שמות גויים רבי

אלכסנדרי אמר רבי אלכסנדרי רבי אלכסנדרי נו רב אלכסנדרי אמר אלכסנדרי הבנו מקודם שלא קראו לבנימין אלכסנדרי יפה מאוד זה שם של זה כך כותב מדרש כותב על מצרים יפה מאוד רוצים תשובה תוספות יש אחד מבעלי התוספות נקרא בשם פיטר פיטר זה לא שם יהודים רבנו פיטר כך מביא בעלי התוספות שם יהודי לא לא חסרות לא חסרים שמות לא יהודים יפה מאוד שני הרוגי לוד איך קראו להם איך קראו להם איך קראו להם לולינוס ופפוס יפה מאוד לולינוס זה פפוס פפוס בן יהודה מכירים אותו פפו זה לא שם של אברהם אבינו לא אברהם אבינו לא קראו לו פפו יש שמות של גויים עם ישראל לא קרא בשמות של גויים איפה ה ההלכה זאת איזה הלכה זאת לא כתוב בשום מקום אומר

רבינו בחיה יצחק אבינו לא שינה את השמות וקרא את השמות שקרא אביו יש הלכה כזו בשולחן ערוך לכאורה לא יש הלכה בשולחן ערוך שאסור לדבר בשפת העמים אה לא הנה מותר לדבר בשפת העמים כן מותר יפה מאוד אז אין הלכה בשולחן ערוך שאסור לדבר בשפת האמים יפה מאוד יש שפה שנקראת אנגלית ויש שפה שהיהודים דיברו אותה מה דיברו בחוץ לארץ איזה שפה יידיש יידיש זה לא לשון הקודש זה מה מלוש אבל זה לא לשון הקודש אסור ללכת עם בגדי גוי זה כתוב במפורש זה כתוב הראשון שזרק את הבגדים של הגויים הבאנו מקודם מי זה היה יעקב אינו מה אמר החליפו ל מותכם צריך להחליף את השמלות למה כי הם לקחו את זה מהשלל של שכם ואמר לזרוק לזרוק צירו את אלוהי

הנכר אשר בתוככם זרקו את הבגדים אסור ללכת בבגד של גוי זה ודאי תשובות רעיות הרבה כאשר גויים הולכים בשרוך מסוים ויש גזירה על רוך אומרת הגמרא במסכת אבז מסכת סנ דף עד מה צריך לעשות מה צריך לצות למסור את הנפש גם על מה על ארקטה ד מסנה מה זה ארקטה מסנה שרוך שנל אומר רשי שכאן הנוכרים דרכם לגשור כך ודרך ישראל לעשות בדרך אחרת ולכן מה לכן ד עם ישראל הולכים בדרך אחרת מצווה עלינו לא לעשות את הדבר הזה שעושים הגויים פירוש הדבר שיש לנו מצווה לא ללכת בבגדים של גויים אומר הנביא בספר צפניה והיה ביום זבח השם ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלובשים מלבוש נוכחי מלבושים של גויים אומר ארדק בשם רבי אברהם שאסור

ללבוש בגדי הגויים רבותיי אם ככה אני רוצה לשאול שאלה אין איסור לשנות שמות אין איסור על שם של רשע אסור לקרוא זה כתוב לא לקרוא על שם של רשע אבל לשנות שם של גוי לא כתוב לא כתוב לכאורה לא נעים יותר טוב שתקרא יש לך אבות הקדושים למה צריך לקרוא על שם של גוי אבל לכאורה אין איסור בדבר הזה אין איסור גם לדבר בשפה של גוי אז אז מה העניין הזה שעם ישראל שלא שינה שמו לשונו ומלבושם ז ביל מלבוש אתה אומר למדנו מיעקב אבינו אבל כאן איפה אתה מצאת את הדבר הזה כותב המהרל גבורות השם פרק מג מה מה שלקחו מהמצרים כן אז כתוב שהקדוש ברוך הוא ציווה לקחת שלל אז הוא ציווה אז לקחו אבל כתוב שמה במפרשים שהבגדים האלה היו בשביל

הילדים הקטנים למה בשביל הילדים הקטנים כי אתה לא יכול להשתמש בבגדים של גו למבוגרים מה שהגוי הולך כי הגוי לא הולך צנוע אז לקחו את הבגדים האלה בשביל הילדים הקטנים כי מה שלובשים המבוגרים אצל המצרים לובשים הקטנים אצל היהודים כדי שיהיה צנוע טוב נפלא ביותר בא המהרל בגבורות השם בפרק מ גמל ו אומר כי גאולה של מצרים היו בשביל שלו היו מתאחדים ממצרים כי אם היו מתאחדים ממצרים היה ישראל התאחדות והתחברות עם מצרים לא היו יוצאים משם שהרי יש להם התחברות עם מצרים וא יצו מתוכם ולפי כך אילו שינו שמם כשם המצרים או היו מדברים בלשון של מצרים היה לישראל חיבור עם הם ולא היו יוצאים ולכן שלא דיברו לשון הרע ולא היו פרוצים

באריות כי אם חס וחלילה היו מגלים להם סודות לשון הרע זה סוד מה אומרת הגמרא שנה שלמה הם ידעו את ההלכה הזאת של שעה ליש מת ראו ואשה מת ראותה ואף אחד לא סיפר שום דבר אז הם היו קדורים בלשון ברגע שאתה מתחיל לגלות למישהו סודות אז מה קורה אתה הופך להיות חלק ממנו באריות גם אותו דבר כי היו מגלים את הסוד והפנימיות שלהם ם היו מתאחדים בהם שוב לא יכלו לצאת ומכל שכן אם היו פרוצים מאריות להתערב ע מצרים זה קרוב יותר להתאחדות עמה הם להזדווג עמהם ובזכות ארבעה הדברים האלה שלא שינו שמם ולשונם ולא היו פרוצים עריות ולא דיברו לשון הרע אלו ארבעה דברים בעניין הראשון שלא היה בהם שינוי אומר המהרל כמו חולה שאם השתנתי

לגמרי בכל יו אין אפשרות שיצא מזה אם אתה שומע רופא רחמנא ליצלן יש קריצת מערכות הלב לא עובד הכליות לא עובד הכבד לא עובד המוח הפסיק לעבוד גמרנו אבל אם הוא אומר לך שמה רק דבר אחד אם רק דבר אחד יהש סיכוי שיחזור בחזרה לבריאותו אבל אם דבר שהשתנה לגמרי בחולה לא היה אפשר שיהיה חוזר ל בריאותו שאיין לו לא התחלה הוא לא ישוב על בריאותו אבל בוודאי יש בחולה כוח טבע שנשאר של השתנה ומאותו הטבע יחזור בריאותו אם הלב עובד בסדר או שהכליות עובדים בסדר אז אם ליו אחד לא בואה יש דבר אחד זה שיכול לחזור השינוי שבשם ובלשון היית נדבק את ההם ולא יכול לצאת החוצה עד כאן הדברים אתה רוצה לראות מה עושה בגד בוא נראה רשי אחד

אומר רשי פרשת חוקת וישמע הכנעני מלך הרד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל ויש ממנו שבי מה אומר שם הרשי יושב הנגב מי זה עמלק אומר הרשי שנאמר עמלק יושב בארץ הנגב ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להשם לתת הכנענים בידם והם אינם כנענים עם ישראל היה רואה שמה שמדברים כנענית ידברו בכנענית והם אינם כנענים ראו ישראל שמה שמה הם נראים לבושה כי המלכים ולשונם בלשון כנן אז מה התפללו עם נתון תית את העם הזה שאל החידושי ההרים ולמה המלכים לא לבשו בגד של כנענים וככה עם ישראל היה נופל במלכודת והיה הופך להיות היו מתפללים על כנענים והתפילה לא היייתה מתקבלת אמר החידושי ההרים אם היו

משנים את לבושי הם מה היה קורה היו כולם כנענים במציאות אם אתה משנה גם את הלשון וגם את הבגד אתה הופך להיות כנעני למדנו מכאן שלשון ובגד הופך אותך להיות נעני אותו דבר מביא רשי גם דברי הימים דברי הימים ב' פרק כ וי אחי כן באו בני מואב ובני אמון ואמה ההם מאמונים על יהו שפת למלחמה אומר רשי זה עמלק ולמה נקראו אמונים לפי ששינה כסותו ולשונו כמונים ונתערב בהם הוא בא להילחם בישראל פירוש הדבר ברגע שאדם משנה את הלשון שלו ואת הבגד שלו הופך להיות כמו אותו אומה עד כאן הדברים בעזרת השם בסיעתא דשמיא הגענו אל הסיום ואני רוצה בעזרת השם לעמוד כאן על נקודה נפלאה בא הספר מסילות בלבבם אני אומר רק את השאלה שלו ונאמר

תשובה נפלאה של המשך חוכמה רבותיי יש כאן דבר שהוא פלא למה פלא עם ישראל במצרים כולם עובדי עבודה זרה חוץ משבט לוי כולם עובדי עבודה זרה עם ישראל במצרים כולם ארלים עם ישראל כולם מגדלי בלוריות כך כתוב חזל אמר הצר של מצרים מה מה אמר הללו מגדלי בלוריות הללו מגדלי בוריות הללו ארלים הללו הרעילים הללו עובדי עבודה זרה הללו עובדי עבודה זרה רבותיי אני רוצה לשאול שאלה פשוטה מאוד איך היה נראה יהודי במצרים לא שינה שמו לא שינה לשונו לא שינה מלבושו אז איך הוא היה נראה איך הוא היה נראה יהודי איך נראה יהודיתה רוצה לציר יהודי איך אתה מציר יהודי כובע טמבל כובע טמבל לא איך אתה מצער יהודי שטריימל שטריימל גדול נכון

שטריימל גדול טיימן גדול ברוך השם רחב אתה רוצה כזה של ספודיק של גור אתה רוצה כזה גדול היום יש כזה גדול שנראה כמו ספודיק מלא קוצים יוצאים מזה נראה אנטנות כזה גדולים יפה מאוד ברבו אז יש לך שטריימל גדול בקיט שה יש גם נכון פרחוני בקצה אתם יודעים מה זה בקצה כזה בגד ארוך יפה פרחוני של שבת גר אתם גם יודעים מזה יפה מאוד גרביים לבנות אתם גם יודעים נכון יפה יפה מאוד אז איך נראה יהודי ככה נראה יהודי איך נראה זקן פאות צוצלות נכון שטריימל גבוה בקצה והכל בסדר ככה הוא נראה איך הוא נראה היהודי הזה עם כל השמונה גודים אבל הרל עם כל השמונה גודים אבל מה עם אורלה עם כל השמונה גודים עם בלורית כאלה ה בלוריות ומה הוא

פוגש כבש אז מה הוא עושה משתחווה עם ספודיק רואה כבש מה הוא עושה האלוהים של מצרים מה זה האלוהים של מצרים מה זה כבש אז מה הוא עושה באמצע הרחוב בכיכר המרכזית של קהיר הבן אדם נשכב על הרצפה יש כבש עם השטריימל רבותיי מה הולך כאן מה הולך כאן לא שינו שמם לא שינו לשונם לא שינו מלבושם ועובדי עבודה זרה מה הרווחת פה עשית גדר איזה יופי לכולם קראו זלמן לכולם קראו ראובן כולם קראו בשמות של יהודים הכל בסדר גמור רבי זלמן לובש בגדים של חסיד ומשתחווה לאיזה איזה יופי לא יותר טוב שיילך עם כובע טמבל וחולצה מספר תשע לא הבנתי למה אתה צריך שילבש בגדים תלבש בגדים יפים של יהודים יקראו לך זלמן יקראו לך רובן ושמעון ותעבוד

עבודה זרה ותהיה ערל ומה תעשה מגדלי בלוריות מה הרווחת שאלה יפה מאוד רבותיי אני רוצה לומר תשובה התשובה שאני אומר עכשיו כתובה במשך חוכמה ואני רוצה בעזרת השם לומר דבר נפלא ביותר לפני המשך חוכמה נקדים הקדמה קצרה מדוי אלשך הקדוש מי שרוצה לראות יתר רחבה ימצא את זה גם בהגדת ברוך יאמרו וגם בנעימות יאמרו שואל לשך הקדוש בתחילת פרשת שמות ראוי לכל אדם לדרוש ולטור בחוכמה מה עשה השם ככה לקדושים אשר בארץ מה מפני מה ירד יעקב אבינו בניו למצרים למשך 210 שנים למה בחר הקדוש ברוך הוא במצרים ולא במקום אחר כך שואל האשך הקדוש אומר האשך הקדוש תשובה נאמר אותה בקצרה אומר האשך הקדוש תשובה אתה יודע למה ירדנו למצרים כי אמר

הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ידו תדע כי גר יהיה זרך בארץ לא להם ועבדו וינו אותם 400 שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול מה זה הרכוש הגדול הרכוש הגדול זה התורה הקדושה זה הרכוש הגדול אתה יודע למה צריך לרדת למצרים כיוון שעם ישראל לא יכול לקבל תורה עם ישראל לא יכול לראות את הקדוש ברוך הוא על הר סיני אתה לא יכול לראות אתה הורת דעת כי השם אלוקים אין עוד בלבדו אתה רוצה לראות את הקדוש ברוך הוא אי אפשר לראות את הקדוש ברוך הוא למה כי יש בך זוהמה שנקראת זוהמת חטא אדם הראשון הנחש ישני ואוכל אומרים חזל ישני לעשות נישואים אומרת הגמרא שבת קמו אומרת הגמרא ראשון אומות העולם שלא היו בהר סיני נשארו מלוכלכים עם ישראל

שהיו במרגלות הר סיני הנקו אני אמרתי אלוקים אתם ובני עליון כולכם עם ישראל במצרים הנקו ברגע שהתנקשו המת חטא אדם הראשון אז מה אפשר עכשיו ללכת להר סיני שואל המשך שואל האל שך הקדוש ולמה הלכו למצרים אומר האל שך הקדוש אתה יודע למה הלכו למצרים בגלל מה בגלל שמצרים היה מרכז של הזנות של העולם ולכן קוראים למקום הזה ערבת הארץ באתם לראות אז יש מקום שנקרא הטבור ארץ ישראל נקראת טבורה הארץ יש מקום שנקרא עיני הארץ יש פי הארץ ויש ערת הארץ מצרים זה מקום הטו של העולם למה ירדו לשם כדי להוציא אותנו ניקויים בחטא האריות זאת המטרה של שמע ירדנו למצרים אז מה הרווחת ירדנו למצרים להתנקות מחא האריות ומה קבלנו עובדי עבודה

זרה מגדלי בלוריות לא שומרים ברית מילה מה עשינו איך כותב הרמבם וכמעט כת נאקה העיקר ששתל אברהם אבינו מה אברהם אבינו שטל שטל מצוות ברית מילה ועקירת עבודה זרה אז מה הרווחת שואל שואל שואל המשך חוכמה מה הרווחת אני רוצה לומר דבר אחד בסיעתא דשמיא עם ישראל אומנם עבד עבודה זרה במצרים חוץ משבט לוי שמל את עצמו ולא עבד עבודה זרה כולם עובדי עבודה זרה הללו והללו אבל עם ישראל יצא גדור באריות זה מה שיצאו גדול שמתיו זה מה שיצאו ממלכת כהנים וגוי קדוש כל גדור באריות נקרא קדוש זה מה שהם יצאו איך הם עשו את זה בדד אין יעקב אל ארץ דגן ותירוש מה זה בדד מופרשים ו מובדלים לא קוראים שמות לא קוראים שפה מה הרווחנו אומר

המשך חוכמה בוא תראה מה הרווחנו משך חוכמה נמצא בפרשת בו אומר המשך חוכמה עם ישראל שמר במ עלדים על גדרים וסייגים שואל המשך מה תועלת משמירת גדרים וסייגים עם מה עם גופי תורה של עבודה זרה אתה לא שומר אומר המשך חוכמה אבל דבר אחד כן הרווחנו שעיקר ה שמרת הסייגים היייתה שבני ישראל המצויינים שם וגם נעול מעיין חתום אף אחד לא התחתן עם גוי אומר המשך ורמה בוא תראה דבר יפה במצרים לא שינו את את השם ולא שינו את הלשון אז מה היו מצויינים שם מובדלים שם אומר המשך חוכמה אף על פי שהפרו ברית מילה והיו עובדי עבודה זרה אבל הגדרים והסייגים של שמירת השם ושמירת הלשון שמרו ולכן מה לכן אף אחד לא התחתן עם מצרי אף מצרי יהודיה

לא התחתנה עם מצרי אף מצרי לא התחתן עם יהודיה למה כי אם אתה לא מדבר את השפה שלהם אתה לא יכול לתקשר איתם אומר המשך חוכמה אם אתה לא יכול לתקשר איתם אתה לא יכול לבוא איתם בברית הנישואין אין לך שום קשר עם השפה לכן מה אבל תדע אומר המשך חוכמה כאשר מדברים איתנו על מה על דורו של עזרה הסופר מה כתוב בספר נחמייה פרק יג שמה היו עושים שהיו שומרים על גופי תורה לא היו עובדים עבודה זרה היו מלאים את עצמם אבל את הסייגים והגדר לא שמרו שנו שמותיהם ושינו את שפתיהם וכולם דיברו אשדודית ושינו את שמם וכולם התחתנו עם גויי הארצות כולם התחתנו עם גויים אומר המשך חוכמה לא עבדו עבודה זרה עבודה זרה לא עבדו נימולו כולם נימולו

לא גידלו בלוריות אבל מה עשו כל יהודי התחתן עם גוייה בימי עזרא הסופר אומרת על זה הגמרא במסכת סוה בדף לו עד יעבור עמך השם עד יעבור עמ זו קנית ראויים היו ישראל לעשות להם נס בימי עזרה כדרך שנעשה להם בביאה ראשונה הכוונה במה הכוונה ביציאת מצרים ולכן מה אלא שגרם החטא איזה גרם חטא איזה חטא גרם פירוש שעברו על הגדרים והסייגים ברגע שאתה לא שומר על גדרים וסייגים מה עשית התחברת איתם התחתנת איתם אחד שמתחתן עם גוי נגמר הסיפור שלו א הרווחנו היו עובדי עבודה זרה רבותיי בוא תראה דבר פלא כשאברהם אבינו שולח את אליעזר מה הוא אומר לו לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אני יושב בקרבו לאיפה תלך כי אם אל ארצי ואל

מולדתי תלך מה יש בארצך ומולדתך מה יש שם מה יש שם כולם עובדי עבודה זרה מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כך אמרנו לפני שבועיים בליל הסדר כולם עובדי הזרה מי עבודה זרה טרח אבי אברהם ואבי נחור כל הילדים שם חרן מה כולם עובדי עבודה זרה מגיע אליעזר עם רה גמלים הגמלים לא מוכנים להיכנס הביתה למה לא נכנסים הביתה למה למה כי יש שמה עבודה זרה בתוך הבית לבן רואה ול הגמלים בחוץ מה הוא אומר ל מה הוא אומר לאליעזר ואנוכי פיניתי הבית הוא מקום לגמלים מה זה פיניתי הבית ממה פינית מעבודה זרה זרק את כל העבודה זרה מהבית כדי להכניס את הגמלים לא הבנתי אתה עובד עבודה זרה למה זרקת את זה מה התשובה הוא עובד עבודה זרה כדי

שיהיה כסף למה הוא עובד עבודה זרה מתפלל עבודה זרה שיביא לו כסף אם הגיע הכסף בעצמו אז אפשר לשחרר אותו לחלט זרק אותו מהבית סימן שמה אומר אברהם אבינו אני מעדיף שתלך למשפחתי למרות שהם עובדי עבודה זרה כי זה אפשר לשנות אברהם אבינו היה מבית שלו עובדי עבודה זרה ותראה מה יצא אבי האומה ישראלית בתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו תראה מה יצא מאיתנו יתרו החותן של משה נותן התורה מה היה אתה ידעתי כי גדול השם מכל האלוהים אין עבודה זרה אחת שהוא לא עבד עד שיאמין בקדוש ברוך הוא זה יתרו פירוש הדבר שברגע אחד אתה יכול להתנתק מעבודה זרה ולדבוק עם ישראל עבד עבודה זרה עד איזה תאריך י בחודש ניסן י' בחודש ניסן מה

אמר הקדוש ברוך הוא משחו וקחו לכם משכו לכם צאן לעבודת הפסח משכו ידיכם עבודה זרה לקחו לכם צאן וברגע אחד משכיני אחריך נרוצה ברגע אחד עם ישראל נתן ביתה לכל העבודה זרה ללמד אותך שעבודה זרה הזאת הייתה חיצונית אבל אם חס וחלילה היינו מתערבים בתוך מצרים היינו במצב כזה ששקו לא במט שרי תומה אלנו נופלים לשער הנ של שערי טומ מה גדר אותנו שלא ליפול בשער הנ שלא שי שמם שלא שינו לשונם שלא שינו מלבושם קדושים תהיו קדושים תהיו במה תהיה קדוש עם ישראל לא מצווה שלא לשנות את שמו עם ישראל לא מצווה שלא לשנות את לשונו קדושים תהיו קדש עצמך גם ומותר לך מותר לשנות את השם מותר לשנות את השפה מה הם עשו קדושים תהיו הפרישו את

עצמם גם מן השפה וגם מן הלשון וגם מן הבגדים מה הם זכו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש פרשת קדושים שפותחת לנו את מעמד הר סיני השני שמעמד הר סיני חוזר על עצמו בפרשת השבוע דבר אעל כל הדעת בני ישראל מה הפתיחה כמו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש פרשת קדושים זו הפרשה שכל אחד ואחד צריך לקדש את עצמו במותר לו זה הפרשה שלנו יזקינו הקדוש ברוך הוא בעזרת השם שנהיינו כולנו קדושים ונכין את עצמנו כולנו לעבודת השם לקראת מתן תורה ונהייה קדושים לקבל את התורה ונזכה להיות ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש רבי חניה בן הקשה אומר אתה הכדור ‏ja