"ההודעה האחרונה הייתה 'אמא, בבקשה מסוק": כנרת עשור על הרגע המכונן בחייה

ובשעה 5:42 אני מקבלת טלפון מהבת שלי שיער שהם נקלו לי שיתפון ושהרכב שלהם מתחיל להתמלא במים ואני ככה צורחת לה שיפתחו חלונות ושינסו להימלט מהרכב לצאת ממנו כדי שהם לא יטבעו ברכב שלום אני כנרת אסור אני בת 49 במקצוע שלי אני מאמנת מנטלית ומבחינתי הגעתי לעולם בשביל דבר אחד בשביל להיות אמא לפני לפני שנה חודשים נסעתי עם המשפחה שלי לחגוג את החג השני של פסח באלת. יצאנו בשתי רכבים מדבריה. ברכב אחד אני בעלי, הבת שלי תומר דבורה, הבן הקטן שלי ג יוסף ואחותי ליד שגרה איתנו. ברכב שני היו מעיין ושיער. הילדים שלי. מעיין זה היה הבן הבכור שלי בן 26. שיער זו הבת השלישית שלי ב-19. כל הדרך אנחנו מדברים, הכל טוב. הדרים

שלנו התפצלו. מעיין הבן שלי נסע דרך מצפי רמון. אנחנו נמשכנו דרך גבישה ערבה. ובשעה 5:42 אני מקבלת טלפון מהבת שלי שיער שהם נקלו לי שיתפון ושהרכב שלהם מתחיל להתמלא במים ואני ככה צורחת לה שיפתחו חלונות ושיינוסו להימלת מהרכב לצאת ממנו כדי שהם לא יטבעו ברכב ואני מתחננת לסערונת שלי שתשלח לי מיקום שערונת מספיקה לשלוח לי מיקום והקשר נותק אחרי זה עם הילדים לא הצלחתי ליצור איתם קשר ההודעה האחרונה שיש לי בטלפון מסערון את זה אמא בבקשה נסוק באותו רגע התחלתי תי לצרוח את נשמתי כי הבנתי שקרה לי אסון גדול מאוד. התאשטתי התחלתי להתקשר לכל יחידות החילוץ ובאמת להזיק את כל מי שאפשר כדי להגיע לחלץ את הילדים שלי.

אנחנו נמצאים במצפי רמון והם הר מעלינו ואני שומעת את המזג אוויר הקשה ואני לא מסיקה להתחנן להשם שימצאו אותם ושיקרה נס. 21 שעות חיפשו את הילדים שלי ולאחר 21 שעות הגיע שוטר לבית של אחותי באלת ואמר לנו שמעיין לא נמצא איתנו. שמצאו את מעיין ואחרי 10 דקות נכנס אותו שוטר ואמר שגם שערונת לא איתנו ואני א ככה כל הזמן הייתי אומרת לקדוש ברוך הוא תעשה איתי כל מה שאתה רוצה אבל עד הילדים שלי אם יקרה משהו לילדים שלי אין סיכוי שאני ממשיכה לחיות מה שאתה רוצה תעביר אותי אני איתך והייתי בטוחה שכשיודיעו לי דבר כזה על ילד או בכלל על שניים אז אין סיכוי שאני מדברת הייתי בטוחה שאני אפול הרצפה ואפכה ואצרך אבל לא נפלתי

לרצפה ולא צרחתי ולא בכיתי. יצאתי החוצה על המרפסת של אחותים. הרמתי עיניים לשמיים ואמרתי לקדוש ברוך הוא, קודם כל תודה השם שאני יהודיה. תודה השם שיש את התורה הקדושה. תודה השם שיש לנו את 13 עיקרי האמונה ששניים מהם זה משיח ותחיית מתים ומי שלא מאמין לא נחשב יהודי. אז קודם כל יש פתרון לבעיה שלי. אז באותו הרגע הבנתי שזה הרגע המכונן של חיי כי הבנתי שאני לא יכולה להיות חזקה. ואין סיכוי שהזמן יעשה את שלו ואין סיכוי שאני אלמד לחיות עם זה. אז באותו רגע הודעתי לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא מהרגע הזה אני ובעלי מפסיקים לעבוד עובדים אצלך 24/7 כדי שנזכה לגאולה ולתחיית המתים. אני אבדתי את הילדים שלי בגלל שינאת

אחים. היה פה כמה זוגות אחים שנלקחו מעם ישראל והילדים של היו הזוג הרביעי. אני יודעת ששילמתי מחיר כבד מאוד על שינאת אחים, אבל תודה השם שהשם נתן לנו את הזכות לי להיוולד יהודיה. אז כל מי שנולד יהודי כשקורא לו אסון הוא לא מסכן כי ליהודי יש תקווה. ואני יכולה להגיד שלפני שנה ותשעה חודשים כשאמרתי לכל עם ישראל שומעים המוות זה לא סוף ליהודי ואם אנחנו נהיה טובים אז גם ניגאל. אז קראו לי משוגעת אחת שיצאה מדעתה. אין לי בעיה עם זה אבל היום תודה לאל. בוא נגיד ככה, שרוב עם ישראל מדבר על משיח וגאולה, אז זה כבר לא נשמע משוגע. אנחנו יכולים לזכות שהילדים שלנו יחזרו בתחיית המתים. וזה מה שאני עושה. וזה אומר שאני

יצאתי למסע, מעיין, שיער, הסור, אני עושה הרצאות בכל הארץ לעורר את עם ישראל לאחדות, לגאולה, לאהבת חינם. יש לי מיזם של גמילות חסדים שבו אנחנו מחלקים ממתקים לכל מי שאמר לו, כי מבחינתי ממתקים, ממתקים את הדינים. אנחנו עדיין עורכים תפילות בבית. אני עושה תפילות ארמוניות של נשים בכל רחבי הארץ. 24/7 עובדים אצל הקדוש ברוך הוא כדי שתגיע הגאולה. אני מתנהלת בכאב לב רוב היום שלי. אני לא אגיד לך שאני כל היום בוכה, כי אני לא כל היום בוכה. זה לא נכון. בטח שיש נפילות ובטח שיש משברים. אבל גם כשאני בוכה וגם שאני נופלת אני לא נופלת לסוף. אני לא נופלת לזה שזהו אין לי ילדים, אני לא אזכה לראות אותם יותר. ובגלל זה אני

אומרת שהבכי שלי הוא שונה. אני בוכה מלא כי הבכי זה של געגועה ושל חוסר ושהם אינם איתי כאן ואני לא יכולה לפנק אותם ולחבק אותם שזה המהות שלי בתור אמא. חצי שנה לפני האסון התחלתי לדבר עם בעלי על משיח והייתי אומרת לו ניני אתה יודע שתכסף משיח מגיע ואנחנו צריכים להתכונן ולהיות מוכנים לזה ו אומר לי כנרת בחיית כנרת מה משיח איזה משיח על מה את דברת איתי כאילו שחררי אותי הכל טוב ברגע שקרה האסון באותו היום בעלי חזר בתשובה שלמה הוא הבין שכל מה שאשתו חפרה אותו במשך שנים שיש דבר כזה משיח וגאולה שזה היום ההצלה שלו כי גם בעלי לא יכול להכיל צער כזה גדול של עובדן של שתי ילדים. אז בעלי היום שותף פעיל איתי. אנחנו

ביחד בכל מקום כדי לקרב את עם ישראל לאהבת חינם, לאחדות וגאולה. והוא מאמין מספר אחד בזה שאשתו תעשה את זה בעזרת השם. והוא מאמין בקדוש ברוך הוא והוא מתפלל. הוא מתפלל שלוש פעמים ביום. אני אומרת אם אתה מתפלל שלוש פעמים ביום וכתוב לנו בתפילת המידה ברוך אתה השם מחייה המתים. אם אתה מתפלל ולא מאמין מי משוגע? אני או אתה בזמן השבעה רץ אלינו הביתה אחד המחלצים והוא צועק לנו כינרת ניני אתם לא תאמינו מה מצאנו כי זה נס אי אפשר למצוא את זה אני מסתכלת אני רואה את התפילין של מעיין שתבינו שאי אפשר למצוא למה כי האדמה שנמצאת שם בשיתפון בנחל ציחור זאת אדמה בצבע הזה בצבע של התפילין של הכיסוי של התפילין של הבן שלי

והבחור אומר לי את יודעת למה מצאנו את זה כי זה ברור לי כמה זה חשוב לבן שלה האוטו נקחד, המסוודות נקחדו, המקום נעלם, אבל זה הדבר היחיד שנשאר. ואני אומרת, אם זה נשאר, זה סימן בשבילי שמעיין בעזרת השם הבן שלי חוזר להניח תפילין בתפילין שלו. ‏M.