היא נולדה עם מחלה נדירה, שלא מאפשרת לה ללדת אבל היא מחליטה להילחם על החיים סיפורה המחזק של לי אודל

מי יודעת מה זה פקטורים מי אמרה לקדוש ברוך הוא פעם תודה על הפקטורים היום אנחנו בשיחה שהיא כולה מזמור לתודה מזמור לתודה להודות לקדוש ברוך הוא לתודה זה אותיות תולדה היום נפגוש את לי אודל כאן ברחובות סיפור מטלטל מרגש במיוחד בואו איתי לי אודל קודם כל מאיפה השם המאוד יפה הזה לי אודל זה בטח את האוד וספת ספולי כן שם שלי הוא לי נולדתי לי ההורים שלי נתנו לי אותו אבא שלי יותר נכון בחר אותו א ובגיל 16 הגיע לרב בבא אלעזר הוא שינה לי את השם לאפרת א היה לי מאוד קשה עם זה אבל את קטינה את לא יכולה לעשות שום דבר אז זה היה לי הפרט ואחרי זה ה הפרט בלי לשאול אותי כן וה צדיק עצום אבב אלעזר זכר צדיק וקדוש לברכה א

ושאבא שלי נפטר היה לי מאוד מאוד קשה עם השם אז הלכתי לרב שלי הרב שלמה עופר ואמרתי ל שאני רצה להוריד את השם הוא אמר לי שזה שם קצר וחייב להוסיף עוד שם והוא והרב קנייבסקי הוסיפו לי עוד ומאז את ליעוד אל מאז אני שש שנים ליוד אוקיי אז נעים מאוד ליו דל את גרה איפה ברחובות ברחובות בת כמה את 36 36 יש לך ילד אחד נכון ן ברוך השם ויש לך סיפור וגם את מעבירה הפרשות חלי ומספרת את הסיפור שלך אז אנחנו כמו ככה באיזשהי תוכנית עכשיו איתך שככה ככה ספרי לנו את ה את הסיפור שלך זה מתחיל בילדות אני מבינה שאת נולדת עם מחלה מאוד מאוד נדירה כן ספרי לנו אני נולדתי לזוג הורים חילוניים בריים א בהריון שליל אמא שלי תופעות

מאוד מוזרות של שטפי נם בכל הגוף ו דם מהפה דם מהאף דברים מאוד לא שאין בשגרה של ההריון א נולדתי בשבוע 42 בניתוח קיסרי חירום אמא שלי שבועיים לא יכלה לראות אותי כי עלתה חום אני מהצירים של הלידה קיבלתי שטפי דם בכל הראש גדה לי ממש הראש היה לי ראש ממש ממש מנופח לא ידעו מה ממה זה נוצר חשבו שזה מהלחץ של הלידה ראו שזה הולך ומתפתח רצו להכניס אי לחדר ניתוח בסופו של דבר ויטרו על זה אמרו נשים תחבושות אלסטיות ולאט לאט זה ירד א אמרו לאבא שלי שיכול להיות יהיה לי פיגור שכלי כי מעלה לחץ ודימומים אין מצב שהמוח יוכל להיות תקין אחר כך וגם הייתי עושה כל מיני תנועות עם הלשון שהם אמרו שזה מאוד מאוד אפשרי לפיגור שכלי

או אוטיזם בסופו של דבר הנפחות ירדה בחסדי השם והתפתחתי מאוד מאוד טוב ואמא אמא אחרי שבועיים באה לראות אותי היא ממש נבלה א אבל היא לא עזבה אותי לרגע אבא שלי הייתי כל השבועיים הראשונים אחרי זה השתחררנו ברוך השם ובגיל חצי שנה התחלתי לחול מאוד מאוד מוקדם א התנפחה לי ברך ימין ולקחו אותי מהר לבית חולים בעקבות השכילה כן חשבו שההורים שלי הרביצו לי כי זה דבר ראשון שבא ילד עם חבלה זה מה שחשבו עשו ממש בתקו את הכל וראו שבאמת אין סימני חבלה ואין כלום ם אמרו שהתחלתי לסול א שאבו לי רזו שיש לי מים כמו שיש קנ כדורגל ורואים שיוצא דם אז החליטו לנתח ניתחו אותי זה היה כל כך חמור כן ניתחו אותי א שיצאתי מהחדר ניתוח

נפתחה לי הברך לא יתחה נתנו לי למנות דם דרך הראש אל תינוקת בת חצי שנה הכניסו אותי עוד פעם לניתוח יצאתי עוד פעם נפתחה לי ככה שלוש פעמים שלושה ימים וואו אחרי שלושה ימים א הגיעה מישי בוולפסון לאבא שלי ואמרה לו תקשיב יש לילד שלי המופיליה זה חוסר קרישת דם בגוף אני רואה שלא נקרש לילדה שלך דם תנסה לבדוק לילד שלה יש כן היא הייתה מושפלת שם א והוא הלך לרופאים אמר להם שהוא רוצה לבדוק אעם אופילי הם ישר צעקו עליו לחצו אמרו מה יש לכם אופילי במשפחה ולא אמרתם הוא אמר לו מי שאמרה לי פה אז הוא אמר אין דבר כזה אם אין לכם במשפחה וזו בת אין דבר כזה זה רק לבנים אבא שלי אמר להם כן אבא שלי אמר להם א שלושה ימים הלדה

שלי ככה אתם לא יודעים מה יש אני דורש בדיקה שלחו את זה לאיכילוב ולטל השומר וולפסון א יצא ב איכילוב חיובי תל השומר וולפסון שלילי שלחו עוד הפעם יצא באיכילוב ובטל השומר חיובי ישר הכניסו אותי לניתוח א נתנו לי פלזמות וברוך השם א החלמתי א אחרי זה גילו שיש לי את ההמופיליה אני חולת המופיליה היא קשה א זה נמצ אני רוצה רק ככה להבין א שככה גם הצופים יבינו מה זה מה זו המחלה הזו ובאמת האם זה רק לגברים זה ולנשים זה נדיר אז ספרי לנו המופיליה זה לבן אדם יש 13 גם לי גם לך גם לכל בן אדם יש 13 פקטורים בדם מאחד עד 13 ברגע שבן אדם נכבל נפצע או מקבל מכה הפקטורים מתחילים לרוץ למקום כל אחד יש לו את התפקיד שלו ואז בן

אדם מחלים אני נולדתי בלי הפקטור שמונה כן ממש מרבו מעסו א אני נולדתי בלי הפקטור 8 פקטור 8 התפקיד שלו זה להקריש את הדם ברגע שנולדתי עם החסר הזה א תע עד 13 לא יכולים להמשיך אז כאילו אצלי זה מתפקד עד שבע ונעצר אם עכשיו אני נחתכת נחבלתי לי את הפקטור בדם אני אדם זורם זה נמצא לבנים א זה נמצא במסכת יבמות כל הבן השלישי לא מלאים אותו עם שתי הבנים הראשונים מתו בברית כן לנשים זה לא יכול להיות כי יש להם נידה אז מה קרייש להם את הדם ואישה צריכה להביא גם ילדים וניתוחים ובורא עולם עשה שזה יהיה לבנים ככה הוא החליט א עכשיו יש ארבע בנות חוללות המופיליה אבל אבא שלהם בכל העולם בל העולם שאבא שלהם חולה אמא שלם נשאית

אז הי אכלה לצאת אצלי המקרה שלי הוא נדיר למה אין את זה לאף אחד במשפחה שלי ה נקראת מוטציה אני בזמן הלידה פיתחתי מחלה זה קשור להריון של אמא כן שהוא היה קצת מסובך כן א אז אני פשוט פיתחתי מוטציה בשביל לשרוד בתור עובר א שזה גם דבר נדיר ואז א הגעתי למחלקה בטל השומר בגיל כמעט שלוש ושמה זה הבית השני שלי עד היום א ופשוט הייתי מטופלת בדיוק בזמן שלי חסדה השם באמת א אז היו מקבלים פלזמות חולי המופיליה והם היו מתים או מאיידס או שהם היו חולים ויש כאלה עד היום לצערי הרב בצהבת כי הדם היה לא מסונן מספיק זה מדברת איתך על לפני 30 שנה 40 שנה שהם היו מקבלים ענות דם ואני בדיוק איך שנולדתי פיתחו את הפקטור שמונה שזה

זריקות לוריד לא פלזמות א ואז התחלתי להיות מטופלת בפקטור האלה וזה מתבטא בדימומים דימומים למפרקים א ובאמת ההורים שלי גידלו אותי כמו ילדה רגילה לכל דבר שההיתי צריח לקל בכל זת הפחד הזה שאם תפצעי א אמא שלי היייתה יותר שמרנית אבא שלי היה תלכי תפתחי לעולם כן כן הוא ממש כאילו אמא שלי הייתה יותר שמרנית יותר יותר רא שאני מקבלת מכה זה ישר זריקה וזה ואבא שלי לך היא תרוץ היא נפלה הכל בסדר כאילו גם אמא שלי אבל היא מהצד היייתה עושה את השמירה שלה מה קורה כשהיית נופלת אז הייתי מדממת ויש גם מוקדים לדימום אם עכשיו סם מחולי המופיליה מתחיל דימום במקום מסוים זה יכול להיות מוקד אז אני הברך שלי הברך שלי מוקד רוב

הדימומים שלי מתרכזים בברך אז בזמנו לא ידעו על דבר כזה שנקרא פקטור מונע הם התחדשו עם השנים ועם המידע ועם ה ועם הכל ועם התחקירים והכל והיום יש טיפול מונע אז בזמנו בזמן שיש פק דימום אז עושים ואז מה היה קורה הדימום היה לוקח לו זמן לעבור אז הוא היה אוכל את הסחוס אז הרבה חולה המופיליה יש להם מגבלה בתנועות של הידיים בתנועות של הרגליים צליעות א כי הרוב זה במפרקים הדימומים עכשיו א הגיע הזמן של ה שהתחתנתי אני חייתי חיים ממש ממש חילונים באתי ממשפחה חילונית מאכלות ו ורות שבת אני קראתי את תחקיר עלייך וא אתת הגדרת את זה כאנרגיה לדת בבחינת אבא שלך כאילו אנרגי לדת ארגיה לדת בוא מה זה מה זה המוש אבא שלי עלה

לפה ממרוקו בגיל שבע מ מרוקאי יש לו אר אנרגיה לדת כן אני אגיד לך למה סבתא שלי עלתה לפה זכרה ברכה עם שלוש בנים ובת וסבתא שלי היייתה אישה מאוד צנועה היא היייתה כל היום עובדת בעבודות מאוד קשות של ניקיון והיו לה שלוש בנים וגדל שלוש בנים שאת לא נמצאת בבית זה מאוד מאוד קשה אז היא שמה אותם בפנימיות דתיות ופעם הפנימיות הדתיות אני מספרת ממה שאבא שלי חס ושלום זה לא לשון הרע היום בתשובה היא מאוד יפה כמ זה לאכ אחד יש לוזה שלו כן הדת היום היא מאוד יפה היא מאוד פתוחה אז זה היה מאוד סגור עוד הפעם אנחנו מדברים לפני 60 70 שנה א אז היו היו סוגרים אותו בחדר והיו מקים אותו עםולה מתנענע סרגלים על הידיים והוא קיבל

את זה מאוד מאוד קשה את הדעת ואז אבא שלי אה חס ושלום שלא חס ושלום יחשבו על דבר רע הוא גדלתי בלי אבא מגיל חמ עד גיל 12 הוא נעצר הוא פשוט היה בזמן הלא נכון במקום הלא נכון שש שנים גדלתי בלי אבא פה התחלתי לדבר עם מישהו ואמא שלי באמת לימדה אותי שיש בן אדם שישות שהיא בורא עולם א ובאמת הייתי כל לילה מבקשת ממנו שיחזיר לי את אבא כי את לה בת חמש העולם שלך משתנה ברגע זה כאילו לקחו לך את הביטחון שלך הרגשתי ממש שהנשמה הילדה שלי שהייתי לקחו את הנשמה של ילדה ושמו לי נשמה של בוגרת הפסקתי להיות ילדה בגיל חמש פתאום אחריות על ה אחים הדאגה לאמא איפה אבא ובאמת כל לילה הייתי יושבת ומדברת מדברת מדברת שעות ככה ר

הרגישה לא טוב זה היה מאוד קשה לימא כי הכל בא בבום זה משהו שלא היה ידוע לפני ופתאום היא עם שלושה ילדים קטנים וילדה עם באה בריאותית והיא עמדה מזה ממש בגבורה ובגיל 12 קצת לפני שאבא שלי השתחרר שתי אחים של אמא שלי שהם היו אחד מסתערב והוא היה חייל והוא היה גם כן שומר של ספרה בברזיל והוא עבר חיים ממש ממש גם היום הוא עושה גם הרצאות מורכבים כן ודה שלי הייתה דוגמנית בן ת והיא חזרה בברסלב ורציתי לדעת מה מה מה קורה פה משך אותי והתחברתי יותר לברסלב רבנו ועשירים והשמחה ופה החלטתי שאני חוזרת בתשובה שיש אמת בגיל 12 הבנתי שיש אמת וואו וואו ולהורים שלי היה מאוד קשה החלטתי שאני לא הולכת בכיתה חת יותר בכיתה ז לא

הולכת יותר לבית ספר ואני רוצה בית ספר חרדי ופתאום הכנסתי לבית שיגעון אבא שלי החליט שהוא לא מסכים לזה לקחו אי לאילת ולמסיבות והעיקר רק שאני אצא מהדת ולא וויתרתי שבת זה שבת חגים זה חגים צומות זה תשומות הם היו יוצאים מהבית הייתי נשארת לבד הכל ואז אבא שלי רואה שאני מתמידה ואז אני כיבדתי את הבית אבוא כיבד אותי אז חייתי שתי עולמות חייתי את העולם החילוני איך את מסבירה את זה שילדה בגיל כזה אה זה פשוט השגחה כן אבל מה קורה ב בפנים כאילו מה מה מה אומר לך לא זה זה אהבה לקדוש ברוך הוא ואהבה לרבי נחמן איך ששמעתי את רבי נחמן אמרתי מה זה רבי נחמן השם שלו עשה לי משהו בפנים ממש עשה לי משהו בפנים והיה לי ממש

התחברות כי שמעתי גם על הרב עובדיה יוסף כי הוא ממש הלך בדרך של הר עובדיה יוסף זה שחור או לבן אני הייתי ילדה מאוד מרדנית איין אצי שחור או לבן אני עושה מה שאני רוצה וברסלב כביכול הבנתי שאת עושה מה שאת רוצה בקצב שלך יש כן מגדירה בתור ילדה אני אומרת לילדה בת 12 הבנתי שאת עושה מה שאת רוצה בקצב שלך אז הרגשתי יותר מחוברת לשמה כן ואז הייתי יוצאת למסיבות למועדונים ומתלבשת א חסוף ושבת חגים צומות אני בי ו חסידה של רבי נחמן כן חסידה של אבי נחמן כן אוקיי ו ואז א באמת בגיל 17 ככה התחלתי יותר להתחזק כן פחות מועדונים יותר צניעות פתאום הארון שלי מתחיל להתמלא בצניעות ואז בגיל 17 וחי ההורים שלי מתגרשים היה לי

מאוד מאוד קשה כן הייתי בק כ כ טלטלות ואז התחלתי לעשות שיעורי טורה בבית אני מגיל 16 הכרתי את הרב שלמה עופר מירושלים שגם הוא חסיד ברסלב כן הוא גם חסד ברסלב הוא עושה את התיקונים עושה תיקונים בבתים הוא עושה רישון ע אני איתו מגיל 16 כן זה הרב שלי רבי ומורי א ובאמת הייתי הולכת הרבה לתיקונים הרבה מתחזקת שומעת שעורים שלו מתחברת לקהילה גם כן לבנות משעת לאומן אז זהו אני אגיע גם לשם זה היה החלום להגיע לאומן ואז הוא אמר לי שאני צריכה הייתי רושמת מכתבים וכ ככה באמת התחלתי את המסע שלי מכתבים מכתבים ומקבלת תשובות ואני הולכת על פי הרב שלי ואז הגיע הרגע שהתחלתי לעשות שיעורי תורה בבית לבנות ואז אבא שלי היה

יושב בחדר כי פתאום קידוש אצלו קידוש זה אף אחד לא יכול לצאת קידוש והוא נתן לי לעשות להכשיר את הכלים בבית ובאמת כי הוא ראה שאני לא מפריע להם אני באמת כיבדתי את הבית והוא פתאום הוא הוציא את כל המאכלות הלא כשרים מהבית ורק אוכל כשר והוא באמת היה הולך הוא ואמא שלי כשרויות ומה שאני מבקשת והכל משהו נדלק איזה יפי כן ואז הוא היה יושב הוא היה קונה לי הכל לעונג שבת הוא היה נכנס לחדר והוא פשוט היה בוכה הוא היה שומע אות הי מדברת והוא היה בוכה והיה בוכה ווא היה בוכה ואז הוא אומר לי תקשיבי אני רוצה להתחתן עם אמא כי אמרת שאסור לחיות באיסור ום התחתנו עוד הפעם איזה יופי וחיו עוד שנה ומשהו ביחד ואז הם התגרשו

כולנו חיינו עם האבא אה ובגיל 19 ממש חזרתי בתשובה עליתי לרבנית פיילר בירושלים שרה פיילר הייתי שמה שנתיים עונ נוף ואז ממש התחזקתי עליתי לרב שטרן שם היה לי מאוד קשה ירדתי אבא שלי ראה שאני בעצבות והוא קנה לי כרטיסים לאומן או את מגשימה את חלומך כן בגיל 22 וחי אני טסה לבד לאומן עם הרבנית ליסה דדון מקסימה רבנית ליסה זה היייתה חווייה ששינתה לי את כל החיים ברגע שהגעתי לרבנו אמרו לי תקשיבי את מגיעה לרבנו את פשוט מתחילה את התיקון שלך מהרגע שאת נוחתת ואמרו לי גם את תגידי לאומן את תרגישי שאת לא יכולה להפרד מרבנו ואז אמרתי מה זה השטויות האלה סך הכל צדיק כאילו כל הצדיקים פה אני הולכת זה מהזה אני רוצה להגיד

לך אני אומנם לא בר לא חסידת ברסלב אבל כשנסעתי לאומן אז באמת בציון של רבי נחמן יש איזשהיא חוויה מאוד א מאוד מהפכת כאילו לא להות חסי של רבנו את פש משהו שכן מרגיש לך איזשהו התהפכות כזו נכון אוקיי אז אני זלזלתי וזה כביכול אמרתי מה אני כל הרבנים גדולים כל הרבנים אני אוהבת מה זה את לא תוכלי לעזוב ואז הגעתי לשמה ו והייתי אצל אצל הבעל שם טוב אצל רבי נתן ואצל גן סופיה והכל שהגעתי לרבנו חשבתי שהוא חייב לי משהו באתי לקחתי מטפחת קשרתי אמרתי לו רבנו שומע ככה בעל ובן תודה רבה אני רוצה להתחתן להביא בן וזהו והלכתי ואז עוד פעם באתי ושמו לי שמלת קלה כזאתי ורקדו איתי שמה והכל וכאילו לא היה משהו מיוחד ואז שאני

צריכה להיפרד מרבנו עליתי לאוטובוס ירדתי רצתי בחזרה והתחלתי לבכות אמרתי אני לא יוכל לעזוב אותך קשה לי ללכת ואז אמרתי לו תזמן אותי בקרוב בבקשה וחזרתי ואז אז התחיל התיקון האמיתי שלי תוך שלושה חודשים כבר הייתי בזוגיות תוך חודש הכרתי את הגרוש שלי הוא חילוני גמור אני בת מדרשיה בכלל א בחודש הזה ירדתי לגמרי הייתי בטלטלה נפשית עם עצמי הייתי יוצאת למועדונים ככה איך שאני נראית יש יש בנות שמגיעות למועדונים ככה אני לא אני פשוט הייתי עדין בצניעות בת מדרשיה עברתי טלטלה עם עצמי וככה הלכתי ולאט לאט הבגדים יורדים עוד הפעם ויורדים ויורדים א אבל הרמה הרוחנית בפנים את לא יורדת ממנה ואז תוך 10ה חודשים התחתנו תוך

שנה וחודשיים התגרשנו כי לא נכנסתי מהר להריון חשבנו כבר שזה איזשהיא בעיה בגלל ההמופיליה ואז מתחיל הקושי האמיתי שלי שאת מתחילה להרגיש שאת אולי פגומה ואלי החלום שלך להקים בית ולהיות מרובת ילדים זה לא יקרה הגרוש שלי כיבד אותי בשבתות שלי א ואני עוד הפעם הצלחתי להתאים את עצמי לבית הוא לא היה דתי כלום כלום ואז אני הייתי שומרת שבת אבל הייתי הולכת איתו לים ואז את יודעת את לוקחת דברים מהבית ואז מגבת אז את לא מנגבת את עצמך שלא יהיה ספיגה ואז מצאתי את עצמי בעוד בית שאני צריכה להתאים את עצמי אליו ואז מגיע גירושים מאוד מאוד קשים מאוד קשים כן הרגשתי כישלון כי אני לא רציתי בחיים להתחתן מאז שההורים שלי כאילו

התגרשו אמרתי אני לא מתחתנת אני אכיר מישהו אני אומרת לך בתור בן אדם מה שאני חוויתי ואני אכיר מישהו ואני אביא ילד ואם חס ושלום זה לא הסתדר אז לא צריך גירושים כאלה מכוערים היה לי ממש קשה עם הגירושים של ההורים שלי וראיתי זה עושה לנפש של הילד שההורים כאילו מתגרשים וכמה הנפש של הילד ההורים לא מבינים שהנפש של הילד ממש ממש ממש נפצ נקרת ונפצע ויש לזה השלחות מאוד קשות וההורים הם לא אשמים הם כל כך עסוקים בקושי הזה של הגירושים כי הם בעצמם אומרים דברים ואז הילדים נשארים כביכול מאחור ואז הדור הבא מתקלקל ואז הדור דורות הולכים כן זה תהליך לא פשוט תהליך לא פשוט מנה והדור לא נשמר כמו שצריך עד שצריך לקום איזה

מישהו שהוא מחליט לתקן את עצמו שלא ממשיך את הגלגל ואז אני מתגרשת ומבחינתי זה הכישרון של החיים שלי כי אני אמרתי אם אני מתחתנת אני לא מתגרשת לעולם ו והייתי ממש בצער נפשי מאוד מאוד עמוק והייתי מדברת המון עם הקדוש ברוך הוא בים והייתי באמת לא הבנתי מה הוא רוצה ממני ולמה הוא עשה לי את זה ו ואז כאילו אמרתי טוב בורא עולם אני משליכה את הכל עליך זה הרצון שלך תודה לרבה ואז אחרי חודשיים חזרנו אני והוא וליום אחד וביום הזה נקלטתי להריון ואני לא ידעתי אבל הרופאים אמרו לך שאת לא יכולה להיכנס ואז אני לא הייתי בלחץ כי לקחו אותי לבדיקות ולקחו אותי לרופאים ואת כל חודש בח דה קיומית ובלחץ לקראת המחזור שזה לא עוזר

לי להיכנס לרעיון ככה ואז פתאום את לא רואה מתי המחזור בא אין מישהו שיושב לך על הוריד ואת לא בבדיקות ואת לא ב במעקבים ואני הקלטתי והוא בחיים שלו ואני בחיים שלי כי נפרדנו הבנו שזה כבר די זהו ואני גודלת וגיליתי לקראת חודש שני ועוד ה פעם עברתי לטלה עם עצמי הייתי צריכה לטוס לעבודה ברומניה רציתי לעזוב את הארץ לחבר של אבא שלי ובסופו של דבר בורא עולם השאיר אותי פה ועכשיו אני באריון מה אני עושה את גרושה גרושה ואז הגרוש שלי שמח בהריון ואמרו לי תקשיבי א עשיתי בדיקות אמרתי ל לאבא שלי לא לא אין מצב שאני בהריון אני אעשה בדיקת דם אתה תראי אני טסה תעכב לי את הטיסה ואז אבא שלי אמר לי טוב תבדקי וזה ואיך שעשיתי

כבר הבת הייתה גבוהה אמרו לי תחזרי זה או אוטיזם או שאתם תאומים אני אומרת להם איזה תאומים אני עוד לא מעקת שאני בהר את אמ לי תגיעי מהר ואז מה קרה גילו שאני כבר קראת חודש שני לא שמתי לב בכלל שאני בהריון ואז התחילה המלחמה האמיתית אני והגרוש שלי לא מסתדרים א הוא רוצה הפלה לנסות את הקשר מחדש ואם אנחנו נצליח הוא יודע שאני יודע יכולה להביא ילדים נביא ילדים נחזור ונקים בית אני לא הסכמתי ואז הרופאים באו והתחיל פחד עצום כי כי מה הם אומרים אף אחת אף חולת המופיליה לא ילדה מעולם מעולם מעולם והמידע נתון לאפס ום לא יודעים עשות עם עצמם הם נתקעו במצב שהם חשבו שאני לא ארצה להביא ילדים שאני אפחד על החיים שלי ואני

אגיד גם אני לא מביאה ילדים וזה לא קרה כי אני מרדנית אני עושה הכל כאילו כביכול דווקא אני כן רוצה אני כן רוצה אני כן רוצה אני כן רוצה רוצה ילד אוקיי ואז אמרתי להם היה לנו פגישה עם הגרוש שלי עם אבא שלי אמא שלי והרופאים והם התחילו להסביר שאני צריכה לעשות מי שפיר לראות אם העובר חולה אם העובר חולה לעשות הפלה אם אני לא רוצה בדיקת מי שפיר אני אכולה לעשות סיס שליה סיס שליה זה לוקחים הבדיקה מהשליה וגם כן צריך לראות וזה ואז אמרתי להם אין מצב א אבא שלי אמר להם זה יכול לגרום להפלה אמרו כן אמר אנחנו לא עושים את זה ואז הם אמרו אם זה בן הוא יכול לצ לצאת עם פיגור שכלי עם אוטיזם ועם המופיליה את לא תוכלי לגדל

אותו עם זו בת תשאירי רוב הסיכויים היא תצא בריאה או נשאית אבא שלי הסתכל עליי אמר לי אוקיי את רוצה את הילד אמרתי לו כן אז הוא הסתכל על הרופא הוא אמר הבת שלי החליטה שהיא רוצה את הילד הזה אתם תשארו עם ה 50% הרעים אנחנו נשאר עם ה 50% הטובים נפגש עוד תשעה חודשים הוא בא לגרוש שלי אמר לו אתה בא איתנו הגרוש שלי קם ובא איתנו ובעצם פה מתחילה המלחמה אמיתית אני שלושה חודשים ראשונים עם דימומים שכל פעם אומרים לי את לקראת הפלה את לקראת הפלה את לקראת הפלה ואני רק בתפילות לשם מה מחזיק אותך בתקופה הזאתי רק בורא עולם כל החיים שלי מגיל חמש זה רק בורא עולם הוא הביא אותי למצבים מאוד מאוד מאוד קשים בחיים שאף אחד לא

יכול להבין אותי אף אחד לא יכול לעזור לי ואת מרגישה שאת בים ואת טובת ואת נלחמת לנשום ואת יודעת שזה רק הוא ו ואז חודש רביעי אני מגלה שזה בן ואז מתחיל להיות עוד יותר פחד מבחינת הרופאים מה יצא ממנה ואני קיבלתי את הבשורה שזה בן והייתי הכי מאושרת בעולם כי החלום שלי היה בן ראשון אבל תמיד אמרתי מ שבא בא ברוך הבא העיקר שיהיו בריים ואז א אה התחילו לי צירונים באיזה באיזה שבוע חודש רביעי חודש רביעי התחילו לי צירונים וכל פעם אני מתאשפזת ועוד הפעם את לקראת הפלה יכול להיות שזה לא יחזיק ונוזלים וקירות והכל א וברוך השם אני ממשיכה לגדול ואז אני והגרוש שלי עד חודש שביעי חזרנו להיות ביחד לא הסתדרנו כל כך א חודש

שביעי אני מתאשפזת באשפוז שלי נפרדנו א ואני לבד במלחמה על הילד הזה אני מחודש שביעי עם צירי לידה כל יום 17 18 שעות ציירים ביום קשים כואבים אני הייתי כבר על 150 ציר אני הייתי אוכלת קורנפלקס מדברת איתך כבר התרגלתי לכאב אבל שהיתי מגיעה ל-180 200 ציר זה כבר היה וככה זה ה זה הקושי הכי גדול ששלושה חודשים מה שאישה עוברת יום יומיים ועם אפידורל אני עברתי כל יום 17 18 שעות וואו כן וזה מחלקה שאת רואה דברים איומים וזה מחלקה שאת מתחברת לנשים מאוד חזקות ואת מבינה שלהביא ילדים לעולם זה לא כזה קל וזה לא כזה פשוט כמה זה נס כל היום זה נס וזה חסד עצום וכמה בנות ישראל צריכות להגיד תודה כל שנייה לקדוש ברוך הוא

שעוברת להם לידה רגיל והריון רגיל נכון כי אני היתי שלושה חוש דשים במחלקה שכל הזמן מתחלפות לך גם נשים ואת רואה כל מיני דברים ואת שומעה דברים שואת שומע דברים ואת מתחברת לנשים ואת רואה עוברים שלא מחזיקים ואת רואה צער של נשים ואת רואה ניסא ניסים של עוברים שכן מחזיקים ופתאום זה עולם אחר ותוך כדי שאת בהישרדות שלך את גם בהישרדות של עוד חברות שלך ששמה איתך פתאום נהיינו קבוצה של איזה 11 בנות דואגות אחת לשניה כן שאנחנו חודש וחצי אחרונות אנחנו ממש ביחד גם שבתות לוקחות את כל המת לכות לחדר אשפוז הגדול שלי חדר ש זה היה באייר איסק ומלא מיטות מיטות ואנחנו שבת ביחד יושבות ושומרות ו מתפללות והכל כן ועושות

הפרשות חלב וביחד באמת ועד היום אנחנו כולם ביחד בקשר ברוך השם ואז מגיע היום של של הלידה אומרים לי טוב עד חודש תשי הזמינו אותי לפגישה ואני אומרת אוקיי אמרו לי תקשיבי צריך לילד אותך אומרת להם אוקיי מה עושים אמרו לי אנחנו צריכים מי שפיר אני אומרת להם אין מי שפיר אין את הבדיקה הזאתי עכשיו לאורך כל ההריון ש למה למה את מחליטה שאת לא עושה אותה כי אם הוא חולה המופיליה זה הפלה וודאית בכלל מיש אפיר יכולה לגרום להפלה נכון אז אני כל מה שיכלתי לשמור על העובר שלי שמרתי ובמיוחד אם הוא חולה המופיליה ואת מתייעצת ם מי את מתצ עם גדול הדור שלי עם הרב שלמה עופר כל ההריון אני הייתי בהתייעצות דרך ה העוזרים שלו א

ודרך אבא שלי לכל דבר ודבר ולכל דבר ועניין ובאמת הייתה לי דעת תורה מאוד מאוד גדולה גם הוא אמר לי איזה בדיקות לעשות והוא לא אמר לי לא לעשות שום בדיקות הוא אמר לי ללכת וכן לעשות את המסת סוכר וכן לעשות את ה את המורחבת ואת היותר קצרה ווא אמר לי לעשות באמת אולטר סאונדים באמת ללכת ולעשות ובאמת אמר לי זכותם שכ שם חשבו שאני לא אשרוד את ההריון הזה אז יש לי תיקייה מאוד מאוד גדולה שכל אולטרסאונד עשו לי אותו בתלת מימד שיהיה לי מזכרת שאם חס ושלום אני לא אזכה לראות אותו אז שאני אראה אותו בתלת מימד וככה כל שלב בהריון אני ממש הייתי מסתכלת עליו ומדברת איתו וגם שגיליתי שזה שגיליתי שאני בהריון וראיתי את העובר

כבר ידעתי איך יקראו לו ממש הוא מילה אותי באושר וקוראים לו אושר ואז אומרים לי תקשי אם את לא שמה איש אפיר אז אם הוא חולה המופיליה מהצירים הוא יכול לפתח דימו מוחי ועד שאני אדע שהוא חולה המופיליה הוא יכול למות אז אמרתי להם אוקיי אז אני אכנס לניתוח קיסרי אז עכשיו זה הכל השארות כי אני היחידה בעולם שילדה עומדת ללדת וואו והם אומרים לי תקשיבי א אי אפשר לשים לך אפידורל כי זה יכול לגרום לך לנמק וזה יכול לגרום לך להדרדרות לא טובה אמרתי להם אוקיי אז רדמו אותי ואז דממה ום אומרים לי תקשיב יש מצב שאת לא שורדת את החדר הניתוח הזה אז אני מסתכלת ואני אומרת להם אז איך מוציאים את הילד מה אומרים אז הרופה אומר לי יש

דבר כזה שנקרא לדש קטה ואני בת 26 פעם ראשונה אני שומעת את המקרה הזה אני אומרת לו מה זה דש קטה אומרים מכניסים חומר לעובר או אנחנו הורגים את העובר ואת יולדת לידה רגילה רק אעם עובר מת מה יש להם את סוחבת את כל זה בשביל להגיד לך את זה בסוף הן הם לא ידעו הם לא חשבו בכלל והם לא האמינו שהעובר הזה סרוד כן אבל למה אני סתם חושב למה כאילו לשמור כביכול על החיים שלי גם על פי דעת תורה לפי מה שהבנתי אם זה מסכן את האמא אז כן הורגים את העובר אבל ם אומרים לך את זה בחודש תשיעי למה לא הם אמרו לי את זה ה אמרו לי את זה כל ההריון לעשות לידה שקטה לעשות הפלה הפלה שזה לא ישרוד שזה לא יחזיק ואני המשכתי באמונה שזה כן

ישרוד וזה כן ימשיך מה את עושה ואז אמרתי נראה לכם שאני אהרוג את התינוק שלי ואז קמתי והלכתי ושלחתי מהר הודעה לעוזר של הרב ואז העוזר של הרב התקשר אליי ואמר לי מה קרה ואני בוכה ואני אומרת לו אין מצב שבורא עולם עושה לי את זה מה אני צריכה לעשות אז הוא אומר הרב שואל מה את מרגישה יש לי רב צדיק הוא שאל אותי מה אני מרגישה אמרתי לו אני מרגישה שאני נכנסת לחדר הניתוח הזה ואני יוצאת ואני לא מדממת מה שאישה רגילה מדממת ואני אצא עם הילד הזה בריאה ושלמה עם הובר בריא הוא אמר הרב אמר לכי תחתמי נכנסתי אמרתי להם איפה אני חותמת אמרו לי מה אמרתי ם אני חותמת הילד הזה בא כה או ככה גם אם אני צריכה לסיים את התיקון שלי

בגיל 26 הילד הזה בא ובאמת חתמתי א קבעו לי לטד בניסן צ'יל הרביעי הרב אמר לי לקבוע לח בניסן לשמי לרביעי הייתה מישהי באותו יום ואני היו צריכים לעשות לי קיסרים מתוכנן ואמרו לי שזה תפוס הלכתי לחדר גרסתי כל ההריון את בג האמונה של הרב שלום ארו שזה מה שהשאיר אותי בשפיות גם חזרתי לחדר ואני גורסת את הספר ואז באה אליי אחרי איזה שעתיים רשמתי ל לוזר שלמה מה זה סליחה מה זה גורסת את הספר מסיימת ממשיכה עוד הפעם מסיימת ממשיכה עוד הפעם מסיימת ממשיכה עוד ה פעם לא עוזבת אותו לרגע כל הזמן כל היריון מי שגיליתי שאני בהיריון אני רק קראתי את הספר הזה אולי איזה שמונה תשע פעמים יפה כן זה מה שנתן לי רוגע נפשי כן וכוח

וואז באתי לרב לעוזר של הרב ואמרתי לו תקשיב תגיד לרב שקבעו לי לתת בניסן והרב לאנה לא אמרו שום דבר ואז אחרי שלוש שעות בא אליי הפרופסור א הוא הייתי באמת לאורך כל הדרך פרופסור מזקי והוא באמת הקשיב לי ואחרי זה הוא גם אמר לי שהוא שהוא איתי לאורך כל הדרך ושיהיה בסדר ושהוא יביא לי את הרופאים הכי טובים ואת המנתחת הכי טובה ושאני צריכה להיות רק בסך הכל ברגוע והוא אמר לי תקשיבי אני לא יודע מה להגיד לך אבל עכשיו נכנסה הבחורה התפנה התאריך של השמיני לרביעי את רוצה אותו איזה יופי אמרתי לו כן ואז ששלחתי את זה עוזר של הרב אז הוא אמר שהרב אמר שהוא יודע שזה התאריך של הילד ובאמת הגיע היום המיוחל ואבא שלי ואמא שלי

באו איתי ולא סיפרנו לאף אחד כי ההורים שלי פחדו שחלילה אני לא אצא משם בואי ספרי לי על התחושות שלך ל הייתי ישנה כל השבועיים לפני הייתי רק ישנה היה פחד מאוד מה את חושבת אני מנסה לחשוב ברחתי לשינה רק ישנתי וקמתי הייתי קוראת ספרים או שהייתי הולכת לדבר עם אנשים כל הזמן הייתי בסביבה של אנשים ותמיד התפללתי אליו היה כל הזמן בשקיעה הייתי יוצאת לבחוץ מסתכלת על השקיעה יושבת על הספסל וממש בוכה ומבקשת ממנו לשמור עליי ככה ממש מרגישה אותו עד היום אני מרגישה את הקדוש ברוך הוא ו ואז מגיע היום ואבא שלי אומר לי בואי תביאי לי חיבוק ואני רצ לי בפנים ואני אומרת לו אני אצא אני אחבק אותך ואמרתי לאמא שלי שתקבל את

הצמיד שתרוץ איתו ואבא שלי נשאר איתי אני נכנסת באה אליי המנתחת פרופסור חפץ היא מנתחת באמת היא אמר לי זכותה שליחה מאוד נאמנה של השם ואני אומרת לה תקשיבי אני רוצה שנתי אותי אני עדיין צעירה אז היא אומרת לי את את דברת איתי על כאילו שהוא יהיה ממש כאילו קטן ואנחנו צריכים להציל את החיים שלך זה מה שאת חושבת אזני התחלתי לצחוק אמרת לה אני באמונה אני יוצאת ואז נכנסתי לחדר ופה קיבלתי את הפחד של החיים שלי פעם ראשונה שהבנתי מה זה פחד ו בואי תארי לנו את החדר את ה בא איתי הפרופסור שלנו פרופסור מרטינוביץ שהיה חשוב לי שהוא יהיה איתי הוא ליוה אותי מגיל שלוש היום הוא כבר יצא לפנסייה בן אדם באמת באמת משכמו ומעלה

הוא נתן את כל החיים שלו לחולי ההמופיליה עד היום האחרון שהוא יצא לפנסייה איזה אנשים גדולים כן והוא ממש המציא גם כן את הדבק הביולוגי שאם חיילים חס ושלום מגיעים קרועים ומדממים ואיין מה לעשותם אז משפריצים עליהם את זה וזה סופג את הדם וככה הם מצילים חיים יופי בשיל זה הוא קיבל את התואר פרופסור כי הוא המציא את הדבק הביולוגי הזה א והוא היה איי שמה ומנתחת ורופאים ומרדימים ואת מבינה שזהו זה או לכאן או לכאן ואז את מבינה שאת יכולה לא לקום ואת מסיימת את התיקון שלך הי אומרת לו אפשר להרדים אותי ואחר כך לעשות את הכל אומר לי בטח אמרתי לו תודה רבה ואז אני הולכת לצד אמרתי להם תנו לי שתי דקות ואז אני אומרת לקדוש

ברוך הוא תקשיב הבאת אותי לקצה אני נודרת נדר שאם אני יוצאת בריאה ושלמה עם הובר בריא הילד הזה זה הילד של הקדוש ברוך הוא זה הילד שלך זה לא הילד שלי אני נודרת נדר שאני מגדלת אותו לאהבת השם ולדרך של התורה הקדושה איזה מרגש לא משנה איזה חיים אני אחיה אני מבטיחה לך שזה ילד שלך אני אגיד להם ש בפתיח שלך שישימו את מה שאמרת עכשיו כי זה באמת מרגש זה היה הנדר שלי ואת ככה אומרת שמע ישראל אז זהו בזמן שבאים להרדים אותי ומתחילים כ ולהכין ארתי תשחרר לי את היד שמתי את הקמע של הרב שלי למטה אמרתי לו בבקשה תבטיח לי אתה לא מוציא אותו הבטיחו לי באמת ולא הוציאו אותו עשיתי שמע ישראל אחרון עשיתי קבלת ו מלכות שמיים אמרתי

לו בורא עולם אני סומכת עליך ממש כל ם שומים אותי א סומכת עליך אמרתי לו עכשיו אתה יכול להרדים אותי ואז הוא לא מרדים אני אומרת לו למה אני לא נרדמת הוא אומר לי שלוש שתי אני אומרת לו מה טק זהו נרדמתי זה ממש בידך אקד רוחי זה ממש תוך רבע שעה אושר בחוץ שומעים בכי של תינוק פרופסור גלובוס כל המחלקה של המופיליה סגרה את עצמה באותו יום אף אחד לא עבד כל המחלקות ילדים הכינו את עצמם לגרוע מכול פרופסור גלובוס לא נתן לאף אחד לקחת את הילד הוא פשוט קיבל אותו לידיים ויצא איתו החוצה רץ איתו עם אמא שלי ממש שלטים סכנת דמם חשש להמופיליה לא לדקור אמא שלי לא עזבה אותו לקחו אותו מהר באמבולנס טיפול נמרץ לעשות אולטרסאונד

מוכי לראות שאין פגיעה מוחית שאין דימו מוכי שאיין פיגור א ועשו לו בדיקה ואני עדיין בניתוח אחרי 45 דקות מסיימים איתי משאירים אותי עוד כמעט שעתיים מורדמת מונשמת לראות אם אני אדמן הוא יתפתח משהו שאני כבר מוכנה ואני לא מודע באמת ישתבח שמו והניתוח היה ניתוח של הצלחה ישתבח הבורא ויצאתי להתאוששות במקום שמנה שעות רבע שעות כא לא הפסקתי לדבר כלום לא השפיע עליי מהלחץ באה אלי הפרופסורית שלנו פרופסור גילי קנת ואומרת לי תקשיבי הצלחת שיחקת אותה אני אומרת לה ברוך השם ואז אני אומרת לה מה היא אומרת לי יש לי בשורה אחת רעה בשורה אחת טובה אא אומרת לה רעה מה היא יש פיגור שכלי היא אומרת לי לא אמרתי לה זה אופילי אמרה

לי כן אתם מבחינתי זה בשורה טובה הוא בריא אמרתי לה מה בסורה טובה הא אומרת לי הוא ברוך השם שלם ובריא ויש לו אף קטן כמוך והוא קטן ורזה וברור בלי עין הרב והיא אומרת לי אני ממש מאושרת בשבילך יש הרבה בנים חולה המופיליה יש לא הרבה אנחנו 400,000 בכל העולם ילדים נראה לי יש איזה לא יודעת לילדים כמה להגיד לך אבל אני יודעת בלי נדר איזה 600 700 חולים איך הם מתפקדים בחיים זה ברוך השם עם הפקטור המונע ויש היוםם ליברה שזה תת אורי היום שהם לא פותחים וריד ואז ארוך דווח יותר וזה פחות דימו זה חיים רגילים חיים רגילים אני גם חייתי חיים רגילים רק עם דימומים קציעות החיים שלי שהייתי ילד שלו אז זהו חולה המופיליה איך

מגלים אותם בברית שהדימום לא מפסיק ואז את רואה אמהות היסטריות באות א ואז את יודעת שזה יד המופיליה אני מסתכלת מהצד וא יודעת שזה המופיליה אצלי ידעו שהוא כבר חולה המופיליה כי קיבלנו תשובה אז עשו לו פקטור לפני הברית והברית היה כמו שצריך חתמתי עוד הפעם שהם רצו שאני אעשה את הברית בחדר ניתוח כי אני אחר ניתוח קיסרי והיה אסור לי לקום מהמיטה ואני חתמתי שכבר קמתי מהמיטה הלכתי לילד כי אני אמא שלו אין דבר כזה הוא ביוט מלא אני הילד צמוד אליי אמא חרדתית ובאמת קמתי באותו יום והילד היה ביוט מלא וחתמתי שאני עולה לירושלים והרב שלי עשינו לו ברית כדת משה וישראל במ שערים אצל הרב הוא היה סנדק איזה יופי וחזרנו לבית

חולים וברוך השם הכל היה בסד דר אחרי את קוראת לו אושר קראתי לו אושר כי הוא באמת נתן לי לדעת מה זה אושר אני חייבת להגיד לכם שאני עכשיו מסתכלת עליו כזה מתוק בן פורת יוסף איזה חן יהודי איזה ילד מתוק בן פורת יוסף שתראי מנו נחת בן כמה הוא עכשיו הוא בחט בניסן טוה בן 10 10 משהו משהו מתוק מתוק והוא ירש את ההמופיליה איתו התחלתי את הטיפול המונע א לא ויתרתי זה שלוש שנים שהייתי ב בתי חולים פעם בשבוע אחיזה פעמים בשבוע אחיזה שלוש פעמים בשבוע ואז החלטתי שאני א לומדת להזריק לו כי רציתי לטוס לאומן איתו אז עשינו לו חלקה בגיל שלוש אצל הרב בירושלים גם א ובאמת התחלתי לחזור בתשובה כי הילד אני נראית חילוניה גמורה

והילד עם הלך בסיפור של הגרוש שלך בסיפור של הברית וכל ה הוא הגיע לברית אה פה ושם הוא היה עם הילד א וזהו ולא לא משהו מיוחד לא משהו מיוחד והיום את התחתנת שוב נכון כן התחתנתי א ברוך השם טסתי עם הילד לאומן למדתי להזריק לו לבד טסתי איתו לאומן כי הרגשתי שמשהו לא טוב עומד לקרות מה ואז טסתי לאומן באומן עברתי תלאות ויסורים מאוד קשים שמה א אושר היה לו גם אלג לסומסום ולביצים ומאוד מאוד פחדו שאני אטוס איתו כי מה יקרה אם חשם יקרה משהו מבחינת המ אופיל הזה מאוד מסכן אותו שבע שנים הוא היה עם אלרגיה מסכנת חיים של ומשום וביצים היום זה עבר לו עבר לו היינו בטיפול אצל מונה קידון בטל השומר ו של הסומסום לא נגענו כי

זה היה ממש סכנת נפשות התחלנו עם התגר של הביצים כי הוא כן אכל ביצים ואז הוא פיתח אלרגיה כי אותו משפחה ובגיל שבע ברוך השם עבר לו השומשום ועבר לו הביצים הוא גם היה אצל הצדיק מסביל בכיתה א' והוא ישב אמר לי אמא מה זה הצדיק הזה אז הסברתי לו אז הוא אמר לי אני רוצה לשבת 40 דקות הוא עשה את כל התפילה ועשה את הכל בא שני חמישי שני ובאמת גילינו שהוא עבר לו הכל ועשינו שם סעודת הודעה י איזה יופי כן טסתי לאומן איתו לא פחדתי היה לי שם המון קשיים מבחינת האלרגיה הבאתי אוכל עם עצמי והמזוודה נקראה ו הוא קיבל שמה מכות כן מלא תלאות חזרתי לארץ אחרי שבועיים אבא שלי עשה תאונת אופנוע מאוד קשה ו תי את אבא שלי ואני באותו

הזמן ביקשתי מרבנו רגע רגע חכי את שנייה כן וואוו צעיר הבעייה 55 וואו ביקשתי מרבנו שזמן אותי אליו במהרה להודות לו כי אמרתי לו הנה הבאתי את הילד הוא קרא תיקון הכללי חלקה ברוך השם התחזקתי גם בתשובה לקחתי כיסוי ראש בשביל לשים אותו שתבין שאני גרושה ולקחתי כיסוי ראש בי לשים אותו בגן חרדי באמת התחזקתי כי אני הייתי ממש מתלבשת בפריצות והילד שלי מגיל מישהו נולד הוא עם כיפה וציצית ובאמת התחזקתי בהכל ובגיל שלו אמרתי תקשיבי זה עו לה פה לפה את לא יכולה להראות ככה והילד שלך ככה מה את מחליטה איזה בית את רוצה איזה חיים את רוצה ובחרתי בקדוש ברוך הוא כי הוא לא עזב אותי ולקחתי כיסוי ראש והחזקתי והכל וטסתי לפני זה

לאומן חזרתי א אחרי שבועיים אני אבא שלי עובר תעונת אופנוע מאוד מאוד קשה בבוקר אני מדברת עם אבא אחרי רבע שעה אין אבא השם ירחם כל העולם שלך משתנה בשנייה ואז את אומרת מה בורא עולם אתה צוחק עליי כאילו חס ושלום כאילו חס ושלום אבל את עוברת כל כך הרבה את עוד לאו קמה ממשהו את כבר במשהו את בהתמודדות חדשה ואבא שלי זה היה כל העולם שלי כל עולמי הוא היה החבר הכי טוב שלי גם את אמא שלי אני מאוד אוהבת ומחבקת אבל אבא שלי זה היה חברות גיל מאוד קטן וזה חיבור וזה גם אחרי מה שעברתי שגדלתי בלי אבא והרצון להיות כל הזמן עם אבא והוא היה החבר הכי טוב שלי והוא היה איש סוד שלי והוא הלך איתי הוא אהב אותי כמו שאני הוא אהב

את לי הוא אהב אותי עם המרד ועם מה שעשיתי וגם אם לא חשבתי נכון ולא בחרתי נכון והוא היה מאץ לי והוא לא היה קובע לי והוא תמיד היה מקשיב לי ושהוא היה צריך באמת אז הוא היה הוא היה באמת מלטף וגם לא מלטף שצריך ו ובאמת אני אני מודה לו על זה ואני חייבת לו על זה המון וגם התשובה שלי ה בזכותו הוא באמת תמח בי וגם בילד ם אחל הכב וולשים אותו בגן חרדי והוא פשוט ראה שזה טוב לי אבא היה אבא כן ממש ו ופתאום החבר הכי טוב שלך לא נמצא ואז מה את עושה את לא יודעת מה את עושה ואז יש לך עוד שלוש אחים למטה ויש לך אמא שנשברה הם היו גרושים אבל הם היו חברים טובים והיא שבורה ואת עם ילדים ביה בריאותי ואת לא יודעת איפה לשים את

עצמך את את עם הכל ביחד ואז את צריכה פשוט לעשות את הדבר הכי קשה בחיים שלי שחשבתי שההריון זה היה הלידה הכי קשה בחיים שלי אבל בסופו של דבר את קוראים לך כאילו לזיהוי ואת באה ואת מסתכלת ואז את מבינה שאת כלום ושום דבר ואז הבנתי שהייתי בעלת גאווה גם בתשובה ואז בורא עולם אמר לי את עדיין לא בתשובה מלאה בואי אני אוכיח לך שאת כלום ושום דבר והייתי צריכה לחוות את זה על הבשר שלי במקרה הכי קשה ק שהוא לקח לי את הדבר השני הכי יקר לי בעולם שבורא עולם ישמור לי על הילד שלי כן עד 120 אמן אבל אבא שלי זה היה כל העולם שלי ושאת נכנסת לזיהוי לפני הקבורה ואת מסתכלת עליו ואת רואה את הבן אדם הכי הקרח בעולם שאת תמיד יודעת

שהוא סופרמן ולא יקרה לו כלום שוכב ואת בחוסר אונים פעם ראשונה בחיים שלך הוא היה בתשובה אבא לא אבל הוא כיבד אותי המון אז אני מחשיבה את זה כן כי השבתות והחגים והכל מה שהוא נתן לי לעשות זה שלו אז הוא לא היה צריך להיות ממש ממש דתי הוא עשה את החגים והוא עשה את התפילות והוא עשה הכל וגם שוא נכנסתי לרון גיליתי אחר כך הייתי אצל רב מאוד גדול והוא אמר לי אבא שלך הולכת בבוקר לבית כנסת בהיכל בשחרית בנץ ובוכה שתיכנסי להריון ובאתי וסיפרתי את זה לאבא שלי ואבא שלי נחנ ג הוא אומר לי איך הוא יודע את זה מרגש כן והוא היה צדיק נסתר הוא ה אני קוראת לו צדיק נסתר הוא היה בנסתר שלו וא היה בן אדם מאוד חכם והוא ידע ארמית

בעל פה הוא ידע לדבר ארמית בעל פה כן ואז אני נכנסת ואני מבינה ש שיש מישהו יותר חזק ממני בהרבה ובתוך תוכי אני אומרת לו ניצחת אותי ככה אני אומרת לו ניצחת אותי בורא עולם ומאז נכנסתי לחדר לי ויצאתי לי אחרת לא יצאתי אותו דבר מאז אני יותר רגועה אני לא רבה עם אנשים אני לא עומדת על שלי כאילו אני אשיג את מה שאני רוצה בכוח ואני אראה לבן אדם מה זה אני יותר באהבת ישראל א יותר שומרת על הפה שלי על הכעס שלי א מנסה לקבל דברים באהבה פעם הייתי מתפרצת וצועקת היום אני יותר בוכה עם עצמי אם יש לי קושי מסוים אז אני בורחת להתבודדות שלי למרפסת שלי ואני פשוט בוכה ו פורקת מולו כי הוא ניצח אותי הוא ראה לי שזה רק הוא ווא

איך את מרגשת ממינה שזה רק הוא ו וחבל להגיע עוד הפעם לאיזשהו קושי בשביל להתקרב אליו כי את יודעת מה אני הבנתי ששמה באמת הוא קירב אותי אליו שהוא באמת אהב אותי הוא בח הוא בחר בי מכולם נכון באמת הוא העביר אותי עוד שלב ועוד שלב לא התעוררתי מזה פשוט עברתי את זה עברתי עברתי עברתי ולא התעוררתי וברגע כאילו שקרה המקרה עם אבא שלי אמרתי הופה יש איזה צדיק שלפני שהוא נפטר אז מספרים שהוא ישב על המיטה ברגעים האחרונים לחייו הוא שם את העיניים ואז כל החיים שלו עברו לפניו כמו בסרט נכון ואז הוא פתח את העיניים והוא אמר ל החסידים שלו תראו החיים שלי עכשיו עברו לפניי כמו בסרט ואני ראיתי שהרגעים בחיים שהם היו טובים

והכל היה בסדר ועבדתי את השם והכל בס היו היו הרגעים ה רגילים הימים הרגילים אבל הימים שהיו שחורים שהיה לי קשה שהיו לי משברים עכשיו אני ראיתי שהם הימים המאיירים של חיי נכו אלה היו ימים של האור זה מאוד חשוב שנזכור את זה שבאמת באמת הרגעים החשוכים בחיים המשברים הנקודות הקשות האלה הם האור שלנו נכון אבל אני אגיד לך גם עוד משהו את צודקת ממש אבל א שאני עברתי את זה יכלתי גם לא לעבור את זה אני הרגשתי שמשהו עומד לקרות זה תשתי לאומן אני ממש הרגשתי רע ואני ידעתי שמשהו הולך לקרות לאבא שלי ואני אספר לך גם עוד משהו בקצרה ש הגעתי לאומן היה ילד חולה מופיע במצב אנוש שאמור לי להתפלל עליו אז אני הגעתי לבעל הידית

ואומרים שברגע שאת פותחת את הידית מה שאת מבקשת זה מתגשם נכון עכשיו אני עם שלוש אופציות הילד הבן שלי ואבא שלי שאני יודעת שעומד לקרות משהו בהרגשה פנימית ואז אמרתי טוב את הבן שלי אני מורידה עם האלרגיות כי הוא איתי ואני אביא אותו עוד הפעם אז יהיה בסדר ואז אני בן שני היילד ואבא שלך כן הילד במצב נוש בבית חולים ואבא שלי ואז אני מגיעה ואמרתי אני לא יכולה לעשות חלוקה מה שאני אגיע אני אעשה ואז הגעתי ואז אמרתי בורא עולם אני נשמה משוגעת אבל ככה השם די זה היה אם יקרה משהו לאבא שלי יהיה לי קשה אבל הוא עבר חיים אם יקרה משהו לתינוק הזה אמא שלו לא תווכה להתמודד עם זה הוא לא עבר כלום וואו ופתחתי על הילד בזמן

שאני באומן הילד יצא מהטיפול נמרץ הגיע הביתה איך תמים תהיה אמא ששם אלוקיך איזה תמימות יפה יש לך וואו ו הגעתי לארץ ואחרי שבועיים קברתי את אבא שלי וואו ופה התחילה התשובה האמיתית שלי א זה היה מלחמה מלחמה עשיתי לו כנסים והפרשות חלה ושיעור תורה כל יום ביום שהוא נפטר והשיבה שלו ביקשתי מידות שלי שיעשה באמת הפרדה אוהל נשים אול גברים וכאילו הייתי במירוץ בכל השנה הזאתי ואז בשנה קיבלתי בום כי גם תמימות חשבתי שני אצליח להביא את המשיח והוא יקום במהר ואשי הכל למען זה ובורא עולם ייראה את הנחישות שלך ואת הכל אז הוא תהיה גאולה כבר ואז את רואה שעוברת עוד שנה ועוד שנה ואת עם ילד לבד שהוא היה כמו אבא בשבילו א ואז

את מתחזקת עוד יותר ומתחזקת עוד יותר ו ואז בסופו של דבר מגיע הרגע שהילד שלי אומר לי תקשיבי אמא אני רוצה תלמוד תורה חרדי הוה בממלכתי גם בנ בנים לבד בנות לבד אני רוצה יותר תורה הוא מקורב לכל הרבנים הוא התלמיד הכי קטן של הנוקה הקדוש רבי שלמה יהודה בארי השם ישמור אותו גם הוא לומד איתו ווא עושה איתו תפילות והכל הוא מאוד מחובר אליו כן א וגם הרב שלמה עופר הוא איתו המון והוא לומד איתו גם והוא מתייעץ איתו המון א ואז לקחתי עוד הפעם כיסוי ראש אה בחודש שיני שהיה אב האחרון והכנסתי אותו לטענות תורה עץ חיים ברחובות א ואז הני מאוד קשה כי אמרתי מה ועוד פעם נשים כיסוי ראש ומי ירצה אותי ואייך ולמה ההפך תמיד אני

אמרת את זה על הבנות ההפך ההפך היה לי מאוד קשה שבועיים וביקשתי מכל רב אפשרי שיתיר לי ואף אחד לא התיר לי סליחה ואז אה א אמרת י טוב מה שצריך להיות יהיה ושמתי את הכיסוי שמאוד יפה ח ומאוד התחזקתי גם בצניעות כי את יודעת את בבית ספר חרדי אז את צריכה לשר את הלבוש שלך זה פתאום זה גרביונים שזה מציג ואת אומרת איך אני אלכ עם גרביונים אני לא יכולה ואת צריכה להערך את החצאית ואת צריכה ללכת סגור אז עשיתי את זה באמת למען התורה של הילד שלי למה כי ישבתי עם עצמי ואמרתי לי את הפתחת את לא יכולה ללכת אחורה את בנדר ובאמת עשיתי את הכל ואז א מגיע השביעי עשירי אני בתשעה באב מרגישה משהו לא תקין ואני רואה פילוג בעם ואני

יושבת בקודש קודשים ואני בוכה בתשעה באב על הרצפה בקודש קודשים ואני אומת לו השם יתברך תשמור עלינו תשמור עלינו תשמור הרגשתי שהוא לא איתנו לא יודעת איך אסביר לך את זה אני המון בירושלים תברכי אותי שאני אזכה עם בעלי והילד לעבור לגור בירושלים אמן בעזרת השם אמן אני מאוד אוב שתראו ש לפחות שלוש פעמים בשבוע שמה א זה הרוגע שלי זה השלווה שלי ובאמת הלכתי לשם והתפללתי ואז מגיע ה שע לאוקטובר ורה כן ואז אחרי השב לאוקטובר מגיע מישהו לספר את הסיפור שלו אצל הרב שלי ואני למעלה בוכה ובוכה הייתי ממש הורמונלית כל הזמן הייתי בוכה על עם ישראל מה שהוא עבר והילד שהי למטה בהיכל עם הרב שלנו עם הרב שלמה עופר ומקשיב ואז הבן

שלי מתחבר אליו ולוקח אותו ומרקד איתו ומדבר איתו והבחור הזה היה מחכה רק שלד שלי גיע כל הזמן תיקן שהיה במסיבה הוא הניצול היחיד שוא היה במסיבה באזור של המסיבה בתה שירותים עם השתי בנות הוא הוא סיפר את הסיפור שלו עם הרב שלום ארוש ו אצל עוד רבנים הוא הוא החזר לאזור של המסיבה שכבר לא היה שמה נפש חיה השם ישמור והם רצו לתוך הטה שירותים והיו שם 8 וחצי שעות והמחבלים בחוץ פשוט הם לא סגרו את הת שירותים והכל הה אדום וחרו בפנים וירד דם אז הם ידעו שיש אנשים בפנים ואת התא הזה הם חירו הם ראו שהוא פתוח ולא נפתחת את הדת ואנשים לא נבלים ורצים אז הם אמרו אין שמה גם אף אחד ישתבח שמו ובאמת היה נס גדול והם היחידים

שניצלו משמה ואז ואז הגיע הרגע שאני מדברת עם אמא שלו למעלה ועם אחותו ואני לא יודעת ואנחנו נפגשים למטה והרב אומר לו היום אתה ראית את אשתך אתה מתחתן בקרוב הרב שלי אומר לו רב שלמה עופר באותו יום הושר שלי מדבר עם הרב והרב אומר לו אולי תגיד בקול מה אתה רוצה אז הוא אמר אני רוצה שיהיה זיווג אגון לאמא שלי ושיהיה לי כבר אבא וכולם אנו אמן ואז הבחור הזה שמע שאני גרושה וכאילו לא יודע כי אני עם כיסוי ראש והיום הוא בעלי איזה יופי בעלי זה הניצול נובה ברק ניקסון כן וזה שידוך של הרב שלי ושל הבן שלי שלו ושר הוא חוזר בתשובה ווא עושה קידוש השם ווא עושה הרצאות והוא עושה ה הוא מפרנס אתנס הוא פשוט הולך ומפרסם את זה

בכל מקום אפשרי כן וואו איזה ממש בכל הארץ אז את כלת ריה אני התחתנתי שבוע שעבר ווואו קודם כל מזל טוב איזה יופי מקסים גם מאוירה הפרשות חלה נכן מאוירה הפרשות חלה עושה שיעורי תורה אני עובדת המון עם ילדים מאוד חשוב לי ילדים אני גם עושה תרומות כל חנוכה ופור מאנשים אוספת כספים והולכת וקונה להם צג בגל זה יש לך משהו מיוחד על הפנים כי את קלה איזה יופי כן ברוך השם אחרי 11 שנה שאני גרושה התחתנתי עם ניצול נובה איזה סיפור מוא ריגשת אני רוצה להעניק לך במתנה את התהילים החדש שירת חיי שעכשיו ברוך השם מגיעה לנו המהדורה החדשה שלנו אז אני ככה כותבת לך לי ודל מה אברך אותך ודל לבריאות בריאות טובה בעזרת השם לקירוב

הגאולה קירוב הגאולה לעם ישראל משיח ברחמים עוד היום משיח ברחמים וזהו והכל יהיה שזה יגיע זר נכון אכל יהיה שזה יגיע פשוט עם ישראל צריך לדעת ש אני תמיד בהפרשות חלה אומרת את המשפט הזה שגיליתי אותו והרגשתי אותו אחרי שאבא שלי נפטר שפתאום אין לי בית אין לי א ואיין לי בית ואז אני באמת הרגשתי את הצער של הקדוש ברוך הוא עד היום שאיין לו בית ואני אומרת מישהו פעם יושב עם עצמו כל יום ובוכה על זה שאיין לקדוש ברוך הוא בית על זה שהשכינה הקדושה כל כך צורחת ובוכה ואין לה מקום שאם היינו שומעים את הצרחות שלה אנחנו הנו לא יכולים אפילו להישאר פה דקה אחת מהכאב ובאמת כאילו אין לנו בית לנו יש בית יש לנו מיטה חמה בורא

עולם אין לו בית והוא איתנו בחסדים כל יום שכינה ב ר באמת להקמת שכינתה מאפרה בעזרת השם זה מה שאני אומרת אגב למפונים כשאני הולכת הרבה ל להפרשות חלש ישרים למפונים אני אומרת להם מפונות אתם מרגישות שאין בית את מה שהשם מרגיש כאילו השם השם מתגעגע על הם מתגעגעים לבית שלהם גם ך גם השם אז משיח ברחמים אני כותבת לך א אני עושה לך כאן לב גדול בהבה חגיד שירה אני מאחלת לך בעזרת השם נחת אני מאחלת לך נחת שתמשיכי לעשות חיים בור ובכל השו ר ממש ממש באהבה ונה ה מרגש נכון עוד תוכנית שלנו ברוך השם להגיע רחוק הגיע לסיומה ניפגש בעזרת השם בתוכנית הבאה