כך תבטל גזירות מעצמך ומעם ישראל

כשעם ישראל נמצא בצר, נמצא בגלות, שכינתה בגלותה. יש פסוק שאומר, אמו אנוכי בצרה. זה כמו שבן מלך שנכנס לכלב וישן על מזרון מרופש ואוכל לחם יבש, האבא לא מסוגל להמשיך לתפקד כמו שהוא היה רגיל. גם הוא ישן על הרצפה ואוכל דברים פשוטים. את המלך אומרים לו, אני לא מסוגל, הבן שלי עם מצב כזה. אומרים לו, אבל הבן שם, כי הוא פרץ בנק. הוא אומר, בסדר, אבל אחרי הכל, כואב לי עליו. הבן אם יש בו דעת הוא מזדרז להתנהג יפה ולקבל ניקוי של שליש ולהשתחרר מהר לא כי אכפת לו על עצמו כמו שאכפת לו על האבא שנמצא בצער וכך גם אנחנו כשאנחנו מתבוננים ומתקנים את עצמנו מקבלים קבלות של התחזקות מתאחדים בתוכנו עוסקים בתורה מתרוממים אז

בעצם אנחנו גם מזרזים את הגאולה של עצמנו ומה שהכי חשוב שכואב לנו על השכינה שנמצאת בגלות צריך לזכור שעם ישראל מורכב מפרטים ויש דין של ערבות שכל ישראל ערבין זה לזה ולכן ודאי שכל קבלה שכל פרט אסור לאדם לזלזל בעצמו מי אני מה כבר אני תורם קבלה קטנה יכולה להכריע את הכף זה כמו שיש כף מוזניים שקולים ולפעמים גרם אחד מיד מטא את הכף לכאן והכל מתהפך מקצה לקצה עצם הדבר שאדם מקבל על עצמו אפילו עוד לא ישם נניח היום אומר אני שומר את שבת הבאה עוד לא הגיע שבת כבר מעכשיו הוא מבטל מעצמו גבזרות ומעל עם ישראל כי הוא כבר קיבל על עצמו זאת זאת אומרת אני כבר שם וזה דבר שמרומם