מירון: רגע לפני ההילולה - הרב ראובן זכאים HD

הנה זכינו והגענו למירון, מקום שעיני כל ישראל נשואות אליו, גדולי ישראל היו עולים למקום הזה בחרדת קודש. על ה"אור החיים", רבי חיים בן עטר מספרים, בזמנו, כשלא הייתה פה גישה נוחה, היה עולה, בידיו וברגליו היה מטפס על ההר הזה ואומר: "איך אני השפל עולה למקום אש להבת שלהבת, למקומו של רבי שמעון בר יוחאי". המקום הזה הוא אבן שואבת לרבבות שעולים לציון כל השנה כולה, אבל בעיקר ביום שמחתו של רשב"י, ביום ל"ג בעומר. כל יהודי שצריך ישועה, שצריך עזרה, שצריך ברכה, אם זו פרנסה, אם זו זוגיות, אם זה חינוך הילדים, אם זו הצלחה בתורה, יודע שרבי שמעון בר יוחאי, שהבטיח שהוא יכול לפתור את העולם כולו מן הדין, ביום המיוחד

הזה עומד ומתפלל על כל אחד ואחד מאיתנו, שה' יימלא את כל משאלות לבו לטובה ולברכה. בזמנו של רבי שמעון בר יוחאי היה משהו ייחודי מאוד, הקשת לא נראתה בימיו. מהי בעצם הקשת? הקשת היא ההוכחה שהקב"ה רצה להוריד מבול, העולם היה ראוי חלילה לקבל מבול, אבל הקב"ה השאיר אות וסימן שלא יביא מבול לעולם יותר. בזמנו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת בענן, זה אומר שהדור אף פעם לא היה בסכנת מבול, למה? כי הצדיק היה האות והסימן. "כי אות העולם היה וצדיק יסוד עולם". זו הייתה הזכות העצומה של רבי שמעון בר יוחאי, הן בחיים חיותו, והן אחרי מותו. ולכן יש מנהג לירות בחץ וקשת ביום ל"ג בעומר. "בר יוחאי, נמשחת אשריך, שמן ששון

מחבריך, "בר יוחאי, נמשחת אשריך, שמן ששון מחבריך". באמת שזה מעורר שאלה. מה פתאום שמחים כל כך כשצדיק נפטר? יש כמה תשובות לשאלה הזו, המפורסמת שבהן: כשרבי שמעון בר יוחאי נפטר, כשעלתה נשמתו בסערה השמימה, יצאה בת-קול ואמרה: "עולו ואתכנשו להילולא דרשב"י". בואו ותתאספו לשמחתו של רשב"י. אנחנו מנהרייה, באים כל שנה. לפני שבוע, לפני ל"ג בעומר, באים שבוע עד שבועות, נשארים פה, אנחנו באים עם המשפחות שלנו, דורי דורות, אנחנו מ'תולדות ביטון' מנהרייה, 'תולדות עזרן' מנהרייה, באים מתאספים, עושים 'על האש', הכנסת אורחים לכל עם ישראל, אנחנו... לוקח לנו עוד יום-יומיים ואנחנו עושים פה הכנסת אורחים, אנשים באים, אוכלים,

שותים, עוברים, זה מעבר. נכנסים, שותים, כוס תה, עוגה, מה שבא להם, 'בכבוד.' סתם שאלה, אני מניח שאתם אנשים עובדים, עסוקים, על הכול אתם מוותרים בשביל רבי שמעון בר יוחאי? הכול בשביל רבי שמעון בר יוחאי. כל ספר שאתה פותח, אתה רואה: 'רבי שמעון, רבי שמעון, רבי שמעון,' אז לא ניתן לו איזה שבועיים בשנה? זה לא סוד שלעם ישראל עמדו הרבה הרבה אנשים גדולים ומפורסמים, אבל עם ישראל בסופו של דבר יודע ש"גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם," יש אנשים שהשאירו חותם כזה עוצמתי, שככל שהשנים מתרחקות, באורח פלא, אתה רואה יותר ויותר אנשים שעולים ורוצים להתחבר, וגם שמחים בשמחה של התנא האלוקי, רבי שמעון בר יוחאי. מירון!

-במירון, ומי קבור במירון, ילדים? בר יוחאי! אנחנו שבועיים לפני ל"ג בעומר מגיעים, שבוע אחרי ל"ג בעומר עוזבים את המקום, אנחנו שלושה שבועות במשך כל שנה. אני בת 32, אנחנו כאן כמה שנים עוד קודם, ההורים שלי כאן בסביבות ה-40-45 שנה, כל השנה מחכים ל-3 שבועות האלו, מבחינתנו, זה ה'בורגס' שלנו. אלבז אברהם. ה' ישמור אותך. אני מבין שאתה נמצא פה לא מעט. אני מאז שנולדתי, מההורים של ההורים של אבא שלי, אני באתי כל שנה, עד היום. היו זמנים שהייתי שבועיים פה, שבועיים. השנה, אולי 10 ימים. אחרי ההילולה, והשבת הזו, וגם שבת הבאה. אתה יכול להגיד שראית הרבה ניסים בחיים שלך בזכות רבי שמעון? ברוך ה'! הלוואי שאני אמשיך רק

ככה. אני בן 84, ושאמשיך ככה לבוא כל שנה עד שאני אלך. עד 120 לחיים טובים וארוכים. ברוך תהיה. ההכנות בעיצומן, המקום הזה צריך לקלוט מאות אלפי עולים לרגל, מאות אלפי יהודים שבאים להתפלל ולהעטיר ולשפוך את צקון לחשם אצל רבי שמעון בר יוחאי. על הטריבונות הללו שפרוסות על פני כל הרחבה, יעמדו ברי המזל מתוך רבבות, שיראו את ההדלקה שעל גג הציון בזמן אמת. ההדלקה שמדליקים על הגג של המערה, זו יריית הפתיחה של החגיגות הגדולות והעצומות, לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי. המשפחה נמצאת פה 52 שנה, אני אישית 12 שנה נמצא פה. זה האור של רבי שמעון בר יוחאי בעולם, כל היהודים, כל העולם, גם גויים באים לראות את האור הזה. באים

לקבל פה את הרפואות, את הברכות, את הישועות וברוך ה', הכול טוב. בל"ג בעומר, אתה יכול לתת לי תיאור קטן של מה הולך פה? בל"ג בעומר, 40 דקות לוקח להגיע למדרגות, משמה לפה. זה 20-30 מטר, 40 דקות לוקח לי להגיע למדרגות. מילה אחת על הכנסת האורחים פה, על מה שהולך פה, אתה יודע קצת? אז יש פה את האשכנזים, יש פה את רבי עובדיה חבה שהוא כל השנה פה 24/7, עושה פה 3 ארוחות ביום, פותח פה לעניים, למסכנים, לכולם, לכל מי שבא להתארח פה אצל הצדיק. ביום עצמו, פתוחים עוד מלא עמותות. עם ישראל חי! שלום לרב פרלמוטר מראשי 'הכנסת אורחים' של מירון. יו"ר 'הכנסת אורחים' מירון. הרב פרלומוטר, אני מבין שאתם כל השנה פעילים, אבל

במיוחד 'עלית על כולנה', זה יום ל"ג בעומר. ספר לנו על המוסד הזה, 'הכנסת אורחים' במירון. ככה, 'הכנסת אורחים' נוסד לא מהיום, זה כבר מרב אברום גלאנטי, מהאר"י הקדוש, וזה המשך. עכשיו ממשיך הלאה, כל שנה הגבאים והגבאיות שהיו מתנדבים במקום, עד לצערנו הרב, שאנחנו הגענו היום למתי מעט עם כמה גבאים שנשארנו. פעם היו הרבה יותר גבאים, היום כבר כמעט לא נשארו הרבה. היום זה כבר הולך הכול בתשלום, לא כמו שפעם היה. פעם הייתה כל גבאית אוספת מאחרי פסח מיד, הייתה מתחילה לשים בפחים סוכר, נרות, כל מיני דברים, היו אופים עוגות, היו מכינים דברים לקראת ל"ג בעומר. היום זה כבר הולך במתכונת, כמובן, גם כמות האנשים גדלה. פעם

למשל, כשהיינו פה לפני 30-40 שנה, בקושי היה מניין פה בשבת, היה מניין אחד. באמצע השבוע היו קצת מניינים, אבל לא כמו שהיום. היום זה נהיה המקור היחידי, שאין רגע שנח פה. אם זה באמצע השבוע, אם זה אמצע השנה, אם זה פסח, אם זה יום טוב, זה לא משנה מה, כל הזמן נמצאים. עכשיו, אנחנו כמובן 'הכנסת אורחים', אנחנו נמצאים פה מ-8 בבוקר עד 8 בלילה, נותנים אוכל כל יום, כולל שבתות וחגים. בראש השנה. כל מה ששייך לאוכל, להכנסת אורחים, לחסד של אברהם אבינו אנחנו ממשיכים הלאה. כל יהודי מכל החוגים וכל העדות יכול לבוא. אני גם חסיד ברסלב, ככה שאין לנו הבדל בין אשכנזים לספרדים, אצלנו יש את כולם. לא משנה, כל יהודי יכול לקבל.

כמובן שאם הוא נכנס אצלנו בפנים, היינו רוצים שהוא ילבש כיפה, פשוט כדי לכבד את המקום של הצדיק, של רבי שמעון בר יוחאי. זכות רבי שמעון בר יוחאי תגן בעד כלל ישראל, וניוושע במהרה ממש בכל העניינים, בכל מה שצריכים. אמן. אני נמצא 7 שנים, יום-יום. -יום-יום אתה נמצא פה? יום-יום כן. כל השנה איך הולך פה, איך האווירה? -אחלה אווירה, טוב. מה אומר לך 'רבי שמעון בר יוחאי'? זה אומר לך משהו? רבי שמעון זה צדיק. צדיק מכל העולם. יצא לך פעם, יוצא לך... -יצא לי להיכנס, ויצא לי להדליק גם נרות, ולבקש גם מרבי שמעון הרבה דברים, אתה רואה גם ניסים? -ב-100 אחוז. עריכת כתוביות: סתיו חן