"מישהו שהיה צריך לשמור עליי פגע בי": יהודה מזור על ההתמודדות עם פוסט טראומה

אם כלב פגע בי זה בגלל הטעות שאני עשיתי אעם בן אדם פגע בי זה בגלל הטעות שהוא עשה תחשוב שמישהו שהיה אמור לשמור עליי פגא בי נכנס הביתה אני בסטרס אני הולך לישון עם נשק מתחת לכרית כבר שנים ו השביעי לשירי קצת הכניס אותי לארון כאילו פתאום לא לגיטימי להגיד שאני פוסט טראומטי ויש אנשים שעדיין צריך להסתכל עליהם עדיין צריך לתת להם כי יש אנשים שמרגישים שלא רואים אותם מאז טראומה טראומה נפשית היא כל חווייה מטרידה היוצרת באופן משמעותי פחד חוסר עונים בלבול או כל רגש עז אחר על מנת שחוויה תיקרא טראומה עוצמת הרגשות צריכה להיות כזו היכולה להשפיע לאורך זמן על ההתנהגות והרגשות של האדם השימוש במילה טראומה משמש

לפעמים לתיור האירוע הקשה ולפעמים מתאר את התוצאה או החווייה הטראומטית יהודה מזור שלום היי מה שלומך ברוך השם מתחבר ל הגדרה הקרה והיבשה שקראתי יש קשר בינה לבין סיפור חייך שלשמו התכנסנו כן קשר א משפחתי רחוק מן הסתם זה הרבה יותר רחב ועמוק ושונה מאדם לאדם אז כן יש יש איזשהו קשר אבל הוא מאוד רחוק מה קרה אני הייתי בתלמוד תורה עוד יום שגרתי איזה גיל אנחנו מדברים בערך שש אחד המחנכים קורא לי לבצע איזשהן משימות או משהו לבד פוגע בי כמה פעמים כמה חדרים ואני הולך אחריו או בסיטואציות מסויימות הוא סוחר אותי אחריו כמובן אומר לי לאורך כל הדרך זה זה זה המשחק שלנו אסור ש לך לספר על זה לאף אחד א ואני ילד מחונך אני

לא מספר את זה לאף אחד יש תמורה חושב שבסוף היום הוא נתן לי איזה שטר 20 שק או משהו כזה הוא היה בעצם אדם ש שהוא הוא היה מחנך רב וא א אפילו אפשר לומר השתמש בי כדי לספק איזשהו צורך פנימי שלו הוא יצר אצלך טראומה כן זה אתה אומר היום כשאתה בן 30 החוויה המיידית היא הבנה שקרה פה משהו שהוא הולך לשנות לי את החיים או איך אני מתמודד עם זה בשעה שעתיים אולי ביום יומיים הקרובים לא באותו רגע אני יודע שקורה משהו של שאסור שיקרה משהו לא טוב אבל א אני מנותק רגשית אני לא מרגיש כלום אני לא מרגיש פחד אני לא מרגיש כאב אני פשוט לא מרגיש שום דבר גם לא צורך לשתף אפילו פחד מלשתף זה חזר על עצמו שוב ושוב אנחנו מדברים על מה

שנקרא פגיעה מתמשכת לפי התגובות שלי היום יש השערה שזה קרה כמה פעמים אני זוכר פעם אחת יש מה שנקרא הדחקה כן פשוט הדחקתי את זה כ גב שנקרא פעם אחת יותר מדי כן נכון באיזה שלב אנחנו לא בגיל שש באיזה שלב אתה כן מבין שיש פה משהו שהוא משליך על דפוס התנהגות בחיים שלך שהוא משליך על התודעה שלך על ההתפתחות שלך על המחשבות שלך על הרגשות שלך התחלתי להציף את הסיפור בערך בגיל 15 חיברתי את זה לטראומה או יותר נכון בע באמצעות בעלי מקצוע רק א סביב גיל 20 21 ועד היום אני עוד מבין תוך כדי תנועה כמה זה משפיע עליי אתה אומר בגיל 30 תוך כדי תנועה כן אתה אומר בגיל 21 אני לוקח את זה לטיפול אבל לפני אני לוקח או לפני אני

מבין שזה טראומה יש קושי איזשהו הבנה שיש משהו שהוא גדול עליי איפה זה פוגש אותך איפה אתה מבין שיש לך משהו בחיים שהוא לא אני חושב שלכל אחד יש משהו בחיים שהוא לא המסלול הישר והחלק אל איפה אצלך איפה אתה מבין שמשהו גדול עליך לא טראומה טראומה זה כבר מילה של גיל 21 אני חושב שזה קצת בעייתי ל לשאול ילד בן ששך היה לך לפני מבחינתי זה החיים חיים קשים איפה החיים קשים בהכל זה יש קשיים חברתיים יש קשיים במשפחה יש קשיים במערכות יחסים יש קשיים בכל פרמטר תן לנו דוגמה אני אני חייתי עם מסכות עד עד שהתחלתי לפתוח את זה עד היום אני עדיין מנסה להבין איך איך פשוט להוציא רגשות החוצה ולא ולא לשמור אותם בפנים כי מבחינתי

רגשות הם סימן של חולשה מבחינתי אני כיהודה פוסט טראומטי אסור לי להראות רגשות לסביבה ורגשות זה ממש כל ה כל הקשת אסור לי לחייך אסור לי לשמוח אסור לי לכאוב אסור לי להתרגש אסור לי לעשות את כל הדברים האלה אתני ענה מי כן לגמרי אז עד עד השלב הזה שבו התחלתי לפתוח את הכל כמובן שכלפי חוץ הראייתי רגשות אבל אלה היו רגשות מוסבים אני בפנים הייתי בתוך חדר חשוך ומבחינתי אני לא רוצה שידעו עליי דברים יש מקום שאתה עם עצמך יכול לתת לרגש לפרות החוצה בכי בלתי נשלט או שמחה מתפרצת התלהבות יתר אני עוד בונ כל מה שאצלנו קורה הוא גם מול הסביבה לפעמים אני עוד בונה את זה זה באמצע התהליך כן זה תהליך זה בא זה הולך זה כאילו

חדר ש חדר שנפרץ מדי פעם לפעמים זה קצת יותר קשה לפעמים זה מתרכך טיפה אבל זה זה לגמרי תהליך אני עובר איתך לגיל 15 אני אתן צצה רגע לסוף כי היום הסיפור שלך הוא יהודה מזור הוא רפואה לאחרים אתה כבר לא ב במקום של הילד בן הש ולא במקום של אתה קורא לעצמך בתוך תהליך אבל אנשים נעזרים בך ואתה כמובן תספר על כך בהרחבה אבל מה קורה בגיל 15 מתת לנו רק איזה חצי כותרת אני מתחיל להוציא את זה החוצה מה אבא אמא בואו תשמעו סיפור שקרה פעם כן בגיל 15 התחלתי להבין ש שאני רוצה להוציא את זה שאני שומר את זה בבטן ואין פה באמת איזשהי סיבה לזה א אני לא לא אמור להתבייש אני לא אשם פה בשום דבר ואני מחליט בעצם להוציא את זה החוצה

הבנתי שאני רוצה להתמודד עם אותו אדם כן העלתי את זה בפני ההורים אבל בצורה מאוד א שמרתי עליהם בתוך זה נתתי גם שם נתתי להם איז שהם פיסות מידע ולא באמת זה לא היה דרמה אבא אמא אני רוצה לקחת אתכם לשיחה יכול להיות שכן זה לא מצטער לי בראש כאיזה שהו א כ איזשהיא דרמה שבניתי שוב סביב זה שוב בן השר בגלל ש רציתי מאוד לשמור עליהם בתוך זה קשה לי מאוד עם התחושות שיש להם סביב הסיפור הזה יש לך חשש שהם פישלו במרכאות יש להם חשש שהם פישלו ולך יש חשש מהחשש הזה שש להם אתה רוצה לגונן גם על זה ההורים שלי גידלו אותי בצורה הכי טובה שיש ונתנו לי את כל מה שהם יכלו לתת לי הם לא יכלו לצפות את זה אתה אומלה אתה אומר להם את

זה תמיד איך אבא ואמא מגיבים למרות שאם אני אם אני מביא נכון ותגיד לי אתה לא נותן להם את ההשלכות לאנו אתה נותן את ההשלכות של אירוע כזה או אחר על החיים שלך אתה פשוט מספר להם אודה אתם יודעים מה קרה לי בגיל שש אני מזכיר לך שבגיל 15 אני מנותק רגשית זה אבחון שאתה נותן לעצמך כבר אז אני מנותק רגשית לא אז אני פש אז אתה מגיע לאבא ואמא עם סיפור אני רוצה לספר לכם סיפור שקרה נן איך הם מגיבים א מה שהם מראים לי זה מה שמראים לי זה יציבות אנחנו איתך עוגן בפועל אני לא יודע מפחיד אותי לחשוב מה בפועל אני לא יודע איך אני אגיב כשאני אם חלילה אני אשמע ש שהבן שלי חווה משהו כזה מה הפחד שלך איך תגיב תן את התגובה הכי לא

פרופורציונלית מבחינתך שהיא לא נכונה כי אנחנו לא יודעים איך להגיב אתה כן נראה לי שדר אז בוא אולך לפרג התפקידים אוקיי לא יקרה היולו תהיה אבל איך לדעתך אבא כן צריך להגיב ואיך בשום אופן לא אנחנו לא מדברים על ההורים שלך אגב שלא ייצא ספק ממש לא אנחנו מדברים עליי ועל ועל הצופים אני חושב שילד בסיטואציה כזאת או בכלל במצבים קשים בחיים רוצה רגע איזשהיא קרקה בטוחה מתחת לרגליים שלו רוצה רגע איזשהו מקום יציב מקום בטוח שהוא יכול לחזור אליו ולייחס בו אוגן ואם ההורה עכשיו מראה לו מראה לילד שהוא לא במקום שהוא גם לא יציב בעקבות האירוע הזה אז לילד אין איפה לאחז הוא חייב להיות הדמות החזקה פה ושוב הוא שחברת הפגיעה

אז אני לא יכול לספר לו להגיב לו אנחנו מנסים לעבוד על האינסטינקט העורי אני מבקש ממך פשוט את ההדרכה ההורית ב-100 א עד ה ברחל בתחה הקטנה בין להבהיר לו שקרה משהו חמור מאוד שאני לא הולך לעבור על זה בשתיקה אני לא הולך להיות אדיש כלפי זה אין סיכוי לבין להגיד לו החיים חייבים להימשך אל תדאג זה לא קרה משהו חמור מאוד אבל אתה יודע אני רק מכיר את הילדים שלי איך אני מגיב להם שהחוטים יורים לפה טיל בוא יהיה סיכוי שאנחנו מתים יהיה סיכוי אחרת לא הייתי הולך לממד אבל בסוף זה מלווה בהרבה דחקות כאלה כאילו יש להם תמיד את הבדיחות של אבא כזה של הממד שהם שמורות רק לממד כן מצד שני צריכים להבין זה לא צחוק קורה פה משהו

אולי אנחנו רק צריכים לשבת להגיד תהילים נראה לי שדי ענית על השאלה אתה נותן לילדים שלך איזשהו מקום בטוח גם פיזי שזה הממד וגם רגשי אתה עכשיו מספר איזשהיא בדיחה או או צוחק איתם או ותן להם יד ורץ איתם ורץ איתם פנימה אתה גם המקום הבטוח שלהם ושוב אתה לוקח אותם לאיזשהו מקום פיזי שיצליח להכיל גם אותך וגם אותם המילה צריך יכולה להיות פה קצת בעייתית ילדים או אנשים שחוו טראומה כזו או אחרת האינטואיציות שלהם חדות מאוד אי אפשר לשקר להם אי אפשר להראות להם איזשהיא תחושה אחת כשאתה מרגיש אחרת כי תחשוב שהם חיים במיני שרדות החושים שלהם הרבה יותר מחודדים ממה שאפשר לטייל הם גם ה הם גם מגיעים מוכנים לסיטואציה נכון

חשבת מתי אני אדבר עם הבא ומה הם לא חשבו שאתה הולך לדבר איתם כן ואיך אחרי זה שוב אם ניקח את זה רגע להורים שלי הם פשוט נתנו לי את ההבנה שיש פה מקום בטוח אני בטוח שבחדרי חדרים זה פירק אותם בין אם זה בחדרי חדרים פיזית או או בתוך תוכם גם בגיל 15 אתה בטוח בזה או היום היום בגיל 15 לא בגיל 15 גם לא הבנתי כמה זה משפיע עליי בעקבות אותו ניתוק רגשי ש סיפרתי לך עליו שחייתי בתוכו ועדיין לפעמים חי בתוכו אני הייתי מאוד מעוכב התפתחותית זה אומר פחות קשר עם חברים פחות להבין תקשורת עם אנשים אחרים מבחינתי עד השלבים האלה שבהם התחלתי להוציא את זה כל אדם שהיה בסביבתי היה מבחינתי אה א מסוגל לפגוע בי ראית אותו לאורך

השנים אז כילד ן כן אני הלכתי להתמודד איתו הלכתי להתאמת איתו בגיל 15 16 היה לי חשוב רגע להסתכל לו בעיניים ולהראות לו שהוא פגע ורגע לעמוד מולו כ כלא פגיע כחזק איך הוא הגיב הוא היה מבועת בעיקר מההבנה הזאת שפתאום יש ש שמולו אדם בוגר ולא ילד מישהו שהוא לא יכול להתאמת איתו מישהו שהוא לא יכול לפגוע בו בהתחלה הוא ניסה להכחיש אז אמרתי לו א זאת לא הייתה שאלה וא שאלתי האם עשית אמרתי שעשית איך אנחנו מתקדמים מפה איך אנחנו מתקדמים מפה לוודא שאין עוד ילדים בני שש ודתי שהוא לא עובד בסביבת ילדים ודתי שאין א כמה שיכולתי ש שזה לא ממשיך לקרות למעשה אנחנו אחרי האירוע אחרי ההכרה היית ממליץ לילד לספר קודם יש לך

לפעמים מחשבה כזאת מה היה קורה אם הייתי אומר להורים שלי לא בגיל 15 אלא בגיל 11 או בגיל ת אני חושב שחשוב מאוד לשתף אבל לא כי צריכים ברגע שצריך לעשות משהו כי מישהו אמר את זה למצלמה או כי כתוב באיזשהו ספר זה ימנע מאיתנו לעשות את הדברים ב בצורה שנכונה לנו אני לא עשיתי שום דבר בתהליך שלי כי אני צריך לעשות אותו עשיתי כי זה היה נכון לי לאותו הרגע וזה וזה עניין מאוד מאוד קריטי ומאוד חשוב לי להדגיש אותו כי אני לא רוצה שיהיו אנשים שיודעים או חושבים שילד או אדם בסביבתם חווה משהו והם ינסו להוציא אותו מזה להוציא את זה ממנו בכוח אי אפשר לנסות להוציא את זה בכוח או איך שו להשפיע על בן אדם כדי שהוא יספר כי זה

יכול לנעול אותו עוד יותר תחשוב שיש פה אשמה ובושה שמובילים בן אדם מאף ה הוא לא שולט בזה זה לגמרי מוביל אותו יש כאלה שזה יכול לצאת להם מוקדם יותר או מאוחר יותר מה שאני כן יכול להגיד בעניין הזה זה פשוט לתת להם איזשהיא קרקע יציבה איזשהו מקום בטוח ואז זה יצא הצורך שלנו כאנשים שחוו חוויות ות קשות זה להוציא את זה אף אחד לא רוצה לשמור דברים כאלה בפנים אם מישהו מתקשה לעשות את זה כנראה שהוא במקום לא מספיק יציב עדיין בחיים שלו אחרי השיתוף אחרי אפילו העמידה להסתכל לו בעיניים מגיע ישהו תהליך שנתת לנו את הפרומו הכי מדויק אליו הפרק הזה לא נגמר שאתם מסימים לצפות בו כי התהליך שלי נמשך כמו שאמרת לנו קודם אבל

איפה מתחיל תהליך שאתה מסמן אותו משלב של נסיגה נסיגה נסיגה אני הולך ונחבא אני הולך מסכות למק אני בתהליך של ריפוי אני בתהליך של עוד יותר טוב אני חושב שלאורך כל הדרך זה זה עליות וירידות למדתי להסתכל על זה כי על א הרב קוק לימד אותי להסתכל על ה מה שאנחנו קוראים נפילות האלה כעל מדרגות תמיד יהיו נפילות אני מעדיף להסתכל עליהם כי על מדרגות אז יש לי עוד מדרגה כל מדרגה יכולה להיות קצת יותר קשה מהקודמת או ללמד אותי איזשהם אתגרים חדשים או חוויות חדשות שלא חשבתי שאני אבוא דברים חדשים שאני צריך להתמודד איתם אז החיים הם מדרגות מדרגות למקום שהוא תמיד אתה יודע דרך ממדרגה למדרגה היא הא מדהימה אני רוצה ללמוד בין

השאר גם לעצור על המדרגות להסתכל אחורה לראות את הנוף לראות את הדרך שעברתי משהו שאני לומד כל יום תן לנו טיפים משהו מסוים שעזר לך חושב שזה מאוד אינדיבידואלי אני עולם הכלבים הציל אותי עולם החי המילה הראשונה שלמדתי טראומה היייתה סביב כלבים זה מאוד סקרן אותי עוד לפני שיבחנו אותי עוד לפני שחשבתי על עצמי שהתחלתי להתעסק עם כלבים בערך בגיל ם 15 16 וסקרן אותי איך כלבים מתמודדים עם טראומה האם זה משהו שקיים בטבע וממש ממש סיקרן אותי לאלא אני לא יודע להסביר לך למה ושם התחברתי לזה יותר ויותר ובוא נגיד ש כשהוביל 20 21 אמרו לי הדביקו לי את המושג הזה c ptsd פוסט טראומה מורכבת כבר ידעתי לחבר את זה לכל מיני דברים

ש שאני חווה פתאום הבנתי למה כל כך התחברתי לכלבים שהם שחוו דברים קשים והבנתי ל למה למה אינטואיטיבית אני יודע מה הם צריכים ממני כי בעצם ראיתי קצת קצת אותי בעיניים שלהם כאילו בעולם של הכלבה תמיד הופך להיות המבוגר האחראי במידה מסוימת כן זה זה קצת מוזר לי להגיד שאני המבוגר האחראי כי אני אבדתי את הכלבה שלי לפני שלושה חודשים צ'ינקווה שם מיוחד כלבה מיוחדת צ'ינקו ליוטה אותי ב-14 שנים האחרונות וואוו וה היא לא הייתה סתם אבן דרך היא היייתה אמרת לפני זה את המילה שאני כל כך מתחבר אליה היא היייתה עוגן ה הייתה ממש וגן היא לימדה אותי לדבר עם אנשים היא לימדה אותי לראות אותי בי לראות לראות את האדם שמולי כאילו

זה נשמע קצת מוזר למי שלא למי שלא מכיר העולם הזה ו לימדה אותי לדבר אני לוקח את זה מהמקום הדתי מאוד לך אל הנמלה הצל אוקיי שלמה המלך החכם באדם כן תעבור את מה שיהודה עבר ותראה שתלך אל הכלב ותלמד כל כך הרבה על ה על ההתמודדות ועל הריפוי אני מאוד מזדהה עם זה אנחנו א אצלי החווייה אני משתף אותך לרגע אל תחס האינטראקציה שלי מול עולם הכלבים זה אני כן מפחד או לא מפחד ם שיי ון אוקיי בסדר הוא עבר לידי ולא המשכתי להיות מרוכז אבל יש פה משהו שהוא הרבה יותר אני חושב שלחש מכלבים זה טבעי וזה בריא גם אני מפחד מכלבים אני מתעסק איתם אני מבין אותם יותר משאני מבין אנשים למעשה אנשים אני עוד משמעותית פחות מבין אבל אני

עדיין מפחד מכלבים אז אני כן יכול להתחבר למה שאתה אומר כלב זה בעל חיים טורף בהגדרה הם חיות מדהימות אבל אם כלב פגע בי זה בגלל טעות שאני עשיתי אם בן אדם פגע בי זה בגלל הטעות שהוא עשה ואתה גם מטפל באמצעות כלבים כיום לא היום אני מטפל בכלבים אני עובד בעיריית ירושלים בהסגר אני מטפל בכלבים שמגיעים אלינו להסגר אני משקם אותם עוזר לשקם אותם ואחראי על רווחתם בעצם על הדרך אני גם א בלי שאנשים יודעים אבל אנשים מגיעים אליי לקחת כלבים ואני מזהה מיד שזה שיש להם איזשהו צורך רגשי שם ומה שאני מנסה לעשות שם זה באמת למצוא את ה את הכלב שיצליח לתת להם את מה שציינה כו נתנה לי אתה יושב איתם מקשיב להם עם האדם מקשיב להם

ורואה אותם מנסה אנחנו נפגשים למעלה משנה אחרי טווח שמחת תורה שמילה טראומה כמו שפתחנו את השיחה בינינו היא מילה הגדרה מאוד מאוד מאוד רחבה איפה זה פוגש אותך מישהו ש מאובחן כמו שאמרת כפוסט טראומה א השביעי לעשירי קצת הכניס אותי לארון חזרה לארון הטראומה כאילו פתאום לא לגיטימי להגיד שאני פוסט טראומטי או כאילו פתאום לא לא לגיטימי לחוות קשיים זה יהיה קשה כי זה נשמע כאילו אני משווה אבל אני חלילה לא לא לא מוריד מהדברים הנוראיים שאנשים חוו שם אני כן רוצה לפנות לאנשים גם לי אני אומר את זה גם לי זה עדיין קשה אבל לפנות לאנשים שמתמודדים עם איזשהיא פוסט טראומה עם משהו ישן יותר ולא להפחית מהערך של הדבר שהם עברו

כי מישהו אחר עובר משהו קשה יותר או משהו טרי יותר פוסט טראומה זה משהו שקיים אצל אדם והקושי בהתמודדות הוא הוא הוא מאוד מאוד גבוה ושוב במקום האישי שלי יש יש איזשהו מקום ש שמרגיש איזשהיא ביקורת מהסביבה אני לא בהכרח אומר שיש ביקורת אבל כאילו יש אצלי איזשהו חשש כזה של של בסדר אז פגעו בך תמשיך תתמודד ה תמשיך תתמודד זה זה לפעמים בלתי אפשרי אז צרת רבים לא תורם בעצם לסיפור שלך חושב שעכשיו המודעות למילה טראומה א בצורה טבעית תגדל יותר אבל זה שוב זה טראומות שונות זה חוויות שונות זה גילאים שונים אני חושב שכטרון הזו שקראת בתחילת הפגישה שלנו היא היא מתאימה יותר שם עכשיו אנחנו יודעים טוב יותר כמה היא יבשה כן

כי היא בעצם מחברת את שני העולמות האלה בשביעי לעשירי גם יצאתי למילואים זה מאוד הציף אצלי גרם לאיזשהי רגרסיה כי פתאום אני חשוף להכל פתאום אני רואה דברים שאני לא רוצה לראות ולא יכול להתמודד איתם זה ממש הציף דברים מהעבר אז כן בטח שיש שם איזשהם נקודות שמחברות אבל אבל זה זה אסור להפחית מאף אחת מהתמודדויות זה מה שאני מנסה להגיד שתיהן קשות ויש אנשים שעדיין צריך להסתכל עליהם עדיין צריך לתת להם כי יש אנשים שמרגישים שלא רואים אותה מאז אם מה חשוב לך שאנחנו נצא מהשיחה הזאת אני רוצה לחזור רגע אל צ'ינקווה הכלבה שלי היא נתנה לי איזשהו ביטחון שאף אדם אחר בעולם או אף מקום אחר בעולם לא הצליח ו ולא היה לי

כשהייתי צריך אותו אני לא אומר את זה כביקורת חלילה אני גם לא ידעתי מה אני צריך אבל היא פשוט היייתה איזהשהו אי של שפיות מקום שבו אני יכול א מקום שבו אני יכול רגע להיות אני הכי הכי הכי נקי הכי הכי הכי יהודה היום אחרי שהיא הלכה אז א קודם כל היא לכה בזמן אני אני אני ד הבנתי שזה אמור להגיע אני התחלתי לפרד ממנה שנה לפני זה כי ידעתי שזה יגיע והיה לי חשוב גם להמשיך להאחז במשהו אבל הקרקע הבטוחה הזאת שהיא הצליחה לתת לי זה כל מה ש שאנשים שחוו חוויות קשות זה כל מה שהם צריכים פשוט איזה שהיא סביבה איזהשהו משהו שיחבר אותם משהו שקרקע אותם משהו שייתן להם תחושה של ביטחון שהם רצויים ושהם מקום שהם יכולים להיות הם

בלי לנסות לרצות מישהו או לעשות משהו שדורשים או תהיה פשוט תהיה אתה צ'ינקווה נתנה את זה לי אני חושב שכל אחד צריך שתהייה לו צ'ינקווה זה לא חייב להיות כלב זה יכול להיות גם א מקום זה יכול להיות גם אדם זה יכול להיות גם איזשהי נקודה פנימית שלנו נו אז אמנם הקרקע שלי צ'ינקו הלכה אבל עדיין יש לי דברים שעוזרים לי להתקרקע שעוזרים לי רגע להמשיך הלאה אני מהדק לעצמי את השיעורי בית באופן הכי ספציפי אנחנו כחברה צריכים לדעת שה מתמודד זקוק למקום הוא לא בהכרח אנחנו יכול להיות שהוא בהכרח לא אנחנו נכון יש לו איזשהו ספייס וחשוב שנדע שהוא צריך את זה שזה מקום שלו כן נכון יהודה לצד ההתמודדות הבלתי נתפסת במושגים שלי

יכול להיות שיש אנשים כמו שאמרת שעברו את השביעי לעשירי ואתה מרגיש קטונתי ליד ההתמודדות שלהם אבל יש משהו שאתה אומר לעצמך מציין את זה כאבן דרך את ההתמודדות הזאת ואומר וואו אם זה לא היה זה לא הייתי מגלה ש אני קצת שואל אם יש משהו שאתה מברך על הרע שתברך על הטובה אני מברך על הרעה כשם שאני מברך על הטובה חד משמעית אני מעודה לאל מנסה להודות לו כל יום גם גם על זה זה כמו עוד חוויות קשות שחוויתי בחיים שלי בנה אותי כיהודה זה עוזר לי לבנות איזשהיא דרך שהי ייחודית לי זה כאילו נתן לי איזשהיא רגישות של שלא ממש קיימת אצל ה אצל כל אחד אני כשהתחלתי את הטיפול המטפלת שלי שאלה אותי האם אני בטוח שאני רוצה א להתחיל את

הטיפול כי הוא מאוד מאוד חודרני והוא מאוד אינטנסיבי ו מאוד קשה ואמרתי לה שאני לא רוצה מסיבה אחת שאני מפחד שהכוח הזה שיש לי יעלם וואו כי תחשוב אם נבין רגע את את המושג טראומה אצל כל יצור חי אם חוויתי עכשיו איזשהיא חווייה קשה כאילו מתווסף ליחוש כי אני קצת חי בהישרדות ה החשש הזה שאתה מתאר אצל הילד שלך מהשביעית אצלי מהז הו מתמיד תחשוב שמישהו שהיה אמור לשמור עליי פגע בי אני נכנס למסעדה אני בסטרס נכנס הביתה אני בסטרס אני הולך לישון עם נשק מתחת לכרית כבר שנים אני חי את זה שיש שהסביבה עלולה לפגוע בי אז יש לי קיים לי איזשהו חוש הישרדותי שבאמצעותו אני יכול לראות את האחר יותר מי שאתה יכול לראות אותו

לדוגמה פחדת לבד את החשדנות המבורכת שאה מ אותה חשדנות זה כאילו כאילו אותו כוח אבל אבל עם בעיה אם אני משתמש באותו כוח באותה עין בצורה אמפטית יותר לא שיפוטית אז אני מצליח ממש לראות את ה את ה את הצד השני ולהבין מה קשה לו להבין מה הוא צריך להבין איך נכון לו שאני אגיב כרגע באותה חווייה שהוא חווה לי יהיה יותר קל א להגיב כשיגיע אליי אם ניקח את זה עוד פעם לעולם החיי להגיב כש יגיע אליי כלב שחווה חוויה קשה כי אני יודע מה זה החוויה הקשה הזאת אני לא יודע להגיד לך מה אני אעשה איתו כי צורת הפעולה שלי שם היא מאוד אינטואיטיבית אני לא יכול לתת לזה שם אני לא יכול לכתוב על זה ספר אני הוא אני חווה אותו עכשיו

לגמרי רה אני רואה אותו בם לא מובן המילה אז אותו הדבר עם עם אנשים עם אנשים יש לי עבודה קשה יותר כי עם אנשים אני צריך לבנות פה אמון בגלל זה יכול להיות לי קצת יותר קשה לזה שהו משהו שאני מבין רק בשנים האחרונות לבנות מערכות יחסים או חברים ההגדרה הזאת של חברים מאוד חדשה לי היו אנשים שהכרתי במהלך הדרך אבל חברים זה זה אולי יש אנשים שזה מאוד מובן מובן מאליו עבורם אבל בשבילי זה זה מפחיד מה זה חבר זה עוד אדם שנכנס פנימה ועלול לפגוע בי מה זה מערכת יחסים זה להכניס מישהו לתוך המעגל שהכי קרוב אליי לתוך הבפנים לראות אותי במקום הכי פגיע שלי זה מפחיד אז מה היעד הבא של יהודה יש איזה יעד שאתה מוכן להציב לעצמך

אני מתקטב ע מה שאמרת מערכות יחסים יכול להיות שנפגוש אותך יש להעמיד משפחה יש בהחלט ו זה הכי להכניס אנשים לתוך החיים שלך הרבה יותר מחברים נכון נכון הוא שם אבל להבדיל מלפני כמה שנים שהייתי מאוד בלחץ וא אני צריך כבר אני בן 28 אני בן 29 אני בן 30 צריך צריך צריך היום אני רוצה ואני מדגיש אני רוצה לפעמים זה קצת קשה ני רוצה ל להבין אותי עוד פעם חברים זה חדש לי תקשורת בין בני אדם זה חדש לי מערכות יחסים במובן הרחב של המילה זה מאוד מאוד חדש לי צריך ללמוד איך להתנהל שם צריך ללמוד איך לבנות ביטחון אני צריך לחזק רגע את השריר הזה אז גם מערכת יחסים זוגית היא תבוא אני בטוח שהיא תבוא אני לא רוצה להסתכל על זה

ממקום של אני צריך עכשיו אני רוצה כן אני מאוד מאוד רוצה אני רוצה להאמין שזה יבוא כשאני אהייה מוכן לזה ניפרד עם דש מצולם וואוו אידו גרינברג אומר לך משהו יואו עידו בטח דמות מאוד משמעותית נכון בעליך המתמשך ולא ולא נגמר אתה נמצא באמצע כן עידו עידו הוא בין האנשים ש ש פרצו את הטבעת הזאת שבניתי סביבי את החומה הזאת יותר נכון הוא פשוט נכנס פנימה נכנס לי ללב ו בנה לי לאט לאט עם סבלנות והחלה שלא ראיתי דברים כאלה הוא היה שם בשבילי ועדיין לאורך כל הדרך והוא הוא חבר תמנו אותו להפקה היום תיקח זה שלך וא יוד אהוב ליבי איזו זכות גדולה להד לך רגע את המסע המטורף שאתה עושה וזכות גדולה יותר להות חלק ממנו ולאפשר לך

לעתים לשים ראש לאכול לצחוק להרגיש נאהב ואהוב כמו שאתה אנחנו בודקים הרבה בעת הזו איך אנחנו קמים מתוך השבר א בכל מיני דרכים השנה שעברה עלינו היייתה שנה קשה וכואבת מאוד אני חושב שהתהליך שלך שאתה עושה היכולת לקחת את הפצע הזה שלך וליצור ממנו חיים וליצור ממנו מנגנון של עזרה לאנשים אחרים א ובכלל היכולת שלך לספר את הסיפור שלך ובעצם כך לתת כל כך הרבה כוח לאנשים אחרים א זה סמל לתרומה בעיני א זה אופק מדהים ללב השבור שלנו ואני מאוד מקווה שגם אתה מרגיש בתוך המסע הזה שאתה עושה דרך מדהימה כי כל מי שסובב אותך רואה את זה ואוהב אותך ורוצה בטובתך ורוצה שהאושר יהיה מנת חלקך א ושתדע שת תמיד יש לך בית אוהב מחבק לא

שופט מחיל גם אם אתה מסתדר הרבה יותר טוב עם בעלי חיים מאשר עם אנשים אני אוהב אך מאוד וחיבוק גדול ממני געגע אליך תודה אידו י ו יהודה מזור גבר מי שמדבר תודה שדיברת לך