"אובחנתי עם שלוש מחלות אוטואימוניות": חלי ראובן על המתנות של חייה

אז זה לקח תהליך מאוד מאוד ארוך וככל שהתנגד י המצב שלי הלך והדרדר הגעתי למצב שאני כמה שנים לא יצאתי מהבית בכלל נשים רות כמה מרגש להיפגש לעוד תוכנית שלא מובן מאליו והפעם נמצאת איתי משוררת יוצרת ומנחה מכרכור אמא לעופרי שלום לרחלי ראובן מה שלומ סוף סוף המפגש הזה מתרחש איזה כיף איזה כיף לגמר זכות שלי נשמה אז קודם כל כיף שהגעת לכאן ככה מקרק קרקור הרחוקה כן זה אז ברוך השם ואת עשית מהפך מאוד מעניין בחיים שלך התחלת מעולם האקדמיה למדת ראשון שני הת בדרך לדוקטורט ופתאום היה שם איזשהו תהליך שהתרחש ככה עברת אותו עם עצמך ששינית וז לגמרי שינית את כל המסלול שלך חשב מסלול מחדש מה שנקרא את יכולה לשתף אותנו מה

מה עבר עלייך מה עשית עם זה איך הגבת לכל מה שחווית אז כן אז א אני אגיד ש יש אצלי לפחות בחיים שלי מרוץ היה נחשב למשהו טוב מרוץ היה נחשב להישג להישגיות להצלחה ואז אם זה כזה טוב וכזה מוצלח אז אתה רוצה להיות בתוך המירוץ ואני יודעת להיות בתוך מירוץ א ובאמת הגוף התחיל עוד הרבה קודם לספר לי ולהוט לי שמשהו לא לא מותאם לגוף נפש שלי א ולקח זמן עד שהסכמתי להקשיב עד שהוא לא צרח לגמרי בסוף הקש שבתי ובאמת הבחנתי עם שלוש מחלות אוטואימוניות אבל הסבל והייסורים העיקריים שפקדו אותי זה סוג של נקרא מיגרנות כרוניות יומיומיות וזה לא המיגרנה הרגילה שאנחנו מכירות זה כאבים ממש נוירופטיים 247 וואו ממש 247 ויש יש אחוז

מסוים באוכלוסיה שסובל מזה זה די מחלה שקופה זה אנשים שאתה לא תראה עליהם שום דבר הם ממש לא תוכל לראות עליהם וזה יהיה מצחיק או אולי לא שאני אגיד שזאת מתנת חיי גם וואו ממש ככה עצמת זה אני הייתי צריכה כאב מאוד מאוד עוצמתי בשביל להבין שאני את העוצמה שלי צריכה להביא בדרך אחרת אז זה לקח תהליך מאוד מאוד ארוך וככל שהתנגד י המצב שלי הלך והדרדר הגעתי למצב שאני כמה שנים לא יצאתי מהבית בכלל ואחרי שאתה הולך ם הראש בקיר אתה יש רגע שתה אומר אוקיי בוא בוא בוא נראה מה עושים עם זה זה הקלפים שיש ובין אשפוזים לאשפוזים לאשפוזים רופים ו כמה זמן הה בכל האשפוזים האלה כאילו התקופה אנחנו זה כמעט 15 שנים 15 שנים שת היית

כל זמן באשפוזים לחזור הביתה עברתי כל מיני שלבים לפעמים אשפוזים לפעמים זה רק בבית לפעמים ובתוך כל זה המשכתי לעבוד נחתי המון נחתי המון הרצאות דנות זא אומרת על פני כלפי חוץ אף אחד לא ראה את זה מה שאת עוברת פנימה אי אפש חת לעלות עם כאבי ראש מטורפים לבמה ואף אחתי הכל עם כאבי ראש מטורפים הכל ואי אפשר לראות מבחוץ בגלל שרמת העמדת הפנים שאני למדתי להיות בה היא באמת לא מביישת אף שחקן וואו א חברות שלי תמיד ידעו המשפחה שלי ידה היו ממש לוקחים אותי נגיד למופע 300 400 אנשים לוקחים אותי כמו מרימים אותי כן עוזרים לי להתלבש אני עולה כאילו לא היה דבר כי שמה תחת חוט של חסד ואז מחזירים אותי כמו איזה אלונקה כזאת

הביתה ועדיין לא רציתי להקשיב כי מי רוצה להפסיד לחיות כפיים ברור ואז זה החלק הכי קשה ממש בח במיוחד שהצל ו התמכרות זו התמכרות ואתה לא כל כך קולט שאתה בתוך זה נדמה לך שזאת העשייה שבאת לעשות גם אני מתארת לעצמי שגם את הרגש שזאת השליחות שלך את טובה בזה רגה שאת תורמת לאנשים תורמת לעולם את לא עושה משהו שהוא לא בסדר עוזרת להם בורא עולם אם אתה נתת לי את היכולת איך זה יכול להיות שזה לא זה מה אני מפספסת פה דבר איתי ברור כי אני די לא מבינה אותך באופן כללי אני לא ידת לפרשן אותך אבל הגוף הוא חזק מכל דבר אי אפשר לצאת נגד הגוף ונגד המציאות זה שני דברים שכדאי להפנים בגיל צעיר כן והמציאות הכריעה אותי ממש הגעתי

למצב שכבר הצוות שלי אמר לי אנחנו לא מסיעות אותך את יכולה לסגור מה שאת רוצה מופעים רעיונות אנחנו זה צוות של חמש נשים מאוד עוצמתיות אנחנו לא לוקחות אותך למה כי הם אמה הגיש שאת לא מרגיש רג גישות שאנחנו מוסיפות עוד מסמר בארון הקבורה שלך במשפט שהן אמרו לי אמרתי אתם לא לוקחות אותי חברות נפשי אף אחת הם עשו חזית אחת וזאת המתנה השנייה שקיבלתי זה לא פשוט לשמוע דבר כזה ידעתי שהן צודקות ידעתי שאני סובלת תוך תוכך את הבנת ידעתי שזה יכול אבל יש אפשרות לעשות את זה אחרת ושאתי את עצמי מן העולם ירדתי מן הבמות אה רק דבר ד אחד המשכתי לעשות וזה מתנת הכתיבה שגיליתי בגיל 42 לא ידעתי עד אז לכתוב אפילו שורה באמת ואת

עכשיו בין המשוררות הגדולות בארץ לא יודעת תודה שמחה ש שמחה כאילו שעשירים עובדים וא אבל לא ידעתי לכתוב והלכתי כחלק ריפוי שלי את עצמי בכלל לא הייתה קבוצה ובכלל לא כן ידעת אבל עדיין לא גילית את זה לא גיליתי אני אומרת כמה טוב בורא עולם באמת כמה הוא טוב כמה סבלנות כמה סבלנות היה לו איתי ברצינות אני אומרת אני הייתי מתייאשת ממני מזמן אז בתוך כל השנים האלו אני שעות בבית ואני עובדת מהבית והכל אני עושה מהבית אני לא יצאת שזה מעניין כי את היית אחת שכל הזמן יצאת החוצה כל הזמן היית במות ה ופתאום שינוי כזה אדיר ורק להיות בבית רק להיות בבית ואת אומרת טוב אז רחלי אני ואת פה בואי נכיר אותו בואי נראה כאילו אם

אנחנו יכולות להיות חברות ובאמת הבמות הלכו והתרחקו ממני בתוכי לא בחוץ לא חשקת בזה כמו שמקודם רצית אתזה כל כך זהו ואז פשוט התחלתי פשוט ללטף את האותיות ו איך דעת לעניין הזה של הכתיבה זת איך התחל בכלל עם המקום הזה של הרי את אומרת שהכתיבה היא ממש ריפוי הנפש נכון אז איך בכלל גילית את זה פתאום נכון אז א א בתוך השנים האלה את יודעת כשכואב לך ואת מחפשת מזור אז את כל פעם הולכת אני חושבת שחוץ מקורת בפרקט הייתי ל כל מה שאפשר ואז היייתה קבוצה בפרדס חנה של כתיבה אינטואיטיבית אמרתי טוב אני את זה לא ניסיתי אני אלך לא יודעת נתנו כל מיני משימות כתיבה בסדר השבתי כתב אהבתי פתאום היה לי פרץ זה כמו משהו שאת מאבדת

שליטה עליו פתאום המילים התחילו לכתוב אותי את הסיפור שלי את מה שעובר עליי וזכיתי בחסדי שמיים לכתוב כמעט 3000 טקסטים ב1 שנים האחרונות בשמונה ספרי שירה וספר י במ אבל באמת אני לא אין לי מספיק מידת ענבה באמת אמיתי אני אומר לך שזה לא קשור אליי כי אני באמת לא יודעת לכתוב ככה אני כשאני מנסה אני לא יודעת לכתוב לבד זה זה באמת קטע ניסי ביותר זה מדהים מדהים באמת איך אתה משאיל לאיזה יכולת משתמש איתה ווואו חוזר לה מה יש באמת רגים שאת קוראת טקסטים שאת כותבת ומת וואו בטח בגל זה אני אומרת לך ואני יש לי עבודה בענווה אני לא ענבה הפוך זה מראה באמת שאת ענבה זה באמת זה בכלל שירה שאיין לה מטרת השאלה מה התכוונה

המשוררת הוא ממש לא רלוונטי אי אין זיקה זאת שירה של ריפוי זאת שירת נשמה זו שירה ש לא משאירה את הטקסט בחושך לא משנה מה הוא נוגע לא משנה באיזה כאב הוא נוגע הטקסט מחוייב למצוא נקודת אור וואו זה מדי מה שאת אומרת כי הרבה פעמים זמרים לוקחים את הכישרון שלהם של הכתיבה ומוציאים את כל ה ה בלאגנים שבים מוציאים את זה החוצה על הכתב הם עוברים תהליך של ריפוי דרך זה אבל שאנשים אחרים שרים את זה הרבה פעמים מוריד אותם כאילו מפיל בנפש עכשיו אצלך זה מעניין שאת לוקחת את הכישרון של הכתיבה ואת בסדר נוגעים בכאב אין מצב שלא זאת אומרת אומן נוגע בכאב אבל השאלה איך אתה מסיים אתה לוקח את זה למקום של צמיחה או שאתה לוקח את

זה למקום של בוא נישאר פה במקום של הכאב הזה מה שמיוחד אצלך אני חושבת בשיירה זה מאוד הכיוון כאילו הכיוון הזה שנכון נוגעים בכאב הכאב נמצא יש הרבה כאב אי אפשר להתעלם ממנו הוא נמצא אבל השלב הבא נכון זה הה ממש הסכם שלי עם הקדוש ברוך הוא שאמרתי לו אני לא מצריכה להתרפא אני יודעת שאני בריה אני יודעת בפנים שאני בריאה אני מרגישה אישה בריאה אבל הגוף צריך אזה אז אמרתי לו אתה תרפא ואני הלכתי לקורס כתיבה אני אכתוב וא אני אכתוב מענין והעליתי במשך שלוש שנים כל יום טקסט בח בבוקר בפיייסבוק ולא ידעתי בכלל לא ידעתי מה זה פייסבוק אז לא הבנתי שאני יכולה לעלות ואת יכולה לקרוא ואנחנו לא מכירות בכלל לא הבנתי את המטריה

אני פרדסחנה כן וא וזה באמת תראי אני באמת אני באמת מאמינה שאם אתה קוטף את ה את השיעור יהיו הייסורים הכי גדולים ש באמת זה ייסורים אני אומרת שאני הרגשתי כמו יוסף בבור לא פחות מזה אתה לא רואה אופק איזה ק המודדות פשוטה נכון אבל אם אתה מחליט לקטוף את זה ואתה שם לך מחוייבות אחת ויא עצומה אתהה לא נופל למרירות הסכנה שם זה שהרוח תיפול שאתה תהיה מריר זה זה אמרתי רק לא זה ובאמת אני חושבת שהוא ליטף אותי חושבת שהוא ליטף אותי מאוד חש ש הוא בא איתי ברחמים גדולים השופעים ש שבאו עד אליי ובאים אליי כל הזמן הם לא הגיוניים זה ברור לי שזה לא מעשה ידי אדם וואו זה מדהים מרגש אותי ממש אז עלה אעיר בליבי לעשות ערב שירה

שהוא ממש עם הרכב הוא ממש מופע התחלתי לארח תלי שבת וייתי אנקרי וכל מיני יוצרות וכ אני לבנה כמובן אלית יצחק התחיל ככה התחילה תנועה ואז זה נהייה ממש מופע כל דבר ועניין ומה שאת מדברת ומקריאה מקריאה ושרת את הסיפור שלי ושרת קטעים בין לבין זה היה טבעי לי ליצור הרכב כזה ואחר כך התחילו להזמין אותי למופעים לערבים ז את כן חזרת לבמה לא זה כן אני בתוך כל התהליך הייתי עוד בבמות ואחר כך ירדתי מהבמות לתקופה לא מבוטלת וחזרתי למופעים קטנים כמידת הכלי אני מאוד אוהבת את החיים את הסדר יום שלי את אני מסתכלת ואני מבסוטית וואו ברוך השם צה לשתף א בסדר יום שלך באמת רצית לא כן מה זה מעניין אגיד לך מה מעניין אני אגי לך

מה מעניין בזה שאישה שהייתה רגילה לעלות על במות ולות על במות חוזרת הביתה בעצם ונהנית מזה ונהנת מלהיות בבית מוד מאוד זה מעניין אז נינה לך בטקסט מסכימה בטח ברור אז אני אקריא לך טקסט ששייך ל למעבר מהמרדף אל הדף והוא נקרא בסוף הבנתי נולדתי זריזה ומהירה מהירת מחשבה מהירת החלטה מהירת אכילה מהירת הליכה רבת משימות רבת סדר יום רבת עשייה הכל מהר חזק וקדימה ידים משימות כיבוש החיים ניסו לרמוז לי כבר מגיל צעיר לעט את הקצב ניסו להסביר לי שלא לזה התכוונו בכל הסיפור פה החיים נתנו לי כל מיני הזדמנויות להבא בין שבשעה שאני רצה ואין לי ממש מושג למה ולאן אני מחמיצה את ההזדמנות לגעת בהם באמת החיים לא הפסיקו ללמד

אותי אבל אני אני הייתי מהתלמידות שאיין להן זמן להקשיב לעצור זה למות להאט זה לדעוך להשאיר זמנים ארוכים ריקים זה לצלול מטה מטה אז הם החליטו לעשות מעשה כי החיים לא מוותרים עלינו אף פעם זה אנחנו שמוותרים עליהם דוהרים על פניהם רדומים כל כך הם העניקו לי נחלה שטרפה את הקלפים ואותי וצידו אותי בכאבים מרביץ שעות היממה והגבירו אותם עד שלא נותרה לי ברירה והייתי חייבת לעצור דממה פתאום ש ברים פתאום סדקים סדקים פתאום קצת שקט והכל נהפך לאט לאט נולדתי בשנית עיתית מחשבה עיתית אכילה עיתית הליכה רבת פרחים רבת חברות רבת שמיים רבת שירה ורוח בשעות בהייה הכל בעדינות ולאט ולמעלה שמחה מסוג חדש דמעות מסוג אחר חיים שלא

ידעתי שיש כמה ירוק כמה קדוש כמה רוטט החיים רמזו לי שהבנתי משהו עליהם אחרי ככלות הכל זה הסדר יום הרבה נשימות הרבה הרבה רווחים ממש ממש עצירה אני חיה בקצב אחר אני חיה בצידי הדרכים יש פה את החיים אני רואה בחלון אנשים רצים הולכים זה שזה נפלא אני חושבת שזה מדהים זה פשוט לא מתאים לי זה העניין יש לך געגוע למקום הזה למקום שהיית בו פעם זאת אומרת היית רוצה לחזור אליו אם לא היה לך את ה שבר א יש בי חלק שלפעמים נגיד יא איזה כיף מופע גדול רק אני רואה את הבמה הכלי הנגינה ובלנק כמובן באלי נשכח את השמלות כי אחרת את לא קונה שמלות זה כאילו אז אז יש לפעמים זה חלק בי אני לא מתכחשת אליו כי גם אז אני צריך לעשות את

התהליך שוב חלק בי אני צריכה אותו מפעם לפעם הנה אני באה לרעיון א לקח לי מלא זמן לא רצה לזה כי זה מלחיץ אותי א אבל במידות שלי ולדעת את המידות שלנו זה אומנות זה זה פרויקט חיים אז לפעמים יש געגוע אני חוששת שאני עד יומי האחרון אוהב במה אוהב מופע כאילו החלק המופע החלק ה אני אוהבת את הארחות הזאת עם המצלמות עם אבל הרבה הרבה פחות וואו מדהים באמת ממש מרגש כל התהליך הזה שעברת יש לך איזשהי עצה לתת לנשים עכשיו ש או ש רוצות להיכנס למרדף הזה כי הם מסתכלות על אנשים אחרות ואומרות וואי כאילו שם אני רוצה להיות או שאנשים שהם בתוך המרדף הזה כן ומרגישות א מרגישות סוג של כמו שאת הרגשת זה מתאים לי זה לא מתאים לי זה

נכון לי זה לא נכון לי מאמין או לא נכוןן איזשהו ככה מסר ממך או טיפ או תובנות ממישהי שהייתה שמה עברה את זה ו אז אני באמת קטונתי מעצות אני רק על עצמי לספר ידעתי חושבת שכל אחת מוזמנת לעשות את הבדיקה באמת מה מתאים לה אני בטוחה שיש נשים שמרדף טוב להם אני בטוחה שיש קבוצת נשים שהאנרגיה הזאת וה והקצב הזה הוא מותאם למי שהן ואני גם באותה מידה בטוחה שיש נשים שזה ממש לא בשבילן שחלק מהחוליות בנפש קשור במרדף כן מרדף אז בכל דבר אני חושבת שאישה צריכה להיות מספיק אמיצה לחקור את עצמה ולהתבודד שעות רבות ולבחון להבין מי היא מה מתאים לה מה המידות שלה ואת יודעת אני רוצה להגיד לך מורני כ כשאת מבינה את המידות הנושא

של למה לי אין ככה מאוד מאוד יורד כי יש לך אזה את מבוררת את מבוררת את אומרת יכול להיות ש יכולה ורואים על פנים של האדם כשהוא מבורר או לא אני אני ממש רואה אותי א יכולה לדבר רק עליי אני ממש יכולה להצביע לך על מקומות והייתי נראית באמת מתוק א אבל לא לא מבוררת ואני גם קצת יותר כל פעם קצת יותר מה מקורות ההשראה שלך סבתא שלי עליה שלום זכר צדקת לברכה שידעה את כל רזה העולם מהמטבח ו כל אישה גם גם גברים אבל פשוט אני עובדת עם עולם אנשים שהיא טובת לב ויש לה בינה הא מודל שלי להשראה אני לומדת מהם מכל אחת המון והאמת היא שבאמת כל אישה יש לי הרבה טקסטים כאלה שכל אישה היא השראה היא סיפור כל אישה היא סיפור והאישה

צריכה להיות מחויבת למצוא את סיפור הנס שהיא כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילה אז מדים מדהים וואו רחלי תודה לך באמת אני ממש ממש מודה לך על שיח מרגש עוצמתי מעניין סוחף להתבונן במקום הפנימי והמהותי שלנו באמת למה אנחנו עושות דברים ולמה לא ואולי אנחנו צריכות לעצור ומתי כן מתי לא כל המינונים האלה זה שאלה שאנחנו כל פעם צריכים לשאול את עצמנו לגמרי אני רק רוצה לומר לך שבאמת אני באה מעולם של של הקשבה הקשבה שלך פנומנלית וואו איזה כיף תודה תודה רבה תודה לך אני ממש ממש מעריכה ממש זכות בשבילי ארגש איתך בטח אני אשמח תודה רבה איזה כיף ו תודה יקרה