להרגיש "אני" | חישוב מסלול מחדש עם הרב יצחק פנגר

שלום לכולם. אנחנו בעוד תוכנית של חישום מסים מחדש. מה שלומכם הלילה הזה? אנחנו פה א בשידור חי באולפני אמס של רדיוק חי ובאולפני דברות לתת לכם את האפשרות גם לצפות, גם לשמוע כל אחד איך שהוא נמצא ואיך שהוא רוצה ואיך שנוח לו לקבל את האינפורמציה, את החיזוקים, את העידודים, את התמיכה, את הי יכולת לראות את העולם טיפה אחרת. לכן היא טיבה עוד פעם לא אחר מאשר. ופינחס בינדר הוא התכנאי שלנו פה ברדיו אבל המשחק קוב הוא על הטכני כאן עם הוידאו ואנחנו בעזרת השם רוצים להתחיל היום בפרשת קיטצת תשו להיכנס עוד יותר לעומק של חודש אלול להכין את עצמנו לראש השנה לנסות להבין מה הכוונה אני לדודי ודודי לי מה הפירוש המילה אני

נסה לראות את הראשי תיבות הללו שזה לא אני לדי נבין את המילה אני מה הפירוש ננסה לראות מה הכוונה כיוני כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ככה חז"ל מגלים במשנה מסכת ראש השנה שבראש השנה שימו לב טוב כל באי עולם עוברים לפני בורא עולם כבני מרון אבל בוא נתחיל לפני כן לפני הרבה מאוד שנים 1955 למניינם תאילנד באחד המנזרים שם ישנו פסל פסל מאוד גדול פסל של בודה שלהם משהו מאוד גדול מאוד מרשים מתנסא לגובה מאוד גבוה והם החליטו באותו מנזר לעשות שיפוצים זכותם לעשות שיפוצים אין להם מנופי אבי יש להם פילים של יוסי לא יודע מה אז החליטו להזיז את הפסל וכמובן שהפסל הוא כבד מאוד ונדרשת פה אופרציה בכל זאת תאילנד זה השיא

הטכנולוגיה וגם לא המכניקה הם מאמי ממיסים את הפסל, מרימים אותו לאט לאט, מתחילים להוביל אותו, אבל מפעט כובד הפסל הוא נופל על הצד וסדק נפער בו. הם באים לראות את הנזקים, כל הנזירים שמה כ לראות מה קולה והם מגלים שנפלה חתיכה מהחימר של הפסל. אבל להפתעתם מבעד לחיימר הם פתאום רואים שיש משהו בפנים. מה זה צבע זהב? הם בודקים מה זה יכול להיות? מה יש פה זהב? הם שוברים עוד חתיכה ומגלים שבעצם כל הפסל הזה כולו זהב יצוק. תבינו שפס שחשבו שהוא שווה שני שקלים וחצי בגדול אולי קצת יותר אבל פס שאולי חשוב להם מבחינה לא יודע דתית כזו או אחרת אבל בטח לא כלכלית פתאום הפך להיות נכס כלכלי שהשווי שלו נעמד היום ב-250 מיליון

דולר אחד הפסלים העיקריים בעולם והפסל הזה למעשה הוא הפסל שנקרא בודה מזהב נמצא בחד המנזרים המפורסמים בתאילנד אין צורך ללכת לשם לראות אותו. אבל עבורנו מה השיעור? השיעור מה קרה פה? זה מה שהתברר היה כך 300 שנה לפני כן, לפני השבירה, לפני המשבר, שתגדירו את זה. הבורמזים, שהיו עם שגר בסביבות התאילנדים, החליטו לכבוש חלק ניכר מתאילנד. וכמובן שהתאילנדים ידעו את זה, אך לא היה להם צבא שיגן עליהם, גם לא בורא עולם שיציל אותם. אז כך זה היה. ואז הבורמזים כובשים אבל התאילנדים באותו מנזר הבינו שבמידה והברמזים יכנסו למנזר ויראו את הפסל מזהב שהוא אכן היה אז מזהב הם יגנבו אותו ישדו אותו אז מה עשו אותם נזירים באופן

המיידי כמה שיותר מהר עטו סביב הזהב שכבה מאוד מאוד אב של חימר גסוה וחום אז שהם ציפו את כל הפסל בחימה מר ומה שקרה כשהבורמזים הגיעו הם רצחו שם את כל הנזירים אף אחד לא נשאר זאת אומרת הסוד שהבודה הזה הפסל הזה הוא מזהב ירד לטמיון נכנס לקבר יחד עם כל הנזירים שידעו את זה כל מי שידע נרצח והשנים עוברות הבורמזים יוצאים מאותו חבל ארץ והתאילנדים חוזרים כשהם חוזרים הם ראו שמה פסל מחימה והיו בטוחים זה פס לחימר ורק כאשר הוא נשבר וגילו מה יש מתחת הבינו את האוצר הגדול שיש בידיהם עבורנו מה השיעור כל אחד מאיתנו כל אחד ואחת מאיתנו הוא מזהב כל אחד מאיתנו הוא שווה הוא ראוי היא ראויה אנחנו בנים בנות יחידים של בורא

עולם ותכף נדבר על זה מתי מתגל גלה היופי שלנו. מתי מתגלה הזהב שבתוכנו? דווקא שנשברים. דווקא שאדם נשבר, לא החושך מתגלה אלא בדיוק ההפך, האור הפנימי. זה נכון לגבי המדינה שלנו, העם שלנו, כידוע מלחמות שלא יהיו חס ושלום יותר, אבל מלחמות פתאום מוציאות. את המשבר סביב מלחמה מראה רק את היופי של עם ישראל, את הטהרה, את הנתינה, את האחדות, את הערבות. אז אנחנו לא רוצים שיהיה יותר משברים. אנחנו מגיעים לראש השנה. מגיעים ליום שבו הולך בורא עולם לשבת ולדון את כל באי עולם, כווני מרון. והגמרא שואלת, מה זה כבני מרון? לא יודע מה זה. אומרת הגמרא, שלושה פירושים. פירוש אחד כיבני אמרנה. מה זה בני אמרנה? פירוש הדבר כמו

שבעל העדר של הכבשים מוביל את הכבשים אחת אחת על מנת למנות אותן כדי לעשר אותן. אז הוא מעביר אותם דרך מעבר צער וסופר אותם כבש כבש. אז השלב הראשון, הפירוש הראשון ותכף נראה השיעור הראשון עבורנו הוא שאנחנו בראש השנה עוברים לפני בורא עולם אחד אבל כמו כבסים סופרים אותנו ופה השיעור הראשון מגיע מה סופרים לפי דעתכם דבר חשוב או דבר לא חשוב דבר יקר או פושט מה שנקרא כולנו יודעים דבר שבמניין לא בטל זאת אומרת דבר שבמניין הוא דבר דבר חשוב כאשר אני בא לחנות ירקות אני יכול להגיד למוכר תעמיס לי כילו מלפלפונים כי מלפלפון בלי לפגוע הוא לא דבר חשוב כדי שאני אמנה אותו תן לי שלושה מלפונים לא נגזים אבל מכוניות או

אנשים ודאי אתה סופר אותם שלושה אנשים לא קילו אנשים או 15 קילו אלא בדיוק כמניין היחידות שנמצאות שם סופרים אותנו בראש השנה כדי להבין שלב ראשון ותכף נבין מה הוא שלב שני ופירוש שני בגמרא זה כמעלות בית מרון מה הכוונה אני לא יודע מה איתכם אבל כשאני הייתי צעיר לימים והיינו יוצאים איתם הבית ספר לטיולים שנתיים לא יודע אם זה היה מתוכנן או מכוונן מראש אבל תמיד היו לוקחים אותנו למקומות צרים כאלה עולים על איזה הר ושביל שבילון שבילון לא שביל אפילו צר מאוד שבצד ד שלו תהום ותמיד הייתי טוהל לעצמי אני לא מבין אין מקומות של מישור למה דווקא הרים למה דוק מדרונות אמא אני מפחד יופי אז זה הרעיון של כיוני מרון מעלות

בית מרון זה בדיוק דבר כזה שהוא מקום צר שיכולים לעבור בו רק אחד אחד שוב אותו רעיון כמו הכבשים אבל תכף נראה מה ההבדל אבל עוברים בו אחד אחד מי שמגיע ראשון נכנס ראשון אבל עוברים אחד רק אחד יכול לעבור למשל באופניים יש דבר שנקרא סינגלים ככה זה נקרא ביער בן שמן למשל לא בכלל סינגלים שולים אחד סינגל בסדר לא דאבל סינגל יופי אז זה הפירוש השני של כיוני מרון כמעלות בית מרון פירוש דבר מקומות רים של הר שלצד אחד יש שתהום צד שני לא משנה מה יש או הר או גם תהום אבל עוברים בו אחד אחד והפירוש השלישי והאחרון ותכף שנראה מה כל אחד מהם בא להגיד לנו פירוש שלישי כחילות בדוד צבא הגנה של דוד המלך היה יוצא מלחמה לא יוצאים

במסות אחריי מאות אנשים לא כל חייל בדיוק כמו יחידה מובחרת היה יודע את תפקידו את יעודו הפרטי השליחות שלו כמו שבצבא שלנו יחידות מובחרות כל חייל יודע תפקידו המדויק, את הכלי נשק שהוא אחראי עליו, את המקום שלו בצוות ומה קורה אם קורה וכדומה. ככה בדיוק או לא בדיוק, אני לא יודע היה גם צבא הגנה אצל דוד המלך. לכן כחילות בית דוד הפירוש השלישי כבני מרון אחד אחד בדיוק כמו חיילים שהולכים בזה אחר זה הולכים במבנה כלשהו אבל כל אחד בפני עצמו מבין את יעודו את שליחותו את תפקידו נהדר עכשיו אני עובר אלינו מה קשור אלינו מה קשור אלינו והכונה היא למה יש שלושה פירושים למה דווקא את הכבשים למה את השביל הצער ולמה את

החיילים דבר איתי פשוט אמרת אחד הבנתי לא צריך שלוש דוגמאות חבר'ה כבני מרון תגיד לי אחד סחתן חזק וברוך נמשיך אם הגמרא אומרת זה יש לזה סיבה אני אלך בדרכו של הרב פינקו זכרונו לברכה והוא מסביר כך שימו לב טוב וזה יעבורנו הפירוש של המילה אני הדוגמה הראשונה כבסים שסופרים אותם פירוש דבר אתה חשוב אתה אהוב זה השיעור הראשון במילה אני אתם חשובים אתם אהובים אנחנו צריכים להבין שאנחנו בנים בנות של בורא עולם ולא סתם בנים בנים בנות אלא בן יחידי בת יחידה זה המילה זה האות א' בעני אהוב הנ זה הדוגמה השנייה כמו שהולכים במעלות בית מרון שמקום צר ואומרים אחד זאת אומרת רק אתה אתה יכול לעבור פה, רק אתה יכול לעשות משהו

שאחרים לא יכולים לעשות כל אחד ואחת פה אתם מיוחדים, אתם ניצרכים, צריכים אותכם, אי אפשר בלדיכם יש לך כישרון, יש לך כישרון שלמישה אחרת אין נשלחת לתפקיד מסוים, צריכים אותך כאמא מסוימת, את אולי לא בחרת בזה, אבל את נבחרת לזה, אותו דבר אתה. אולי לא בחרנו בחיים שלנו, אנחנו נבחרנו לחיים שלנו. ואולי תכף נלמד. שכן במידה מסוימת בחרנו תכף נראה את רבנו בחיה בפרשת השבוע שיכול לעשות סדר בראש ואולי אפילו להפתיע חלק ניכר מאיתנו אז הנ של האני אחרי שהיינו באהוב אהובה אנחנו בנצרח צריכים אותך יש לך ייעוד יש לך תפקיד ואף אחד לא יכול לעשות את זה במקומכם אני יודע שקשה אני יודע שמאתגר אני יודע שאתם מרגישים לבד אבל

בפועל אנחנו רוצים לזכור שאנחנו מסוגלים. אנחנו מסוגלים, אנחנו יכולים וזה אפשרי. ולכן הי האחרונה זה אתה יכול. אתה אהוב, אתה נצרך, אתה יכול, את אהובה, את נצרכת. אי אפשר בלעדייך, צרכים אותכם ואת יכולה. אתה יכול. ואיך זה בא לידי ביטויים? ואיך נוריד את זה לפסים מעשיים. כל הצבות בתוכנית שלפנינו. אז יקירי בואו נתחיל. אז התחלנו באהוב אהובים שלי נהדר כולנו בנים בנות יחידים של הקדוש ברוך הוא ואומר הרב פינק הוא זצל תבינו את העוצמה של הדבר הזה הריים חס ושלום חס ושלום אדם היה קורא לו משהו משהו לחד מהילדים שלו נח משהו קיצוני לא על אף אחד מישראל משפחה שהקולה שאחד מהילדים מהילדות לא משנה נפטר לו עלינו הרי אף

אחד לא יעזיפשותו לבוא לאבא לא ולנחם אותם. למה אתם בוכים? למה אתם עצובים? יש לכם עוד ילדים, תקשיבו, יש לכם ברוך השם עוד ילדים, נכון, זה כואב, אבל יש לכם עוד ילדים חס ושלום, נכון? למה? כי כל ברד מבין מה קשור עוד ילדים, אין עוד כמו יוסי לה, כמו אבי לה, כמו שרלה, אין עוד כמוהם בעולם. לא קשור כמה יהיו בעולם, מה שנקרא שיהיה עוד מיליארדים. מה זה קשור? כל אחד הוא בפני עצמו. אז זו ההסתכלות הראשונה הראשונה באני, אתם אהובים, אתם מיוחדים, אין עוד כמוכם. וצריך להבין שככה בורא עולם מתייחס אלינו. לכן בראש השנה אנחנו באים כבנים יחידים, כבת יחידה לבורא עולם. זו הסיבה. אומר הרב פינגוז עצל, שנותנים את השם של

הילד בדרך כלל בקריאת ספר תורה או בברית. למה? כי מתי קורטים ברית? אומר בורא עולם רוצה לכרות ברית עם הבן אדם כשקוראים לו שם אותו דבר לבת כשע עולים לתורה אז קוראים לה את השם כי גם התורה נקראת ברית אם לא בריתי יומם ולילה חוקת שמיים וארץ לא שמתי פירוש הדבר בורא עולם קוראת ברית עם שם שם זה יחידי מישהו ספציפי עם עם ישראל עם יעקב עם אבנר עם רחלי עם צילי עם גילי לכן מצרפים את זה או לברית מילה או לברית התורה להבין שבורא עולם מסתכל לנו כבן בת יחידה לא מעניין אותו עוד ילדים גם זה לא מנחם אותו שאחרים עושים לא יודע מה למשל כמשל מהדבר דומה אומר הרב פינגוז תחשבו שאבא אחד בא לבקר את הבן שלו הרי הבנים חזרו

לישיבות גם הבנות ברוכים הבאים לכולם מה שנקרא כולם במסגרות תודה להשם כולם במסגרות עכשיו מתחיל החופש של ההורים סתם במתים חופשיים אנחנו אף פעם לא חופשיים אנחנו במשרה מלא ההורים תמיד אבל תחשבו שהאבא בא לבקר את הבן בישיבה החדשה. עושה הפתעה, מגיע, שואל את הראש ישיב, אתה משגיח, איפה הבן שלי? אומר לו, "אה יוסי לה הוא קצת אה הלך א יצא לטיול. אבא מה זה הלכתי? למה הוא לא לומד? הרי לא יעזור ולא ינחם את האבא או יספק אותו. הם יגידו לו, נכון, הוא הלך, אבל יש פה מלא לומדים יש פה מלא שלומדים בסדר? אז הבן שלך לא לומד מה? אל תעשה בזה עניין. תראה כמה לומדים פה. מה זה קשור? מה אכפת לי שיש פה 9000 א000 אין כדבר?

כן 9000 לומדים איפה הבן שלי? ככה היה בשואל וגם אם הוא השיבה היה מנסה לנחם אותו תקשיב על הבן שלך השני הנה הוא פה הוא לומד אש. מה זה גשור הבן שלו השני? אני שואל אותך איפה הבן הזה? זאת אומרת אצל בורא עולם זה אותו דבר הוא מתייחס לנו כבנים יחידים בת יחידה ואני רוצה שנתחזק בזה שנבין את זה. שנרגיש את זה ולא נרגיש לרגע ההפך חס ושלום כי לפעמים אתה מרגיש אתה לבד את לבד אף אחד לא אכפת לו ממך את מתפללת מרגישה את משאירה הודעות בתקולי לא אף אחד לא חוזר אליי מה שנקרא לא בורא עולם עומד ומקשיב כביכול עומד ומקשיב וכמו שאנחנו יודעים בהלכות תפילה שאסור לעבור אל מול המתפלל אדם עומד ב-18 אסור לעבור מולו למה הוא

מדבר עם בורא עולם היא מדברת עם בורא העולם. תביני את החשיבות שלך. לא כל אחד יכול לדבר להבדיל עם טראמפ. לא כל אחד יכול לדבר עם פוטין. כל שקם ההוא מצפון קוריאה, קים ג'ון משהו. אתה נפגשים בגדול מתי שאתם רוצים עם בורא עולם. כאשר אתם מאוזמנים לפגישה, הגברים שבתוכם בינינו מחוייבים אפילו שלוש פעמים ביום. תחשבו איזה זכות זאת. אני לא יודע מי רואה את ראש הממשלה להבדיל את כל האנשים החשובים שלוש פעמים ביום. צהו מאוד מאוד קרוב, מישהו מאוד מאוד צמוד אליו. תחשבו איזו זכות יש לנו. אנחנו נפגשים עם בורא עולם פגישה רשמית והוא מגיע כביכול כן לתפילה שלוש פעמים ביום רשמית. בפועל אפשר כל היום. הרי הלוואי התפלל כל

היום כולו אומרת הגמרא. אז בואו נבין שאנחנו חשובים, אנחנו אנחנו ראויים זו הנקודה הראשונה של האני עכשיו אני הולך לגעת בנקודה עדינה ואני מבקש כל מי שמתחיל לשמוע אותנו עכשיו לא ללכת עד סוף החלק הזה לפחות וזה הפרשה של השבוע פרשת כי תצא יש לנו הסיפור מאוד מאתגר אירוע שצריך להבין אותו שנקרא בן סורר ומורה תופעה שצריך להבין אותה צריך לרדת לעומקה אנחנו לא כרגע הזמן אבל איננו שומע בכל אבי וכל אמו בן סורר ומורה שר מן הדרך ממרק בקיצור או זולל וסובה מרביץ פה בשר יין תקשיב הילד הזה השם ירחם ההורים תופסים אותו ולוקחים אותו לבית הדין ואז אם מגדירים אותו והוא עומד בקריטריונים ויש פה הרבה קריטריונים ולכן בסופו

של דבר אומרת הרי הגמרא לא היה ולא נברא אז למה נכתב בתורה ללמד אותנו שיעור ותכף נראה שני שיעורים שיכולים להפוך את החיים של כל אחד ואחת מאיתנו בפרט במישור של הורים לילדים בן סורר ומורה איננו שומע בכל אביו וכל אמו ולוקים אותו לבית הדין ואם נגזר עליו או נפסק שהוא בן שורר מורה רוגמים אותו באבנים זאת אומרת מיטה צכילה אולי קשה ביותר יש פה משהו מפ מפחיד מה קרה למה מה עשה הילד אכל בשר שתה יין לא שומע בכל אביו ואמו מה קרה אלא כידוע רש"י מביא שמרת חז"ל עדיף עושים את זה עבורו שימות זכאי ולא ימות חייו לומדים עומדים על דעתו של הילד הזה ש100% לא 99פ 9 100% הוא יצא לתרבות רעה ולשים תרבות רעה סטנדרטים הוא

הולך ללסתם את הבריות הולך להיות עבריין צמרת רוצח שפל אדם שעדיף בשבילו שימות זכאי ולא ימות חייו עדיף שהוא סיים את חייו עכשיו שהוא עדיין ילד טהור ועדיין העבירות שלו זה רק שהוא לא שומע בכל אביו ואמו ואוכל את בשר שלי שזה יהיה לו בדק עבירה עדיף דנים אותו על פי סופו ופה שואלים חז"ל רגע רגע רגע רגע דנים אותו על פי סופו למה למה הרי אנחנו יודעים שב שבורא עולם דן את האדם באשר הוא שם. מה זאת אומרת? אנחנו יודעים שאלצל ישמעאל כאשר לאברהם אבינו נולד בן ישמעאל, אמא שלו הגר, הילד מתחיל לעשות בעיות וכאשר יצחק נולד הוא מתחיל להדיח אותו לעשות שמה בלאגן. שרה אומרת לאברהם אבינו, תעיף אותו, תעיף אותו ואת אמא שלו,

מה שנקרא ואברהם אבינו מתייעץ עם בורא עולם והקדוש ברוך הוא מסמן לו לשמוע בכל שרה אשתך. ותמיד זה עצה טובה חושב לאצל כולנו. זה אני אומר מאמר מוסגר. כן. גבר כבעל לשמוע בכל האישה לא תפסיד בסדר אבל לענייננו אברהם אבינו שולח את הגר שולח את ישמעאל והם טועים במדבר כידוע ואין לו מה לשתות והגר לא יוכל לראות את זה יותר והיא אומרת אוקיי אני לא יכולה לראות במות הילד שמה אותו בשיחים ושיה יהיה ואז בשלב מסוים מלאכים רוצים שישמעאל ימות הוא הולך להציק לעם ישראל הולך לפגוע בעם ישראל אנחנו הולכים עכשיו להוציא אותו מהמשחק ועדיף עכשיו מאשר הוא יציק ויהרוס לעם ישראל וגם בשבילו בורא עולם עוצר אותם ואומר להם ממש לא מה

הוא עכשיו צדיק או רשע עכשיו הוא צדיק אני דן את האדם באשר הוא שם אם עכשיו הוא צדיק לא מעניין אותי כביכול מה הוא יהיה מה שיהיה יהיה כרגע הוא צדיק נגמר הסיפור וככה דנים אותנו בראש השנה באשר הוא שם ושלושה ספרים נפתחים ותכתוב טוב, תכתבי את עצמך איפה שאת רוצה. תכתוב את עצמך בספר של צדיקים, תתנהג בהתאם, אתה תהיה צדיק. בספר אחר אתה בוחר, אבל זאת אומרת אני אדנו אותך עכשיו לא על פי מה שהיה, לא על פי מה שיהיה באשר הוא שם. אז למה? למה את הבן סורר מורה דנים אותו על העתיד לעומת את ישמעאל או את כל אחד מאיתנו באשר הוא שם? שני שיעורים שאני חושב שהם קריטיים ברמת הפיקוח נפש. תקשיבו, שיעור אחד, שיעור מספר אחד

פירוש דבר שבן סורר מורה למה לא היה ולא נברא? מכיוון שלכל אחד מאיתנו יש תקנה. אין מצב שאתה יכול להגיד על מישהו 100% הוא לא יחזור בתשובה. 100% אין לו תקנה. אין דבר כזה. כל אחד מאיתנו יש לנו סיכוי. לא משנה מה עשינו, לא משנה מה ראינו. לא משנה איפה נפלנו. כי נפלתי קמתי. דיברנו על זה שבוע שעבר. כשישב בחושך השם אור לי. אומר הפסוק, אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי. אומר המדרש, אילמלא נפלתי, לא הייתי קם. אז לפעמים יש נפילות מאוד מאכזבות, מאוד פוגעות, מאוד מעליבות. שאתה אומר אמא'ה, מה נסגר איתי? נו, מה נסגר איתי? תפוס את עצמך ותרים את עצמך כי תמיד תמיד יש תקנה לכל יהודי ולכן בן סור מורה לא היה ולא

נברא כי אצלו אין לו תקנה אבל אצלנו ברור שיש זה הסיבה גם שבפרשה של השבוע בהתחלה יש את אשטיפת תואר גם תופעה לא מובנת לכאורה יוצאים למלחמה מי היה יוצא למלחמה בזמן חז"ל הרי עומד הכהן הגדול ומכריז יש פה ארבעה שחוזרים הביתה חבר'ה איש הירב ורח הלבב מי שנתה קרם ולא חיללו לא מי שבנה בית ולא חנכו מי שנסא אישה ולא ארס אישה ולא נשאה זאת אומרת שימו לב טוב תהיו איתי בסדר ארבעה אנשים חוזרים מאורחי המלחמה א' הפחדן איש היר ורך הלבב וכידוע לא סתם פחדן אנשים לא אמרו לפחד אלא פחדו בציון חטאים יש לו עבירות ולא עבירה קטנה אפילו הוא נשאר בבית כל הארבעה אחרים השלושה אחרים שימו לב טוב. מי שנתה קרם ולא חיללו, מי שבנה

בית ולא חנכו, מי שהרס אישה ולא נשאה, הם סיפורי כיסוי. כי אם היו חוזרים רק הפחדנים שיש להם עבירות, אז כל אחד היה מזמזם, מה שנקרא, ראית את יעקב? הוא לא התגייס. למה? פחדן. אה, סימן איזה עבירה עשה, השם ירחם. אז התורה חסה גם על מי שלא הכי צדיק ונותן לו סיפורי כיסוי. יכול להיות שהוא חזר כי הוא נתן קרב הוא צריך לסגור שם את העניינים הוא בנה בית תן לו להנות מהבית הוא רק רס אישה תן לו תן לו איזה שנה ראשונה לפחות להיות איתה אז סיפורי כיסוי לעבריין כביכול אז עבורנו והיו יוצאים הצדיקים בלבד פתאום אומרת התורה הוא יוצא למלחמה ורואה בה אשטפת תואר גויה שיקצה רואה אישה שפת תואר ומתירים לו להתחתן איתה אני לא

מבין סליחה אה מה אם אני אלך עכשיו ברחוב חס ושלום אני אראה איזה מישהי א מה זה הדבר הזה אומרת התורה שעדיף שאם לא נתיר לו יקח אותה באיסור אז עדיף שנתיר לו אותה אבל עם תנאים מסוימים לא לגמרי שיקח אותה לביתו היא תסיר את בגדי ה יפיות שלה היא תתחיל להתנבל עם השיער עם הציפורניים קיצר הוא יבין מה עשיתי מה עשיתי אבל איך התורה התירה לו את זה בכלל אלא שוב פעם שיעור עבורנו. רק פה התירה תורה. שימו לב טוב רק פה התירה תורה. זאת אומרת כל שאר המצוות, כל שאר האתגרים צריכים להבין שאם התורה לא התירה והיא לא התירה, סימן שאנחנו מסוגלים לעמוד בניסיון. איזה שיעור. קשה לך? קשה לך? אתה מרגיש שאתה לא יכול יותר? סליחה

שאני אומר לך אתה מסוגל. את מסוגלת. אל תוותרו לעצמכם, אל תרחמו לעצמכם, אתם הרבה יותר חזקים. מה שאתם מסוגלים לעתיד לבוא כם 120 אולי נצטער שלא היה אפילו יותר קשה כי לפו צרה אגרה לפי הצער. ככה השכר. אז רק באשטיפת תואר התירו כי הבינו שהוא לא היה מסוגל לעמוד בניסיון. אבל שאר המקרים ברור שאסור. אבל תראו מה קורה לצדיק במלחמה. משהו קורה שמה בשדה הקרב. הגדרות קצת נפרצים. היצר החוגג, האדרנלין עושה את העבודה. אני אומר משהו בעדינות עכשיו, בסדר? אל תיקחו את זה כתורה מסיני. זה הדעה שלי, אבל שזה גם טוב. תבינו מה קורה לחיילים בשדה הקרב. תבינו מה קורה אם יש איתם בנות בשדה הקרב. תחשבו מה קורה אם יש לו בנות בטנק

שהוא משרט והוא נמצא בעזה. שוב אני רוצה תנו לבנות את כל הקרדיט שבעולם שלא יהיה הפליה ולא יהיה לא יודע מה שתרצו אבל לשים חיילים עם חיילות תבינו מה קורה לחייל שהוא צדיק יסוד עולם ושלחו אותו למלחמה אחרי שהוא לא מפחד מכלו כי אין לו שום עבירות ובכל זאת הוא יכול ליפול עם גויה אז כל שכן תעשו את החישוב שלכם ומפה יהיה רצון שכולנו נתחזק ויה מחנך הקדוש אנחנו מלאה הכרת הטוב לכל החיילים וחיילות שלנו שלא יובובן אחרת אבל יהי רצון שישמרו על עצמם אנחנו צריכים לשמור עליהם גם קצת אם הם לא יודעים לבד עבורנו חוזרים חזרה בן סורי מורה רק הוא מעידים עליו שאין לו תקנה אבל עכשיו מגיע השיעור אולי יותר חשוב שימו לב טוב

ואני אשאל אתכם שאלה מה קורה לפי דתכם אם ההורים מביאים את הילד לבית הדין סורר ומורה זולל וסוב תת רמה באמת חצוף הם תופסים אותו מביאים אותו לבית הדין ועכשיו בשלם מסם מתלבטים הם שומים את גזר הדין והם מחליטים אנחנו מוכלים לו אנחנו מוכלים לו לפי דעתכם מוציאים אותו להורג או לא אני חוזר הוא בן סורר מורה עומד בכל התנאים שהם תנאים מאוד מחמירים כל מיני שלבים ותנאים שההורים צריכים להיות ככה והוא צריך להיות ככה והכל הקול שלהם ככה כל מיני תנאים שהם די מופקעים אפילו ובכוונה אבל אני חוזר יש אחד כזה נגיד וההורים לוקחים אותו לבית הדין ובית הדין רוצה לשפוט אותו לדון אותו והתוצאה תהיה רוגמים אותו באבנים אבל לפני

ההורים מחליטים אנחנו מאוחלים לו האם באמת נמח לו או שמוצאים אותו להורג הרי אם אנחנו מדברים על כך שזה היה בשבילו מה קשור להורים עכשיו זה בשבילו שמוד זכאי ולא חייב מה יקרה אם מוכלים לו? אני יש אותכם במתח ונעבור לשיר של הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה וכמו שידוע שאל תגיד לקדוש ברוך הוא כמה הבעיות שלך גדולות. תגיד לבעיות שלך כמה הקדוש ברוך הוא גדול והוא הרבה יותר גדול מזה. בוא נשמע. מה אתה צמיד הלכנו אחריך במדבר תמיד הלכנו גם בגשם לא סתם עזבנו את הבית המוכר חצינו את הגשר אין מה לדאוג להתייאש כל עוד אנחנו פה רק לצמו מוח יש אין מה לדאוג ולהתייאש כל עוד אנחנו פה רק לסמוח ישבנו את היו נעבוא גם את זה

הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה אמרנו את ה נעבוא גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה תמיד הלכנו אחריך במדבר, תמיד הלכנו גם בגשם לא סתם עצבנו את הבית המוכר, חפצינו את הגשם לא אין מה לדאוגלה להתייאש כל עוד אנחנו פה רק לצמוח יש אין מה לדאוג ולהתייאש כל עוד אנחנו פה רק לסמוח יש עברנו את היו נבוא גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה עברנו את היב נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה עברנו את היב נעבור גם את זה הקדוש ברוך בוא יותר גדול מזה בנו את היד נעבוא גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה יותר גדול מזה יותר גדול מזה קדוש ברוך הוא כיף ישועדי יפתח ו

ו עברנו את ה נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה עברנו את הים נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה אבל ייב לעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה נעבור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזהנו את הפור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מפון את הור גם את זה הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה

הקדוש ברוך הוא יותר גדול מזה ואנחנו בעזרת השם ממשיכים בנושא שלנו תקציר מהפרק הקודם מה שנקרא אנחנו דיברנו על בן סורר מורה אמרנו שבין סור מורה זה אומנם לא היה ולא נברא רק כדי ללמוד. שיעור ראשון לדעת שלכל אחד מאיתנו יש תקנה. אצלו לא היה תקנה לכן עדיף שהוא ימות זכאי ולא ימות חייו. ועכשיו מגיע השיעור היותר חשוב נראה לי. השיעור הזה שאלנו שאלה לפני השיר הקודם. שאלנו שאלה מה קורה למרות שהוא אובחן נקרא לזה ככה כבן סורר מורה עמד בכל התנאים ואכן הוא מוגדר כבן סורר ומורה. ההורים לוקחים אותו בעצבים מציליים. אני לא יודע מה ל בית הדין ובית הדין גוזר עליוכן בן סורר מורה אולי לפני אולי אחרי ההורים מחליטים רגע

רגע רגע רגע אנחנו מוכלים לו האם נמח לו או לא שימו לב טוב התשובה היא מה אתם אומרים התשובה היא מוכלים לו מוכלים לו אבל אני לא מבין למה מוכלים לו שוב מה זה קשור המכילה של ההורים. הרי הסיבה שהורגים אותו זה בשבילו כי כרגע הוא צדיק, הוא זכאי ועדיף שיעמוד זכאי ולא חייב. אז מה קשור להורים? זה בשבילו אלא יש פה שיעור. השיעור הזה כמה מביאה מעם לועז ומביא שם ישמואל אבל בוא ננסה להגיד בשפה שלנו במידה וההורים ימחלו לו אז הוא לא ילסתם את הבריאות לעתיד לבוא. שמעתם במידה וההורים ימחלו לו אז מאוד ייתכן שהוא לא יצא לתרבות רעה העתידית שמייעדים אותו אליה נכון שהוא עומד כרגע בכל התנאים ונכון שהוא כך וכך והכל נכון

אבל גם להורים יש השפעה אני לא בא להשים את ההורים אבל אני בא להבין את ההשפעה שיכולה להיות לנו כהורים כי במידה וההורים לא התייאשו ממנו והם לא יזרקו קו אותו לרחובות הוא לא יצא בן סורר ומורה לכן אם ההורים מוכלים לו אז מאוד ייתכן שכרגע הוא זכאי וגם הוא ישאר זכאי ואולי אפשר לומר שזו הסיבה שאצל אברהם אבינו אצל ישמעאל דנים אותו באשר הוא שם כי אברהם אבינו אמנם זרק אותו מהבית כי ככה הקדוש ברוך הוא אמר אבל הוא לא ויטר עליו הוא בא לבקר אותו נכון הבית הוא לא היה מקום טוב בשביל ישמעאל האינטראקציה עם יצחק לא הועילה ולא הייתה טובה לאף אחד מהם כנראה. אז המהלך היה מהלך נכון, אבל אני לא מתכוון לוותר על הבן שלי.

אז אברהם אבינו היה מגיע לבקר אותו, לכן בסוף ימיו ישמעאל חזר בתשובה. הוא היה בהלוויה של אברהם אבינו. זאת אומרת שהדבר הראשון שאני חייב לעשות זה לא לוותר, לא להתייאש, לא להרים ידיים. אני זוכר שהייתי בכנס בארצות הברית שהיה הרב ג'קובסון. הוא סיפר שם סיפור ש היה כנס חינוך. ו אתה יודע מדובר על מה שדיברנו כרגע בגדול כמה חשוב לא לנעול דלת לא רק בפני לובים מה שנקרא אלא בפני הילדים שלנו ואני הייתי אומר יותר מזה גם בפני הילד הקטן שבתוכנו כי כמו שיש לנו ילדים שלפעמים סוררים ומורים לפעמים עושים שטויות לפעמים גיל ההתבגרות לפעמים גיל הלול שלא משנה אם זה גיל שלוש 13 לא משנה כל כך גם בתוכנו יש כזה ילד ילד קטן

כזה, ילד קטן שמתמודד, ילדה קטנה שמתמודדת, שלפעים אין לנו כוח, אין לנו כוח. ככה לפע אנחנו מרגישים, לא סוגרים את הדלת. אז ניגש יהודי לרב ג'קובסון ואמר לו, "חבל שלא שמעתי את השיחה הזאת לפני 30 שנה. חבל שלא שמעתי את השיחה הזאת לפני 30 שנה." והוא מסביר לו שהוא בעל תשובה. וכבעלי תשובה לפעמים אנחנו לא יודעים להתנהל נכון עם הילדים שלנו. אני כבר לא רוצה להחליל, אבל המושג שנוער מתמודד, אני אשתף אתכם, אני אני כל שנה בלי נדר לקראת ראש השנה מקבל לעצמי איזשהו מיזם. מיזם שכמו שמאסרים כסף, אני מעסר מהזמן שלי. מלבד מעסר את הכסף. ברור שגם כסף, אבל גם מהזמן. אני חושב שכל לכם מאיתנו תחשבו על זה. לא משנה איזה

מקצוע יש לכם, לא משנה איזה יכולות יש לכם, לעסר גם מהזמן שלכם. וכמו שבכסף אנחנו יודעים שעשר בשביל שתתעשר אתה מעשר מהכסף שבינינו הוא לא שלך קיבלת אותו מתנה מבורא עולם אז תחזיר לבורא עולם כביכול 10 20% לא יקרא לך שום דבר אבל מעבר לזה כמו שהוא נותן לך כסף גם בורא עולם נותן לנו זמן אז בלי נדר אני מעסר מהזמן שלי בכל שנה בלי נדר אני לוקח איזשהו מיזם איזשהו פרויקט לפעמים זה לשנה אחת לפעמים זה יותר היה לי מיזם פעם של בתי כלא לבקר עשירים בארי לוין כזה ואני אומר לכם זה חוויה בפני עצמה מאז המלחמה זה היה חיילים כמעט לא היה בסיס בצבא שלא היינו שמה כמעט לא היה חיל שלא נגענו בו מה שנקרא חוויה והכרת הטוב

ענקית ורק מי שיורד לשטח יכול באמת לראות את המסירות נפש השנה החלטתי לקחת בלי נדר נוער מתמודד תמיד היינו בתוך המעגל הזה אבל הפעם אנחנו מתמקדים בבנות בנות שהם או על הרצף נקרא נקרא לזה ככה או ממש כבר במקומות לא טובים ולהורים יש הרבה מאוד כוח, הרבה מאוד השפעה לטוב או לרע וכמעט כל בתספר את האינטראקציה התאונה שלה עם אמא עם אבא עם שניהם מעבר למסגרות החינוכיות שאותם סליחה שאני אומר לא נוכל לשנות אבל אותנו כהורים אנחנו חייבים לשנות אז מספר לרב ג'קופסון האבא ואומר לו אני בעל תשובה יש לנו ש 70% מהנוער המתמודד הם שבעלי תשובה דור שני מה שנקרא כי לפעמים לא ראינו בבית ולא אין לנו את סבא וסבתא שיעזרו לנו אז

לפעמים מחמירים מדי או מקלים מדי כל אחד עשה את השאלת רב שלו את הדרך חינוך שלו אבל מבחינתנו בדרך כלל הקו המנחה היום הרי לא ביד קשה אז אותו בעל תשובה מספר לרב ג'קובסון שהוא התייעץ עם איזשהו רב כי הבן הבכור התחיל להראות סימני גלישה, נקרא לזה ככה, בן סורר ומורה בעדינות, אבל בסדר, התחיל לגדל ככה, פה מפה, מכנסיים שם, לאט לאט כבר טלפון, לאט לאט לאט עוד דברים וכאילו מה לעשות איתו? מה לעשות איתו? הוא משפיע שאר הבית עוד רגע? עדיין לא, אבל הוא הבן הגדול, הוא ישפיע בשלב כזה או אחר. אז הוא התייעץ כנראה עם רב וכנראה צריך לדעת עם מי להתייעץ. ואותו רב אמר לו תקשיב אין משחקים אתה צריך להראות לו כבר בהתחלה תגיד

לו חד וחלק אצלנו בבית יש קו ומי שמתיישר על פי הקו נהדר נקבל אותו נוהב אותו נהיה איתו אבל אם הוא שר מן הדרך הוא לא הולך על קו הבית החוצה יש מספיק בתים אחרים יש עולם גדול בכבוד להתראות אנחנו פה לא בית מרזח אתה מבין אנחנו לא פה בית תמחוי וגם לא בית אברה לא מתאים לך לכת בקו של הבית להתראות. טוב. אז האבא שואל את אותו רב, מה יקרה אם הבן יגיד א שהוא הולך? אז הוא אומר לו שילך. אבל הוא יחזור מתי שהוא אולי הוא יצפצף עלינו יגיד קו של בית, קו של בית. אמר אבא אמר הרב, אתה יודע מה? אם הוא ילך והוא יד לך, אני מגיע מתי שאני רוצה, תחליף את המנול של הבית. תחליף את המנול של הבית שהבן הזה ילמד חד ולתמיד. מה קורה

עם האוזניות שלי פה? אחד ולתמיד שידע הבן הזה פה לא משחקים יש לנו קו של הבית או שאתה מתיישר או שתחפש אתה תחליף את המינו של הבית והוא תאפס על עצמו טוב האבא התמים הלך בהצת אותו רב אמר לבן נחרצות עם באמת דברים חוצבי לאבות יש פה כף של הבית או שאתה מתיישר או שלהראות אז הבן אמר להתראות הוא יצא אז על מנת שהוא ילמד לקח האבא שמע בהמשך עצת הרב והוא החליף את המנעול של הדלת ואז הרב שהוא מספר ל הרב ג'יקבסון פרץ בבכי הוא אמר לו 30 שנה לא ראיתי את הבן שלי מאז הוא יצא מהבית והוא לא חזר ושמעתי כבר מכמה אנשים שהוא נשוי לאישה לא יהודיה ונבין לבד את הדרך חיים שלו. ופרצבא בבכי ואמר, "חבל, חבל, חבל חבל שלא שמעתי את

השיחה הזאתי לפני כן. ואני אומר את זה לכל אחד מאיתנו. אם בן סורר ומורה מוכלים לו ויש לו סיכוי כל שכן וכל שכן שאנחנו מחויבים למחול הילדים שלנו לחשוב שהם סך הכל ילדים ולא משנה בני כמה הם חבצינות יכול להיות שהוא ג'בר יותר ממך יכול להיות שהוא נראית א לא קשור הם ילדים אין לכם מושג מה הילדים האלה עוברים ביום יום בבתי ספר במסגרות חינוך אנחנו לא יודעים מה הם עוברים בין חברים ובין חברות וחרם פה אחרים שם ותעבות פה ותעבות שם ויצרה ככה ויצרה שם וכל הם מרגישים אנחנו לא בסדר יהי רצון שלפחות בבית הם ירגישו אתם בסדר גמור כולנו צריכים להשתפר כולנו צריכים לעבוד על עצמנו כולם צריכים להתחבר לקדוש ברוך הוא אבל לאט

לאט עם חיבוק עם מילה טובה האני הא'ם אהובים אהובי אהובים אהובים מישהו מכיר לי הערת אגב היום הייתי בהרצאה בפתח תקווה אני נגש אליי בחור הוא נראה כזה בחור בסדר אני מגדיר אותו בן 25 כזה 28 כזה כזה נוער גבעות כזה חמוד יח הוא בא חמוד יש אומר לי הרב אני מסכים איתך על החלוטין אבל יש לי גם משהו להגיד על הילד הזה למה אתה לא חזרת בסדר אבא שלך נעל את הדלת האבא שלך שלך החליף מפתח אבל זה אבא שלך זה אבא שלך מה אתה בורח ואולי יש בזה משהו גם להורים וגם לנו הילדים תחשבו על זה אבא שלך בסדר אולי עשה טעות אולי אבל בוא נלמד עליו זכות אולי קיבל הדרכה לא נכונה אולי ככה חינכו אותו בבית אולי הוא בטוח שזו הדרך היחידה שב

איתו דבר איתו אל תברח אל תברח אל תברחי ואם את בורחת אז תקבלי הדרכה, תקבלי את המקום הנכון, אל תלכו לאיבוד, אל תגידו זהו תמות קלישתי מהש יאללה אני הולך אז להתראות ממש ממש לא לכן עוד נדבר על זה בהמשך זה הסיבה שאנחנו פתחנו חממת פנגר מה שנקרא גם בירושלים וגם במרכז אצלנו בקצום תשילת נדבר על זה בהמשך אנחנו כרגע בונים את המערכת אבל יש כל כך כל כך הרבה צורך זה הילדים של כולנו זה הילדים שלנו או שזה אנחנו אז אמרנו מודל אני הא' אני לדודי ודודי לי הא' זה אנחנו אהובים בפני בורא עולם וזו הדרך להסתכל זה הא' נ אתם נצרכים אמרנו זה על פי ה המשנה מסכת א בראש השנה כאשר היא אומרת שכבני מרון אמרנו א' כמו הכבצים

שסופרים אותם כל אחת אהובה חשובה סופרים אותה זה שלב ראשון דבר שני אמרנו שהולכים בשביל צער נכון אמרנו כמעלות בית מרון הולכים בשביל צער אחד אחד. זאת אומרת רק אתה יכול לעבור פה עכשיו שימו לב טוב רק אתה יכול לעבור פה רק את יכולה לעבור פירוש הדבר צריכים אותכם אתה נצרך את נצרכת זאת אומרת אנחנו לא יכולים בלדיך יש תפקידים בחיים שרק אתה יכול לעשות יש תפקידים בחיים שרק את יכולה לעשות ואין לכם מחליף אני יודע שקשה אני יודע שנמאס לכם אני יודע שאתם רוצים חופש אבל אין חופש. אם זה עם הילדים, אם זה מהבעל, עם האישה, אם זה מהאתגרים, הם רק מתחלפים. אבל בוא נקרא לכם את רבנו בחיה. רבנו בחיה בפרשה של השבוע על הפסוק

ועשית מעכה לגך. אומר הפסוק, ועשית מעכה לגגך ולא תשים דמים בביתך. זה מתחיל כי תבנה בית חדש ועשית מכה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי ייפול הנופל ממנו ונסביר אדם בונה בית חדש התורה מצווה אותו בגג לשים מעכה כי היא תבנה בית חדש ועשית מעכה לגגך למה שלא תשים דמים בביתך חס ושלום שלא יקרה אסון בבית שלך כי יפול הנופל ממנו יש פה קצת בעיה תחבירית מה זה כי יפול הנופל. יפול זה משהו עתידי. הנופל זה עבר. זה ההוא מה שנקרא. מה זה יפול הנופל? אני אקרא לכם את רבנו בחיה על הפרשה והוא כותב כך. ועשית מהקל גגך על דרך המדרש הוא אומר כי פול הנופל ממנו ראוי הוא ליפול מששת ימי בראשית. שנייה לפני כן. בסדר? בוא בוא על דרך

הפשט קודם ואחרי זה ניכנס לתוך המדרש. דרך הפשט יזהיר שישמר האדם מן הסכנה כעניין שכתוב ישמר לך ושמור נפשך מאוד לכן יצווה כינה בית ישים מעקה לגגו ולא ינוח יניח נזק בביתו כי יכול מישהו ליפול ברמה הכי פשוטה בנית בית יש לך גג שי מעכה נהדר כדי שאף אחד לא ייפול ולמה אני אומר את זה אומר כי חס ושלום זה כמו שאתה מעמיד סולם ראוע בבית או איזשהו נזק תסדר את זה בסדר תסדר את זה יופי זה הפשט עכשיו בוא ניכנס קצת לעומק. אומר רבנו בחיה על דרך המדרש ועשית מקל לגך כי ייפול הנופל. אמרנו תחבירי פה איזשהי בעיה כי ייפול זה עתיד. הנופל זה ההוא. מי זה ההוא? אומר רבנו בחי ראוי היה ליפול מששת ימי בראשית. זאת אומרת אם

מישהו נופל ומסומן הוא היה מאותד כבר ליפול מששת ימי בראשית. אבל אתה לא תגרום שתהה מיטתו על ידך. אמנם לא נקצב, אבל שזה לא יבוא על ידך. משהו פה מפחיד. אם מישהו נופל מג, אם מישהו יש לו תאונת דרכים חס ושלום, אם מישהו נחטף, אם לא משנה מה, זה כבר הוא מסומן מששת ימי בראשית. רק שזה לא יבוא על ידך במשמרת שלך. ועכשיו הוא ממשיך והוא אומר ועניין המדרש הוא כי כל הנבראים כולם תקשיבו טוב מדובר עלינו כי כל הנבראים כולם כולם נבראו בחפצם ורצונם אומר הרב תקשיב טוב כל הנבראים כולם אתה אני את כולנו כולל כולנו כל הנבראים כולם נבראו בחפצם ורצונם אנחנו רצינו לבוא לעולם וחפצנו בזה אוקיי תגיד אין בעיה הרב אני אומנם

חפצתי רציתי מה שתגיד אבל לא לאן שהגעתי אני ממש לא רציתי את ההורים האלה לא את הילדים האלה לא את המשכורת הזאתי לא את העבודה הזאתי הרב לא ראיתי את החוזה לא ראיתי את החוזה רציתי על משהו אחר דיברו איתי אולי על בית בסביון משכורת אחרת לא יודע מה לא לא טעות טעות אני חוזר חזרה לרבנו בחיה ותקשיבו טוב העניין המדרש כל הנבראים כולם נבראו בחפצם ורצונם ועכשיו זה מגיע והקדוש ברוך הוא הודיעם בראשית הבריאה כל ענייניהם כולם בורא עולם ישב עם כל אחד ואחת עם איתנו הראה לנו את כל התסרית את כל האירועים העתידים לבוא עליהם וכל המקרים העתידים לבוא עליהם וכן הודיע מימי חייהם ומיתתם איכך יהיו זאת אומרת גם איך הולכים הים

לחיות ואיך הולכים למות עוד פעם וכן הודיעם ימי חייהם ומיתתם האך תהיה איך הולך לעזוב את העולם הזה מתי בצורה כזאת בצורה אחרת פרטי פרטים על ידי עצמם ומשל אחרים מה זאת אומרת עניין מזונותם גם פרנסה כמה תרוויח אם ברווח אם בצער וכן דרשו חז"ל כל מעשה בראשית לדעתם נבראו לצוויונם נבראו והכל רצו וקיבלו חבר'ה זה טורף את הקלפים מחדש. כולם רצו וקיבלו. בורא עולם ישב עם כל אחד ואחדנו לפני שבאנו לעולם. תקשיבי, זה החיים שלך? מתאים לך או לא? ואת אמרת, כן, אני רוצה. רצית, חפצת, חתמת והגעת לפה. איך זה יכול להיות? אנחנו יודעים שבעל כוח אתה נולד. אז רגע, הכריחו אותי או שאני בחרתי? אז שניהם נכונים. הכריחו אותך לבוא

לפה. לא שואלים אותנו בורא עולם יודע יותר טוב מה טוב עבורנו וכמו אבא שמחליט לה לילד הקטן או אמא מחליטה לתינוק זה לטובתם שלב ראשון שלב שני אחרי שהבנו שזה לטובתנו וכאן זה היה בעל כורחנו עכשיו יראו לנו את התסרית את התפקיד שלנו בסרט וכמו שבסרת יש כל מיני תפקידים בהצגה יש כל מיני תפקידים יש את החזק ואת החלש את העשיר את האני את הגבוה את הנמוך וכן הלאה ככה אלוקים יראה לכם את התפקיד שלכם את השליחות שלכם ולא לא באופן כללי אלא באופן פרטני שלב שלב דבר דבר כל המקרים כל המקרים כולם ואך תהיה אפילו מיטתם פרנסתם הכל והכל רצו וקיבלו איך זה יכול להיות אז רגע הכל קבוע מראש אין בחירה אין אפשרות לשנות אז התשובה

היא ודאי שכן אז איך זה מסתדר דר ואיך אפשר להפוך את זה למשהו מעשים בוא נעבור לשיר הבא של תדבר איתו של שמולקסוקות וזה מה שנו צריך לעשות פשוט לדבר איתו דבר עם הקדוש ברוך הוא שפוך את הלב ותכף נראה איך שכל מה שקורה לטובתנו ואולי אפילו אנחנו בעצמנו בחרנו בזה תדבר איתו עצוב לי שבור לרסיסים כואב לי כבר כמה ים מי מקשיב לי מי מי מי ללב לא נוטרו כבר מילים לי עצוב לי שור לי רסיסים כותב לי כבר כמה ימים מי מקשיב לי מי מי מי ללב לא נותרו כבר מילים רק ספר לו מה שכואב לך תדבר איתו תספר לו מה שכואב לך תדבר איתו כי הוא מקשיב לך, תלך איתו, יעזור לך תסמוך עליו הוא מכיר אותך רק תדבר איתו אז תספר לו מה שכואב לך.

תדבר איתו, תספר לו מה שכואב לך, תדבר איתו, כי הוא מקשיב לך, תלך איתו, יעזור לך תזמוך עליו הוא מכיר אותך רק תדבר איתו. עצוב לי שבור לרסיסי כותב לי כבר כמה ימים מי מקשיב לי מי מי מי ללב לא נוטרו כבר מילים עצוב לי שבור נרסיסי כותב לי כמה ימים מי מקשיב לי מי מי מי הלב לא נוצרו כבר מילים אל תספר לו מה שכואב לך תדבר איתו תספר לו מה שכואב לך תדבר איתו כי הוא מקשיב לך. תלך איתו, יעזור לך. תסמוך עליו הוא מכיר אותך. רק תדבר איתו. אז תספר לו מה שכואב לך. תדבר איתו. איתו,

תספר לו מה שכואב לך. תדבר איתו כי הוא מקשים לך שלך איתו יעזור לך תסמוך עליו הוא מגיר אותך רק תדבר איתו רק תדבר

רק תדבר ואנחנו צריכים באמת לדבר עם הקדוש ברוך הוא ולכן עצרנו ב בעצם באות השנייה של אני מי שהצטרף אלינו עכשיו אז אנחנו בעצם אמרנו אנחנו בחודש אלול אני לדודי ודודי לי ומה שצריך לעשות בראש השנה זה למצוא את האני שבנו בסדר להכיר את האני שבנו ואני אמרנו זה ראשי תיבות אהוב נצרך ויכול בסדר תכף נגיע בנקודה הזאתי אבל אנחנו קודם כל אמרנו שאנחנו אהובים לפני בורא עולם כבן או בת יחידה בפני בורא עולם ולא יעזור שום דבר ונגענו בנושא של בן שורר מורה ואמרנו אם ההורים היו מוכלים לו מאוד ייתכן שהוא לא היה מגיע למה שהוא הגיע ובוא ניקח את זה לעצמנו למחול למחול למחול שלוש פעמים למחול לכולם אל תגידו לי אני לא יכול כן

יכול לא מגיע לו כן מגיע לו אנחנו מגיעים לראש השנה סש יום הכיפורים ובורא עולם אומר איך שאתם מתנהגים לאחרים ככה אני אתנהג איתכם אין אחד מאיתנו שלא צריך שהקדוש ברוך הוא עמך לו ואנחנו עושים הכנה עכשיו בחודש הרחמים והסליחות מגשים סליחה מבורא עולם בוא נבקש סליחה גם ממי שפגענו בו אבל גם מי שפגע בנו אל תחכו לסליחה שלו אנחנו נראה לקדוש ברוך שאנחנו סולחים עוד לפני ואם בכלל הוא מבקש סליחה אז גם אנחנו בורא עולם מידה כנגד מידה גם אנחנו לא מבקשים סליחה יסלח לנו באותה מידה ולכן אמרנו את רבנו בחי רבנו בחייה שבעצם מגלה על הפסוק כי כי תעשה מהכלא גגך אומר הנושא הזה שלא יפול כי ייפול הנופל ממנו כמו שאומר הפסוק

וזה מה זה ייפול הנופל זה אותו אחד שכבר מאותד משש ימי בראשית הוא מסומן הוא היה אמור ליפול רק שלא ייפול אצלך בבית מה שנקצב לא נקצב לו יש הרבה שליחים למקום שלא יגרם הוא יתגלגל על ידך ואז הוא בעצם מגלה לנו שעל פי המדרש כולנו כולל כולנו קיבלנו פה הדרכה קיבלנו פה בעצם חוזה מה הולך להיות איתנו בורא עולם ישב איתנו על כל הפרטים שעתידים והיו ויהיו עבור כל אחד מאיתנו ואנחנו חתמנו וקיבלנו ורצ צינו לא בעל כורכנו זה רק על ההתחלה ההמשך הבנו שזה לטובתנו וכמו שקיימו וקיבלו קצת ממדר הר סיני שנעשה ונשמע כזה כפק יגיגית אבל בכל זאת הם אמרו נעשה ונשמע אז יש את הכפייה מצד אחד קופים עליו לבוא לעולם אבל אחרי זה נעשה

ונשמע והעבודה הזאת היא חשובה עלורנו להבין שאנחנו בחרנו בזה ואני אומר את זה בכוונה מכיוון שאז רגע אין בחירה אז זהו הראה לי שאני אמור להיות ככה הרי הכל כל בידי שמיים חוץ מירת שמיים אלא כבר פעם דיברנו על זה יש את המושג של האפליקציה או איך שקוראים לזה שנקרא וז אני השבת הייתי בירושלים הייתי בבית הספרדי עם עמותת תקווה ומרפה עמותה באמת מאוד מיוחדת שעושה עבודה חשובה וטובה עם ילדים שמתמודדים דיאליזה והם החליטו להוציא את ההורים שלנו קצת לנוח קצת להתאוורר וקצת להתחזק. אז שנסאתי לכותל שמתי בוז את הכתובת אבל לא יודע מה מה איתכם אבל הוז שלי חובב כפרים ערבים יש לו איזה קטע כנס כנס ודי ג'וז כנס לא יודע מה

אבוגוש כנס לא אבגוש זה עוד יחסית אבל איך קורא שך ג'רך שג'רך כנס עכשיו עם כל הכבוד אל תחליט לי איך לנסוע בסדר אז אמנם יש יעד מסוים אבל אני מבקש ממנו מסלולים סליחה תן לי להחליט יופי. שימו לב טוב. יש יע ואם אתה מבקש מסלולים, הוא חוסף בפניך שלושה מסלולים. בדרך כלל. שלושה מסלולים שאיזה מסלול יצא לפועל תלוי בך. נהדר. זאת התשובה. שימו לב טוב. בורא עולם לפני שבאנו לעולם ישב איתנו על התסרית של החיים שלנו. פרס בפנינו לא רק מסלול אחד, אלא לכאור כביכול שלושה מסלולים. נקרא לזה 1000 מסלולים. כמה שתרצו אבל הרעיון הוא בכל מסלול לומר לך מראש מה הולך להיות איתך מה יקרה לך כמה זמן כל מסלול מה יש בכל מסלול כמוז

אבל איזה מסלול אצל הפועל תלוי בך תלוי בך לכן תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה מה זה מעבירים אנחנו פשוט עוברים מסלול אז על ידי המעשים אפשר לשנות אבל גם מה שאנחנו משנים זה היה סל האפשרויות שראינו, חתמנו, הסכמנו וקיבלנו ברצון. ולכן אני רוצה להבין שהנ השנייה היא נצרך צריכים אותך. ואני אספר לכם על איזשהו סרטון ששלחו לי. יש במת מרצים מאוד מפורסמת כת במת טד ויש שמה כל מיני הרצאות, כל מיני תכנים, אקדמאים יותר, אקדמאים פחות, יש דברים מעניינים. שלחו לי סרטון אחד של איזה מרצה צעיר מאוד בן 15. השם שלו זה ג'ק אנדקה, משהו כזה, בחור בן 15 ממרלנד בארצות הברית. והוא מספר סיפור ש יכול קצת לטעטע או

לזעזע או לבלבל או לעניין כמעט כל אחד מאיתנו. הוא מספר שבגיל 13 עם ישראל, אחד מבני משפחתו, קרוב אליו כדוד, כך הוא הגדיר את זה, נפטר ממחלת סרטן הלבלב. הוא כילד לא יודע אפילו מה זה לבלב. כביכול יש לב ו יש לו בן נקרא לבלו סתם זה בעברית מתאים אבל באנגלית זה פנקריס אבל ברעיון הוא לא יודע אפילו מה זה לבלב לא יודע מה זה האיבר הזה לא יודע מה הוא עושה מה תפקידו אבל בתור ילד בן 13 הוא לא הבין למה אי אפשר להציל את ה מעין דוד הזה כאילו איך לא יבחנו את זה מראש כאילו למה המחלה הזאת ה היא חסוכת מרפה כמעט כי 85% מהאנשים מגלים את זה מאוחר מדי רק שיש להם 2% זחיות למה מה? אז הוא כי ילד סקרן, לא ילד גאון, לא ילד

מכונן, ילד סקרן. התחיל לקרוא, התחיל ללמוד. שוב, ילד אמריקאי אמר, שני החברים הטובים זה גוגל ווויקופדיה אצלהם. אז הוא התחיל ללמוד איתם והוא לומד ולומד ולומד ומשך שנתיים ממש יורד לשורש הדבר ומגלה א' שכל תחום הרפואה בנושא הזה שהשטן הלבלב הוא מיושן כל כך. הם הם אותת שיטת בדיקה שלפני 60 שנה כי לא התחדשו והיא מאוד יקרה 800 דולר וגם היא לא כל כך מדוייקת אז הרופא בכלל מתלבט אם לתת אותה או לא ואז שמגלים זה כבר מאוחר מדי והוא מחליט אני הולך למצוא טכניקת בדיקה שתקל על כל התהליך אבל מי אתה סליחה שאני אומר ילד בן 15 בן הוא היה עוד לפני כן בן 14 13 אתה לא מתבייש מה שנקרא מי אתה תיכון לא סיימת, בטח לא

לימודים יותר גבוהים אבל הוא לא חושב ככה הוא יושב ולומד איפה למד הרב פירר מה אתם אומרים שמעתם על הרב פירר מן הסתם באיזה אוניברסיטה איזה תיכון איפה איפה הוא למד אבל כל אחד מבין שאם גדולי הרופאים ומתייעצים איתו אז כל אחד מאיתנו במידה מסוימת נצרך כמו שאמרנו טוב אותו ג'ק לומד לומד לומד יושב יושב יושב מסכם ומתחיל לעלות על משהו מתחיל להיות על משהו בדרך שם הוא צריך מול להכין אותו הוא מצליח להבין יש איזה מקום כמו 8,000 חלבונים שמתוכם צריך לברור אחד והוא עולה על החלבון המתאיב וזה השינוי שלו מעיד לכן שהמחלה מתחילה באזרן פיד אבל היא מתחילה והוא מחליט לכתוב כ-200 מיילים לשלוח ל-200 פרופסורים שמתמחים בלבלב

על מנת שאולי ישימו לב לזה יתייחסו לזה ויגידו את חווה דעתם 200 מיילים ישב הבחור וכתב עם הסברים, עם נימוקים, עם שיטה. 199 מהם נידחו ודחו אותו על הסף. ילד, בוא תיכון לא סיימת, אתה מבין מה אני אין לי זמן לשטויות שלך, מה שנקרא אני פרופסור. בסדר? אני לא מתעסק בזוות של ילדים 15 חמוד סע זו הייתה תשובה בגדול הגנרית הכללית ש קיבל מכל ה199% חוץ מאחד שאותו אחד פשוט ריחם עליו ילד מסכן שלא יהיה לו טראומה שלא יהיה לו אתה יודע א הרגשה של נחיתות בוא דבר איתך מה שנקרא והם נפגשו אחרי שלושה חודשים שהודרומם אותו הפרופסור באמת פינה מזמנו ויפה מצידו שוב בוא לא לא נראה שזה לא ישמע לא נכון כל הכבוד הוא היחיד שהסכים

לך להיפגש איתו והפרופסור יושב איתו תראה לי בעיה שלך הוא מתחיל לשאול שאלות וג'ק שלנו עונה על השאלות והפרופסור ברג חכה שנייה הוא קורא לעוד פרופסור שיושב עם הילד ושואל גם הוא שאלות והילד עונה לו והוא אומר בוא נקצר אבל תבינו שרופאים נכנסו בזה אחר זה כולם מתקילים אותו עם שאל שאלות ולכולם הוא עונה, הוא אומר, אני מודה חלק מהשאלות ניחשתי, אבל ניחשתי נכון ובסוף הסגה הזאתי הם אומרים תקשיב, לא מאמינים כל כך בדרך שלך אבל יש לך משהו ניתן לך איזשהו אזור במעבדה תשחק שם מה שנקרא והוא אומר והתחלתי במרכאות לשחק עברתי בדיוק על כל המערך שלי ומצאתי כמיליון חורים הוא אמר לא התייאשתי לא נשברתי לא הרמתי ידיים התחלתי

לסתום את החורים במרכאות כמובן וסתנתי חור אחר חור בעיה אחר בעיה אחרי שבעה חודשים סיימתי והיה לי מוצר ביד בוא נקרא לכם את הנתונים הסופיים בסדר הנתונים הסופיים המדויקים כן הוא הצליח לפתח בדיקה מדוייקת ברמת ה90% זו בדיקה מהירה פי 168 יותר מהבדיקה הקודמת היא זולה פי 26,000 שמעתם ילד בן 15 והוא מסיים את הדרשה שלו בפני קהל הצופים ואומר אם זה אם אני ילד בן 15 שלא סיימתי תיכון אני לא איזה גאון עילוי מיוחד אני אמנם ילד סקרן נכון שעם יכולת ועם רצון גדול גם לשבת וללמוד ולהשקיע אבל אם זה מה שילד בן 15 יכול לעשות, תחשבו מה שאתם מסוגלים לעשות. כל הקהל נמד על הרגליים וואו מריע לו ועבורנו. בוא נתחזק בזה. בוא

נתחזק בנון של האני. אחרי שאנחנו אהובים אנחנו נצרכים צריכים אותך. מה שאתה יכול להביא לעולם אף אחד לא יכול להביא לעולם. תחשבו כל מיני המצאות שהמצאו בעולם א חלקם טובות, חלקם לא טובות פחות מעניין אותם. שו כמה יהודים שינו את בני עולם מה איתנו בפרט בעולם התורני את לא יודע כל מיני דברים שישיבות וגמרות מפורשות וכל מיני דברים מה איתנו מה החלק שלנו בוא ננסה לחשוב איך אפשר להשאיר פה עולם טוב יותר אחרינו עוד סיפור אחד אם כבר דיברנו על רופאים שנות ה50 ילד בשם בן קרסון כאור גדל משפחה חדורית. אבא שלו נטש את הבית בגיל צעיר. אמא שלו מגדלת אותו ואת אחיו. אמא שלו עצמה אנלפבטית כמעט בקושי יודעת קרוך טוב, אבל היא

מאוד מאמינה בילדים שלה. למרות שיפה שאת מאמינה בהם, אבל אין להם כל כך תקנה בן שלה. הבן קרסן הזה הוא המורים קוראים לו הטיפש של הכיתה. התלמידים צוחקים עליו בשלב מסו מתחיל להאמין לזה. כנראה אני קצת פשטופט קוראים לזה קצת סתום מה לעשות אמא שלו אומרת תנסה לדמיין שאתה יכול להצליח אומר לה אמא אין לי דמיון אפילו אין לי דמיון אפילו עד שיום אחד באיזה הרצאה שסיפור שם סיפור מעניין ממש המחישו את זה על רופא כלשהו ופתאום מצליח לראות את זה בעיני הדמיון אומר לה אולי יש לי כן דמיון ונהניתי לשמוע על הרופא אולי יום אחד אני אהיה רופא די תתפקח חמ חמוד, אבל האמא כדי לממן את הילדים הללו הייתה עובדת בשלוש מסרות שונות

של ניקיון. שם מאוד פשוטה, מאוד אבל מסורה. ואחד המקומות שהייתה מנקה היה איש עמיד מאוד, פרופסור במקצועו, לא לרפואה אלא למשהו אחר. וכל הבית שלו מלא ספרים. והיא שואלת את הפרופסור, תגיד לי, סליחה שאני שואלת, אבל אתה קראת את כל הספרים כאן? אומר לה אומנם לא קראתי את כולם אבל תדעי לך שרוב החוכמה שלי זה מה הספרים הללו מה שלמדתי באקדמיה אני כמעט לא זוכר רוב החוכמה שלי היום זה מהספרים היא שומעת את זה ברוב תמימותה חוזרת הביתה לוקחת את שני הבנים שלה לשיחה ואומרת להם מהיום אני מורידה את הזמן מסכים וכל אחד צריך לקרוא שני ספרים בשבוע והם עושים הפגנה לא שרפים פחים אבל הפגנה מה פתאום אמא מה נעשה משעמם לנו מה

זה בלי מסכים לקרוא ספרים לה אתם בלי מסכים תבחרו שני דברים שאתם רוצים לראות במהלך היום או השבוע וטולו השאר אתם קוראים ולא רק קוראים אתם מסכמים לי מה שקראתם ככה היה בהתחלה אומנם בן ואח שלו התמרדו אבל לאט לאט נחספו לעולם שלא הכירו עולם של ספרים, של מידע, של השראה ולאט לאט לאט בעקבות הספרים בן שלנו הוקבולרי שלו, מה שנקרא אוצר המילים שלו משתפר, הלימודים שלו מצליחים יותר, הציונים עולים ומשתפרים ולאט לאט מהילד הכי חלש בכיתה הופך לה את הילד הטוב של הכיתה עד שבשלב מסוים הילד המצטיין של הכיתה. בן קרסון מילד הטיפש של הכיתה הופך להיות המצטיין של הכיתה והמצטיין של השנה סוף השנה חלוקת תעודות יש ילדים

מבריקים במיוחד ואחד מהם נבחר בן קרסון שלנו הוא עולה לבמה והמנחה אומר אני רוצה להגיד לבן כל הכבוד הוא קיבל את הציונים הגבוהים ביותר בכיתה שלו ובחזור שלו בן בבקשה נותן לו כזה מגן כזה של התלמיד המצטיין אמא שלושת בקהל רוב טובה נחת. אבל מיד אחרי שהמנחה נתן לנו את המגן הזה, עלתה מורה והמורה אמרה, "אני רוצה להגיד משהו. תראו איזה כוח יש לצוות חינוכי, לטוב או לרע." עולה המורה על הבמה ואני רוצה להגיד משהו ואני פונה פה לכל התלמידים שנמצאים פה. תראו את בן. בן היה טיפש של הכיתה. איך יכול להיות שהוא הפך להיות התלמיד הכי טוב בבית ספר? זה פשוט תעודת עניות לכם. אני מתביישת בכם ימרה. אתם פשוט בושה אם ילד חסר

יכולת עקף אותכם. זה תעודת עניות עבורכם ולאו דווקא מחיות כפיים עבורו. היא מתיישבת ובן מתחיל לרעוד. אמא שלו מזילה דמאה לשפוך את דמו ככה לפני כולם. מה זה הדבר הזה? מה כואב לך? קשה לך לפרגן? את רוצה להקחי אותו הצידה? דברו עם התלמידים בכיתה אחרי זה לפני כולה לפני כל ההורים אני מתביישת בכם. ילד שהוא היה חלש עקף אותכם כאילו אז במקום לפרגן לילד להכפיש את האחרים לא מבין מה מה אבל אגיד משהו שמת אני לא מבין אני לא בא לאדון אף אחד כי אל תדון אתחף אחד שתגיע למקומו אבל אם את מורה אם אתה מורה משגיח איש חינוך יש לכם בידיים לא יהלומים זה נשמות וכולנו יודעים שללבין פני חברו ברב אני לא בא להעביר ביקורת אני אומר

את זה לעצמי גם כן להתחזק מלבין בני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא ומלבין ב חבר רבים זה לא לדבר ברדיו בטלוויזיה או כל מיני לא יודע מה לבזות מישהו עושות לו שיימינג ברשת גם בכיתה גם בשיעור כל שכן באיזשהו מעמד יותר מכבד לפעמים אנחנו כמורים כהורים כאנשי חינוך עושים טעויות אז המורה הזאת עושה טעות מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה האמא לא יכלה לשבת בשקט. היא פשוט אמרה לב, "בן, אנחנו עוזבים את הבית ספר הזה. אנחנו לא נשארים פה במקום שלא מעריכים אותך, שמזלזלים בך, שלא מבינים את הפוטנציאל שתמיד ידעתי שיש בך." היא מברה אותו בית ספר. אבל גם בבית ספר אחר אתה נוחט פתאום כתלמיד חדש ולא הכי קל. ולבן אמנם הלימודים

השתפרו אצלו, אבל הייתה לו בעיה אחרת. הבעיה שלו היה קצת קצר מבחינת מידת הכעס. היה מתעצבן מהר מאוד. אז בבית ספר החדש התחילו להתחיל איתו מה שנקרא ירו לו הערות וכל מיני דברים ובשלם שם אחד התלמידים של הבית ספר היותר בריונים נקרא לזה ככה יים עליו בן בתור ילד כבר מלומד מניסיון של התרדות כאלה הלך וקנה סכין סכין קפיצית ובשלב מסו בשעת מריבה הוא שלף את הסכין והוא רצה רק לאיים על הבריון הזה אז הוא עשה תנועה של דקירה והסכין פגעה בחגורה של אותו בריון ועליו נשברה ופה בן ברח ברח הביתה והיה בהלם מעצמו מה עשיתי אמא'ה הייתי פסח שנייה מילימטר מלתכור בן אדם כולה הגעתי אז בלימודים השתפרתי ומה עם ההתנהגות שלי הוא

בכה בכה בכה התפלל התפלל התפלל והוא הבין שהוא עומד בצומתי ואו שהוא יורד למטה למטה ונהיה איזה בן סור או מורה כזה או שהוא לוקח עצמו בידיים ומתעלה ומה הוא החליט מה אתם אומרים אני אגיד לכם מה אתם אומרים נו רוצה לשמוע סתם אני לוקח את עצמי בידיים ואני משתנה וזו הייתה נקודת המפנה אולי החשובה והקריטית ביותר בחיים שלו מי פה הוא רק מתעלה גם בעבודת המידות וגם בלימודים. הוא מסיים את התיכון בהצלחה ובהצטיינות והוא מתקבל ליל unity אוניברסיטת ייל. שם הוא מצטיין והוא עובר לג'אן הופקינס שזה אחד המוסדות המובחרים ביותר לרפואה. אני מזכיר לכם גם הג'ק הזה לשם הוא הגיע. הוא מגיע לג'ון הופקינס והוא הופך להיות שימו לב

טוב נוירו חירורג הצעיר ביותר בן 33 בלבד במוסד הזה. אבל זה לא הסוף. יש עליות, יש ירידות, יש מבחנים, יש רגעי שיא בחיים. אצלו זה הגיע. ב-1987 למניינם היה מקרה מאוד מסובך של תאומים סיאמים. תאומים סיאמים פירוש של דבר זוג ילדים שנולדו מחוברים אחד לשני בראש. הסיכוי להפריד אותם הוא אפסי. שום ניתוח כזה לא נעשה בעולם לפני כן ואין סיכוי שהם ישרדו ללא הניתוח כי במידה ולא עושים ניתוח הם ישכבו על הגב כל ימי חייהם וכנראה שזה לא יהיה הרבה זמן צריך פה מנתח עם תאזה עם אומץ עם ידע ומקצועיות וידיים טובות בן קרסן או לתוק דוקור בנימין קרסן נקרא לדק גל תקשיב אתה נוירו חירוג מוכשר זה בדיוק השטח שלך למרות שזה לא נעשה

לפניך תחשוב על זה הוא נפגש עם ההורים ההורים מספרים שעצם להביא את הילדים האלה לעולם היה מאוד מאתגר כי כבר הופים אמרו את זה במידה זאת אומרת לפני כן והיה צד להפיל אבל הם לא רצו לחשוב על זה אפילו וכל שכן לא עכשיו שהם הולכים לוותר על אחד מהם או כל שכן לא על שניהם ומתחננים בפני דוקור בנימן קרסן תציל אותם תציל אותם תציל אותם הולך הביתה ויושב עם עצמו ומתלבט זה אחריות של חיים ומוות אבל אז הוא נזכר באמא שלו שתמיד האמינה בו והיא אמרה לו אתה נצרך מה שנקרא לא סתם בורא עולם הביא אותך לאן שהביא אותך העביר אותך מה שהעביר אותך לימד אותך מה שלימד אותך מי יודע אם לעת עת הזאת הגעת למלכות. הוא חוזר והוא מודיע

להורים, אני אעשה את זה. הוא לוקח 70 אנשי צוות תחתיו ונכנס לניתוח של 22 שעות רצופות. הוא מנהל 70 אנשי צוות, 22 שעות. ובסופו של דבר הניתוח מצליח והוא עושה היסטוריה ואותו ילד טיפש של הכיתה, אותו ילד מסכן שאף אחד לא חלם שהוא יצליח חוץ מאמא שלו ואולי גם הוא בשלם מסוים הפך להיות לאגדה רפואית וזה היה שיעור עבורנו כי בסוף הפרשה שלנו זכור את אשר עשה לך עמלק כידוע עמלק גימטריה ספק אנשים יטילו ספק ביכולת שלכם. אנשים יטילו ספק בכוחות שלכם, בכישרון שלכם, בהצלחה שלכם. אבל כל עוד אתם לא תטילו ספק, יש לכם סיכוי. לכן אל תתנו לאנשים אחרים להחליש אתכם וכל שכן אם זה אתם מחלישים את עצמכם. ולכן ימים יפים שיבואו

עלינו, על אחרים, על כל עם ישראל. אמן. בוא נשמע. ימים יפים. רולי תקמן. פעם היו ימים יפים, ימים טובים מאלה. העולם היה תמים, ידענו את הדרך. אז אמרו החכמים שהעולם כמו גשר. צר מאוד אבל הלב מאמין אפשר אחרת אולי יבוא היום אולי נזכה לראות גם אם נוכל לחיות לחיות ולא לטות מתי זה יתגשם מתי כבר נתפעם אולי אולי יבוא היום היום אולי יבוא היום אולי נזכה לראות נזכה לראות גם אם נוכל לחיות לחיות ולא לדוג מתי זה יתגשם מתי כבר נתפעם מתי מתי יבוא היום פעם היו ימים יפים, ימים טובים מאלה. עכשיו קשה להאמין המציאות אחרת. אז היינו כחולים על אנשים בדרך יבוא היום שבו נשיר ברחובות האלה. אולי יבוא היום, אולי נזכה לראות. גם אם נוכל לחיות, לחיות ולא לתוך. מתי זה יתגשם? מתי כבר נתפעם? אולי אולי יבוא היום אולי יבוא היום

אולי יבוא היום אולי נזכה לראות נזכה לראות. גם אם נוכל לחיות, לחיות ולא לדור. מתי זה יצגשם? מתי כבר נתער מתי מתי יבוא היום? אולי יבוא היום אולי נזכה לראות אולי נזכה ליר גם אם נוכל לחיות לחיות ולא לטוב לא

מתי זה יתגשם מתי כבר נתפעל אולי אולי יבוא היום כן אולי יבוא היום אולי יבוא היום אולי נזכה לראות לראות

גם אם נוכל לחיות לחיות ולא לדור

מתי זה יתגשם מתי כבר נתפע מתי מתי

טוב אולי הגיע היום ואנחנו הגיענו לחלק האחרון של תוכניתנו ואני עושה לכם תקציר עם מה שלמדנו בסדר אנחנו אנחנו דיברנו היום על מודל אני מה שנקרא אני לדודי ודי לי מה הפירוש המילה אני אז אמרנו שזה שלושה דברים ואנחנו הלבשנו את זה על המשנה במסכת ראש השנה כאשר היא אומרת שכל באי עולם העוברים לפני בורא עולם בראש כבני מרון במילים פשוטות אחד אחד אבל לא בכדי הגמרא מביאה שלוש אופציות שלוש דוגמאות לאחד אחד אופציה הראשונה הייתה ככבשים שמועברות או מובלות לספירה למעשר ואז סופרים אותן אחת אחת אמרנו של מה סופרים דבר חשוב ככה אנחנו בכיוונו של הרב פינקוס זכרו לברכה באחת הדרשות שלו על ראש השנה וזה ללמד אותנו אנחנו

חשובים ובעיקר אנחנו אהובים זה הא' שלני אמרנו אנחנו אצל בורא עולם כבן יחידי כבת יחידי לא להתבלבל לא לפחד לדעת השם איתנו גם אם לא אתה מרגיש את זה או חווה את זה אבל זו המציאות ולכן המפגש שלנו עם המלך בשדה יודע מה שנקרא זה הימים הכי כיפיים עכשיו ראש השנה עשרת ימי תשובה יום כיפור חודש אלול זה לא רק אריה ישג מי לא ירא מההזדמנות מהקרבת אלוקים מהאופציות שיש לנו עכשיו לבקש לדבר לשנות טוב אז הא' זה אנחנו אהובים נצרכים אמרנו אמרנו שזה שאנחנו עוברים בשביל הצר הזה ורק אחד יכול לעבור זאת אומרת רק אתה יכול לעשות את העבודה הזאתי כמו שאומר החפץ חיים הידוע ש החפץ חיים אומר אתה צריך לדמיין שאתה האדם היחיד בעולם

שיכול לעשות את זה ויש לך את הזמן רק עכשיו רק היום רק את הרגע הזה ורק את המצווה הזאתי או את המעשה הזה שלושה רקים כביכול רק אתה או רק את רק היום ורק את המעשה הנל את הניסיון הזה את הקושי הזה את הרגע הזה שתעמוד בו תעמוד אל תישוור אל תישוור צריכים אותך. זה הנ של האני נצרך והי' זה שאתה יכול. את יכולה. את יהודיה. אתה יהודי. אם אילו יהודי היה יודע. אנחנו יודעים בכלל מה זה להיות יהודי. תחשבו כמה העם שלנו עבר. באמת אני אומר לכם תחשבו כמה כמה ואנחנו פה איפה המצרים איפה היוונים והבבלים והרומאים ו גרמנים אפילו כל שכן חמס חזבלה יהיה רצון כולם כולל כולם אנחנו כאן אז בוא לא נריב בינינו בוא נפסיק עם המחלוקות

בוא נשים הכל בצד כי כולנו יהודים אני אסיים אתכם סיפור אחד. סיפור אחד שסופר לפני 15 שנה כבר אולי סיפר אותו הרב בובן קרלי שטין זכרו לוכה וסיפרו אותו בערכים אחד הסמינרים של ארגון ערכים כידוע ארגון ערכים עושה סמינרים לקירוב יש סמינם לאקדמאים גם אני התחלתי לפני למעלה מ-30 שנה כבר עוד מעט 30 שנה עברו על פנגר א מאז הסמינה הראשון ש שהגיע לשמה כמעט 30 שנה הגעתי סמינר האקדמאים זה היה באשקלון טוב בקיצור באחד הסמינרים יש בסוף סימפוזיון אנשים עולים לבמה ומספרים משתפים ועלה לבמה רופא רופא ש אדם מכובד מאוד אדם מן השורה אבל אתה יודע שאלו אותו מה למה באת לסמינר מה חסר לך מה שנקרא מה חיפשת ואז הוא הסביר את

הסיפור הבא הוא אמר אני גר בצפון תל אביב, אין לי שום קשר לדעת, אני אתה יודע לא נגד, אבל גם לא בת כל אחד וחייב הוא אתה יודע חייבת לחיות או תנו לחיות לחיות איך שתרצו אבל לא קשור עליי. בשלב מסוים מגיע חג סוכות. אני לא מעורבב בחגים, אני לא אין לי פלוקלור, אני לא אתה יודע, אני לא לא עושה אקטים דתיים, אני לא מכבד, מי שרוצה, אבל אפילו שכחתי שאנחנו בחג סוכות ואני הולך נוהג ללכת בשבתות, בחגים, לעשות הליכה. זה כל יום במשך היום השבוע אני עובד אז כשיש שבת או חג אז יש חופש, אני עושה הליכה בבוקר. אני מאוד נהנה מזה, זה משחרר אותי. זה הגשה טובה. אני הולך ברחובות תל אביב, עושה לי הלכת בוקר, כאילו הלכת

ספורטיבית ופתאום לפניי מגיע בן אדם, אדם דתי, שכנראה הולך לבית הכנסת וביד שלו היה ארבעת המינים, אני רואה לולב ועוד דברים ונזכרתי בילדות ש אני יודע מה זה לולב, אני אבל לא יודע באמת זאת אומרת ראיתי שעליו טלית אז עניין אותי מה הם עושים מה הם עושים עם הלולב מה הם עושים עם ארבעת לא יודע מה הולך שמה אף פעם לא ראיתי את זה לא יודע לא אין לי מושג משהו בתוכי אמר לי לך תראה טוב אמרתי אני לא יכול לכת איך שאני נראה כרגע עם מכנסיים קצרים כובטבל א אני לא לא כטמבל אבל נעלה ספורט זה לא מתאים חוז אדם מכובד אמר אני אחזור הביתה אני אתארגן אתלבש ואני אלך וככה היה הוא מספר אני חוזר הביתה אני מתלבש וכיוון שראיתי את

אותו אדם הולך עם טלית הבנתי שאולי זה חלק מה לא יודע מהל לבוש אולי אז זכרתי שבבר מצווה שלי קיבלתי מתנה טלית כזאתי אז הוצאת את המארון אשב בגנזח מה שנקרא ושמתי אותה עכשיו לא יודע אם פעם ראיתם טליתות שאנשים לא דתיים בדרך כלל הם חמודים כזה זה כמו צעיף כזה חמוד כמו צעיף א עם פיתוחים חמוד אז הוא לקח את הצעיף הזה נקרא לזה ככה את הטלית שם את זה עליו והלך לבית הכנסת תוך כדי שהוא הולך ברחובה של תל אביב הולכת כנגדו אישה שגם היא עושה הליכת בוקר בדיוק כמו שהוא עשה עד לפני כמה דקות והיא הוא מזהה אותה שהיא אחת הפציינטיות שלו אחת הקליינטיות שלו אז היא ניגשת אליו הוא רואה אותה ואומר לה חג שמח והיא עונה לו בוקר

טוב זאת אומרת כאילו מה קשור חג שמח אנחנו לא אין בעיה זה חג אבל אנחנו לא חוגגים אותו אז בוקר טוב זה כמו ככה בשבתות אני לא יודע אם אתם מכירים את זה אבל שנשים דתיים פוגשים שמישהו אחר בשבת אומר לו שבת שלום שבס אדם לא דתי א בוקר טוב אה לפעמים כאילו כי להגיד שבת שלום זאת אומרת אז שבת אז לא משנה אמרה לו בוקר טוב והוא התעקש חג שמח והיא מתעקשת בוקר טוב ואז היא גם שואלת אותו שואלת אותו כאילו דוקטור סליחה שאני שואלת אותך אבל מה זה ה מה זה הטלית הזאתי או מה זה הצעיף הזה לאן אתה הולך אז הוא אמר לה אני אלך לבית כנסת לא לא לא לא לא לא לא אתה הולך לבית כנסת אומר לה אני יהודי אני יהודי טוב היא שמעה את זה

הסתובבה הלכה להתראות להתראות כנראה שגם הרופאים השם יעזור להם ולנפשם לא יודע מה קורה במדינה שלנו נהדר והוא הלך לבית כנסת אולי פעם ראשונה מאז בר מצווה כנראה הוא אומר אני אגיד לכם את האמת ככה הוא סיפר בסימפוזיום ערכים אני את האמת לא התחברתי כל כך לא הבנתי מה הולך שמה הם הוציאו את ארבעת המינים התחילו לנענע אותם להסתובב שמה לא לא הבנתי את הסידור איפה איפה הם נמצאים בכלל הם קוראים לא לא זה לא זה לא עשה לי את זה חזרתי הביתה וכאן תם ונשלם פרק א' של הסיפור פרק ב' היה כעבור שלושה חודשים הוא בקליניקה שלו מקבל את המטופלים שלו ולפתע מגיעה אישה לבושה צנוע חצאית כיסוי ראש חצי כזה אבל כיסוי ראש נראית צנועה

וחסודה מסתכל אליה אומר לה רגע זה לא את מה זאת אומרת זה לא היא אומרת לו כן זה אני אתה זוכר את ההליכה בסוכות זה אני עם הבוקר טוב אומר לה ואני החג שמח מה קרה לך אבל אם אומרת לו לו אתה השם? אומר לה אני. מה קשור אליי עכשיו? ואז היא מספרת לו שהיא בת קיבוץ שומר הצעיר. ההורים שלה ניצולי שואה. ההורים שלה כבר מבוגרים והיא עזבה את הקיבוץ, עברה לתל אביב כמו הרבה מאוד חברי קיבוץ צעירים שלא מצאו את עצמם כהמשך קיבוצי. יום אחד הם הגיע יגיע להורים שלה ושני ההורים שלה ניצולי שואהב בעיקר אבא שלה. והם לא הרבו לדבר ניצולי ישועה אפשר לחלק אותם לשני סוגים יש כאלה שהיו משתפים מספרים ו אלה שהעדייפו כנראה שלא זו היה

דרך התמודדות שלהם אבא שלה היה מהשתקנים פחות סיפר עד אותו יום באותו יום אני אפילו לא יודעת למה היא מספרת לרופא אבל אבא שלי התחיל לשתף הוא סיפר שהוא עובד את רוב המשפחה שלו והוא היה ברכבת יחד עם אמא שלו אז הוא היה ילד קטן בן 10 ואמא שלו נשעה איתו ברכבת לאושוויץ רבי שלוסמ הרכבת נעצרה החלון של הצד שלהם היה קצת פתוח ואמא שלו אומרת לו תברח תזדחל דרך החלון ותברח תברח תברח אתה קטן תוכל להשתחל תוכל לברוח אומר לה לא אמן אני רוצה להיות איתך אני אני אשאר איתך היא אומרת לא אני יש לי הרגשה שכל הרכבת הזאתי לא תישאר בחיים אם תברח יש לך סיכוי והוא לא חושב פעמיים אחרי שאמא הורותה לו, הוא יוצא מהחלון, נופל הרצפה

ומתחיל לרוץ ואמא שלו צועקת לו משהו מהחלון והיא צועקת לו ככה, הוא מספר לבת שלה שלו, היא אומרת, "סבתא צעקה לי, לא משנה מה תעבור, תזכור שתי מילים, אני יהודי, אל תשכח את זה אני יהודי." וזה היו המילים האחרונות של אמא שלי. אני התחלתי לרוץ בשלב מסרכבת המשיכה ופתאום חייל גרמני ראה אותי הוא עוצר אותי הוא קורא לי לבוא אליו והבנתי שאני בצרות אני מגיע למול החייל גרמני והוא אומר לי מי אתה עכשיו היה מצופה שאני אגיד משהו בגרמנית שאני אתה יודע אסור לי להגיד שאני יהודי שאני אגיד לו אני איזה ילד גרמני פולני כל מה שאני רק רוצה אבל המילים האחרונות של אמא שלי הדהדו לי כל כך חזק. אל תשכח שתי מילים. אני יהודי. אז

הסתכלתי לגרמני הזה בעיניים ואמרתי לו אני יהודי. הגרמני הסתכל עליי כאילו לא לא לא אתה לא אמור להגיד את זה. אתה מבין את זה לבד. אתה מבין לבד שעכשיו אתה חורץ את גורלך. זה לא מה שאתה אמור להגיד. אבל הגרמני היה כל כך בהלם וכל כך התפעל מהנחישות הזאתי. אני יהודי. שמר לי תקשיב כל הכבוד לך לך לך לך ברח. וכך ניצלתי. כך מספרת אותה קליינטית, אותה פצינטית מספרת לרופא על אבא שלה. לימים היא אומרת אמא שלי נפטרה, אבא שלי נשאר בקיבוץ ואבא שלי לאט לאט התחיל להזדכן, לאט לאט התחיל להתמודד עם אלצהיימר והתחיל לאבד את הזיכרון. איבד הזיכרון עד שבשלב מסוים הוא מתחיל כבר ממש לא להכיר ולדבר קצת שטויות. ודבר אחד הוא

ממשיך להגיד אבל לא סתם המשיך להגיד אלא לא הפסיק להגיד שתי מילים. אני יהודי. כנראה אותם מילים של אמא, אותו רגע טראומטי כל כך חדר לנפשו, שזה נחרט בזכרונו והוא החליט כנראה לא במודע, אבל זה מה שהוא חזר כל הזמן. אני יהודי. אמרנו לו, אבא, אנחנו יודעים שאתה יהודי. ברור אתה אני יהודי. והגיע חג סוכות ואני עושה הליכה ואני פגשת אותך הרופא ואני אומרת לך בוקר טוב ואתה אומר לי חג שמח ואני מודה זה עצבן אותי מה גם אתה מתחיל אתה יודע עם כל הקטע הטרנדי הזה של דת ואתה אומר לי חג שמח ואני אמרת לך בוקר טוב אתה אומר לי חג שמח ואז ה אומר לך אתה הולך לבית כנסתה אומר לי אני יהודי. שתי מילים שזרקו אותי אחורה לאבא שלי,

לכל המושג הזה. אני יהודי. הרי גם אני יהודיה. מה זה אומר בכלל להיות יהודי? מה זה אומר להיות יהודי? הגשתי לבית כנסת המקומי ביקשתי לדבר עם אחד הרבנים או הרבניות שיעזרו לי להבין באמת אוקיי אני ג אני אני גר בארץ ישראל אני מבינה שאני יהודי אבל מה זה ואז הרב ישב ודיבר ואז הליצי לכת לסמינר הלכתי לסמינר ובסוף הסמינר הבנתי שעכשיו אני מתחילה להבין מה זה יהודיה ואני רוצה להיות חלק מהדבר הענק הענק הענק הזה שדורי דורות מסרו נפש לזה הלכו לאינקוויזיציה בגל לזה הלכו לשואה עם זה הלכו למשרפות עם שירה של ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התואים אני יהודיה אז אני רוצה להגיד לך תודה רבה זה בזכותך בגללך איך

שאתה רוצה שמע את זה הרופא אמר אחרי ששמעתי אותה שבגללי הלכה לסמינר והתקרבה ליהדות החלטתי גם אתה מה זה אני יהודי אז החלטתי שאני מגיע גיע עכשיו אני מתחיל להבין את המתנה האדירה שאילו יהודי היה יודע היה הולך ורוקד 70 שנה זה העבודה שלנו יקירי נקרא סוף התוכנית שלנו דיברנו למעשה על שלושה דברים על אני לדודי ודודי לי ואמרנו שאני זה שלוש אותיות אהוב נצרך ויהודי הוא יכול מבחינתנו אבל יכול כי אתה נבחרת חרת למה שנבחרת אף אחד לא בחר יהודי אנחנו נבחרנו כן ראינו את רבנו בחיה שבעצם אומר שאנחנו ודאי רצינו את זה ועכשיו נבין את המתנה האדירה כי כל באי עולם עוברים לפני בורא עולם כבני מרון אבל כל באי עולם לא יודעים

את זה בכלל רק אנחנו העם היהודי יודעים שבראש השנה אנחנו נעמוד בו ל בורא עולם ובורא עולם נתן לנו חודש שלם כבר פחות להתכונן לקראת היום הזה הוא לימד אותנו איך לתקוע בשופר ולצת זקן קאים בדין איך אחרי זה יש לנו עשרת ימי תשובה לפשפש במעשינו לחזור בתשובה באמת להתקרב אליו וביום הכיפורים תכפרו כל עוונותינו ואז נוכל לחגוג את חג סוכות ולשמוח לוך כל השמונת הימים כולל שמחת תורה לפני שנתיים שמחת תורה הייתה משהו אחר לגמרי השנה יש לנו הזדמנות לעשות אותה אחרת לגמרי עם אהבה ואחווה שלום וראות הדדיות כבוד הדז זה סבלנות גם אם קצת שונים ואהבת לך כמוך גם אם לא כמוך ויהי רצון שנחיה ככה רוצה להודות לפינחס בןדר התכנאי

לברהם יצחקובתכנאי שלנו פה לוידאו לכם שצפיתם או שמעתם אותנו נסיים עם שיר אחד של א תשמח יהי רצון שאנחנו נשמח עם ישראל ישמח הקדוש ברוך הוא שמח איתנו נזכה לברכות ישועות ונחמות וכבר אפשר להגיד כתיבה וחתימה טובה ואנחנו נתראה גם שבוע הבא כל טוב ולילה טוב שבת שלום

תשמח אל תראה רק את הרע תשמח תראה את הטוב כי גם ברע יש דבר נסתר חפש ומצא את הטוב תשמח אל תראה רק את הרע תשמח תראה את הטוב בכל אדם יש דבר נסתר חפש ומצא את הטוב תשמח יש תקווה ידידי תראה סימנים בדרך תזמח כי לכל יהודי יש חלק לעולם הבא תסמ יש תקווה ידית תראה סימנים בדרך תשמח כי לכל יהודי יש חלק לעולם הבא תשמח, תשמח,

אל תראה רק את הרע. תשמח, תשמח,

תראה את הטוב, את הטוב וגם בך יש דבר נסתר. חפש, מצא את הטוב תתמח. יש תקווה ידידי. תראה סימנים בדרך.

בדרך

תשמח כי לכל יהודי יש חלק לעולם הבא. תשמח יש תקווה ידידי תראה סימנים בדרך תשמח כי לכל יהודי יש חלק לעולם הבא תשמח יש תקווה ידידי תראה סימנים בדרך בדרך

תשמח כי לכל יהודי יש חלק לעולם הבא. תשמח יש תקווה ידיד תראה סימנים תראה סימנים בדרך תשמח כי לכל יהודי יש חלק לעולם הבא.