לכל אברך יש “דוד מאמריקה” שתומך בו 🤑

אוהבים לצייר את זה. תמיד שהאברך כל חודש יש איזה דוד מאמריקה שבא להביא לו מעשרות פתאום או יש איזה ארגון שבדיו עוזר לו או נותנים לו. הלוואי בדרך כלל זה לא קורה. יש קשיים לאברך שאף אחד לא יחשוב שאברך רואה את כל החיים שלו ניסים גלויים. לא. יש קשיים גם בבית של אברך. יש חוסרים בבית של אברך. וזה הגדולה של האברכים שהם באמת חיים את השליחות הזאת. הם באים ללמוד למרות שהם יודעים שיהיה חוסרים. אבל זה שווה לנו את מה שאנחנו עושים. כי אנחנו עוסקים בתורת חיים. אנחנו עוסקים ברצון השם. אנחנו עושים את מה שהשם רוצה. אמר הרב שח, אברכים אוכלים מצנצנת המן. אין הסבר לזה שעם ישראל אכל את המן ושבע מהאבקה הזאת והיה לו

את כל הטעמים שבעולם מהדבר הזה והיה יורד בצורה ניסית. כל אחד היה לו בדיוק כמה שהוא צריך ובלי תרחה מיותרת. כל אחד כמו שהגיע לו. מאותה צנצנת המן האברחים אוכלים. דהיינו אי אפשר להסביר דבר כזה בצורה שכלית וטבעית כי זה לא הגיוני.