אומרים תודה לכוחות הביטחון - הרב יגאל כהן (עם כתוביות בעברית) HD

הלימוד היום יהיה לעילוי נשמתם של ההרוגים, ולרפואתם של הפצועים, שהשם ישלח להם רפואה שלמה לאלתר. אמן. ואני רוצה קצת לדבר על המצב. פרשנות על המצב של היום. הרב, רק נתקן. נרצחים, לא הרוגים. נרצחים, כן. כן, לצערנו הרב, בעוונות הרבים. אז תשמעו, רבותיי, כששומעים כאלו בשורות, הבנתי ששבוע שעבר גם הרגו יהודים באותו אזור. עם ישראל, אין לו שקט. אין שקט. וכולנו מרגישים ככה כמו אחים שלהם. כאילו לקחו משהו, חלק מאיתנו. השאלה היא איך אנחנו אמורים להסתכל על זה? מה ההסתכלות הנכונה על הדבר הזה? איך בעצם אנחנו אמורים להרגיש? מה אנחנו אמורים לעשות? האם אנחנו אמורים לכעוס? מה שכולם מרגישים בעצם. אתה שומע את זה ואתה

מיד אומר, אשתי אומרת לי: "הערבים האלה, צריך לעשות להם כך וכך." שמעתי שכבר כמה הלכו, לקחו ערבים, חטפו אותם. כל מיני דברים. האם זו הדרך או לא הדרך? אני רוצה רגע לחזור להיסטוריה של עם ישראל. אני חושב שאנחנו מפספסים, מפספסים בגדול. אנחנו חושבים שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם, אבל נותן לנו להנהיג את הדברים. כל אחד אומר: "עכשיו צה"ל צריך להיכנס ולטפל בהם," או "ראש הממשלה צריך לעשות כך וכך." כל אחד יש לו את הפרשנות שלו, ועם ישראל, ישתבח שמו, כולם חכמים, כולם נבונים, כולם יודעים את התורה. כולם יודעים לתת עצות טובות לשר הביטחון, לשב"כ, למוסד. כל אחד נותן את הרעיונות שלו איך לטפל באויבים ששונאים אותנו.

אבל מי שלומד קצת היסטוריה יהודית, עם ישראל אף פעם לא היה תלוי ברמטכ"לים. עם ישראל לא היה תלוי בצבא, או בחכמה של דוד המלך כשהוא יצא לצבא. אם אתם מכירים קצת את ההיסטוריה של עם ישראל, אני מציע לכל אחד ואחד מכם ללמוד ספר דברי הימים. לאחרונה אני קצת עובר על הספר הזה, על המלכים של עם ישראל. אתם יודעים שדוד המלך מלך אחרי שאול. הוא מלך בהתחלה בחברון, לאחר מכן מלך בירושלים. בסופו של דבר הוא מלך על כל ישראל. ומאז ועד עולם, עד ביאת גואל צדק, כולם יהיו, כל המלכים, צאצאיו של דוד המלך עליו השלום. כל אלו שיצאו בעצם משלמה, דרך רחבעם, וכן על זה הדרך. אביה. כל מלך, מלך, מלך, מלך. אני רוצה, דוד המלך. דוד המלך

היה מנצח במלחמות. לא רק מנצח, כבש את סוריה, כבש הרבה חלקים מהמקומות הקרובים לארץ ישראל. היה צדיק, ירא שמים, הלך בדרך השם. היה לו בן שלמה. שלמה המלך גם הלך בדרך השם. שלמה - מלשון שלום עם ה.' ובאמת בזמנו הייתה התקופה הטובה ביותר עלי אדמות. כסף וזהב ברחובות העיר כמו כלום. הכול. שפע. איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. לאחר מכן המלכים קצת התחילו לרדת. אני רוצה לקרוא לכם רגע על המלך יהושפט. המלך יהושפט. המלך יהושפט זה הבן של אביה, שהוא הבן של רחבעם, שהוא הבן של שלמה, שהוא הבן של דוד. אומר הנביא: "וימלוך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל." "יתחזק על ישראל- " שהממלכה שלו הייתה חזקה. "ויהי ה' עם יהושפט כי

הלך בדרכי אביו, "בדרכי דוד אביו הראשונים ולא דרש לבעלים." הוא לא דרש לעובדי עבודה זרה. בזמנו היה יצר הרע גדול מאוד לעבודה זרה. ממש יצר הרע גדול, עד שהגמרא מספרת שאביי במסכת סנהדרין, אביי קצת דיבר על מנשה. מנשה היה הבן של חזקיהו מלך יהודה. מנשה עבד עבודה זרה. בסוף ימיו הוא חזר בתשובה. נחלקו בגמרא האם יש לו חלק לעולם הבא, או אין לו חלק לעולם הבא, על מנשה. אחד מהאמוראים, אני כרגע לא זוכר את השם שלו, דיבר בגנותו של מנשה. שמואל זה היה? שמואל דיבר בגנותו של מנשה. בא אליו מנשה בחלום, מנשה מלך ישראל, שהיה עובד עבודה זרה שלא היה כמותו. שלא היה כמותו, מכל הלב. שאל אותו: מאיפה אופים את הפת? מאיפה

מברכים, סליחה. כשאתה לוקח את הפת, מאיפה מברכים? מהחלק השרוף יותר? מהחלק העליון? מהחלק התחתון? וענה לו: אני לא יודע. אמר לו: אתה לא יודע מאיפה מברכים על הפת, ואתה צוחק עליי? אמר לו מנשה: תדע לך שאם אתה היית בדור שלי, אתה היית מרים את השמלה שלך, ורץ רץ רץ רץ רץ מהר מהר מהר לעבוד עבודה זרה. היה יצר הרע גדול לעבודה זרה. היום, ברוך השם, הגמרא מספרת ביומא ובסנהדרין שחכמים ביטלו את היצר הרע הזה. אין יצר הרע לעבודה זרה. עריות יש יצר הרע, אבל עבודה זרה חכמים ביטלו. יהושפט מלך על ישראל. אומר הנביא שיהושפט הלך בדרכי דוד אביו. לא עבד עבודה זרה. "כי לאלוהי אביו דרש ובמצוותיו הלך, "ויכן ה' את הממלכה בידו,

ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט "ויהי לו עושר וכבוד לרוב." הצליח. יהושפט הלך בדרכי דוד אביו. הלך בדרכי דוד אביו, עשה רצון הבורא יתברך, הקדוש ברוך הוא נתן בידו. "ויגבה ליבו בדרכי ה."' אומר הנביא: "ויהי פחד ה' על כל ממלכות הארץ אשר סביבות יהודה, "ולא נלחמו עם יהושפט." הערבים לא מפחדים מאיתנו, רבותיי היקרים, זה לא בגלל שאין לנו מספיק נשק. ממש לא. יש לנו נשק שיכול למחוק אותם ברגע אחד. פחד של אויבים מעם ישראל לא תלוי בכוח. מספיק פלאח אחד שלוקח סכין מטבח, והוא בעצם דוקר את לב האומה. כל יהודי זה חלק מאיתנו. אומר הנביא: "ויהי פחד ה' על כל ממלכות." ולא רק זה. "ומן הפלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא, "גם

הערביאים מביאים לו צאן, אילים שבעת אלפים ושבע מאות, ותיישים "שבעת אלפים ושבע מאות." על זה אני רוצה לדבר היום. הקדוש ברוך הוא, "ברצות ה' דרכי איש, גם אויביו ישלים עמו." כשאנחנו רואים שיש לנו צרות, והצרות שלנו הן מתמשכות, רבותיי היקרים. אם לא נחיה באשליות, הערבים יהיו כאן. אנחנו, יש לנו את מצרים ועזה, חמאסניקים שכל מטרתם וחלומם זה חס ושלום, להרוג בעם ישראל. יש לנו את החיזבאללה, צורף לנו גם הוא עכשיו על שונאינו, יש לנו את סוריה, שהרוסים גם שמו עיניהם שם. יש לנו את דאעש, ויש לנו את ירדן, וכמובן מזרח ירושלים. הם פה, רבותיי היקרים. למחוק אותם זה לא מציאותי. מתי הקדוש ברוך הוא ייתן לנו שקט? יש רק

פתרון אחד. מי שחושב שבכוח הזרוע עם ישראל מנצח - הוא לא יודע מה ההיסטוריה של עם ישראל. אני קורא לכם דברי הימים. ויותר מזה, אני לא רוצה להלאות אתכם, אבל אני רק אספר לכם עוד סיפור על מלך אחד. קראו לו חזקיהו מלך יהודה. חזקיהו מלך יהודה היה מלך צדיק. הוא היה הנכד של הנכד של יהושפט. היו הרבה מלכים, ופלא גדול שהמלכים לא למדו לקח. יהושפט היה צדיק, הבן שלו, יהורם, היה רשע גדול. רשע גדול. אחרי זה בא אמציה, אמון, כל מיני מלכים. אחד טוב, אחד רע, אחד טוב, אחד רע. דחילק, תשאל את העיתונאים מה היה עם אבא שלך? יספרו לך העיתונאים: יהושפט היה צדיק, בנה את בית המקדש, הביא קורבנות בבית המקדש, עשה דברים כמו שצריך,

וכולם פחדו ממנו. הערביים מביאים לו, תאר לך עכשיו שכל מדינות ערב מביאות לך מנחה, כבשים. לא צריך כבשים היום. מביאים לך מכוניות, מטוסים, בונים לך בניינים, כי הם מפחדים ממך, רבותיי היקרים. הערביים היו מביאים מנחה ליהושפט מלך יהודה, בגלל שהוא הלך בדרכי השם. יש בורא לעולם. אם היינו יודעים שיש בורא לעולם, היינו מיד מקשרים את זה שאנחנו שומעים עכשיו שיש מישהו שנרצח בירושלים בדם קר. ואני לא מדבר על מה שהיה שבוע שעבר. זה לא כל כך נעים לדבר על זה בחג, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לקחת את זה, שבא מרצח והורג הורים ליד הילדים שלהם? זה השפל שבשפלים. ומיד הכעס שבך, אני קורא לכעס הזה זה חוסר אמונה בבורא עולם,

מיד מתעורר בך כעס שאומר: צריך להרוג אותם. אבל איפה הקדוש ברוך הוא, אחים יקרים? למה הקדוש ברוך הוא הביא לנו את זה? כי רק הוא מביא לנו את זה. אף אחד אחר לא הביא לנו את זה. בורא עולם בכבודו ובעצמו הוא זה שנתן לאותו ערבי את הכוח לעשות את מה שהוא עשה. ואם לא היה נותן לו הקדוש ברוך הוא, לא היה יכול לנגוע בשערה משערת ראשם של עם ישראל הקדושים והטהורים. הוא נתן לו את הכוח, כי לנו מגיע את זה, כי הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו. אומר לך: בני היקר, תקשיב למה שאני מדבר איתך. תחזור בתשובה, תתקן את המעשים שלך. היה מלך אחד שקראו לו חזקיהו מלך יהודה. חזקיהו מלך יהודה אולי הכי צדיק אחרי דוד המלך. ככה נראה מתוך

הדברים. מה זה יופי. בנה את בית המקדש, הביא... הרי בית המקדש כל שני וחמישי, היה מלך בא, עושה עבירות, בא איזה גוי, מלך גוי, לוקח את בית המקדש, לוקח אותו בשבי, הורג יהודים. צרות צרורות, צרות צרורות, עד שקם מלך צדיק, בונה את בית המקדש בחזרה. בא חזקיהו מלך יהודה, בונה את בית המקדש. ולא רק בונה את בית המקדש, שלח שליחים. חרב, הניח חרב בבית המדרש. מי שלא יודע תורה - יידקר בחרב. אין דמוקרטיה. לא הייתה דמוקרטיה אצלו. חזקיהו מלך יהודה. חזקיהו מלך יהודה, אומרת הגמרא: בזמנו של חזקיהו מלך יהודה, בדקו מדן ועד באר שבע, לא היה תינוק ותינוקת שלא ידעו דיני טומאה וטהרה. לא היה תינוק ותינוקת שלא ידעו דיני טומאה

וטהרה. חזקיהו מלך יהודה. מגיע לצור על ירושלים, סנחריב מלך אשור. סנחריב מלך אשור, אומרת הגמרא, היה עם למעלה ממיליון חיילים. ולא רק חיילים, הוא מלך על כל העולם כולו. הוא הביא מכל מדינה ומדינה את החיילים הטובים ביותר מאותה המדינה. היה לו את הצבא הטוב ביותר בעולם, והוא בא לצור על ירושלים, העיר הקטנה. העיר הקטנטנה הזו. כשחזקיהו מלך יהודה אומר לעם ישראל, כשסנחריב מלך אשור בא לכבוש אותה, אומר להם: אל תפחדו. לו יש צבא, לנו יש משהו יותר גדול. מה זה המשהו היותר גדול, אומר חזקיהו מלך יהודה? יש לנו משהו הרבה יותר גדול. "ה' צבאות עמנו משגב לנו אלוהי יעקב סלה." הקדוש ברוך הוא איתנו. שולח שליחים, סנחריב מלך

אשור, לעם ישראל, ואומר להם: אל תשמעו בקול חזקיהו מלך יהודה. הוא צוחק עליכם. אין צבא שעמד בפני הצבא שלי. אין אומה שהצליחה לעמוד בפני האומה שלי, ותדעו לכם, אם לא תיכנעו עכשיו, ירושלים, אני הולך להשמיד אתכם. חזקיהו מלך יהודה שמע את מה שהשליחים האלה אמרו, מה עשה חזקיהו מלך יהודה? הלך לישון. הלך לישון. חזקיהו מלך יהודה הלך לישון. רבותיי היקרים, זה כתוב בנביא. חזקיהו מלך יהודה הלך לישון, כי הוא ידע שעם ישראל בסדר. כשהוא שלח שליחים לבדוק מה המצב של עם ישראל, אם לומדים תורה או לא לומדים תורה, אם שומרים על הצניעות שלהם, או לא שומרים על הצניעות שלהם, אם עושים דברים טובים, אם גומלי חסדים אחד עם השני, או

חס ושלום שונאים אחד את השני. כשחזקיהו מלך יהודה ראה שעם ישראל בסדר, עם ישראל אוהבים אחד את השני - הוא הלך לישון. הוא ידע שהקדוש ברוך הוא ינצח לו את המלחמה. אומרת הגמרא: בא מלאך באמצע הלילה והרג את כולם. נשארו שלושה: סנחריב ושני בניו. למה סנחריב ושני בניו? כדי שיפרסמו את הנס. בסופו של דבר הבנים שלו הרגו אותו גם כן. הרגו את סנחריב. אחים יקרים, אני רוצה לדבר איתכם היום על משהו שאומר רבי חיים מוולוז'ין. רבי חיים מוולוז'ין אומר סגולה נפלאה. "וידעת היום והשיבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד. אומר רבי חיים מוולוז'ין: מה זה "וידעת היום והשיבות אל לבבך?" יהודי לא צריך

להיות יהודי מאמין. יהודי צריך לדעת שיש בורא לעולם. לדעת שיש בורא לעולם. יש פחד בציבור עכשיו. אנשים לא נוסעים לירושלים, אנשים לא נוסעים לחברון. אם אתה רואה איזשהו ערבי מסתובב ברחוב, ראיתי כבר שיש כל מיני מחסומים. כמובן, חייבים לעשות את זה. צריכים לעשות את ההשתדלות. אבל פחד. האם צריך להיות לנו פחד בלב, רבותיי היקרים? לפחד שיקרה לנו משהו? ביד מי ההחלטה אם יקרה לנו משהו, או לא יקרה לנו משהו? רבותיי היקרים, אומר רבי חיים מוולוז'ין סגולה נפלאה: אין עוד מלבדו. אין עוד מבלעדי הקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו. אני רוצה היום להתעמק במשפט הזה 'אין עוד מלבדו', לקחת אותו איתנו, ועם ה'אין עוד מלבדו' הזה,

רבותיי היקרים, אף אחד בעולם לא יוכל עליך. אין אף אחד בעולם שיוכל לנגוע בשערה משערות ראשך. עם משפט אחד: אין עוד מבלעדי הקדוש ברוך הוא בעולם. אבל זה משפט שצריך להיכנס לנו לתאים הקטנים והאפורים שבמוח, שאין עוד מבלעדי הקדוש ברוך הוא, אין ערבים, אין פושעים, אין תאונות דרכים, אין מחלות, אין עוני, אין צרות, אין לידות קשות. יש בורא עולם. רק בורא עולם. ואומר רבי חיים מוולוז'ין בסגולה המפורסמת שלו, אם אדם היה יודע, ואדם ייתן במחשבתו שבאותו רגע אין עוד מלבדו - מובטח לו שלא יינזק בשום נזק שבעולם. אין עוד מבלעדי הקדוש ברוך הוא, רבותיי היקרים. אני רוצה שניקח את זה לכל החיים שלנו, כי זו מתנה נפלאה שמסירה לך

את הפחד. לא תפחד משום דבר בעולם, תפחד רק מאחד: ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ואנחנו, רבותיי היקרים, בתוך עם ישראל, צריכים לקחת את הצער שעם ישראל נמצא בו, את אותם מחבלים ומרצחים, שחס ושלום אם הקדוש ברוך הוא ייתן בלבם לצאת למלחמה נגדנו - המצב לא טוב. עם כל הכוח. רק פה בפתח תקווה יש ערבים. הרי יש ערבים בתוכנו. אם אדם חושב ש'אני וכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה' - אוי ואבוי מה שיקרה איתו. אין לנו שום ביטחון בשום מקום בעולם, רבותיי היקרים. זו האמת, ואני לא בא להפחיד. הפוך על הפוך. יש לנו את הביטחון האמיתי, ואנחנו אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים. אתה יכול להיות בתוך המקום המסוכן

ביותר עלי אדמות, אבל אתה עם הקדוש ברוך הוא. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי." אתה יכול להיות במקום הרגוע ביותר בעולם - וחס ושלום יקרו לך דברים לא טובים. רבותיי היקרים, האמת האחת והיחידה היא רק בורא עולם אם אנחנו נשלים עם הקדוש ברוך הוא, נשלים עם הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, מה אתה רוצה מאיתנו? למה ערבים עכשיו התחילו לעשות פרעות בירושלים? למה הבאת לנו את דאעש? שהבנתי שהם מרצחים שלא שערום אבותיכם. לא היו כאלה בהיסטוריה. אולי בהיסטוריה הקדומה מאוד. מרצחים שפלים, הורגים בתאווה, להנאה, מתגאים ברציחות הברבריות שלהם. למה, ריבונו של עולם? למה הבאת לנו אותם? מה אתה רוצה מאיתנו? אחים

יקרים. זה מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו עכשיו. לא לשאול את עצמנו איך אנחנו הולכים להרוג אותם. כי אם הקדוש ברוך הוא רוצה להרוג אותם, הוא פשוט מעלים אותם מהמפה. כמו שאנחנו רואים בסוריה נהרגו שלוש מאות אלף. שלוש מאות אלף ערבים, ואנחנו לא נקפנו אצבע. כשהקדוש ברוך הוא רוצה להרוג - "וסכסכתי מצרים במצרים." הקדוש ברוך הוא יודע להרוג יותר טוב מכולם. אין לו בעיה להרוג, אין לו בעיה לנצח מלחמות. אנחנו צריכים לשכנע אותו: ריבונו של עולם, תן לנו שקט בארצנו הקדושה. והשקט הזה יהיה, רבותיי היקרים, תקראו ספר דברי הימים, השקט הזה יגיע רק כשעם ישראל ישמעו בקול אביהם שבשמים. אם אנחנו נשלים עם מלך מלכי המלכים

הקדוש ברוך הוא, לא רק איתו, נשלים בינינו לבין עצמנו, נפסיק לחפש את הפירוד בינינו כל הזמן. כמה הוא לא בסדר וכמה הוא לא בסדר, וזה עם כיפה כזו וזה עם כיפה כזו. נחפש את האהבה שבינינו, נעשה שלום בינינו - נעשה שלום בינינו לבין אבינו שבשמים. ברגע שיהיה שלום בינינו לבין אבינו שבשמים - הקדוש ברוך הוא יביא שלום בארץ. נכון שצריך לעשות את ההשתדלות, שהצבא צריך לטפל במתפרעים וכולי. אני לא מנותק מהמציאות, להגיד לכם עכשיו שכל הצבא, נשלח אותו הביתה. אבל מי שקצת מכיר את עם ישראל, מי שיש לו אמונה אמיתית בבורא עולם, יודע שכל החיים שלנו תלויים אך ורק במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ולא יעזור שום דבר. גם אם אנחנו

נביא לפה את כל צבא ארצות הברית. עם המטוסים הטובים ביותר עלי אדמות, עם הנשקים הטובים ביותר, עם החיילים הטובים ביותר בעולם. שיסתובבו פה. אתם חושבים שהם יצליחו למנוע פיגועים? אתם טועים. אי אפשר למנוע פיגועים. יש רק דרך אחת למנוע את זה: שלום בינינו לבין אבינו שבשמים. היום אנחנו נמצאים בהושענא רבה, אחים יקרים. בהושענא רבה מוסרים את הפתקים. מה שנכתב עלינו בראש השנה ונחתם עלינו ביום הכיפורים - הפתקים האלה נמסרים עכשיו לאותם מלאכים, נקווה טובים, שילכו לבצע את השליחות. ואנחנו עכשיו באמת יכולים לשכנע את הקדוש ברוך הוא ברגע החיתום האחרון: ריבונו של עולם, תן לי שנה טובה. ולא רק לי שנה טובה, אל תתפללו רק

על עצמכם. תתפללו על כלל ישראל. כי כשיהודי בצער - הקדוש ברוך הוא בצער. אותן משפחות עכשיו שקיבלו את הבשורה המרה הזאת - הן בצער. עשרה יהודים, עשרים, שלושים, אני מאמין שהמשפחה המורחבת, משפחות שמגיע גם למאה איש. מאה איש שיושבים עכשיו בחג הסוכות בצער - השכינה בגלות, השכינה בצער. הקדוש ברוך הוא בצער. אנחנו באים לקדוש ברוך הוא, ואומרים לו: ריבונו של עולם, תן לנו שנה טובה. תן לנו שנה טובה. איך תיתן לנו שנה טובה? שלא רק אני יהיה לי טוב, שכל החברים שלי יהיה להם טוב, שכל האחים שלי, כל עם ישראל כולו ללא יוצא מן הכלל, כל החיילים שלנו שעומדים עכשיו ונמצאים שם ומוסרים נפש עלינו. במה אני יכול להחזיר טובה

לאותו חייל עכשיו שנמצא בעיר העתיקה ברובע הערבי? תאר לך עכשיו שעומדים שם חיילים, שהשם ישמרם ויחייהם, עומדים שמה עם ערבים, עם שנאה כזו בעיניים. וכל ערבי קטן יכול להוציא לך סכין בכל רגע נתון. במה אני יכול לעזור? במה אתה יכול לעזור? מה תגיד? אני לא יכול לעזור? אתה מאוד יכול לעזור. כי התורה שלנו, רבותיי היקרים, התורה שלנו. אם אתם תקבלו על עצמכם היום לקבוע עתים לתורה, לקבוע עתים לתורה. אם כל אחד ואחד יצא מפה בקבלה אמיתית בלי משחקים. אני מקבל על עצמי בכל יום לפחות שעתיים ללמוד תורה, רבותיי היקרים, והתורה שלכם תהיה מגן וצינה על אותם חיילים שנמצאים שם בג'בלאות. איפה הכרת הטוב שלנו לאותם אנשים שמוסרים

(נפש?( לא רק חיילים, זה גם שוטרים, וכל אותם שמסתובבים שם, השם ישמרם ויחייהם. כל אנשי שב"כ, שהבנתי מסתובבים בתוך כפרים ערביים, בתור, מתחפשים לכל מיני ערבים. מסכנים את נפשם. יש לי מישהו שאני מכיר שאח שלו נמצא בכזו משרה. מדי פעם הוא אומר לו: "תתפלל עליי. אני נמצא במשימה מאוד מסוכנת." נמצאים ממש בסכנת חיים. כל רגע ורגע בסכנת חיים. מה אתם עושים בשבילם, רבותיי היקרים? העיקר לבוא ולהגיד: "צה"ל, צה"ל, צה"ל, צה"ל." צה"ל ינצח, אם אנחנו ניתן לו את הדלק לנצח, רבותיי היקרים. אדם שלא לומד תורה בכל יום, המעט שבמעט. "תורה מגנא ומצלא", כמו בחזקיהו מלך יהודה שלא היה תינוק ותינוקת שלא ידעו כל דיני טומאה וטהרה.

כולם למדו תורה, אחים יקרים. אני לא מדבר על הציבור שלא שומר תורה ומצוות. הם לא יודעים, הם לא אשמים. אבל אנחנו שכן יודעים. אתה שאתה מתפלל תפילת שחרית, מנחה וערבית, האם אתה מקיים את המחויבות שלך לבורא עולם? ואתה בכל יום קובע עתים לתורה, ייהרג ואל יעבור? נותן את התודה רבה לקדוש ברוך הוא על החיים שלך כשאתה בא כל יום ללמוד? אתה לא מבטל אף פעם אחת בלימוד התורה. למה לא תבטל אף פעם אחת בלימוד התורה? כי השאלה הראשונה שישאלו אותך, יהודי יקר, אחרי מאה ועשרים - קבעת עתים לתורה? קבעת עתים לתורה? אומרת הגמרא: "לולא בראתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי." התורה הקדושה מחזיקה את כל העולם, הקדוש ברוך בוא

מחזיק את כל כדור הארץ. אתם יודעים כמה הכובד של כדור הארץ? כבד מאוד. הקדוש ברוך הוא מחזיק אותו. למה הוא מחזיק אותו? למה הוא מחזיק את השמים, את כוח המשיכה, את כל הימים? למה הקדוש ברוך הוא צריך את העולם? אומרת הגמרא: בשביל התורה הקדושה. שעם ישראל ישב וילמד תורה. מה אתה עושה כשאתה לומד תורה? אתה מתחבר למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. כשאתה לומד תורה, הנשמה שלנו, כל יהודי ויהודי, הנשמה שלו היא חלק אלוה ממעל. עד תחת כיסא הכבוד. כשאתה לומד תורה - אתה מתחבר לצור מחצבתך, למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. התורה שלך, אומר החזון איש, יכולה לשמור על החייל, שאותו ערבי בא להרים סכין ולדקור אותו, שבשנייה

האחרונה הוא מסתובב ויורה בו והורג אותו במקום. בזכות התורה שלך, שישבת ולמדת תורה. אותם חיילים שתופסים מחבלים שבאו להיכנס מפה ובאו להיכנס משם, ואותם אנשי השב"כ שפתאום תופסים איזו חוליה שרצתה לפגע ולעשות פיגועים, ולהרוג בנו, בעם ישראל - בזכות הלימוד תורה שלך, בזכות שאתה היום עזבת את הכול, ועזבת את האישה, עזבת את הילדים, אמרת לה: "אשתי היקרה, אני הולך היום ללמוד תורה- " בזכות זה הקדוש ברוך הוא שומר על עם ישראל. בזכות זה חזרנו לארץ ישראל. אלפיים שנה היינו בחוץ, רבותיי היקרים. איפה יש כזה דבר בהיסטוריה אומה שחזרה אחרי אלפיים שנה שנות גלות, חזרנו לארץ ישראל. חזרנו לארץ, לארץ אבותינו, לירושלים עיר

הקודש. במלחמת ששת הימים הקדוש ברוך הוא עשה נס ופלא, וכבשו את הכותל, את העיר העתיקה. זה לא בדיוק כבשו, כי עדיין, בעוונות הרבים זה בשליטתם. למה הקדוש ברוך הוא? בזכות שעם ישראל לא עזב לעולם את התורה הקדושה. השלום האמיתי בינינו לבין אבינו שבשמים צריך לבוא בשלום אמיתי במעשים ולא בדיבורים. אם תשאלו אותי מה המעשה הראשון שתקבלו על עצמכם, ואני מבקש מכם בכל לשון של בקשה, אם אתם תקבלו על עצמכם קבלה אמיתית, אני יודע שרובכם עובדים למחייתכם. אם אתה משקיע שמונה עד עשר שעות בעבודה להביא אוכל הביתה, איך לא תשקיע שעתיים להביא אוכל לנשמה שלך? איך אתה מחזיר לקדוש ברוך הוא תודה רבה על כל מה שקיבלת בחיים שלך,

ריבונו של עולם? קיבלת כל כך הרבה מתנות. לא מגיע תודה רבה לקדוש ברוך הוא בללמוד תורה? שזו בעצם ההכרת הטוב לקדוש ברוך הוא. איך תכיר את בוראך אם לא תלמד תורה? איך תדע מה הוא רוצה ממך, אם לא תלמד תורה? איך תדע איך לעבוד על המידות שלך אם לא תלמד תורה? כשבן אדם שואל אותי מה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות בעולם שהוא יכול לעשות למען השם יתברך, ישנם הרבה דברים טובים שאפשר לעשות, אבל כולם מתחילים בלימוד התורה. כי אם תלמד תורה - תדע איך לתקן. אם לא תלמד תורה - לא תדע איך לתקן, לא תצליח בשום דבר, רבותיי היקרים. עיקר העיקרים בקביעות. מה זה 'קבעת עתים לתורה'? קבעת שיהיה לך זמן קבוע. לא שעה בבוקר, או שעה בערב,

או חצי שעה בדיסק, או חצי שעה בשיעור בדף היומי, ועוד שלושת רבעי שעה אתה עושה חוק לישראל. לא. קבעת עתים לתורה זמן קבוע, עם רב קבוע, עם ספר קבוע, שבו בעצם אתה מתחבר למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ורבותיי היקרים, אתם מגביהים עם התורה שלכם את עם ישראל כולו. אתה מחזיר טובה לאותו חייל. ותדעו לכם, יש לי הכרת הטוב מאוד מאוד גדולה. ואני חושב שזה מינימום שבמינימום שאני יכול להחזיר לאותם חיילים. וגם כשאני יושב בבית ולומד תורה, אני לא שוכח את אותם חיילים שנמצאים מסכנים את נפשם, כדי שאנחנו נוכל בארץ הקודש לשבת וללמוד תורה, או לחיות, והילדים שלי, הבת שלי, שמסתובבת, הולכת לבית הספר, הרבה בזכותם אלו שיושבים

שמה בסיני, או יושבים בצפון, או בדרום, או בעזה, ובאמת מוסרים נפש. אבל אל תגיד במילים תודה רבה, תעשה משהו בשבילם. כי זה לא פייר שאותו בן אדם לוקח את הנשק ויוצא, ואתה אומר לו: "חזק וברוך, חזק וברוך," מוחא לו כפיים. תעשה משהו בשבילו. תראה לקדוש ברוך הוא שאתה יודע להכיר תודה, ואתה לא כפוי טובה לראות אנשים מוסרים נפש בעבורך, ואתה יושב ולא עושה כלום. תעשה משהו בשבילו. אם זה כמה פרקי תהלים, חמישה פרקים. עכשיו בתקופה שלנו, חמישה פרקי תהלים כל יום להצלחת עם ישראל. כל אדם ואדם יקרא חמישה פרקים. חמישה פרקים, אתה מסיים בחודש מאה וחמישים פרק - זה ספר תהלים שלם. חמישה פרקים ביום רק להצלחה אחת: "ריבונו של

עולם, תרחם על עמך בית ישראל, "תרחם על אותם היהודים שנמצאים שמה בקצוות, במקומות הסכנה, שלא יאונה להם כל רע." כשאתה בא ללמוד תורה, בשעה, שעתיים שלך שאתה קובע עתים לתורה, "ריבונו של עולם, יהי רצון שזכות לימוד התורה תהיה להצלחת אותם אנשים שעשו איתי חסד, והם מוסרים נפש עבור עם ישראל שאנחנו נוכל לשבת וללמוד תורה. אני חושב שלא רק שאתה חייב לעשות את זה מצד עצמך, מצד הכרת הטוב. משהו יהודי פנימי. יהודי פנימי שאתה צריך להכיר תודה לאחר. בטח ובטח ובטח, רבותיי היקרים, להכיר תודה למלך מלכי המלכים. שנה שעברה היינו פה ודיברנו. רובכם הייתם פה שנה שעברה. זאת אומרת, אם אנחנו היינו פה שנה שעברה, זאת אומרת שהפתקה

בשנה שעברה, קיבלנו פתקה של חיים. כנראה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו פתקה של חיים. אם אנחנו עכשיו מתראים פה, כנראה שהפתקה האחרונה הייתה פתקה של חיים. אם הייתה פתקה של חיים, רבותיי היקרים, לא מגיע לקדוש ברוך הוא תודה רבה על הפתקה הזו? לא מגיע לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אני ממש מודה לך על זה שנתת לי שנה חיים? ולא רק לי. נתת לאשתי, נתת לילדים שלי, נתת להורים שלי, נתת לחברים שלי, נתת לכל הסובבים אותי, נתת להם פתקה טובה של חיים. במה אני יכול להכיר תודה לקדוש ברוך הוא? אני יכול להחזיר לו. אז הדבר הראשון שאתה יכול להחזיר לו, רבותיי היקרים, זה לקבוע עתים לתורה. ואיזו תורה ללמוד? צריך גם לדעת מה ללמוד.

אדם, למשל, שלא יודע את ההלכות, הוא לומד כל הזמן סיפורים, אבל הוא לא יודע לשמור שבת, הוא לא יודע לברך, הוא לא יודע הלכות בשר וחלב, הוא לא יודע הלכות תפילה, הוא לא יודע הלכות נשיאת כפיים, הוא לא יודע תפילה בציבור. איך אתה יכול לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא אם אתה לא יודע את התפילה? אז דבר ראשון שאדם צריך ללמוד זה לימוד ההלכה. כמובן כמובן שיחד עם לימוד ההלכה חייב אדם ללמוד גם עבודת המידות. למשל מידת הכעס, מידת הקנאה, מידת השנאה. אדם שיש לו מידות רעות, חס ושלום, אומר הגאון מווילנה: למה לו חיים? כך אומר הגאון מווילנה בספר "אבן שלמה." כל עיקר התורה הקדושה זה רק בשביל שאדם יעבוד על המידות. כל התורה

הקדושה, כולה, מההתחלה ועד הסוף. אז אם אתה לא מצליח להשתלט על מידת הכעס שלך, עליך אומר הגאון מווילנה: למה לך חיים? אם אתה לא מצליח לעבוד על מידת הכעס, הרי כל התורה כולה נועדה בשביל לעבוד על מידת הכעס. אם אתה לא מצליח לעבוד על מידת הכעס, חס ושלום אומר הגאון מווילנה: למה לו חיים? מה הכוונה למה לו חיים? אדם נולד "עיר פרא ייוולד." אדם נולד עם מידות לא טובות. אתם רוצים לראות דוגמה לזה? תראו את הילדים הקטנים שלכם. שני ילדים קטנים רבים על כל טיפה של כבוד, על תשומת לב, מקנאים אחד בשני, רבים אחד עם השני. אדם נולד עם מידות רעות. למה באת לעולם, יהודי יקר? למה הקדוש ברוך הוא הביא אותך לעולם? להשתפר, להיות

טוב יותר, להתחזק. איך תהיה טוב יותר? על ידי שתשפר את עצמך, ותדע לפרגן לשני. תדע להשתלט על הכעס שלך. גם אם מישהו אמר לך משהו שלא מתאים לך - תדע להשתלט על מידת הכעס, ולא להתפוצץ ומיד להוציא את זעמך על הצד השני. מידת הכעס היא מידה רעה מאוד. זה התורה הקדושה נותנת לבן אדם. כשבן אדם קובע עתים לתורה, זה כמו אדם שהולך לפיזיותרפיה. הגב שלו עקום. אבל לאט לאט לאט לאט לאט לאט הפיזיותרפיסט מיישר לו, מיישר לו כל יום קצת, כל יום קצת. כך לימוד התורה עושה לבן אדם. לימוד התורה מעדן את האדם. אני רוצה את החלק הזה לפחות לסיים, לעבור לחלק השני. אני מבקש מכם, אחים יקרים. זה לא אני מבקש מכם, זה אבא שבשמים מבקש מכם.

חוסו על חייכם, ותקבלו על עצמכם לקבוע עתים לתורה. ואל תתרצו תירוצים. שלא תחשבו שאחרי מאה ועשרים אתה תגיד לקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם, אני הייתי עסוק. "אני עבדתי, אני עשיתי, אני ככה, אשתי והילדים." הקדוש ברוך הוא עבר כבר אלפים שכמוך שחשבו שיש להם תירוצים למה הם לא יכולים ללמוד תורה. אומרת הגמרא: שלושה באו לעולם העליון. אחד היה עשיר כקורח, אחד היה עני גמור, ואחד היה יפה תואר. שאלו את העשיר: "למה לא למדת תורה"? אומר: "הייתי עסוק. "אתה יודע מה זה לנהל שבעה עשר בניינים? לדאוג להם לאינסטלציה, לצבע, לוועד בית"? שבעה עשר בניינים היו לו. "מאיפה יהיה לי זמן ללמוד תורה"? שאלו את העני: "למה לא למדת

תורה"? אומר: "הייתי כל היום צריך לרדוף אחרי צדקה. "תיתן לי כסף, תן לי זה. הילדים צריכים זה, אין לי מה לתת להם, צריך לרדוף." ואותו אדם שהיה יפה תואר, שאלו אותו: "למה אתה לא למדת תורה"? אומר: "הייתי עסוק ביופיי. הייתי צריך להיות דוגמן. מדגמן פה, מדגמן שם. "הזמינו אותי לכל מיני קורסים, לכל מיני דברים. הייתי עסוק." אומרת הגמרא: קוראים לרבי אליעזר בן חרסום. רבי אליעזר בן חרסום היו לו שלוש מאות ערים, שלוש מאות ערים. ערים שלו, עיר. ואומרת הגמרא: היה לוקח שק של קמח על הגב שלו, הולך לבית המדרש, יושב ועמל בתורה. מכין מזה פיתה עיראקית, זהו. ככה היה אוכל. עד כדי כך שיום אחד הוא בא לאחד מהכרמים שלו וקטף

כמה ענבים, תפסו אותו השומרים, והתחילו לתת לו מכות. אמרו לו: "אתה גנב. אנחנו ניקח אותך עכשיו לרבי אליעזר בן חרסום "על זה שאתה ככה גונב ממנו." אומר: "אני רבי אליעזר." אומר: "מה פתאום? מי אתה? אתה לא רבי אליעזר בן חרסום." עד כדי כך הוא לא היה מכיר. היו לו את כל העסקים שבעולם, אבל הוא היה יושב ועמל בתורה. כשבא אותו עני ואומר: "לא למדתי תורה." למה לא למדתי תורה? הייתי עני, טרוד בפרנסתי. קוראים להילל הזקן. מספרת הגמרא: הילל הזקן היה מרוויח טרפיק אחד, מטבע, ביום. היה הולך מקושש עצים. מרוויח מטבע אחד ביום. אז בזמנו, זה לא היה כמו היום בחינם אתה נכנס לבית המדרש, מזגן, שומע דברי תורה. אז בזמנו היית

צריך לשלם כסף כדי להיכנס לבית המדרש. היה משלם לשומר של בית המדרש חצי טרפיק, חצי מטבע, ו(עם) החצי מטבע השני היה מפרנס את בני ביתו. אומרת הגמרא: יום אחד לא היה לו את הטרפיק הזה לשלם לשומר בית המדרש, אבל הוא רצה לשמוע את שמעיה ואבטליון. רצה לשמוע את שני גדולי הדור שמלמדים תורה. עלה לעליית הגג, היה שמה חלון, ושמע דברי תורה מלמעלה. וזה היה ליל שבת. אומרת הגמרא: היה קור מאוד חזק, ירד שלג באותו זמן, עד שכולו התכסה בשלג. שבת בבוקר, הגיעו שמעיה ואבטליון, שאל אחד את חברו: למה חשוך היום? החלון מלמעלה לא מאיר מספיק. הסתכלו וראו דמות של אדם, הילל הזקן. עלו למעלה, הורידו מעליו את השלג, וראו שהילל הזקן זה

בעצם יהודי שרצה לשבת וללמוד תורה. לא היה לו כסף להיכנס לבית המדרש, אז הוא ישב למעלה. כדאי הוא צדיק שכזה לחלל עליו את השבת. אומרת הגמרא: חיללו עליו את השבת, הדליקו מדורה, והצילו את חייו. זרקו כמובן אחרי המקרה הזה, זרקו את שומר בית המדרש. אבל הילל הזקן יבוא אחרי מאה ועשרים ויגיד לך: לא היה לך כסף? אני את הכסף שלי, חצי מהפרנסה היומית שלי הייתי נותן לשומר בית המדרש. והילל הזקן היה גדול הדור, רבותיי היקרים. היה גדול הדור. ואם אתה תגיד "אני יפה מדי, הייתי עסוק מדי, "הייתי דוגמן מדי, הייתי עושה כל מיני דברים" - יקראו ליוסף הצדיק. אתה תגיד: ריבונו של עולם, אני הייתי בחור יפה, מטר תשעים. היה לי יצר

הרע. קוראים ליוסף הצדיק. וכי היית יותר יפה מיוסף הצדיק? לא היה יפה בעולם, בהיסטוריה כמו יוסף הצדיק. אומרת הגמרא שאשתו של פוטפירע, אשתו של פוטיפרע נהייתה חולה, חולה מאהבה. הייתה חולה מאהבה על יוסף הצדיק. וכל החברות שלה היו אומרות לה: תגידי לי, מה, את משוגעת? מי זה יוסף הזה שאת כל כך מאוהבת בו? כזה בן אדם זה? אומרת להן: חכו חכו כשתראו אותו. ואז הזמינה אותן לארוחת צהריים. מספר המדרש שכולן היו מתחילות ככה, קילפו תפוחים. ואז אשת פוטיפר קראה ליוסף: "יוסף כנס בבקשה, כנס." יוסף הצדיק נכנס. כולן היו המומות מהיופי שלו. עד כדי כך שהמשיכו לקלף את התפוחים, וחתכו לעצמן את הידיים מרוב שאיבדו את הריכוז שלהן

מרוב יופיו של יוסף. אז אתה מה תגיד? אני הייתי יפה, אני היה לי הרבה ניסיון. הייתי צריך לעשות כל כך הרבה דברים. קוראים ליוסף הצדיק. וכי היית יותר יפה מיוסף? אבל יוסף יצא "עדות לישראל שבטי י-ה קודש קודשים." רבותיי היקרים, תירוצים אתם יכולים לתרץ בעולם הזה. אשתי, עבודה, הילדים, פרנסה. תירוצים. בעולם הזה תירוצים יפים. אבל "איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי"? כשאתה תעלה אחרי מאה ועשרים, והקדוש ברוך הוא ישאל אותך: בני היקר, עשרים וארבע שעות נתתי לך. נתתי לך חיים, נתתי לך משפחה, נתתי לך בריאות, נתתי... לא יכולת להחזיר לי שעה אחת ביום? שעה אחת ביום שבה אתה מתבטל מכל העולם ומתייחד איתי? מתייחד עם קונך?

שעה אחת ביום אני אומר למסכנים, ללחוצים ביותר. אבל שעתיים ביום להתענג על הקדוש ברוך הוא בלימוד תורה? לא יכולת לתת לי שעתיים ביום? וזו השאלה הראשונה שישאלו את האדם אחרי מאה ועשרים: קבעת עתים לתורה? אחרי זה ישאלו אותך אם נשאת ונתת באמונה, וציפית לישועה. השאלה הראשונה שישאלו אותך, יהודי יקר, תהיה: אם קבעת עתים לתורה? ו"הקבעת עתים לתורה" הזה, ייקח אתכם, רבותיי היקרים, ויעלה אתכם בכל מה שתרצו בחיים. אז אני מבקש מכם, רבותיי היקרים. אני יודע שרובכם כן קובעים עתים לתורה. אבל כמו שאומרת הגמרא: "אין מזרזין אלא למזורזין." יש פה בית מדרש שהוא ברוך השם פתוח, ולומדים בו תורה עם טובי הרבנים. באמת טובי

הרבנים. מביאים לפה רבנים, הרב יצחק יוסף, נכדו של מרן, היה פה. יש פה את הרב לסרי בבוקר, יש פה חברותות. יש פה... ברוך השם, מה שתרצה - יש פה. להגיד "לא היה לי איפה ללמוד- " לא תוכל, לא תוכל. אבל נשאר בידך הדבר לקחת את הרכב ולשבת וללמוד תורה. אתה לא יכול להגיע לפה - תלמד ליד הבית. אבל שלא יעבור עליכם יום, יהודים יקרים, לא יום אחד, שלא אמרתם תודה רבה לקדוש ברוך הוא. התודה רבה הזה, חוץ מהזה שאתה צריך להגיד בפה תודה רבה, תודה רבה תעשו במעשים. שב ותלמד תורה. התורה תעלה אותך, התורה תעדן אותך התורה תקדש אותך. דוד המלך אמר, תראו מה דוד המלך אומר, משפט מבהיל. "כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי." האמת שזה

הקדוש ברוך הוא אמר לדוד המלך. "כי טוב יום מחצריך מאלף עולות," דוד המלך. טוב יום שאתה יושב ולומד תורה מאלף עולות שהקריב הבן שלך, שלמה המלך. ויש מסבירים את זה על דוד המלך: כי טוב יום בחצריך מאלף ימים של מלוכה על כלל ישראל. מלך על כלל ישראל, כי טוב יום בחצריך. יום אחד בבית המדרש אלף פעמים יותר טוב מהכול. אבל יש עוד משפט שדוד המלך אומר, משפט שאותי מאוד מחזק. "ואני קרבת ה' אלוהים לי טוב." אמר דוד המלך לקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, לא אכפת לו להיכנס לגיהינום, לא אכפת לו לסבול ייסורים, לא אכפת לו שלא תהיה לו פרנסה, לא אכפת לו מחלות, רק דבר אחד אמר לקדוש ברוך הוא: "ורוח קודשך אל תיקח ממני." "ורוח

קודשך אל תיקח ממני." אל תגרום לי שאני אעזוב את התורה הקדושה. דוד המלך ידע שעיקר העיקרים, הכול יעבור, מחלות עוברות. כסף שטויות, הכול עובר. אבל רוח קודשך, את התורה הקדושה שלך - אל תיקח ממני. כי זה מה ששומר עליי, זה מה שמגן עליי. אני חושב שהדברים הם ברורים. מה זה ברורים? מה המטרה שלך בחיים, יהודי יקר? מה אתה עושה פה? למה באנו פה? לאכול? להביא כסף? הכסף הולך ולגמור? סגולה פה קרוב. זהו? זו המטרה? יש לנו מטרה פה, יהודים יקרים. מטרה ליתגדל ויתקדש שמיה רבא. להגדיל שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם. כולנו חיילים של מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. כשיהודי נפטר מן העולם, אנחנו אומרים קדיש "יתגדל ויתקדש" -

למה? כי חסר חייל בצבא השם. עד עכשיו היה פה יהודי שהיה מקדש שמו של הקדוש ברוך הוא, ועכשיו אין יהודי. אז אנחנו אומרים "יתגדל ויתקדש שמיה רבה." התפקיד שלנו לגדל שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם. לקדש שמו של הקדוש ברוך הוא בעולם, זה להגדיל חיילים, עוד חיילים לעבודתו יתברך. שבסופו של דבר נזכה להגיע ליום: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." "ה' אחד ושמו אחד," שרק הקדוש ברוך הוא בעולם. וזו המטרה העיקרית שלנו בעולם.