הרב זמיר כהן - כללים להתנהלות כלכלית נבונה

שלום וברכה וערב טוב לכולם. בשיעור הקודם למדנו את הדרכת הרמב"ם לדפוסי התנהגות נעותים. איך האדם צריך להתנהג בצורה נכונה, בצורה מטורבטת? הראה לנו איך תלמיד חכם צריך להתנהג ומזה גם כל אדם צריך ללמוד לעצמו. כעת בפרק חמישי, פרק ה, הלכה יא, עובר הרמב"ם ללמד אותנו לכללי התנהלות כלכלית נכונה ונבונה. גם מבחינה כלכלית אדם צריך לדעת איך להתנהל בצורה נכונה, בצורה נבונה, כדי שיצליח בחיים ולא ישכע בצרות. הרב שטיינמן שיהיה בריא השם יתן לו רפואה שלמה הוא אמר פעם שרווחה כלכלית בבית כלומר שאין לחץ כלכלי בבית זה שיקול רוחני זה לא שיקול גשמי אם הבית נמצא במחנק בלחץ אז זה לא רק שמבחינה פיזית המצב לא טוב זה משפיע

על שמחת החיים על הנפש על החינוך של הילדים הכל לחוץ הכל לא טוב מה צריך לדעת שיהיה יישוב הדעת הכלכלי בבית זה שיקול רוחני לא צריך לראות את זה כדבר גש גשמי ובאמת הרמב"ם נותן לנו כאן כמה עצות איך להתנהל בצורה נכונה מבחינה כלכלית נקרא את לשונו דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה מפרנסת אותו תחילה ואחר כך יקנה בית דירה ואחר כך ישא אישה תכף נסביר מה קורה בזמנם שנאמר מי האיש אשר נטה קרם וכולי מי האיש אשר בנה בית חדש וכולי מי האיש אשר הרס אישה וכולי ואסור לו לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו ויתריח על הבריות ולא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלין או יעשה סחורה בדמי ביתו אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה

כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הקלה בקיים ולא תהיה כוונתו להנות מעט לפי שעה או להנות מעט ויפסיד הרבה ואומר הרמב"ם, מבחינה כלכלית כל אדם צריך לנהל את החיים הכלכליים שלו בתבונה. ראשית, הדירוג שאומר הרמב"ם דרך בעלי דעה, אדם שהוא חכם, מארגן לעצמו סוג של פרנסה, קונה דירה ואחר כך נושא אישה, יש לו לאיפה להביא אותה, איפה להיכנס, יש לו בסיס כלכלי. בזמננו לא כמו בזמנם שהיה קל להשיג דירה. בזמנם הדירות היו מאוד זולות. בקלות היה אפשר להשיג דירה. היום אדם שיאמר אני לא אתחתן עד שאיג דירה כנראה בגיל 70 יזמין את המשפחה לחתונה שלו. לכן היום לא ממתינים לקנות דירה ורק אז להתחתן. אבל לקחת את הרעיון

של דברי הרמב"ם שהאדם צריך לנהל את החיים שלו מראש לפי היגיון כלכלי ישאף לקנות דירה. בדור שלנו יש עוד נקודה. צעירים מבזבזים הרבה יותר מאשר לאחר שהם נשואים. רווקים מבזבזים על כל מיני שטויות. בין אם צריכים, בין אם לא צריכים מוציאים. יש בודדים שיש בהם דעת לחסוך כסף. כמה פעמים שמעתי מבחורים בגיל 28, 30 שהוא אומר, אני אגיד לך את האמת. עם כל הכסף שעבדתי הייתי חוסך אותו ולא מבזבז אותו על בילויים ועל שטויות היום היה לי דירה משלי אבל כשהיה בגיל מסוים שעובד מקבל משכורת ואין לו הוצאות הוא חי עם ההורים שלו שזה גם עדיף כך אדם אדם שהוא רווק אין טעם יש כאלה הולכים לזכור דירה לבד למה נמאס לי להיות עם ההורים זו

טעות תישאר עם ההורים תרוויח מצוות כיבוד הורים עצם זה שאתה איתם תכבד אותם תחסוך כסף תשמור לקנות דירה. כמה חשוב שאדם יש לו לפחות את ה את ההון העצמי כדי לקנות דירה ולוקח משכנתא ומוסיף אחר כך במקום לשלם שכירות. שכירות זה כמו שהוא זורק כסף החוצה. לוקח כסף שלו נותן לאחרים. משכנתא. נכון שיש גם את הריבית ואת הצמדות אבל לפחות אתה מחזיר לעצמך. הנכס נשאר שלך. למה? למה תגור בשכירות? אם אין ברירה אין ברירה. אדם מתחתן עדיין אין לו דירה יגור בשכירות. לא בשביל זה יתחה את החתונה. אבל כמה שאפשר לחסוך כסף לקנות דירה שיהיה לאדם את היישוב הדעת שלו אפילו דירה בפריפריה מה שנקרא עדיף שיהיה לך נכס גם אם אתה מזכיר שם

וסוחר פה איפה שאתה צריך בשביל העבודה להיות גם שווה אבל העיקר שיהיה לך את הנכס שלך לאט לאט תתקדם תוסיף עוד עד שבעזרת השם תתבסס ותתייצב כמה פעמים שאלתי צעירים הרי אתה והיא החלטתם להתחתן למה אתם לא מתחתנים? נכשלים כמה יכולים לשמור על עצמם ונכשלים. תשובה מצויה. אנחנו עכשיו עובדים עוד שנתיים כשנתבסס כלכלית נתחתן. זאת טענה של היצר הרע. להגיד נתבסס כלכלית ונתחתן עוד שנתיים זו התעיה גדולה. קודם כל, אפילו אם נכשלים פעם אחת בעבירה, לא שווה כל השנתיים. דבר שני, מדמיינים כאילו בשנתיים האלה הם יהיו עשירים גדולים. פוגשים אותם אחרי שנתיים. אני אומר מהניסיון, אתה פוגש אותו אחרי שנתיים, שואל אותו, נו, מה המצב

הכלכלי? או שיש לו יותר חובות מבעבר, או שהוא נשאר באותו מצב. זו טעות גדולה. החלטתם להתחתן, אתה רוצה אותה, היא רוצה אותך. לקבוע תאריך לחתונה, להתחתן אני אומר לו תתחתן ותכבד אותה יהיה לך ברכה בכסף כך כתוב שאדם מכבד את אשתו הוקירו לנשי חוכיחד תתעטרו כל זמן שאתם לא נשואים היא לא אשתך גם אם אתה מכבד אותה זה כמו מכבד אדם זר שזה יפה שאתה מכבד אדם זר אבל אין לך את הסגולה של הברכה בכסף תתחתן שהיא תהיה אשתך כמו שהזוהר הקדוש מסביר שהאישה שורשה בספירת מלכות והפרנסה גם כן בספירת מלכות. כשאדם מכבד את האישה, הוא לא מכבד את הגוף הזה שנמצא פה. הוא מכבד את הנשמה שלה. האדם האמיתי זה הנשמה. הגוף זה סתם בגדים. אתה

מכבד בן אדם, אתה לא מכבד את הבגדים שלו, אתה מכבד אותו. כשאדם מכבד את אשתו, הכבוד שהוא נותן זה בעצם לספירת מלכות, שזה השורש הרוחני של האישה. לכן האישה יותר אצילית, יותר מלכותית, הגבר יותר אחור מבחינה רוחנית, אבל האישה שהיא יותר אצילית ויותר רוחנית, שורשה בספירת מלכות. ושורש הפרנסה נמצא גם בספירת מלכות, שזה בחינת השכינה הקדושה והאות ה'בשם הוויה. כל זה שייך, אות ה האחרונה, כל זה שייך לספירת מלכות. ממילא אתה מוריד לעצמך שפע פרנסה. כידוע יש לנו שתי מלכות ביהדות. מי הם שתי המלכות? האחת זו האישה, הרעיה היהודיה ומי המלכה השנייה? השבת. שבת המלכה. בואי כלה בואי כלה. שבת מלכתה. השבת היא מלכה. היא שייכת

לספירת מלכות גם כן, היום השביעי בשבוע. וכשהאדם מכבד את השבת, גם זוכה לברכה בכסף. למה? למה שבת היא מקור הברכה? כי שורשה גם כן בספירת מלכות. אישה ושבת הם אותה בחינה. הם שייכות לספירת מלכות מבחינת השכינה הקדושה. לכן תראו בערב שבת בבית כנסת שאחרי תפילת מנחה שרים את לך דודי מפנים את הגב להיכל פונים לכיוון מערב ואומרים בואי קלה בואי קלה זה דרך ארץ להפנות את הגב להיכל למה עושים את זה למה פתאום מסתובבים התשובה היא כשמלכה נכנסת כולם מסתובבים לקבל את פניה מלכה לא יכול להפנות אליה את הגב והשבת שבת נכנסת בשעה הזו שאומרים בואי קלה בואי קלה סמוך לשקיעה מי שלא אמר שבת נכנסה בכל מקרה גם אם הוא לא קיבל אותה

היא תבוא תרצה או לא תרצה היא באה שבת נכנסת אני אומר את זה שלא יהיה טעות שאם לא אמרתי בוא היא קלה אז אפשר להדליק נרות שבת גם 10 דקות אחרי השקיעה כמה דקות לפני השקיעה כבר אסור להדליק נרות ממש צריך להקפיד להדליק נרות שבת בזמן ואם לא הדליקו בזמן עדיף לא להדליק מאשר לחלל שבת חס ושלום השמש שוקעת בצד מערב. כשהשמש שוקעת היום הבא נכנס. אז יוצא שמבחינה סמלית השבת נכנסת מצד מערב בזמן השקיעה, השמש שוקעת. כן אנחנו מסתובבים לצד מערב ואומרים בואי קלה, בואי קלה שבת מלכתה. להראות שאנחנו עכשיו מקבלים את פניה של המלכה הזו שקוראים לה שבת. כשאדם מכבד את השבת, איך מכבדים שבת? בשני מסלולים. יש כאלה שומרים שבת אבל

לא מכבדים את השבת. לכבד את השבת זה שני דברים. האחד, ההלכות, ללמוד הלכות שבת ולקיים אותם. יש את הקידוש של שבת, לא לעשות מלאכה בשבת, שזה הבערה, הדלקת אור, הדלקת אש, כתיבה, כתיפה, כטיש, כתיבה. כל זה אסור לעשות בשבת. 39 מלאכות. לא נוגע בכסף בשבת, מוקצה, אבל זה לא מספיק. יש גם כבוד השבת. על ידי שהוא אוכל בשבת מאכלים משובחים יותר מכל השבוע ושלובש בשבת בגדים יפים יותר מכל השבוע. יש אנשים שכל השבוע אוכלים ארוחות מפוארות עשירים. צריכים לדאוג לעצמם בשבת להוסיף עוד משהו יותר מכל השבוע. שתרגיש שבשבת יש משהו מיוחד. שווה אפילו לצמצם קצת במשך השבוע שיאכל דברים יותר פשוטים רק כדי לייקר את השבת על ידי ששומר

שבת כהלכה. וגם הבגדים לובש בגדים מיוחדים. הוא באים בתי כנסת, לפעמים רואים חלק מהקהל בבית הכנסת. הוא בא להתפלל, זה יפה שהוא בא, כל הכבוד לו שבא, אבל בא עם בגדי חול. חבל. חבל לבוא עם בגדי חול. תלבש בגדי שבת, כאילו אתה יוצא לאירוע, בגדים מיוחדים. זה כבוד השבת שהאדם זוכה בזה לפרנסה. אז אני אומר לאותם צעירים, אתה לא מתחתן בגלל שאתה רוצה להתבסס כלכלית. אדרבה, תתחתן כמה שיותר מהר, תכבד את אשתך, יהיה לך ברכה בכסף, זה יותר טוב. נמשיך את דברי הרמב"ם. ואסור לו לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו ויטריח על הבריות. אפילו לצדקה. אדם רוצה לתת צדקה, מתלהב ממשהו או שניצל מאיזה מצב מסוכן הוא אומר, "את כל הכסף אני

אתן לצדקה. אומר הרמב"ם זו טעות מה יהיה איתך אחר כך תצטרך אתה לקבץ נדבות לא עושים דבר כזה צריך להיות שקול כלכלית גם בנתינה לדעת את הגבולות הפוסקים דנים מה הדין באדם עשיר מופלג שגם אם הוא יתן סכומי עתק לצדקה ישאר לו עד סוף ימיו והוא לא יזדק לבריות או אדם שבעת פטירתו בצבאה רוצה לרשום הרבה כסף לצדקה ההכראה של הפוסקים שעל זה לא די דיבר הרמב"ם גם מה שכתוב בגמרא שאדם שנותן לא יתן יותר מחומש מ-20% מההכנסות שלו כשרוצה לתת לי צדקה זה לא מדובר על עשיר גדול עשיר גדול יכול לתת גם 70% אם יש לו מיליארדים גם אם יתן 70 80 ישארו לה עוד כמה מיליארדים אז אין שום בעיה אדם שישאר לו הרבה כסף גם אחרי שיתן יכול לתת

או לפני פטירתו אנשים ששואלים לפני הפטירה האם לתת את כל הנכסים שלי לצדקה התשובה היא תלוי במצב הילדים. אם הילדים זקוקים לעזרה, זו טעות שההורים יתנו את הכסף לצדקה והילדים שכל כך הירושה הזאת יכולה לעזור להם, הם עצמם נשארים עם קשיים כלכליים. אז צריך להעדיף את הילדים. אבל אם רואים שהילדים, ברוך השם, לכל אחד יש כבר דירה משלו ויש לו הכנסה טובה, יש לו פרנסה טובה, יש לו שפע, מצב כזה יתנו מהנכסים מעט לילדים, גם כשפחות הרגישו שקיבלו משהו, ואת רוב הנכסים יכול לתת לצדקה. כשהייתי ילד, הכרתי יהודי מבוגר, הגיע לגיל 90, היה לו בניין של דירות ובצבואה הוא כתב שכל הבניין מוקדש לצדקה. אז בניו היו כבר נשואים עם

ילדים, משפחות. הוא כבר היה אדם מאוד מבוגר. באו לאבי, אמרו לו, הוא חבר שלך, תשכנע אותו שיכניס אותנו לצבואה עם סכומים יותר גדולים. למה? למה את הכל לצדקע? אז הוא דיבר איתו, אמר לו, "ילדים שלך בצער, למה אתה לא נותן?" הוא אמר לו, "אני אגיד לך את האמת. אם לילדים שלי היה חסר, הייתי קודם נותן להם יותר חשובים מכולם, אבל הם וזרעם אחריהם יש להם שפע של כסף ופרנסה שהם הסתדרו אז למה שאני לא אדאג לעולם הבא שלי? אני רוצה לדאוג לעולם הבא שלי. אז הוא את כל ההכנסות של הבניין הזה הקדיש שיתנו ללומדי תורה, לאיזה כולל שהוא הקים גם כן ורוצה לדאוג לעולם הבא שלו. אז בגדרים ההלכתיים גם כשאדם רוצה לתת לפני שנותן שישאל

אם מותר לו לתת כי לפעמים זה לא נכון לתת צריך לדעת את הגבולות זה מה שאומר הרמבם ואסור לו לאדם להפקיר או להקדיש כל נכסיו ויטריח על הבריות ולא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלים יש אנשים לא לומדים את הרמבם הזה ולא חושבים על זה מעצמם מוכרים נכס לקנות סחורה כדי להרוויח כסף אומר הרמבם זו טעות יש לך נכס תשמור עליו עולם יש לך דירה תשמור על הדירה הזאת אם יש לו כמה דירות רוצה למכור דירה כדי לפתוח עסק שיתייעץ אבל לא יהיה פזיז בדבר הזה למכור נכסים לא ימכור שדה ויקנה בית ולא בית ויקנה מטלטלין הוא יעשה סחורה בדמי ביתו מוכר את הבית שלו ומשקיע אני לא רוצה להזכיר שמות אבל יש שמות מפורסמים שהציבור יודע

עליהם שהם הגיעו לפשיטת רגל שמפורסמים רצו להשתיע בדבר מסוים מסוים מכרו את הבית כדי להשקיע באותו פרויקט שהיה נראה להם מאוד מוצלח ובסוף נשארו בלי הפרויקט ובלי הבית שלהם. אומר הרמבם שלא יעשה סחורה בדמי ביתו. בית שאתה גר בו זה לא מסתחרים אל תנסה לעשות מזה כסף זה תשמור. אבל מוכר הוא מטלטלין וקונה שדה. אדרבה אם יש לך סחורה תמכור את הסחורה שזה דבר המטלטל תקנה שדה. כללו של דבר ישים מגמתו להצליח נכסיו ולהחליף הקלה בקיים. דבר שהוא קלה תחליף אותו בדבר שהוא קיים ולא תהיה כוונתו להנות מעט לפי שעה או להנות מעט ויפסיד הרבה. תמיד המחשבה מבחינה כלכלית צריך להפעיל את שיקול הדעת. כך מלמד אותנו הרמב"ם הדרכה

בהתנהלות כלכלית נאותה. נעבור במהירות על סיום דבריו במה שנוגע גם למשע ומתן לכללים במסחר. אבל פה מדבר כעת מההבת של התרבות של הדרך ארץ גם בדברים שהם לא הלכתיים. הרמב"ם מדבר על תלמיד חכם אבל הזכרנו שלתלמיד חכם זו הוראה ועבורנו זה דוגמה ללמוד מוסר השכל לעצמנו. משאו ומתנו של תלמיד חכם באמת ובאמונה. מה זה אמת? מה זה? מה ההבדל בין אמת לאמונה? כשאתה עושה מסחר, כל מילה שאתה אומר צריך שתהיה אמיתית. אמת זה מתייחס לדיבור שלך. אמונה זה מלשון אמינות לגבי ההמשך. כלומר, אמרת לו, "מחר אני אשלם לך." תהיה אמין במילה שלך. תקיים את מה שאמרת. זה נקרא באמת ובאמונה. אמת. נתונים שאתה נותן עכשיו על הסחורה הזאת אומר לו

שזה כך, תגיד אמת. אל תנסה ליפות את הסחורה יותר ממה שהיא באמת וגם באמונה. תהיה אמין בדברים שלך. אומר עליו לה ועל הן הן. דבר שהוא לא תגיד לא. דבר שהוא כן תגיד כן. מדקדק על עצמו בחשבון ונותן ומותר לאחרים כשיקח מהם ולא ידקדק עליהם. מה פירוש מדקדק על עצמו בחשבון? כשהוא צריך לשלם הוא לא מעגל לטובתו אלא הוא נותן בדיוק. 9 שק ו-20 אגורות נותן גם את ה-20 אגרות זה כשהוא צריך לתת ונותן הוא מוותר לאחרים כשיקח מהן ולא ידקדק עליהם כשהפוך אחרים צריכים לשלם לו הוא אומר לו זה בסדר לא צריך לחפש את ה-20 אגורות מספיק הת9 שקלים שנתת זו הנהגה יפה שאדם מרגיל את עצמו להיות מדקדק בנתינה שלו וכשהוא צריך לקבל מאחרים פה

הוא יותר הולך לקראתם ונותן דמי המכך לאלתר ר שהוא קונה משהו ויש לו כסף הוא משלם במקום. יש אנשים קשה להם להוציא כסף מהכיס אפילו שהוא יכול נותן צ'ק דחוי. אבל אם אתה יכול לשלם עכשיו למה תיתן לו צ'ק דחוי? האדם הזה יש לו צריך פרנסה. ואם תשלם לו במזומן זה יעזור לו עכשיו. הוא יוכל להשתמש בכסף הזה עכשיו. עוד חודש צריך לגלגל את זה. היו עסקים שקרסו יכלו להצליח וקרסו רק בגלל מחסור במזומנים שכל מי שקנה מהם רק צ'קים דחויים וצ'קים דחויים. אז אם אין לך אין לך מה אתה יכול לעשות את נותן צ'קים דחויים אבל אם יש לך למה תיתן דחוי אדרבה תעזור לו תעזור ליהודי הזה שיהיה לו פרנסה ואינו נעשה לא ערה ולא קבלן ולא יבוא

בהרשאה קבלן זה סוג של ערבות לגבי ערבות לפעמים אנשים באים אני קונה דירה תחתום לי להיות ערב לחתום או לא לחתום לפעמים לא נעים אנשים חותמים הגמרא אומרת שצריך להתרחק מלחתום ערבות מה זה להתרחק לא שבכלל לא אבל אל תהיה תחתום תום ערבות בקלות לכל אחד. יש בזה מצווה גדולה. אדם שאתה יכול לעזור לו, שאתה חותם לו ערב, הוא מקבל משכנתא, מקבל הלוואה, קיימת מצווה, עזרת לו שיקנה דירה. אבל אל תסבך את עצמך כדי לעזור לאחרים. מתי לחתום ערבות לאדם אחר? רק אם אתה בטוח ב-100% שהאדם הזה ישלם, שאתה יודע בוודאות שלא רק שיש לו לב טוב, שגם יש לו איך לשלם, יהיה לו איך לשלם. או שאתה אומר לעצמך גם אם הוא לא ישלם יש לי מספיק כסף

לשלם במקומו. זו עוד אפשרות. אם אתה יודע שגם אם הוא לא ישלם ואז הבנק יפנה אליך יש לך מאיפה לתת בסדר מותר לך. אתה יכול לקחת סיכון כזה אם אתה אוהב אותו ורוצה. אבל אם אתה יודע שלא ברור לך שהוא יהיה שלם ואם הבנק יבוא אליך יקחו לך את הבית שלך. אסור לך לסכן את עצמך בשביל אחרים. אפילו אפילו אם אתה לבד. הקלבחה אומר, אם יש לך משפחה, מותר לך לסכן את המשפחה כדי לעזור לאדם אחר. כמה כאלה באמת היו שקרסו כלכלית בגלל העניין הזה שחתמו לכל מי שביקש מהם ערבות? מה אכפת לי? חתימה, חתימה. וברגע של מבחן התברר שאותו אדם נעלם. אז או שאתה בטוח שהוא ישלם, אז זה מצווה גדולה לעזור לו, או שאתה יודע שזה סכום שגם אם הוא לא

ישלם, יש לך את היכולת לשלם במקומו ואתה מוכן לקחת את הסיכון הזה. מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנה. יש מצב שעל פי הלכה אתה יכול לחזור בך בעסקים אבל אם אתה במעלה רוחנית גבוהה אמרת מילה אתה עומד מאחוריה. למשל סוחר סיכם עם אדם לקנות תכשיטים מזהב בשווי מסוים סיכמו על מחיר. אמר לו תבוא מחר ב בת בבוקר קח את התכשיט תביא כסף. עוד לא עשו קניין, לא עשו כלום. אין חוזה, אין שום דבר, אבל סיכם איתו, סגר איתו בעל פה, מחר תבוא תקנה את התכשיט בכך וכך. באותו ערב המחיר של הזהב זינק. פתאום הוא רואה שאני יכול למכור את התכשיט הזה ב-30% יותר. למה אני אתן לו במחיר הזה?

מבחינה הלכתית, כל זמן שלא עשו קניין, אתה יכול לחזור בך. אם הוא הגביע את זה, זה שלא. אבל הוא לא הגביע את זה. רק דיברתם. אין קניין בכתב, אין כלום. אתה יכול לחזור בך, אבל מוצא שפתיך תשמור. אף על פי שהלכתית אתה יכול לחזור בך, אבל אדם שרוצה להיות מתן בהנהגה, כמו שהרמב"ם מדבר כאן על תלמיד חכם, וכל אדם שרוצה ללמוד מזה גם איך להתנהל, מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדיבורו ולא ישנה. ואדם שעומד בדיבורו הוא לא מפסיד מזה. כמה אנשים שהיו ישרים והקריבו מעצמם, כשאותו אדם ראה את הישרות שלו, החליט מהיום אני קונה רק ממנו. ומה שהוא הפסיד כאן את ה-30% הרוויח אחר כך אלפי אחוזים

מאותו לקוח שראה כמה האדם הזה ישר או שהוא סיפר לאחרים ואז באו אליו ידוע שמיושר לא מפסידים גם נראה שעכשיו הפסדת אם אתה הולך בישרות אתה לא תפסיד אחד העובדים הבכירים בהידברות לפני שבא לעבוד בהידברות שעדיין לא היה שומר תורה ומצוות עבד באיזה מפעל ושם בתור אדם לא דתי שגם אף פעם לא אמרו לו שיש איסור גזל. הוא חשב שגנבה הגזל זה לפרוץ בתים. אבל הוא גנב. מה פתאום? הוא צברון לבן. איזה גנב. אבל היה לו חבר בעבודה. כשהוא מאחר הוא מחתים לו. כשהוא מאחר הוא מחתים את הכרטיס. ומאיפה הבוס יודע? ובסוף החודש מקבל עוד כמה מאות או כמה אלפי שקלים יותר על שעות שהוא בכלל לא היה נוכח בעבודה. כשהתחיל להתחזק פתאום קלט שזה

גזל. אסור לגנוב. הבוס משלם לי כסף על שעות שאני לא נמצא בגלל הרמאות הזאת של הכרטיס וזה מצטבר לסכומים גבוהים. הוא כבר לא יודע כמה אבל הוא יודע שזה המון. היה לו מאבק עם עצמו. כן לספר לבעל הבית או לא לספר. אם אני אספר הוא ודאי יפטר אותי. אבל לא לספר אני רוצה לשלם לו על ה לפי הסבירות אבל אם זה לא מלא להגיד לו שאם זה יותר שימחל לי. צריך שימחל. אני לא יודע כמה כסף זה. אז חשב לתת לו סכום שהיה נראה לו סביר ולומר לו שאם זה יותר אז אתה תסלח לי על היותר הזה יודע שהוא יפטר אותו אבל החליט מה שאמת אמת צריך להיות ישר זו הלכה לא רוצה גזל נכנס עם ראש מורכן לחדר של ה של בעל המפעל וסיפר לו את זה אמר לו אני ממש

מתנצל לא יודע איך הגעתי לזה אבל לא ידעתי שזה כל כך חמור עכשיו אני מתחזק הבאתי איתי מעטפה עם הסכום שנראה לי אני רוצה שתמחל לי על ישאר. מסתכל עליו בעל המפעל ואמר לו, אני אגיד לך את האמת. היחיד שהייתי בטוח שהוא ישר ולא נוכל זה רק אתה. בן חשדתי בכולם, אבל בכלל לא העליתי בדעתי שגם אתה ככה תרמה אותי. אתה יודע כמה זה מאכזב לשמוע דבר כזה שהיחיד שבתחתי בו התברר שהוא עבד עליי במשך שנים. אבל בגלל שעכשיו אתה בא לתת לי את הכסף וברור לי שמהיום אתה לא תעבוד עליי, קודם כל את הכסף לא צריך. אני מוכשאיר בשבילך. מה שהיה היה ואני ממנה אותך למנהל של כל העובדים האחרים כי עכשיו אפשר לסמוך עליך. קידם אותו בעבודה, הלה

לו את המשכורת, עוד עלה לי גדולה. אחר כך התחזק עוד יותר אז עלה לעוד גדולה. בא לעבוד בהידברות. לא בכלכלה הוא קצת ירד אבל בעשייה לפחות הוא ירוויח יותר. נמשיך את דברי הרמב"ם. ואם נתחייבו לו אחרים בדין, כלומר אם אחרים חייבים לו כסף, מעריך, כלומר לא אומר תביא עכשיו, אתה רואה שקשה לו, בסדר, כשיש לך תביא. ומוחה להן הוא מלווה וחונן. אדם זקוק להלוואה והוא יכול לעזור לו, מלווה לו. חונן זה מתנת חינם. יודע לוותר, לתת משלו. שוב, גם כאן לא מדובר במצב שהוא מסכן את הכלכלה שלו, אלא באופן שהוא יכול לעזור לאחרים מבלי שינזג. כללו של דבר יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים, מן הנעלבים ולא מן העולבים. ואדם שעושה כל

המעשים האלו וכיוצא בהן, עליו הכתוב אומר, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך התפער. מה פירוש שיהיה מהנעלבים? ולא מהעולבים. יש אדם שהוא מעליב אחרים, יש אדם שמעליבים אותו. עדיף להיות מן הנרדפים ולא מן הרודפים, מן הנעלבים ולא מן העולבים. באותה שעה נראה שהוא הפסיד כי פגעו בו, העליבו אותו והוא שתק. והיה לו מה להחזיר ובכל זאת הוא שתק. אבל הקדוש ברוך הוא יתן שכרו ויגדל אותו אחר כך. דוגמה לכך רואים אצל משה רבנו. משה רבנו דיברו עליו אהרון ומרים וכי רק בו דיבר השם רק הוא נביא גם אנחנו נביאים למה הוא פרש מאשתו ומשה שותק שם במקום הזה שדיברו עליו כתוב והאיש משה עניב מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה למה שם דווקא

התורה הדגישה את זה ומיד אחר כך כתוב ויאמר השם אל אהרון הקדוש ברוך הוא פנה לשלושתם גם למשה לאהרון במרים ואמר צאו שלושתיכם בנבואה. כל אחד קיבל נבואה שיבואו לאוהל העדות. כשהגיעו לשם יורד ענן והקדוש ברוך הוא נוזף באהרון ובמרים. אומר להם איך אתם מדברים עליו? כל נביא שיהיה לכם בעתיד השם במראה אליו את ודא בחלום הדבר בו. לא כן עבדי משה פה אל פה הדבר בו מראה ולא בחידות ותמונת השם יביט. ואיך לא יראתם לדבר בעבדי במשה? אהרון מסתכל על מרים, כולה מצורעת כשלב, נאנשה על זה שדיברה על משה רבנו. למה דווקא שם התורה צינה והאיש משה עניב מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה? כי מה התשובה האמיתית? הרי על פי הלכה אדם לא

אמור לפרוש מאשתו. צריך לחיות עם אשתו כל החיים. זה רצון השם שיהיה שלמות. משה הוא היחיד שהגיע למדרגת נבואה כזו גבוהה שהקדוש ברוך הוא היה מדבר איתו בפתאומיות לפי הדרגה שלו. הוא היחיד שלא היה צריך לחיות עם אשתו אחרי שכבר הביא ילדים לעולם קיים פריה ורבייה כי הוא אדון הנביאים הראייה שלו ההשגות שלו בנבואה זה היה יותר מכולם יותר מישעיה יותר מיחזכאל מירמיה ההשגות בנבואה שלו זה היה יותר מכולם הרמב"ם קורא לו אדון הנביאים אהרון ומרים לא ידעו שמשה נמצא מעליהם בנבואה הם ידעו אנחנו נביאים והוא נביא מרים הנביאה אהרון היה נביא הקדוש ברוך הוא דיבר איתו גם גם משה אז הם שאלו, וכי רק הוא נביא? גם אנחנו נביאים.

למה הוא פרש מאשתו? הוא לא בסדר. מה משה רבנו היה צריך לענות להם כשהליבו אותו? הרי פגעו בו, הליבו אותו, אמרו לו, "מה אתה פור? אתה אתה עושה דברים לא על פי ההלכה? מה הוא היה אמור לענות להם? אני במדרגה של נבואה יותר מכם. נכון, אתם לא צריכים לפרוש אבל אני בדרגת הנבואה שיותר מכם אני צריך לפרוש. אבל משה שתק. לכן התורה מדגישה והאיש משה עניב מאוד. שם התורה כותבת את זה כי הוא לא מסוגל להגיד להם אני יותר מכם. הוא מוכן להתבזות, להיות מהנעלבים אבל הוא לא הוא לא יחזיר שום תשובה. ויש לו מה לענות אבל הוא לא מסוגל להגיד. אני אעליב אותם שאני יותר מהם. כשהקדוש ברוך הוא רואה שהאדם מקריב מעצמו להיות מהנעלבים ולא

מהעולבים, הקדוש ברוך הוא מתערב לטובתו. אז הקדוש ברוך הוא דואג לו. הוא קרא לאהרון ומרים והוא זה שהוכיח אותם כי אין בעולם מי שידע את האמת חוץ מבורא עולם ומשה רבנו מי ידע שהוא מעל כל הנביאים רק הקדוש ברוך הוא ומשה כשהאדם מבליג ומותר הקדוש ברוך הוא טובע את אלונו הקדוש ברוך הוא מתערב הקדוש ברוך הוא מסייע לו ואחר כך האדם הזה רואה ישועות גדולות בתחומים שונים הרבה יותר מהקרבה שהוא הקריב מראש ובזה מסיים הרמבם את הפרק החמישי בהלכות דעות ואדם אדם שעושה כל המעשים האלו וכיוצא בהן עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך התפער אומר הקדוש ברוך הוא לאדם שמתנהל בדפוסי התנהגות נעותים כאלה כמו שראינו אתה

עבדי אשר בך התפער אני מתבאר בך שאתה במעלה הגדולה הזאת נשארו לנו עוד שני פרקים בעזרת השם בהלכות דעות מתוך שבעת הפרקים שיש כאן הלכות דעות ספר המדע אז בעזרת השם אנחנו נתקדם בשיעור הבא ובינתיים נסיים בברכה שהדברי תורה יהיו להצלחת כל הציבור שנמצא איתנו כאן בכל המאזינים והצופים בכל מקום שהם שהשם מלא משלות לב כולם לטובה ולברכה ‏Ja.