חורבן בית המקדש - פרשת דברים תשפ"ד - הגאון הרב ראובן אלבז

כן הימים האלה ימי בן המצרים במי שנכנס אב שרבותינו אמרו משנה שנכנס אב מעטים בשמחה מיזה שמחה אמרו שצריך למעט אז יש כמה מנהגים והלכות שאנחנו מצווים בימים האלה לקיים אותם ועל ידי זה אדם מקיים את המי שנכנס א ממעטים בשמחה מה שרבותינו אמרו שלא נושאים מנשים אסור לשע אישה בימים אלו והן עושים גם כן ריקודים חולות שהם מותרים אפילו אסור לעשות בימים אלו כדי שאדם ירגיש שהימים האלו ימי חורבן בית המקדש שנתנו לנו רבותינו זמן זמנים שאדם צריך להעמיק ולהתבונן במה שחסר לנו חיסרון גדול מאוד מאוד בעצם זה בית המקדש בבית המקדש כותב הרמבם שלא הצום עצמו ולא המנהגים שאנחנו נוהגים הם בעצם זה לא תכלית התכלית שאדם יגיע

להתבוננות הפנימית שלו מה שעם ישראל חסר בית המקדש זה בעצם דבר שהיה נותן לעם ישראל שלווה נחת אבל בני חטאנו גלינו ארצנו הגלות היא מפני החטאים העבירות הם בעצם עשו את כל הסיכום שבת בית המקדש נשרף אבל רבותינו כאן העמיקו עוד יותר ש כתוב כשנכנס פוזר הדן הרשע שליחו של נבוכדנצר הרשע נכנס לבית המקדש ושרף אותו והיה מתפאר שזכה זאת אומרת זה המקום המקור של עם ישראל שהוא זכה כ כאילו את המקור של עם ישראל את השורש של עם ישראל הוא הצליח חס ושלום להחריב יצתה בת קול ואמרה לו קמחה תחינה טחנת אל תחשוב שידך עשו ואתה בעצם כאילו החרבת את בית המקדש לעולם לא היית מצליח ריב את בית המקדש מה שהחרבתי את דבר חרוב זה כבר

מלמעלה כבר משמיים זאת אומרת החריבו את זה ולכן אז מה פירוש אבל במציאות הוא נכנס הוא שרף את בית המקדש אז מה זה בת קול יוצאת ואומרת לו קמחה תחינה תחנת אתה מה טחנת מה רפת מה החרבת בית כבר ח רוב אז בעצם מבארים רבותינו שבית המקדש זה רק היה כל הבית כל היופי כל האדר זה היה זה רק סימנים כאלה אבל זה לא יש למעלה בית המקדש בית המקדש שלמעלה הוא בנוי מהמצוות של עם ישראל מהדבקות של עם ישראל בקדוש ברוך הוא מהתפילה של עם ישראל ברגע שעם ישראל הפסיקו הפסיקו את המצוות התחילו ללכת ולעשות עבירות הם כל רגע ורגע היו מחריבים עוד אבן מחריבים למעלה בעולם העליון היה נחרב עוד אבן עוד אבן עוד בסוף מה נשאר הבית ל אחריו בית

המקדש שלמעלה רבותינו אומרים שבית המקדש שלמעלה הוא מכוון כנגד בית המקדש שלמטה ברגע שבית המקדש שלמעלה אחריו אחר כך בא האויב מחריב נכנס רגיל אה איך יתכן זה המקום שאף אחד בעולם והזר הקרב ו איך יתכן דבר כזה שהוא יכול להצליח בכלל לשלוט על המקום הקדוש הזה יד מעה תוכל לא אומרת הגמרא מה פתאום אתה חושב שכל בית המקדש שלמטה יש לו איזה יציבות היציבות שלו זה מבית המקדש למעלה ברגע שבית המקדש למעלה בנוי לתלפיות ובעצם כל תפילותיהם של עם ישראל ב מצוותיה של עם ישראל והזהירות מעבירה אז זה היה היה בית המקדש מאיר ומשרה השראה כזאת שאין דוגמתה בעולם אדם שהיה נכנס לבית המקדש לא היה חושב אסור להיכנס לבית המקדש אגב עם

כסף שום אסור להיכנס עם כסף יש לך ארנק כסף משהו תוציא אסור בית המקדש אסור להיכנס עם כסף בית המקדש לא נכנסים נעליים חס ושלום הר הבית אתה נכנס חייב להוציא את הנעליים אתה נכנס יחב א יחב בלי כסף שום דבר כלום אל תשאיר אצלך כלום אתה נכנס לבית המקדש ואתה מרגיש אתה נמצא בעולם אחר בית המקדש זה בעצם זה מין סוג של עולם הבא בעולם הזה כך היה מרגיש אדם שהיה נכנס לשם לא היה חושב בכלל המחשבה שלו היייתה מוגנת לא לחשוב שום מחשבה רק על הקדוש ברוך הוא רק על המצוות רק על ה על הקדושה שנמצאת במקום אבל למה כי זה היה נותן למעלה היה נותן לזה את ההשראה של למטה אבל ברגע שב ב המקדש למעלה אחריו על ידי העוונות כל כל עוון כל

עוון כל אחד כל אחד זה מוריד אבן עוד אבן ועוד אבן ועוד אבן בית המקדש למעלה אחריב עכשיו אתה יכול להיכנס כל מי שיכנס אפילו ילד קטן יכול להחריב את בית המקדש למטה זה מה שאמר לובית קול בת קול יצתה ואמרה קמחה טחינה ח זה כבר טחון זה כבר חרוב אתה לא חרבת כלום לא תוכל לעולם אף אחד לא יכול ליגוע בבית המקדש אבל בעוונותינו הרבים עבירות פני חתנו גלינו מארצנו העבירות בעצם הם ריבוי העבירות הם החריבו את ה כו יכולת ואת המקדש למעלה אז מלא למטה איל בית המקדש זה רק נראה שהוא מחריב אבל זה כבר חרוב ועל זה היה דוה ליבנו על אלה חשכו עינינו לזכור את המעמד הנוראי הזה שכל בני העולם היו באים להשתוקק רק לראות רק לראות בית

המקדש גויים היו באים רק תראו לנו מה זה בית המקדש בעונותינו הרבים אחרו אנחנו לא יודע כמה שנשיג להבין ביום החורבן ביום תשעה באב עוד בסך הכל עוד שישה ימים סך הכל יום שני הבא בלילה אנחנו צריכים צריכים לשבת ולכונן על חורבן בית המקדש ולבכות על חורבן בית המקדש זה לא על אבנים אנחנו חושבים שבוכים על אבנים אנחנו לא בוכים על אבנים בוכים על התוכן על הקדושה והטהרה וההשראה שהייה הבית הזה נותן לכל אחד לכל יהודי רבותינו מספרים ש היה אחד מחכמי האומות בזמן בית המקדש והוא שמע שבית המקדש נחרב ויש להם ליהודים יש להם איזה חכם גדול נביא והוא משהו גדול היה חכם חכם האומות החכם ש אחד מגדולי החכמים היוונים סוקרטס והוא

רצה לראות את החכם הכדול הזה הוא בא לירושלים אחרי חורבן בית המקדש כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר לירמיהו תשמע יש בענתות יש איזה מקום סמוך לירושלים תצא לשם ויש איזה שדה של אחד מהקרובים שלך תראה תקנה את השדה הזה ותעיד עדים ותשים תשים את ה את הזה בכלי חרס אומר לו הקדוש ברוך הוא לירמיהו לך אבל עכשיו עומדים לפני לפני יום קורלי ם מחרב בית המ ירמיהו ידע שעלול לחרב בית המקדש אבל הוא לא האמין היה קשה לו להאמין שיחרב בית המקדש ולכן אמר לו הקדוש ברוך הוא לירמיהו לך לענתות שמת תקנה את השדה הזה של שלום דודך לך לך שמה תקנה אתה ירמיהו עומד ומרצה ונותן נאומים חוצבי להבות נחזור בתשובה רבותיי אם לא חוזרים הקדוש ברוך

הוא אמר לי שהוא עלול את הבית הזה להרוס להחריב להיזהר זה זה זה הדבר שמעמיד את עם ישראל בלי חמש חס ושלום אם זה לא קיים אין לנו כלום תדעו לכם ו האנשים חלק מאמינים חלק מה הוא מספר מה הוא מדבר כל הזמן רק רק מנבה נבואות שחורות אין לו מה לנבות אל תנבא לנו דברים כאלה אפילו עד כדי כך רצו להרוג אותו מרוב שכל כך כאב להם שהוא מנבה שחורות שעם ישראל יגלו ולא ישאר אף אחד מה הם מדברים מה הם מדברים ירמיהו אומר לו הקדוש ברוך הוא תצא לענתות הוא יצא לשמה לחתום עם הזה כשהוא חזר הוא רואה את האש של בית המקדש עולה בלהבות וואי אמר פתיתני ריבונו של עולם פיט פיטת אותי כל זמן שהיה ירמיהו הנביא כ שם נמצא בית המקדש לא היה

נחרב כי היה עומד בתפילה לפני הקדוש ברוך הוא ותפילתו של הצדיק הקדוש הזה הנביא נביא האמת נביא הקדוש ירמיהו לא היה נחרב את המקדש כך רבותינו אומרים כי הקדוש ברוך הוא לא לא צער אותו לא על ידו זה וצדיק יסוד ום הוא המייסד שבית המקדש לא יחרב ולכן אמר הקדוש ברוך הוא אין מה לעשות אבל הגיע הזמן החטאים למעלה עוד אבן ירדה עוד אבן עוד אבן עוד נדבך אין מה לעשות הגיע הזמן שכבר בית המקדש יחרב ולא ישאר כלום ממנו אבל כל זמן שירמיהו נמצא אני לא יכול לעשות את זה אני לא יכול לכן אמר לו לירמיהו לך לענתות שם מה תשמע יש איזה שדה תקנה אותו מה הקדוש ברוך הוא אומר לי דבר כזה עכשיו אני צריך לדבר עם עם ישראל שיזהרו מי

יודע כמה שעות נשאר ל שבית המקדש ישאר מה יצא לשם חזר רואה את בית המקדש ישב והיה מבכה את בית המקדש בוכה בוכה ובוכה ומנשק את האבנים של בית המקדש שנשארו שם מהחורבן סוקרטס חכם האומות הגדול ענק בחוכמה אמר אני רוצה לראות את ה חכם של היהודים שאומרים עליו שהוא משהו בא לשם לקחו אותו ראו אותו שהוא ראה את ירמיהו יושב ומנשק את האבנים ובוכה ובוכה אמר לו סוקרטס תגיד למה אתה בוכה אתה חכם היהודי אומרים עליך שאין חכם כמוך זה מתאים על מה אתה בוכה על דבר ש אבד הלך בוכים על דבר כזה חכם לא בוכה חכם בונה תמיד את העתיד שלו אבל אומרים עליך שאתה חכם חכם הכי גדול בעולם אמר לו ירמיהו תגיד יש לך במשך הזמן שאתה לומד יש לך

איזה דבר שאתה מתקשה בו איזה שאלות אומר יש לו הרבה שאלות סדר את שאלותיך תשאל אותי אני אעלה לך כל דבר שאלות בחוכמה עמוקה מאוד שאל אותו עונה הוא מתקשה כבר שנים רבות אף אחד לא עונה לו וגם הוא עם כל החוכמה שלו לא מצליח להבין לא מצליח לקלוט מה התשובה לשאלה ירמיהו מתחת לשרוול עונה לו עוד שאלה עונה עונה לו אומר לו מאיפה קיבלת את החוכמה הזאת אומר לו אתה שואל אותי שאלה מה אתה בוכה על דבר שנשבר שהלך מה אתה מה אתה בוכה על אבנים אומר לי אתה יודע כל החוכמה שיש לי מהאבנים האלה קיבלתי אותה האבנים האלה אתה שואל אותי איך אני לא אבכה האבנים האלה הם היו נותנים לי את החוכמה הבניין הזה הוא היה נותן לי את החוכמה מה

חשבת שאני אני חכם האבנים הקדושה הטהרה שהייתה במקום וזה חלב ואיננו אז אמר עכשיו אני מבין למה עם ישראל כולם יושבים בוכים בוכים מפני שזה הייתה חוכמת זה הייתה גדולתנו גדולת עם ישראל היייתה בית המקדש חרב הבית התפרק הכל גלו עם ישראל בגולה אף על פי כן הקדוש ברוך הוא נתן חינם תנת חינם בתוך הגלות אפילו שהיו בשבי להם להתקיים נתנו להם לחיות לא תמשיכו לחיות מאיפה קיבלו קיבלו את ההשראה משם מהאבנים האלה מאבנים שנחרבו שמה הם קיבלו את כל השראה גם כיתתנו בגויים משם הק בצם אני איתם אני השם השוכן בתוך טומאתם הקדוש ברוך הוא שוכן איתנו אבל אין לנו את ההשראה שהייתה אין לנו את הרגיעה שהייתה בזמן שבית המקדש והכל

מפני בעוונות הרבים עוד אחד נהיה רשע עוד אחד פרק עול שמיים עוד אחד מת התחיל לחלל שבת עוד אחד הלך עשה דבר שמכעיס את בורא עולם אבל יש קץ בורא עולם ראה שאיין אפשרות ומה היו אומרים יש בית המקדש מכפר הכל ככה היו אומרים עושים עוונות יש בית המקדש מכפר הכל אבל לא ידעו שכל ההשראה זאת כולם בבית המקדש למעלה כשבית המקדש למעלה נחרב גם בית המקדש אין לו כבר קיום כי הוא מקבל את הכל מלמעלה וזה בעצם מה שאנחנו צריכים להצטער להצטער א לבכות ביום הזה יום תשעה באב לפקות ל מאוי ילן שכל הגדולה של עם ישראל היייתה תלוייה בבית המקדש כל החוכמה שהייתה ילדי ירושלים כל מי שהיה קרוב יותר יותר החוכמה שלו היייתה גדולה יותר וזה

נעלם מאיתנו נעלם אבל גלינו והתורה גלתה איתנו הקדוש ברוך הוא הגלה גם את התורה הקדושה גם התורה הקדושה והדבר זה לפחות שמר גם את אלה שהיו בבבל שהיו בגולה שמר אותה התורה שמרה אותם וכך גם הגויים ששבו אותנו כיבדו כיבדו לא את הגופות של עם ישראל כיבדו את התורה שלהם את החוכמה שלהם וכך נשארו לא נגעו בנו הגויים לא נגעו ישראל בגולה נתנו לנו בתים שנחיה והכל קחו הכל צדו פלא פלאות זו הייתה גלות בבל אבל בית המקדש אחריב נפוליאון מלך צרפת הוא עשה מה שנקרא שוויון זכויות נתן שוויון זכויות לאומות שתחת חסותו בין אותם אנשים שהיו גם יהודים רבים בצרפת שנפוליאון אמר מה פתאום יהיו בלי זכויות אסור להם לקנות לקנות מגרשים

אס לנות מתים אסור להם שיהיו עד כדי כך אמר אני רוצה שייתנו לה את כל הזכויות נתנו זכויות ליהודים וישבו לבטח בצרפת אבל אלהם בתי כנסת בנו בתי כנסת והיו מתפללים והיו לומדים תורה חכמים ענקים גדולים בתורה יום אחד בערב אחד נפולאון היה יוצא קצת לטייל לראות מה נשמע אצל התושבים שלו עובר נפוליאון עובר דרך רחוב היהודים בדרך כלל היהודים הם השתדלו המילה הזאת גטו זה לא זה מילה מושאלת ששאלו אותה הגרמנים הארורים לקחו את המילה הזאת גטו אבל זה לא הגטו היהודי זה לא היה מן סוג של גטו שלה שמה זה היו מכנסים אותם כדי שח לצער אותם כדי שלא ייצאו לשום מקום זה מן מאסר אצל הנאצים הארורים זה היה גדר של בית אסורים כזה שמה

זה הגטו היהודי אבל המילה הזאת גטו יהודי זה היה שעם ישראל איפה שהוא הלך כינס את עצמו באיזה מקום שם שם לו חומות והיו יודעים כמו שבמרוקו מרוקו היה המלח מלח קוראה לזה זה השכונה היהודית במקנס בפז בכל עיר ועיר היהודים היו מכונסים במקום כשבאים לקנות קונים עוד בית עוד בית ו מכונסים במקום כולם נמצאים במקום אחד מרוכזים וכך היו שומרים אז היה בתי כנסת היו בתוך המלח היהודים הג בתוך המלח גם המקום קולות לקנות איזה דבר היו בתוך המלח אתה קונה איזה דבר רוצה לקנות איזה דבר אתה קונה בתוך מהחנות היהודית וכך עם ישראל בכל מקום מקום בעולם היה לוותה מה שנקרא השכונה שלו זה הגטו וחיים שמה חיים של תורה חיים של יראת

שמיים חיים של קדושה של טהרה לא התפזרו אבל הדבר הזה כמובן הוא נבע מאיפה מה שורש של יעקב אבינו יעקב אבינו לא כשיוסף שלח לו לרדת למצרים פר הוא המלך מלך של מצרים בלעדיו לא ירי מישת ידו ואת רגלו בארץ מצרים שום דבר הכל יוסף ופרעה הוציא את טבעתו ונתנה ליוסף על פי חישה כל עמי אתה אתה הכל אני רק הכיסא אני אתן לי תמשיך את הכבוד של הכיסא שאני אקרא מלך אבל אתה הכל יוסף הצדיק עכשיו מביא את ה את אבא שלו מביא את האחים שלו נו פרעה אומר לו בשכונת היוקרה שכונת לא יודע איזה שכונות של יד הארמונות המלך כאן אתה תשקן את ה את את ההורים שלך כאן את ה אחיך את משפחתך אבל יעקב אבינו שולח את יהודה ואומר לו ליוסף לא אנחנו

לא מתגוררים ליד המלכות שמה עליד המלך רק בשכונה רחוקה רחוקה רחוקה מהגויים איפה בארץ גושן שמה בגושן שמה כך אומר לו שמה תכין תכין חומה שהיהודים המשפחה תשאר שנוכל להתפתח ולגדול לבנות עוד בתים תכין לנו את ארץ גושן בשום פנים ואופן אתה לא אנחנו לא רוצים שיהיה שמה לידה ה יוסף הצדיק עושה את רצון אבא שלו ותכין את הבית מדרש ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות להקים לו בית הוראה לתלמוד שיוכלו ללמוד שיכלו להתפלל זה יעקב אבינו מה להקים גטו להקים מלח יהודי למלח שבמרוקו היה בדיוק להקים את המלח שהיהודים שמה מכונסים ושמה התפתחו ידע יעקב אבינו השמירה זה טוב שכן קרוב מאח רחוק לפי השכן תדע לך כך המשפחה שלך עלולה

להיות לפי השכנים איפה שאתה מתגורר תסתכל ולכן כשאדם הולך לגור צריך לשאול להתעניין מ השכנים כדי שחלילה וחס לא זה יש בני אדם מסכנים שהם מה שנקרא עמי הארץ שלא למדו לו שום דבר אבל אין להם התנגדות אין להם שנאה אין להם אדרבה כשרואים בן אדם שמיים שהוא באו תודה רבה שבאת וואי אני לא היה אף אחד ככה דתי שנראה אותו וזה וואי איזה שכנות טובה אני כל כך שמח טוב מאוד שנראה קצת אין אתה יודע אין אפילו פה בשכונה הזאת הצלח לי אין אפילו בית כנסת אין אפילו אולי תעשה בית כנסת פעם הייתי הולך לבית כנסת היום אני לא רואה לא הולך לבית כנסת כי אין כלום אין כאן זה אין שום איסור לגור ליד בני אדם כאלה כי בני אדם כאלה מצפים מי

יבוא יבנה אותם מי יבוא יעזור להם לראות את האור הנפלא כינר מצווה ותורה אור א זה בן אדם כזה ודאי שמותר לגור על ידו חס ושלום אבל בני אדם שונאי דת שונאים שונאים לא מוכנים שום פנים באופן לזה רק רק להציק ולהציק ולבזות תורה לבזות מצוות קיצור נפולאון נתן להם ממש לגור בצורה חופשית ייחודית והתפתחו שמה באמת למדו תורה הכל נפולאון יוצא לראות מה נשמע אצל ה אצל הבני אדם אצל בני מדינתו אמר לו תעביר אותי לראות מה נשמע אצל ברחובות רחוב של היהודים נכנס רואה תמיד כשהוא היה נכנס היה רואה בתי כנסת דלוקים יושבים ולומדים וזה היה נהנה לראות ו זה נתינים הנתינים שנמצאים אצלי נהנים ושמחים תראה יש להם והנה הוא עבר באותו

לילה זה היה ליל תשעה באב רואה אורות חשוכים רואה אנשים יושבים שמה בליד בבית כנסת ובתוך הבית כנסת מלא יושבים והוא שומע קולות של בכי אומר מה קרה ליהודים קרה איזה אסון קרא איזה אסון ליהודים לה תברא תביא לי את הרב של היהודים אני רוצה לדבר איתו נכנס אמר שהמלך נפולאון מבקש את הרב אז הרב יצא שלום אדוני המלך א תגיד אתה יכול להגיד לי מה קרה לכם מה זה ככה אתם ישבים על הארץ ואפילו את לא מדליקים את האורות הזה כל אחד לוקח איזה נר אתה יכול להגיד לי מה קרה אני אני מודאג לא שמעתי שום דבר תגיד לי אז הוא הרב התחיל לבכות אר בית המקדש שלנו חרב חרב בית המקדש רף שרפו את בית המקדש התחיל לדבר ככה בצורה לא שמעתי לא

יהיה כתוב בעיתונים אזה איך מה אתה אומר איך לא שמעתי ידיעה כזאת מה מה אתה אומר אומר לו לא לא הרב אומר לו זה לא עכשיו מה מתי זה אומר לו לפני אל ש 7 שנים 17 750 שנ מה מה מה אתה אומר לפני כמה זמן 17 ימים לא לא 1700 1700 1780 מה אתה מדבר 178 חרב שמה בית המקדש חרב לכם הבית הזה שהייתם מתכנסים בו אז מה אתם עדיין יושבים ככה בוכ חשבתי אתמול לפני שבוע בא לכם הידיעה איך אתם ככה בצורה כזאת אתם ככה בוכים על זה אומר כן בית המקדש זה המקור של ה כל ההשראה שלנו אומר לו נפולאון אם ככ אתם בוכים על זה ואתם משתוקקים בטוח שיבנה לכם בחזרה אם אתם 1750 שנה אתם לא שוכחים אז יבנה בית המקדש שלכם אני בטוח אם אתם לא שוכחים

זה בעצם מה שאנחנו עושים בוכים ובוכים פתאום יושבים על הארץ אתם יודעים גם בבית אסור לשבת על על זה על כיסא גם בבית עד חצות יום משקיעת השמש של יום שני עד יום שלישי חצות היום 12 וחצי ו-140 אסור לשבת על כיסא אפשר לשבת על כיסא אסור לשבת על מה שב על שרפרף פחות מ-24 סנטימטר או על הארץ שים שמיכה או איזה איזה ק איזה כרית תשב על זה מה זה אבלות מתאבלים על ירושלים לא רק בבית כנסת עד חצות היום אסור לשבת על כיסאות על מיטה אז מותר מותר לישון על מיטה לא צריך לישון יש כאלה שנוהגים לישון על הארץ אבל לא לא חייב לישון על הארץ מותר לאדם לישון כשהוא הולך לישון יכול לישון על מיתה אבל כשהוא קם מיד אסור לשבת על כיסא

צריך שיהיה לו איזה שרפרף פחות מ2 2 סמטר או איזה כרית ותשב עליה אשים שמיכה תשב עצמיך למה לזכור את חורבן ירושלים להיות שותף לחורבן ירושלים אם אתם זוכרים אם עד כדי כך זה נמצא אצלכם כל כך בלב הדבר הזה בנו יבנה לכם יבנה בת ה ולכן מיד אחרי זה מנחה מתפללים מיד אחרי תפילת המנחה גומר החזן את את החזרה של תפילת המנחה מיד נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם דבר מה מה נחם מה קרה נבנה שמחתם משהו זה ידיעות נבנה בית המקדש עם ישראל חזרו מכל הגליות שונות עם ישראל חזרו למקור שלהם לא נו אז מה מה אתה אומר נחמו נחמו ימר יש כל כופר מה אתה נחמו על מה על מה להתנחם אם כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה לא כתוב כל המתאבל על

ירושלים יזכה לא זוכה בזמן ההבל שאתה מתאבל אתה יכול כבר לשמוח שבאמת שמחתה של ירושלים אם זוכרים אותה אם יושבים מתאבלים על ירושלים אז בעצם היא תיבנה תיבנה ותכונן במרב ימינו וזה בעצם תכלית של כל תשעה באב זה לא ודאי לצום כל אחד ואחד חייב לצום כמו כמו צום יום הכיפורים כמו יום הכיפורים מדקה לפני שתי דקות לפני שקיעת השמש תשתה כמה שאתה רוצה תאכל מה שאתה רוצה אל תאכל מלוחים דברים מלוח וזה לפני כן תאכל פירות מה שאתה רוצה סעודה סעודה מפסקת אוכלים בה חתיכת לחם כדי לברך ברכת המזון חתיכת לחם ואוכלים בזה ביצה משהו זה שקשוקה משהו שהוא זה זה זה הכל זה הכל אוזה בשביל להעביר את זה אולי איזה מלפפון בורא פרי האדמה

שזה זה הכל ושותים מים לא שותים לא יין חס ושלום ולא דברים משקרים לא דברים ערק דברים חס ושלום לא בירה אפילו בירה לבנה גם כן אסור לשתות בן אדם רק שהוא לא יכול לא עובר לו האוכל בלי בירה בירה מן החבית חבית חבית ו בריך מה נעשה לו בן אדם שכזה שהוא לא יכול לא עובר לו אוכל בלי זה אז אומרים טוב אם קשה לך לא אתה לא יכול בלי זה טוב יין לא בשר לא עוף לא שום דבר של בשר לא אפילו דגים לא לא רק ביצה או עדשים או דברים עגולים סימן לאבן גלגל הוא שבעולם השם מרחם כך סעודה מפסקת אכלת תשתה מים תרוה את עצמך שלא תצטרך לזה תברך ברכת המזון תצחצח את השיניים שלך הכל שיהיה הכל תוציא את הנעליים תלבש נעליים של טניס של של בד

נעלי בד לא עור נעליים או מניילון מזה מגומי אסור גם נעליים או נעלי בית לקרוקס זה למה אבל אנחנו אבלים על ירושלים לחורבן הבית וכך אסור לטייל ביום תשעה באב רוצה לטייל ללכת הוא גר ברמלי הוא רוצה לבוא לכותל המערבי לטייל לטייל לראות את הכותל יש הרבה אנשים מאות עשרות אלפים מגיעים לא צ אסור לטייל ב לטיול חס ושלום אם בן אדם רוצה לראות אנשים שמה ברחבת הכותל ישבים בוכים וגמור וצ לשבת איתם ולבכות איתם על חורבן זה משהו אחר גם כן צריך גם כן התבוננות יש אנשים הולכים לבית הקברות לראות לראות קברים לראות קברים כדי לזכור קצת על אבל א זה יום תשעה באב מותר לאדם שיש לו חנות מכולת מה יעשה מסכן אנשים יש להם ילדים

רוצים חלב רוצים גבינות רוצים לאכול מה מותר לפתוח את החנות שלו כמה שעות שבני אדם יבוא יכלו לקחת בשביל לקנות לילדים שלהם מה אתה אנחנו צמים אבל הילדים הקטנים מה אלה חתו מה מבינים צריך לתת להם לאכול ילד קטן פחות פחות מגיל בר מצווה הוא לא חייב להתענות בכלל בשעה באב יש כאלה שהם ילדים בגיל 12 יש כאלה שיכולים לטענות חצי יום תענו חצי יום להשתתף אבל ילדים קטנים פטורים נשים בהריון חייבות להתענות אם הם בריות וברוך השם לא אין להם שום זה אבל אם הם עם הקאות וקשה להם לא לאכ חלשות מאוד מותר להם לאכול אם הם חלשות וחס ושלום בפרט אם הרופא אומר גברת אם את מתענה זה סכנה לבלד וזה אמיתי לא שהוא מחפש אנשים שיהיו לו

חברים גיהנם שמה שהוא לא לא לא מתאבל על ירושלים ולא שום דבר אלא אמיתי אם זה אמיתי צריך לשמע לו יש אישה שמסכנת כל פעם שזה היה לה הפלות הרופא אמר לה גברת את צריכה כל הזמן לאכול כל כמה שעות לא לא בתשעה באב כל הזמן למה פני שבלד לכן היה לה הפרות וא אם דבר כזה ודאי והיא עכשיו ברוך השם בהריון מותר לה לאכול אין שום איסור ותר לה לאכול כמובן לא אוכלים לא בשר ולא דגים אוכלים כ דברים חלביים או או אפילו העיקר לאלא לא בשר ודאי כי כל השבוע הזה בכלל לגמרי נהגו בכל תפוצות ישראל מראש חודש אב לא לאכול בשר בשר לא אכל דגים מותר לאכול אבל בשר אסור חוץ משבת קודש מותר לאכול בשר אין שום איסור לאכול בשר כך המנהג שבכל

תפוצות ישראל מאז כדי לזכור את ימי האבל שמי שנכנס אב ממעטין בשמחה שמחה אין שמחה אלא בבשר לכן לא אוכלים אוכלים בשר לא עוף ולא בשר רק דגים דגים או דברים אחרים כל סוגי מאכלים כל חנים כולם פתוחים זה לא זה יכול דם דימוי של בשר אלה כל מיני נקנקיות שהם לא בשריים זה מותר אין בזה סתם דמיון דמיון שיהיה לו בדמיון שהוא אוכל כן כזה לא במציאות באוכל אזה בשר השם ירחם טוב אבל בן אדם רוצה לטעום זה דמיון אפש לו בראש אזה נקנקיות זה טעים יש טעם טוב תטעם אין בזה יסור עיקר העיקרים שבן אדם מהאבנים האלה אמר לו אלמיהו מהאבנים האלה שאהבתי את כל החוכמה שלי אתה אומר לי אתה אומר לי מה אתה בוכה על אבנים אלה אתה חושב זה

אבנים יש אבנים עם לב אדם זה אבנים שהם לימדו אותי מאבנים למדתי האבנים האלה הקדושות אני קיבלתי את כל החוכמה של שלי כך אמר הנבי ירמיהו לכן איך איך אני לא אבכה מבית המקדש קיבלנו הי הייתה מניקה אותנו מניקה אותנו נותנת לנו את השמחה נותנת לנו את החיות השמחה של בית המקדש היו באים בבית המקדש מפסח עד סוכות או עד שבועות או מסוכות עד עד פסח קרוב חמישה כמה חמישה וחצי כמעט חודשים לא היו מתראים בית המקדש אבל השראה של בית המקדש היייתה נמצאת איתם מה שהם באו בסוכות השמחה ההשראה הקדושה הוא עובד בקרם אבל כל הזמן נזכר מה שהוא ראה בבית המקדש וזה מלווה אותנו חורבן בית המקדש אנחנו לא מתאבלים רק על העבר אנחנו מתאבלים

על ההוה שלנו ההוה מסכנים אנשים היום אתם יודעים איזה איזה פחדים איזה השם ירחם השם ירחם בפרט בני אדם שמסכנים שומעים חדשות עוד פעם עוד פעם עוד פעם זה 5000 טילים זה ככה אולי פחות אולי בה אולי זה כן שם ושומעים דברים כאלה ואי מה יי איך יהיה ואיך נסתדר ואיך זה מה זה מה הוא לא יכול לפוצץ גם אחד אומר מה אבל נכון נהיה במועמדים אבל אבל זה לא יכול לפוצץ את המועמדים מה זה תילים בליסטים מה אתה אומר מעיף בית שלם עם עם הממד ביחד מה ו פחדים אבל אנחנו יודעים דבר אחד אנחנו ביד השם כשאדם נותן את עצמו ביד הקדוש ברוך הוא אן לך אומר הקדוש ברוך הוא השלך על השם תשליך את הכל עליי ואני אראה לכם ישועות גדולות אני אראה

לכם ניסים ונפלאות ראייתם למעלה אומר תסתכלו אני מראה לכם מטפטף לכם מדי פעם אמונה 6000 600 600 תילים ביניהם טילים בליסטיים נזרקו קרה משהו ישתבח שמ עולם נו אז מה אנחנו הראה לנו הקדוש ברוך הוא וככה אנחנו צריכים לחיות לחיות שהשם יתברך ישמור אותנו לשמור את עם ישראל לחיות בחיים אמיתיים דבקים בו ודה לשם יתברך על החסדים הגדולים על החסדים הגדולים נודה לו על החסדים שיעשה עמנו שווא ראית מה זה ישתבח שמו איך שמה נחרב המקום ההוא שמה שלהם איך זה איך בדיוק עתידים חזרו חרבם תבוא בליבם קשת אותם שבן איך נתצו ב ככה יהיה להם בעזרת השם בקרוב והגבר ישראל ועם ישראל ישקול הבטח כי מאמינים אמונה ואמונה שלמה שבית המקדש נכון לא נבנה אבל יבנה יבנה בית מקדשנו במהרה בימינו אמן ואמן