הגיע הזמן שלך לצאת לחופשי! | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

מקום אחר להתגבר גם אם אלך ושובחיקותי זה מקום אחר התוכנית משודרת בחסות. לחילולכירו אתבר המים מחדש נועם שי היברידי ככית 2026 מהפכה בעולם המגבעות מקווה מלכות כשר דאורייתא תוך שלושה ימים אצלך בבית שלום וברכה תודה שהצטרפתם אלינו אנחנו כאן בתוכניתנו המיוחדת משיבת נפש התוכנית שתשיב לכם על כל השאלות בענייני הנפש. כל מה שמטריד אתכם, כל מה שמציק לכם, כל מה שאתם מרגישים שאין לכם מענה. כל מה שאתם עוברים במסע החיים ולפעמים מרגישים שזה לא הולך חלק. אז אנחנו מכירים את המשפט המוכר והידוע שאם קשה לך אז אתה בטח בעלייה. אבל לפעמים אנחנו צריכים איזה יד מכוונת, איזה עזרה, איזה יד מושטת שתגיע ותדחוף אותנו קדימה

יותר. אז לפעמים אנחנו באמת צריכים להיות אלה שמזהים מה הנקודות האלה שיעזרו לנו להתקדם קדימה גם כשקשה וגם כשאנחנו מרגישים שאנחנו כמעט כמעט מתייאשים. היום בתוכנית שלנו עם הרבנית פרי כהן מטפלת רגשית אנחנו נדון בעיקר בנושא של יציאה לחופשי. זה כל כך רלוונטי כי הרי אנחנו נמצאים עכשיו לקראת חג הפסח, חג החירות, החג שבו בעצם אנחנו יוצאים משעבוד לגאולה וזה מתחיל בתוך האני הפנימי שלנו. אז אני רוצה להגיד שלום לרבנית פרי כהן. מה שלומך? ברכה. ברוך השם. ברוך השם. אנחנו זוכות להיות שוב ביחד כאן בעוד תוכנית א קדושה ומלאה בתובנות וברעיונות ובעיקר בשאלות שלכם שאתם יכולים לשלוח אלינו מהבית. אנחנו כאן בשידור חי

נקבל את השאלות שלכם ונענה לכם אונליין. כל שאלה שמטרידה אתכם ואתם רוצים להציף אתם תקבלו תשובה ממש כאן בשידור חי. אז המספר מופיע לכם על המסך ואתם יכולים כבר להתחיל לשלוח ואנחנו נהיה כאן ונענה. אז באמת הנושא שבחרנו היום הוא נושא שהוא גם רלוונטי לתקופה כי כולנו במקום כזה או אחר עכשיו משתעבדים לעבודות של הבית ונמצאים בתוך המקום הזה של באמת אנחנו רוצים להשיג את כל המטרות שלנו לקראת החג האדיר המהמם הזה, חג הפסח. ומצד שני אנחנו עוברות איזשהו מסע, איזשהיא דרך שהיא דווקא דרך תחושה של עבדות, של קושי, של כמה דברים אני צריכה להספיק, של אני קבולה לתוך כל המשימות שיש לי לעשות ממילא וכאילו זה לא מספיק, עכשיו

יש לנו עוד. אז א אולי פרי, תספרי לנו איפה זה תופס אתחתקופה הזאת. את גם השארת רמה של ספה על ספה על ספה ובאת לאולפן. נו, בוודאי. כולנו נמצאים באותו מצב. כולנו מנסות לדחוף בכל שעה אפשרית עוד מדף, עוד ארון, עוד, עוד, עוד, עוד. אבל יש פה איזה משהו כל כך יפה שתוך כדי שאת מדברת עליו, אני חושבת אנחנו בעצם משתעבדים כדי להגיע לחירות. ויש יש עניין מאוד גדול שאני מוצאת אצל נשים, בדרך כלל זה תופס נשים שהם זורקות את כל מה שיש בארונות. הבעלים אחר כך הכלים לפשפש בפחשפה לראות מה היא לקחה לו, אבל כאילו כן, אבל אם אנחנו מנסות לשחרר. ויש עניין באמת מאוד מאוד גדול בקטע של השחרור כדי להגיע לשחרור, כדי להגיע ל

לחירות הזאת שאנחנו רוצים לחופש הזה, להגיע לחג ה לחג החירות שהוא בעצם החג שמוציא אותנו מעבדות לחירות, אז בדרך לחירות אנחנו צריכים לעבוד, אנחנו צריכים לנקות מאיתנו אז אם זה בבית אז אנחנו מנקים כן בדיוק אם זה בבית אז אנחנו צריכות לנקות כל מיני דברים מיותר ואם זה כדי באמת להגיע לחירות שעם ישראל זכו כדי להפוך לעם צריכים לשחרר מעצמם המון המון המון דברים שמביאים לעבדות. תגידי, אבל זה גם אצלך קורה שהניקיון, הסדר, כל הדברים האלה שבאמת אנחנו לפעמים מרגישים שעיבוד בתוך הדבר הזה? כי מה לעשות? זה זה מלאכה, זה גם סזיפי, זה גם קשה, זה גם נכנס לתוך כל המשימות שיש לנו כבר גם ככה ביום יום כמו שאמרנו. אבל אחר

כך התחושה היא כל כך טובה. אפילו נכנסה אליי איזה גברת שקבעתי איתה אצלי בבית והיא אומרת לי וואו איזה אווירה יש לך בבית אמרתי לה כן היי צריכה לבוא לפני כמה שעות ולראות מה קורה אבל מרגישים את זה מרגישים את זה בבית ומרגישים את זה באווירה מסביב האנרגיה מתנקה ממש כל פריט שיש לנו בבית ואין לנו שימוש בו הוא תופס מקום אין דבר בעולם שלא רוצה תשומת הלב אם זאת חולצה ישנה שמלה ישנה מגירה שידה ואנחנו לא משתמשים בה היא פשוט יושבת היא מצפה זה כל דבר מצפה לתשומת הלב שלנו וברגע שאנחנו משחררים דברים שאנחנו לא צריכים פינינו באנרגיה א פינינו בבית שלנו מקום לאנרגיה חדשה ולכן כשהיא אומרת לך על זה לחלוטין אמיתי כי

היא מרגישה את התחושה של השחרור של הניקיון של הסיפוק שלך אנחנו כולנו מעבירים אהזה אנרגיה שעובדת היא מסתנחרנת היא עוברת ממקום למקום מאדם לאדם זה זה באמת הרעיון הזה של הניקיוןכן אז אנחנו באמת בתוכנית שלנו היום בחרנו נושא שלעתי הוא נושא שהוא כל כך רחף וגדול ומהמם. הנושא הזה של באמת לצאת לחופשי, לצאת מתקיעויות, לצאת ממצבים שבאמת אנחנו רוצים להגיע לאיזשהיא נקודה, אבל אנחנו מרגישים שמשהו עוצר אותנו, שזה גם סוג של של מצרים, כי גם כשהיה את יציאת מצרים הם הגיעו עד הים והם ראו שהם לא יכולים להתקדם כי מלפני בני ישראל היה את הים מהצדדים המדבר הנורא עם החיות ומאחוריהם המצרים וויש לנו הרבה מצבים כאלה בחיים

אז באמת אני טוהה אם יש דברים שהם לו דווקא א מה שנקרא קונבנציונליים שאנחנו יכולים לעשות כדי להוציא את עצמנו מהמצבים האלה ולפעמים הדברים הפשוטים האלה כמו לנקות אפילו שזה ניקיון פיזי משפיע לנו גם על הנפש אז קודם כל אם נסתכל על תהליך שעוברת אישה כשהיא מנקה לא סתם נשים באמת אוהבות לנקות הם צריכות אנשים אוהבות הם צריכות את המקומות הקטנים כדי להרגיש אינטימיות עם עצמן. כי אישה אישה נבראה ממקום פנימי ולכן היא צריכה כל הזמן להתכנס למקום פנימי כדי להרגיש בטוחה. וכשאישה מנקה מגירה, שמעתי פעם, אני לא זוכרת איזו איזו מי זו הייתה שאמרה שהיא מנקה מגירה, היא מנקה משהו בראש שלה, היא מסדרת איזשהיא מגירה במוח

וזה אמיתי, זה באמת ככה. עצם זה שאנחנו מנקות, שאנחנו בעשייה, שאנחנו מסדרות, כשאישה נמצאת לפני לידה, יש לה את את המקום הזה של הכינון, היא פתאום פתאום מתחילה לעשות דברים בבית בדיוק. לאישה יש את זה באמת, יש לה את זה מאוד בגדול. כשהיא רוצה להירגע, היא רוצה היא צריכה להיכנס למקומות האלה הקטנים, לסדר עוד חדר, לסדר את הסלון, כי היא צריכה כל הזמן לראות את המרחב שלה. שהוא יושב לטוב. ולכן כשאומרים לאישה כשיש לך בלאגן, קודם כל תסדרי, תסתכלי רגע סביבך, תסתדרי אז תתחילי לבשל, אז תתחילי א לעשות את מה שאת צריכה כי יהיה לך סדר בראש. זה ככה עובד אצלנו. אז אם את שואלת אם יש דברים שהם לא קונבנציונליים, בוודאי,

אבל קודם כל אנחנו צריכים להכיר מה עושה לנו טוב, למה אנחנו משועבדים. א ואז באמת אפשר יהיה לעבוד ממקום לא קונבנציונלי. כי אנחנו קודם צריכים לזהות את המקום הזה בנפש שלנו כדי שבאמת תהיה עבודה ותהיה השפעה אמיתית. אז אנחנו באמת רוצים לדבר גם מה שמפריע לכם, מה שמטריד אותכם, מה אתם צריכים לנקות בנפש שלכם, איזה מקום בחיים שלכם תקוע, איזה מקום בחיים שלכם נראה לכם שאתם צריכים לשחרר ולא יודעים איך. כל אחד בסיטואציות שלו, כל אחד מהמקום שלו. הרבה פעמים אנחנו עוברים כל מיני תהליכים בחיים. גם התהליך הזה עכשיו עם הבית, כל אחת עם הבית שלה, כל אחת מהמקום שלה, עוברת תהליכים, המשפחה כולה מושפעת מזה. אתם יודעים

שהרבה פעמים מצקצקים על אותם נשים שככה עמלות ומשקיעות יותר מדי בניקיון ווכל מיני לגלוגים כאלה של אם היה אפשר להזיז את הקירות גם היית מנקה את הקירות או כל מה שאפשר להגיד כדי כדי באיזשהו מקום ככה קצת ללגלג על אלה שנשחפות עם הניקיון אז אומרים אבל אנחנו צריכים לדעת וראיתי את זה מובא בשם הרב שטינמן זצל שאלה שמהדרות בניקיון אלה שמתאמצות ומשקיעות ועושות את את העבודות האלה של הבית מכל הלב הם עושות את זה ממקום שהוא לא פחות מהידור מצווה כי בסופו של דבר זאת האווירה שתשרה בבית זה החג שמגיע לתוך בית שהוא באמת נקי שבאמת מרגישים בו התחדשות זה המקום הזה שכל בני המשפחה גם אם הם לא עבדו קשה כמו האישה אבל הם

נכנסים לתוך האווירה כמובן שחשוב לעשות את הכל הכל בצורה נעימה ולא בלחץ ולא בעצבים כי כמו שאומרים גם אותם מצקצקים הילדים הם לא קורבן פסח אז כמובן לשמור על אווירה טובה ונעימה ולשתף כמה שאפשר אבל כמה יש בזה הידור מצווה כמה זה מכניס אותנו באמת לאווירה של החג כי אם אנחנו מנקים כרגיל ומתנהגים כרגיל אז מה מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות אלא שבאמת אנחנו עושים כאן שינוי ואם אנחנו מדברים על שינוי בתוכנית שלנו שאנחנו רוצים לצאת לחופשי, לצאת מהתקיעויות, אנחנו רוצים באמת לגעת גם בשאלות שלכם ובמה שנוגע אליכם, מה אתם רוצים לשנות בחיים ולא מצליחים, איפה זה פוגש אתכם במסע חייכם. אז א עוד משוט שאני רוצה לומר לגבי

הקטע של הניקיון, למה לאישה זה עושה כל כך טוב לנקות? כן, יש א יש לי לנו הרי את האמרה הידועה של אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ופרופסור ישעיה אולייבוביץ שואל שאלה מאוד פשוטה הוא אומר איך יכול להיות שאתה בן חורין אם אתה עוסק בתורה הרי התורה מגבילה אותך ללא הרף ואז הוא עונה הוא אומר שבטבע יש לנו את ה את ה את בעלי החיים אז האריה הוא רובוט של הטבע והנמר הוא רובוט של הטבע האריה רעב הוא אוכל הוא צמא הוא שותה והוא עייף הוא הולך לישון ואמ גם א הוא חי ממש לפי חוקי הטבע כיוון שהוא רובוט הוא פועל אם דיברנו שבוע שעבר אני חושבת על על התנהגות ראקטיבית הוא פועל מתוך דחפים שהוא מכיר מבפנים בדיוק כן אז הוא

אולי לא נקרא לזה התנהגות ראקטיבית אבל זאת התנהגות שפועלת לפי דחפים אוקיי ואומר פרופסור אושעיהו ליבוביץ' ה האדם בעצם יכול לבחור להיות מעל הטבע הוא יכול לבחור לצאת מהרובוט מהרובוטיקה הזאת של הטבע הוא יכול לבחור שכשהוא עומד לאכול לפי חוקי התורה הוא בודק האם האוכל כשר או לא כשר האם אני יכול לאכול כרגע חלבי לאחר שאכלתי בשרי האם כרגע אני יכול לישון עד אין קט או שאני צריך לקום לתפילה האם כשאני כרגע נמצא בבית עם אשתי האם אני כאן או כאן או כאן ועל ידי זה הוא יוצא מהרובוטיקה מה קורה בעצם איך אנחנו מה התורה גורמת לנו לעשות היא גורמת לנו להיות בוחרים כרגע אני בוחר בכך כך או כך. כשאישה מנקה את הבית לפסח

והיא פותחת את הארונות והיא בוחרת את זה אני צריכה, את זה אני לא צריכה. זה אמנם בחירה שהיא כביכול נראית לנו שולית, אבל כל בחירה שהאדם עושה היא גורמת לו להתעלות ולהיות מעבר לאיזשהיא איזה משהו פשוט שמסתובב כאן בעולם. מעבר לאיזשהו רובוט פשוט שיש כאן בעולם. כי כאילו ככל שאנחנו נשתמש בכוח הבחירה שאלוקים נתן לנו אז אנחנו מה שנקרא יותר מאמנים את השריר הזה של הבחירה בדיוק של הבחירה ואז אנחנו הופכים להיות כבר מובחרים אנחנו כבר עולים ועל ידי זה אנחנו מרגישים שחרור חופש שחרור ממה שחרור מלהיות רובוט ולהפוך להיות מה שהוא בוחר וכשאני אומרת בוחר עשיתי את זה מול המון קהל נשים גדול כשנתתי הרצאה על בחירה על

בחירה חופשית על בחירה בחיים בזוגיות וכולי. פתאום ראיתי את כל אנשים שאחרי שהגענו לאיזשהיא תובנה פתאום ראיתי את כולם מזדקפות. על ידי הבחירה פתאום את הופכת להיות זקופה. ויש בזה משהו מדהים. ולכן האישה כל כך אוהבת את פסח. כשבעלה נכנס לביתה הוא רואה את כל הטרור והבלגן, בעלי תמיד אומר, "תקשיבי טוב, אני אחזור קצת לפני ליל הסדר." נו באמת הוא עוזר נורא, אבל קצת לפני ליל הסדר אני לא יכול לראות את הבלאגן. קשה אליי שכל זה יגבר. כן, בדיוק. אני לא יכול לראות את הבלאגן ולאישה זה עושה כל כך טוב. הוא לא מבין למה. כיוון שהאישה מאוד רוצה יש בזה עוד נקודה אם אפשר בוודאי שהאישה הבעל הוא רואה כרגע את המצב הוא רואה

את הבלאגן זה מה שהוא רואה האישה רואה את התוצאה היא רואה כבר איך זה יראה היא רואה את השולחן של ליל הסדר שהוא יהיה ארוך ומתוקתק היא רואה את הארון שהיא תפתח אותו והכל יהיה מדוגם בארון והכל יהיה נקי ועם ניכוחות של ניקיון אז הוא כרגע לא נוח לו הוא צריך להיכנס הביתה לפעמים סנפירים כדי כי הוא בדיוק מגיע כשהכל רטוב זה נכון אבל אנחנו רואות את התוצאה, אנחנו רואות מה יהיה אחרי זה וזה שווה לנו כי אנחנו זה משרה עלינו שלווה. את מדברת ואני מתנדנדת כי זה ממש משרה שלווה. על עכשיו, על איך יראה שולחן החג? ואיך ואיך ואם אנחנו מסתכלים על פרשות השבוע שעכשיו אנחנו מסיימים את הפרשה האחרונה שמדברת על איך יהיה המשכן,

איפה ישימו מה, איך זה אז כל הזמן בנו בנו בנו בנו את המשכן הזה. צריך להיות ככה וצריך להיות ככה. בפרשה עכשיו בדיוק חיפשתי ככה חומר לשיעור השבועי שלי ואני מוצאת איך הקדוש ברוך הוא אומר לשים. אז את זה אתה תשים כאן ואת זה אתה תשים כאן ואת הקיור יהיה בין לבין ואת זה יהיה ואז כאילו פתאום נהיה לך סדר אתה כבר רואה למול העיניים את הבית איך הוא הולך להיות יפה איך הוא הולך וזה לא סתם ככה נופל לנו בדיוק ליד אבל הנה עוד ארוכה הדרך אל האושר כמו שאומרים אנחנו נחזיק חזק ואנחנו עוברים לשאלות שלכם רציתי לשאול אני מחפש עבודה זמן רב ומכיוון שהתרגלתי לסדר שאני מסדרת הבית ושאר האחים לא מסדרים אני רוצה לעשות שינוי

יש כל הז זמן משהו שתוקע אותי ואומר לי מצד אחד כן, מצד אחד לא. מה עושים? אוקיי. אין לנו יותר מדי פרטים. בעצם אנחנו מתאים, כנראה שזה א איזשהו בחור שחי בבית והיות והוא לא יצא לעבודה, הוא מצא לעצמו איזה משהו להעסיק בו את עצמו. ועל ידי זה שהוא מסדר את הבית, יש לו משמעות. אה, כן, יש לו משמעות. אני זה שמסדר את הבית, אני זה שדואג שהבית יהיה נקי וזה. אני מוצאת את זה הרבה פעמים אצל זוגות שהאישה יוצאת החוצה לעבוד והבעל עדיין לא מוצא את עצמו ואז הוא אומר אני מסדר אני מתקתק את הבית זה בסדר אני ואז יש לו משמעות הוא יש לו איזשהו תפקיד עוד משהו נוסף שזה מתקשר על מה שאמרנו קודם על ידי שאתה מסדר זה מסדר לך

כשבן אדם במיוחד גבר שלא יוצא לעבוד אז יש לו המון בלבלה בראש רגע מה אני עושה מה אני תורם מה ועל ידי זה שהוא מסדר אז הוא מסדר לעצמו את הראש אז זה מקסים שהוא מסדר וזה מקשיב שהוא עושה אבל אה זה לא כנראה ראה אם הוא שואל את השאלה הזאת זה לא נותן לו מספיק סיפוק לכן כדאי שהוא אם זה מאוד חשוב לו לסדר והסדר שלו שיהיה בבית אז שיקדיש לזה זמן אבל מעבר לזה שיצא לחפש את הסיפוק שלו בחוץ כי הוא לא יוכל להישאר לעולם לסדר את הבית זה לא יתן לו מספיק מענה אבל אם את תהיה מרוצה כנראה בודאי הזאת אנחנו עוברות לשאלה נוספת ברשותך אמ דאגת יתר על הבן שלי אני לא מצליחה לשחרר גם עכשיו שהוא נשוי ובדרך להיות אבא. אני רוצה

לדעת כל דבר ואם טוב לו. אין סימן שאלה אחרי השאלה. יש סימן קריאה גדול של הכלה. זה מאוד מפריע. אה אז טוב זה מאוד מאוד דיברנו על זה כבר באחד התוכניות שלנו. זה מאוד הגיוני. אנחנו עמהות שילדנו ילדים. הילדים האלה הם כמו התינוקות שלנו עדיין אבל צריך לעשות איזשהו תהליך של הפרדה בראש. נכון שזה מאוד כואב, נכון שזה הילד שלך ואת כל כך אוהבת אותו ולעולם ועד את כשתיזכרי בו את קצת תראי את התינוק שקיבלת בידיים ישר אחרי הלידה ויהיה לך קשה להשלים עם זה שהיום הוא כבר איש גדול גבר והוא שייך למישהי אחרת נקודה ולכן צריך ממש ממש לחלק את המקום של פה הוא הילד שלי ויש לי זכרונות מדהימים איתו ומעכשיו הוא הופך להיות

הבעל של ואני לא אוכל לדעת כל דבר שקשור בחיים שלו וזה בסדר לעבוד המון על המקום של השחרור שליטה. זה לא קשור לבן שלה, זה בטח מוצא אותה בעוד הרבה מאוד מקומות בחיים. הרעיון של לשחרר שליטה ולבדוק מה הילד הספציפי הזה א הוא מה הוא בשבילה, כן? מה הוא נותן לה? היום היה לי שיחה עם אישה שהיה לה מאוד מאוד קשה לשחרר באמת את הילד שלה והוא הלך שונה מהבית, הוא הלך לצבא כשהם משפחה חרדית וכולי וכולי. וגילינו שכשהילד הזה נולד הוא איבד תקווה מאוד גדולה. כיוון שהיא מהר מאוד אחרי הנישואים היא הבינה שבעלה זה לא מה שהיא חלמה. אז היא אמרה טוב אם זה לא מה שחלמתי ואני לא אוכל להתגרש אז אני אביא תינוק והוא יהיה התקווה

שלי והילד הזה נולד בתור תקווה וכשהוא כבר לא היה תקווה כי הוא עשה הפך מכל תקווה האפשרית שהייתה לה אז היה לה מאוד קשה להשלים עם זה והיינו צריכים לשחרר את התינוק מהילד שעכשיו נמצא ולקבל פה את הגבר שיש וכולי זה תהליכים שאנחנו צריכים לעשות לגלות מה הילד הזה בשבילה א למה כל כך קשה לה לשחרר דווקא ספציפית אותו ולעבוד על המקום הזה של השליטה ואז כי זה בלתי אפשרי היא לא תוכל לדעת כל דבר שיש בחיים שלו. זה גם נשמע, במיוחד מהמקרה שאת א פגשת ואת מתארת, שעד שלא באמת פותרים את ה את ה בוא נקרא לזה בעיה, את הקונפליקט הזה בתוכנו, זה תמיד יפגוש אותנו בעוד סיטואציה. זה תמיד כאילו אותה גברת בשינוי הדרך. אז היא לא

הגשימה את זה עם הבעל, אז היא מנסה להגשים את זה בילד. גם שם היא כביכול נוכלת אכזבה. אני קשה לי לדבר במושגים של אכזבה כשמדברים על ילדים כי כל ילד הוא עולם הומלו והזכות בחירה שלו בסופו של דבר אבל סוג של אכזבה כי היה לה איזשהם ציפיות שהוא לא ענה עליהם אז אז זה תמיד יפגוש אותנו עוד פעם אז גם אם היא תמשיך ככה הלאה כנראה שגם זה ימשיך נכון מאוד נכון כי יש שמה הקדוש ברוך הוא לא יוותר לנו אנחנו באנו לעולם כדי לעבוד על משהו וכדי שאנחנו נעבוד עליו הקדוש ברוך הוא מביא לנו את הסיטואציות את הסיטואציות הספציפית שבאנו לעבוד עליה הוא יתן לנו אותה בכל מיני לבושים. אז כשנפתור אותה אז לא נפגוש את זה שוב אבל כשלא

נפתור את זה זה כל פעם ופעם ופעם יפגוש אותנו במהלך החיים וזה יתקע אותנו ומי שסובל בראש ובראשונה זה אנחנו. אז עם התובנה המדהימה הזאתי אנחנו נמשיך לעוד שאלה. א אני בת 54 מתמודדת עם סכרת ובעיות נפשיות. לא מצליחה לנקות ולבשל. אני לפעמים מקבלת עזרה ואז אני כן מצליחה או כשחברה נמצאת. השאלה שלי איך אני יכולה בכל זאת להביא את עצמי למצב שאני כן מצליחה לעשות דברים. יפה מאוד. בעצם היא מספרת על על קושי בתפקוד היומיומי והיא מחפשת מישהו שיעוה לחברה כדי שירים אותה מהמיטה. כדי שיעזור לה כי הלבד משפיע עליה עושה עושה לה טוב. הרב נוח וינברג מקדיש פרק לרעיון של פגישה אישית בספר שלו 48 דרכים לחוכמה. הוא מדבר על כך

שאנחנו כל הזמן מחפשים לפגוש אנשים א להתרוע. אנחנו טיפוסים חברתיים אבל הוא אומר תקדישו זמן לפגוש את עצמכם ואתם הטיפוסים הכי מעניינים שתוכלו לפגוש. אז היות והיא לא תוכל לעולם להביא אנשים שיהיו לידה ואם היא הייתה אומרת שזאת מישהי איזשהיא עוזרת שבאה לעזור לה ואז היא מצליחה לתפקד אז הייתי אומרת בסדר היא צריכה כביים אבל כשחברה שנמצאת לידה עוזרת לה לתפקד זאת אומרת שהיא הבעיה היא לא א פיזית ממש אם פיזית היא מצליחה לתפקד אלא שיש לה בעיה עם הלבד שלה אז לעתים אנשים שנמצאים לבד וקשה להם בתפקוד זה אנשים שנורא קשה להם לפגוש את עצמם כי הם מפחדים ממה יעלה שם איזה איזה דברים יעלו כשיש שקט, איזה דברים יפגשו

אותם ולכן הם מעדיפים לברוח, לברוח למיטה, לברוח לטלוויזיה, לברוח לפלאפון, לברוח כדי שיהיה להם יותר קל בתפקוד. אז לא לפחד מלפגוש את עצמה. קודם כל, לפני שהיא בכלל חושבת על לקום לעשות משהו בבית, שהיא תחשוב על איך זה יהיה נחמד, להפוך להיות החברה של עצמה, לדבר עם עצמה, להיות עם עצמה, לא לפחד מזה, לא לפחד מהדברים שיעלו. וככה היא תוכל גם במאך הבישול אפילו לדבר עם עצמה על חוויות שהיא עברה, על דברים שהיא חווה ועוד כאלה וכאלה והיא לא תהיה לבד אבל היא תפגוש מישהי מאוד מאוד מעניינת שזוהי בדיוק מהמם א אנחנו עוברים לבעיה של גמילה מאישון אני מנסה להיגמל מאישון כבר חמש פעמים כל פעם מחזיק שבועיים ואז חוזר איך

אפשר באמת להפסיק עם הרגל כזה בלי להישוור וואו. אז קודם כל, אני לא מומחית בתחום. אני חייבת לומר, אני לא מומחית לגמילה, אבל כשמגיעות אליי בנות שהן מכורות לכל מיני דברים, אה, אז מה שאנחנו עושים, אנחנו מחפשים מה זה נותן להם. מאחורי כל התמקרות יש חוסר. אוקיי? ההתמכרות באה לכסות על החוסר, אבל זה אף פעם גם לא משהו שמתחיל בבת אחת, נכון? כל נגיד כמו בדוגמה של השאלה כאן סיגריה זה הרבה פעמים מתחיל דווקא מפורים כמו שהיה עכשיו ומציאים פעם אחת ואז הם משתעלים ומשתנקים ואז זאת אומרת זה איזשהו תהליך גם כאילו צריך לעשות רוורסה על התהליך על התהליך וגם היום אני מוצאת הרבה שבישיבות א נהיה דבר מאוד לא נעים באמת

ילדים מגיל מאוד צעיר 13 14 כבר מתחילים לעשן אלקטרוניות אומרת כן ואחר כך באמת יש להם קושי מאוד מאוד גדול ואני מוצאת שיש להם אחר כך בעיות אני לא אומרת את זה מדעי אני אני זה מה שאני רואה אני לא בטוחה שזה מדעי הם הם יש להם בעיות בגבי ה א והם באמת מכורים לזה הם צריכים את זה כל הזמן עכשיו זה מתחיל מפוזה חברתית ילדים מהשניים אז גם הם רוצים תביא לי זה תביא לי שחטא שזה מזעזע הם לוקחים אחד מהשני שזה גם כל כך לא בריא ולא לא נקי אמ ו ומאוד מאוד קשה לצאת מזה אחר כך. אז עכשיו בואי אנחנו מדברים על הקטע הזה שהוא ממש ממש רוצה וכבר חמש פעמים הוא מנסה ולא מצליח. זה עוד יותר מסביר לנו את החוסר שיש לו שברגע שהוא

מרגיש את החוסר הזה תביא סיגריה. אז ללכת לעבוד על החוסר, להיזכר, לעשות rebirth, ללכת אחורה, לבדוק מאיפה זה השחיל, מה למה מה הייתה הפעם הראשונה שלקחתי סיגריה? מה היה שמה הרגשתי? אם זוכר זוכר, אם לא זוכר. באמת א לעבוד קצת על המקום של החוסר. אז אם אנחנו מסתכלים במושגים פשוטים שאני יודעת שעושים את זה כן כשמנסים לגמור נותנים לך איזשהו תחליף כן אבל אני בעד לא לקחת תחליף כי אתה ממיר פרה בחתול כן אז בוא תה באמת באמת באמת לנסות להבין מתי אני צריך את זה מתי נקודות השבירה שלי איך זה קורה הייתה לי בחורה מקסימה שהגיעה אליי שהיא הייתה מכורה באמת לאלכוהול וגם הייתה יוצאת כמויות מטורפות עם בחורים והיינו

צריכים לבדוק מה זה נותן לה וזה היה מדהים ההפסקה הייתה כל כך מהירה שאפילו פחדתי רציתי להגיד לה תשמעי אולי אולי תקחי לך כוסית שנייה כדי ש שנרגיש שאת ש אין פה איזה משהו שהוא טראומטי ה אבל ברגע שהיא ילתה על הרעיון של החוסר לא הייתה לה שום בעיה לשחרר אחר כך מדהים כן היא פשוט הפסיקה ממש להגיע לשורש כן ואז כשהיא לקחה כוסית אחרי ממש חודש וחצי כל כך שמחתי אתה אמרתי אני כל כך שמחה ואמרה לי אבל את לא רצית שאני אגמל לא אני כל כך שמחה לראות שזה שזה מאוזן אבל בואי תנסי לראות למה לקחת מה היה שם מה היה חסר והיא סיפרה ופתאום זה הסתדר עוד יותר ואז יש לה את ההבנה כשאני מגיעה למצב כזה של אותו מידע אני יודעת מה

אני צריכה לתת לעצמי כדי שאני לא אגרר לשם שוב פעם וזה היה מאוד יפה לראות את זה כן מד מדהים זה סוג של תהליך אבל את אומרת שהרבה פעמים הוא דווקא יכול להיות מהיר וזה מעודד כן כן כן כן מדהים אז א את רוצה עוד שאלה בוודאי לשם כך התכנסת כן אנחנו שנייה א נפתח כאן את הטלפון שאתם רואים אותו גם על המסך שלכם לכאן השאלות שלכם מגיעות ומכאן אני מקריאה את השאלות שלכם הנה אתם רואים בשידור חי לפעמים גם אין סימן שאלה אז א אני מבקש אני מתמודדת עם בת שסובלת מבעיה נוירולוגית וגם נפשית לפעמים ממש קשה לי להכיל אותה כי יש לה תגובות לא פשוטות א זהו אין אין סימן שאלה זאת אומרת יש כאן תיאור של התמודדות שהיא באמת א מורכבת

זה סיטואציה לא פשוטה באמת שזה סיטואציה לא פשוטה כי מצד אחד יש פה ילדה שיש לה מורכבות שלא בהשמתה ווהאמא באה ואומרת אני כל כך רוצה לעזור לה ואני לא יכולה לא רק שאני לא יכולה היא פשוט מתנהגת אליי בצורה לא יפה היא לא היא לא מתגמלת אותי על מה שאני עושה בשבילה ועוד כאלה וכאלה וזה באמת באמת לא לא קל אני זוכרת שאחת הנשים שהגיעה אליי א הסיפרה שיש לה ילד שהוא חולה ווכשהיא ניגשה לטפל בו הוא צרך עליה ממש הוא הוא השתולל עליה והיא אמרה אבל אבל אמרתי לו שאני כל כך רוצה לעזור לו ופה יש משהו שהוא לא נכון בעצם האנשים שמתמודדים גם עם בעיות רפואיות הם גם מחפשים את החיבוק שלנו החיבוק חיבוק זה לא רק חיבוק פיזי,

החיבוק זה גם הגבולות. כשאני נותן לילד שלי גבולות, יש משהו מאוד מעניין ברעיון של הגבולות של כן של הגבולות. יש בעצם חיבוק שבתוך החיבוק יש גבול. אוי, איזה יפה. החיבוק הוא תוחם. בדיוק הוא תוחם אותו ואבל אנחנו צריכים לבדוק שהגבולות יהיו חיבוק אבל עם מספיק עם מקום מספק שאפשר יהיה להתנוע בו. זאת אומרת עם איזשהו מרחב מסוים בדיוק. ואז כשאמא נתקלת עם בילדה שיש לה את הדברים האלה, את את כל מיני תופעות האלה והיא נותנת לילדה שלה הכל מהכל, גם הילדה מרגישה רע עם עצמה, כי היא לא מצליחה לשלוט בזה. ושוב זה חוזר על עצמו ואז היא מרגישה איזה מגעילה אני. אמא כל כך עזרה לי, אמא כל כך נתנה לי ותראי איך אני מתנהגת

אליה. כשאמא יודעת לשים את הגבול אז היא בעצם אומרת לילדה, תראה, אני אוהבת אותך מאוד אבל אני גם אוהבת את עצמי. זאת אומרת אם אני אוהבת את עצמי, יש כאן אדם שיאהב אותך. אבל אם אני לא אוהבת את עצמי, אין פה כלום שיכול לאהוב אותך. ולכן כן לעבוד עם עצמי קודם כל לוודא מה הגבולות שלי. איפה המקום של הרחמים שלי נמצא, איפה המקום של האהבה שלי מול עצמי נמצא, ואיפה המקום שאותו אני רוצה להעביר לילדה. ואז ברגע שהדברים מסודרים אני יכולה לשים בפניה את הגבולות והיא תקבל אותם כחיבוק ואפשר יהיה ביחד להתחיל לבנות משהו מאוד יפה ב בחיים של שתיהן. זה מהמם כי מה שאת מתארת כאן זה בעצם חיבוק שהוא פיזי וחיבוק שהוא הוא מלווה

אותה גם כשהוא לא פיזי כי עם הגבולות האלה היא תלך הלאה לכל החיים שלה בדיוק ואת יודעת הילד שלי אמר לי משהו מאוד יפה הם א רצו הם ילדים קטנים בני 10 וחצי וחברים הלכו ובאו ואני לא אוהבת שהילדים מסתובבים אני לא אוהבת פולניה ו ואז הוא ביקש ואמרתי אמא לא מרשה ואז הוא אמר אני יודע שזה זה בגלל שאת אוהבת אותי אמא תודה והתפלאתי אבל זה היה זה היה מדהים לראות באמת איך הוא עושה את הקישור אמא אוהבת אותי ולכן אני לא יכול ללכת לכל מקום שבא לי כי אמא מחבקת אותי מהמם ממש אה אנחנו ניקח עוד שאלה א אני שנים קם מאוחר ומתביאס על זה כל פעם ניסיתי לקום מוקדם אני לא מצליח להחזיק יותר מיום יומיים יש דרך לשנות הרגלים כאלה

שלא מצליחים להחזיק לאורך זמן הפעם עם סימן שאלה. נושא מאוד כאוב. אה, יש אנשים שמאוד קשה להם לקום בבוקר מאוד. כי מה בבוקר מוקדמת צריכה לבוא מתוך החלטה והחלטה שצריך לחדש אותה כל יום. כל כמה זמן. כן. אז למשל אנחנו לוקחים איזשהו רעיון של השראה א ואנחנו אני זוכרת שקראתי את הספר של א של הרבוש שדיבר על על ההתבודדות וזה היה בתחילת התהליך של חזרה בתשובה שלי וזה היה זה ריגש אותי ברמות הרעיון שאני יכולה לשבת עם הקדוש ברוך הוא לדבר וכל בוקר בשעה 5:20 הייתי מתעוררת ממחשבה על הקפה עם הקדוש ברוך הוא ובמשך שנים זה החזיק אותי זה בבוקר בדיוק והייתי רואה את הזריחה והייתה אווירה מדהימה ומיוחדת וואי זה זה היה משהו

מה וזה היה החלטה שיום אחד החלטת אני עכשיו אני הולכת ליישם את זה וזה לא היה משנה אם הייתי חוזרת מהרצאה בלא יודעת איפה בשתיים לפנות בוקר הייתי כמה לזה ואת יודעת אנחנו שנמצאות בעולם ההרצאות וזה את חוזרת לפעמים כל כך מאוחר בלילה ואת רוצה לישון אבל זה היה מחזיק אותי הייתי לפעמים אני זוכרת שהגעתי פעם אחת ממש מאוחר ואני פשוט שחבתי על הספה וחיכיתי שיגיע השחר כי אני הולכת לדבר עם הקדוש ברוך הוא ושלב מסוים ראיתי שזה מתחיל להתנדף פתאום התנאים עברתי דירה התנאים כבר לא היו בדיוק ואז התחלתי לשאול את עצמי את כמה בשביל הקדוש ברוך הוא את כמה של המרפסת את כמה בשביל פה בשבילה אה וזה היה פתאום לחדש את זה שוב פעם

ואני שמה לב שפעם באיזה חודשיים אני צריכה לחדש אני צריכה לקרוא איזה חומר בנושא אני צריכה זה א והחשב מחדש בדיוק אז לשים יעדים כן שיהיו קשורים בקימה מוקדמת בבוקר א יש ספר שמדבר על זה מועדון חדש בבוקר של רובין שרמה אני לא אחראית על מה על לחלוטין על התוכן אבל בגדול בגדול הוא מדבר על הרעיון של הקמה המוקדמת בבוקר שחכמינו גילו את זה מזמן כל הרעיון של תפילה בנץ כל החיבור הזה השקט בחוץ מי שמתפלל בנץ יעיד שזה משהו שאין כדוגמתו א כי הוא נותן לך פתאום אתה אתה אתה אתה עדיין לא מורבב עם כל העולם, אתה עוד לא מורבב עם כל עם כל המדיה, אתה אתה אתה הרחוב עדיין שקט. נותן לך איזשהו שקט, נותן לך משהו. אז אה כשאני

מצליחה לעשות את זה, אני מרגישה שאני שומעת כאילו העולם נושם, את שומעת את הציפורים, את רואה את את הכל מתעורר וזה באמת תחושה של ניצחון. זה תחושה של אני השגתי פה משהו ממש הישג ואם אם אנחנו מצליחים לתפוס את הרגע הזה ולהנציח אותו בנפש שלנו אז אנחנו נרצה תחושת ההישג הזאת שוב ושוב ושוב ושוב אבל מה לעשות שבאמת אחת המלחמות הכי קשות זה זה איפה שאנחנו יכולים להרוויח הכי הרבה בחיים איפה שאנחנו יכולים לקטוף את המתנות הכי גדולות שם היצר הרע נלחם בנו בכל הכוח שלו מאוד אז תמיד המקום הזה שלי עוד רגע עוד חקות אני אקום מתחת לסמל זאת באמת מלחמה אז מה שכנגד כמו מה שאת מתארת על עצמך אפילו צריך להיות כל כך חזק כדי

לנצח את זה ולפעמים זה לא אוהב דווקא ללכת למקום של 5 בבוקר לפעמים זה קיצוני מדי לפעמים אותו אחד צריך אולי לעשות משהו בהדרגתי אז אני אתחיל רק עם חמש דקות קודם עם מה שאני רגיל רק חמש דקות קודם זה יתן לו את התחושה של הסיפוק ואז כן להתרגל ולהתרגל ולבנות את זה כי לפעמים השינויים הקיצוניים אולי בגלל זה זה מחזיק יומיים ואז קשה וכן וכן לדבר כשהשעון מי שמכיר את זה וכמה שאני קמה מוקדם בבוקר אבל אני מכירה את זה מעולה זה בשעון מעורר גם נתנו לנו את האופציה עוד חמש דקות עוד חמש דקות אז להגיד לעצמי כשזה קורה לתרגל עם עצמי מה יתנו לי עוד חמש דקות מה זה יתן לי זה הרי רק חמש דקות זה זה יעשה אותי עייף יותר נכון

נכון ווכל פעם כל הזמן לתרגל את זה כל הזמן לתת הש נגד השני אני גם שמעתי גם דבר יפה כמו שאת שמה לב הנושא של הבוקר זה בנפשי אז אני מאורה בו חזק א שמעתי דבר מאוד יפה שגם ככה אתה תקום עייף אז מה זה משנה חמש דקות לפה חמש דקות לשם יאללה לקום העייפות היא תמיד מגיעה אלינו באיזשהו שלב ועוד משהו שככה אם אני אתה יודע את רואה זה בנפשנו שתינו אה ממש לתחזק את התחושה הזאתי של קמתי מוקדם הרגע הזה שאתה רואה שזה העולם עדיין לא התעורר לחלוטין כאן אני לא יודעת מתי הוא צריך לקום אבל לתחזק את התחושה של של הטוב של הניצחון של האנרגיה שעוברת לי בגוף כי ברגע שיש לי במה לאחז הרי אם אני לא אם אני לא יודע כאילו לזכור את

הרגעים האלה אז אין לי בשביל מה לקום מחר בדיוק אבל אם אני זוכר את הרגע וזה זה החזיק אותי וזה עשה לי טוב ואני זוכר את זה כמו שצריך אז יתן לי את הכוח גם לקום אחר אולי אולי צריך לעשות סלפי עם הזריחה ואז זה ינציח את זה וזה שם וזה קיים בדיוק אז אנחנו מהמקום הזה של הנה אנחנו מקבלים פה עצות ותובנות מאוד מאוד חזקות לשינויים אם זה קטנים ואם זה גדולים שמשפיעים לנו על כל מהלך החיים תמשיכו לשלוח לנו את השאלות שלכם למספר שמופיע לכם כרגע על המרקע אנחנו נאפשר לכם לכתוב את השאלות ולשלוח אותם אלינו ובינתיים נצא להתנחת המוזיקלית ומיד שוויםדובו איפה אבא הוא פתאום נעלם ואני פה עבוד כמו ילד קטן סופר עד 10 פותח את

עיני אבא בוא אליי ה מחפש אותך מאחורי העצים מאחורי כל הדברים הקשים הסרת את פניך זה מבחין נורא אבא אמצא אותך אבא אבא תזמ ‏Let me pleasנים שאני לא יכול יותר. ליהודי קשה לחיות בתוך אסתר. רוצה לראות אותך כל רגע בחיי. אבא בוא אליי מחפש אותך בכל מקום שאפשר. למה הלכת? רק אני לבד לשם. סתם את פניך זה ממחיק נורא. אבא אבא אצבח אבא אבא pleas ‏Pleas don't me ‏Pleas האר פניך אל בניך הקורים אין לנו כוח לשחק במחבורים אולי תצא ותתקלה כבר לכולם מלוך על כל העולם בניך ממך תודה שחזרתם אלינו. אנחנו כאן בעוד פרק של משיבת נפש. שהיום אנחנו מדברות על השינוי, על לצאת לחופשי, לצאת מתקיעויות, על הדרך לשינוי אמיתי, שזה

משהו שפוגש כל אחד מאיתנו, כל אחד איפהשהו במסע חייו, מרגיש שהוא צריך שינוי. יש דברים בחיים של כולנו שהם תקועים ואנחנו לא מצליחים לשנות אותם או מצליחים לשנות לזמן קצר ואז זה חוזר בחזרה. אנחנו כאן כדי לענות על השאלות שלכם ביחד עם הרבנית פרי כהן שנמצאת כאן לצידי ואנחנו בעונג רב מדברות על כל הנושאים שאתם מעלות ועל תובנות שאנחנו מעלות מתוך הנושאים הנבחרים של התוכנית אז אתם מוזמנים לשלוח שאלות כאן בשידור חי אנחנו נקבל אותם ונענה עליהם המספר מופיע לכם על המסך ואתם מוזמנים באמת לשלוח אותם שאלות שעשויות באמת לנגוע לנושא הזה של שינוי הרבה פעמים יכולות להביך אותנו. הרבה פעמים אנחנו רוצים לעשות שינוי,

מתחילים איזשהו תהליך, מרגישים את התקיות ואז שתי אפשרויות. או שאנחנו מוותרים לגמרי או שאנחנו מנסים יותר חזק. ולפעמים כשאנחנו מנסים יותר חזק זה דווקא תוקע אותנו יותר. כמו גלגלים שהם נכנסו לאיזשהיא שלולית בוץ כזאת ואז כשהם מנסים להטניע ולצאת יותר, הם רק מתפלשים יותר עמוק בתוכה. אז באמת מה העצות לדברים האלה? הרבה פעמים אנחנו צריכים מישהו שיבוא ויחלץ אותנו משם. הרבה פעמים אנחנו צריכים איזשהיא עזרה גם שהיא חיצונית ואסור לנו להתבייש בזה. אנחנו צריכים לדעת שגם לקחת עזרה חיצונית זאת חוכמה לא קטנה, חוכמה גדולה. כי העזרה החיצונית הרבה פעמים היא זאת שתוציא אותנו מהמקום התקוע, מהמציאות הלא רצויה ותוביל

אותנו באמת למקום הזה שאנחנו שואפים ורוצים להיות בו. והתקופה עכשיו תקופה של פסח, תקופה של התחדשות, תקופה שכל אחד מרגיש את זה גם בנפש שלו בפנים. זה לא רק החילופי עונות והאלרגיות והתופעות שבאות עם זה, אלא זה גם הצעידה שלנו. כל יום ויום אנחנו מתקרבים לחג החירות, לחג שנחרטו על על דגלו הנושא הזה של החופש. וכמו שאמרנו כאן קודם, דווקא מהמקום של החוקים, של המגבלות, של המצוות, של הריבוי, של כל מה שצריך לעשות, זה המקום הזה שבו אנחנו נמצא את כל החופש הכי אמיתי שילווה אותנו לכל החיים. וכמו שאנחנו שואלים בליל הסדר, מה נשתנה הלילה הזה? אנחנו נוכל לשאול את עצמנו מה נשתנה ולראות שאכן זכינו לשינוי המיוחל. אז

הרבנית פרי, לפני שאנחנו חוזרות שוב לשאלות של הצופים שבאמת ברוך השם שואלים אותנו שוב ושוב, הדרך לשינוי הרבה פעמים מתחילה באיזשהיא פעולה קטנה או שלהפך אנחנו צריכים דווקא לעשות איזשהו צעד דרסטי שיוביל אותנו מהקצה אל הקצה. אז כמו שאמרת לגלגלים, ככל שאנחנו עושים משהו שהוא חזק יותר, אז אנחנו עלולים להתפלש בבוץ ולא לצאת ולהיכנס להיסטריה ולסחרור ואז יהיה לנו מאוד מאוד לא נכון. מה שאנחנו צריכים לעשות זה קודם כל להתחיל במשהו קטן. למה? כיוון שהדבר הקטן ייתן לנו איזשהיא חווית הצלחה וכשיש חווית הצלחה יש למעלה לקבות. אבל כשאני לוקחת משהו שהוא ממש ממש גדול ואז אני אני לא מוצאת את עצמי ולא טוב לי אז אני

סוחבת איתי עכשיו איזשהו משהו שהוא נורא נורא מבאס אותי אז אני לא אצליח אני כבר לא אהיה ואנחנו גם אוהבים להתפלש בזה א גם ולא משנה מאיזה עדה נמצא כולנו הופכות להיות פולניות מאותו רגע שחווינו חוויה של כישלון ואז די זה כבר לא יהיה די אני כבר לא אצליח די לעולם אני לא אצא מזה ובאמת יהיה לנו קשה יותר אבל כשאנחנו לוקחים משהו שהוא קטן ויש יש לנו א יכולת להתמודד איתו אז אנחנו יכולים לאסוף לנו עוד קטן ועוד קטן ועוד קטן ולהגיע למשהו שהוא גדול. היה לי פעם א א משהו שלא קשור אבל אנחנו כן נקשר אותו כוא יתן לנו הבנה. אני זוכרת שבתחילת בתחילת בתחילת הנישואים שלי א ניסיתי להסביר לבעלי אה מה קורה ללב של בן אדם

כשהוא חווה משהו לא נעים. ואז בא לי אמר, "תראי, אם אני מאיר לך על משהו קטן, אז מה קרה? זה הערתי לך." לקחתי דף לבן וציירתי נקודה קטנה שחורה ואמרתי לו זאת ההערה. ואחר כך ציירתי עוד נקודה קטנה ואמרתי גם זאת הערה. הם קטנטנות. ועוד הערה ועוד הערה. ולקחתי את הדף אחורה ואז אמרתי לו, "תסתכל." מה אתה רואה? אז מרחוק שהוא צמצם את העיניים הוא ראה כתם שחור. דבר קטן ועוד דבר קטן ועוד דבר קטן יצרו כתם שחור ולהפך ההפך הגמור כשאני עושה משהו קטן טוב שהוא נראה לי קטן על פניו כאילו מה יש כאן ואז עוד משהו קטן ועוד משהו קטן זה מצטרף למשהו שהוא גדול ממש כמו שכתוב פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול ואסור לזלזל באף מה

קטן בדיוק בדיוק ואחר כך כשיש לנו כבר חווית הצלחה אנחנו יכולים כבר לקחת על עצמנו משהו שהוא קצת יותר גדול אבל הוא יצואר שאני אחליט שאני עושה דיאטה ממחר בבוקר אני מחליט ליטה להתפטר מכל אותם 45,000 הקילוגרמים שהתוספו אליי חכי אחרי פסח שנייה כן כן כן לא משנה הוא ניתן שאחרי פסח נשים תוכל להתחיל כן אז א אז אני מחליטה שאני הולכת להוריד את הכל ולמחר בבוקר אני מתחילה עם תוכנית מדהימה שותה מים בבוקר בצהריים מים ועוד תפוח עץ ובערב שני תפוחי עץ שני מלפפונים וביצה קשה זו דיאטה ש שאני יודעת שהיא קיימת יאללה מי יוכל לעמוד בה אני אני אעשה אותה יום ואחר כך מה יקרה? אז זה יהיה בלתי אפשרי ואז אני אתפוצץ ואז אני

אחזיר את כל מה שהורדתי בריבית דריבית. זאת אומרת כי היד הוא יד בלתי אפשרי. אי אפשר לעמוד בזה. משהו שהוא מאוד גדול. את יודעת שאת מדברת על דיאטה. אין מה לעשות זה משהו שמדבר לכולנו. אז אחד הדברים שהכי עומדים לנו לרועץ ואני חושבת שזה גם בעולם הדיאדות אבל גם בעוד דברים שקשורים לשינויים בחיים זה שאם זה לא כיף לנו אין זה זה לא יחזיק מעמד כמה בן אדם יכול לסבול בן אדם צריך לחוות שהוא שהוא חי עם זה שהוא יכול א אני אפילו לא אומרת לסבול את זה כי לסבול את זה זה גם משהו לא נעים אלא שזה בגלל זה היום אני חושבת החליפו את המילה דיאטה באורח חיים בריא זה נשמע יותר טובןכ כ כי דפקפקו לנו את ה המושג דיאטה מתקשר לנו

לצמצום ומזהור ו כן כן למשהו מאוד שלילי שאי אפשר לזכור זה בדיוק מה שאמרנו קודם גם על הרעיון של הלקום בבוקר אם אני מצייר את זה כחוויה אם אני המכלול הוא חוויתי יהיה לי הרבה יותר קל לעשות את זה אבל כשהמכלל הוא לא חווייתי אז לא יהיה לי קל לעשות אבל זה כבר באופן יחסי כי את מסכימה איתי ש שכשיש כאן מכלול שהוא הוא קרוב קל להשיג אותו אני אקום בבוקר מחר בחבוקר התוצאה היא יותר מיידית מאשר חמש קילו עכשיו שצריך להוריד אז היחסיות כאן מאוד מספיק ולכן באמת מאוד מאוד קשה כי עד שאני לא אראה את החילו ואני אשים לב שירדתי מידה או שתיים בחצאית ואז יהיה לי חווית הצלחה עד אז יהיה לי מאוד קשה אני חושבת שאנחנו מפצחות

כאן קוד שאנחנו צריכים לאמץ אותו לחיים שאם אפשר ככה להגדיר אותו זה קוד שהוא הוא גם ניצחון שאנחנו צריכים להנציח אותו ווגם להתחיל בקטן. נכון נכון. וו בגלל שאנחנו רוצים לראות דברים אנחנו אנשים שרוצים לראות דברים ממשיים כן אנחנו רוצים אנחנו רוצים לחבוות חוויות ממש ממש ממש גדולות כי הכל אצלנו היום מאוד גדול וכל החיים תפסו קצב אדיר וגם פה אנחנו רוצים לראות איזה משהו שהוא זה א אני עוקבת אחרי איזה איזה אדריכלית והיא ראיתי שהיא רשמה אם את רוצה להרגיש לקראת החג שיהיה לך א יותר נקי יותר ש את לא יכולה לחדש את כל הבית אז תעשי דברים קטניםכ והסתכלתי על הרעיונות שנתנו ולא היה שמה דברים קטנים היו שמה דברים

ענקיים ממש ענקיים להחליף את הברז לצבע זהב להחליף את הידית לצבע הזה לא לא זה לא קטן זה ענק אולי במושגים שלה כי זה במושגים של כולנו כי אנחנו כולנו הפכנו להיות שרכנים של דברים גדולים שום דבר קטן כבר לא מגרה אותנו אנחנו מחפשים רק דברים גדולים בתור הדריכה בשבילה להחליף ברז בקה אבל הנה את בתור אישה בוא נקרא לזה רגילה למרות שאת לא רגילה פרי כן אבל מה שנקרא להחליף ברז גדול זה לא דבר עכשיו ש נכון נכון אבל אם אני מסתכלת על כלל האוכלוסיה שלנו אנשים רוצים להיות לראות שינויים כן א א פעם גבר היה נכנס הביתה א בערב פסח והיה מגלה שאשתו כיבסה את הוילונות הלבנים שהפכו שחורים עם הזמן כי הילדים ילדים פשוט הם עברו

לנגב את הידיים את האף אחרי א זה א דרךון והוא היה רואה את הבילון והיה אומר וואו איך נקי תחבש הוא לא ישים לב לזה היום כי כולנו מתעסקים בדברים גדולים אנחנו כל הזמן צריכים חוויות גדולות כדי להשאיר את החיים כי אם פעם היינו הולכים לגן החיות התנכי והיה שמה את הג' אני זוכרת את זה בתור ילדה הג'ירפתמי מחפשת חבר את מי זה מעניין היום אם הג'ירפטמי מחפשת חבר ריבונו של עולם אנחנו מחפשים לראות דברים לך אני חייבת להגיד לך שאני אני מבינה מאוד על מה את מדברת ואין ספק שרף הריגוש עלה בדור שלנו בדור שהכל מוחצן ומיוחצן ונוצץ ולא בגודל טבעי אפילו אבל אני חושבת שדווקא מהמקום הזה א דווקא יש כן את החוסר הזה להנות

מדברים פשוטים והמקום הזה של לעשות שינויים קטנים ולחגוג אותם הוא מדבר לכל אחד ואחת כי זה לחזור לא אחורה ולכן הוא יתן לנו סיפוק הרבה יותר גדול כי אם היום אנחנו מחפשים דברים גדולים כדי לחוות לחוות ריגושים גדולים פתאום נשים לב שבדיוק על מה שאת מדברת שהדברים הקטנים גורמים לנו לריגושים וזה מחבר אותי לזאת שנכנסה אליך הביתה ודיברה על האנרגיה מה היה שם הייתה שם מגירה מסודרת שגרמה לך לתחושה אדירה כי את באמת כמו שאת אומרת את חוזרת אחורה לחיים של פעם לחיים ש של קטן ממלא איזשהיא פינה מדהימה שכבר לא קיימת היום. נכון? אבל כן שומעים את את החזרה לדבר הזה ובאמת אמנם היא לא פתחה לי את המגירות אבל היה אווירה

ואווירה זה דבר ש שהכי משפיע הכי משפיע על על גם אותו גבר שדיברת עליו שנכנס הביתה זה פשוט הכי משפיע ואנחנו עכשיו ניגש לראות באמת מה משפיע עליכם ואיפה אתם נמצאים במקומות של השינויים שאתם רוצים לעשות ואנחנו נבחר שאלה מהשאלות שם שאתם שולחים אלינו א מהבית כאן בשידור חי אה רינה מבני ברק. אני רגילה לבשל כל שבוע בצורה מסוימת. אותו תפריט, אותו סדר. הבנות שלי מבקשות שאני אנסה דברים חדשים אבל מאוד קשה לי לצאת מהשגרה. זה באמת משנה או שזה שטויות? בוודאי שזה משנה. כי כל עוד הילדים לא ביקשו אז זה בסדר. אבל שכבר הילדים מבקשים, זאת אומרת שהם כבר חווים בחוץ והם רוצים. ולמה זה באמת חשוב פה בסיפור הזה? כי יש כאן

מישהי שמדברת על כיבעון ונורא נורא קשה לה לשנות ו תראה, אנחנו רוצים לשמוע אותך על העבודה היא העבודה היא היא לא על לבשל כך או אחרת. העבודה היא לצאת מהמיצרים של עצמה, מהדברים שקובלים אותה, שמקבעים אותה. באמת יש בתים שבלילות שבת אצלם יש את ה את הדג, את המרק, את העוף המחובס ואיזשהיא תוספת. באופן קבוע אותו דבר, אותו דבר, אותו דבר. כן. ויש אנשים שזה טוב להם. יש אנשים שמאוד מאוד אוהבים, זה נותן להם את התחושה של ה המקום שלהם הבטוח. אבל כשכבר הילדים באים ומבקשים משהו ואוכל, זה משהו שקושר אנשים יחד. כן. גדולה גימה שמקרבת. ממש. ולכן ממש חשוב כן אם כבר ילדים באים ומבקשים זאת אומרת שיש להם פה עניין אז ל זה

יעזור לצאת מהכיבאון שלה ולא זה ייתן את התחושה של החידוש והאריענון ומה שהם צריכים אז אני רוצה להגיד לך גם שממה שאני שומעת ממנה אם ירושה לי להוסיף היא אנחנו דיברנו על זה קודם על לחגוג הצלחות אז היא כאילו נתפסת למקום בטוח כי היא יודעת שאולי יהיה לה דברים שהיא טובה בהם בלבשל אותם ולהכין אותם וזה נוח לה כמו שאמרת היא במקום של אזור הנוחות אבל אנחנו כאן מדברים היום על לצאת מאזור הנוחות ולנסות אפילו דברים חדשים כי כבר מה שנקרא הדור הבא דורש את זה ממך נכון נכון נכון ו ו באמת יש פה את העניין של שזה מה שמרגיש לה בטוח וזה שבזה היא חושבת שהיא טובה והיא נהיחזת בזה באמת בכוח וזה נותן לה תחושת הביטחון אבל

ברגע שהיא תצא מזה והיא לא צריכה עכשיו להכין תפריט שונה לחלוטין אלא שהיא תחדש במשהו קטן ועוד משהו קטן היא תגלה שגם להז עושה נורא נורא טוב כי היא תוכל לרווח את חווית ההצלחה שלה לפתוח אותה לעוד דברים וזה ייתן לה הרבה סיפוק אני רוצה לשאול אותך לפעמים אנשים אנחנו כל אחד באיזשהיא סיטואציה שלו מפחדים לנסות דברים חדשים אפילו שאנחנו יכולים לדעת או להבין בשכל שלנו ששינוי יכול לעשות לנו טוב אבל תמיד יש איזשהו פחד משינוי מאיפה זה נובע קודם כל הסטטיסטיקה אומרת שרק שליש מהאנשים שחיים במצב שהוא בלתי אפשרי יקומו ויעשו שינוי. כן. מה זה מצב שהוא בלתי אפשרי? מצב שבלתי אפשרי. כל מצב אם זה בזוגיות, אם זה בעבודה,

אם זה א מול הילדים, אם זה מול ההורים, אם לא יודעת כל מהדוגמאות קיצוניות, נגיד כמו אישה עמוקה וכאלה, את מתכוון כן בכלל. כי אני אומרת על דברים אפילו יותר סטנדרט. לא לא אני אומר בכל הסקלה של דברים שמפריעים לך, זה יכול להיות שיפריע לך שאתה נכנס לביתה באופן קבוע. א את נכנסת לביתה באופן קבוע, בעלך יושב עם רגליים למעלה על הספה, כשאת ביקשת לא להניח רגליים על הספה, זה מפוצץ אותך ואת תראי את זה ולא תאירי ותראי את זה ולא תאירי ותראי את זה ולא תאירי, כן? שזה דבר כאילו זה נשמע דבר קטן, אבל אה את מגיעה לעבודה, בכל פעם שאת מגיעה לעבודה, את מגלה שהשכנה שלך לשולחן, לחדר בעבודה שמה על השולחן שלך משהו שהוא לא

נוח לך. כן? אוקיי? וזה יכול להגיע למצבים קיצוניים. רק שליש מהאנשים הם בחתך רוחב של כל מיני דברים שהם יעשו שינוי. נגיד, בוא ניקח את הדוגמה עם הבחור הזה שלא מצליח לקום בבוקר. אני מאמינה שהבחור הזה מבין שאם הוא יקום מוקדם בבוקר יהיה לו טוב יותר. זה כבר בחור שמדבר על שינוי. הוא כבר רוצה לעשות שינוי. הוא כבר מודע. יש אנשים שאפילו לא מודעים. הם שמים את זה בהדחקה כי טוב זה אני זה מה יש. כי הם יודעים שאין להם כוח לעשות שינוי. הם לא יודעים מאיפה לגרור את הכוח לשינוי. כן. אז כשאת אומרת א על מצבים שכאילו אנשים א יודעים שזה יעשה להם טוב לשנות אבל הם לא מסוגלים לקום ולשנות אז זה נובע מכל מיני מכל מיני

דברים שהם באמת מקורם בנפש בכוחות הנפש שלהם א יושבים אצלי זוג הורים עם הילדה שלהם ואאמא אומרת לי לא הבנתי הילדה לא מבינה היא כל היום יושבת עם הפלאפון שלה מדברת עם חברות עד שתיים בפנות בוקר איך היא תוכל ללמוד איך היא תוכל ללמוד נשמע על פניו מאוד פשוט. תסגרי את הטלפון ותוכלי ללמוד מחר בבוקר. מה צריך יותר טוב מזה? והילדה לא מסוגלת לסגור את הפלפון. אין לה שום סיכוי לסגור את הפלאפון. והיא אומרת לי, לא הבנתי למה. כשאני יודעת שאני צריכה לעשות כך, אני עושה כך. האמא יש עליה כמה קילוגרמים. אם דיברנו על דיאטות קודם, שאלתי אותה למה היא לא מתחילה ממחר בבוקר לעשות דיאטה? אז היא ענתה לי מאוד מהר. לא מפריע לי

השומן. אמרתי לה, "אוק אוקיי, חייכתי". כשקתי. אחרי דקה היא קפצה והיא אמרה, "ת מפריע לי, אבל כרגע אין לי מוטיבציה." א זה בדיוק מה שקורה לילדה שלך. ותמיד, כשאני מגיעה לתת הרצאות בעניין של מוטיבציה מול בני נוער, אני לוקחת ואני מלמדת בכל מיני מקומות שמלמדים נוער בסיכון ותמיד אני נותנת את התשובה, כי נשים אמרות לי, "רגע רגע, לא הבנתי." למה אנחנו מתמודדות עכשיו עם נוער שמבין שלא טוב לו? היא אתמול החליטה שהיא יוצאת עד מאוחר בלילה. היא חזרה הביתה וקיבלה מכות. בסדר? נגיד נלך על קיצון. אוקיי? השאירו אותה מחוץ לדלת. למה היא לא מבינה? היא יודעת. אתמול הייתי בשדה שאני מעבירה באופן קבוע בתל אביב. הייתה שמה

ילדה שבכל פעם שעשינו קלפים, כל פעם עלה שהמקום הטוב בחיים שלה זה הזוגיות שלה. היא נערה. כן, צעירה, אבל היא בזוגיות. המקום הטוב של הזוגיות, המקום הטוב בחיים שלה זה הזוגיות והמקום הרע זה הזוגיות. ואתמול היא יודתה שהמקום הרעיל ביותר בחיים שלה זאת הזוגיות. אז למה את לא עושה שינוי? קומי תשני. תמיד אני נותנת את הדוגמה הזאתי. אני נותנת דוגמה על אישה בשם שערה. אוקיי? שיער לה מקסימה, אישה מיוחלת במינה. הבן הגדול שלה בן 13 ואחריו בסדר מופתי יש עוד שמונה ילדים. אנחנו תופסים אותה שבועיים אחרי לידה. א בשעה 6 בבוקר. במשך כל הלילה התינוק החמוד שלה רצה לבלות יחד איתה. כל היום יש כל כך הרבה ילדים והוא אמר

לעצמו שבלילה זה יהיה נהדר וכל הלילה היא מניקה ומנסה להרדים ומניקה ומנסה להרדים. עכשיו בעלה שיהיה בריא. יש ביניהם מסכם משכר וזבולון. הוא לומד והיא מקבלת את השכר שלו. אז היא סגרה את הדלת של החדר בשקט והיא נתנה לו לישון כי מחר בבוקר הוא צריך לקום לתפילה וללימוד. היא יושבת על הספה והיא קמה והיא מנדנת אותו והיא הולכת ובאה וסוגרת את הדלתות של חדרים כדי שהילדים האחרים לא יצטרפו לחגיגה. ברוך השם בשעה 5 :30 בבוקר התינוק שנקרא נקרא לו לאלן מוישלה נרדם עליה כשהראש שלה ניכר מעליו הוא התעורר דעיה בשעה 10 לש הוא נרדם סופית היא שמה את הראש השעון מעורר תלצל בש היא צריכה להקים את הילדים לעשות להם סנדוויצ'ים

להכין לבעלה סנדוויצ'ים לשלוח את כולם בעלה שאל אותה בפתח של הדלת אם היא לא רוצה שהוא ישאר בכל אופן היום בבוקר היא אמרה לו יש הסכם לך לשלום סגרה את הדלת בשעה 8:20 היא טעה מה היא הולכת לעשות לשתות קפה לשים את הראש לבשל צהריים לא הייתה לא הייתה לה שום ברירה הייתה כל כך כל כך עייפה בדרך למיטה על קצות האצבעות מישלה פתח את העיניים ויחד איתו את הגרון הוא היה לו רגוע הוא בדיוק התחיל לפתח את הגזים והיא מניקה אותו שוב פעם מניקה ומניקה ומניקה בשעה 10 ברוך השם היא קמה להכין את העוף שהפשרירה מערב קודם. היא חייבת להכין את העוף כי בשעה 123 אם לא יהיה אוכל מוכן כשהעשה מתחילה לתקתק את הילדים הביתה היא תהיה

בבעיה. זהו משהו שחשוב מאוד לציין כן קוראים לה סרלה לא זוכרת איך קראתי לה יש לה בר מצווה לילד בן ה-13 זה בדיוק עוד שבוע יש לה כמה קילוגרמים מעודפים מהלידה ואת השמלה הכחולה עם הנצנצים החתונה של אחותה היא תעלתה על הלוסטר במרכז של הסלון מה שיסמן לה לא לאכול שום דבר מיותר יחד עם הקפה היא בדרך אל הסלון אל המטבח לבשל את הזה ולשתות את קפה שלה תפיקות בדלת השכנה שלה מטילדה מדהימה העומדת עם עוגות שמרים. שרה לי אומרת לה, "היתי ארה איתך כל הלילה. בזמן שהוא בכה אני העמדתי לך שמרים." כל כך היה אכפת לי היא תאכל את העוגת שמרים או לא תאכל את העוגת שמרים? ברור. בוד תוכל את העוגת שמרים. למה? מה זה? אז כולם עונות

לי בפה מלא. כי מה שהיא הייתה צריכה לעשות היא לא עשתה, שזה להכשיך את הבית ולהיכנס למיטה לישון. מסכנה. אז אני חייבת להגיד לך, אני חייבת להגיד לך שהטיפוס מאוד מעשי. כן. אני אפילו לא רואה את זה. אני רק רואה את העייפות שלה ואת החוסר יכולת שלה להגיד לא היא לא מסוגלת אין אין שאלה היא עייפה שאני מסתכלת על הנוער הזה איזה היא עייפה אני התעייפתי תוך כדי בדיוק ראיתי ראיתי שאת מתעייפת לגמרי אוקיי בכוונה הערכתי בפרטים כדי להיכנס לאווירה האווירה אומרת אני עיייפה קרועה אין לי יכולת להתמודד כרגע עם השמרים סיטואציה כן קריצה קטנה על הפייטים בכחולים בסלון לא עובד, לא מדבר בכלל זה המעשי זה מה היא עוברת כרגע היא

לא יכולה אין לה כוח אין אין חיבור בין הפייטים כרגע לשמרים זה לא עובד והיא לא יכולה להתמודד ולכן בדיוק מה שאני אמרתי לך גם קודם שמה יותר חזק ממה הכל הוא יחסי בדיוק ולכן ולכן כשאנחנו עייפים אין לנו כוח להתמודד מה עוזר לנו עם העייפות ראשית לברר מה מעייף אותנו כל כך עם מה במה אנחנו נלחמים. אני חושבת שזה קצת יותר פשוט. מחילה אתה יפה. לכי לישון דבר אחרי זה. למה כל מה שיקרה מכאן והלאה לא טוב? יפה. אז אמרתי לך שאת מעשית ואני אתן לך עוד תרגיל ואנחנו ניתן לצופות כאן תרגיל. לעזור פה. כן. כן. אז אז זה לא פרסומת. בסדר? ממש ממש לא פרסומת. אבל ואני עושה את זה לאנשים שמגיעים אליי. בדרך כלל פגישות ראשונות. אז

אני מביאה אבא, אמא וילדה ואז אני אומרת ככה, אתם עומדים בכניסה לאושר עד מה יהיה שם? מה את רואה בכניסה לאושר רעד? אם את הולכת תלוי בעונה אם עכשיו פסח, את תראי, את יודעת א את כל המוצרים למטבח, מצות יפה מאוד. אז יש אנשים שאומרים לי, אני נכנסת לאושרד מה אני רואה? אני רואה עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חטיפים והיא הולכת לפי הסדר. ויש את אלה שיגידו לי ווא אני רואה מחוות, אני רואה א מגבות. אלה אנשים עם הקשב וריכוז. ואלה האנשים שמאוד מאוד מכוני מטרה. אוקיי? אלה שמכוני מטרה ילכו בדיוק על מה שהם צריכים. הם יעשו את זה מאוד מדויק. ואת כנראה די מאוזנת, חייבת להגיד את השם כי את מסוגלת לראות גם וגם כי מה את

אומרת תלוי בעונה? אז את כבר מנתבת. את לא רואה בלאגן. את רק יודעת שבעונה הזאת תהיה כך. בעונה הזאת תהיה כך, בעונה ה את רואה. ועם כל זה את יודעת שזה אלה שעומדים למשל כמוני. אני עומדת בכניסה לסופר ואני רואה ים של אפשרויות בלתי מוגבלות בעלי כבר סיים הוא בעופות בדגים הוא כבר לקח כל מה שצריך ואני עדיין בוחרת כל מיני פיצ'יפקס איפה נמצא כל כך הרבה דברים נחמדים כן וזה ואלה אנשים שמאוד מאוד קשה להם באמת לקחת את עצמם בידיים ולעשות משהו אבל הם דווקא מונחים בפרטים לפי מה שאני שומעת ברעיונות המופשטים אוקיי כן אז את מצד אחד היה לך את את המופשט לראות את המופשט אבל מדויק לעונה. כן. ומאותו מקום את אומרת היא לא

עשתה את מה שהיא הייתה צריכה לעשות. תכבי את האור, תלכי לישון, תהיי מעשי, תעשי מה שצריך. למשל, אצלי זה לא פועל ככה. אני עם הרח, אין לי כוח, אני אמשוך את הזמן מפה, אני אצטרך מאוד לאסוף את עצמי ולדייק כדי להגיע למצב שאצלך הוא מאוד מאוד טבעי. אוקיי? ולכן אותם אנשים שצריכים לקום ולעשות שינוי והם לא מאזן המאוזן או מהאזן שבאמת מאוד יודע, כן? כן, אם אני מסתכלת על בעלי, הוא יודע שעכשיו יש לו את הזמן, הוא עכשיו קם, הוא הולך לישון, הוא לא פותח טלפון, הוא לא עושה שום דבר, הוא מדייק את עצמו למטרה. בעוד שאני לא אשים לב וזה ימרח לי, כדי שזה לא יקרה, אני צריכה להתרים, אני צריכה לעשות את הטרם הזה. תתאפסי, מה

את צריכה לעשות? מה יש לך לעשות? תקבעי זמנים, תקבעי מטרות. ויש לך גם את בעלך בינינו. כן. א שהוא לא נמצא בבית. מדוג, אני יכולה להיות עבודה. אבל באמת את את איך את אוספת את עצמך למקום ממוקד? יפה כשאת אומרת שהוא לא עושה את זה בשבילך ואת יודעת שאת צריכה לעשות את זה נכון אז אני קודם כל ואני לא רוצה שיעשו בשבילי אני באמת היום נמצאת במצב של בחירה אני רוצה לעשות בשבילי את הדברים אני רוצה לעשות אותם זה הייתה עבודה מאוד קשה של שנים כדי לדייק את עצמי כדי שאני אגיע למצב שהבית יראה כמו שאני רוצה ושהארונות יראו כמו שאני רוצה ואני פריקית של א חיילים בארונות וכולי וששבת תיראה כמו שאני רוצה ועוד ועוד ואני לא

אמרח שעות על גבי שעות אז באמת לעשות את ההתרמה הזאת להיזכר בחוויות ההצלחה. איך אני מרגישה כשעשיתי את מה שעשיתי כמו שצריך? וכל הזמן למרכז את עצמי, להביא את עצמי למצב של תדייקי, תהיי מדויקת, תהיי מדוייקת. הסיפוק הוא הרבה יותר גדול מהסיפוק שלך למשל. כן. כי את משיגה כאן משהו בעמל יותר מאשר משהו שבא טבעי והוא כבר מתקבל כמוכן מאליו. ואני רוצה להגיד לך, אני לא יודעת אם את עושה את זה עם המתאמנות שלך או כשאת מתרגלת את זה אפילו עם עצמך בפועל, אבל אחד הדברים שלי הכי עוזרים זה רשימות. זה באמת לרשום את המטרות שלי ובעזרת השם עם תפילה להגיע אליהם. אבל כשאני יוצרת מציאות על ידי כתיבה לי אישית זה מאוד מאוד

עוזר. נכון כי שוב את הטיפוס המעשי. לי יהיה מאוד קשה עם רשימות. אני אעשה אותם לעתים כי מאוד קשה לי להתחיב בגלל שאני מלאה במעוף וזה אני הרשימה מגבילה אותי וקשה לי להיות מוגבלת אם עוד הפעם אם ההגבלה תבוא מתוך בחירה ואני בכוונה נותנת את כל הדברים כדי שכל אחת כאן תמצא את עצמה ב ב ב בסיטואציה במקום כן אז אז כשאני א למשל כשאני מגיעה מול למשל נוער בסיכון ואז הם רוצים לעשות חוזה יש חוזים כאלה שנותנים להם לעשות שאנחנו לא מוציאות שום דבר מהפגישה הסגורה שהייתה כאן ואני אומרת לא לא לא לא אל תעשו חוזה בשום פנים ואופן ואומרים לי למה אני לא יכולה חוזה אני לא מסוגלת זה מגביל אותי זה נותן לי תחושה שלא סומכים

על המילה שלי לא לא לא תנו לי ל תנו לי את השחרור הזה אני כבר אעשה את זה אז אצלך עובד מאוד רשימות כי באמת האנשים המעשים הרשימה מדייקת אותם ונותנדנת להם אצלי לא משנה זה זה דוקא דווקא אלה שהם לא מעשיים זה מה שעוזר להם להתפקס ולא להתפס בד בדיוק אז ושזה בא מתוך בחירה אני בוחרת עכשיו לדייק את עצמי ברשימה בכך וכך וזה מאוד מאוד מאוד באמת יכול לעזור כי אז אתה רואה למול העיניים את מה שקשה לך לדייק בזה ולסמן את החווית הצלחה ולחגוג אותה כן לחגוג אותה עם עצמי וואו איזה מדהימה זאת נקודה שאני ממש רוצה שנמשיך ונדבר עליה עוד אנחנו בינתיים נצא לעוד התנחת המוזיקלית שתאפשר לכם להמשיך ולשלוח אלינו עוד שאלות נוספות

ולאחר מכן אנחנו אנחנו נמשיך לדון גם בעניין של החגוג הצלחות וגם בשאלות שלכם. אז התנחת המוזיקלית ומיד חוזרים. אני מאמין באמונה שלמה בדרך. שעוד לא מצאתי בתפילה מתוקה חמה כמו גכלים. אני מאמין בשיר יפה כזה שאף פעם לא שמעתי. בילד שאף פעם לא פגשתי או שנמצא בתוכי. יש דברים שרואים כשעוצמים את העיניים כדי להבית רחוק מעבר למים אני מאמין יש רחמים בת רח כמו בית לנסות להסביר כמו שני ילדים או אני מאמין אני מאמין באהבה פשוטה שאף פעם לא חשי ולדבר איתך עם פעם התביישתי או היום אני לא מפסיק אני מאמין שאמנת בי גם כשלא זכרתי וכל פעם שהלב שלי נשבע בי הוא רק נהיה שלם יותר יש דברים שרואים כשעוצמים את העיניים מים כדי

להביא את החוק מעבר למים אני מאמין יש חכמים בתח בית בלי לנסות להסביר כמו שני ילדים אני מן יש דברים שרואים כשעוצמים את העיניים כדי להביא את החוק מעבר המים אני מאמי חכמים זמובות להסביר כמו שניים אני מאמין חזרנו אליכם. תודה שאתם שוב איתנו כאן בתוכנית משיבת נפש. והיום אנחנו עוסקים בכל מה שקשור לעולם של שינוי, ליציאה לחופשי, ליציאה מתקיעויות, לתהליכים בחיים שעוזרים לנו לעשות שינוי אמיתי ולא להיתקע בעבר, לא לדחות דברים. כל הנושאים האלה עם השאלות שלכם כאן בתוכנית שלנו משיבת נפש עם הרבנית פרי כהן כאן לצידי ואנחנו לפני ההפסקה דיברנו על הנושא של לחגוג הצלחות שאני חושבת שזה נושא שהוא כל כך כל כך חשוב כי

תמיד המוח שלנו מקשר בין סיטואציה שהיה לנו טוב בה אנחנו תמיד נרצה לחזור אליה ולחוות אותה שוב וכשאנחנו מקשרים את זה עם שינוי עם תהליך שאנחנו רוצים לעשות אז זה יעזור לנו להצליח לא ככה לגמרי לגמרי וזה שדיברנו באחת התוכניות על זכור ושמור על איך אנחנו נשמור את השבת בדרך שנזכור אותה ומה היא זכירה ממקום חוויתי כשאנחנו זוכרים משהו ממקום חווייתי א אנחנו זוכרים חוויות אם הם חוויות טובות או שאם הם חוויות פחות טובות לא נקרא להם רעות אנחנו זוכרים את זה כחוויה ולכן אומרים שכל מיני חוויות שאנחנו עוברים במהלך הגיל הצעיר שלנו לנו זה משהו שישפיע עלינו מאוד. א זה מותיר בנו רושם וכשאנחנו חגים חוויה טובה אז אנחנו

נותנים לה מקום אנחנו מקבעים אותה אצלנו וזה יתן לנו כוח להמשיך הלאה. כן, אם אני מסדרת מגירה ואחר כך אני כל הזמן על המגירות זה רק מראה איפה אני נמצאת חבל לך על הזמן א ואני ניגשת לארון כל כמה דקות ואני מסתכלת פותחת ורואה ואני נותנת לעצמי את האפשרות לההנות מזה לא משהו שעבר לידי יאללה נו נו אני ממשיכה לדבר הבא אז זה בעצם ישאיר את זה כחוויה ואני ארצה לשאוף להגיע לשם עוד פעם ואני גם אשים לב כשהמדף יתבלגן אני כבר במדפים כן כשהמדף תבלגן א אחרי כמה זמן אני אראה אה כי החוויה הותירה בכזה רושם, כזה ראה וקדש, כשהקדוש ברוך הוא מראה למשה רבינו ואומר לו כך תעשה הוא מותיר אצלו רושם והרושם הזה לא נמחה מה שנקרא

הרושם בא לי להימחה הוא רואה את זה וזה כל כך חזק את זה חייב להיות חזק וגם עוד דבר שכשאת אומרת שאת ככה נהנית לפתוח את הארונות את המגירות ולראות את הכל מתוקתק ומסודר זה נותן לך את הכוח גם להמשיך ולסבול את מה שצריך צריך לסבול כדי להמשיך בדיוק בדיוק וזה נותן לי את הרושם של איך אני רוצה שזה יהיה כשאני אכנס ואני אראה שוב את המדף והוא לא יהיה בדיוק ככה החוויה הטובה שהייתה לי תעזור לי לסדר אותו אפילו שזה יקח כמה שניות כדי לחזור לרושם ההוא שהיה שהותיר בי כי זה לא יהיה רק סדר אלא זאת יהיה חוויה וזה אנחנו יכולים לעשות עם הילדים שלנו כדי לעזור להם א לעזור להם לעזור לנו הם הרי לא רוצים למה שהם ירצו לעשות א

אם ילד הגעתי אתמול הביתה היה לי יום מטורף אני מהבוקר עברתי את חצי ארץ ישראל עברתי מירושלים לתל אביב מתל אביב לנתניה מנתניה לאלעד עברתי ממקום למקום סיימתי הרצאה בשעה 11 לא ידעתי איך קוראים לי ואמרתי אם אני צריכה להזיז בשיש מכאן לכאן אני יוצאת מדעתי נכנסתי הביתה באמת הבית היה מתוקתק והבן שלי שכב במיטה וחיכה לשמוע מה יש לי לומר ופיערתי אותו כל כך והדרתי אותו כל כך והסברתי לו מה הוא עשה בשבילי הוא רק חיכה שאני אצא היום מהבית כי החוויה הייתה כזאת כזאת כזאת מרוממת בעיניה והייתה כל כך הוא לא עבד קשה הוא קיבל מחמאה הוא כבר לא ראה את העבודה זה נתן לו פה שהוא הרבה יותר גדול ממה שהוא בדיוק הוא חיקה כדי

לעשות שוב כדי לקבל שוב אם אנחנו דיברנו על ילדים ועל הרושם שזה עושה בנפשם ועל חוויות שמוירות רושם בנפשם אז יודעים באמת להגיד מאיזה גיל אנחנו הרושם הזה נשאר בנפשנו תשימי לב לתינוק הקטן כן כן שהוא עכשיו בדיוק הנכד שלי זה היה השבוע תפסתי אותו א הוא מחק כפיים הוא לא באמת התכוון למחוק כפיים אבל הוא עשה ככה כי הוא גילה את ה את כפות הידיים שלו ואני אומרת לו וואי איזה יופי כפיים והוא הסתכל עליי והוא ניסה לעשות את זה שוב פעם מה קרה שם הייתה שם חוויה שהוא נמצא מולי והוא רואה שהוא מאוד משמח אותי הוא לא באמת הבין למה הוא ניסה עכשיו להבין למה הכפיים שהוא עשה פעם שנייה ואני צועקת מהתרגשות בבית כפיים הוא עשה

את זה שוב פעם וככה אנחנו מוצאים שתינוק קטן בדיוק תינוק קטן קטן שמוצא שכשהוא מחייך אמא מתרגשת הוא יחייך כי הוא רוצה לקבל את הזה אז מגיל מאוד מאוד מאוד קטן זה מותר בנוש כלום עכשיו הנכד שלי הוא בן שמונה חודשים עכשיו אבל עוד לפני הרבה לפני כשהוא רואה שהוא עושה משהו מצחיק ואנחנו מתרגשים הוא יעשה את זה שוב כי הוא יודע שזה גורר כאילו חווית הצלחה. זה גורר את הרגש הזה שנמצא מולו שאוהב אותו, שמחבק אותו, שמתרגש איתו, שמנשק אותו. זה ממש נכון. זאת אומרת אני ממש א רואה בעיני רוח איך איך הדברים האלה באמת קורים בפועל וזה ממש נכון. הם הם כאילו לא מתכוונים לזה, אבל הם עושים את זה כי יש להם את הפידבק החיובי. אז

ככה ככה אנחנו כביכול צריכים גם לעבוד על עצמ זה לא לעבוד על עצמנו, זה לתגמל את עצמנו, נכון? בדיוק כי אנחנו לא שונים מהם הם רק תינוקות אז הם נהנים מאיזשהו משהו אבל אנחנו גם כן רוצים את זה אני גם רוצה כשאני סידרתי את הבית וו סביר להניח שכשהבעלים חוזרים הביתה הם לא יבינו את רמת ההשקעה כי המוח שלהם עובד אחרת לגמרי אז את לא תקבלי את התגמול שרצית א להספק שלך מאלה שנמצאים סביבך ולכן טוב יש איזה פתרון היום מצלמים ומעלים זה מה שכולם כן בדיוק ואז פה אם אנחנו מדברים על חופש אנחנו מאבדים את החופש שלנו לגמרי לגמרי לגמרי היום אמרתי דיברתי עם הילד שלי על הרעיון של המדיה על מה זה עושה לנו מבחינה חברתית ואמרתי

לו תראה איזה איזה קטע אנחנו מסתכלים אבל אני רואה מישהי שקנתה עציץ נורא יפה הביתה ואני אומרת וואי אם יהיה לי את העציץ הזה כשאני אשב עם הקפה שלי ואני אסתכל על העציץ וואו זה ישאיר לי כזה כיף זאת תהיה חוויה מושלמת ואז אני הולכת וקונה את העציץ כן בעלי אומר לעצמו בטח עכשיו הלוואי הזה היה מסתפק בעציץ אבל ואני בפעם הבאה שאני אשב אני שוב אקח את הפלאפון ואני אגלגל במדיה ואני אראה רעיון חדש ואני כבר ארצה אותו. העציץ כבר לא קיים ואמרתי לבן שלי תראה מה זה אנחנו מאבדים את עצמנו כי אנחנו כל הזמן עסוקים בלראות ולמלא איזשהו חוסר שנראה לנו שיתמלא ברגע שיהיה לי את הדבר הזה והזה והזה אבל תמיד אבל באמת אם אנחנו

כבר מדברות על זה למה זה משפיע עלינו כל כך איך זה יכול להיות שאת רואה עציץ ואת הולכת לקנות אותו בעקבות מה שראית את את לא חווית את זה את רק ראית את זה נכון זה הרעיון של המדיה זה הרעיון של הפרסום זה זה אמרו לפנינו העין רואה והלב חומד וכלי מעשה מסיימים את העבודה מה זאת אומרת זה מגיע משם בוודאי העין שלנו רואה וזהו זה והלב שלנו חומד את מה שהעין רואה כי ככה אנחנו בנויים ופה מתחילה העבודה שלנו ופרי העציץ הזה עשה אותך מאושרת עזבי מאושרת או לא מאושרת אני אני אפילו לא מסתכלת על זה אני מסתכלת על זה שכשלקחתי את קפה לא הסתכלתי על העציץ המשכתי לגלגל בפלפון כדי לראות מה יש הלאה. הבנתי. וזה מה שמרגיז אותי. כי

פה אנחנו מאבדים את החירות שלנו. קניתי עציץ. אוקיי שביא אני ממנו. שבי תאני. אני זוכרת שראיתי איזשהיא דוגמה לחצר ממש יפה שממש התחברתי ובאמת יישמתי את זה. אז לעתים זה באמת זה עושה לנו טוב. זה מפריע אותנו. אוקיי. ויש לי את החצר היפה שרציתי. כן. ואני עומדת ומבשלת. ואני זוכרת שכשרציתי ליצור את החצר הזאתי אמרתי לעצמי שכשאני אבשל והקיריים שלי נמצאות ממש על החלון לכיוון החצר אני אוכל להסתכל ואני פשוט אהנה תוך כדי בישול זה נשמע מושלם יפה ואז אני מבשלת ופתאום לא יודעת מה מישהי שלחה לי איזה משהו שהייתי חייבת דחוף לראות אז אני מבשלת ורואה את זה ואז אני ממשיכה משם לגלוש בואי שנייה תעצרי רגע תסתכלי החוצה

תפסיקי להסתכל כאן תראי כאן את מאבדת אנחנו מאבדים את החירות שלנו אנחנו פשוט מאבדים את החופש שלנו. אנחנו עסוקים כל הזמן בדבר הזה ולא מצליחים באמת לההנות ממה שיש לנו. אנחנו כבר הולכים הלאה. וזה נורא נורא נורא הרגז אותי. נורא הרגז אותי בעצם לתת לעצמנו להנות מהכאן ועכשיו בלהיות נוכחים בחיים שלנו. וזה משחרר אותנו לגמרי. כן. כי כשאנחנו בתוך המסך, איך את אומרת, גוללים, אנחנו נוכחים בחיים של אחרים, לא בחיים שלנו. זה כמו שבאמת אחת המשתתפות בשיעור שלי אומרת לי הרבנית, אני התחלתי את היום שלי מוקדם. באמת התחלתי מוקדם, קמתי מוקדם, היה לי משימות א היה לי יעדים, רציתי להגיע אליהם. אני מאוד א משתדלת להעביר

להם הלאה גם כן את העניין הזה של רשימות ויעדים, כי שוב לי זה מאוד עוזר. והיא אומרת לי, באמת עשיתי כל מה שדיברנו בשיעור, אני לא יודעת איך, אני התחלתי ופתאום תוך שנייה עברו שעתיים. את שומעת את המשפט? תוך שנייה עברו שעתיים. אז אז זה באמת מתחבר לי למה שאת אומרת שאנחנו הופכים את עצמנו לשבועים וללא נוכחים בחיים של עצמנו וזה בחיים של אנשים אחרים לגמרי. אנחנו לא חיים את החיים שלנו ולכן החיים עוברים לידינו. ואנחנו כשאנחנו מדברות על חופש בעצם החופש הוא להשתחרר ממגבלות וזאת מגבלה רצינית ביותר כי כשאני רוצה למקסם את החיים שלי אני אני צריכה להיות נוכחת בהם ב-100% ואם אני לא נוכחת בחיים שלי ב-100% אני

איבדתי שליטה אבל לפי מה שאת מתארת עם המסכים זה בלתי אפשרי אנחנו מאבדים שליטה לגמרי אז יש אנשים שמסוגלים להגביל את עצמם יש להם את זה יותר חזק אנשים עם האופי המעש סי יותר ויש את אלה שלא הם יגשו והם ילכו לטייל וזה פשוט יקרה ואמאות אומרות לי תקשיבי הילדה שלי זה בלתי נשלט נכון זה בלתי נשלט אין לה שום את רואה את זה בנוער היום בוודאי בוודאי לילות שלמים וואו לילות שלמים בלי שהם התכוונו שזה יהיה לילות שלמים זה גם כמו אותה אישה שתיארתי לך שזה מתחיל ובשנייה עברו שעתיים כן כן כן היא פשוט שוקעת לשם אין לה את הכוח אין לה את את היכולת המעשית הזאתי שלהוציא את עצמה משהו יצטרך לקרות שפתאום היא תיבהל ואז היא

תבין אוי מה עשיתי ואז נקיפה אותו מצפון ואז תחושת הכישלון ווזה רק הולך ומעמיק ומעמיק ומעמיק יש פתרון יש איזה פתרון זה כן אבל צריך המון כוח בשביל הפתרון הזה ההגדרה של הזמן שלי הרשימות שאת אומרת שאני מתחילה לחשוב שאני הולכת לעשות רשימה השבוע אם זה יעבוד את תקבלי פידבק חיובי קשה לי בתור בן אדם כאילו מה אני הולכת להגביל ביל את עצמי ברשימות אני יודעת גם מה קשה לך שאת חושבת על זה שאת תצטרכי להשקיע זמן ברשימות ואז את אומרת מה אני אשב להשקיע זמן ברשימות וזה גם מגביל אותי ואני צריכה לעשות המגבלה אבל כן תדעי לך זה כמו שאת אמרת על הגבולות שהם בעצם נותנים לך מרחב זה תוחם אותך וזה בעצם יאפשר לך להתנהל

במרחב אבל בצורה ממוקדת נכון נכון נכון נכון לגמרי ספרי לי על אה אז באמת אותה אישה שהיא מאבדת את זה א אם היא יודעת שהיא עכשיו הולכת לשבת ב לא יודעת היא הולכת לגלול היא הולכת לראות דברים והיא יודעת שזה לוקח אותה להתרים לשים שעון מעורר אני נותנת לעצמי כי זה טוב לי כי זה גורם לי לרדת לאנרגיה נמוכה זה נותן לי לתת לעצמי את הספס ואת הזמן שאני צריכה אוקיי יופי אז תשימי שעון מעורר ותגבילי את עצמך ל20 20 דקות, חצי שעה, קבעים עצמך מראש כמה זמן את רוצה. למה? לזכור שוב את הציונים, ציוני דרך והחוויות. כי כשאני אתעורר אחרי שעתיים, התחושה שלי תהיה של כישלון הוראי ואני אני רוצה למנוע את זה מעצמי. עכשיו, אם

לפני שהיא צריכה לעשות את זה, היא תגיד את די, נו, מה אני אבזבז את הזמן על שעון מעורר או אני אבזבז את הזמן על רשימות או לזכור את תחושת הכישלון שבא אחרי. אז זה שווה את זה לעצור לרגע, לקחת את הכמה שניות האלה, לשים את השעון מעורר. כי אחרת זה לא זה לא יקרה. בואי נהיה באמת אנחנו נהיה הכי כנים שבעולם. יש אנשים ש זה בורח להם. זה סוחף אותם.כן זה סוחף. אז באמת כש ניקח דוגמה את אותה אישה, אם היא מצליחה לעמוד ביעד הזה של השעון מעורר ולדחום את עצמה ולצאת מהמסך ולהתקדם הלאה עם היום שלה, זה משהו שבעינייך כמטפלת? זה הצלחה שראוי לחגוג אותה או שאנחנו לא מדברים על דברים? די בוודאי זה אלה הצלחות שיתחילו להחרט לנו

כחוויות הצלחה שנרצה להמשיך אותם וזה דת היה לי משהו מדהים אחד הרבנים דיבר איתי השבוע והוא אמר לי שהוא אמר לי בכוח הזכות שלך את מושכת זכויות לא לרגע הייתי צריכה לצאת שנייה להבין מה הוא אמר והיה שם דבר גדול כן שבעצם בעצם נגיד שעזרתי למישהי וזו זכות נאמר ובזכות הזאתי אני מושכת לעצמי זכות הבאה מצווה גוררת מדה בדיוק בדיוק בדיוק ובכוח ההצלחה אנחנו מושכים הצלחה נוספת כי האנרגיה היא משתנה לאנרגיה של הצלחה זה מהמם משמה כן ואז אנחנו מושכים עוד ועוד ועוד ואז אנחנו הרי אנחנו כולנו צרכנים של הצלחות של חוויות הצלחה של חוויות של טוב. דיברנו על התינוק שהוא רוצה שיחייכו אליו והוא רוצה ששוב יחייכו וששוב יחייכו.

כן. כשבעלך מביא לך פרח ואת אומרת אה זה לא הפרח שאני אוהבת הוא לא יביא יותר פרחים. כן. שמעתי גבר אחד אומר א א בקליניקה שלי הוא אמר אני קניתי מתנה כשהיינו צעירים היא החליפה אותה. אני לא מביאה יותר כי היא תחליף. מה הוא הבין? הוא נורא רצה לקבל את הפידבק והיא החליפה. בסדר אם הוא גבר מוד חבה חוויה של כישלון של החזבה בדיוק. אין לו פה מה לדוג. יפה. כן. אבל אז זה לא שווה את זה. זה לא שווה את הללכת ולדאוג ולקנות ולהרגיל ולהביא וזה. ויש באמת גברים שזה קשה להם יותר כי הם מרגישים פתים כי הם לא קיבלו כי הם לא יודעים איך לעשות את זה כי היא לא יודעת מה. ואז כשהם מגיעים הם רוצים לשמוע וואו איזה יופי. הוואו

איזה יופי. הוא כבר מחכה לחג הבא כי יש לו חווית הצלחה. בעזרת השם אנחנו באמת עומדים לפני חג. אז טוב שהלך את הנושא הזה. בבקשה. כן. לשים לב. א חשוב מאוד. אז אנחנו ניגע בעוד שאלה לסיום ברשותך. א בואו נראה אדי בת 27 מחולון. כל פעם שאני נכנסת לזוגיות אני חוזרת לאותם דפוסים שמרחיקים אותי. אני אומרת לעצמי הפעם זה יהיה אחרת ובסוף אני שוב בורחת. איך אפשר לשבור את זה באמת? שאלה מצוינת. הבחורה הזאתי נמצאת במקום מעולה. למה? כי היא כבר יודעת לזהות שיש משהו שגורם להביא על עצמה בכל זוגיות את אותו דבר שגורם לה בסוף לברוח. העבודה פה היא לבדוק לא למה הזוגיות גורמת לה לברוח א מה אני מביאה על עצמי שיגרום לי לברוח.

האם אני מפחדת מזוגיות? האם איזשהו הייתה איזשהיא דוגמה לזוגיות שהייתה לא טובה ואני דואגת שאני אכנס לשם? א ועוד יש המון דברים שרעיונות שיכולו לגרום למישהי לעזוב זוגיות כל פעם כל פעם כל פעם כל פעם יש שמה חווית בסיס שגורמת לה להגיע שוב פעם לאותו מקום ולכן לא לבדוק מה יש בזוגיות מה יש בגברים שגורמים לי לעזוב אותם מה יש אין שום דבר חיצוני שיכול לגרום לה לעזוב יש משהו פנימי ולכן היא פועלת בצורה רואקטיבית היא פועלת כל פעם מתוך מקום פנימי שגורם לה לראקציה כן ומה ש מביא לה את זה זה הזוגיות אבל היא יכולה למצוא את עצמה במהלך החיים עושה כל מיני דברים שהיא בורחת וזה יהיה בדיוק מאותו מקום שהיא בורחת מזוגיות

ולכן לבדוק בפנים עם עצמי מה גורם לי להגיע שוב ושוב לאותו מקום וזה לא זה שנמצא מולי אלא זאת אני שזה שנמצא מולי רק משקף לי איזשהיא בעיה שנמצאת בתוכי מהמם שזה גם מחזיר אותנו למה שדיברנו בתחילת התוכנית שבעצם אנחנ