אלול - פיתחו את העיניים המלך ממש כאן
שבוע שעבר כמעט נדרסתי כשעברתי עם הבת שלי בעגלה במקום שאין בו מעבר חציה וחייב להיות. האמת שחשבתי לפנות לראש העיר כדי למנוע את הגמעט הבא אבל אז חשבתי לעצמי שגם אם אני אתקשר יש לך מייל לכתוב מכתב. בטח יקח לזה מלא זמן להגיע אליו. אז ביטרתי. ואז דמינתי את עצמי קופצת למשרד של בעלי ורואה אותו שותה קפה עם ראש העיר. ראש העיר שואל אותי מה נשמע? ואני כמובן מספרת לו מה קרה לי. ותוך יומיים בום מעבר חצייה על הכביש. אנחנו נכנסים לחודש אלול. החודש שחז"ל המשילו לזמן שבו המלך בשדה. הקדוש ברוך הוא הוא כמו מלך שכל השנה יושב בארמון שלו ולרוב הוא נסתר מאיתנו, מרגיש לנו רחוק ולא נגיש. אבל חודש אלול זה הזמן שבו הוא
יוצא לטייל בשדה, ברחוב, בסופר, בתוך הלב שלנו ומחכה שנספר לו הכל. מה קרה לי? מה כמעט קרה? ממה אני מפחדת, על מה אני חולמת, שנבקש ממנו שיחזיר אותנו בתשובה שלמה לעצמנו, למהותנו ואליו. הוא כל כך קרוב וכל כך מחכה בליים ובירוקרטיות. רק לפתוח את הפה לדבר, לפתוח את הלב להאמין שישועת השם כערף עין ולפתוח עיניים ולגלות שהמלך ממש כאן איתנו בשדה. w
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שבת, ב׳ באלול התשפ״ו (15.8.2026). משך: 1:06
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.