
"ביידן כרע ברך בפניי": רבקה רביץ בריאיון מעורר השראה
מורן קורס פגשה את רבקה רביץ, אם ל-12 ילדים וראש הסגל של נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין, ושמעה ממנה על האתגרים שניצבו בדרכה בשמירה על ערכי היהדות, על הפגישה המפתיעה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ועל המחווה המרגשת: "לא ויתרתי על העקרונות שלי". צפו
אז ביידן מסתכל עליי וריבלין לא נותן לו לנחש הוא אומר לרבקה יש 12 ילדים הוא כזה ידעת נשמתה לו על עסק וא אומר הוא מסתכל עליי וא אומר לי זה נכון יש לך ני אומרת כן זה נכון הוא לא מתלוצץ זאת לא בדיחה הזנה גוקינג לא זה זה אמיתי אני לא מאמין את אמא ל1 ילדים אמא שלי הייתה צריכה לפגוש אותך היא אהבה משפחות גדולות הי ריצה אמ חבל שהיא לא איתנו אני רוצה לספר לך סיפור על אמא שלי אבל קודם אני מרגיש שאני חייב לכאורה בערך לאמא ל-1 ילדים ואייך שהוא אומר את זה אמיתי כולי הסמקתי לא המתי שזה קורה לי הוא פשוט ירד על הברכיים וגם עלה ככה בגנט מניות כזו שלום וברכה לרבקה רביץ היקרה מה שלומך שלום למורן ברוכה נמצאת איזה
כשע את איתנו התראנו בכתבה בערוץ 12 האמת שלפני הרבה זמן רציתי לראיין אותך ושם שנפגשנו אמרתי זהו עכשיו זה הולך לצאת לפועל אז אני ממש שמחה שאת כאן ברוך השם חכיתי הרבה לרגע הזה גם אני שמחה ממש נרגשת ברוך השם תראי יש לך טייטל מאוד מאוד ארוך אז אני לא בדרך כלל אני מציגה את זה דעת בעל פה אבל כאן אני אני אקריא מהכתוב שאני לא אתבל בל אז ברוך השם אתה היית ראש סגל של הנשיא ריבלין כיום הדוקטור למדי המדינה את חוקרת באוניברסיטה העברית מעצת לחברות סייבר ויושב ראש המדור הראשי במשרד התרבות מרצה וסופרת והכי חשוב אמא ל 12 ילדים נכון הכי געה בזה אחרי שאני קוראת את כל השורה הארוכה הזאת שלא נגמרת אני אומרת לעצמי
זה מדהים כל מה שאת עושה ועוד יותר מזה את נראית אישה יע רגועה ככה אני נראית לגמרי אני נראת צוק לא ראית אותך בכמה כמה מקומות ואת מאוד מאוד רגועה מאוד בנחת איך את עושה את זה האמת שנכון אני יש לי אופי יחסית רגוע א כנראה שאחרי שאת מגדלת 12 ילדים ומר לא נשאר לך אלא להיות רגועה אחרת היית לא היית פה אז כן יש לי אופי רגוע אני גם אם אני קצת מתעצבנת אני משתדלת לדבר בשקט ואז אני גם אם אני לא רגוע אני נראת רגועה וואי מה את אומרת אבל מה נותן לך את הכוח להתמלא כי בכל זאת את אישה חרדית ומה שמלמד אותנו זה המון המון מקום של האמונה והלימוד מתי יש לך זמן לזה את כל הזמן הראש שלך עזבי את הגוף כן מה שהוא צריך לעשות
ולפעול וכולי הראש שלך כל הזמן מלא במה שאת צריכה להספיק וומה שאת צריכה לעשות ועוד דברים ומשימות וכולי יש לך את הזמן הזה שלשוב דעת שלה להתחיל למוד עכשיו או להתפלל להתפלל ככה את יודעת לא בכ לקרוא את המילים אלא באמת כשילדים הו קטנים לא באמת יכולתי להתפלל גם לא הייתי חייבת ואלי הייתי חייבת שלא כשהם גדלו כן אני משתדלת לקום מוקדם לפניהם א ברוך השם מאז שהתחלתי לא פספסתי תפילה ו מ ממש לפני שהילדים קמים ביחד עם השמש את זה הזמן שלי מאוד ממלא באמת נותן הרבה כוח אני משתדלת לפני התפילה לקרוא שני דברים על תפילה קטנים ממש של דקה דקה זה ודקה זה זה מקסים דקה זה הרבה לאמא משפחה של הרב שמשון פינקוס יש לו ספר
שנקרא שערי תפילה ספר מאוד מיוחד שהוא כותב בהקדמה לספר שלו את הספר הזה תקראו לאט וואו את הספר הזה תקראו לאט ממש ככה הוא מבקש בהקדמה ובאמת אחרי שקוראים את זה זה כבר כנראה פעם שלישית או רביעית שאני קוראת אותו הבנתי למה הוא מבקש לקרוא אותו לאט כל יום לפני התפילה ממש א כמה שורות וזה מאוד ממלא לקראת הד וכמה שורות בשער הביטחון ושבת שבת זה סטארטאפ שאם לא היה היינו צריכים להמציא נכון ממש וואי לגמרי לשור פעם בשבוע עכשיו הקדוש ברוך הוא ידע שאם הוא לא יגיד לנו שאסור לנו להזיז את המתג ישר אנחנו כבר בכביסות בשטיפות וזה ז אסור את המתג להזיז כאילו את פשוט רק א יכולה להיכנס לתוך עצמך תגידי ויש לך את המקום הזה
שבעבודה את רבקה כזאת בבית את רבקה כזאת עם ההורים את רבקה כזאת זאת אומרת יש לך את המקומות האלה או שאת את מי שאת זה מעניין לשמוע כלו יש לך המון כובעים גם מה שאת עושה עכשיו את נמצאת גם באוניברסיטה את מצד אחד גם מצאת לחברות סייבר את את מעניין לשמוע גם איפה את רבקה הכי שאת הכי מתחברת אליה שאלה מעניינת אף פעם ו אותי אני חושבת שלא אני חושבת אני משתדלת להיות תמיד אותה רבקה מתלבשת א בכנסת ובבית הנשיא כמו שאני מתלבשת כשאני הולכת לבית הכנסת או ל אני משתדלת להיות רגועה גם פה וגם שם להיות אני משתדלת לא להיות מתנשאת גם כשאני נמצאת במקומות שת יודעת לפעמים את חושבת לעצמך וואו את נכנסת עכשיו לתוך הבית הלבן
ופרסו לך שטיח אדום או ודת לפעמים כשאני חוזרת מנסיעות ממלכתיות כאלו אחרי שבוע שלם שמישהו פותח לי את הדלת וסוגר לי את הדלת א אני בכלל לא זוכרת שאני צריכה לכת לצד ימין של הרכב בכלל ושאף אחד לא יפתח לי עכשיו את הדלת את וד שלא לדבר על זה שאחרי שבוע שלם שהגישו לי ארוחות בשש מנות ועם כפפות לבנות אני פתאום חוזרת הביתה א צריכה להגיש ארוחה ל מישהו כן אבל אני משתדלת לא לשכוח את עצמי לא פה ולא ולא שם אז נראה לי שאני אותה רבקה אני מקווה מעניין ואיך את עושה את המעבר הזה כי קורה בעצמו אני נכנסת למעלית אני עולה את החמש קומות יוצאת זהו הם כבר שם זה כבר לא משנה עזבתי את הבית הלבן והגעתי לבית שלי שהוא גם סוג של
לבן אני מדרת עצמי שיש לכם המון טיולים גם בשבתות בחגים בכלל כאילו כל הנסיעות הם לא פשוטות את נמצאת עם המון גויים זה ארוחות זה שבתות זה זה בכלל כל ההתנהלות בכלל מקום העבודה שלך את היית החרדית היחידה איך איך כל פעם להתקל בזה אי איך הסתדרת מה עשית מה איך גם התחושה כי זה המון תחושה שלבד אף אחד לא מבין כל כך את מה שאני עוברת לגמרי לא נסענו נסיעות עבודה בחגים שבתות גם מעט נו אבל היו היו וכמובן ש שהיו בכל זאת 25 שנה אני מתרת עצמי שפה ושם היו כמעט לא היו חגים היו חנוכה אולי פה ושם פעם אחת אולי היה סוכות אבל כן היה שבתות היו ובאמת שבת זאת התמודדות לא פשוטה עם הטלפון ווד א וגם ה ה לבד הזה להיות לבד בשבת
בעצם שבת כל המשמעות שלה זה המשפחתיות הלהיות עם הילדים גם תמיד היייתה התמודדות של כשרות א לאכול אוכל כשר וגם לא לא תמיד שמר מגע כי כל פעם תת יש את הקטע הזה של הלחוץ יד לא לחוץ יד זה המון אק זה בכלל היו התמודדויות א בלי סוף סביבה לחיצת יד כי בעצם בשלב מסוים הגעתי לתפקיד רשמי א נהייתי ממלאת מקום של מנהלת את הפרוטוקול בארץ התפקיד שלי היה רשמי ראש הסגל בחול הייתה לנו מנהלת פרוטוקול שזה בעצם ראש הסגל בתפקיד הבינלאומי א קצת אחרי שהתחלנו התפקיד היא חלתה ובעצם אני מלתי את מקומה ופתאום צריך ללחוץ יד בצורה רשמית הרי פגישות ממלכתיות מתחילות בטקס רשמי שנקרא פופו opportunity שעומדים בשורה לפי סדר ההיררכיה
והמארח המסיע שמארח אותנו לוחץ יד לכל אחד מהמשתתפים מציגים את אותנו בשם בשם ובתפקיד כשאני יודעת מראש שהולך להיות הטקס של חיז ד ואני מבקשת מהשגריר לעדכן מראש שאני לאלא לוחצת יד מטעמים דתיים ובדרך כלל זה עובד בסדר אבל כשיש דברים שהם פתאום לא רשמיים אז א אני נתקלת לפעמים בסיטואציות א תגידי לפעמים שאת נמצאת בתוך הסיטואציות האלה את לא חושבת וואי מה קורה עכשיו בבית שלי איך אני מפסידה את הילדים הם מתפתחים הם גדלים אולי יש ילדים שאפילו לא רואת את הצעד הראשון שלהם אולי יש ילדים שאת החיוך לא יודעת בכל זאת הם מתפתחים גדלים והם לא חושבים עכשו רגע איפה אמא נמצאת או לא הם עוברים את המסלול שלהם ואת הרבה
פעמים לא נמצאת שם אז כודם כל שאני בתוך הסיטואציות לא לא חושבת על כלום כי זה הכל כל כך מלחיץ ואני בתפקיד ואני צריכה לשים לב ל מיליון פרטים באמת כאיל תפקיד אבל אז בדיוק כשחוזרים לחדר לבד אחרי יום שלם של עבודה מאוד מאוד מאוד מסיבית ואינטנסיבית א ברור שאני חושבת אני תמיד קורסת כזה ומתקשרת מנסה לדבר איתם אם הם כבר הלכו לישון אז זה א מבקשת מבעלי שישלח תמונה ברור שאני חושבת אני לא יכולה להגיד לך כמה פעמים הפסדתי באמת את השן הראשונה נגיד שאמא שלי הייתה מתקשרת יצאה לשן אמרתי אני לא שר הי יצאה לשן אני יודעת ש כשהבת שלי התארסה הראשונה את יודעת מה זה להרס בת ראשונה זה דבר זה זה אי אפשר לטאר אפילו את
האושר ו הייתי מאוד צעירה אני חושבת שעוד לא הייתי בת 40 כשהי היא נפגשה עם הא יצאה עם בחור וזה היה מאוד קצר שבוע יצאו שלוש פעמים ובפגישה הרביעית הם הם נתנו לנו להבין שהם הולכים לסגור אבל לא חשבנו שזה יהיה כל כך מהר והם הלכו לכותל ב-12 בצהריים משהו כזה ואני חשבתי את יודעת חמש שש שעות יש לי עד חמש או משהו כזה אז תכננתי לצאת מוקדם באותו יום אמרתי ב4ב אני אעזוב את המשרד אני אלך הביתה אני רוצה לשמוע את הבשורה כשאני בבית שלי בכלל להתכונן אם עוד לא ראיתי אותו עד השלב הזה ה פגשה אותו כבר שלוש פעמים ועוד לא ראיתי אותו רציתי שהוא יבוא לא יודעת רציתי להיות ארוחה ואחרי זה חצי שעה להיות במשרד אבל בשיא יום
עבודה 12 ו3 בצהריים היא מתקשרת שהם החליטו לסגור וואו הם תרסו ברוך השם ואני כאילו כבלתי את תתי אני בעבודה מה אני עושה פה זה שטויות כל הדבר הזה כל האאוטלוק הזה כל המחשב הזה לא מעניין אותי עכשיו פשוט קמתי לקחתי את התיק א דפקתי את האוטו ביציאה מבית הנשיא על המחסום מרוב שהייתי מבולבלת וואי במן הייתי כל כך מרוגשת מה אני עושה פה בכלל וואו אז זה לא פשוט היה חבתי נפש האלה לא ברור זה היה לפעמים א מה וזר לך להתמודד איתם מאוד א מאוד א מאוד נוגע ללב זאת אומרת באמת הרבה פעמים הייתי מאוד בודדה בסיטואציות כאלו שאני מניחה שאנשים שעכשיו שומעים אותי אומרים וואי הלוואי שהיה לי כזה תפקיד הייתי מוכנה להתאבד בשביל
לקבל כזו עבודה או אפילו רק פעם אחת לנסוע ולהיכנס לבית הלבן מהדלת הרוס בלט הזו ולראות מה שהיא ראתה ברור אני לא מתלוננת היה תפקיד מדהים היו שנים חוויות למדתי המון אבל בהחלט בסוף של יום כזה תמיד הייתי מאוד בודדה מאוד מתגעגעת מאוד מרגישה שאני מחמיצה את החיים האמיתיים של המשפחה של לי הכי הכי היה כואב לי כשהם כבר לא היו מתקשרים הילדים מה אומרת שהם לא היו מתקשרים כמעט היו נגיד הה איזה יום שהיו צריכים אותי כן נגיד היה איזה מבחן או שיור הבית והייתה מתקשרת עם אחת והייתי אומרת לה רגע אני באמצע פגישה עם הנסיך הבריטי תתקשרי עוד 10 דקות ואז ה התקשרה ח 10 דקות ואמרתי לה אני אנחנו התעכבנו קצת עוד 10 דקות ואז
אחרי הנסיך הבריטי נכנס ראש הממשלה או ראש העיר או איזו קבוצה שהייתי צריכה להנחה אותו וניסתה עוד פעם עוד פעמיים וזהו אחרי זה התישה והיא כבר לא התקשרה ואז אמרתי א אני כבר לא פונקציה אפילו בשיעור הבית שלה כבר היא כנראה הסתדרה או אחותה עזרה לה או אבא שלה עזר לה או אולי אפילו ה דקה אצל השכנה אני לא יודעת אבל לא אני זה היה מאוד כואב אז איך את מתמדת עם הכאב הזה מה עזר לך להתמודד כי בכל זאת נשארת בתפקיד א' לא נעים לומר זה לא כזה רומנטי אבל זה היה גם סוג של אינרציה כזאת פשוט הייתי שם את מבינה אף פעם לא אני לא בן אדם שנרים ידיים באמצע משהו הייתי והמשכתי אלר לעצמי שכל פעם אחרי לידה יש את השלב הזה של חשב
מסלול מחדש רגע מה אני עושה איך אני עושה לא אני לא הכל היה ממש אינרציה כאילו אפילו הלידות היו הפסקות מאוד מאוד קצרות עבדתי עוד מתוך חדר לידה תמיד כבר ראיתי על הטלפון חזרה במ לגמרי אפשר להסתכל בוואטסאפ הוואטסאפ זוכר הכל אני את הילד האחרון שלי לדתי ב4 ע ב40 350 עוד עוד התכתבתי עם הצוות שלי כן חמש כבר שוב כאילו זה אין אין בכלל הפסקות היו מאוד מאוד קצרות א ולא זה לא היה זמן אצלי למחשבה באמת א ונהניתי אני לא מתלוננת הייתה הייתה זה היה תפקיד מדהים למדתי הרבה אני לא מתלוננת אב אבל בסיום התפקיד כשנכנס נשיא אחר והוא שאל אותי אם אני רצה להישאר כיועצת שלו הוא לא הציע לי להיות ראש הסגל שלו אלא כיועצת ואז
פתאום זה היה מין מעצור כזה פתאום ראיתי את עצמי מבחוץ ואמרתי רגע רגע רגע 25 שנה אני במירוץ הזה ואמרתי יפה לא לנשיא החדש והלכתי לחפש וואו לגמרי בתחום אחר בתחום שבו למדתי בתחום הזה של מדעי המחשב ומצאתי באמת עולם חדש שלא הכרתי שלא האמנתי שיש כזה דבר שמישהו לא עובד משבע עד שבע ולא עובד חמישה ימים או שישה ימים מלאים בשבוע לא האמנתי שיש כזה דבר אז רקה מה את עושה עכשיו בעצם יצא את ממסרה כל כך מכובדת כל כך עשירה כל כך בוא נגיד אקסטרים כן כל הזמן ומה לא לאן פנייך מוועדות מה שנקרא מה את עושה עכשיו ולאן איפה את רוצה לראות את עצמך בהמשך בעתיד זאת שאלה קשה כי כשעבדתי בבית הנשיא אז היו שואלים אותי מה את
עושה אז ראש הסגל של נשיא המדינה נורא קל ארבע מילים היום זה לוקח זה חוסם את הכביש כמעט אז בגדול אני כתבתי ספר ם וארץ עוד מעט אני אני אקדיש לך אותו ואני מרצה אני נותנת הרבה מאוד הרצאות גם בנושא הזה של ניהול זמן גם סדנאות למנהלים וגם אני עוזרת באופן פרטני קוצי למנהלים שרוצים לעבור לתפקיד הבא שלהם ל שלב הבא בניהול אני גם חוקרת יושבת במכון המחקר jp שיושב בגבעת טרם באוניברסיטה העברית וכותבת שם אני חוקרת אמיטה בחירה במכון המחקר וכותבת שם מחקרים וגם גם מן הצד מייעצת לחברות סייבר בינלאומיות בתחום שאותו בעצם למדתי בתחום של סייבר של בינה מלאכותית כל מה שלמדתי כל השנים אני כרגע גם עוסקת בתחום הזה ברוך
השם ברוך השם אז בוא נדבר קצת על הספר שלך ברוך השם כתבת ספר ראשון זה אומר שיהיה לך עוד כמה בעזרת השם בת השם שני כבר כתוב אה יפה אבל כן בסדר זה גם משהו בוא תספרי לנו מה מה מאפיין את הספר שלך ה גרם לם להוציא אותו מה שגרם לי להוציא את הספר זה היה שבאמת כמה רבנים שעוסקים מאוד בחזרה בתשובה לא מהארץ דווקא מארצות הברית פנו אליי ואחרי שהם שמעו את הסיפור עם האפיפיור ו הם ראו היה הייתה איזשהי סדרה בנטפליקס אני חושבת שנקרא אורוקס שהוציא אותם מישה בשם דבורה אני לא זוכרת מה אני באופן קרוני לא צפיתי בה יש לי מן עיקרון הזה שאני לא רוצה שתרשם עוד צפייה לנטפליקס על הדבר הזה כי הבנתי שזה משהו ממש נורא וביקשו
ממני אם אני מוכנה לכתוב ספר באנגלית א כדי לספר שהעולם החרדי לא כל כך רע ושאני גדלתי ממש בבית חרדי מאוד ההורים שלי עלו מארצות הברית בית מאוד אפילו פשוט ודל וגדלתי בבית יעקב הכי מוכרים במטר בירושלים בבית יעקב בגאולה ממש עשיתי את כל המסלול הרגיל והיה לי תמיד טוב א תמיד הייתי כיבדו אותי תמיד תמיד נתנו לי להשלים למלא את השאיפות שלי להגשים את החלומות שלי הצלחתי להגיע לתפקידים בחירים וגם הצלחתי ברוך השם למלא אותם בלי לוותר על העקרונות שהיו חשובים לי והם רצו שאני אכתוב על זה ספר ספר שהוא ספר סיפורים אבל שמראה איך שהצלחתי להגיע לתפקידים האלו דווקא בתור החרדית כ שזה לא סותר בעצם בדיוק והם רצו שנכתוב
באנגלית אבל אחר כך התברר שהתהליך לכתוב באנגלית הוא מאוד מאוד יקר אז פשוט באתי פה לאיזשהי יוצאה לאור בא לכנרת זמור הביתן בוא ניתן להם מגיע להם ואמרתי להם אני רוצה לכתוב כזה ספר כי הסבירו לי שברגע שספר בעברית הרבה יותר קל למכור אותו באנגלית א ואמרו בשמחה באהבה שילמו לי מראש אפילו באמת הם היו מדהימים א בעלי כן עבר איתי על כל הספר אבל גם פתאום כשזה יצא הוא קצת א נבל מהחשיפה אני חייבת לציין פה את בעלי באמת את יודעת הרבה פעמים אנשים שואלים אותי איך את עושה את זה איך את מצליחה גם וגם וגם אחת ומר שבעלי הוא לא רק היה עוזר או מסייע ה הוא היה התומך והדוח היו מצבים באמיתי כשהייתי באה הביתה בערב ואומרת זה
היה היום האחרון שלי מחר אני לא חוזרת לשם ואז זה היה הזוי כן אני עצבנית גמורה והוא אם שאלת אותי על רוגה תכירי אותו בחיים לא התעצבן בחיים שום דבר לא אז אז הוא אומר לי מה קרה מה קרה כאילו שני העובדים הכי בכירים שלי הם רבו הוא רצה לכתוב למישהו אחר שאמא שלו תמות והוא תעות שלח את הוואטסאפ הזה אליו בעצמו ואני הייתי צריכה לפשר בין שניהם הוא היה ראש יחידה מיוחדת במשטרה לפני שהוא הגיע לפה ווא היה שגריר ולא יודעת איפה והם שניהם רבדים כ תינוקות כמו חתולות ואני צריכה והם שניהם גדולים ממני ב-20 שנה גם כן אני לא חוזרת לשם מחר אני אומרת לו אני זהו נגמר עבדתי 20 שנה תסתכל בפנסיה יש שמה פנסיה לא רעה נגמר
הסיפור זהו אני נשארת פה אגב אני טובה בניקיון אני אנקה בתים אם צריך לא לא לא לא לא לא בעיה א אמצא עבודה אני אומרת לו והוא אומר לי טוב בסדר ככה מי יחליף אותך הוא אומר אז פתאום אני מתעוררת אני מי יחליף אותי טוב מתקשר לורית נראה אני חושבת שהא תסכים להחליף אותי מתקשרת אליה והיא לא מסכימה אני עושה טלפון ופתאום כזה אני יודעת זה זה נמס זהו עם כל הרוג ש הזה ואני חוזרת למחורת בבוקר לעבודה ואז אני מקבלת ממנו איזה הודעה מעודדת מחזקת הוא אומר אכלת ארוחת בוקר אני אומרת לו עוד לא אז הוא אומר תאכלי אותם לארוחת בוקר או משהו כזה וזהו וזה הבא ו וואו זה מדהים כו פרגון שלו עדות שלו והתמיכה שלו במיוחד שגם הוא
בעצמו עובד בעבודה לגמרי לגמרי כן וגם ב באמת לקחנו לעצמנו כעיקרון לנסות כשילדים היו קטנים לא תמיד הצלחנו אבל כמה שפחות בייביסיטריות בבית ניסינו לא תמיד הצלחנו ובאמת הוא היה אפילו שבאמת היה לו סדר יום הוד המוס היה מגיע בצהריים הוציא את הילדות מהגן לא היו אז עדיין צהרונים בית ספר לא היו צורנים היה יושב איתם עושה איתם שיעורי בית מחמם להם את האוכל יושב להכיל אותם משקה אותם ממש היו סיטואציות הזויות ואז כשאני הייתי חוזרת הוא היה חוזר למשרד לפעמים כשהוא היה חוזר בערב אני הייתי חוזרת שוב למשרד ממש היינו משחקים איזה מין משחק כזה כדי לנסות שתהיה איזשהי נוכחות שלנו פיזית בבית והוא תכלס הבית הפוליטיקה
הביתה כי הוא אבא שלו היה חבר כנסת ואבא שלו בכלל הביא אותי לכנסת והוא ממש הוא יש לו את זה בסדר אם יש את זה למישהו יש לו כריזמה ויש לו כושר דיבור וא את הרוגע הזה ואת ה יכולת לשאת את הציבור אז הוא היה סגן ראש עיר בביתר הרבה מאוד שנים אני לא זוכרת להגיד לך אולי איזה 15 שנה ואחר כך בחמש שנים האחרונות הוא ראש העיר של א של טלסטון של קריית יערים הצליח מאוד תקשיבי זה מדהים כי שניכם פועלים עושים מעודדים אחד את השני תומכים אחד בשני ואם משפחה של 12 ילדים זה נשמע מדהים זה מדהים זה רק מראה לנו שבאמת בעולם החרדי אפשר להגיע לאן שרוצים זאת אומרת זה לא סתירה כמו שכתבת בספר אין פה סתירה אתה רוצה משהו כמובן שזה
יה על פי הלכה כן אבל אתה יכול להגיע לכל המשרות אגב את היית בוא נגיד ככה אם היו מתייעצים איתך מתייעצות איתך יותר נכון נשים היית ממליצה לכם להגיע באמת למשרות למקומות שא מתיצות איתי כן מתייעצות איתי הרבה מאוד נשים ובנות צעירות גם א אני תמיד ממליצה קודם כל לכל אחת להגשים את החלום שלה מה שזה לא יהיה לא משנה מה שזה לא יהיה בכל תחום באישי או או בתעסוקת כן חשוב שלא יהיה לך איזשהו חלום שלא מימשת אותו ואז תחשבי שהפסדת משהו לא אסור לצאת באיזשהי תחושה שהפסדת משהו עדיף שתנסי משהו ותראי שזה לא מתאים לך ותלכי הלאה אפשר להיות חרדית ולא למרות זאת להצליח אלא אפילו בגלל זה להצליח יש משהו באמונה שעוזר להצליח יש
משהו באורח החיים שהוא יפה וזה מה שרציתי להביא בספר ו בהקדמה כתבתי את המשפט שאמרה הסופרת של אוהל הדוד טום שאמרה אני אישה קטנה מכדי להילחם מלחמות גדולות אמרתי גם אני אישה קטנה מכדי להלחם מלחמות גדולות אבל רציתי להנכיח את התום של האוהל שבו גדלתי וואוו מדהים מדהים ממש קיבל תגובות אגב על הספר כן האמת שכן כן תגיד אבקה מה יש לך איזה ככה מסר לסיום האמת הייתי יכולה לשבת ולדבר איתך עוד המון יש לי עוד כל כך הרבה מה לשאול אותך אבל אנחנו קרבים ממש לסיום ויש לך איזה מסר שחשוב לך א כן יש לי הרבה מסרים אבל אולי כן אולי אני אספר לך קראת סוף הקדנציה ממש שבועיים אחרונים בבית הנשיא קיבלנו הזמנה מהבית הלבן לבקר
אצל הנשיא ביידן הנשיא ביידן נבחר ממש כמה שבועות לפני כן ואף מנהיג ישראלי עדיין לאלא ביקר אצלו מאוד רצו לבקר אצלו בנט היה אז ראש הממשלה והוא מאוד רצה להיכנס אליו וניסו כמה להגיע אליו ולא הצליחו וגם לא ידעו מי הוא ג'ו ביידן והזהירו את הנרות ש הוא דמוקרט אנחנו לא יודעים כמה הוא והד ישראל ואיזה אוירה תהיה בפגישה והתכוננו מאוד לפגישה הזו והיו אז נושאים צהל היה צריך איזשהו תקציב מאוד מיוחד והיו איראן היו כמה נוסים שהו על פרק מאוד חשובים אפילו ראש הממשלה בנט בא ללשכת הנשיא לפני שיצאנו וממש הכינו אותנו וגם א אמר אניני גם רוצה להגיע לבישה הבית לבן אולי ת תרא וממש ככה אה התכוננו מאוד למפגש הזה והגענו
לבית הלבן א הכרתי אותו כבר הייתי שם אצל נשיאים קודמים הכל היה אותו דבר האמריקנים מאוד שומרים על המסורת שלהם אפילו הוילונות נשארו במקום הכיבוד הכל היה אותו דבר אבל שינוי אחד אמרו לנו פה בגלל שזה השבוע או השבעים האחרונים לתפקיד של ריבלין הוא יכנס לביין בארבע עיניים בהתחלה ל10 דקות תהיה פגישה פרטית כבוד גדול ממש ואחר כך הצוות יכנס וכל מה שהכנו הניירות המדיניים הנושאים הכל נוכל להעלות מול הצוות שלו שהוא מכניס את האנשים המתאימים והכל יקרה כמו שתוכנן אבל קודם תהיה פגישה בארבע עיניים ומאוד התרגשנו וחיכינו הייתה איזה רבע שעה של המתנה שחיכינו לנשיא ביידן וכשה הדלת נפתחה פתאום רבלין קלט שראש הפרוטוקול
שלו של ביידן כנס סה גם לחדר אז הוא אמר לי בואי רבקה תנסי להיכנס איתי אולי זה יצליח וככה חמקתי איתו פנימה לתוך הפגישה הפרטית המיוחלת והיוקרתית ופתאום צאתי את עצמי בחדר עם שני נשיאים נשיא ארצות הברית ופתאום הוא היה נחמד והשיחה ביניהם ממש זרמה והם דיברו גם סתם זאת הייתה שיחה פרטיית לא היייתה שיחת העבודה א דיברו משהו על איכות הסביבה הייתה איזו עידה של איכות סביבה גדולה באותו שבוע ו אז איך אשתך איך אשתך ופתאום הנסי בדן שואלת ריבלין מי זאת הגברת שאיתנו בחדר אז ריבלין אומר זו ראש הסגל שלי קוראים לה רבק רביץ אז ביידן בא ללחוץ ליד ואז אומר לא לא לא לא אל תנסה ללחוץ ליד היא חרדית היא לא לוחצת יד לגברים
זרים נחש כמה ילדים יש לה הוא ככה ניסה את להעביר את הרגע הלא נעים אז ביידן מסתכל עלי וריב לא נותן לו לנחש הוא אומר לרבקה יש 12 ילדים הוא כזה נשמטה לו על הסף ומר הוא מסתכל עליי ואומר לי זה נכון יש לך ואני אומרת כן זה נכון הוא לא מתלוצץ זאת לא בדיחה הזנ גוקינג לא זה זה אמיתי אני לא מאמינה את אמא ל1 ילדים אמא שלי הייתה צריכה לפגוש אותך היא אהבה משפחות גדולות הי ריצה אמ חבה שהיא לא איתנו אני רוצה לספר לך סיפור על אמא שלי אבל קודם אני מרגיש ניח לכאורה בברך לאמא ל-1 ילדים ואייך שהוא אומר את זה אמיתי כולי הסמקתי לא אמתי שזה קורה לי הוא פשוט ירד על הברכיים וגם ללה ככה בגנט מניות כזו כן זה הה התמונה
מפורסמת שלבת סמת אני לא אמתי שזה קורה לי ואכן באמת הוא לקח אותנו לצד השני של החדר ומה את חושבת שמחזיק הנשיא של המעצמה הליברלית והגדולה בעולם שאני לא צריכה לספר לך שהיום במ להגיד משפחה להגיד אמהות זה כבר לא ערך בכללן מי מדבר שם היום על משפחה זה פשוט לא ערך ופתאום באה הנשיא שלהם וקורה הדרך לי לא בגלל שקוראים לי רבקה א לא בגלל שאני ראש סגל של מישהו הוא רואה עשרות ראשי סגל ביום הוא קורא לי דרך כי החלטתי להקדיש את החיים שלי לערך והוא לוקח אותנו לצד השני של החדר ומספר סיפור על אמא שלו את רואה בתמונה הוא מראה לנו תמונה שאמא שלו אישה נמוכה קטנה עומדת בין שני מאוד מאוד גבוהים מי זה שני הגברים אובמה
וביין בעצמו הוא מספר שזה ביום שאובמה הושבע לנשיא והוא עצמו הושבע לסגן נשי הוא היה הסגן של אובמה ובאיזשהו שלב של הטקס אובמה נורא נורא התרגש וקפה פשוט נכנס לפריז הוא לא צריך לזוז אז אמא שלו נתנה לו כזה סתירה על הזה ואמרה לון ב והיא עוררה אותו וככה הטקס המשיך ואותו ז נורא צחיק אז צחקנו ואני אני אומרת לך אני עומדת שם וזה המסר שלי אם שאלת על מסר ופתאום ככה בשניות חזרה לי למחשבה סבתא שלי שגדלה כאן גדלה בירושלים בימים של הרעב הגדול בין שתי מלחמות עולם ופשוט לא הייתה להם ברירה והם עזבו את הארץ וירדו לארצות הברית אבל בשנייה שאפשר היה בשנייה שאפשר היה לחזור זאת אומרת ממש למחורת מלחמת ששת הימים כשהם
שמעו שאפשר לחזור לירושלים הם אחרו עסק מצליח ביותר של פרווה מלא כסף בית מפואר באו פה לגור בפשטות בחוסר לא אגיד חוסר קול הם הביאו איתם כן אבל אבל בטח לא לא דומה בכלל לרמת החיים שהתרגלה לחיות בה בארצות הברית וכשהייתי שואלת אותה בובי למה עזבתם את הארמון הזה שהיה לכם שם בפלטבוש מה היא אומרת אמרו לנו שבירושלים יש חינוך יותר טוב לילדים אמרו לנו שפה הישיבות והחדרים יותר טובים ואני רוצה שהילדים שלי ילמדו בחדר הכי טוב שיש ילמדו תורה בישיבה הכי טובה שיש ופשוט סגרו את העסק עזבו הכל באו ועלו כאן לארץ באמת התחילו הכל לגמרי לגמרי מאפס וככה בשניות כל התסריט הזה של סבתא שלי עובר לי בראש וסבתא שלי היייתה
מעריצה של כל מה שקשור לממשלה וזה הייתה מעריצה של נשיאי ארצות הברית תמיד ה היייתה מחזיקה תמונות שלהם על המקרר היא לקחה תיק את הטפת מהחדר האובלי בבית הלבן אמיתי והדביקה אותותו במטבח שלה יש לה במטבח טפת כמו אבל עם כל הגאווה שלה ב ממשל ונסי ארצות הברית וזה בובי את יודעת לפני דקה נשיא ארצות הברית קרא לי בערך את יודעת כי היא כבר הייתה בשמיים כמה חודשים אז את רואה נשיא ארצ הברית קרא לי ברך ולמה הוא קרא לי ברך לא בגלל שאני עובדת בממשלה או או עם נשיא הוא קרא לי ברך כי אני העתקתי אותך ואת העתקת את סבתא שלך וסבתא שלך העתיקה את סבתא שלה ואנחנו עומדות על ערך אנחנו מוכנות להקדיש חיים לערך ובשביל ה הזה שאני
הייתי מוכנה להקדיש לו חיים לא כי המצאתי את זה כי העתקתי אותך ואת המשכת את סבתא שלך סבתא שלך המשיכה את סבתא שלה בשביל זה ג'ו ביידן קרא לי דרך וואוו רבקה רביץ היקרה תודה רבה רבה עונג צרוף היה לי לפגוש אותך לכבוד ה לעונג שלי ברוך השם קיבלתי ממך כל כך הרבה ואני בטוחה שזה לא רק אני אלא כל הצופות בבית תודה זה פשוט מדהים דיברת אנו כל כך הרבה ערכים חשובים תודה זה שהגעת למשרות מאוד מאוד מכובדות וגם מה שאת עושה עכשיו זה לא רק שהיית אלא כרגע גם הערכים הכי חשובים זה הערכים ש שהקדוש ברוך הוא מעביר לנו הערך המשפחה היהדות השבת שמירת נגיעה כל הערכים האלה שזה מה שמחזיק אותנו כעם אז בעזרת השם שנזכה עוד יותר
להעמיק בערכים שלנו ונראה שהפוך ככל שאנחנו מעמיקים עוד יותר בערכים שלנו מצים כ אנחנו מצליחים יותר בדיוק אני מאמינה בזה בדיוק לחלוטין נקודה מ לא מצליחים למרות שאני חרדית אלא לפעמים בגלל האמונה האמונה נותנת לא לפעמים אלא בזכות זה אנחנו מצליחים הרבה יותר הרבה יותר אז תודה רבה לך ממש תודה רבה ותודה רבה לכם צופת קרות נתראה בתוכנית הבאה
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום ראשון, כ״ד בסיון התשפ״ד (30.6.2024). משך: 30:14

21 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
ראיון מושלם
היה מעניין לשמוע איך הילדים שלה חוו את החיים האלה
מקסימה.
אישה מיוחדת, ואישה עם בעלת אמונה וחזקה
ועמדה בניסיונות לא פשוטות, וברוך ה' , ה' נתן לה את הכח להתמודד עם כל הניסיונות שעברה
יישר כח עצום
שה' ישמח אותך תמיד , ותמשיכי להיות מה שאת שה' ימלא כל משאלות ליבך לטובה
אמן ואמן
מה שיתן לי כח יותר לגדל 12 ילדים זה שסבתא שלי מעריצה את זה, יותר מאשר שזה מרגש את ביידן
עם כל הכבוד...
איזה ראיון מכובד ונכבד! תודה רבה!
איזו אישיות, רציתי שהיא תיתן איזכור אפילו קטן למה שקרה עם האפיפיור. לדעתי גם זה מלמד וחשוב.
ישר כוח ושתמשיך לעשות חיל היא וכל משפחתה. בהצלחה והרבה נחת י'הודית אמיתית בעזרת השם יתברך!
הקטע של לקראת סוף הראיון ממש מרגש, שהיא מפרטת על המחשבה היפה שעברה לה בראש וההקשר של החיקוי לסבתא שלה שמסרה נפש על חינוך הילדים ועזבה ממון רב ועסק משגשג וכולי בשביל חינוך הילדים לתורה, אכן סבתא שלה ראוי'ה לנכדה כזו שהנשיא של ארצות הברית כורע בפני'ה ברך.
מיוחדת ממש. מרגישים שזה משהו שמוטמע בה ולא רק לכבוד הראיון, מכובדות ואצילות. ישר כוח!
צמרמורת!! אשת חיל! לא בגלל המשרות... בגלל הערכים!! תודה על החיזוק :)
אמאלההה ראיון מטורףףף
יש לי דודה עם 18 ילדים אגב
12 זה לא הכי גבוה ששמעתי
אבל בכל מקרה חשוב להיות האמא
הכי חשוב להיות אשה ואמא מסכימה עם 9 במליון אחוז!!!!!!!!
מורן היקרה!
המשיכי להביא לנו כאלו ראיונות יפים ומחזקים ורבקה רביץ היקרה את אישה פשוט נפלאה תודה על הראיון המדהים הזה מאחלת לך המון הצלחה וטוב בכל אשר תפני!
רקבה אישה נדירה ונותנת השראה עצומה!
הערך הכי חשוב הוא קודם כל ליהיות אישה ואמא
צריך לתת את הדעת, שגם אשה שמגדלת ילדים (ולא משנה כמה) והיא "רק" מורה ובעלה "רק" אברך, ומטבע הדברים הם חיים מאוד בפשטות, כמעט עניות, היא לגמרי מגשימה את עצמה, כי אמא יהודיה שעושה את רצון אלוקים, זו ההגשמה הכי גדולה!
וואו איזה ראיון מדהים, ואיזה מסר חזקקק
תמשיכי לעשות חיל בכל פועלך ותגיעי רחוק!!
הקב"ה שם אותך שליחה להסביר ולהעצים בכל כך הרבה נשים- את הביטחון העצמי שלנו כיהודיות, חרדיות, שומרות תורה ומצוות, בנותיו של הקב"ה מלך העולם!!!
מאוד חיזק אותי המשפט:
"דווקא בגלל שאנחנו חרדיות, נצליח"- , בזכות חוקי התורה!!!
לא "אפילו ולמרות הגדרים"- אנחנו לא סובלות, שיהיה ברור לכולן, כאן האושר וכאן האמת!!!
ובזה הרגע המשיח צריך לבוא ברחמים, לראות את כל הטוב הזה!!!!!!!!!
אז מה לחמותי יש 15 ילדים
גאים בך, רבקה
פשוט מדהימה!
איזה ראיון!
תודה מורן שהבאת אותה.
כמה למדתי מהחצי שעה הזאת.
קיבלתי המון כוח...
בכל עבודה אנחנו כל כך מתמודדות והולכות בין הטיפות,
והנה השקפה כל כך שלווה וברורה בנושא...
אהבתי,
מוכשרת ומנצלת את החכמה שהשם נתן לך....
את ריגשת אותי בטירוף
ממש!
אמאלה!
תמשיכי לעסוק בצרכי ציבור