"הם הקרינו את הסרט של החיים שלי": בת ציון אלחרר משתפת בחוויות מהעולם העליון

ואני מסתכלת ימינה, אני מסתכלת שמאלה עד שאני מבינה מצד שמאל שלי עומד שולחן ועליו יושבים שלושה סקינים. אז קראתי להם סקינים כי לא ידעתי מי הם. שלושה סקינים עם טליתות עליהם וברגע שהם ראו שאני רואה אותם קלטו את זה. את המבט שלהם התחילו לשאול שאלות. התחילו לשאול שאלות ואני לא מבינה מה הם רוצים ממני. חשוב לציין שאני חילונית לגמרי. אין לי שום דבר. חוץ מזה שאני יודע שאני יהודיה וכיפור מאז שאני זוכרת את עצמי עד היום תמיד צמנו ובפסח תמיד היו מצות מעבר לזה שום דבר יהיהדות לא היה לי ואני רואה את הזקנים הם שואלים איתי שאלות ואני אומרת מה אתם רוצים ממני מה אתם יודעים בכלל על החיים שלי מה אתם ידעתם בכלל מה

אתם בכלל יודעים למה הגבתי ככה ולמה עשיתי ככה כי כי תקשיבו עברתי חיים קשים והתחלתי ממש להתנצח התחלתי להגיב ב במשפט תים לא נעימים היום אני נורא מצטערת אני נורא כאילו אני מבינה מה היה אבל אז לא הבנתי ממש כעסתי עליהם ולא הבנתי מה הם רוצים ממני עד רגע הזה שהם התחילו להקרין לי את הסרט של החיים שלי ברגע שהקרינו לי את הסרט של החיים שלי אני תמיד כששואלים אותי מה זה היה אני אומרת שאנחנו רואים במבט אחד שם מראים רגע אחד במבט של 360 מעלות ולא רק ראייה גם ההבנה למה זה קרה.

ברגע אחד אני מבינה כל כך הרבה השתלשולויות. זאת אומרת אם מה שקרה לי שאני חשבתי שעשו לי זה בעצם זה בא לטובתי וזה לא משהו שאישאר היה לשנות. הדבר היחיד שיכולתי לשנות זה איך אני מגיבה. ואני מבינה מהר מאוד שחייתי חי שקר. ולא הבנתי איך זה כאילו נפתחה לי איזשהיא ראיה מיוחדת שאני מבינה שחייתי מדברת קולץ מרמורת שאני חיה חיי שקר ואני כולי רועדת ומתחילה לבכות ולא מבינה מה מה קרה פה איך זה יכול להיות שחייתי כל כך בשקר איך שלא איך זה יכול להיות שלא ראיתי את כל זה ממש ברגעים האלה שאני רועדת ובוכה בא אליי אח שלי ואומר לי אחותי יש לחות תפקיד ואז אני אומרת לא אבל תסביר סביר לי אומר לי יש לך עוד תפקיד ובום

שנייה אחת אם לקח לי כמה כמה זמן לעלות למעלה אבל לרדת זה היה שנייה אחת הרגשתי את החבותה הרגשתי כאב בגוף ופתאום אני שואלת הפרמדיקים כנראה שבאו לפנות את הגופה אומרים יואו החזרנו אותה אז אני שואלת אותם למה הם אומרים לי למה זה קרה אני אומרת לא למה החזרתם אותי היה לי כל כך טוב ‏Ja.